נמצאו 1024 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: סמדר בן-אשר
תיאור: הספר כַּוְכַּבּ – נשים בדואיות פורצות דרך מציג מקרוב את סיפורן של שבע נשים בדואיות, החיות במרחבי הנגב ופועלות לשינוי המציאות בחברה במעבר, שבה המסורת, התרבות והדת ארוגות יחדיו וחשופות לרוחות חדשות. כל הסיפורים בספר מובאים בגוף ראשון. בשער הראשון שלושה פרקים המציגים את סיפורן של נשים שביקשו לרכוש השכלה גבוהה ולממש יכולות וזכויות שהן חונכו לשמור לעצמן בכותלי הבית בלבד; השער השני מציג את סיפורן של שתי נשים שחוו אובדן ושכול והצליחו לשקם את חייהן כאלמנות צה"ל בדואיות למרות אבני הנגף החברתיות שעמדו בפניהן; שני הסיפורים בשער השלישי מגוללים תיאורי אומץ ומנהיגות של נשים הפועלות באזורי הצללים, במקום שבו קרני האור של חברה מתקדמת אינן חודרות אליו, ומשם הן מובילות שינויים. כל אישה מביאה את קולה הייחודי, החד־פעמי, המהדהד גם את קולות הנשים האחרות. השער העיוני החותם את הספר מציג ידע תאורטי, המעגן את השאלות העולות בסיפורי הנשים בגוף המחקר ההולך וצומח, ובמרכזו החברה הבדואית בישראל. סיפור חייהן של הנשים הבדואיות חושף ילדות ונעורים במרחבי הנגב, נישואים, הורות, מאבק להשכלה, התפתחות אישית בצד משברים, כאב, מצוקה, אכזבות ותקוות גדולות. גיבורות הספר אינן מצפות שיסללו עבורן את הדרך, אלא הן נושאות בעצמן את לפיד המהפכה השקטה, שאיש לא יוכל עוד לכבותו.
מכון מופ"ת
מאת: דפנה ברק-ארז
תיאור: איסורי החזיר זכו למעמד מיוחד בהיסטוריה היהודית ובתרבות היהודית. יהודים ולא-יהודים ראו בהם סמל, ובשנותיה הראשונות של המדינה הם הוכנסו רשמית אל ספר החוקים הישראלי: בשנת 1956 חוקקה הכנסת חוק המתיר לרשויות המקומיות לאסור או להגביל בתחומן גידול חזירים ואף החזקה של בשר חזיר וסחר בו. בשנת 1962 נחקק חוק האוסר באופן כללי על גידול חזירים והחזקתם, מלבד חריגים מעטים. חוקים וחיות אחרות עוקב אחר סיפורם של חוקים אלה – ההתנגדות שהם עוררו, תהליך אימוצם ואכיפתם הלכה למעשה ושחיקת השפעתם – מתוך הכרה בכך שהמחלוקות בנושא זה משמשות מפתח להבנת שינויי עומק בחברה הישראלית בשאלות של דת ומסורת, תרבות וזהות לאומית, והאיזונים הנדרשים בין אינטרסים ציבוריים לזכויות הפרט. האם ההיחלשות שחלה בתמיכה הציבורית בחוקי החזיר מעידה על שינוי ביחסו של הציבור היהודי בישראל למקומה של הדת במדינה? באיזה אופן משתלב סיפורם של חוקי החזיר בהסדר ה"סטטוס קוו" ובשינויים המתחוללים בו? חוקים וחיות אחרות עוסק בשאלות אלה ואחרות, כשלעצמן ובהקשר הרחב יותר של דת, זהות ותרבות בישראל של היום.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכתר ספרים (2005) בע"מ
מאת: מיכל רום
תיאור: למה רק נשים אמורות לשנות את שם המשפחה שלהן לאחר הנישואין? אילו משמעויות והשלכות יש לבחירה לשמור על השם או לצרף יחד שני שמות? מה אומר על כך החוק בישראל? ומה נהוג במקומות אחרים בעולם?תשובות לשאלות אלו ועוד תמצאו בספר זה, לצד סיפורים אישיים של נשים וגברים שבחרו בחירות שונות ביחס לשם המשפחה.
הספר מבוסס על מחקר אקדמי ייחודי, והוא נכתב, בין השאר, כדי לעזור לנשים ולגברים להתמודד עם המורכבות שנקשרת לסוגיית שם המשפחה. מורכבות זו מתבררת לעתים רק בדיעבד, לאחר החתונה, וביתר שאת לאחר לידת הילדים. לא פעם היא חוזרת ועולה בצמתים מרכזיים נוספים במהלך החיים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ישראלה בן אשר
תיאור: "יש לי תפקיד חדש בשבילך. בואי בבוקר ללשכה," אמר לי ראש העיר. כשהגעתי, הפתיע אותי בהצעה להיות יועצת לקידום מעמד האישה. ביקשתי לקרוא את הצעת החוק הרלוונטית, שעמדה לפני קריאה שנייה ושלישית, ותיקרא בעתיד 'חוק הרשויות המקומיות — יועצת למעמד האישה'. הוא הגיש לי את הניירות. בלעתי את הכתוב ולבסוף אמרתי, "אני מעוניינת, אבל איך ידעת?" הוא חייך והשיב, "אני רוצה שתגישי לי הצעה לפעולה בתחום מעמד האישה תוך שבוע מהיום." בסיום פגישתנו נותרתי תוהה — מה עכשיו? ללא משרד או ידע מגובש, רק עם אמונו של ראש העיר, שהבין כי זהו תפקיד חשוב וכי עיר גדולה כמו ראשון לציון זקוקה ליועצת במשרה מלאה, יצאתי ללמוד וליצור את התפקיד מראשיתו. את דרכי, ניסיוני ותובנותיי ריכזתי בספר זה, שהוא הספר הראשון המתפרסם בתחום בישראל. הספר מתעד תהליכים מן העבר ומן ההווה ומתכתב איתם. בשתים־עשרה פגישות מתואר תפקידה של היועצת לקידום מעמד האישה על רבדיו ואפשרויותיו, תוך פתיחת אפיקים לחשיבה ולהתנסות. ניסיתי לארגן את הידע שצברתי לצד ידע ומחקר אקדמי מתחומי דעת רבים. זהו ספר הדרכה תיאורטי ופרקטי גם יחד, המנוסח בשפה מגדרית, משתף בניסיון ומציע דרכי התמודדות. תפקיד היועצת חיבר אותי לאמי שפעלה למען רווחת נשים בצעירותה, כאשר שימשה מזכירה למנכ"ל מפעל ברומניה הקומוניסטית; וגם לסבתי, שניהלה מטבח פועלים גדול והעזה ללכת בדרך עצמאית בתחילת המאה העשרים, עת עזבה את הכפר והגיעה לעיר הגדולה כדי ללמוד מקצוע. סיימתי את עבודתי בעירייה בשנת 2009, אבל התחום של מעמד האישה מלווה אותי עד היום, בפעילותי כיושבת ראש הוועדה למעמד האישה בהסתדרות הכללית החדשה בין השנים 2017-2012, כיו"ר ועדת אמהות בביטוח לאומי משנת 2016, כמו גם בסיוע ובליווי יו"רית איגוד היועצות, יועצות רבות אחרות ומנחות העוסקות בתחום.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: בועז צבר
תיאור: הספר מקרב ומרחיק מבקש להציע פרשנות רדיקלית-אקזיסטנציאלית לדמותו של “המחנך המשמעותי” ולטיבו של “המצב האנושי” השורה בין מורים לתלמידים בבית הספר הציבורי. על פי פרשנות קיומית זו, ביסודה של ההתקשרות הפדגוגית המשמעותית עומדת מחויבותו של המחנך להתפתחות אנושיותו של החניך, המומשגת במונחי מתח עקרוני ובלתי פתיר המתקיים בעצם הווייתו של האדם. מחויבות רדיקלית זו, המתגשמת בתפקידו המהותי של המחנך כ”מקרב ומרחיק”, מגלמת לא רק את אחריותו של המחנך להשתלבותו המוצלחת של הילד בחברה, אלא גם את זכותו שלא להשתלב, לחרוג ולהתנגד. מאותה נקודת מבט מבקש הספר להגן גם על טבעו המבולגן והאנכרוניסטי של בית הספר הציבורי ולטעון כי טבע מגלם בחובו פוטנציאלים דמוקרטיים ואנושיים בלתי מבוטלים. בחייהם של התלמידים טבעו זה בא לידי ביטוי באפשרות להתנסות באופני קיום מורכבים ולא מוכרים; ובחייהם של המורים בהזדמנות ללוות את תלמידיהם בתהליך גילויה של המציאות ולתווך עבורם את הסתירות ואת המתחים הטמונים בה. הספר בא להאיר את פוטנציאל המשמעות שגלום בעבודת המחנך בבית הספר הציבורי ולצאת כנגד אותן מגמות המבקשות לצמצמו. לכל אורך פרקיו הספר שוזר ומעגן את העיון הפילוסופי המופשט בדוגמאות ובתובנות פדגוגיות מעשיות, אשר נאספו מתוך ניסיונו המגוון של המחבר כמחנך וכמכשיר מורים.
מכון מופ"ת
מאת: רות קרטון-בלום
תיאור: הברית החדשה, ה"זר" בתוך הספרות הישראלית, הפכה מטאבּוּ מוחלט לעורק שבו מוזרם דם חדש אל הספרות ולחומר מתסיס בה. המשיכה אליה, והאשמה הכרוכה בכך, מייצרת דגמים פואטיים באזורים שבהם שותק המקרא: הבגידה, יחסי האם והבן ולעתים אף האם והבת. אלה מאפשרים ליוצר הישראלי להתדיין עם המחשבה שיש משמעות לייסורים, ועם דמות המיסטיקן בניגוד לנביא המקראי. הספרות הישראלית קוראת מחדש את הברית החדשה באופן מורכב, רפלקסיבי וחששני גם יחד. הספר טוען כי הברית החדשה מציעה מעין מענה למועקה של החילוניוּת בתרבות הישראלית ולערגה אל הנעלם. המשיכה אל הטקסט האוונגליוני מצביעה על שורשי המצוקה של המצב הישראלי ועל העייפוּת מתכניה הראשונים של הציונות. ספר זה מצטרף אל ספרי המחקר של פרופ' רות קרטוּן-בלום המתחקים אחר עקבות הטקסטים הקאנוניים הקדומים – התנ"ך והברית החדשה – בספרות הישראלית. המסות בוחנות את הדיאלוג המתקיים ביצירתם של עמוס עוז, חיים באר, חנוך לוין, אברהם ב. יהושע ובשירתם של אברהם בן-יצחק, אבות ישורון, יונה וולך ומשוררים נוספים. קדמו לכרך זה הספרים: הרהורים על פסיכותיאולוגיה בשירת נתן זך (2009) וסיפור כמאכלת: עקדה ושירה (2013).
