נמצאו 953 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אביטל פרידמן, חן פרידברג
תיאור: אפשרות קיום שימועים בוועדות הכנסת נמצאת על סדר היום הפרלמנטרי והיא הוצעה בעבר על ידי נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה ככלי לחיזוק יכולת הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת. במדינות שונות קיימים שימועים מסוגים שונים בעלי פוטנציאל פיקוח משתנה. מסמך זה יתמקד בשימועים לפני ועדה (להלן: "שימועים נושאיים"). מטרת השימועים הנושאיים היא לאפשר לוועדות הפרלמנט לברר ביסודיות את הסוגיות שבתחום אחריותן באמצעות תשאול שרים ועובדי מדינה הקשורים לעניין.
המסמך המוגש כאן בוחן את היתרונות ואת החסרונות שבאימוץ שימועים נושאיים ומציגם אגב השוואה לנעשה בתחום זה במדינות דמוקרטיות אחרות.
אנו ממליצים:
לאמץ רשמית את מנגנון השימוע הנושאי בוועדות הכנסת הקבועות ולעגנו בחוק יסוד: הכנסת ובתקנון הכנסת.
לקבוע כללים מוסדרים לביצוע שימועים נושאיים ולניהולם בוועדות הכנסת כדי להבטיח את איכותם וכדי למנוע שימוש לא ראוי בהם.
לא לאפשר לוועדות לקיים שימועים נושאיים למי שאינם שרים או עובדי השירות הציבורי.
עריכת שימוע נושאי צריכה להישאר בידי הכנסת בלבד, שכן השימועים הנושאיים הם עוד כלי לחיזוק יכולות הפיקוח של הכנסת על הממשלה. הענקת הסמכות לערוך שימוע נושאי לגורמים פרטיים תגרום לסטייה מעיקרון דמוקרטי חשוב זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נמרוד אלוני, קובי גוטרמן, ציון שורק
תיאור: הוראה פרטנית היא חלק בלתי נפרד מן השגרה הפדגוגית הנהוגה כיום בבתי הספר. על רקע מציאות זו חובר ספר זה המיועד לאנשי חינוך והוראה. הספר הוא פרי שיתוף פעולה של אנשי הוראה ואקדמיה. תכליתו היא הצגה תמציתית של גישת ההוראה הפרטנית, לרבות תשתיות תיאורטיות שלה והמשגות מעשיות של דרכים להוראתה, תוך מתן דוגמאות המאפשרות לעמוד על הצלחתה. הספר הרבגוני הוא הסטנדרטי החדש מבוסס על תפיסה חינוכית הומניסטית והוליסטית, והוא משלב בין מגמת התגבור הלימודי למגמת הפיתוח האישיותי. הספר מציג את הגישה הפרטנית כחלופה לגישת הסטנדרטיזציה, ואת הרבגוניות כעיקרון פדגוגי מנחה. מעמדה חינוכית זו, הספר נותן מענה להבדלים הבין-אישיים והבין-תרבותיים, למגוון לקויות הלמידה ולמגוון סגנונות הלמידה וההוראה. בצד המעשי, הספר מציע למורים ולמורות עושר של אפשרויות ומתכונות למימוש מוצלח של המפגשים הפרטניים, אשר מאז רפורמת "אופק חדש" נתונות כמשאב חינוכי המצפה למימוש מיטבי. הספר הוא ספר שביעי בסדרה מחשבה חינוכית, פרי שיתוף פעולה בין מכללת סמינר הקיבוצים, הוצאת הקיבוץ המאוחד – סדרת קו אדום, הסתדרות המורים ומכון מופ"ת.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: רבקה ודמני
תיאור: הספר מיועד לאנשי חינוך, לעובדי הדרכה ולקהילות המחקר והפיתוח הן באקדמיה והן במכללות להכשרת מורים, ולכל מי שיש לו עניין בגישור על הפערים בין תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר ובמערכות החינוך לבין החיים הממשיים בחברת המידע. יש בו מחקרים עדכניים של מיטב החוקרים בישראל, בשיתוף מורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרים אלה משלבים בין התאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר. שילוב מיוחד ומרתק בין חוקרים למורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" הוליד סדרה של מאמרים בעלי אופי מחקרי-יישומי, שנושאם העיקרי הוא פדגוגיה דיגיטלית. עד כה נושא חשוב ומרכזי זה לא זכה לתשומת לב רבה, ומכאן חשיבותו של קובץ זה – לקובעי מדיניות, למנהלי בתי ספר ובעיקר לציבור המורים שצריכים להתמודד עם האתגרים המורכבים המוצגים כאן ולהיות שותפים לחיפוש דרך חדשה שהחינוך מחויב לה.
מכון מופ"ת
מאת: נסרין חדאד, אריק רודניצקי
תיאור: תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של יישובים ערביים 2016 – 2020 אושרה בהחלטת ממשלה מס' 922 ביום 30 בדצמבר 2015 ונחשבת ציון דרך במדיניות הממשלה כלפי הציבור הערבי בישראל. החלטה 922 שמה דגש מיוחד על תחום החינוך הבלתי פורמלי. בהחלטה נקבע כי הממשלה תקדם תוכנית מערכתית לחינוך הבלתי פורמלי ביישובים הערביים בישראל באמצעות תיקון הדרגתי של מנגנוני ההקצאה ובניית מסלולים חדשים ותוכניות ייעודיות. עוד נקבע כי הממשלה תקפיד ששיעור ההקצאה מתקציבי החינוך הבלתי פורמלי במשרד החינוך ליישובי התוכנית לא יפחת משיעורם בכלל אוכלוסיית המדינה. במסגרת תוכנית החומש הוקצה לחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית סכום של 650 מיליון ש"ח )לחמש השנים(. במוסדות המדינה, ובמשרד החינוך בפרט, הולכת ומתגבשת ההכרה בכך שהחינוך הפורמלי הוא מנוף לשילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלה, בשוק העבודה העתידי ובחברה בכללה. כמו כן מתחזקת ההבנה שלחינוך הבלתי פורמלי יש תפקיד מהותי בהשגת יעדים אלה, ובעיקר בתחום שיפור ידיעת השפה העברית, שמסומן על ידי גורמי ממשל כתנאי הכרחי להשתלבותם של האזרחים הערבים בכלכלה הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסף פונד
תיאור: תנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י) צמחה בפולין ובארץ ישראל בראשית שנות העשרים מתוך אגודת ישראל האורתודוקסית. ראשי פא"י גיבשו אידיאולוגיה בעלת רכיבים סוציאליסטיים וביקשו לבנות בארץ-ישראל חברה שוויונית המבוססת על אדני התורה. בארץ-ישראל הייתה פא"י לחלק ממחנה הפועלים. מנהיגיה לא נענו לדרישות ראשי אגודת ישראל להישאר בחיק תנועת האם ונקטו מדיניות פוליטית עצמאית, לעיתים אף בניגוד לדרישות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשל כך התפתח בפא"י מאבק בין המבקשים להדק את הקשר עם אגודת ישראל ולמתן את עמדות תנועתם לבין אלו שביקשו לרופף קשר זה ולנקוט מדיניות פוליטית עצמאית לחלוטין. פא"י השתתפה באופן פעיל בבניית הארץ. לאחר קום המדינה היא בחרה בדרך ממלכתית של השתתפות במוסדות המדינה והייתה לחלוץ ההולך לפני המחנה האגודאי. בכך סללה דרך לעיצוב חברה חרדית חדשה. מדוע נותרה פא"י תנועה קטנה בשולי מחנה הפועלים עד שירדה לבסוף מהבמה הפוליטית? מהם הגורמים שהביאו לירידתה? שאלות אלה נדונו בספר זה, המתאר זו הפעם הראשונה את האידיאולוגיה ואת הפעילות של תנועה ייחודית זו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מרדכי קרמניצר, אסף שפירא, חנן סידור
תיאור: נייר עבודה זה נועד להציע לכנסת כיצד להסדיר את פעולתם ומעמדם של שדלנים ("לוביסטים"). ההמלצות המפורטות בנייר כוללות הצעות לשינויי חקיקה; לשינויים בתקנון הכנסת; לקביעת תקנות הנמצאות בסמכות יו"ר הכנסת; ולקביעת הוראות מינהליות הנמצאות בסמכותו של מנכ"ל הכנסת. הנייר אינו עוסק בהטלת חובות על חברי הכנסת אשר בעניינן מונחות לפני הכנסת המלצותיה החשובות והחיוניות של ועדת זמיר להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת )זמיר, 2006 (. נדגיש כי לשיטתנו, הסדרת הפעילות השדלנית מחייבת גם הטלת חובות מתאימות על חברי הכנסת ועל מקבלי החלטות אחרים, לאור העובדה שחובת האמונים כלפי הציבור חלה בראש ובראשונה על נבחריו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דבורה גרא, דניאלה דוויק, נורית שובל־דודאי
תיאור: היצירה הרוחנית החשובה של היוונים שחיו, פעלו ויצרו בעריה היווניות של ארץ־ישראל נסקרה בספרו של יוסף גייגר 'אהלי יפת: חכמי יוון בארץ־ישראל' שראה אור בהוצאת יד יצחק בן־צבי בשנת תשע"ב (2012 ). הספר המלומד, אשר זיכה את מחברו בפרס יצחק בן־צבי בחקר תולדות ארץ־ישראל לשנת תשע”ג, מיפה לראשונה את חיי הרוח של דוברי היוונית בארץ־ישראל במשך כאלף שנה — מימי אלכסנדר מוקדון ועד הכיבוש המוסלמי — וכלל תיאור של כמאתיים אנשי חינוך, משפטנים, פילוסופים, אנשי מדע, היסטוריונים ומשוררים. הסקירה המקיפה והמדויקת של גייגר חשפה לראשונה בפני הקורא העברי עולם עשיר של אנשי רוח ויוצרים יוונים, מהם שהשפיעו רבות על כלל הקהילה דוברת היוונית של זמנם. כך התגלה פרק חשוב בחיים האינטלקטואליים בארץ־ישראל בתקופה הידועה גם כתקופת המשנה והתלמוד. אנשי הרוח הללו השאירו אחריהם אלפי עמודים של שירה ופרוזה, אך יצירותיהם כמעט אינן מוכרות לקורא העברי. אוסף התרגומים המוגש בזה לכבוד פרופ' גייגר עם הגיעו לגבורות הוא כרך נלווה ל'אהלי יפת', ומטרתו לפתוח צוהר נוסף לעולם האינטלקטואלי של היוונים והרומאים בארץ־ישראל. מיטב החוקרות והחוקרים בארץ, במגוון התמחויות, תרגמו לראשונה לעברית מדגם של קטעים יווניים ולטיניים מן התקופה, וכך יש בידי ציבור הקוראים להכיר מקרוב כתובות ופפירוסים, שירה ופרוזה, פילוסופיה, רטוריקה, היסטוריה וכתבים צבאיים, שנכתבו בארץ־ישראל בעת ההיא.
