נמצאו 67 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דניאל פרידמן
תיאור: הרצחת וגם ירשת הוא ניתוח משפטי ופוליטי חדשני של סיפורי המקרא, אגב השוואתם לאגדות מהמיתולוגיה, למקורות ספרותיים קלאסיים, לאירועים היסטוריים ולכמה מנקודות המבט של המשפט המודרני. הספר גם בוחן את הרקע ההיסטורי לגלגולי הנבואה הישראלית הקדומה ולעליית ירושלים בתודעת עם ישראל לכדי בירת הנצח שלו. הספר גם דן בשינוי הדרמטי של הנסיבות בישראל בת ימינו, שהשפיעו על הפסיקה בבעיית “מיהו יהודי”, המעסיקה אותנו מאז ימי עזרא הסופר. המהדורה הראשונה של הרצחת וגם ירשת יצאה לאור בשנת 2000 והיתה לרב-מכר. זוהי מהדורה שנייה מורחבת של הספר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שלמה בכר
תיאור: ספרו של שלמה בכר דן בשורה של בעיות אשר נובעות מהמידע המקוטע של התקשורת החברתית בתקופת המלוכה בישראל וביהודה. כיצד תקשר הממסד השלטוני עם האוכלוסייה הנתונה למרותו בתקופה זו? מה היו מטרות התקשורת? מה היו תכני המסר? מי היה קהל היעד למסרים שיצאו מהמרכז השלטוני? באילו אמצעים הועבר המסר מהמוען אל הנמענים? הבסיס לשאלות אלה ולשאלות המסתעפות מהן הוא תיאוריות התקשורת שהתפתחו במהלך המאה ה-20. בספר שלפנינו נעשה שימוש במחקר התקשורת וממצאיו, תוך כדי התאמתם לנסיבות המיוחדות של העת העתיקה על יסוד ההנחה שלחברות שונות יש מבנה הכרתי דומה. בסיס הנתונים של הספר הוא הטקסט המקראי והממצא הארכיאולוגי של התקופה, כל זאת מבלי להיכנס לשאלה הסבוכה בדבר האמינות ההיסטורית של האירועים המתוארים במקרא. הגישה כאן היא טיפולוגית, לא היסטורית, כלומר שגם אם האירוע המתואר לא התרחש במציאות, הרי שהנסיבות המתוארות נבעו מהמציאות התרבותית-חברתית של התקופה, והן המהוות את תשתית הדיון התקשורתי. על סמך הנחה זו מציג המחבר את דפוסי השכנוע של המלכות ומטרותיו; הוא מראה כיצד תמרנה המלכות את נתיניה כך שיקבלו את מטרותיה, כיצד ניצלה את אמצעי השכנוע שעמדו לרשותה לטובת קידום האינטרסים שלה.
רסלינג
מאת: ברכה אליצור
תיאור: "דיוקן בשביל הדורות" עוקב אחר קבוצה של דמויות מקראיות, שזכו לעיצוב מחודש במסורות מימי בית שני, המשנה והתלמוד. השאלה המסקרנת העומדת בבסיסו של המחקר היא מהו הגורם לתנודות באופי פרשנות מעשיהם, לעיתים דמות המוצגת במקרא באופן שלילי, נצבת במלוא פארה בספרות המאוחרת, ולהפך: דמות מקראית חיובית עטופה בביקורת המפקפקת בטוהר מעשיה.

המעקב אחר אופי התגבשות המסורות על דמויות מקראיות פותח צוהר רחב לחשיפת שלבי התפתחות נסתרים של תקופות היצירה, ומאפשר לשרטט אפיונים חברתיים, דתיים ופולמוסיים שלעיתים הוסוו בסוגות ההלכתיות והאגדיות, או שהוצגו מנקודות מבט חד ממדיות. חשיפות אלו מאפשרות הבנה מעמיקה ושלמה יותר של המסורות השונות.

בספר שלפנינו, הדמויות המקראיות הן אמנם אבני בניין, אולם עיקר עיסוקו הוא בהעמקת ההכרות עם מי שבחר לעסוק בהן, ולייחס להן מניעים ומעשים שאינם נצמדים למתואר בפסוקים. ככל שהמרחק בין הדמות המקורית לדמות בלבושה החדש הוא גדול יותר, כן נדרשת הבנת מניעיו של הדורש, הכרת סביבתו התרבותית־חברתית ולעיתים אף הביוגרפית.

הספר מחולק לארבעה שערים, העוסקים באתגרי חיי היהודים בדורות שמבית שני ועד לתקופת התלמוד: ישראל ושכניו הנכרים, ייחוס וגדולה בתורה, הנהגה, מעמד הנשים. בכל חלק נבחרו אבות טיפוס מקראיים שהיוו בסיס להבעת עמדותיהם של הדרשנים בכל אחד מהתחומים. הערכת אב הטיפוס לחיוב או לשלילה, התכונות שיוחסו לו, והחירות שנטל הדרשן בפרשנות מעשיו בשונה מהמתואר במקרא, הן רסיסי המידע שבאמצעותם ניתן לעמוד על השקפותיהם המגוונות של יוצרי המסורות והדרשות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יצחק קלינטון ביילי
תיאור: ספרו של יצחק קלינטון ביילי, התרבות הבדואית בתנ"ך, מבוסס על חמישים שנות מחקר אתנוגרפי בקרב הבדואים בסיני ובנגב, אשר רובם היו "טרום-מודרניים". ביילי מראה לקורא כיצד ניתן למצוא בתנ"ך שפע של חומרים שמשקפים חומרים מהתרבות הבדואית. תוך כדי השוואת תופעות רבות מהתרבות הבדואית עם תופעות שבתנ"ך הספר מבליט את ההיגיון שמאחוריהן, ובאופן הזה מביא אותנו להבין את הקשר הטבעי ביניהם. לאחר הצגת שפע של דמיון בין התרבות הבדואית והתנ"ך – בפרקים שעוסקים בפעילות כלכלית, תרבות חומרית, מבנה חברתי, חוקים, תפיסות דתיות ומסורות שבעל פה – הספר בודק באחריתו את סוגיית השורשים של ישראל הקדומה: האם חלק מבני ישראל אכן היו נוודים במדבריות הנגב, סיני ועבר הירדן, כפי שהתורה מתארת אותם, ונוודים לשעבר המתיישבים בהרי כנען, כפי שמשתמע מדימוים שנמצאים בנביאים ובכתובים? הדיון סביב זהותה של ישראל הקדומה רווי עמדות חריפות ומנוגדות מזה עשורים רבים, אך בפעם הראשונה נידונה כאן הסוגיה לאור חומרים מגוונים ועשירים מהתרבות הבדואית. לפיכך מקוריותו של הדיון הנוכחי נובעת מהעובדה שאף ספר אחר שעסק בסוגיה זו לא נהנה מגישה הוליסטית לתרבות זו. במובן הזה ספרו של ביילי בהחלט עשוי להיתפס כאחת התרומות החשובות ביותר לחקר התנ"ך בעשורים האחרונים.