הקיבוץ המאוחד
מאת: יצחק גל-נור, אייל טבת
תיאור: בשנת 2007 החל במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים מחקר רב־תחומי רחב היקף, שחלקו הראשון פורסם בספר מדיניות ההפרטה בישראל (בעריכת יצחק גל־נור, אמיר פז־פוקס ונעמיקה ציון, 2015). ספר זה הוא המשכו המתבקש, בשל ההנחה שרגולציה היא ערובה למניעת כשלים אפשריים כתוצאה מהפרטה וממיקור חוץ. בספר רגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות שלושה חלקים.
במרכזם של השניים הראשונים עומדות השאלות האם הרגולציה יכולה לאזן בין ערכים מתנגשים, ואם כן – כיצד, והאם המשרד הממשלתי מתאים לבצע גם את תפקיד הרגולטור. חלקו האחרון בוחן שיטות שונות לביצוע הרגולציה. מאמרי הספר דנים ברגולציה במגוון תחומים כמו בנקאות, חופי הים, קופות החולים, תחבורה ציבורית, ערוץ 10 , עובדי קבלן, ארגוני המגזר השלישי, עסקים קטנים ועוד. המאמרים מצביעים על קיומה של רגולציית־יתר בתחומים אחדים לצד רגולציית־חסר באחרים, אך התובנה העיקרית העולה מהם היא היעדרה של מדיניות רגולציה ברורה ועקבית בישראל. בהתאם לכך מוצעות המלצות לשינוי מדיניות הרגולציה בישראל לשם השגת המטרה המשותפת לרגולציה באשר היא – שמירה על אינטרסים חיוניים של הציבור.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: גדעון טיקוצקי
תיאור: יצירתה של דליה רביקוביץ (2005-1936) היא מעמודי התווך של הספרות העברית החדשה. שיריה זכו לאהדת הקהל ולהערכת המבקרים, אך עדיין הנסתר בהם רב מן הנגלה. ספר זה מבקש להאיר את הצדדים המוּכּרים פחות בכתיבתה של רביקוביץ ובחייה, ולאורם לקרוא מחדש את לב יצירתה – הן כשלעצמה הן על רקע הספרות העברית והעולמית בת הזמן. זהו המחקר הראשון על אודות רביקוביץ המבוסס על עיזבונה הספרותי, שטרם נחשף. העיון בארכיון מוביל לגילויים מפתיעים ולתובנות חדשות, גם באשר לשיריה הידועים. אמנם הספר מתמקד בעולמה של יוצרת אחת, אך הוא חורג מתחומה של שירת רביקוביץ (שאינו צר כלל וכלל) ועשוי להיקרא גם כסיפורן של שירת "דור המדינה" ושל התרבות הישראלית הצעירה בשנותיהן הפוריות ופורצות הדרך ביותר, שהשפעתן ניכרת עד היום.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: יגאל שפי, יוסי בן-ארצי
תיאור: שנים אחדות קודם למלחמת העולם הראשונה תכנן המטה הכללי הבריטי לכבוש זמנית את ארץ-ישראל הצפונית, מחיפה ועד דמשק. לקראת מסע המלחמה המתוכנן סייר בצפון הארץ ובסוריה קצין בריטי, סגן אלוף פרנסיס ריצ'ארד מונסיל, שבכסות של טייל תמים אסף מודיעין שטח ומידע צבאי עדכניים והגיש דוח סודי מפורט על ממצאי הסקר.
אף כי תכנית הפלישה לא מומשה, המידע האצור בדוח המודיעין שליווה אותה הנו שיקוף נאמן של הנוף הפיזי והיישובי בצפון הארץ בראשית המאה העשרים, על תוואיה, דרכיה, יישוביה, תשתיתה ואוכלוסייתה המגוונת.
לצד הדוח הערוך, המבואר והמכוון לקורא העברי הוסיפו המחברים פרקי מחקר נרחבים הדנים במקומה הגאו-אסטרטגי של ארץ-ישראל בחשיבה הבריטית דאז, ברקע המדיני והביטחוני לתכנון המתקפה, בתכניות הפלישה ובדמותו המרתקת של עורך הסקר. בדוח ובמבואותיו יש כדי להציע גישה היסטוריוגרפית חדשה על אודות מעורבות בריטניה בארץ-ישראל טרם מלחמת העולם הראשונה ולהעמיק את היכרות הקוראים עם מורשת הנוף החומרי והאנושי הסובב אותנו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מיכל גוברין
תיאור: המסע שבספר תר אחר הסמוי מן העין בירושלים וברבדים נשכחים של המיתוס על אודות העיר כאישה אהובה, בוגדת, נבגדת ותמיד נחשקת. התשוקה לירושלים של מאמיני שלוש דתות האל־האחד ליבתה לאורך כל שנותיה יריבוּת, קנאה ומלחמות על בעלותה. ממציאוּת מורכבת זו, מצביעה מיכל גוֹברין על הצורך להכיר בשורשים הארוטיים של המאבק על ירושלים כגורם מהותי בכל פתרון עתידי. היא מַפְנה את האחריות על דמותה של ירושלים – במציאות ובמיתוס – אל היהדות, שהעניקה לה את מסד קדושתה וששבה אליה כריבון. מלב המיתוס היהודי מציעה גוברין דגם חלופי, מהפכני, למחשבה על עתיד העיר. לא עוד בעלוּת כזאת או אחרת, אלא דווקא שמיטה, במובנה הסמלי העמוק: הסרת גדרות ומחיצות והשתחררות מחרדות קיומיות כדרגה עליונה של קדוּשה ובעלוּת. מידת השמיטה נובעת מירושלים עצמה, כפי שעולה מעיוניה מאירי העיניים של גוברין במקורות, החל במקרא, במדרש ובקבלה, ועד להדהודיהם העכשוויים באמנות הישראלית או בשיח הפוליטי; וכן מקריאתה הקשובה בשירתו של פאול צלאן ובהגותו של ז'אק דרידה – בן־שיח קרוב של גוברין, שהיה שותפהּ לחיבור ספר העיון גוף תפילה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יניב גולדברג, נוגה לוין-קייני
תיאור: אולם התיאטרון, האורות כבים, המסך עולה והקסם מתחיל. עולם התיאטרון, כמו עולם המשפט ועולם הפסיכולוגיה עוסק בנפש האדם. אלו עולמות מרתקים, יצריים גועשים וכובשים, המצויים לא פעם בסתירות פנימיות, ומלמדים אותנו שעלינו לראות לא רק את המוצג באופן שטחי אל מול פנינו, אלא להתבונן פנימה ובכך לראות גם את עצמנו. התיאטרון מראשיתו היווה מקור משיכה. ספר זה עוסק בששה מחזות המעוצבים ביד אמן. ששת המחזות, נכתבו במקור ביידיש אולם תורגמו לשפות רבות ושונות, הועלו בהצלחה גדולה ברחבי העולם ובכך הראו את כוחו האוניברסלי של הטקסט. ספר זה בוחן לראשונה את הטקסטים במבט משפטי ופסיכולוגי, אשר מעניק לטקסט מבט חדש ומרענן, ומעמיד באור חדש את היצירה התיאטרונית כמו גם את הקונפליקטים שבין הדמויות. קריאה הנכנסת למורכבות הפסיכולוגית של המחזה והמחזאי מגלה את עומק החוויה הספרותית והתיאטרלית של הסיפור, ובכך מסייעת לצופה כמו גם לבמאי ולשחקן, להתמודד עם מורכבותן של הדמויות ולהבינן באור חדש. המבט הפסיכולוגי משתלב עם המבט המשפטי, ובכך מתגלות תובנות ומסקנות משפטיות חדשות, הייחודיות למחקר אינטרדיסציפלינרי זה.