יד יצחק בן-צבי
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידה צ' שטרן, חיים זיכרמן
תיאור: סוגיית גיוס החרדים לצבא מעסיקה את מדינת ישראל זה שנים, וביתר שאת בשנה האחרונה. הסדר של דחיית גיוס שנועד, בתחילתו, לאפשר לימוד תורה לקבוצה קטנה של תלמידי חכמים חל היום באופן גורף על הרוב המכריע של בני מחזור הגיוס החרדי, שמגיע כדי 14% מכלל הגברים המתגייסים לצה"ל. לפני עשור חוקקה הכנסת את חוק טל, שנועד לפתוח פתח לגיוס חרדים, אך באחרונה ביטל אותו בית המשפט העליון משמצא כי החוק לא מימש את יעדיו. לפיכך המצב היום הוא שדחיית שירותם הצבאי של קרוב ל– 50,000 גברים חרדים איננה מוסדרת בחוק והיא מונחת לפתחם של משרד הביטחון וצה"ל. בינתיים צה"ל נמנע מלגייס בכפייה את הגברים החרדים, אך הכול מודים כי זהו מצב ביניים לא ראוי שיש להביא במהירות לפתרונו. השילוב שבין רִיק חוקי ובין אי–הסכמה חברתית עמוקה עלול לשמש כוח מניע למאבק חריף בין חלקי העם. אכן, תחילתה של "מלחמת תרבות" כבר נצפית בשטח. על הכנסת הנכנסת מוטלת האחריות הכבדה להציע הסדר חוקי חדש שיקדם את השוויון בנשיאה בנטל מתוך שהוא מכבד את רחשי הלב העמוקים של הציבור החרדי. מטרתו של מסמך זה היא להציע לכנסת את המתווה הראוי להסדר חוקי של גיוס תלמידי הישיבות החרדים. המתווה אמור לעמוד באתגר משולש: ישימוּת פוליטית, תקפות משפטית ותועלת חברתית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אביגיל פז-ישעיהו
תיאור: הספר תנאים של שותפות עוסק בשלושה דגמים ייחודיים ושונים זה מזה של מסגרות חיים שיתופיות שהוקמו לראשונה בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה והשלישית: קבוצה, קומונה ארצית וקיבוץ. לכולן היה יסוד רעיוני, ארגוני וחברתי מכונן משותף: שותפות מלאה בייצור ובצריכה. אף על פי כן נבדלו הן זו מזו בפירוש שנתנו לעקרון השותפות ולנגזר ממנו: מהו גודלו הנכון, היעיל והרצוי של הקולקטיב השיתופי? מה הם יעדיו הכלכליים והלאומיים? אילו אורחות חיים ייטיבו לבטא, הלכה למעשה, את השקפת העולם השיתופית? אביגיל פז-ישעיהו חקרה את שלושת הדגמים השיתופיים הללו והתמקדה בדגניה, הקבוצה הראשונה, שהוקמה בשנת 1910; בגדוד העבודה, שהוקם בשנת 1920 ונועד להיות קומונה ארצית; והקיבוצים הראשונים עין חרוד ותל-יוסף שנוסדו במסגרתו. היא בוחנת לעומקו את תהליך העיצוב הראשוני של המסגרות השיתופיות הראשונות בארץ, את דרך מימושם של הרעיונות המופשטים בחיי היום-יום ואת הפרשנות השונה שהעניקו חברי הקבוצה, הקיבוץ והקומונה לעיקרי היסוד המוסכמים: שותפות ושוויון כלכלי וחברתי. אף לא אחת מן המסגרות השיתופיות שמרה לאורך זמן על הדגם הראשוני שעל פיו עוצבה, שכן מראשית דרכן היה עליהן להתאים עצמן תדיר למציאות החיים המשתנה. מידת נכונותן להשתנות, תוך כדי שמירה על עיקרי היסוד המרכזיים שלהן התבררה כתנאי הכרחי שקבע את יכולתן להתקיים כמסגרות שיתופיות לאורך זמן. גדוד העבודה שהתפורר שנים ספורות לאחר הקמתו לא הצליח ליצור בתוכו הסכמה נרחבת על עקרונות היסוד המשותפים, אך גם סירב להתגמש אל מול המגבלות שהציבה בפניו מציאות החיים שהשתנתה. כקומונה וכאוטופיה חברתית בלתי מתפשרת הוא היה ל'כישלון למופת'. הקבוצה והקיבוץ, שתוארו בפי מרטין בובר 'ניסיון שלא נכשל', הקימו בהמשך דרכם את התנועות הקיבוציות ובעזרתן את התשתית היישובית שעיצבה את גבולות המדינה שבדרך. בדרכה הרעיונית והחברתית של ההתיישבות השיתופית היא התוותה את האתוס המכונן של החברה הישראלית בשנותיה הראשונות. אפשר אפוא לומר כי צדם האחר של הניסיונות החברתיים שלא זכו להתגשם במלואם אינו בהכרח כישלונם אלא מימושם החלקי, השונה, האפשרי במסגרות חברתיות אחרות שהושפעו מהם.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: גדעון כ"ץ, שלום רצבי, יעקב ידגר
תיאור: נושאו של ספר זה הוא גילויי החילוניות, הדתיות ה'רכה' ותרבות 'העידן החדש' בישראל. דוגמאות להתחבטותה של החברה הישראלית בשאלות של מסורת וזהות יש בשפע - בתי מדרש חילוניים, מופעי פיוט, פסטיבלים על יהדות, טקסי שבת המוניים, טקסים אלטרנטיביים להלוויות ולחתונות, סדנאות רוחניות ועוד. בצירוף המחקרים המכונסים במעבר להלכה מתבלט דבר מה ייחודי לו: התופעות המתוארות כאן מתקשות להתמיין ולהתברר באמצעות קטגוריות דיכוטומיות שגורות. בהגות, באומנות ובאורחות החיים בישראל מתגלה מורכבותן של צורות חיים שיסודותיהן, למראית עין, סותרים, ועם זה אין במורכבות זו כדי להוכיח שהסיווגים הדיכוטומיים הרווחים שגויים. אדרבה: תיאורן של תופעות מרכזיות בתרבות הישראלית נשען עליהם. דברים נוספים מעידים על ריבוי פניה של המציאות שאנו מבקשים לתאר ולנתח בספר זה. מצד נושאם, לא מעט ממאמרי האסופה משתייכים לכמה שערים. כזה הוא העיון במסורתיים, שנעשה בכפיפה אחת עם העיון ב'מסורתיים הרוחניים', המשלבים בחייהם תכנים של 'העידן החדש'. זהותם הכפולה של אחדים מן המאמרים כאן נוגעת לאותו עניין שפתחנו בו: התופעות מסרבות להתמיין עוד תום לפי תת-נושאים, ממש כשם שהן מערערות על קטגוריות היסוד במחשבתנו ובשיח הישראלי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: מנחם צבי קדרי
תיאור: בקובץ זה הובאו יחד מקצת המאמרים של פרופ' קדרי שנתפרסמו בבימות שונות במשך השנים, והמשותף להם ההתעניינות בלשון הכתיבה של סופרים בני זמננו והכוונה להכיר לשון זו. הקובץ מחולק לחמישה תחומים הנוגעים ברובם לעברית החדשה: (א) תחביר; (ב) מילון וסמנטיקה; (ג) לשונם של סופרים (ח"נ ביאליק, דוד פוגל, ש"י עגנון וסופרים בני זמננו); (ד) משלבים; (ה) הוראת הלשון.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: איוון פרידמן, יוסף דרורי
תיאור: ירושלים העתיקה רוויה בזיכרונות חזותיים מימי הביניים המאוחרים. סולטאניה  הממלוכים, מוסלמים מקרוב באו החפצים בהבלטת מחויבותם לדת ולסמליה, העניקו לירושלים משקל ייחודי. פועלם ניכר בבניית מבני קודש מקוריים, מוסדות לימוד, אכסניות לצליינים המשווים לעיר את המראה המוסלמי המובהק עד היום. שפע הכתובות המעטרות את חזיתות מבניהם מעצים רושם זה. ירושלים כעיר קודש  ריתקה אליה למדנים, חסידים, יראי שמים, דרשנים ומטיפים, ועולי רגל יהודים ונוצרים ממזרח וממערב. למרות שהשליטים שישבו בקהיר, זנחו את צדדיה הארציים של ירושלים ערגו אליה רבים מבקשי דעת, ברכות אל וחוויה דתית. המרחב העירוני זימן מקום מפגש יחידאי בתחומי הממלכה בין תושבי הקבע למבקרים של ארעי, בין מושלים לנתיניהם, בין עדות ואמונות שונות ובין תלמידים למוריהם והדואגים לצרכיהם. מטרת המאמרים בקובץ זה לחשוף את עושר פניה של ירושלים: מעמד מדיני, מפעלות שליטיה, אדריכלות ואמנות, כלכלה ומסחר, חזות העיר, פעילות למדנית, המיעוטים החיים בקרבה ומגוון התעודות והמקורות העומד לרשות כל המבקש להכירה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ישראל ברטל, חיים גורן