רסלינג
מאת: ג'ודי קליצנר
תיאור: בלא סוף פסוק, משמשת ג'ודי קליצנר כמורה דרך מיומנת במסע מרתק ומלא גילויים לתוך סיפורי תנ”ך מוכרים. במסירות נאמנה לטקסט, אך בגישה פרשנית נועזת, היא משרטטת הקבלות בלתי צפויות, כדי לגלות שכבות חדשות של משמעות במקרא. בשילוב ייחודי של למדנות, יצירתיות ולהט רעיוני, קליצנר מדגימה את האופי הדינמי של התנ״ך עצמו ביחס לסוגיות על-זמניות כגון עצמיות, מגדר, ויחסים בין יהודים ללא יהודים. התוצאה היא איסוף של קריאות מקוריות ואף פרובוקטיביות שיוסיפו זווית ראיה חדשה ורעננה לקריאת ספר הספרים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אהרן שמש
תיאור: הספר "נזירים ונזירות" הוא מחקר מקיף וראשוני על יחסם של חז"ל לנזירים ועל הנזירות כתופעה חברתית בימי בית שני ובתקופת המשנה. כיצד התפרשו פסוקי הנזיר המקראיים בימי הבית השני? באיזו מידה הייתה תופעת ההתנזרות רווחת באותה העת? האם היו גם נשים נזירות? ומה על ילדים? בשאלות אלה וברבות אחרות עוסק הספר. תוך שימוש בכלי מחקר של העיון הפילולוגי הביקורתי, הוא פורש בפני הקורא תמונה על אודות עולם הנזירות בימי בית שני ועל אודות הפירושים למושגים ההלכתיים הנוגעים לנזירות למן המקרא ועד ספרות חז"ל. העיון המדוקדק במקורות אף מצביע על התפתחות בתפיסת הנזירות בעולמם של חז"ל. פרקי הספר מראים כי התנועה העממית הנזירית, על פניה השונות - גברים הנודרים נזירות עולם, נשים ועבדים המבקשים לעטות ’נזר קדושה’ ואבות הנודרים נזירות לבניהם - זכתה לתמיכה ברבדים הקדומים של ספרות חז"ל. עם זאת, רבדיה המאוחרים יותר, שנכתבו בעת שהחורבן כבר היה עובדה קיימת, משקפים הסתייגות מעולמה של הנזירות ומערימים מכשולים וקשיים.
מכון שלום הרטמן
מאת: מנחם לורברבוים, מיכאל וולצר, נעם זהר, ארי אקרמן
תיאור: כרך זה הוא השני בסדרה חדשנית העוקבת אחר המחשבה הפוליטית היהודית למן המקרא ועד היום. סדרה זו מציגה את עושרה וגיוונה של המסורת הפוליטית היהודית, שלא זכתה עד היום למקומה הראוי במחקר ובתודעה הציבורית, ומזמינה את הקורא לשוב ולעיין במסורת זו מנקודת המבט של השיח הפילוסופי-פוליטי המודרני. כל כרך מתמקד בנושא מסוים וכולל מבחר מקורות ראשוניים - מן המקרא, התלמוד וספרות המדרש, ספרות השאלות והתשובות, ההלכה וההגות של ימי הביניים ועד חיבורים מן העת החדשה וכותבים בני זמננו. המקורות עברו התקנה וההדרה, נוספו להם פירושים להקלת הקריאה והעיון, וצורפו להם קטעי 'עיון ביקורתי' שנכתבו במיוחד לכרך זה על ידי מיטב הפילוסופים, החוקרים והמשפטנים בני זמננו. קטעי עיון אלה ממשיכים את הדיון המצוי במקורות עצמם, משוחחים עמם לעיתים תוך הסכמה ולעיתים תוך מחלוקת, ומרחיבים את הדיון, מזקקים אותו ומבהירים אותו. הכרך השני, 'השתייכות', עוסק בשאלת ההשתייכות לעם היהודי ובגבולותיו של הקולקטיב היהודי. איך עוצבו היררכיות חברתיות, מגדריות ואחרות בתוך העם היהודי החל מן המקרא ועד ימינו? איזה יחס הופנה כלפי גרים שביקשו להצטרף לקהילה היהודית? ואילו גישות ננקטו בימי הביניים, בעת החדשה ובמדינת ישראל כלפי מי שביקשו להפסיק להשתייך לקולקטיב היהודי - כמו כופרים ומומרים - וכלפי הלא-יהודים שניצבים מחוץ לקולקטיב היהודי?
מכון שלום הרטמן
מאת: לורית רמון
תיאור: הספר בעד החלון נשקפה פרי מחקרה המקיף והמרשים של לורית רמון ז"ל, בוחן בעיקר דמויות נשיות, שהסופר המקראי היציבן בחלון-כמוטיב המפריד בין חוץ לפנים, דרכו מוקרנת עוצמתן הנשית, הגוברת על המגבלות שהציבה החברה הפטריארכלית בפני האישה. ההתבוננות דרך משקפים מרחיבים של התייחסויות לכל מקור מקראי ובתר מקראי, תוך בדיקת רכיבי התמונה-ותרומתו של כל מקור לדיון במוטיב האישה הנשקפת בחלון, פורשים בהעמקה ובהרחבה את דמותן של רחב הזונה, אם סיסרא, מיכל בת שאול, איזבל אשת אחאב ודמויות הנשים במשלי, שיר השירים ובקהלת. אליהן מצטרף גם דיון מרחיב באבימלך מלך פלישתים והדוד משיר השירים. הדיון בתמונות השונות מצביע על הקשרים פנימיים בין הדמויות כגון בין מיכל ואיזבל, המתריסות נגש השלטון ומבקרות אותו בדרכן הגלויה או החתרנית. בין אם סיסרא, מיכל ואיזבל שלוש נשים המודחות ממעמדן ובין האישה המפתה במשלי ז' ורחב הזונה וחשיפת תכונות המשותפות לשתיהן ועוד. היופי המסוכן; ההתרסה והביקורת; מאבקי הכוח וההשרדות; הגורליות ותחושת הסופיות של הדמויות; הצבעה על דרכי הפואטיקה והפרשנות הנוהגות במקרא; השונה והדומה בינן לבין רצף היצירות עליהן מושתת המוטיב; המקורות בתר מקראיים שמתייחסים לסצנות המקראיות ומבטאים תפישה תיאולוגית אידאולוגית שונה מן התיאולוגיה המקראית, הם עיקרו של החידוש המובא בספר מרחיב דעת ועשיר זה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: האם יתכן שאדם המאמין בתורה מן השמים ומחויב למצוות, יקבל את הרעיון שחלק מן התורה נכתב אחרי מות משה רבנו?
האם יתכן שאדם המאמין בקדושת התורה יקבל את הרעיון שמצוות התורה בפרשת משפטים מגיבות לחוקי חמורבי?
האם יתכן שאדם המאמין בקדושת התנ"ך יקבל את הרעיון שספר קהלת הוא חיבור מתקופת בית שני וניכרת בו השפעה של פילוסופיה יוונית?