מאת: חמוטל צמיר
תיאור: ספר זה מבקש לברר את המימד הגופני בשירתו של חיים נחמן ביאליק כנקודת־מוצא להבנה חדשה של שירתו בכללותה, בהקשר ההיסטורי והאידיאולוגי של זמנו. עם התגבשות התנועה הציונית כמערכת של "ציווּיים" לשינוי מוחלט של היהדות ושל היהודים עצמם, מתגלה גופו של ביאליק כזירה מגדרית, גברית במהותה, שמתחוללים בה יחסים מורכבים וזיקות עמוקות, לעתים מתוחות וקונפליקטואליות, בינו לבין העם, הנשים (האֵם והאהובה), המלים והשירה – ובינו לבין עצמו. המחקר מבקש כך להאיר את הזיקה המשולשת בין סובייקטיביוּת גברית, לאומיוּת ושירה. תוך קריאה קפדנית ורגישה ותוך התייחסות גם לביוגרפיה של המשורר, טוענת חמוטל צמיר כי ביאליק הציב את עצמו – הן את גופו והן את נפשו – כזירה שבּה, מתוכה ובאמצעותה ביקש "להוליד" את האומה. החרדה שיצרה בנפשו נוכחותו החסרה של אביו, לצד יחסים סימביוטיים עם אמו, מיתרגמת או מתבטאת בשירתו בשבר של ה"אני", בשורש התשוקה שלו. שבר זה משתקף בחזרה בפרויקט הלאומי שהוא כתיבתו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נתן אלתרמן
תיאור: בספר זה - סער וּפרץ: פרוזה ומאמרים, 1940-1931 - נאספו יצירותיו המוקדמות של נתן אלתרמן בפרוזה: החל ברשימות ששלח בהיותו סטודנט בצרפת בשנת 1931, והוא כבן עשרים ואחת, ועד המאמרים שפרסם ערב מלחמת העולם השנייה וסמוך לפריצתה, לאחר ששמו כבר הלך לפניו בקרב קהל הקוראים והכותבים. הרשימות, כחמישים במספר, נדפסו בעיתונים ובכתבי העת הספרותיים בזמנו. מחציתן לא כונסה עד כה בְּספר וזוהי למעשה פעם ראשונה שהן שבות ורואות אור מאז שנות השלושים של המאה העשרים. כעת, כשנפרשת מניפת יצירתו המוקדמת של אלתרמן בפרוזה באופן שיטתי, ניתן להתרשם מצד פחות מוּכּר בכתיבתו: רשימות בענייני השעה לצד מאמרים בנושאי ספרות, פיליטונים, ביקורות ספרים ותרבות פופולרית לצד רשימות יפות להפליא על תל אביב ומקומות נוספים בארץ. במישור נוסף, היצירות המוקדמות בפרוזה הן בבחינת המעבדה שהצמיחה את שירי ספר הביכורים פורץ הדרך של אלתרמן 'כוכבים בחוץ' (1938). יצירות אלו מפתיעות בבשלותן ומלמדות על מבטו החודר והמעמיק של המשורר, המתבונן בעליית התנועות הטוטליטריות בעולם ולאור זאת מחַשב מחדש את מקומם של היישוב, של העם היהודי – ואף שלו כיוצר – לקראת המלחמה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אסתר פלד
תיאור: הספר הזה שאתם עומדים לקרוא עוסק בחוויית החיים של הילדים של מי ש"היה שם". הילדים הללו הם עכשיו בני חמישים ומשהו, שישים ושבעים, ועכשיו גם לקבוצה הזאת יש שם, והשם הוא "דור שני". השם הזה לא נכח בחיינו כשהיינו ילדים. לא ידענו שאנחנו בני הדור השני, ולא עלה על דעתנו שאנחנו מהווים בעצם קבוצה שאפשר לאפיין אותה כך או אחרת, שאפשר להגיד עליה משהו, להצביע על תופעות משותפות, כלומר להכליל. מהם אותם מאפיינים חמקמקים של בני הדור השני? את זה בדיוק מבקש הספר הזה לברר. הספר כולל חמישה סיפורי חיים של חמש נשים שהן דור שני, ומבוא ומעין סיכום מאת ד"ר אסתר פלד, כלת פרס ספיר לשנת 2017, שסיפור החיים שלה הוא אחד מבין החמישה.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: דליה רביקוביץ
תיאור: לצד שיריה פרסמה דליה רביקוביץ במשך כיובל שנים רשימות ומאמרים בעיתונים ובכתבי עת, במגוון נושאים: החל בביקורות ספרים, עבור בתגובות על אירועים אקטואליים ופוליטיים וכלה ברשימות אישיות על ילדותה ועל משפחתה. הרשימות שניתנו בספר זה - הזהב ותפוחי האדמה - מביאות קול מרתק שלה, המפתיע בידענותו, בסמכותיותו ובגילוי לבו. מעבר לַהיכרות המחודשת עם המשוררת הנודעת, מזמנות הרשימות שנאספו כאן גם מסע בתרבות העברית והישראלית מבעד לעיניה של יוצרת דעתנית ומעורבת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: איל ויצמן
תיאור: בחצי המאה שחלפה מאז כבשה ישראל ב- 1967 את הגדה המערבית, את חצי האי סיני ורצועת עזה ואת רמת הגולן, כיסו דורות של אנשי צבא, מתיישבים, אדריכלים, מתכננים, פוליטיקאים ומשפטנים את מפות השטחים הכבושים בנקודות, בקווים ובשטחים. הם קבעו בסיסים ונקודות יישוב, סימנו כפרים ובתים להריסה, חסמו צירים ודרכים, התוו כבישים, חזיתות וגבולות, פרסו מחסומים, גדרות וחומות הפרדה, הגדירו שטחים צבאיים, אדמות מדינה, שטחי שיפוט ואזורי חיץ. הם שינו את פני הארץ ללא הכר. ארכיטקטורת הכיבוש שהם יצרו היא מפעלם המשותף. כפי שמראה החוקר והאדריכל איל ויצמן בספר פורץ–דרך זה, כדי להבין לעומקו את המרחב החדש שיצרה ישראל בשטחים הכבושים, אין די בייצוגים הדו–ממדיים הרגילים. הארכיטקטורה של מפעל הכיבוש, השליטה וההתיישבות האדיר שכוננה ישראל בשטחים הכבושים היא תלת–ממדית, מרובדת, גמישה ומגוונת. על אף חזותה הכאוטית, היא מתוכננת להפליא. היא צומחת מבטן האדמה, שם היא יונקת את מאגרי המים התת–קרקעיים, תרה אחר ממצאים ארכיאולוגיים וחופרת מנהרות; היא מעצבת מחדש את פני הקרקע, הורסת ובונה, נתלית בחוקי הקרקע העות'מאניים, מנצלת את הטופוגרפיה הטבעית, משנה אותה בהתאם לצרכיה ואף מייצרת טופוגרפיה מלאכותית חדשה באמצעות מערכת מסועפת של מחסומים, מכשולים וחומות, כבישים עוקפים, גשרים ומנהרות; אך טבעי הוא שבארץ רב–מפלסית (אך חד–סטרית) זו נכבשו גם המרחב האלקטרו–מגנטי המרשת את פני הקרקע באנטנות (שבמהרה עתידות להפוך למאחזים) והמרחב האווירי והחללי השוקק כלי טיס בלתי–מאוישים, מסוקים, מטוסים ולוויינים שמקיימים שגרה מתמדת של שליטה, מעקב ותקיפה. ארץ חלולה עוקב אחר התפתחותם של הרעיונות הארכיטקטוניים שסייעו להביא את הכיבוש הישראלי, כדברי קצין ישראלי בכיר, ״לרמה של אמנות״: כיצד חוק עזר עירוני שנקבע על ידי מושלה הצבאי הראשון של ירושלים מטעם המנדט, רונלד סטורס, אפשר לישראל להפוך את אבן הגיר לדבק הקדוש שיאחה את קרעי ירושלים המאוחדת; כיצד חילוקי הדעות האסטרטגיים בין הגנרלים על אופני ההיערכות הצבאית מול הצבא המצרי בתעלת סואץ השפיעו על עיצוב מדיניות ההתיישבות בגדה המערבית; כיצד עשה הצבא שימוש בתיאוריות פוסט–מודרניות רדיקליות כדי לרענן את תורות הלחימה שלו; ובעיקר כיצד, בתוך חמישים שנה, הפך מפעל הכיבוש הישראלי לצורה מתוחכמת ויעילה של אפרטהייד אנכי.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת בבל בע"מ
מאת: ניר קידר
תיאור: מה עושה את המשפט הישראלי לישראלי? מדוע המילה 'יהודי' על הטיותיה נעדרת כמעט לחלוטין מן החקיקה הישראלית וכיצד הצליחה ישראל להתחמק מוויכוח זהות עקר ומסוכן ולעצב את אחת ממערכות המשפט העצמאיות, המקוריות והמתוחכמות בעולם? הספר משפט כחול-לבן מבקש לענות על שאלות אלה ועורך דיון מרתק על הקשר המורכב שבין הציונות ובין התרבות היהודית עברית. משפט ישראלי נתפס בדרך כלל כמשפט שתוכנו ישראלי, אבל מהו תוכן ישראלי? זו שאלה בעייתית משום שזהות לאומית היא רעיון חמקמק: לכאורה קלה היא לזיהוי, אך לאמִתו של דבר קשה להגדירה או לבטאה בנורמות משפטיות. הספר משפט כחול-לבן עוקב אחר מאה שנים של ניסיונות נֶפֶל ליצור משפט שבבסיסו תוכן יהודי=עברי=ישראלי מוסכם: החל בניסיונות להקים בתי משפט עבריים ולעצב 'משפט עברי' בתקופת היישוב ועד המאמצים לקבוע בחוק יסוד שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. האם ויכוח התרבות והזהות תורם להגשמת הציונות וליצירת מערכת משפט מפותחת או שמא הוא מכשיל אותן? כדי להימנע ממלחמת תרבות, החליטו ראשי התנועה הציונית כבר בשלב מוקדם להדגיש את מרכיבי התרבות הלאומיים המשותפים והמקובלים על הרוב, למשל את השפה העברית ואת ארץ ישראל, ובו-בזמן להשתיק את מחלוקות התרבות והזהות בשאלת הגדרתם של משפט יהודי=עברי ושל מדינה יהודית, ולא לתת להן מבע במסמכי התנועה הרשמיים ובמפעליה. מכוח מדיניות רשמית-למחצה זו סירבה הנהגת היישוב להשתתף בוויכוחים בעניין עיצוב משפט בעל תוכן עברי-יהודי, ומדינת ישראל בתורה נמנעה מלחוקק חוקה כתובה וחוקים שיחייבו אותה להגדיר את זהותה. על אף ההימנעות מוויכוח התרבות ואולי בזכות ההימנעות הזו, נוצרו בישראל מפעלי חקיקה, פסיקה וספרות משפטית מרשימים בהיקפם, בעומקם ובעצמאותם המחשבתית. המשפט הישראלי הוא ישראלי משום שהוא משפטם של ישראלים אוטונומיים המחוקקים את חוקיהם לעצמם, בעצמם, בשפתם ולפי הצרכים, האינטרסים והערכים שלהם. לא זו בלבד; המשפט בישראל גם עשיר בסמלים יהודיים מגוונים, שמופיעים בחקיקה, בפסיקה, בחוות דעת משפטיות ובלימודי המשפטים. למעשה, המשפט הישראלי הוא הגורם העיקרי המשנה את המשפט העברי מן הישיבות הדתיות מאות מתה, המוכרת באמת רק לכמה אלפי תלמידי ישיבה, לנורמה חיה שמשמשת מיליוני ישראלים – גברים ונשים – או לפחות זמינה להם כסמל חשוב של מורשתם וכצוהר פתוח ומזמין לתרבות היהודית.