תיאור: ספר זה הינו הכרך החמישי היוצא לאור במסגרת מפעל 'ספר ירושלים, המקיף את תולדות ירושלים לדורותיה. קובץ המחקרים שלפנינו מוקדש למאה ועשרים השנים האחרונות של השלטון העות'מאני שבהן עברה העיר הקדושה ממעמד של עיירה נידחת במזרח התיכון למוקד פעילות מלא מתחים של ארגונים בין-לאומיים, מעצמות אירופאיות, תנועות דתיות חדשות וזרמים רעיוניים בעלי אופי מודרני. שני ציוני הדרך הכרונולוגיים שנבחרו לתחום את גבולותיה של תקופת ההתחדשות והבנייה המודרנית בירושלים קשורים בהתעצמותה של הנוכחות האירופית במזרח התיכון: מסע נפוליאון לארץ ישראל בשנת 1799 פותח את התקופה, זאת אף שלמסע הצבאי של הצבא הצרפתי ממצרים לעכו לא הייתה השפעה ישירה על העיר ויושביה, ואחדים מן החוקרים אינם רואים בו את 'ראשיתה של העת החדשה' בתולדות הארץ והעיר: התקופה מסתיימת בציון דרך צבאי אחר, המסמל את קצו של השלטון העות'מאני בן ארבע מאות השנים בארץ ישראל ובסוריה: כיבוש ירושלים בידי הצבא האנגלי בחורף 1917. בין שני המאורעות הצבאיים הללו הלכה ההשפעה האירופאית והתחזקה בארץ ישראל בכלל, וירושלים בפרט. בתוך הסיפור הכללי המגוון של פסיפס הדתות והעדות בירושלים תופס היישוב היהודי בירושלים מקום מיוחד. הקהילה היהודית בעיר נבנתה לאורך מאות שנים מהגירה של יחידים וקבוצות, ששימרו דפוסי ארגון, אורח חיים, לשון ומנהג שהביאו עמם מארצות מוצאם. בעיר התרקם מעין מיקרוקוסמוס של תפוצות היהודים השונות. במאה התשע עשרה המשיכה הזיקה החברתית, התרבותית והכלכלית לקהילות המוצא להשפיע על האוכלוסייה היהודית. ואולם בה בעת החלו תהליכי המודרניזציה לגרום תמורות. לקראת שלהי המאה הולך ונוצר בארץ יישוב חדש בעל סממנים מודרניים מובהקים וזיקה לתנועה הלאומית היהודית החדשה. אך ירושלים נותרה מעוז דתי ודמוגרפי של יישוב ישן, שמרני באורחות חייו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ברכה דלמצקי-פישלר
תיאור: החיבור מן היישוב ומן היער מוקדש לחקר לשונו של רומן הביכורים של חיים הזז "בישוב של יער" שנכתב בפריז וראה אור בשנת תר"ץ. הזז לא השלים את כתיבת הרומן וגם לא כינס אותו במהדורות המקובצות של סיפוריו; בשנת תש"ד פרסם נוסח חדש לשני פרקים ממנו. המפגש עם המודרנה בפריז הקוסמופוליטית והניתוק מן המרכז הספרותי הסמכותי בארץ ישראל העניקו להזז עצמאות אמנותית רבה, ולשונו הסגולית מציגה מודל חריג המפר כל סטנדרט מופתי מוסכם וחותר למיצוי היוכלה הספרותית-הפואטית. שני שערים לספר: "מן היישוב" הוא שער הביאורים, ובו הערות מבארות לטקסט רצוף, ו"מן היער" הוא שער החילופים, ובו חילופי נוסח וניתוח לשונם. מאמר מבוא גדול סוקר ומדגים את התכונות הבולטות בסגנון הרומן. אגב חקר לשונו של הרומן נחשפים מהלכים היסטוריים פרטיים וקיבוציים בלשון הספרות ובדיבור העברי המתגבש. מרומן הביכורים של הזז נשקף ביטחון ללא סייג בָּעברית בתקופה שהספק היה חזק בה מן הוודאי. נראה שהזז האמין שבכוחו של סופר עברי להיענות לכל דרישות הספרות וצרכיה, אם רק יאזור אומץ להעמיד את הניסיון במרכז העשייה האמנותית ולא יירא מכישלון. השקפה זו עומדת במרכז המחקר המונח בזה לפני הקורא.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: משה פלורנטין
תיאור: בספר זה קובצו שבעה עשר מאמרים, וכולם נכתבו בידי בלשנים עבריים, חבריו וחברי חבריו של השופט המנוח שאול אלוני עה. מאמרי האסופה סדורים בשתי חטיבות, מערש העברית לתחייתה, והעברית החדשה – שיח וסגנון. החטיבה הראשונה מציגה מחקרים החושפים פנים ותקופות בתולדותיה של העברית – הכנענית העתיקה, עברית המקרא, העברית בימי הביניים, עברית השומרונים, וגלגולי משמעויות וצורות של מילים ומבנים דקדוקיים. בחטיבה השנייה ימצאו הקוראים מאמרים העוסקים בעיקר בתחבירה של הלשון, בסגנונה ובגילוייה שבדיבור פה. ולצד כל אלה לא נפקד מקומם של העיון הסמנטי והפואטי והעיון הפונטי והמורפולוגי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: גבריאל בירנבאום
תיאור: זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים. לשון המשנה הולכת ונחקרת בידי בלשנים מלומדים על פי "אבות הטקסטים" – קאופמן, פרמה ולו. איתרע מזלם של קטעי המשנה מן הגניזה הקהירית (שהתגלתה בסוף המאה התשע עשרה), שאף על פי שהכול יודעים כמה עתיקים ומהימנים הם, לא זכתה הלשון המשתקפת בהם למחקר מקיף ושיטתי. ספר זה בא למלא את החסר: יש בו תיאור בלשני מקיף וממצה של קטעי גניזה של המשנה בתחום ההגה והצורות – מתוך השוואה לשאר עדי הנוסח. המחקר כולל טקסטים מנוקדים בניקוד טברני, בניקוד ארץ-ישראלי וטקסטים לא מנוקדים. המחקר מגלה שעל דרך הכלל קטעי הגניזה, שמוצאם מהמזרח – ארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה – מסורתם דומה למסורת "אבות הטקסטים", שמוצאם מאירופה, אבל נמצאו תופעות לשון שהתייחדו בהן קטעי הגניזה. כן נמצאו בהם קווי לשון נדירים רבים למדיי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: גד בן-עמי צרפתי
תיאור: בספר הזה קובצו כמעט כל רשימותיו של גד בן־עמי צרפתי שנתפרסמו ב"לשוננו לעם", ונוספו עליהן אחדות שהופיעו בכתבי-עת אחרים ובאוספים שונים. בסך הכול ארבעים מאמרים שהם ארבעים פרקים, והצד השווה שבהם הוא הקיצור ופשטות התוכן והלשון, ומכאו יש לקוות שימצא בהם עניין גם מי שאין הבלשנות אומנותו.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יוסף קלוזנר
תיאור: "בשנת תרנ"א (1891), ואני אז עלם צעיר בן שבע-עשרה, הייתי מקבל באודיסה, מקום-מושבי אז, במכתבים חתומים את "האור" של אליעזר בן-יהודה, שנאסר אז ברוסיה, והייתי מתפעל מתחיית הלשון בארץ-ישראל ומחידושי-המלים של בן-יהודה, פינס ויעבץ (בעיתונים "הצבי" ו"האור" וברבצים "הארץ"). ובימים ההם הייתי שקוע כולי בספרי-מדע בהיסטוריה ובספרי-מחקר על שאלות-הלשון. ועלה במחשבתי, שיש לבסס את תחיית-הלשון בדיבור ובכתב על יסודות מדעיים. ואז חיברתי את ספרי "שפת-עבר – שפה חיה" בצורתו הראשונה. הרבה ידיעות והרבה עבודה השקעי בו, אך, כמובן, הספר עדיין היה בוסר, עדיין הייתי צעיר יותר מדאי באותה שעה, ואף ספרים הייתי חסר. היו אז בידי ספרי-מחקר על חוקי-ההתפתחות של הלשון בכלל בגרמנית, צרפתית, אנגלית ורוסית. כבר הייתה לי אז ידיעה הגונה ביוונית ולאטינית, אבל אפילו את המלון התלמודי החשוב כל-כך של יעקב לוי לא יכולתי להשיג באודיסה. השתמשתי ב"המשביר" או "כרוך החדש" של יוסף שיינהאק, ב"אוצר-המלים הכללי" של משה שולבוים וב"אוצר השרשים הכללי" של יצחק זיבֶּנבירגר, והעיקר – בזיכרוני הטוב ובבקיאותי בתלמוד ובמדרש… עברתי על ספרי זה כמו שהוא. הוא נתיישן בהחלט. ולתת אותו בצורתו מלפני 53 שנים אין שום אפשרות. כי, לדעתי, כל עוד המחבר חי מחויב הוא לתת לפני קוראיו ספר מתוקן כפי יכולתו ולא רק דבר, שיש בו משום סקרנות, או חיבור, שיתקבל כ"קוריוזום" בלבד. אבל אין גם לגנוז מחברת זו לגמרה: היא נותנת לדור הצעיר מושג נכון, מה הייתה הלשון העברית לפני כשישים שנה, קודם שנעשתה לשון חייה בדיבור לא רק בפי בן-יהודה ומשפחתו ועוד בפי ארבע-חמש משפחות בירושלים ובראשון-לציון, אלא בפי מאות אלפי יהודים בארץ-ישראל כולה – בפי עם שלם, אם גם עם קטן. תיקנתי את הספר מראשו לסופו. היו בספר גם טעויות גסות לא משלי אלא משל העורך (איני יודע בדיוק, מי היה "עורך" זה). למשל, אם כתבתי Iangue Romaïque, שכך קוראים בצרפתית ליוונית חדשה, "תיקן" העורך: "לשון רומאית" … גם טעויות-דפוס הרבה, ומהן מקלקלות-הכוונה נתגנבו לתוך הספר, שלא נשלח לי להגהה. בעיקר-הדבר תיקנתי בו עכשיו את הסגנון תיקון יסודי והעמדתי אותו על דרכי-הכתיבה בימינו."