האם יתכן שאדם המאמין בנבואה, יקבל את הרעיון שתאור המקדש שלעתיד לבוא בספר יחזקאל מושפע מן האדריכלות של מקדשים בבליים שאותם פגש הנביא בגולה? חבורת רבנים, תלמידי חכמים וחוקרים מן האקדמיה, התכנסה בבית מורשה בירושלים, בשנים תשע"ב-תשע"ג לשם לימוד ועיון משותף בנושא המפגש בין עולם האמונה לבין עולמו של מחקר המקרא. המתח בין היחס המקודש אל התנ"ך ואל התורה כתורה מן השמים, לבין החובה הדתית והמוסרית לבקש את האמת בלא משוא פנים, נובע מכך שהגישה המדעית הביקורתית ומסקנותיה מתנגשת לעתים עם הנחות היסוד האמוניות הפשטניות. יש החוששים שמחקר המקרא יערער את יסודות אמונתם, יש החוששים שדבקות אמונית תפגע ביושרה המדעית. השותפים לספר זה מאמינים שהאמונה ומחקר המקרא מעצימים ומפרים זה את זה, ומשביחים את הלימוד ופירותיו. פירותיו של הסמינר המחקרי גובשו לקובץ המאמרים הזה, ולצידם מאמרים נוספים של רבנים וחוקרים מן הארץ ומן העולם. חשיבות מיוחדת ישנה לחלקו הראשון של הספר, שבו מוצג לראשונה לפני לומדי התנ"ך אוסף מקורות מקיף, מימי חז"ל ועד ימינו. מקורות המעידים על כך שחכמים משלומי אמוני ישראל ניגשו ללימוד המקרא ופרשנותו בכלים הקרובים לדרכי המחקר החדשות: בעיות נוסח, שאלות היסטוריות, סתירות ותהיות מוסריות ותיאולוגיות, שאלות מבנה, עריכה, לשון וספרות. אוסף המקורות הזה מהווה בסיס נתונים הכרחי לכל מי שמבקש לעסוק בסוגיות מדע המקרא מנקודת מבט אמונית המחויבת לתורה ולמצוות.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חגי דגן
תיאור: "הספרות היהודית לדורותיה על אודות אלוהים מתעצבת כספרות שכמו משתדלת להסתיר או לטשטש את אופיו הדמוני הקדמוני של האל"
המחבר מציע עיון פרשני בסיפור שהמקרא מספר על האל העברי (לימים האל היהודי). זהו סיפור על אל דמוני, קפריזי, אלים ומסוכן. סיפור זה אינו מוסתר. הוא פרוס לאורכו ולרוחבו של המקרא, מהתורה עד מגילת איכה. עם זאת, הפרשנות היהודית הרבנית שהתגבשה סביבו הרגילה אותנו להתעלם ממנו. הסיבות לכך מובנות. מדובר בסיפור טראומטי, סיפורו של אב אלים, בעיקר כלפי בניו הנבחרים. אבל הסיפור אינו רק טראומטי. האב האלים והמשתולל הוא גם מושך ומרתק. מערכת יחסיו עם עמו הנבחר היא תולדות האימה והמשיכה הללו.
עם עובד
מאת: זהר עמר
תיאור: בתנ"ך נזכרים כמאה שמות צמחים ובספרות הפרשנית לדורותיה הציעו לביאורים שלל זיהויים. חיבור זה סוקר את תולדות זיהוי צמחי המקרא, ועומד על דרכה של שיטת הזיהוי המסורתית לעומת שיטת הזיהוי המדעית. דיון נרחב מוקדש להצגת העקרונות והנחות היסוד שבתחום מחקר זה, כליו ומגבלותיו.
בחיבור זה אנו מבקשים להתוות דרך מתודולוגית חדשה שתבחן את זיהוי צמחי התנ"ך בהתאם לאיכותם; בין זיהויים מוחלטים, להצעות זיהוי סבירות ומסופקות יותר, ובין שמות שהם ספק צמחים או שלא ניתן לזהותם כלל. לצד כלי המחקר שעומדים לרשות החוקר, כמו ניתוח טקסטואלי, בלשנות משווה, בוטניקה-ארכיאולוגית, אתנובוטניקה ועוד, אנו מציעים להעניק למסורת הזיהוי הרציפה כמדד בעל המשקל הסגולי הגבוה ביותר בקביעת רמת הזיהוי ואמינותו. זהו מחקר רב-תחומי שעשוי להעניק מימד חדש לבחינה ריאלית של נוף צמחיית הבר, האקולוגיה של הצומח, והתרבות החקלאית בתקופת המקרא.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: עמנואל טוב, משה בר-אשר, נילי ואזנה, דלית רום-שילוני
תיאור: שרה יפת, כלת פרס ישראל בחקר המקרא (תשס"ד), נמנית עם השורה הראשונה של חוקרי המקרא בארץ ובעולם. בשני תחומים עיקריים הרימה שרה יפת תרומה רבת ערך: חקר ספרות שיבת ציון, ובראשה חקר הספרים דברי הימים ועזרא-נחמיה; וחקר פרשנות המקרא היהודית בימי הביניים, ובייחוד מחקר כתביו ודרכו הפרשנית של ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם).
פרופ' יפת שלימדה שנים רבות בחוג למקרא באונברסיטה העברית בירושלים, חיברה וערכה ספרים ומאמרים רבים, מילאה תפקידים ציבוריים, והיום היא נשיאת האיגוד העולמי למדעי היהדות.
חמישים המאמרים בספר זה עוסקים בהיסטוגרפיה מקראית ובתפיסות היסטוריות המשתקפות בספרות המקרא מסיפורי התורה ועד ספר דברי הימים; בחקר פרשנות ימי הביניים מפירושי המקרא הביזנטיים ןעד רשב"ם ואן עזרא; ובסוגיות בלשון ובספרות המייצגות את הדיסציפלינה הבלשנית והספרותית בחקר ספר הספרים.
טובי החוקרים, מורים, עמיתים ותלמידים מן הארץ ומן העולם, מגישים בספר זה את מיטב המדע העכשווי בחקר המקרא - שי לפרופ' שרה יפת.
מוסד ביאליק
מאת: חיים רבין
תיאור: הספר סוקר את השמות השמיות העתיקות, וכן את אחיותיהן הצעירות וענפים שזיקתם ללשון המקרא מרוחקת יותר.
היקף הסקירות משתנה לפי ידיעותינו על השפות, ולפי זיקתן וחשיבותן להכרתו של עולם המקרא, פרשנות המקרא ותרגומיו
מוסד ביאליק
מאת: אהרן ממן, שמואל פסברג, יוחנן ברויאר
תיאור: בעל היובל, משה בר אשר, הוא פרופסור אמריטוס ללשון העברית בקתדרה על שם חיים נחמן ביאליק באונברסיטה העברית בירושלים, ונשיא האקדמיה ללשון העברית. חבריו ותלמידיו מגישים לו את הכרכים האלה לרגל פרישתו מן ההוראה, כאות הוקרה על פעילותו הענפה במחקר ובהוראה ארבעים וארבע שנים, שבהן העמיד תלמידים רבים.
שלושת הכרכים המוגשים לו בזה הם אוצר בלום של מחקרים חדשים בכל תחומי הלשון העברית, תקופותיה, מסורותיה ולשונות היהודים.
שוחרי השפה העברית ימצאו עניין רב באסופה חשובה זו של תשעים ותשעה מאמרים פרי עטם של טובי החוקרים בארץ, באירופה ובארצות הברית, ובהם חיבורים מקוריים על לשון המקרא, לשון מגילות מדבר יהודה, המסורה, תרגומי המקרא, פרשנות המקרא, לשון חז"ל, הארמית, העברית של ימי הביניים, העברית החדשה, יידיש, לדינו, חכתיה (הספרדית המדוברת בפי יהודי צפון מרוקו), הערבית היהודית, האיטלקית היהודית והצרפתית היהודית.
מוסד ביאליק
מאת: יצחק קלימי
תיאור: ספר זה חושף מכלול עשיר של צורות ואמצעים ספרותיים ושיטות עריכה ועיבוד היסטוריוגרפיות שנקט מחבר ספר דברי הימים.
נפרשת כאן לפני הקורא יצירה ספרותית-היסטורית חדשה-ישנה, מרתקת בצורותיה ובתחכומיה, יצירה שלא כל השינויים שבה הם שינויי לשון מזעריים גרידא או שינויים טקסטואליים ותיאולוגיים, אלא יש בה שינויים רבים המעצבים את הטקסים הקדומים בעיצוב ספרותי מחודש ונותנים להם טעם חדש ומשמעות אחרת.
מן הספר עולה דמות שונה של מחבר הספר דברי הימים: סופר יוצר בעל כישורים ספרותיים-היסטוגרפיים רב גוניים, היסטוריון שלא רק בורר ומעתיק מתוך הספרים הקדומים, אלא גם מרענן, משכתב ומעצב את הכתוב בלבוש ספרותי חדש.
הספר אינו מניח מקום לרבים מן התיקונים הטקסטואליים, להשערות ולמחיקות של מתרגמים ופרשנים, ובעיקר של חוקרים בני זמננו, ומציע הבנה חדשה של הכתובים.