מאת: גליה צבר, אפרת שיר
תיאור: ספר זה מציע מבט רחב על הגירת מבקשי מקלט מאריתראה ומסודאן לישראל, והמפגשים שלהם עם ישראלים. פרקיו עוסקים בנושאים שעל פי רוב אינם נחקרים ואינם נוכחים בדיון הציבורי: חיי היום־יום, יזמות כלכלית, התארגנויות פוליטיות, רשתות חברתיות, תרבות פנאי ואוכל, חלומות, צרכנות, חינוך, פרקטיקות דתיות ומשפחתיות, ואף מחלוקות בין־אישיות וקבוצתיות. אסופה זו מעניקה מבט מקיף במרחבי החיים שיצרו מבקשי מקלט אפריקאים שנכנסו לישראל משנת 2005 והלאה ובמרחבים שיצרו קהילות שונות בישראל מתוך המפגש עמם, ומשמיעה גם את קולותיהם של מבקשי המקלט עצמם. לאחר שנים ארוכות שבהן מבקשי המקלט בישראל עוררו בעיקר את תשומת לבם של ארגוני זכויות אדם ושל תושבי השכונות שבהן התגוררו – כעת, בשנת 2018 , התלקח שיח ציבורי חסר תקדים סביב כוונותיה של ממשלת ישראל לגרש או "להעזיב מרצון" מבקשי מקלט אפריקאים למדינה אפריקאית שלישית או למדינת מקלט מערבית. ספר זה נועד, בין היתר, להרחיב ולהעמיק שיח זה – כאלטרנטיבה לראייה החד־צדדית והמתלהמת הרווחת בקרב חלקים מהציבור, בתקשורת ואף במוסדות השלטון. ראוי לציין כי לא פעם חולף זמן רב מביצוע המחקר והכתיבה ועד הפרסום. אך המציאות הנחקרת אינה ממתינה לאיש, ולעתים היא משתנה באופן קיצוני. המקרה שלפנינו הוא דוגמה מובהקת לכך. רוב המחקרים שעליהם מבוססים המאמרים שבספר נערכו לפני שנים, וחלקם מעידים על עולם שהיה ואיננו עוד. כיום עתידם של מבקשי המקלט האפריקאים בישראל לוט בערפל. ייתכן שעוד רגע קט יהיה ספר זה עדות למציאויות חיים שהיו ואינן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אלה בן-עטר
תיאור: משדרים תחת אש מביא, לראשונה בישראל, את המתרחש מאחורי המיקרופון בתחנת שידור חינוכית הממוקמת באזור הנגב המערבי, שתושביו חיים בצל איום רקטות וטילים. המחקר שעליו מתבסס הספר מקיף שלוש תקופות של עימותים צבאיים: "עמוד ענן", "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן" (2014-2008), ובודק אילו מהמסרים המועברים בתקשורת תורמים לחוסן האישי והקהילתי של אוכלוסייה תחת איום מתמשך, ואילו פוגעים בתחושת החוסן. בספר משולבות נקודות מבט של שני שדות שונים: שדה תקשורת ההמונים (והרדיו כמקרה בוחן) ושדה הפסיכולוגיה החברתית, העוסק במצבי חירום וחוסן. הספר מתאר את הדרך שבה הרדיו החינוכי, המופעל על ידי שדרנים סטודנטים, מהווה מקור מידע זמין ורלוונטי, כאשר המסרים האינפורמטיביים המופנים למאזינים משולבים במסרים רגשיים. המחקר מצביע על הדרכים שבהן מתמודדים השדרנים הסטודנטים בשידור חי ומול מיקרופון פתוח עם המצוקה והאיום הממשי שהם חווים, ומראה שהיכולת לבנות חוסן קהילתי אינה ספונטנית ואינטואיטיבית בלבד, אלא מחייבת ידע מוקדם ומודעות למרכיבי החוסן. הספר מיועד לסטודנטים, לחוקרי תקשורת, לאנשי בריאות הנפש ולמעצבי מדיניות החפצים ללמוד מקרוב על המתרחש מאחורי הקלעים של תחנת רדיו המשדרת בחירום, ולקבל כלים מעשיים לרתימת כלי תקשורת לחיזוק החוסן הקהילתי בימי חירום; וגם לקהל הקוראים הרחב שמוצא עניין בתפקידם ובתפקודם של אנשי תקשורת המשדרים תחת אש.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: חנה שחר
תיאור: איזה ידע עלינו להעביר לצעירי הדור שלנו בעידן שבו כל הידע העובדתי הקיים נגיש עבורם בכל רגע נתון? איך נשמור על אנושיותנו, על שכלנו ועל מוחנו לנוכח גלי הצונמי של התקשורת הטכנולוגית המצויה בכף ידנו? איך ניתן לאזן בין המציאות המדומה ובין הכרת עצמנו? איך נוכל ליצור מערכת חינוכית מעודכנת ונחוצה בימינו? אלו הן חלק מן השאלות שבהן עוסק הספר ושעליהן הוא מנסה לענות. פרקי הספר נשענים הן על מחקר עדכני בתחומים כגון חקר המוח והפילוסופיה של העידן הדיגיטלי, והן על תובנות אנושיות נדירות שנאספו ופותחו במהלך המאה ה־20 על ידי פילוסופים וחוקרים מן השורה הראשונה. כותרת הספר משייכת אותו לתחום החינוך אך תכניו רלוונטיים עבור כל אדם ששאלות אלו מעסיקות אותו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דוד טאוב
תיאור: המציאות של ימינו, בה אנשי חינוך צריכים להתגונן מפני איום חוקי ומשפטי של הורים, תלמידים, מעסיקים ואחרים, מחייבת אותם להכיר באופן מעמיק את חובותיהם וזכויותיהם. בספר שלפניכם מציג המחבר את מערכת החינוך הישראלית תוך תיאור מקורות החוק, השפיטה, בתי המשפט ובתי הדין העוסקים בסוגיות חינוכיות. הקוראים יתוודעו להיבטים המשפטיים של מוסדות החינוך השונים הקיימים במדינה, וכן לבעלי התפקידים השונים מיחידות הקו והמטה, על סמכויותיהם ואחריותם במערכת החינוך. הספר דן בשאלת מינויי מורים, פיטוריהם ואחריותם בתחום הנזיקין. פרקים ייחודיים עוסקים במעמד החוקי של הורי התלמידים, זכויותיהם, חובותיהם, וכן זכויות ילדיהם — התלמידים במערכת החינוך. נוסף על כך, הוא כולל התייחסות מיוחדת לנושא תכניות הלימודים ולאחריותם של כותבי התכניות והמורים לגבי דרך הוראתן. הספר "מערכת החינוך בראיית החוק והשפיטה" מיועד לכל מי שחפץ בידע ובתובנות הנוגעים להיבטים המשפטיים של מערכת החינוך: פוליטיקאים, אנשי ציבור, אנשי חינוך ברמות הבכירות והנמוכות, מפקחים, מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, מנהלי מוסדות חינוך, ועדי הורים, הורי תלמידים, סטודנטים ועוד.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רם פרומן
תיאור: מתחת לפני השטח מתנהל בשנים האחרונות בישראל פרויקט מתוחכם: הדתה. במערכת החינוך, בצבא, במרחב הציבורי. הפעם המטרה אינה החזרה בתשובה, אלא קירוב למסורת, ללאומיות ולאומנות. לפרויקט הזה יש הורים שהגו אותו בסתר, יש שרים שנותנים תקציב ויש חיילים נאמנים. במתק שפתיים, הם החליטו שמה שהיה לא יהיה עוד ואנחנו, החילונים, שותקים ומפסידים בקרב. "הדרך החילונית" נועד להוציא לאור את מה שמתנהל במחשכים ולהראות כיצד פועלת ההדתה, מי מפעיל אותה וחשוב יותר - כיצד ניתן לעמוד מולה ערכית, אידיאולוגית ופיזית. כדי לנצח בקרב חייבת החברה החילונית לגבש את עמדותיה בנושאים כמו דת, יהדות, ישראליות וממלכתיות. זהו קרב משמעותי על דמותה של מדינת ישראל, וכדי לקחת בו חלק יש צורך להכיר את הדמויות, השיטות וגם את האלטרנטיבה הערכית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דפנה הירש
תיאור: האם נקודת המבט האנתרופולוגית יכולה לאפשר תובנות חדשות על ההיסטוריה הציונית והפלסטינית, ובמיוחד על היחסים ההדדיים בין שתי החברות? מהי תרומתה של ההיסטוריה לאנתרופולוגיה של החברות הישראלית והפלסטינית, ואֵילו פרקטיקות של זיכרון וסיפור היסטוריה מתקיימות בהן? הקובץ מפגשים: היסטוריה ואנתרופולוגיה של המרחב הישראלי-פלסטיני בעריכת דפנה הירש מציג גישה מחקרית ביקורתית המושתתת על המפגש שבין היסטוריה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ומחקר תרבות במרחב המקומי. לעומת "המבט מלמעלה ומרחוק", המאפיין חלק ניכר מההיסטוריוגרפיה המקומית, לרבות זו הביקורתית, מאמרי הספר מציעים "מבט מלמטה ומקרוב" על מגוון זירות חברתיות במרחב הישראלי-פלסטיני, בהן חוף הים, מסעדה תל אביבית, הגטו בלוד, חבל לכיש, דיר אל־אסד, נמל יפו וסיורים בחיפה. מבט מלמטה ומקרוב מופנה גם אל פרקטיקות חברתיות של זיכרון, בהן השכחת העירוניות הפלסטינית כפי שהתקיימה לפני 1948 , אופני הייצוג של הכפרים הפלסטיניים השכנים בקיבוצי השומר הצעיר, וסיפור ההיסטוריה על ידי נשים ערביות בדואיות. באמצעות המבט מקרוב על זירות אלו המחברים מבקשים לבחון סוגיות רחבות יותר במחקר ההיסטוריה, החברות והתרבויות המקומיות, כגון התגבשות המבנה האתנו־מעמדי בישראל; הכלכלה הפוליטית של הממשל הצבאי; היווצרותו של המרחב, הפיזי והחברתי, בישראל; היחסים שבין תהליכים פוליטיים לתהליכים חברתיים ותרבותיים; ההשלכות החברתיות והתרבותיות של תהליכי הגלובליזציה וההפרטה; והתגבשותם של נרטיבים היסטוריים ודגמים של ידע. לעומת ה"לאומיות המתודולוגית", המציבה חברה לאומית מתוחמת ועומדת ברשות עצמה כיחידת הניתוח הבסיסית - תפיסה המאפיינת חלק ניכר מן המחקר ההיסטורי והאנתרופולוגי של ישראל ופלסטין - נקודת המוצא של המאמרים בספר היא של מרחב משותף ושל היסטוריות משורגות, שבהן מתרחשים תהליכי הפרדה, בידול ו"האחרה" בתוך מציאות של סמיכות, יחסים חברתיים ועיצוב הדדי. הקובץ מפגשים הוא תוצר הפעילות של קבוצת חוקרות וחוקרים שנפגשו במכון ון ליר בירושלים בשנים 2011–2012.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: משה מעוז