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אורי מור
תיאור: מחקר העברית הקדומה מתמקד בדרך כלל במאגרי הטקסטים הגדולים: לשון המקרא ולשון חז"ל ובעשורים האחרונים גם לשון מגילות ים המלח. החיבור שלפנינו בוחן את לשונו של קורפוס קטן אך חשוב מאוד לחקר תולדות העברית: תעודות מדבר יהודה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא – קבוצה של שטרות משפטיים, איגרות צבאיות וכתוֹבות עבריות אחרות מחיי היום-יום, שנכתבו במדבר יהודה ובסביבותיו והתגלו במאה העשרים במערות המפלט שלחופו המערבי של ים המלח ובמצדה. חשיבותן הלשונית של התעודות בעדות שהן מוסרות – עדות בלתי מתווכת על גבי שברי חרסים ויריעות פפירוס ועור – על דמותה של העברית בתקופה רבת התהפוכות שבין חורבן הבית השני לחתימת המשנה. הכתיב הפונטי הרווח בתעודות, כגון "אנמקבל" (=אני מקבל), "תמקום" (=את המקום), ואופיין היום-יומי מזמנים הצצה מסקרנת אל מנהגי הכתיבה והדיבור של משתמשי העברית בחיי השגרה שלהם – בבואם לתעד עסקה משפטית או לנסח פקודה צבאית. ספרו של אורי מור מתאר ומאפיין את העברית הזאת ומברר את מעמדה בדיאלקטולוגיה העברית ובמרחב הסוציולינגוויסטי של ארץ ישראל. עיונו בפרטי הלשון ובתמונה העולה מהם מגלה שבתקופה זו העברית הייתה לשון חיה ביהודה, למרות השפעתה הגדולה של הארמית, ושהייתה קרובה מאוד – אך לא זהה – ללשון חז"ל.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: נמרוד שתיל
תיאור: עניינו של הספר הוא תיאור בלשני של תופעות בעברית בת ימינו בתחומי ההגה, הצורה, המילון והצירוף (תחביר), והשפעותיהם זה על זה. התיאור מבוסס על קורפוס דבור וכתוב, על דוגמאות מזדמנות ועל מחקרי שטח מתוכננים. בספר מושווית המציאות הלשונית העולה מן הקורפוס בתחומים הנזכרים לעברית כפי שרצו לעצבה מחיי הלשון וכפי שאכן נלמדה בבתי הספר באירופה. שאיפתם הייתה להשתית את העברית החיה על לשון המקורות הקדומים. נמצא כי פעמים הרבה העברית בת ימינו ממשיכה את דרכה של לשון המקורות המופתיים ומותאמת לכלליה, אך לא פעם היא חורגת ממנה, בעיקר במגמה של פישוט. הספר מראה את השתלשלותם של החריגות והשינויים הללו, כיצד התרחשו ומדוע, ואיך קנו להם שביתה בלשון ימינו הדבורה והכתובה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יעל רשף
תיאור: עם כיבוש הארץ בידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוכרזה העברית כשפה רשמית, בצד האנגלית והערבית. איך נשמעה עברית זו בפי דובריה? איך שימשה אותם בכתב בחיי המעשה? בספר זה מובא לראשונה דיון בשאלות אלו על יסוד בחינה של תיעוד טקסטואלי נרחב. הספר שופך אור על סוגיות לשון מהותיות הנוגעות לתקופה מכרעת זו בתולדות העברית ומספק תיאור מקיף של אופי העברית השימושית, בכתב ובעל פה, ברבדיה המוקדמים. המחקר בספר מבוסס על ניתוח בלשני וסוציולינגוויסטי של מבחר רחב של טקסטים מתקופת המנדט, ואף משולבים בו תצלומים מקוריים של טקסטים, המאפשרים לקורא להתוודע התוודעות בלתי אמצעית אל אופי לשון התקופה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: מרדכי נאור
תיאור: הטור התשיעי הוא ספר המשך לספר הטור השמיני, אחיו הבכור, שיצא לאור ב-2006 בהוצאת הקיבוץ המאוחד והיה מסע היסטורי בעקבות הטורים האקטואליים של נתן אלתרמן. עם השנים נאסף חומר נוסף על המשורר ויצירתו הענפה והגיעה העת לכנס גם אותו לדפי ספר. לא רבים יודעים, אך "הטור השביעי" בעיתון דבר הופיע רק 8 חודשים במיקומו המקורי – הטור השביעי בעמ' 2 של העיתון. לאחר מכן, במשך כשבע שנים פורסם הטור האקטואלי-המחורז של אלתרמן בטור 8 – בשל צמצום הטורים עקב מחסור בנייר. בקיץ 1950 חולקו עמודי העיתון שוב - ל-9 טורים, גם הפעם עקב צמצום באספקת נייר לעיתונים. וכך, רוב הטורים ב-16 השנים הבאות היו בטור התשיעי. ועם זאת, שם המדור, "הטור השביעי", נותר תמיד, שכן אין משנים שם של מותג מנצח. בספר הטור התשיעי היריעה הורחבה גם לשירים ליריים ולשירי הזמר של אלתרמן. התנאי להכללת שירים היה ונשאר: התייחסות אקטואלית-פוליטית. מתברר שאלתרמן כלל, ולעיתים הבליע, גם בשיריו הלא אקטואליים, מסרים חברתיים ופוליטיים. סיור במחוזות כתיבתו של נתן אלתרמן, בשירה ובפרוזה, הוא תמיד חוויה ויש בו גם תרומה היסטורית להכרת "המדינה שבדרך" והמדינה בשנותיה הראשונות, כפי שראה אותן אלתרמן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוסי דהאן
תיאור: מאז שנות התשעים עוברות מערכות החינוך במדינות רבות שינוי מהותי שמובל בידי שני כוחות סותרים לכאורה: מצד אחד התחזקות המחשבה הניאו־ליברלית, מתוך דגש על יעילות, פריון, בחירה ותחרות, ומצד שני שגשוג חסר תקדים של רטוריקת שוויון ההזדמנויות והתביעות לגיוון ולרב־תרבותיות. בישראל למשל מגמה זו מתבטאת בהקמה של בתי ספר ייחודיים סלקטיביים, אשר נוסדו מתוקף הטענות לפלורליזם חינוכי ורב־תרבותיות ובה בעת עושים שימוש נרחב במנגנוני הפרטה ומיון. כמו כן במדינות אלו מתחולל בשנים האחרונות דיון ציבורי סוער על מטרות מערכת החינוך – למשל בשאלת כפיית ההוראה של תוכנית הליבה על מיעוטים דתיים, לימודי אזרחות, תוכני ספרי הלימוד ואופיו של החינוך המקצועי לעומת חינוך שמטרותיו הומניסטיות ובלתי תלויות בהכשרת תלמידים לשוק הכלכלי. הספר צדק חינוכי, הפרטה ומטרות החינוך מציע ניתוח ביקורתי של שלוש מחלוקות המעסיקות מערכות חינוך בכל המדינות הדמוקרטיות, ובכלל זה בישראל: המחלוקת על הצדק החלוקתי, המתבטאת בפערים בהישגים הלימודיים על רקע לאומי, אתני, מגדרי ומעמדי; המחלוקת על אחריות המדינה והמתח המובנה בין "מוסר" ו"יעילות" שמייצרים תהליכי ההפרטה; והמחלוקות על מטרות החינוך ועל הדיוקן הראוי של בית הספר, לרבות התכנים, דרכי ההוראה והמורים. הספר משלב ניתוח נורמטיבי בכלים פילוסופיים וניתוח אמפירי בכלים כלכליים, תרבותיים ופוליטיים, ומצייר תמונה רחבה ומפורטת ראשונה מסוגה של מערכת החינוך הישראלית וההקשר שבתוכו היא פועלת. בספר ימצאו עניין אנשי אקדמיה, מורים, מנהלי בתי ספר, קובעי מדיניות במערכת החינוך והציבור הרחב.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: איסמאעיל נאשף