מוסד ביאליק
מאת: אמנון בזק
תיאור: מאז ימי ההשכלה נחלקו לומדי התנ"ך לשתי קבוצות עיקריות: אלו המאמינים בקדושתם של ספרי המקרא ובמקורם האלוהי ואלו המתייחסים אל התנ"ך כאל יצירה ספרותית אנושית.
בני הקבוצה הראשונה התעלמו בדרך כלל מטענותיהם של מבקרי המקרא, ואילו בני הקבוצה השנייה חידדו עוד יותר את עמדתם.
בדורות האחרונים חל מפנה בחלוקה זו, עת עולם הישיבות הציוני-דתי שב לעסוק בהעמקה בלימודי התנ"ך, ורבנים ואנשי רוח החלו להציג משנה סדורה ביחס לשאלות היסוד של לימוד התנ"ך, תוך כדי התמודדות מעמיקה ורצינית גם עם הגישה הביקורתית. כך החלו להתפתח כלי לימוד חדשים וסינתזות מרתקות בין המתודות המדעיות לבין דרכי הלימוד המסורתיות, והוראת התנ"ך יצאה לדרך חדשה, מרעננת ומבטיחה.
שיטות הלימוד החדשות לא נוסחו ברובן באורח סדור, ודומה שהגיעה העת להציגן לקהל הרחב.
עד היום הזה מציג לראשונה את כלל השאלות הנוגעות לסוגיות אלו באופן ברור, כמו גם את התשובות אליהן, וכל זאת מתוך נקודת מוצא המאמינה בקדושתם של ספרי המקרא.
הספר עוסק, בין היתר, בשאלת התהוותם של ספרי התנ"ך, בגישה לסתירות הנמצאות בהם, ביחס לממצאים הארכיאולוגיים ולידע שנחשף על עולם המזרח הקדום, בשאלת נוסח המקרא, ביחס שבין פשוטו של מקרא לבין המדרש ועוד. זהו ספר חובה לאוהבי התנ"ך ובמיוחד לאדם המאמין המבקש להתמודד באופן מעמיק וישיר עם שאלות היסוד בלימוד התנ"ך.
הרב אמנון בזק הוא ר"מ בישיבת הר עציון ומרצה לתנ"ך במכללת הרצוג בגוש עציון. בין ספריו הקודמים: נקודת פתיחה: עיונים קצרים בפשוטה של פרשת השבוע, מקבילות נפגשות: מקבילות ספרותיות בספר שמואל,שמואל א: מלך בישראל ושמואל ב: מלכות דוד.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יהונתן יעקבס
תיאור: אחד העקרונות הנובעים מתורת הגמול במקרא הוא העיקרון המכונה מידה כנגד מידה.
תורת הגמול בכללותה מניחה שמעשה גורר אחריו תוצאה מתאימה - חטא גורר אחריו עונש ומעשה טוב גורר אחריו גמול. עקרון המידה כנגד מידה דורש יחס ישיר של התאמה ודמיון בין המעשה ובין התוצאה.
בספר זה נבדקת השפעתו של עיקרון זה על עיצובו של הסיפור המקראי, ומוצגים האמצעים הספרותיים המגוונים בהם המקרא משתמש לעיצוב עיקרון זה והבלטתו.
תבונות
מאת: משה ענבר
תיאור: על אורחות החיים בתקופת המקרא אנו למדים מן המקרא ומתעודות חיצוניות.
אחד המקורות הראשונים במעלה לחקר המקרא וההיסטוריה של תקופת המקרא הוא ארכיון העיר מארי, שעל הפרת התיכון, מן המאה הי"ח לפסה"נ.
היום אי-אפשר לדון בנבואה המקראית, בבריתות במקרא או בחברה השבטית המתוארת במקרא בלי להיזקק לחומר העשיר המשוקע בתעודות מארי, שהן עניינו של ספר זה.
סיפורי המקרא אינם מסמכים היסטוריים, אבל הם ארוגים מחוטי מציאות לקוחים מעולמם של הסופרים העתיקים, וכמעט אין תחום מתחומי החיים שאיננו יכולים להעמיד בו את הדברים כמו שנראו 'באמת', על סמך תעודות מארי, לעומת הלבוש הספרותי שהם עוטים במקרא.
על אף מרחק של יותר מאלף שנים בין סיפורי המקרא לתעודות שבארכיון מארי, מאפשרת לנו ההשוואה הזאת להיטיב להבין את שתי התרבויות העתיקות, הזורעות אור זו על זו.
מוסד ביאליק
מאת: עמנואל טוב
תיאור: הספר מציג את חשיבותם של נוסח המסורה ומקורות אחרים - כגון מגילות קומראן ותרגום השבעים היווני - ללימוד המקרא, ודן בשאלות ריבוי ההבדלים בין המקורות השונים של נוסח המקרא.
מוסד ביאליק
מאת: מנחם הרן
תיאור: חלק זה של המחקר עוסק בקאנוניזאציה של כתבי הנביאים ועיקרה של זו, לפי תפיסת פרופ' הרן, הוא איסוף השרידים שנותרו מן הכתבים, בפועל או לפי ההנחה, וחיבורם לספרים מיוחדים. בדרך כלל נעשו האיסוף והחיבור זמן רב, עד למאה וחמישים שנה ויותר, לאחר תום פעילותו של הנביא הנוגע בדבר. במהלך הזמן ובכורח הנסיבות אבדו חלקים לא-מעטים מן היבול הנבואי-ספרותי, ומה ששרד והגיע לידי המאספים נשתמר בספרים הקאנוניים.
מכאן ואילך נתקיים היבול לדורות, לפי ההיקף שנתפס בו בשעת האיסוף ובעיקרו ללא שינויי צורה.
אין המחבר מכחיש שהאיסוף העלה גם דברים שאין להם שייכות לנביא ששמו נקרא על הספר, אלא שלשיטתו היו אלה טעויות של המאספים ולא תוספות מידי 'עורכים', כפי שמניחה השיגרה המקצועית.
חיבור החומר הנאסף וסידורו בספרים הקאנוניים נתפס כאן כפעולה מושכלת, עם התכוונות מלאה למבנה הספרים, ולא כעשייה שרירותית שכתוצאה ממנה נוצרה עירבוביה, כפי שקובעת ההנחה השלטת במחקר.
מוסד ביאליקהאוניברסיטה העברית בירושלים
מאת: מנחם הרן
תיאור: הספר מכיל מחקר בין-תחומי, והמחבר מציע בו את עיקרי שיטתו בהסברת תהליך הקנוניזציה של המקרא, השונה לדעתו מדרכי הקנונויזציה בדתות המונותאיסטיות האחרות.
מוסד ביאליקהאוניברסיטה העברית בירושליםי"ל מאגנס
מאת: מנחם הרן
תיאור: הספר מכיל מחקר בין-תחומי, והמחבר מציע בו את עיקרי שיטתו בהסברת תהליך הקנוניזציה של המקרא, השונה לדעתו מדרכי הקנונויזציה בדתות המונותאיסטיות האחרות.  
מוסד ביאליקהאוניברסיטה העברית בירושליםי"ל מאגנס
מאת: זאב ויסמן
תיאור: בספר נעשה ניסיון שיטתי לעקוב אחר תופעת השימוש בסטירה פוליטית במקרא, למן ניצניה ביצירה הגרעינית שבעל-פה ועד לעיצובה הספרותי המורכב, על-ידי איתור היחידות הספרותיות שיש בהן סממני סטירה וזיהוין על פי סוגן ויעדן; פירושן והארתן לאור עקרונות הסוגה של הסטירה הפוליטית, והתחקות אחר מגמות ההתפתחות העיקריות של הסטירה הפוליטית במקרא על-פי 'מאחזיה בחיים' וזיקתה לבתי היוצר של הספרות המקראית לסוגיה ולחטיבותיה; היסטוריוגרפיה, נבואה וחוכמה.