תיאור: ספר זה, המבוסס על שנות מחקר רבות, מתריע מפני מלחמת דת עולמית - מלחמת גוג ומגוג - בין מוסלמים (בהנהגת איראן וחיזבאללה השיעיות, ובתמיכת מוסלמים-סונים רבים), לבין ישראל לקהילות יהודיות בעולם. ירושלים והר הבית הפכו בשנים האחרונות למוקד הקריטי ביותר בקונפליקט המוסלמי-יהודי בישראל, הרווי בדעות קדומות הדדיות. בקרב יהודים בישראל ובתפוצות (וגם אצל נוצרים רבים) מתפתחת בעשורים האחרונים אִִסלמופוביה, כתגובה למעשי טרור קשים של מוסלמים. מנגד - החשש העמוק בעולם המוסלמי והערבי, ובעיקר הפלסטיני, לגורל מסגד אל אקצא ומבנה כיפת הסלע, לצד המשך הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, חיזקו מאז שנת 1967 את הארגונים האנטי-יהודיים (יודופוביים), והאנטי-ישראלים. לצד הסכסוך העמוק שבין יהודים למוסלמים רווחות גם מגמות של דו-קיום, וברוח זו מתנהלים עשרות דיאלוגים דתיים ותרבותיים בין מנהיגים משני הצדדים, וכן קשרים פוליטיים וכלכליים בין ישראל לשורה של מדינות ערביות ומוסלמיות. הספר בוחן את מורכבות היחסים בין מוסלמים ליהודים בדורות האחרונים, את התמורות שחלו בהם במהלך ההיסטוריה והשלכותיהן על ימינו. היחסים בין מוסלמים ליהודים בארצות האסלאם היו, עד לראשית המאה העשרים, מורכבים ואמביוולנטיים: מצד אחד, ממשלות וציבורים מוסלמים גילו סובלנות כלפי היהודים, אפשרו לקיים דיאלוגים וחייבו שיתוף פעולה תרבותי וכלכלי, ולפרקים גם חברתי ופוליטי. מאידך, עברו שנים של רדיפות ומעשי טבח, ואף אסלום כפוי במקומות מסוימים, למרות שהקוראן אוסר זאת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: תמר וולף-מונזון
תיאור: נוכחותו המרשימה והמתמדת של מירון ח. איזקסון בתודעה התרבותית הישראלית והמקום הייחודי של יצירתו בשירה ובפרוזה הישראלית בארבעת העשורים האחרונים, עוררו לאורך השנים עניין ותהודה בביקורת. עם זאת, קיים חֶסֶר בסקירה שיטתית של יצירתו, העומדת על מאפייניה התמאטיים, הרטוריים והלשוניים-סגנוניים, בפרט של יצירתו השירית. הקובץ לִנְשֹׁף אֶת הַצְּעָקָה - מחקרים על יצירתו של מירון ח. איזקסון, אשר כולל שבעה-עשר מאמרים ומסות, שנכתבו על ידי חוקרים, משוררים וסופרים על שירתו של איזקסון ועל כתיבתו בפרוזה, מבקש לענות על החֶסֶר הקיים, ולכנס לראשונה יחד מבחר מקיף של מאמרים על יצירתו. מקריאת המאמרים מצטיירת יצירתו ובפרט זו השירית כחטיבה ספרותית מובחנת וייחודית בספרות הישראלית, שיש לה תווי זהות והיכר אופייניים. מאמרי הקובץ חושפים את צפניה הפואטיים המרכזיים של יצירתו השירית, ואת אופן התבוננותו הייחודי בעצמו, בבני משפחתו, ביחסים בין בני אדם, ובמשמעותם של חפצים ואברי גוף – לעיתים בדרך של העברה רגשית ולעיתים כמטונימיה לבני האדם. מאמרי הספר בוחנים את מבנה העומק התמאטי של שירה זו, ואת דרכי הארגון הרטוריים שהיא מפעילה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןהקיבוץ המאוחד
מאת: הלל ברזל
תיאור: כרך יד בסדרה תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, תוספות: חדשנות ומהפכנות, הוא המשך לכרך יג - תוספות: מורשה ותמורה. שני הכרכים ערוכים מנקודת ראות פואטית. היענות לנורמות פיוטיות, שיש בהן מן החידוש המודרג, או אפילו מהפך גמור. התוספות, מקבילות ל־י"ב הכרכים הקודמים במחקרים ייחודיים, מהם שראו אור במאספים ובביטאונים מדעיים ונערכו מחדש. נקודת המוצא המשותפת להם: החוקיות המגשרת בין היצירה בבדילותה למכלול מפעלם של המשורר או המשוררת הנידונים. וכן, הבלטה מיוחדת לקשרים בין־טקסטואליים, שבמרכזם התנ"ך ופסגות בספרות העמים. זכות בכורה מבחינה מתודית יש לעיון המשווה בין יצירות ובין חידושים פואטיים ומכאן החלוקה לפרקים של הכרך.
הקיבוץ המאוחד
מאת: הלל ברזל
תיאור: המעבר משירת ההשכלה לשירת חיבת־ציון מבחינה פואטית בקשרים בין־טקסטואליים ובראש ובראשונה ההתחברות לתנ״ך ולכתבי קודש אחרים. הפיוט והשירה העברית הבתר־מקראית והשינוי בשירה העברית בשלהי תקופת ההשכלה. שני הקטבים ? מורשה ותמורה ? נדונים בחלק הראשון בכרך, בגדר מבוא נרחב. מן המחויבות למורשת קודש והמהפך אצל יהודה לייב גורדון, מוסב הדיון למורשת כל הדורות בשירתו של חיים נחמן ביאליק, לרבות שירי התגלות והתקדשות. שאול טשרניחובסקי נבחן בזיקתו לסוגות אירופיות, למנגינה כערך פיוטי ואוטופי ולרעיונות פילוסופיים מהפכניים, וזאת מבלי לסטות מעיקרים לאומיים ואוניברסליים. המשך הדיון במורשה ותמורה נדרש לשירת אורי צבי גרינברג, כולל עיון בשלב האימפרסיוניסטי בשירתו, שחלקו ביידיש. מזווית ראייה של מורשה בלבוש מודרני מוקדשות התוספות לשירתם של יצחק למדן, ש. שלום וזלדה מישקובסקי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ניצה בן-ארי, רינה בן-שחר
תיאור: קובץ מחקרים זה הוא השמיני בסדרה הבין־תחומית "העברית שפה חיה". מכונסים בו ששה־עשר מחקרים על העברית החדשה, הכתובה והמדוברת, בהקשרים שונים של חברה ותרבות. הקובץ מפגיש חוקרים ותיקים וצעירים מתחומי מחקר מגוונים: הלשון העברית, הספרות, התיאטרון, התרגום, חקר השיח וחקר השיחה, הפרגמטיקה, העברית המדוברת, התקשורת הכתובה והמשודרת, הפסיכולינגוויסטיקה, הסוציולינגוויסטיקה ועוד. בבסיסו של הספר עומדות הרצאות שנישאו בכינוס אורנים התשיעי בנושא "העברית שפה חיה", שהתקיים במכללת אורנים בפברואר 2016, אך אין מדובר בהליכי כינוס גרידא, אלא בקובץ מדעי שמאמריו עברו שיפוט קפדני. חלק ניכר מהמשתתפים בקובץ הם חוקרים מובילים בתחומם, המזדהים עם האוריינטציה החברתית־התרבותית של כינוסי אורנים ומפרסמים דרך קבע בסדרה.
מאת: רחל סוקמן
תיאור: ג'ורג' פולדס, שיצירותיו לא נחקרו מעולם ואף לא זכו לחשיפה ראויה, הותיר אחריו מורשת ציורית מפעימה. הדיוקנאות העצמיים, שצייר במהלך חייו, הם נושא מרכזי והרה משמעות באמנותו. דיוקנאות אלה מזמנים הצצה מרתקת לעולם פנימי עשיר ונדיר. פולדס היה ונותר עד יומו האחרון אדם מאמין. הוא לא חדל לשאול שאלות, ללמוד ולחפש אחר הטוב, הפשטות והשלמות שבאמת הפנימית, אך בד בבד חש כי אלה חומקים לעד מהשגתו.
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21
מאת: אריק להב-ליבוביץ
תיאור: הטופוגרפיה של העריכה הוא מסמך מעשיר ומַחכּים על העריכה בכל שלביה. אריק מתאר את הסיפורים מבפנים בגובה העיניים, ברצינות או בהומור ותמיד בכנות כובשת. הספר מצייד את הקורא בשלל כלים ותובנות, אך לא פחות מכך מעניק השראה ליוצרים ולאוהבי היצירה באשר הם.
הוצאת אסיה
מאת: סיגל אופנהיים-שחר
תיאור: "אל תבקשי ממני לדבר במעגל אני לא יודעת לדבר. אין לי מה להגיד", אביבית מתריסה באוזני המנחה שלה. אביבית אינה היחידה, באמצעות תיאור מקרה המבוסס על חוויות של נערות מאוכלוסיות מתויגות שהשתתפו בסדנאות לחיזוק שאיפה תעסוקתית, המחברת בוחנת מקרוב את התופעה הרחבה של "התנגדויות" העולות ומובעות בקרה המשתתפות למודות האכזבות. שלא כמקובל בהתבנוננות בדיעבד מסוג זה, היא מתמקדת דווקא במכניזם של ההחמצה (בלי להתפתות ל"סיפורי הצלחות"), בעיקר מנקודת מבטן של מפתחות תוכניות ההתערבות והמנחות בסדנאות. בדרכן השופעת כוונות טובות לחזק מסוגלות, הן מוצאות את עצמן לא פעם מעוררות עוד חוויות שליליות של תיוג, ניכור והדרה בקרב המשתתפות. ניתוח התהליך שופך אור על ההקשר החברתי הרחב בניסיונו להתחקות אחר מקורות הכישלון, ומתוך כך לעמוד על החלופות שיש כדי לעודד את מעורבותן הפעילה של המשתתפות, כמו להתאמן ביצירת רשת רחבה של קשרים. ספר זה בא להציע פרספקטיבה חדשנית המזמינה את המפתחות והמנחות לבדוק מה חסר בתוכניות ובתהליכי ההתערבות ולהבין את הקושי של אוכלוסיות המוגדרות כמוחלשות להיתמך מבלי להיחלש. בה בעת הוא מעלה דרכים שבהן ניתן לקדם דיאלוג שתפני. זהו דיון חשוב ורלוונטי לכל העוסקים בעבודה עם נוער מאוכלוסיות מתויגות או בתוכניות התערבות שיטתיות; לכל המעוניינים לעסוק בהנחיה, לזהות מבעי התנגדות ולפתוח צוהר לנתיב של מעורבות; וכמובן לכל המבקשים להרחיב ידע תאורטי בתחום הרווחה והחינוך בתנאים המקדמים למידה מבוססת חוויות מפתח חיוביות.
מכון מופ"ת
מאת: גדעון טיקוצקי
תיאור: הספר  האור בשולי הענן מאת גדעון טיקוצקי מציג את יצירתה ואת חייה של לאה גולדברג במבט פנימי ומעמיק, המחדש גם לבקיאים בכתיבתה. עשרים פרקי הספר נעים על הציר הכרונולוגי והנושאי כאחד ומקשרים בין שלל הסוגות בהן יצרה. הספר עשיר בדימויים חזותיים שחלקם מתפרסם כאן לראשונה: כתבי יד ומכתבים גנוזים, קטעים מספרי ילדים נשכחים ועוד.

מבחר השירים שבסוף הספר מחזיק כעשירית משיריה הליריים של לאה גולדברג וכן שירי ילדים אחדים. זהו מבחר מייצג מכל התקופות, לפי סדרן, ובו שירים נודעים רבים. לאה גולדברג החשיבה עצמה בראש ובראשונה כמשוררת וזהו אפוא לב יצירתה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ניצה בן-דב, זיוה שמיר, אמיר בנבג'י
תיאור: ספר זה מאיר מארבעים נקודות מבט שונות את יצירתו הענפה של א"ב יהושע, מראשיתה ועד השנים האחרונות. בצד מאמרי יסוד אחדים מאת גרשון שקד, מרדכי שָׁלֵו, יוסף האפרתי, אורי שֹהם וחוקרים ותיקים אחרים מוצגות כאן קריאות עכשוויות ולא אחת מפתיעות ביצירותיו – הן בסיפורים וברומנים הנודעים שלו ("מר מאני", "מולכו", "הכלה המשַחררת", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" ועוד), הן במחזות שכתב ואפילו בספר ילדים פרי עטו. להרחבת היריעה תורמות גם נקודות מבט לא-שגרתיות על כתיבתו – של היסטוריונית, של סוציולוג, של פילוסופית ואפילו של מלומדים איטלקים אחדים, המנסים להתחקות אחר סוד הצלחתו חסרת התקדים של היוצר הכל-כך ישראלי הזה גם באיטליה. המבטים המצטלבים הנוצרים משלל הפרספקטיבות שבספר מעניקים הזדמנות לכל קורא, גם זה הבקי ביצירת יהושע, לגלות בה פנים אחרות ולרדת לעומק משנתו ההומניסטית וההיסטורית של אחד מבכירי סופרי ישראל. "מבטים מצטלבים" הוא ספר המאמרים המקיף ביותר שהוקדש ליצירתו של א"ב יהושע והופעתו היא אבן דרך מרכזית בפרשנותה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חמוטל צמיר, תמר ס. הס
תיאור: בספר זה מכונסים לראשונה מאמרים על יצירתה של דליה רביקוביץ (2005-1936) שפורסמו מרגע הופעתה על בימת השירה הישראלית באמצע שנות החמישים ועד היום. מאמרי יסוד שסיפקו מפתח מוקדם לשירתה ואבדו במוספים ספרותיים נושנים נדפסים כאן מחדש בדפוס בהיר ונגיש, לצד מאמרי מחקר וביקורת מקוריים הרואים כאן אור לראשונה. כל המאמרים מגלים פנים מגוונים ולעתים נסתרים ביצירתה של המשוררת החשובה בדורה, מספרים את תולדות שירתה ויצירתה הסיפורית ומאירים את התפתחות דיוקנה ומקומה בתרבות הישראלית. ספר זה ממלא חֶסֶר בולט בתרבות הישראלית. הוא מעניק, לראשונה, מבט סדור ומקיף על התקבלותה של היוצרת הישראלית הדגולה לאורך כל שנות יצירתה ובתוך כך מאיר את הספרות הישראלית בחצי המאה האחרונה. לצד רשימות הערכה שהוקדשו לקבָציה עם פרסומם נכללו כאן גם קריאות מפורטות בשיריה וכן מאמרים עקרוניים ורחבי-היקף המאפשרים הבנה מעמיקה של כתיבתה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ג'וני גל, רוני הולר
תיאור: לא צדקה אלא צדק, אשר ערכו ג'וני גל ורוני הולר מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים, מאיר באור חדש פרקים מרתקים בהתפתחות החברה הישראלית באמצעות סיפורו ההיסטורי של מקצוע העבודה הסוציאלית. מחברי המאמרים שבספר בוחנים מגוון של שאלות, כגון - באיזו מידה העובדות והעובדים הסוציאליים בישראל חתרו לצדק חברתי וקידמו אותו? מה היה טיב היחסים בין המקצוע, שמטרתו סיוע לאוכלוסיות מודרות בחברה, ובין המפעל הציוני, שטיפח את דימויו הגופני וחוסנו של האדם העברי החדש? באילו דרכים חדר המקצוע לישראל ואילו תמורות והתאמות נעשו בו? האם את פניה של העבודה הסוציאלית בישראל עיצבו בעיקר יחידים, עובדות ועובדים סוציאליים, או הנסיבות החברתיות, הכלכליות והתרבותיות שהתהוו פה? אסופה זו מקבצת, לראשונה, מחקרים על ההיסטוריה של מקצוע העבודה הסוציאלית בישראל, בוחנת אירועים היסטוריים ומגמות בולטות בתחום זה, ומספרת את הסיפור(ים) ההיסטורי(ים) של העבודה הסוציאלית בישראל. חוקרות וחוקרים מובילים בעבודה סוציאלית ובתחומי דעת אחרים מביאים במאמריהם חקרי מקרה היסטוריים, המתפרסים על פני תקופות, פרקטיקות מקצועיות ואוכלוסיות שונות. נסקרים בספר צעדיו הראשונים של המקצוע בתקופת המנדט, התפתחות מערכות העבודה הסוציאלית ומוסדותיה לאחר הקמת מדינת ישראל, היבטים של צדק חברתי בתוך הפרקטיקה המקצועית, ועוד.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אליעזר דון-יחיא
תיאור: האם הקצינה הציונות הדתית את עמדותיה הפוליטיות בעשרות השנים האחרונות? מה היו בעבר עמדותיה העקרוניות בנוגע למאבק על ארץ ישראל ועל גבולותיה, זכויות מיעוטים, שימוש בכוח ומוסר לחימה? במחקר זה, המבוסס על מגוון מקורות מרשים, בוחן אליעזר דון-יחיא את הגישות שרווחו בתנועת הציונות הדתית בסוגיות אלו ומתמקד במנהיגותו של חיים משה שפירא, שהתווה את דרכה של תנועה זו במשך שנים רבות אך דמותו נדחקה, שלא בצדק, לשולי המחקר ההיסטורי והפוליטי. שפירא בלט בתפיסת עולמו המתונה ובמאמציו למנוע מלחמות ושפיכות דמים. הוא ראה את עצמו כתלמידו של רבן יוחנן בן זכאי שהיה מוכן להרחיק לכת בוויתורים למען השלום ולצורך הבטחת הקיום הלאומי. בפולמוס על תכנית החלוקה סבר שפירא שיש להשלים עם ויתור על חלקים מארץ ישראל כדי להקים את המדינה היהודית, להבדיל מרוב מנהיגי תנועתו, ששללו כל פשרה במאבק על שלמות הארץ. לאחר הקמת המדינה בלט בהתנגדותו לקו הביטחוני האקטיביסטי שהנהיגו דוד בן-גוריון ומשה דיין. שפירא מילא תפקיד מרכזי בכמה מההכרעות החשובות בתולדות המדינה, ובמרכזן – הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית לפני מלחמת ששת הימים. גם בשנים הראשונות שלאחר המלחמה עלה בידו לעצב את מדיניותה של הציונות הדתית ברוחו, למרות התנגדות נמרצת מצד חוגים רחבים בתנועתו. גם מחוצה לה הצליח שפירא לכבוש עמדת השפעה באמצעות בריתות שכרת עם גורמים מתונים במפא"י. בין שלום לשלמות הארץ מפריך את ההנחות שקנו להן אחיזה בהיסטוריוגרפיה כאילו נגררה הציונות הדתית אחרי מפא"י בנושאים מדיניים וביטחוניים וכאילו מעורבותה הפעילה בתחום זה החלה רק בעקבות מלחמת ששת הימים. דון-יחיא מוכיח שבהנהגת שפירא נקטה תנועה זו עמדה עצמאית ששילבה בין עקרונות דתיים ומוסריים לפרגמטיזם מדיני ושיקפה את ההכרה במגבלות הכוח ואת הצורך להתחשב בעמדותיהם של גורמים בעלי השפעה בזירה הבין-לאומית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: חנה פרוינד-שרתוק
תיאור: אמנים ואמניות לא מעטים פוצעים ומענים את עצמם בשלל דרכים, לעיני קהל נחרד ונגעל או מול מצלמה. ספר זה מציע הסבר לשאלה: למה הם עושים את זה לעצמם? חנה פרוינד-שרתוק דנה במעמדן הייצוגי והמוסרי של הפגיעות הקיצוניות בגוף, ומראה כיצד מעשה אמנות הופך למעשה של מחאה והתנגדות במציאות חברתית מקוממת. מיצגי הגוף הרדיקליים, החורגים שוב ושוב ממה שמוסכם ונחשב לסביר, מזמנים את הצופים בהם להיות עדים להתעמרות ולהרס המחקים את המתרחש במציאות ־ בהקשר ייצוגי של מעשה אמנות מובהק, שבו הצופים–העדים נקראים לחשוב מחדש באופן ביקורתי על מושגי הצדק והמוסר הנחשבים למקובלים. הפרק האחרון של הספר מוקדש לאופני ההופעה המיוחדים של אמנות הגוף הרדיקלית בישראל, וכולל ראיונות עם אמנים ואמניות העוסקים בה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יועז הנדל
תיאור: מה קרה למדינה שבה בכל קיוסק תלו תמונה של הרמטכ"ל? איפה העין הנשיאותית שדמעה בכל פעם שהדגל הונף והושמע המנון התקווה? האם עדיין נותרה ממלכתיות בישראל או שמא התמוססה במדמנת הוויכוח הפוליטי? מה תפקיד ההנהגה בעיצוב רוח העם? האם כור ההיתוך שיצר בן גוריון התפרק לנאום השבטים של הנשיא ריבלין וליחסים מתוחים בין יהדות הגולה ליהדות הארצישראלית? בשיחות על תקווה ישראלית נעשה ניסיון להתווכח ולהסכים באמצעות דיאלוג בין נשיא מדינת ישראל, ראובן (רובי) ריבלין, לאחד מפשוטי העם. הן הנשיא והן פשוט העם, יועז הנדל, הם בני אותו מחנה פוליטי שמכונה בישראל ימין, או המחנה הלאומי, על גווניו ובני גווניו. הפילוסופיה שעומדת מאחורי החיים במדינת ישראל לא קשורה לימין או לשמאל אלא לזהות. ישראלים, יהודים וציונים עסוקים בלשאול שאלות. הם עסוקים בלברר, גם שבעים שנה אחרי שהקימו להם מדינה למופת, מה הם בעצם? הם עסוקים במה היה קורה אילו? בכמה דיונים קצרים נעשה ניסיון לגעת בשאלות הזהות שמעסיקות את מדינת ישראל: היחס לדמוקרטיה, שילוב מיעוטים, יהודית ודמוקרטית, חוקים שנועדו להגדרה עצמית, מנהיגות שנגררת או מובילה, מערכת המשפט והיחס שלנו אל עצמנו ואל אחינו שבגולה. הפולמוס הוא נשמת אפו של העם היהודי והנכס הכי חשוב שלו. הוויכוחים בספר נועדו לשם שמים וגם לשם הארץ. צריך להתווכח כי כך מחדדים עמדות במקום לחדד את שלילת הצד השני. מאחורי כל תשובה של הנשיא ריבלין נמצא הילד הירושלמי, הבית"רי, שעשה את דרכו עד לתפקיד הכי סמלי במדינת ישראל. זוהי עת חשובה לעורר פולמוס בנוגע לנושאים שמועלים בספר מפני שכרגע מצבנו טוב. כשרע – עסוקים בלשרוד, כשטוב – יהודים עסוקים בלריב. אחדות העם מעסיקה את הנשיא העשירי של מדינת ישראל. לפעמים הוא זה שמעורר את הוויכוח ונוגע בנקודות הרגישות, אבל הקריאה היא תמיד להתבוננות פנימה, לאחדות ולשותפות. העולם משתנה, הרשתות החברתיות משפיעות על השיח הציבורי, הפוליטיקה נעשית בוטה וקשה יותר, אבל דבר אחד לא השתנה מאז שהיהודים רצו להקים לעצמם בית לאומי – הצורך והשאיפה שלנו לאחדות ולתקווה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רן בראון
תיאור: מקום לפעולה: כוריאוגרפיה עכשווית בתיאוריה ובמעשה מסכם מפעל ייחודי של מחקר שהתקיים בכלים, שבמרכזו התבוננות בתהליכי יצירה, ניסוח שלהם וחשיפת מורכבותם. הספר מציג כתיבה מקורית על פרקטיקות כוריאוגרפיות עכשוויות, לצד דיון בתיאוריה עדכנית של מחול. מקום לפעולה קורא להכרה בערך ההתבוננות בתהליך היצירתי, ולא רק בתוצר האמנותי המתקבל בסופו. התבוננות זו מאפיינת את הכתיבה במאמרים שבאסופה, והיא מאפשרת דיון בשאלות היסוד של היצירה הכוריאוגרפית ושל אמנות המחול בכלל, ובנעשה בתחום זה בישראל בפרט. היא מאפשרת לבחון, לצד מניעים וכוונות של יוצרים בישראל, גם כיווני התפתחות אפשריים. באסופה מופיעים מאמרים פרי עטם של ליאור אביצור, איריס ארז, רן בראון, נאוה פרנקל ורותם תש"ח, המציגים נקודות מבט חדשות על עשייה הכוריאוגרפית ומציעים עיסוק במחול כתחום המקיף סוגי ידע שונים, תוך התכתבות עם מגוון שדות מחקריים: היסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה, חינוך, בלשנות, פסיכולוגיה, לימודי מגדר, ביקורת תרבות ועוד.
הוצאת אסיה
מאת: אריאלה פרידמן
תיאור: כאשר יהודים וערבים לומדים זה לצד זה באקדמיה, נדרשת התמודדות יומיומית עם שאלות של זהויות קולקטיביות ויחסים בין קבוצות: מהו מעמדה של השפה הערבית? האם להנהיג חופשות גם בחגים לא-יהודיים? כיצד להתמודד עם גזענות בתוך ומחוץ לקמפוס? כיצד ללמוד בקבוצות משותפות תוך סולידריות והדדיות? פרופ' אריאלה פרידמן ניהלה במשך שנים קבוצות דיאלוג של מרצים ושל סטודנטים יהודים וערבים במכללת צפת, בהן דנו הסטודנטים בקונפליקט וביחסים בלתי שוויוניים, ברגשות המורכבים שעולים מהם, באמון ובחוסר אמון, כמו גם בחברויות ובצורך המשותף בקרבה. לצד זה, מפנה ספרה את תשומת הלב למהפכה המגדרית השקטה שמביאה נשים ערביות ללימודים אקדמיים ומראה כיצד הרעיונות הפמיניסטיים מחלחלים הלאה אל בתיהן ואל קהילותיהן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ניר קידר
תיאור: ספר זה הוא מסע היסטורי ואינטלקטואלי מרתק העוקב אחר תולדותיו של רעיון הממלכתיות שטבע דוד בן-גוריון, ובוחן באמצעותו את מחשבתו הפוליטית-אזרחית של בן-גוריון בעת כהונתו כראש ממשלה, כלומר את עמדותיו בעניין המדינה, האזרחות, הדמוקרטיה, המשפט והיחסים שבין המדינה ובין הפרט. בן-גוריון זכור בעיקר כמנהיג פועלים תקיף וכמי שהוביל את התנועה הציונית להקמת מדינה ולניצחון במלחמת העצמאות. גם כראש ממשלה הוא זכור כ'ביטחוניסט' שהתעניין פחות בשאלות של חברה, כלכלה, תרבות ואזרחות. אולם בן-גוריון לבש רוב הזמן חליפה ולא מַדי חקי. הוא היה בראש ובראשונה מנהיג אזרחי שנבחר בבחירות דמוקרטיות ועמד בראש מדינת ישראל בעשור וחצי הראשונים לקיומה. בשנים גורליות אלה הוא היה אחד האדריכלים החשובים של הדמוקרטיה, החברה האזרחית ושלטון החוק בישראל, וכן של המוסדות הפוליטיים ורשויות המִנהל והמשפט בארץ. הספר דן בין היתר ב'מאבקי הממלכתיות' עם הקמת המדינה, בעמדותיו של בן-גוריון בסוגיית קליטת העלייה הגדולה ויחסו לעולים מארצות האסלאם, ביחסו לדת ולמפלגות הדתיות, במאבקו לשינוי שיטת הבחירות, בוויכוחים שניהל בן-גוריון עם חבריו בתנועת העבודה ועם אנשי רוח, פוליטיקאים ומשפטנים בסוגיות אזרחיות וחברתיות, ביחסו לדמוקרטיה ולמשפט, ולבסוף בפרשת לבון, במשברים שנלוו אליה ובפרישת בן-גוריון מראשות הממשלה.
יד יצחק בן-צבימכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: טל אלמליח
תיאור: מדוע נחלש ואבד כוחם הפוליטי של שניים מהגופים המרכזיים בתנועת העבודה הישראלית – הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם? מה התחולל בתוככי התנועה שהיתה חלק מההגמוניה הישראלית מאז ייסודה ובמשך עשרות שנים? הלוא הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם התבלטו דווקא בליכודם החברתי, בקולקטיביזם הרעיוני שלהם, בכושר פעולתם הגבוה ובכפיפותם המוחלטת כמעט למרוּת מנהיגיהם – מאיר יערי ויעקב חזן. והנה, למרות כל אלה, ואף על פי שבשנות השישים שגשגו הקיבוצים מבחינה כלכלית ומפ"ם הייתה רוב הזמן חברה בממשלה, בשנות השבעים היו הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם על סף התפוררות חברתית ורעיונית. אנשי האתמול משלב כלכלה, פוליטיקה ותרבות זו בזו, ובאמצעות ראייה רב תחומית מבקש להסביר את הסתירה בין ההתבססות הכלכלית וההתרחבות החברתית של הקיבוצים ומפ"ם בשנות השישים והשבעים, מצד אחד, ובין השקיעה הרעיונית והפוליטית שלהם בתקופה זו, מן הצד האחר. מכאן נגזרת ההתמקדות בפעילותם התרבותית הממוסדת של הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם, פעילות ששיקפה את הסתירה הזאת אך בה בעת העמיקה אותה והאיצה את היחלשות האכסניה שבה התנהלו. בבחינת שקיעתם של הקיבוץ הארצי ומפ"ם יש כדי ללמד על התרחשויות דומות בחלקיה האחרים של תנועת העבודה הישראלית, ולא זו בלבד; ההסבר לשקיעתם מאפשר לנו להבין הבנה מעמיקה ויסודית את תהליכי השינוי שהתחוללו בחברה הישראלית לאורך שנים אך נחשפו לעין כול רק ב-1977, בשנת המהפך הפוליטי שהביא את ההגמוניה של השמאל בישראל לקִצהּ והעביר אותה לידי הימין.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אתי בן-זקן
תיאור: בספר זה ממזגת אתי בן זקן בשפה אישית וישירה בין מבט תיאורטי לבין חוויה מעשית ואישית במוסיקה, ספרות, תיאטרון, פולקלור, אמנות חזותית ובינתחומית, וכותבת בגילוי־לב גם על פחדי הבמה, שיתוף הפעולה האמנותי עם בן־זוגה והאתגרים העומדים בפניה כאמנית בישראל.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חגית הלפרין
תיאור: אלכסנדר פן (1906–1972) מוכר כיום כאחד הבולטים והפופולאריים שבגלריית המשוררים הישראליים של המאה העשרים, ויצירתו - הכוללת שירי אהבה רומנטיים, שירי מולדת קונפורמיסטיים ונון-קונפורמיסטיים, שירים פוליטיים עזי ביטוי ופזמונים ידועים - אהובה ומתנגנת בפי כל. לא כך היה מעמדו בחייו. למן הצטרפותו למפלגה הקומוניסטית הישראלית, היה פן כמעט מוחרם ובחייו פרסם רק ספר שירים אחד. קורות חייו, כפי שסיפר אותם, יוצרים רושם של אגדה מופלאה. כבר בראשית דרכו טיפח את מיתוס המשורר הגוי, שגדל בבית סבו צייד הדובים על גדות ים הקרח הצפוני, והגיע לארץ כזר וכנוכרי. לאחר מותו גבר העניין באגדת חייו ולא מעט עסקו בדמותו הססגונית-הבוהמיינית, ביפי תוארו, בלבושו, בחיבתו לטיפה המרה ובאהבותיו. הספר, שהוא ביוגרפיה ראשונית שלמה של פן, מוליך את הקורא בשבילי חייו הכואבים של המשורר, שהביאו אותו לעצב מחדש את עברו וליצור מיתוס ביוגרפי קסום. סיפור חייו המפותל מעלה שאלות רבות: האם היה ציוני? האם ידע עברית לפני עלייתו ארצה? האם היה רומנטיקן, דון ז'ואן או "שונא נשים"? איך תמרן בין היותו קומוניסט לבין יחסו החם ללוחמי דור תש"ח? האם ערך לימים חשבון נפש ושינה את דעותיו הפוליטיות? הביוגרפיה מתארת את הקשר המורכב שבין חייו ליצירתו של פן, מנסה לחדור מבעד למסכותיו השונות ולהבחין בין המיתי לאמיתי.
מאת: עדית זרטל
תיאור: מה קורה לאדם שנוף מולדתו הושחת ונגזל ממנו, שמדינתו וחוקיה השתעבדו לאי־חוקיות ולאי־צדק? האם עליו לציית אוטומטית לתביעות המדינה או לדבוק בחופש המצפון וכבוד־האדם שלו ולסרב, מכוח אהבת המולדת שלו? סירוב מצפוני הוא אירוע נדיר שמעטים מסוגלים לו. כיצד נעשה אדם לסרבן? מהם התנאים האינדיווידואליים, החברתיים והפוליטיים, שבהם מבשיל אירוע כזה ומתחולל? איך מהדהד הסירוב במרחב הציבורי ומה הוא מעיד עליו? זיקתו של הסירוב המצפוני למדינה הדמוקרטית ברורה ויכולה לשמש תו־תקן לעצם מהותה הדמוקרטית של מדינה. אולם הדמוקרטיה הישראלית רודפת את סרבני המצפון שלה, במיוחד מאז היו הכיבוש ומלחמותיו למניעיהם העיקריים. שעה שמצב הכיבוש מוכחש או נחשב לנורמטיבי הצבא, בגיבּוּיָן של המערכות הפוליטית והמשפטית, מגדיר את סרבני המצפון כאיום ביטחוני קיומי, סכנה לדמוקרטיה ולשלטון החוק, ומענישם בהתאם: צעירים וצעירות ישראלים, חיילי מילואים או סרבני־חִיּוּל טרם גיוס, המסרבים לשרת בצבא כובש, משוגרים זה חצי מאה לפרקי זמן ממושכים בכלא הצבאי. ציות וסירוב; מַחְשֶׁבֶת הסירוב והזכות – והחובה – של אזרחים לומר "לא" לשלטון ולחוק; הרקע האינטלקטואלי, הפוליטי והתרבותי של סרבנות המצפון; המניעים הקונקרטיים, המעוגנים בזמן ובמקום, של סרבנות המצפון ואופני הפעולה שלה, תכליותיה, והתנגשויותיה עם מוסדות המדינה ועם מיתוסֵי היסוד שלה; והפולמוס המתמשך המתנהל סביב הסירוב במרחב הציבורי – בצבא, בבתי המשפט, בתקשורת ובאקדמיה – הם נושאי הדיון בספר מעמיק, סוחף וחיוני זה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נוהאד עלי, רימאא דעאס
תיאור: סוגיית ייצוג הסגל האקדמי הערבי, קליטתו, העסקתו והשתלבותו במוסדות ההשכלה הגבוהה כמעט לא זכתה להתייחסות מחקרית. ספרם של נוהאד עלי ורימאא דעאס מציג את סוגיית ההשכלה הגבוהה של אזרחים ערבים באופן מקיף, תוך כדי הצגת נתונים עדכניים ביחס למצבם של סטודנטים, סגל אקדמי, סגל מנהלי, ועד מנהל ומועצת הנאמנים.
אחד האתגרים שספר זה בוחן הוא אתגר ייסוד אוניברסיטת מחקר ערבית בישראל. חלום זה ידע עלויות ומורדות: משלילתה המוחלטת של היוזמה על ידי שרי החינוך מהימין הפוליטי, עד להבנה ולקבלה, ואף לדחיפה מצד שרי חינוך מהשמאל הפוליטי. תוך כדי עיון במקורות איכותניים וכמותניים הספר דן במכשולים, ביתרונות ובאתגרים שכרוכים בהקמתה של אוניברסיטה ערבית.
הספר פותח בתיאור תיאורטי ומספרי של ההשכלה הגבוהה בקרב ערבים פלסטינים אזרחי מדינת ישראל. הוא מציג תמונה לוקלית וגלובלית של ההשכלה בקרב אוכלוסייה זו, תוך כדי התייחסות למכשולים המונעים ממנה להגשים את חלום ההשכלה בגבולות המדינה. הספר דן במניעים לצאת מגבולות המדינה במטרה לרכוש השכלה גבוהה, ומציג מיפוי של ההשכלה הגבוהה מעבר לגבולות הקו הירוק. הספר עוסק במחסומי הנגישות להשכלה גבוהה הניצבים בפני מיעוטים בעולם ובפני המיעוט הערבי בפרט. כמתבקש, הדיון כולל גם התייחסות מקיפה למעמד הנשים בעולם, והנשים הערביות בפרט.
רסלינג
מאת: רויטל איתן
תיאור: מי אתה יוסי יזרעאלי? במאי? מחזאי? מורה? ממציא שיטה? שחקן? משורר? ילד נצחי? אמן שנוי במחלוקת? נוקשה? לבבי? מצחיק? מקורי ללא תקנה? ככל הנראה גם וגם ועוד גם אחד. במשך 50 שנה ממשיך יוסי יזרעאלי (יליד ירושלים 1938) לתהות, לחפש תשובות ובעיקר לעורר שאלות באמצעות יצירתו התיאטרונית המגוונת. ריקוד העקרב הוא מסע המתחקה אחר יצירתו הנרחבת של אחד מאנשי התיאטרון החשובים ביותר, הפועלים בישראל מאז שנות ה־ 60 של המאה הקודמת. באמצעות סקירה וניתוח של עשרות הפקותיו התיאטרוניות; ביאור שיטתו המקורית לפענוח טקסט דרמטי; ותוך כדי רפרוף ביוגרפי בנקודות ציון אישיות משמעותיות בחייו — מעלה הספר תמונה כוללת ומקיפה של היוצר ויצירתו. בספר מופיעים טקסטים מקוריים של "ספרי בימוי", עקרונות "שיטת יזרעאלי", חומרים ויזואליים ייחודיים, ראיונות עם מיטב אנשי התיאטרון בארץ שעבדו עם יזרעאלי: ליא קניג, דוד שריר, רוני תורן, אופירה הניג, משה בקר, אורי וידיסלבסקי, מוטי לרנר, גד קינר ונוספים; וכן תיעוד שיחות על תהליכי יצירה, שהתקיימו במהלך למעלה משלוש שנים בין יוסי יזרעאלי לרויטל איתן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לארי אברמסון
תיאור: יצירתו המקורית של לארי אברמסון (יליד 1954 ), לצד פעילותו רבת השנים כמחנך וכמי שמשמיע את קולו למען דו–קיום שוויוני בין ישראלים לפלסטינים ונגד פגיעה בחופש הביטוי, עשו אותו לדמות מרכזית ומשפיעה בשיח האמנות והתרבות של העשורים האחרונים. אמנותו משלבת שפה אסתטית ייחודית ובחינה ביקורתית של יחסי הגומלין בין האמנות ובין הקשריה ההיסטוריים, החברתיים והפוליטיים. הכתיבה - הן כאמצעי לחקירה אישית והן ככלי לניסוח פומבי של מחשבה תיאורטית - מלווה את עבודת הסטודיו של אברמסון מראשית דרכו. כתיבתו נעה במיומנות בין סוגות ספרותיות שונות, החל בפורמטים עיוניים אקדמיים, דרך אפוריזמים אלגוריים ועד לכתיבה פיוטית אישית, והיא מוגשת כאן לראשונה כמשנה מרובדת, ממוינת וסדורה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מיכאל גלוזמן
תיאור: ספר זה מציע קריאה מחודשת בפרקים אחדים בשירה הישראלית שנכתבה בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. במהלך עשורים אלה נכתבה שירה שנתנה ביטוי לתחושות של אובדן וחסר שהתעוררו לאחר הניצחון במלחמת העצמאות והקמת המדינה. את התחושות הללו יבקש ספר זה לכנות "המלנכוליה של הריבונות". "המלנכוליה של הריבונות" נבעה מהפער בין החזון הלאומי לבין מימושו. היא קשורה לאבל ולאובדן בעקבות מוראות האירועים ההיסטוריים: השואה, העקירה, מלחמת העצמאות, גירוש הערבים והעלייה ההמונית. זוהי מלנכוליה החורגת אל מעבר לתִפלות של "הבוקר למחרת" ולמצב הרגשי השביר שיוחס בעיקר לסופרי דור הפלמ"ח, שתיארו את קשייהם של לוחמי תש"ח ששבו מזוועות המלחמה אל שגרת החולין של המדינה בימי ראשיתה. ביטוייה של מלנכוליה זו בשירת התקופה אינם בהכרח תמאטיים. בתרבות הלאומית הצעירה, שלא אִפשרה להביע את האובדן בגלוי ובמישרין, הייתה השתיקה לנושא מרכזי. הספר מנסה לשחזר את התוכן השתוק באמצעות המשגות תיאורטיות של מלנכוליה ושל טראומה, המשרטטות את קווי המתאר של סבל שמקורותיו אינם ידועים במלואם לסובייקט. פרקי הספר עוסקים בכמה מן המרכזיים במשוררי שנות החמישים והשישים – נתן זך, דליה רביקוביץ ודן פגיס. פרקים נוספים מוקדשים למשוררים בני דורות קודמים, שהיה להם תפקיד מכריע בשינוי הטעם השירי באותה תקופה: נתן אלתרמן, שהיה ממשורר נערץ למושא הביקורת של המשוררים הצעירים, ואבות ישורון, שהיה ממשורר דחוי לדמות מעוררת השראה. הקריאות המוצעות בספר מבקשות להעמיד דיוקן שירי של כל אחד מן המשוררים הכלולים בו, אולם כוונתו גם להציע הבנה היסטוריוגרפית חדשה של שירת דור המדינה, המתוארת, במילותיה של דליה רביקוביץ, כ"שירה של טבועים".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אריק כרמון
תיאור: ספר זה הוא קריאת השכמה לנאמני העתיד המשותף של הישראלים, אלה שמעוניינים בכל לבם בהצלחת המפעל הציוני ובחיזוקה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זוהי קריאה להתבונן מן העברים השונים של המחלוקות והשסעים הקורעים את החברה הישראלית ולבחון אם ואיך ניתן לאחותם ולחולל כאן שינוי. לדבר ציונות הוא ספר אישי, הגותי ופרוגרמטי על אודות בעיות היסוד בתשתית הדמוקרטית של מדינת ישראל ובעיקר על הקונפליקט הבסיסי בין הדמוקרטיה המערבית, המאפשרת פלורליזם והכלה של אמונות שונות תחת קורת גג אחת, לבין האורתודוקסיה היהודית בגרסתה הלאומית, ששואפת לעתים להציע חלופה לדמוקרטיה המקובלת בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
הצג עוד תוצאות