תיאור: השפה הערבית ותוצריה הם אחת הזירות המרכזיות שבהן מתנהל המאבק על אופיו של המשטר הקולוניאלי הציוני. קודם להקמתה של מדינת ישראל למדו מוסדות ציוניים את השפה הערבית וייצרו ידע עליה; אולם לאחר קום המדינה החלו מוסדותיה גם לייצר "ערבית" אשר תתאים ליחסי הכוח בינה ובין אזרחיה הפלסטינים. "ערבית" זו נהפכה לזירה אשר מתבצעים בה תהליכים מכוננים של יחסי השליט והנשלט באמצעות הקריאה והכתיבה בשפה הערבית הספרותית. התקה זו של יחסים קולוניאליים אל גוף השפה הערבית ותוצריה לא הייתה פעולה חד־פעמית, אלא מבנה ייחודי אשר שימש הן את השולט הציוני והן את הנשלט הפלסטיני. ספר זה מנסה לאתר את רגעי הכינון של המבנה הזה, את אופי עבודתו ואת השינויים שעבר מאז 1948 ועד ימינו.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מנאר חסן
תיאור: הכותרת סמויות מן העין מהדהדת את הערים הדמיוניות, הנושאות שמות של נשים, שתיאר מרקו פולו באוזני השליט המונגולי קובלאי חאן בספרו של איטאלו קאלווינו. "הערים שלך", השיב השליט בחוסר אמון מופגן, "אינן קיימות, אולי אף לא היו בנמצא מעולם. ודאי כי שוב לא תהיינה קיימות לעולם". הספר סמויות מן העין: נשים והערים הפלסטיניות מציג נשים אמתיות בערים הפלסטיניות שהיו ואינן עוד. אין זה החיבור הראשון שנכתב על החברה הפלסטינית בתקופה שלפני החורבן; ואולם עד כה תפקידה של העיר כמחוללת חיים ציוויליזציוניים לא הודגש דיו, בין השאר משום שבעת חורבנה של החברה הפלסטינית אבד גם התיעוד ההיסטורי שלה. למונח "סמויות" נועד בספר תפקיד כפול: מצד אחד לייצג את הערים הפלסטיניות שנחרבו ב-1948, ומצד שני לשחזר את החיים העירוניים של רבבות הנשים שחיו בהן. בהיעדר ארכיונים מסודרים לדלות מהם את המידע הנחוץ מבקשת המחברת לשחזר את ההיסטוריה החברתית של הנשים בעיר באמצעות מיצגים, ציורים, אפיזודות כתובות ומדוברות, קטעי עיתונות, ביוגרפיות וראיונות עם מי שחיו בערים הפלסטיניות – חיפא, יאפא, רמלה ואחרות – לפני 1948 . היא משרטטת את קווי המתאר של מרחבים ציבוריים, תנועות פוליטיות, אגודות חברתיות ופמיניסטיות, עיתונים, מועדונים ודפוסי פנאי של נשים. אין מדובר בשחזור כרונולוגי ואף לא בשחזור שלם, אלא בליקוט פרגמנטרי מתוך עקבות שהניחה אחריה העיר הנשכחת. ספר זה הוא תוספת מחקרית רבת ערך לנושא שהוזנח עד כה ותרומה תרבותית לחברה שקורותיה נשתכחו מלב.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מאיר חטינה, מוחמד אל־עטאונה
תיאור: האסלאם בישראל זוכה בדיון הציבורי והמחקרי להתייחסות מכלילה. מבט מעמיק מלמד כי מדובר בקהילה מוסלמית גדולה המאורגנת באמצעות גופים דתיים, אזרחיים ופוליטיים, דוגמת התנועה האסלאמית, בתי הדין השרעיים, אחוות צופיות, אגודות שיעיות ועמותות של בדואים, נשים, צעירים ואנשי חינוך. יחד הם יוצרים פסיפס מרתק של מנהיגות רבת־פנים המנתבת את דרכה בין מסורת לבין מודרנה מערבית ובתוך כך מייצרת שיח אסלאמי רב־קולי. הספר מוסלמים במדינת היהודים מציע תובנות חדשות בסוגיות ליבה הנוגעות למעמדו של הציבור המוסלמי בישראל, ומציג את האתגרים ואת הדילמות הניצבים בפניו. המאמרים שבספר עוסקים בכמה שאלות מפתח, ובהן: האם קיים מודל מקומי של אסלאם בעל מאפיינים ייחודיים? האם אפשר לזהות בו יסודות של מחשבה דתית מקורית? מה בין מציאות חייה של הקהילה המוסלמית בישראל לבין מציאות חייהן של קהילות מוסלמיות באירופה? הדיון בשאלות אלו ואחרות משלים חסר מחקרי ושופך אור על ההתמודדות של המוסלמים בישראל עם החיים בחברת רוב יהודית ובצל הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גידי נבו
תיאור: במשך קרוב לשלושים שנה כתב נתן אלתרמן טור שירי בעיתונים מרכזיים בארץ תחת הכותרות: 'סקיצות תל אביביות' (דבר); 'רגעים' (הארץ) ו'הטור השביעי' (דבר). בשנים אלה התרחשו האירועים הטראגיים, הדרמתיים והטעונים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי בכלל ושל היישוב היהודי בארץ ישראל בפרט. לשונו של אלתרמן, בשירתו העיתונאית, היא לשון שירית מבריקה ומהוקצעת, ועם זאת נקייה, בהירה ותקשורתית לחלוטין. זו לשון הממזגת שנינה ופאתוס, קלילות וכובד ראש, הומור ואמפתיה. קורפוס השירה העיתונאית של אלתרמן – קורפוס השירה הגדול והמשפיע ביותר בשירה העברית המודרנית – הוא אחד הנכסים הוודאיים, המרתקים והייחודיים של התרבות העברית המתחדשת. עד היום, אף שחלקים מתוכו זכו למחקר ענֵף, לא נערכה קריאה שיטתית מקיפה של הקורפוס כולו כיחידה אינטגרלית אחת. בכוונת ספר זה להציע קריאה כזו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: עזיז חידר
תיאור: הספר היבטים פוליטיים בחייהם של הערבים אזרחי ישראל בעריכת עזיז חידר עוסק בהתפתחות החשיבה והפעולה הפוליטית בקרב הערבים אזרחי ישראל מקום המדינה ועד ימינו, נושא שלא זכה עד כה לתשומת לב מספקת במחקר. לאורך השנים פיתחו הערבים בישראל מאפיינים חברתיים ופוליטיים ייחודיים. ייחודיות זו התעצבה לאחר מלחמת 1967 והלכה והתחדדה עם הזמן, והיא כרוכה בהבנה שהפתרון הלאומי של הבעיה הפלסטינית אינו כולל את הערבים אזרחי ישראל. הספר מתחקה על הזרמים הפוליטיים העיקריים בחברה הערבית בישראל ועל התנודות שחלו במערך הכוחות שלהם — בעקבות שינויים שהתרחשו בחברה זו וביחסיה עם המדינה, התפתחויות במהלך הסכסוך הישראלי־פלסטיני, ותמורות בתנועה הלאומית הפלסטינית ובמצב הפוליטי בעולם הערבי. בעשורים האחרונים ניכרות העמקה של התודעה הלאומית בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל — המושתתת על השייכות הפלסטינית, על רעיון הילידּות ועל התרבות והדת האסלאמית — לצד נטייה גוברת והולכת לאזרחות פרגמטית. הדעה הרווחת היא שסוגיית יהדותה של המדינה היא מהות הסכסוך ושורש הוויכוח בין האזרחים הפלסטינים ובין הרוב היהודי בישראל. מאמרי הספר, מרביתם פרי עטם של חוקרים ערבים אזרחי ישראל, בוחנים את הנושא משלל נקודות מבט — מפלגתית־פוליטית, חברתית, לאומית, דמוגרפית, אזרחית ודתית. בין השאר הם מתארים את השינויים שחלו בדפוסי ההשתתפות הפוליטית של הערבים בישראל לאורך השנים ואת התפתחות ארגוני החברה האזרחית בקרבם, ומתחקים על תנועות פוליטיות שהיו ציון דרך בהתפתחות החשיבה הפוליטית שלהם. הספר מיטיב להציג את המתח בין שאיפת הערבים אזרחי ישראל להשתתפות אזרחית מלאה, ובין רצונם לשמור על ייחודם החברתי־לאומי, המחייב נקיטת מדיניות של הבדל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מרדכי קרמניצר, נדיב מרדכי, משה אוסטרובסקי