מוסד ביאליק
מאת: נילי ואזנה
תיאור: הארץ המובטחת מילאה תפקיד מרכזי בהבניית הזהות העצמית של עם ישראל במשך הדורות, בבחינת צלע במשולש 'אל-עם-ארץ'.
במהלך היווצרותה של ספרות המקרא התקיימו בישראל קבוצות שאחזו בדעות שונות, משלימות, או מנוגדות, בנושא טעון זה, והן הטביעו את חותמן בכתובים.
מה הם גבולות הארץ המובטחת במקרא? בעבר פרשו חוקרים מפות, זיהו אתרים, שרטטו קווים משוערים, וניסו לעגן את התיאורים בתקופות היסטוריות קונקרטיות. ואולם למרות האופי המפורט של אחדים מן התיאורים, הכתובים המקראיים אינם תעודות גאוגרפיות, אלה טקסטים ספרותיים הרותמים את הגאוגרפיה למרכבת האידאולוגיה.
לשונות הבטחת הארץ ותיאורי הגשמת ההבטחה נבחנים בספר זה לאור תפיסות שרווחו במזרח הקדום בדבר גבולות ויחסים בין-לאומיים. בספר נבדקות שתי תפיסות ארץ עיקריות: מצד אחד ארץ שאין לה גבולות - קצותיה הם ספר זמני, וייעודו של העם היושב בה הוא לשלוט שליטה אימפריאלית ללא מצרים על העולם כולו; מצד אחר ארץ אחת מרבות, שיש לה גבולות ברורים ושכנים מוכרים, כל עם בארצו.
מוסד ביאליק
מאת: מאיר וייס
תיאור: ספר תהילים עמד תמיד בלב עניינו של הרב הפרופ' מאיר וייס, ובמזמוריו ראה ביטוי נאמן וצרוף לאמונותיו ולדעותיו של האדם המאמין בישראל.
זהו קובץ מאמרים שהם פירושי מזמורים מספר תהילים על פי שיטת פירושו - האינטרפטציה הכוליית.
מוסד ביאליק
מאת: עודד בוסתנאי
תיאור: בספר זה מוגש לקוראים מחקר מקיף על ראשיתן של גלויות ישראל ויהודה באשור ובבל: היקף ההגליות מישראל ומיהודה; מעמדם החברתי של הגולים, מצבם הכלכלי וארגונם הפנימי; הקשר האתני-הלאומי והדתי של אוכלוסיית ממלכות ישראל ויהודה, ליהודים בתקופת שלטון פרס ויוון.
התיאוריות השונות והמנוגדות בסוגיות אלו, גרמו "מהומה, ומבוסה ומבוכה" (ישעיה כ"ב 5) בשדה המחקר בנושא, ומכאן החשיבות הנודעת לבחינה שיטתית של הסוגיות הנ"ל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שמעון בודנהיימר
תיאור: החי בארצות המקרא כרך שני: תולדות בעלי החיים בארץ-ישראל ושכנותיה מתקופת בית שני ועד לסוף המאה התשע-עשרה בלוויית לוחות וציורים.
פרופסור שמעון בודנהיימר, שימש כפרופסור לזואולוגיה באוניברסיטה העברית, חוקר ומרצה.
מוסד ביאליק
מאת: יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן
תיאור: מי בקע את ים סוף? היכן נקברו רחל ויעקב? מי הרג את גלית? מדוע אוכלים מצות בפסח? על שאלות אלו מציע המקרא תשובות ברורות, אך מסתבר שעם ישראל הקדום הכיר גם תשובות אחרות ואותן מבקש ספר זה לחשוף.
רבות היו המסורות הסיפוריות שסבבו בעם ישראל הקדמון לפני שהגיע התנ"ך ספר הספרים, לגיבושו כצורתו לפנינו. מסורות אלה לא אבדו והמשיכו את חייהן על פה – מאב לבן ומאם לבנותיה, ממורה לתלמיד ומזקן השבט לצעירים ממנו – עד שהגיעו אלינו בגלגולים מגולגלים שונים במקורות מאוחרים לתנ"ך, בספרות המדרש והאגדה, בכתביהם של סופרים יהודים הלניסטיים ובכתבי כת ים המלח, בתרגומי התנ"ך לשפות שונות ואף מחוץ לעולמה של היהדות, בנצרות ובאסלאם. לעתים נרמזות מסורות אלה בגוף התנ"ך בהקשרים מפתיעים.
הספר שלפנינו - פרי עבודתם המשותפת של חוקר מקרא וחוקר הספרות היהודית הקדומה – מביא בלשון שווה לכל נפש שלושים מסורות מסוג זה.
ספר זה הוא אפוא מסע על מעבר לפרגוד הטקסט הכתוב וניסיון לשחזר מה שסופר בחוגי עם ישראל הקדום, גם אם "לא כך כתוב בתנ"ך".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ליאורה רביד
תיאור: בנות כמה היו אִמותינו הקדומות כאשר נישאו? מדוע גברים ביקשו לשאת נשים רבות? מה קבע את מקומה של האישה בבית שבו היו לבעלה נשים נוספות עליה? מדוע לאה, ולא רחל, היתה אשתו המועדפת של יעקב? וכן, מדוע נערה שנאנסה לא נחשבה לקורבן האונס, אלא אחיה?
הספר התנ"ך היה באמת מציע תשובות לשאלות אלה ולרבות נוספות, מתוך הסתכלות היסטורית וחברתית, וללא כל מחויבות להשקפת עולם דתית. הספר מתחקה אחר אחת התעלומות הגדולות וההרואיות ביותר בתנ"ך - מסע אברהם ובני משפחתו מאוּר (כשדים) לארץ כנען. המחברת, ד"ר ליאורה רביד, מוכיחה שהמסע יכול היה להתרחש במציאות, וכי "עקרותה" של שרה נגרמה כתוצאה מתלאות הדרך, מחסור במזון וגיל הנישואים הצעיר שהיה מקובל בתקופה הקדומה.
ימי עליית דוד למלוכה הם בין הנושאים שהספר עוסק בהם. המחברת מתייצבת לימינו של דוד וטוענת ששאול התעלם מהסכנות האורבות לממלכתו וכמעט המיט אסון על בני עמו - ולפיכך צדק דוד שחתר תחתיו כדי להפילו. לדבריה, אם היה מלך שניסה להציל את ממלכת שאול מפני כליה, הרי שהיה זה דוד!
רביד אינה מסתירה את דעתה על החוקרים המכונים "מכחישי המקרא", הטוענים שגיבורי התנ"ך והמעשים הקשורים בהם אינם אלא בדותא. היא מקלפת בזהירות את השכבה האגדית אשר עוטפת את הסיפורים, ומראה שמתחתיה חבויה חברה מסודרת, הדומה לחברות מסורתיות שעדיין קיימות בימינו. הקורא ייווכח לדעת שכל אחד מסיפורי האבות והאמהות עולה בקנה אחד עם דרכי החיים החברתיים, המשפחתיים, המשפטיים והכלכליים שנהגו בתקופת התנ"ך ובתקופות מאוחרות בהרבה.
הספר שם דגש רב על השפה המיוחדת שבה נכתב התנ"ך, על התפקיד שממלאים משחקי מילים וכפלי משמעויות שנעלמו מן השפה העברית בת ימינו.
עם קריאת הספר יופתע הקורא להיווכח שסיפורים אשר נראו לו פעמים רבות מופרכים, הופכים הגיוניים ומתאימים לימיהם ולמקום התרחשותם. הוא יבין טוב יותר את התקופה שבה חיו גיבורי התנ"ך ואת האילוצים שהכתיבו את מעשיהם - שהתנ"ך היה באמת.