תיאור: החוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, התשס"ב 2002-(להלן: "חוק הילדים"), דורש מהמחוקק לציין בדברי ההסבר להצעות החוק המוגשות לקריאה ראשונה את השפעותיהן הפוטנציאליות על זכויות ילדים. יוזמי ההצעה — חברי הוועדה לזכויות הילד של הכנסת — סברו שבכך יתאפשר להעלות את המודעות בקרב מקבלי ההחלטות למעמד הילד כנושא זכויות עצמאי ולקדם סדר יום התומך ומרחיב זכויות ייחודיות אלה. בעשור שחלף מאז נחקק החוק אכן השתפר המעמד הכללי של זכויות הילד בחקיקה, אך ההוראה הספציפית שבחוק הילדים, בדבר ציון השפעות חקיקה, נדחקה לקרן זווית. המדינה אימצה גישה הרואה בחוק הילדים חוק מנחה שאין לייחס משמעות מרחיקת לכת להפרתו. כך, למשל, נמנעו הגורמים האחראים ליישום החוק — שר המשפטים ויושב ראש הכנסת — ממימוש הסמכות שהוקנתה להם בחוק ולא התקינו תקנות להבהרת ההיקף של הערכת ההשפעות הנדרשת. יחס זה הוביל לכך שההוראה בדבר ציון ההשפעות הפוטנציאליות בהצעות חוק מתממשת בצורה פורמלית בלבד, כאשר במקרים רבים הניתוח אינו מעמיק דיו ואינו מציג את התמונה המלאה, ולעתים קרובות כלל אינו קיים. גם הביקורת השיפוטית לא ייחסה חשיבות מספקת לאכיפת ההוראה האמורה, ולפחות במקרה אחד נמנע בג"ץ מהפעלת ביקורת שיפוטית אפקטיבית כשהליכי החקיקה של חוק מסוים לא עלו עמה בקנה אחד. ברשימה זו נבקש להצביע על כך שלנוכח המאפיינים הייחודיים של החוק, הכולל פרוצדורה לחקיקה העוסקת בסוגיות בעלות השפעה על זכויות האדם של ילדים, ראוי לייחס לו מעמד נורמטיבי מיוחד ולהקפיד במשנה מרץ על יישומו בהליכי חקיקה עתידיים. בהקשר זה נבחן את האפשרות לייחס לחוק מעמד "מעין חוקתי" הנהנה מעליונות נורמטיבית. נוסף על הממד החוקתי נבקש לטעון כי מדובר בחוק מסגרת שמעמדו גבוה מזה של חקיקה "רגילה". לסיום נציג חלופות אחדות למנגנוני יישום ופיקוח של הוראות החוק, שבאמצעותם יתאפשר להבטיח כי יופקדו בידי המחוקקים הכלים המקצועיים הדרושים לניתוח הולם של ההשפעות על זכויות הילד וכי בד בבד תיאכף ההוראה בדבר ציון השפעות — בתוך הכנסת פנימה, ובמקרים החריגים המתאימים — גם באמצעות בית המשפט.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שמעון שרביט
תיאור: חיבור זה מתאר את לשון חכמים מנקודת המבט של תורת ההגה, ובעיקר את תמונת חילופי העיצורים כפי שהיא עולה מעדויות הנוסח של ספרות התנאים והאמוראים. כל פרק בספר עוסק בקבוצה אחת של עיצורים או בתופעה אחרת מתחום ההגה. במרכזו של כל פרק – נוסף על המבוא המפורט – מובאות כל המילים המדגימות את התופעה הנדונה על פי מסירות היסוד של ספרות חז"ל ועל פי כל עדויותיהן ממגוון עדי הנוסח (כתבי יד, דפוסים ופרשני המשנה והתלמוד) וכן עדויות ישירות ועקיפות שנמצאו בספרות הגאונים והראשונים. בחומר העשיר הזה יש כדי ללמד הרבה על גלגוליה של לשון חכמים בשני ענפיה – הארץ-ישראלי והבבלי – למן עריכת המשנה ועד לעיצובה הסופי בדפוסים בני המאות האחרונות.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יצחק גל-נור, דנה בלאנדר
תיאור: המערכת הפוליטית בישראל הוא החיבור המקיף והעדכני ביותר על מערכות השלטון במדינת ישראל. פרקיו משלבים סקירה עובדתית עם ניתוח התהליכים הפוליטיים ומשמעותם. מחברי הספר אינם נרתעים מהצגתן של עמדות בסוגיות שנויות במחלוקת. היריעה הרחבה מגוללת את התפתחותה של המערכת הפוליטית מראשיתה ועד ימינו (2011-1948). בין שאר הנושאים והתחומים נדונות בספר הסוגיות האלה: התגבשות המערכת הפוליטית בשנים הראשונות על רקע המורשת של תקופת היישוב - והשאלות הפתוחות שנותרו לדורות הבאים; המוסדות (הכנסת, הממשלה, בתי המשפט, הנשיאות, מנגנוני הניטור והשלטון המקומי) - והמשבר בכושר ההיגוי וההנהגה; ההשתתפות הפוליטית של אזרחי ישראל בערוצים שונים (בחירות, מפלגות, ארגונים חברתיים, תקשורת) - והירידה באמון שאזרחי ישראל רוחשים לנבחריהם; וארבע הבעיות המרכזיות המלוות את המערכת הפוליטית מאז הקמתה: הביטחון, מעמדם של האזרחים הערבים, אי-השוויון הכלכלי והפערים החברתיים והמדינה והדת – וחוסר היכולת להתמודד עמן.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רעם עובד
מאת: יצחק גל-נור, דנה בלאנדר
תיאור: המערכת הפוליטית בישראל הוא החיבור המקיף והעדכני ביותר על מערכות השלטון במדינת ישראל. פרקיו משלבים סקירה עובדתית עם ניתוח התהליכים הפוליטיים ומשמעותם. מחברי הספר אינם נרתעים מהצגתן של עמדות בסוגיות שנויות במחלוקת. היריעה הרחבה מגוללת את התפתחותה של המערכת הפוליטית מראשיתה ועד ימינו (2011-1948). בין שאר הנושאים והתחומים נדונות בספר הסוגיות האלה: התגבשות המערכת הפוליטית בשנים הראשונות על רקע המורשת של תקופת היישוב - והשאלות הפתוחות שנותרו לדורות הבאים; המוסדות (הכנסת, הממשלה, בתי המשפט, הנשיאות, מנגנוני הניטור והשלטון המקומי) - והמשבר בכושר ההיגוי וההנהגה; ההשתתפות הפוליטית של אזרחי ישראל בערוצים שונים (בחירות, מפלגות, ארגונים חברתיים, תקשורת) - והירידה באמון שאזרחי ישראל רוחשים לנבחריהם; וארבע הבעיות המרכזיות המלוות את המערכת הפוליטית מאז הקמתה: הביטחון, מעמדם של האזרחים הערבים, אי-השוויון הכלכלי והפערים החברתיים והמדינה והדת – וחוסר היכולת להתמודד עמן.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רעם עובד
מאת: חנה ספרן, תלמה בר-דין
תיאור: הספר מספר על ההיסטוריה ועל הפעילות הפמיניסטית שנעשתה בשלושים השנים האחרונות באשה לאשה והוא בעצמו מעשה פמיניסטי. תהליך הכתיבה שלו כרוך בעבודה וחשיבה משותפת החלטות משותפות ושיתוף של כמה שיותר נשים שקולותיהן רבים ומגוונים. כתיבה פמיניסטית מייחסת חשיבות לא רק לתוצר אלא גם לתהליך. קהילת אשה אשה היא קהילה מתווכחת, מדברת, יוצרת מפגינה וממציאה רעיונות, אבל היא איננה קהילה העוסקת בכתיבה אלא בעשייה. המעבר לכתיבה התרחש באשה לאשה רק בעשור האחרון והיה קשור בדרך כלל לפרויקטים השונים. ביומיום הארגון עסוק בעזרה לנשים ובשינוי חברתי. האתגר של סיפור ההיסטוריה של הפעילות הפמיניסטית הביא את החברות לכלל כתיבה. התהליך תבע מאיתנו להתחבר למקומות האישיים והפוליטיים, ולדעת לחבר במידה נכונה בין האני והאנחנו. יש דרכים רבות לכתיבה משותפת ולעבודת צוות. עבודת צוות התרחשה בספר באופן מגוון. יש פרקים שנכתבו על ידי מספר כותבות, יש כאלו שכותבת אחת ראיינה או שילבה נשים אחרות. הייתה גם התכנסות מיוחדת לכבוד הספר שבה התקיים דיון על מדיניות הרבעים והדברים נרשמו ונכתבו. היו נשים שרואיינו באופן מיוחד לספר והיו כאלו שהיה צריך להפציר בהן לכתוב. מאחורי הספר עומדות נשים רבות והקהילה של אשה לאשה כולה. הספר "אשה לאשה פמיניסטית: שלושים שנות פעילות" הוא ספר על ארגון ועל קהילה. הוא ספר עלינו, הכותבות, ועל פמיניסטיות כמונו ואחרות. הספר הוא הזדמנות ללמוד כיצד אפשר לנהל מאבקים למען חברה צודקת ומיטיבה. מה שעשינו ואיך שעשינו יכולים לשמש דוגמה ודרך לאלו שיש להם/ן רצון ותקוה לשנות את החברה וליצור עולם שוויוני ומכבד.