ליאורה רביד היא דוקטור לתנ"ך.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אליעזר שביד
תיאור: התנ"ך - "התורה שבכתב" - הוא המקור שכונן את תרבות ישראל, וממנו היא התחדשה מדור לדור. לא רק חזקתו כ"תורה מן השמים" ריתקה אליו את העם, אלא חיוניותו הארצית כיצירת ספרות, המתעלה לגובה על-זמני בהתמודדותה עם הבעיות הראשוניות של הקיום האנושי בטבע, בציביליזציה, בחברה ובמדינה. בזמן החדש התפתחה תרבות העם היהודי במגוון צורות, המתאחדות בזיקתן אל התנ"ך. השואה חוללה בתרבות היהודית המודרנית משבר עמוק, אך מגילת העצמאות של ישראל, כמדינה שנועדה לשיקום העם בחומר וברוח, נאחזה שוב ב"ספר הספרים הנצחי" כמקור המעצב את זהותה. הפילוסופיה של התנ"ך כיסוד תרבות ישראל הוא ניסיונו של פילוסוף יהודי בן-זמננו לפרש את המסר הפילוסופי הכולל של התנ"ך בכלים העכשוויים של חקר הספרות והפילוסופיה, כדי למצוא בו תשתית עמוקה להתמודדות עכשווית עם בעיות היסוד הגדולות של זהות העם, חברתו, תרבותו ומדינתו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה גושן-גוטשטיין
תיאור: כרך זה הוא המשכו של הכרך הראשון, והוא שונה מקודמו בכך שהתרגומים הכלולים בו אינם מזוהים במפורש כתרגומים והיה צורך בשיוך גזירים אלו למקומם הראוי.
בכרכי שקיעים קובצו קטעי תרגום שנשתקעו ברחבי ספרות ישראל לדורותיה - בתלמוד ובמדרשים, בפירושי המקרא ותפילה, בפיוט ובדברי קבלה. החזרת שקיעים מפוזרים אלה לשימוש המעיין, לא זו בלבד שמרחיבה את היבטי פרשנות המקרא על אתר אלא אף זורה אור חדש על בעיות היסוד של התהוות הספרות התרגומית.
הספר מחולק לכמה מדורים: תרגומים ארצישראלים, תרגומים שאינם ניתנים לסיווג מדוייק, תרגומים לספר משלי, תרגומים מילונאיים ותרגומי שקיעים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: משה גושן-גוטשטיין
תיאור: כרך זה – הפותח את סדרת הפרסומים של המכון – הוא ראשון במערכת כרכים המכוונים לפתוח מחדש דיון ועיון באחד הנושאים המרכזיים של חקר המקרא ופרשנותו. תרגומי המקרא הארמיים המצויים כגון אונקלוס או יונתן לנביאים, מקובלים כמקורות מרכזיים בתולדות הבנת המקרא.
עתה קובצו בכרכי ה'שקיעים' קטעי תרגום שנשתקעו ברחבי ספרות ישראל לדורותיה – בתלמודים ובמדרשים, בפירושי מקרא ותפילה, בפיוט ובדברי קבלה. החזרת שקיעים מפוזרים אלו לשימוש המעיין לא זו בלבד שתוסיף להיבטי פרשנות המקרא על אתר אלא תזרה אור חדש על בעיות היסוד של התהוות הספרות התרגומית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מרדכי מרטין בובר
תיאור: מ. בובר מסיט את מרכז הכובד של דיונו ליחסו של האדם אל המקרא.
מטרת התבוננותו במקרא היא "להכיר ממשות-עולם ומכוחה להתייצב בפני ממשות-השעה", ומתוך כך הוא עומד על מהותו העל-זמנית של המקרא.
מוסד ביאליק
מאת: בנימין מזר
תיאור: האנציקלופדיה כוללת 9 כרכים, כרך ח: "שם - תתני" (תשמ"ב).
(מתוך דברי הפתיחה) "...שיטתה של האנציקלופדיה המקראית היא השיטה ההיסטורית, המתכוונת להגיע לידי תחזורת של העבר בלי כל משפט קדום ובלי כל דעה קבועה מראש, על סמך העיון במקורות ובתעודות שהיגיעו לידנו. היא משתדלת לתת תיאור נאמן, בכללותו ובפרטיו, של העולם שבו נוצרו ספרי המקרא ולקרב את קוראיה להבנה ככל האפשר בהוראתם המקורית של הכתובים, כפי כוונת מחבריהם וכפי מה שהבינו אותם הדורות שבתוכם נכתבו ושלהם נועדו בתחילתם.
התקופה שעליה דנה האנציקלופדיה מגעת עד תחילת ימי החשמונאים (...).
בכל ערך וערך ניתן החומר המקראי השייך לעניין, ומובאות תוצאות המחקר המדעי באותו הנושא, ובפרט האחרונות שבהן (...).
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לחקר המזרח הקדמון ותרבותו".
מוסד ביאליק
מאת: בנימין מזר
תיאור: האנציקלופדיה כוללת 9 כרכים, כרך ז: "קאת - שלשיה" (תשל"ו).
(מתוך דברי הפתיחה) "...שיטתה של האנציקלופדיה המקראית היא השיטה ההיסטורית, המתכוונת להגיע לידי תחזורת של העבר בלי כל משפט קדום ובלי כל דעה קבועה מראש, על סמך העיון במקורות ובתעודות שהיגיעו לידנו. היא משתדלת לתת תיאור נאמן, בכללותו ובפרטיו, של העולם שבו נוצרו ספרי המקרא ולקרב את קוראיה להבנה ככל האפשר בהוראתם המקורית של הכתובים, כפי כוונת מחבריהם וכפי מה שהבינו אותם הדורות שבתוכם נכתבו ושלהם נועדו בתחילתם.
התקופה שעליה דנה האנציקלופדיה מגעת עד תחילת ימי החשמונאים (...).
בכל ערך וערך ניתן החומר המקראי השייך לעניין, ומובאות תוצאות המחקר המדעי באותו הנושא, ובפרט האחרונות שבהן (...).
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לחקר המזרח הקדמון ותרבותו".
מוסד ביאליק
מאת: בנימין מזר
תיאור: האנציקלופדיה כוללת 9 כרכים, כרך ו: "עבד - צרתן" (תשל"ב).
(מתוך דברי הפתיחה) "...שיטתה של האנציקלופדיה המקראית היא השיטה ההיסטורית, המתכוונת להגיע לידי תחזורת של העבר בלי כל משפט קדום ובלי כל דעה קבועה מראש, על סמך העיון במקורות ובתעודות שהיגיעו לידנו. היא משתדלת לתת תיאור נאמן, בכללותו ובפרטיו, של העולם שבו נוצרו ספרי המקרא ולקרב את קוראיה להבנה ככל האפשר בהוראתם המקורית של הכתובים, כפי כוונת מחבריהם וכפי מה שהבינו אותם הדורות שבתוכם נכתבו ושלהם נועדו בתחילתם.
התקופה שעליה דנה האנציקלופדיה מגעת עד תחילת ימי החשמונאים (...).
בכל ערך וערך ניתן החומר המקראי השייך לעניין, ומובאות תוצאות המחקר המדעי באותו הנושא, ובפרט האחרונות שבהן (...).
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לחקר המזרח הקדמון ותרבותו".
מוסד ביאליק
מאת: בנימין מזר
תיאור: האנציקלופדיה כוללת 9 כרכים, כרך ה: "ממוכן - סתרי" (תשכ"ח).
(מתוך דברי הפתיחה) "...שיטתה של האנציקלופדיה המקראית היא השיטה ההיסטורית, המתכוונת להגיע לידי תחזורת של העבר בלי כל משפט קדום ובלי כל דעה קבועה מראש, על סמך העיון במקורות ובתעודות שהיגיעו לידנו. היא משתדלת לתת תיאור נאמן, בכללותו ובפרטיו, של העולם שבו נוצרו ספרי המקרא ולקרב את קוראיה להבנה ככל האפשר בהוראתם המקורית של הכתובים, כפי כוונת מחבריהם וכפי מה שהבינו אותם הדורות שבתוכם נכתבו ושלהם נועדו בתחילתם.
התקופה שעליה דנה האנציקלופדיה מגעת עד תחילת ימי החשמונאים (...).
בכל ערך וערך ניתן החומר המקראי השייך לעניין, ומובאות תוצאות המחקר המדעי באותו הנושא, ובפרט האחרונות שבהן (...).
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לחקר המזרח הקדמון ותרבותו".
מוסד ביאליק
מאת: גבריאל זלדין
תיאור: בעבודת מחקר מקיפה זו - השעונה על ידיעתו הרחבה במקרא ובכתבי המזרח הקדום, ועל שיטת פירוש מקראי וניתוח לשוני ייחודית - חושף ד"ר זלדין לפני הקורא את סיפורם של מועדי החודש השביעי העבריים במקרא.
זיהוי תכולת ספר בראשית כמקור למועדים אלה אפשר למחבר להעלות מנבכי השכחה ולהחיות אירועים וסיפורים שהשפעתם על המקרא רבה, כקורות יום פתיחת מחזורי הזמן והחיים העבריים, ייסורי יעקב בגין נדרו בלוז וייצוג יוסף ובניו את ירח האסיף.
סיפור חג הפסח וצאת בני ישראל ממצרים, הקמת אוהל מועד וסדרי פולחנו, סדר תנועת השבטים במדבר וקורות דויד המלך הם כמה מהנושאים הנוספים הנידונים בספר והמוארים עתה באופן חדש ומפתיע, לצד עשרות מונחים, שמות, מצוות ומחלוקות ישנות.
חדשנות הדברים המוצגים בספר והשלכותיהם יותירו חותם על הקורא, כמו גם על תחומי חקר המקרא, מועדי ישראל וראשית קורות עם ישראל.
ד"ר גבריאל זלדין השלים את לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1993 . הוא הקים את החוג ללימודי יהדות במכללה האקדמית אחווה ועמד בראשו במשך חמש שנים. שימש כרכז הפורום הארצי של ראשי החוגים ליהדות במכללות להכשרת עובדי הוראה בישראל, וכרקטור אוניברסיטת הבראיקה במקסיקו. ספרו זה מהווה סיכום למחקר שנמשך כחמש-עשרה שנים.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: בנימין מזר
תיאור: האנציקלופדיה כוללת 9 כרכים, כרך ד: "כבד - מלתחה".
(מתוך דברי הפתיחה) "...שיטתה של האנציקלופדיה המקראית היא השיטה ההיסטורית, המתכוונת להגיע לידי תחזורת של העבר בלי כל משפט קדום ובלי כל דעה קבועה מראש, על סמך העיון במקורות ובתעודות שהיגיעו לידנו. היא משתדלת לתת תיאור נאמן, בכללותו ובפרטיו, של העולם שבו נוצרו ספרי המקרא ולקרב את קוראיה להבנה ככל האפשר בהוראתם המקורית של הכתובים, כפי כוונת מחבריהם וכפי מה שהבינו אותם הדורות שבתוכם נכתבו ושלהם נועדו בתחילתם.
התקופה שעליה דנה האנציקלופדיה מגעת עד תחילת ימי החשמונאים (...).
בכל ערך וערך ניתן החומר המקראי השייך לעניין, ומובאות תוצאות המחקר המדעי באותו הנושא, ובפרט האחרונות שבהן (...).
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לחקר המזרח הקדמון ותרבותו".
מוסד ביאליק
מאת: בנימין מזר
תיאור: האנציקלופדיה כוללת 9 כרכים, כרך ג: "חבב - יתת".
(מתוך דבר הפתיחה) "...שיטתה של האנציקלופדיה המקראית היא השיטה ההיסטורית, המתכוונת להגיע לידי תחזורת של העבר בלי כל משפט קדום ובלי כל דעה קבועה מראש, על סמך העיון במקורות ובתעודות שהיגיעו לידנו. היא משתדלת לתת תיאור נאמן, בכללותו ובפרטיו, של העולם שבו נוצרו ספרי המקרא ולקרב את קוראיה להבנה ככל האפשר בהוראתם המקורית של הכתובים, כפי כוונת מחבריהם וכפי מה שהבינו אותם הדורות שבתוכם נכתבו ושלהם נועדו בתחילתם.
התקופה שעליה דנה האנציקלופדיה מגעת עד תחילת ימי החשמונאים (...).
בכל ערך וערך ניתן החומר המקראי השייך לעניין, ומובאות תוצאות המחקר המדעי באותו הנושא, ובפרט האחרונות שבהן (...).
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לחקר המזרח הקדמון ותרבותו".
מוסד ביאליק
מאת: משה דוד קאסוטו
תיאור: האנציקלופדיה כוללת 9 כרכים, כרך ב: "ב - זתר".
(מתוך  דברי הפתיחה) "...שיטתה של האנציקלופדיה המקראית היא השיטה ההיסטורית, המתכוונת להגיע לידי תחזורת של העבר בלי כל משפט קדום ובלי כל דעה קבועה מראש, על סמך העיון במקורות ובתעודות שהיגיעו לידנו. היא משתדלת לתת תיאור נאמן, בכללותו ובפרטיו, של העולם שבו נוצרו ספרי המקרא ולקרב את קוראיה להבנה ככל האפשר בהוראתם המקורית של הכתובים, כפי כוונת מחבריהם וכפי מה שהבינו אותם הדורות שבתוכם נכתבו ושלהם נועדו בתחילתם.
התקופה שעליה דנה האנציקלופדיה מגעת עד תחילת ימי החשמונאים (...).
בכל ערך וערך ניתן החומר המקראי השייך לעניין, ומובאות תוצאות המחקר המדעי באותו הנושא, ובפרט האחרונות שבהן (...).
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לחקר המזרח הקדמון ותרבותו".
מוסד ביאליק
מאת: משה דוד קאסוטו
תיאור: האנציקלופדיה כוללת 9 כרכים, כרך א: "אב - אתרים".
(מתוך דברי הפתיחה) "...שיטתה של האנציקלופדיה המקראית היא השיטה ההיסטורית, המתכוונת להגיע לידי תחזורת של העבר בלי כל משפט קדום ובלי כל דעה קבועה מראש, על סמך העיון במקורות ובתעודות שהיגיעו לידנו. היא משתדלת לתת תיאור נאמן, בכללותו ובפרטיו, של העולם שבו נוצרו ספרי המקרא ולקרב את קוראיה להבנה ככל האפשר בהוראתם המקורית של הכתובים, כפי כוונת מחבריהם וכפי מה שהבינו אותם הדורות שבתוכם נכתבו ושלהם נועדו בתחילתם.
התקופה שעליה דנה האנציקלופדיה מגעת עד תחילת ימי החשמונאים (...). 
בכל ערך וערך ניתן החומר המקראי השייך לעניין, ומובאות תוצאות המחקר המדעי באותו הנושא, ובפרט האחרונות שבהן (...).
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לחקר המזרח הקדמון ותרבותו".