מאת: מרדכי בר-און
תיאור: באביב ובקיץ תש"ט (1949) התפרקו רוב מסגרותיו של צבא מלחמת העצמאות ומרבית הלוחמים התפזרו לבתיהם. קומץ המפקדים שהמיר את שירות החובה בשירות של קבע, החל להקים מן השברים, צעד אחר צעד, את הצבא המתחדש. שבע שנים מאוחר יותר, בשדה הקרב של סיני, כבר היה צה"ל צבא מאומן ומצויד ובו כעשר חטיבות רגלים ושלוש חטיבות שריון. ספר זה מספר כיצד הצליחה קבוצה לא גדולה של קצינים להקים את צה"ל על רגליו ולהציב את המסגרות, השיטות ותורת הלחימה, ששימשו תשתית איתנה לעשורים הבאים. בין השנים 1953-1949 העסיקו את צה"ל נושאים רבים ומגוונים כגון: עיצוב סופי של קווי שביתת הנשק, המלחמה בהסתננות האלימה, ארגון המילואים, הקמת החילות וגיבוש תורת הביטחון הלאומי. בכל הנושאים הללו ובאחרים עוסק הספר בהרחבה. הוא מסתמך בעיקר על אלפי תעודות האצורות בארכיון צה"ל המעידות על פעילות נרחבת שהתרחשה בצה"ל באותן שנים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: רונית לוין-שנור
תיאור: אחד האתגרים הגדולים שהכנסת ה־ 19 נקראת להתמודד עמם הוא ההכרעה בעתידה של הצעת החוק הממשלתית להסדרת התיישבות בדואים בנגב. ההצעה מבקשת לכונן פתרון כולל לסכסוך הקרקעות בין המדינה למיעוט הבדואי, ובפרט בעניין עשרות כפרים שטרם הוכרו שחיים בהם כ־ 90,000 תושבים. ההצעה מחייבת את הבדואים שתביעתם טרם התבררה לבחור, בתוך פרק זמן קצר, בין קבלת תמורה בכסף ובקרקע לבין מיצוי טענותיהם בבית המשפט. היא גם מזכה כל בדואי בנגב שאין לו מגרש מגורים במגרש כזה, בתמורה לפינוי קרקע. בתום תקופת ההסדרה תוסמך המדינה לבצע הליכי פינוי מקוצרים ולרשום את שאר המקרקעין על שמה. מחקר זה מציע ניתוח מקיף של הצעת החוק ובוחן אם ההסדרים המשפטיים המורכבים הכלולים בה מאזנים באופן ראוי וחוקתי בין שלטון החוק לכבוד האדם ובין השאיפה לפיתוח הנגב לכלל תושביו לחובה לנהוג בשוויון וללא אפליה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שי קציר, לטם פרי-חזן
תיאור: מחקר זה בוחן לראשונה את רפורמת החינוך הממלכתי־חרדי שיצאה לדרך בשנת 2013 . הצלחתה מבוססת על כך שבתי ספר חרדיים ישתכנעו להצטרף לחינוך הציבורי במסגרת של זרם חינוך ממלכתי־חרדי. המחקר בודק את התנאים להיווצרות מפגש הרצונות בין בתי ספר חרדיים לבנים לבין משרד החינוך, שבעקבותיו התקבלה ההחלטה של בתי הספר להצטרף לחינוך הממלכתי־חרדי. קולות המפקחים, המנהלים והמורים החרדים מציגים נרטיב של חרדיות שכמעט נעדר מכלי התקשורת ומהשיח הציבורי. מן הראיונות והמסמכים עולות מסקנות מרתקות על האפשרויות לקידום רפורמות בחינוך החרדי. עולה, למשל, כי קבוצות הולכות ומתרחבות בציבור החרדי מוכנות לוותר על חלקים באוטונומיה החינוכית שלהן כדי לזכות בחינוך ציבורי. עוד עולה כי אחד החסמים ליישום הרפורמה הוא חוסר שיתוף פעולה מצד רשויות מקומיות מסוימות המסרבות לתקצב בתי ספר ממלכתיים־חרדיים כפי שהן מתקצבות בתי ספר ממלכתיים אחרים. מסקנות המחקר אף מערערות על התפיסה הרווחת שיש לקדם את מדיניות החינוך בחברה החרדית "בשקט" כדי להימנע מהתנגדויות. דווקא השמירה מצד המדינה על שתיקה היא שמותירה ברחוב החרדי את הקולות החד־צדדיים של העיתונות והעסקנות החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דוד טנא
תיאור: במרכזו של ספר זה עומדת תורתו התחבירית של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר' יונה אבן ג'נאח, שחי בערים קורדובה וסרגוסה שבספרד במחצית הראשונה של המאה האחת־עשרה. יסודו של הספר בחיבור גמר לקבלת התואר השני שהגיש המחבר לאוניברסיטה העברית, ובו עסק בכתאב אלתנקיח (ספר הדקדוק) לאבן ג'נאח.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: מרדכי מישור
תיאור: בספר הזה מתוארת לשונו העברית של פעוט בין תקופת המלמול לתקופה שלשונו מגלה סימני היערכות ממש. התיעוד הלשוני של הנחקר מתייחד בשלבים בעלי אפיונים פונטיים מוגדרים. בעוד התפתחות הלקסיקון היא הדרגתית, בהתפתחות הפונולוגית ניכרות "תחנות" מגובשות שבהן זו מתייצבת ומשתהה, וקובעת את אופי הלשון של הפעוט לתקופת מה. תקופת המעקב חוּלקה לשישה שלבים, מגיל שנה וחצי עד שנתיים וחודשיים. התיעוד נעשה מלכתחילה לשם הזיכרון המשפחתי ולא לשם מחקר; אף על פי כן לאחר ארבעים שנה של שהייה בשלה ההכרה שיש בחומר שנאסף כדי תרומה למחקר. ביכורים מן הספר שבדרך הוצגו בהרצאה "שלוש תופעות בלשון המוקדמת", הנספחת לספר.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אלכסיי אליהו יודיצקי
תיאור: במאה השלישית לסה"נ חיבר אב הכנסייה אוֹרִיגֶנֶס את המשושֶה – הקספלה (Ἑξαπλᾶ), נוסח המקרא בשישה טורים. בטור השני מופיע תעתיק של הנוסח העברי באותיות יווניות. הספר שלפנינו עוסק בדקדוק הניב העברי שנשתמר בתעתיק היווני שבטור השני. החיבור השלם של המשושה אבד, אך בשנת 1894 גילה הקרדינל ג'ובָני מֶרְקָאטִי פָּלִימְפְּסֵסְט (כתב יד מחוק) של החיבור בספרייה האמברוזיאנית במילאנו. בקטעים שנתגלו נמצאו בטור השני כאלף מילים עבריות מתועתקות באותיות יווניות. גרסה זו של תעתיקי הטור השני באה ממקור אחד ומשקפת נאמנה את הניב העברי שנהג בפי המתעתק או בפי מי שקרא לפניו. הספר דן בתורת ההגה ובתורת הצורות של ניב העברית המשתקף בתעתיקים אלו: מוצע בו תיאור שיטתי ראשון של דקדוק התעתיקים וביאור כל תיבה המזדמנת בפלימפססט של מרקאטי, וכן מוצעים פתרונות מקוריים לכמה וכמה ענייני דקדוק במסורת זו שהיו סתומים עד כה. בכל עניין ועניין נבדקה תחילה המסורת מתוך עצמה, והתוצאות הושוו לבסיס המשותף של העברית המשוחזר מכלל מסורות העברית וללשונות השמיות. מן הדיונים בספר נחשפת מסורת עברית קדומה וייחודית הדומה למסורות האחרות אך גם שונה מהן בכמה עניינים מהותיים מתחום ההגה והצורות.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: תמר גוז'נסקי
תיאור: המאבקים החברתיים שפרצו ביוזמת מזרחים ואלה שהתאפיינו בשיעור גבוה של מזרחים תופסים מקום חשוב בתולדות המאבקים העממיים בארץ. ספר זה עוסק בפרק בהיסטוריה החברתית שטרם נחקר לעומק: מערכות של מזרחים בהן השתלבה המפלגה הקומוניסטית הישראלית. פרקי הספר מראים כיצד פעילים מטפחים במאבקים עממיים קונקרטיים אחדות מעמדית של כלל המנוצלים, המדוכאים והמודרים, ללא הבדל מוצא, ובו בזמן מתגייסים ומגייסים למאבקים נבדלים וייחודיים של קבוצות שונות הסובלות מאפליה. מורשת זו שומטת את הקרקע מתחת לטיעוני הזרמים המכונים פוסט־קולוניאליים ופוסט־מודרניים, אשר מקדמים "שיח זהויות" והפרדה על פי זהות לאומית, עדתית, מגדרית וכו'. ספר זה מציג לראשונה מפרספקטיבה רחבה את המערכה העממית של תושבי המעברות בשנות החמישים, בהנהגת קומוניסטים שעלו מעיראק, ואת העימותים עם הממסד המדכא של מפא"י ועם מפלגת חרות; את המערכה הציבורית שניהלו תושבי שכונות העוני בתל־אביב־יפו בשנות השישים בתביעה "דירה תמורת דירה"; את החיבור בין הפנתרים השחורים ומאבקיהם ובין מק"י, ואת השתלבות הפנתרים בחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש), שנוסדה בשנת 1977. בספר זה ממשיכה המחברת את הדיון במציאות החברתית והפוליטית בפלשתינה ובישראל שניהלה בספריה הקודמים: "בין נישול לניצול: שכירים ערבים – מצבם ומאבקיהם" (פרדס, 2014); "לחם עבודה: מעמד הפועלים הישראלי – מבט עכשווי והיסטורי" (פרדס, 2013); "קום התנערה! אליהו גוז'נסקי – כתביו ועליו" (פרדס, 2009 ,עורכת); "בעד הנגד!" (2009 , עורכת, עם אנגליקה טים); "התפתחות הקפיטליזם בפלשתינה" (1986); "עצמאות כלכלית כיצד?" (1969).
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יוסף אבינון
תיאור: יוסי אבינון הוא אדם, איש פשוט הליכות, סבא לחמישה נכדים ונכדות, אוהב ספר, מחנך, חוקר, מרצה פופולרי ודוקטור לפילוסופיה של החינוך (כן, בסדר הזה). זהו ספרו השישי.
לדעת יוסי אבינון על שלושה דברים העולם עומד: על אהבה, על ספרים ועל מוזיקה. אהבה כדי לתת ולחבק, מילים כדי לכתוב וליצור וצלילים כדי לדמיין ולעוף. ספר זה קורא למורים ולתלמידים לשתף ביניהם פעולה כדי לברוא חינוך אחר — חינוך שיש בו משמעות. אך קריאה כזו זקוקה לכיוון, לתוכן, לחזון. הספר הזה מנסה להציע חזון, שבמרכזו נמצאים מורים שנותנים מקום לתלמידים.
אפשר לנסח אותו כך: יש לי חלום, שמורים לא יכתבו על הלוח, ותלמידים לא יכתבו במחברות, וכי הכול ייכתב לטובה בחוויות מלאות משמעות. יש לי חלום, שמורים יכינו מערך שיעור ויסטו הרחק ממנו במהלך השיעור. שהם לעולם לא "יספיקו את החומר" ותמיד יפליגו ל"חומרים" חדשים. יש לי חלום, שמורים יביעו את עצמיותם בהוראה ובלמידה, ואילו תלמידים יביעו את עצמיותם בלמידה ובהוראה, בבחינת גם תלמידים מלמדים וגם מורים לומדים. יש לי חלום, שמורים יאמרו לתלמידיהם "למדתם כי לא לימדנו, רק תמכנו".
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: משה בר אשר
תיאור: בספר הזה מכונסים שלושה עשר פרקי מחקר ועיונים אחרים בעברית החדשה. שבעת הפרקים הראשונים מציעים עיונים העוסקים בעברית המתחיה והחיה, הכתובה והמדוברת, ובעשייה בה. מקום חשוב בעיונים האלה תופסות פעולותיהם של שני המוסדות שקיבלו על עצמם את מלאכת העשייה בלשון ובהכוונתה: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ולא פחות מזה נידונו פעולותיהם של סופרים ושל עושים אחרים בלשון החיה – הכתובה והמדוברת.
שלושת הפרקים הקצרים ח–י יוחדו לשני ספרים של שני סופרים ולמקצת ממפעלותיו של חוקר שעשה למען העברית, ושלושת הפרקים יא–יג עוסקים בהיבטים שונים של הוראת העברית כיום ובמקצת מתוצאות מעשי ההוראה ומחדליה בדורנו.
בכל העיונים האלה באה לידי ביטוי השקפתו של המחבר כי בחקירת העברית החדשה יש לשלב את העיסוק בדרך התיאורית עם התבוננות בזיקתה למורשת הדורות, שהיא קו ברור ומרכזי בהתגבשות כל סוגותיה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: הני זובידה, רענן ליפשיץ
תיאור: עצור – אין גבול! עוסק באופן רחב ורב-תחומי בנושא הגבולות ובמה שנקרא "פרדוקס הגבולות": היעדר גבול פיזי-מדיני מוסכם לצד ריבוי גבולות בתוך החברה עצמה. חלפו כבר שבעה עשורים מאז הקמתה של מדינת ישראל, וגבולותיה הפנימיים והחיצוניים טרם הושלמו. מצד אחד הגבול הגיאוגרפי נמצא במחלוקת משולשת תמידית: פנימית-ישראלית, ישראלית-פלסטינית ובין-לאומית, ומצד שני הגבולות הפנימיים-חברתיים מתעצבים פעם אחר פעם, שוב ושוב, כמעט על בסיס שנתי, בשל השינויים התכופים במבנה החברה ותהליכים חברתיים מהירים. כיצד מצב זה משפיע עלינו כחברה? מהן המשמעויות הבינלאומיות של המציאות הזאת? מאמרי הספר משרטטים תמונה מורכבת למדי המראה שגבולותיה החיצוניים והפנימיים של מדינת ישראל הושגו, עוצבו, ועדיין מעוצבים, על ידי קברניטי המדינה ועל ידי האליטות השולטות, בשרירות ובכוחנות, הן כלפי שכנינו במרחב הגיאוגרפי הן כלפי הקבוצות החלשות במדינה. שיטות אלו, האופייניות לאזורי סְפָר, אינן מקובלות במדינות מתוקנות, ולכן האתגר המרכזי שעליו מצביעים כותבי המאמרים – איש איש בדרכו – הוא תיקון המצב על ידי השלמת גבולה החיצוני של המדינה וביטול תופעת הטשטוש והפערים הסוציו-אקונומיים בין קבוצות אתניות/לאומיות/מגדריות/גזעיות ועוד, אשר מאפיינים את גבולותיה הפנימיים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אילן אלדר
תיאור: הספר עוסק במקומו של תכנון הלשון בעברית המודרנית. חלקו הראשון דן בפעולות לא רשמיות של תכנון לשון שפעלו יחידים אשר ראו בעברית לשון לאומית. הוא מציג את היזמות ואת המאמצים להחיות את העברית בדיבור בארץ ישראל בשלהי המאה התשע עשרה ואת הניסיונות לעשותה כלי תקשורת עיקרי ובכך להשפיע על מעמדה בחברה. חלקו השני של הספר מתמקד בהחלטות ובעקרונות הפעולה של המוסדות המרכזיים לתכנון הלשון בישראל: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית. מוסדות אלו הופקדו על הכוונת דרכי התפתחותה של העברית החדשה, על פיתוחה ועל הכשרתה לחיים המודרניים בכל ההיבטים. מקום נרחב ניתן בספר לדיון בדרכי התצורה של המינוח המקצועי שהאקדמיה ללשון העברית מחדשת או מאשרת.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: ניסן ברגגרין
תיאור: בספר זה כונסו חיבוריו של ניסן ברגגרין שעניינן חקר הלשון עם תוספות ותיקונים שהכניס בהם לאחר פרסומם. "עבודות" שהתפרסמו גם בבמות מחקר אקדמיות, גם ב"לשוננו לעם" ובעיתונות עממית וגם ב"מכתבים למערכת". פריסת הפרסומים בבמות השונות והמגוונות מקורה באמונתו של המחבר שיש להדריך הן את "מתקני הלשון" – לעיין גם בכל מקורות הלשון המאוחרים למקרא – הן את הקהל הרחב, שלא יראה בכל פסיקה של ה"מתקנים" אמת מוחלטת.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אהרן דותן
תיאור: חכמת הלשון העברית בימי הביניים אחוזה ושלובה בחכמת הלשון הערבית, בשיטתה הבלשנית, במערכת המושגים שלה ובמינוח. האם זה היה המצב מתחילתו והאם גם ראשית צמיחתה של המילונאות העברית נעוצה בהשפעת הערבית? המסקנה העיקרית של הספר היא כי ראשיתה של חכמת המילים העברית נטועה במסורה וקדמה להשפעת הערבית ולחסות המתודה הערבית.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: חיים א' כהן
תיאור: שנות המחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה מבשרות תמורה גדולה בתולדות התרבות היהודית ועמה בתולדות לשונה של תרבות זו – הלשון העברית. תנועת ההשכלה, הנאורות, אשר הכתה שורש בארצות מערב אירופה הביאה להתעוררות דומה גם בקרב יהודי ארצות אלו והביאה בכנפיה מהפכה רעיונית של ממש המקבלת את ביטויה במה שידוע בתולדות עם ישראל כ"תקופת ההשכלה".
המשכילים הראשונים, מוליכיה של תנועה חדשה זו, ראו כבר בראשית דרכם צורך דחוף בהחייאת השפה העברית הכתובה. ספרות עברית חדשה באה לעולם ולצדה כתיבת דברי מחקר, פובליציסטיקה, ועוד, וכל אלו דרשו כלי ביטוי שהעברית בת הזמן, אותה עברית התחומה בדלת אמותיו של בית המדרש הישן, לא הייתה מסוגלת לספקם. זו ראשיתה של התמורה בתולדות הלשון העברית העומדת ברקעה של מה שמקובל לכנות "הלשון העברית החדשה".
מפנה של ממש בתוך התקופה הזאת גופה ובתולדות הלשון העברית בכללה בא בסוף המאה התשע-עשרה. "נוסח" חדש של כתיבת ספרות עברית בא לעולם והוא אבי דמותו של הסגנון העברי בן ימינו. במקביל צומח ועולה מעשה חדש המעורר השתאות: הלשון העברית קמה לתחייה בדיבור פֶּה. מעשה זה, הנקשר בשמו של אליעזר בן-יהודה, קשור קשר אמיץ בהתעוררות תנועת התחייה הלאומית של עם ישראל ובצדק הוא נחשב עד היום לאחד מהישגיה הגדולים של התנועה הציונית.
קובץ זה מכנס מבחר מאמרים שיסודם בהרצאות שנישאו ביום העיון המשותף לאקדמיה ללשון העברית ולחוגים ללשון העברית באוניברסיטאות בארץ. הקורא העברי המשכיל המתעניין בלשוננו ימצא כאן מגוון עיונים העוסקים במראה פניה השונים של לשוננו העברית החדשה. מראה פנים זה מואר כאן על צדדיו השונים – היצירה הספרותית, המעשים בלשון והעמדת התקן בה, הדיבור העברי החי בראשיתו ובימינו ועוד – הכול כפי שהעמידו טובי חוקרי העברית בני זמננו.
האקדמיה ללשון העברית
הצג עוד תוצאות