מוסד ביאליק
מאת: יוספה רחמן
תיאור: הסיפורים הגדולים של התנ"ך: גן עדן, סדום ועמורה, יוסף וחלומותיו, דוד וגלית, משפט שלמה, אליהו והאלמנה מצרפת, ועוד כהנה סיפורים שלמים והדגמות קצרות, מוצגים בספר זה בגישה המשלבת ערכים ישנים ומתודות מדעיות חדשות וישנות, מתוך מגמה לפרוץ לעבר תחומי דעת שבמרכזיהם עומדים האדם וחוויותיו, לא רק הטקסט ומילותיו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רחל רייך
תיאור: הספר סוקר שבעה עשר סיפורים במקרא, שהמשותף להם הוא הצבת האישה במרכזו של קונפליקט, או כמי שמשמשת עילה לעימות, בין ביוזמתה ובין שלא ברצונה, ולעיתים אף ללא ידיעתה. תופעה זו של אישה המציתה עימות ואפילו מלחמה, אינה פוסחת על סוג כלשהו של מעמד חברתי, משפחתי או אתני. האישה והפילגש, הגבירה והשפחה, המלכה והזונה, בת ישראל או הנוכריה, כל אלה עלולות להימצא במוקד העימות.
באחדים מן הסיפורים הללו משמשים יחסי גבר-אישה מעין פרדיגמה טיפולית-לאומית ליחס העם לארצו, או ליחסים האמביוולנטיים השוררים בין ישראל לבין הזר. האישה, בהיותה נחותה מבחינה פיסית ומעמדית, אך מפתה ומעוררת את חמדת הגבר, נוחה לשמש מטאפורה לארץ אהובה ונחשקת על ידי זרים, או לתרבות זרה, מסוכנת ומפתה. בסיפורים אחרים מוצגת האישה ככלי משחק בידי גברים, קורבן לתשוקותיהם המיניות או הפוליטיות.
הטקסט המקראי ה"גברי" מטיל אפוא על האישה את אשמת העימותים שהחיים מזמנים, בבחינת: "האשה אשר נתתה עמדי, היא נתנה לי מן העץ ואכל" (בראשית ג' 12).
ספרה המרתק של רחל רייך מציג קריאה מחודשת ורעננה בסיפורים המוכרים, ומעוררת בקורא שאלות חדשות על הטקסטים המקראיים העתיקים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אמנון שפירא
תיאור: ב-1943 פרסם ההיסטוריון ת' יאקובסון מחקר, שכותרתו: "דמוקרטיה קדומה במסופוטמיה", ועיקרו, שכבר במאה ה-28 לפנה"ס התקיימה בבבל העתיקה צורה ראשונית של דמוקרטיה.
רעיון זה נקלט בעולם המדעי, ועד מהרה נטען, שהוא נכון גם לגבי התנ"ך והחברה הישראלית המקראית: חוקרי תנ"ך ואשורולוגים נחשבים החל בקויפמן, אולברייט, גורדיס וקרמר, ועד טלמון, גוייטיין, ספייזר ווייסמן, קיבלו עמדה זו, אם כי לא הוכיחו אותה. חוקר המקרא אמנון שפירא מתמודד עם הנחה זו באורח מקורי, מעמיק, מנומק, מרחיב ומקיף בספרו: "דמוקרטיה ראשונית במקרא", שאחדים מפרקיו נכתבו בעקבות רצח רבין , לאחר שברחוב הישראלי נשמעה הטענה, שהדת והדמוקרטיה סותרות אהדדי, בעוד שהנחת המחבר הפוכה: הדת הישראלית היא המקור האוניברסאלי לרבים מערכי היסוד של הדמוקרטיה החדשה.
אכן, הקורא בתנ"ך עשוי לחוש בין דפיו בשוויון האדם שנברא ב"צלם אלוהים"; ברוח החירות הפועמת בו: בעם שיצא ממצרים, ביחסו ההומאני החריג לטובה כלפי עבדים בכלל, וכלפי עבדים בורחים בפרט; הקורא יחוש ב"פמיניזם" עתיק, שלפיו כל תפקיד ציבורי שמילא גבר, מילאה גם אישה : אבות ואמהות, שופט ושופטת, מלך ומלכה, נביא ונביאה. הקורא יבחין גם שלראשונה, והרבה לפני יוון הדמוקרטית, שבה עדיין לא הופרדו "שלוש הרשויות", מתוארת במקרא "הפרדת הרשויות": המלך אינו מחוקק, אינו כוהן, והוא נתון לביקורת ולגילויי אופוזיציה מתמידים, ויכול הנביא, או העם, אף להסירו מכס מלכותו אם סטה מדרך הישר. יתרה מזאת: השופט (ה"פדרלי") עדיף על פני המלך הכוחני והריכוזי.
נושאים אלה ואחרים עמדו בפני החוקר , בבואו לחלץ מן המקור המקראי את ניצני הדמוקרטיה הראשונית, אשר התוותה בין השאר את דרכם של עורכי המקרא. אמנון שפירא הוא חבר קיבוץ טירת צבי, מורה וחוקר באוניברסיטת בר-אילן, ובמרכז האוניברסיטאי באריאל.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נגה הראובני
תיאור: ב"מדבר ורועה במורשת ישראל" מצרף אליו המחבר את הקוראים לטיול במדבריות הארץ, ומוליך אותם בבטחה בין שבילים מתעתעים אל "מעגלי צדק" ומאכזבת ה"מים הזדונים" אל נחמת "מי המנוחות". ספר זה מגולל את השתקפות המדבר, על מראותיו ותופעות הטבע המנוגדות המשחקות בו ובדברי הקדמונים.
המפגש המדברי עם רועים ומלכים ועם נביאים ומשוררים - כולם בקיאים ומנוסים ברזי המדבר ובכל תלאותיו - הופך את לשונם וסגנונם למובנים מאליהם לכל מטייל במדבר.
נאות קדומים בע"מ
מאת: גרשון ברין
תיאור: ספרות הנבואה הקלסית היא נדבך מרכזי בספרי המקרא. בחיבור זה נידונות סוגיות עקרוניות בספרות הנבואה - כגון המראות הנבואיים ומשמעם, משלים בספרות הנבואה, חזונות למיניהם, ובכלל זה חזון ההקדשה הנבואי - וכן מובאים בו עיונים שיוחדו לנביא מסוים. כך נפרשת לפנינו יריעה רחבה ומקיפה של הספרות הנבואית, מראשיתה וכמעט עד שלביה המאוחרים, בתקופת הבית הראשון ובתקופת גלות בבל. דגש מיוחד מושם בספרים מיכה ויחזקאל.
מלבד הצד המקראי המובהק, יוחד בחיבור מקום לבירור מעמדה של הנבואה המקראית במקורות בתר-מקראיים, ספרות המגילות וספרות חז"ל. נידונו כאן שאלת מעמד גוש הנבואה בקנון המקראי, וכן יחסם של חז"ל לנושאים בנבואה, כגון עד היכן מגעת הבנתם של הנביאים את דברי הנבואה שקיבלו עליהם למסור לעם.
מוסד ביאליק
מאת: יעקוב שלום ליכט
תיאור: הספר עוסק בזמן ובמועדים המיוחדים בחיי ישראל בתקופת המקרא ובימי בית-שני. את תפיסת הזמן, את סדריו ושימוש של הלוח העברי, ואת המועדים המיוחדים במחזור הלוח הישראלי הקדום, מאירות ידיעותינו על עולמו של המזרח הקדמון, שישראל היה חלק ממנו.
מוסד ביאליק
מאת: הרמן גונקל
תיאור: הרמן גונקל (1862 - 1932) היה מחוקרי המקרא החשובים ביותר במאה העשרים. הוא אביה של תורת 'חקר הצורות' (From Criticism) במחקר המקרא. לשיטתו, שנתקבלה על דעת חוקרי מקרא רבים, נוצקו כל היצירות שבמקרא בדפוסים קבועים (אגדה, מיתוס, נאום או שיר), וכל אחד מהם מביע מצב מסוים.
קונגל טבע את אחד המושגים המרכזיים בחקר המקרא עד ימינו: 'המושב בחיים' (Sitz in Leben), היינו הנסיבות להיווצרות היצירה ותפקידה החברתי.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות