נמצאו 979 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: נוהאד עלי, רימאא דעאס
תיאור: סוגיית ייצוג הסגל האקדמי הערבי, קליטתו, העסקתו והשתלבותו במוסדות ההשכלה הגבוהה כמעט לא זכתה להתייחסות מחקרית. ספרם של נוהאד עלי ורימאא דעאס מציג את סוגיית ההשכלה הגבוהה של אזרחים ערבים באופן מקיף, תוך כדי הצגת נתונים עדכניים ביחס למצבם של סטודנטים, סגל אקדמי, סגל מנהלי, ועד מנהל ומועצת הנאמנים.
אחד האתגרים שספר זה בוחן הוא אתגר ייסוד אוניברסיטת מחקר ערבית בישראל. חלום זה ידע עלויות ומורדות: משלילתה המוחלטת של היוזמה על ידי שרי החינוך מהימין הפוליטי, עד להבנה ולקבלה, ואף לדחיפה מצד שרי חינוך מהשמאל הפוליטי. תוך כדי עיון במקורות איכותניים וכמותניים הספר דן במכשולים, ביתרונות ובאתגרים שכרוכים בהקמתה של אוניברסיטה ערבית.
הספר פותח בתיאור תיאורטי ומספרי של ההשכלה הגבוהה בקרב ערבים פלסטינים אזרחי מדינת ישראל. הוא מציג תמונה לוקלית וגלובלית של ההשכלה בקרב אוכלוסייה זו, תוך כדי התייחסות למכשולים המונעים ממנה להגשים את חלום ההשכלה בגבולות המדינה. הספר דן במניעים לצאת מגבולות המדינה במטרה לרכוש השכלה גבוהה, ומציג מיפוי של ההשכלה הגבוהה מעבר לגבולות הקו הירוק. הספר עוסק במחסומי הנגישות להשכלה גבוהה הניצבים בפני מיעוטים בעולם ובפני המיעוט הערבי בפרט. כמתבקש, הדיון כולל גם התייחסות מקיפה למעמד הנשים בעולם, והנשים הערביות בפרט.
רסלינג
מאת: רויטל איתן
תיאור: מי אתה יוסי יזרעאלי? במאי? מחזאי? מורה? ממציא שיטה? שחקן? משורר? ילד נצחי? אמן שנוי במחלוקת? נוקשה? לבבי? מצחיק? מקורי ללא תקנה? ככל הנראה גם וגם ועוד גם אחד. במשך 50 שנה ממשיך יוסי יזרעאלי (יליד ירושלים 1938) לתהות, לחפש תשובות ובעיקר לעורר שאלות באמצעות יצירתו התיאטרונית המגוונת. ריקוד העקרב הוא מסע המתחקה אחר יצירתו הנרחבת של אחד מאנשי התיאטרון החשובים ביותר, הפועלים בישראל מאז שנות ה־ 60 של המאה הקודמת. באמצעות סקירה וניתוח של עשרות הפקותיו התיאטרוניות; ביאור שיטתו המקורית לפענוח טקסט דרמטי; ותוך כדי רפרוף ביוגרפי בנקודות ציון אישיות משמעותיות בחייו — מעלה הספר תמונה כוללת ומקיפה של היוצר ויצירתו. בספר מופיעים טקסטים מקוריים של "ספרי בימוי", עקרונות "שיטת יזרעאלי", חומרים ויזואליים ייחודיים, ראיונות עם מיטב אנשי התיאטרון בארץ שעבדו עם יזרעאלי: ליא קניג, דוד שריר, רוני תורן, אופירה הניג, משה בקר, אורי וידיסלבסקי, מוטי לרנר, גד קינר ונוספים; וכן תיעוד שיחות על תהליכי יצירה, שהתקיימו במהלך למעלה משלוש שנים בין יוסי יזרעאלי לרויטל איתן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: לארי אברמסון
תיאור: יצירתו המקורית של לארי אברמסון (יליד 1954 ), לצד פעילותו רבת השנים כמחנך וכמי שמשמיע את קולו למען דו–קיום שוויוני בין ישראלים לפלסטינים ונגד פגיעה בחופש הביטוי, עשו אותו לדמות מרכזית ומשפיעה בשיח האמנות והתרבות של העשורים האחרונים. אמנותו משלבת שפה אסתטית ייחודית ובחינה ביקורתית של יחסי הגומלין בין האמנות ובין הקשריה ההיסטוריים, החברתיים והפוליטיים. הכתיבה - הן כאמצעי לחקירה אישית והן ככלי לניסוח פומבי של מחשבה תיאורטית - מלווה את עבודת הסטודיו של אברמסון מראשית דרכו. כתיבתו נעה במיומנות בין סוגות ספרותיות שונות, החל בפורמטים עיוניים אקדמיים, דרך אפוריזמים אלגוריים ועד לכתיבה פיוטית אישית, והיא מוגשת כאן לראשונה כמשנה מרובדת, ממוינת וסדורה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מיכאל גלוזמן
תיאור: ספר זה מציע קריאה מחודשת בפרקים אחדים בשירה הישראלית שנכתבה בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. במהלך עשורים אלה נכתבה שירה שנתנה ביטוי לתחושות של אובדן וחסר שהתעוררו לאחר הניצחון במלחמת העצמאות והקמת המדינה. את התחושות הללו יבקש ספר זה לכנות "המלנכוליה של הריבונות". "המלנכוליה של הריבונות" נבעה מהפער בין החזון הלאומי לבין מימושו. היא קשורה לאבל ולאובדן בעקבות מוראות האירועים ההיסטוריים: השואה, העקירה, מלחמת העצמאות, גירוש הערבים והעלייה ההמונית. זוהי מלנכוליה החורגת אל מעבר לתִפלות של "הבוקר למחרת" ולמצב הרגשי השביר שיוחס בעיקר לסופרי דור הפלמ"ח, שתיארו את קשייהם של לוחמי תש"ח ששבו מזוועות המלחמה אל שגרת החולין של המדינה בימי ראשיתה. ביטוייה של מלנכוליה זו בשירת התקופה אינם בהכרח תמאטיים. בתרבות הלאומית הצעירה, שלא אִפשרה להביע את האובדן בגלוי ובמישרין, הייתה השתיקה לנושא מרכזי. הספר מנסה לשחזר את התוכן השתוק באמצעות המשגות תיאורטיות של מלנכוליה ושל טראומה, המשרטטות את קווי המתאר של סבל שמקורותיו אינם ידועים במלואם לסובייקט. פרקי הספר עוסקים בכמה מן המרכזיים במשוררי שנות החמישים והשישים – נתן זך, דליה רביקוביץ ודן פגיס. פרקים נוספים מוקדשים למשוררים בני דורות קודמים, שהיה להם תפקיד מכריע בשינוי הטעם השירי באותה תקופה: נתן אלתרמן, שהיה ממשורר נערץ למושא הביקורת של המשוררים הצעירים, ואבות ישורון, שהיה ממשורר דחוי לדמות מעוררת השראה. הקריאות המוצעות בספר מבקשות להעמיד דיוקן שירי של כל אחד מן המשוררים הכלולים בו, אולם כוונתו גם להציע הבנה היסטוריוגרפית חדשה של שירת דור המדינה, המתוארת, במילותיה של דליה רביקוביץ, כ"שירה של טבועים".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אריק כרמון
תיאור: ספר זה הוא קריאת השכמה לנאמני העתיד המשותף של הישראלים, אלה שמעוניינים בכל לבם בהצלחת המפעל הציוני ובחיזוקה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זוהי קריאה להתבונן מן העברים השונים של המחלוקות והשסעים הקורעים את החברה הישראלית ולבחון אם ואיך ניתן לאחותם ולחולל כאן שינוי. לדבר ציונות הוא ספר אישי, הגותי ופרוגרמטי על אודות בעיות היסוד בתשתית הדמוקרטית של מדינת ישראל ובעיקר על הקונפליקט הבסיסי בין הדמוקרטיה המערבית, המאפשרת פלורליזם והכלה של אמונות שונות תחת קורת גג אחת, לבין האורתודוקסיה היהודית בגרסתה הלאומית, ששואפת לעתים להציע חלופה לדמוקרטיה המקובלת בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חנה יבלונקה
תיאור: זהו סיפורם של דור ילידי המדינה, הישראלים הראשונים.
כ-300,000 ילדים נולדו במדינת ישראל משנת הקמתה, 1948, ועד 1955, השנה שבה נולדו בני השנתון האחרון שלחם במלחמת יום הכיפורים, המלחמה שחוללה שינוי גדול בתמונת חייהם ובחיי כולנו. "נולדנו להורים בני הדורות המיתולוגיים, דור השואה ומלחמת העולם ודור תש"ח, כשאנו מגלמים יהודים מזן חדש לגמרי, כזה שבסיס קיומו מאופיין בשגרה, בנורמליות, ומעל לכול, בביטחון קיומי בסיסי. היינו דור שלא הבין כלל מהי ההוויה של מיעוט בחברת רוב.
היינו ילדים מתוקים, צרובי שמש – הראשונים שנולדו לישראל העוּבדה ולא החלום. התבגרנו לתוך מדינה תחומה, קטנה ואינטימית, שגבולותיה ברורים והיא ליבת זהותנו ומרכז עולמנו.
כאן הלכנו לגן, לבית הספר, לתנועה, לחברה הסלונית, לצבא. שיחקנו בשכונה, אהבנו, נישאנו, קראנו, שרנו וניגנו והלכנו לקולנוע. לוח השנה שלנו היה הלוח היהודי, אבל אנחנו היינו קודם כול ישראלים.
בבוא נערותנו, כשהגבולות הלכו וטושטשו ושגרת חיינו טולטלה בעוצמה הנוראה של ההתשה ומלחמת יום הכיפורים, לא מרדנו. מחאתנו בסך הכול ביקשה להשיב על כנו את השקט שהיה בימי החול והתום של ילדותנו, בגבולות בטוחים. כדי שנוכל להמשיך להיות, מה שתמיד היה לנו חשוב להיות, ילדים בסדר גמור".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: טל לאור
תיאור: הרדיו החינוכי - תחנת רדיו לא מסחרית המופעלת על ידי סטודנטים במכללה, באוניברסיטה או במוסד חינוכי אחר – החל לשדר בישראל לפני כחצי יובל, ומאז הוא משמש כלי מרכזי בחינוכם, בעיצובם ובהכשרתם של אנשי התקשורת בהווה ובעתיד. תחנות הרדיו החינוכי המשדרות ממוסדות אקדמיים מאפשרות לסטודנטים ללמוד כיצד להפעיל תחנת רדיו בדרכם לכניסתם לעולם התקשורת והרדיו, ולאור השפעתה העצומה של התקשורת בימינו הן גם מכשירות אותם לצרוך את התקשורת בביקורתיות ובתבונה וליצור תכנים מקוריים, ולא פעם גם אלטרנטיביים ו"אחרים", ביחס לתכנים הנפוצים באמצעי התקשורת המרכזיים. חשיבותו של ספר זה נובעת בראש ובראשונה מסקירת המידע המחקרי הרלוונטי על תחנות הרדיו החינוכי בישראל בחיבור אקדמי קוהרנטי אחד. הספר מציג את שלבי התפתחות פרויקט הרדיו החינוכי בישראל לאורך ציר הזמן ההיסטורי על ידי חשיפת מקורות ארכיוניים המתפרסמים בו לראשונה, והוא סוקר את תוכניות הלימודים של החוגים לתקשורת באקדמיה הישראלית, את התכנים המשודרים בתחנות הרדיו החינוכי בישראל, ואת מידת הסתגלותו של הרדיו החינוכי לעידן הניו מדיה. אף שיש לשער שחוקרי תקשורת, חוקרי מדעי החברה, אנשי תקשורת ואנשי חינוך והוראה ימצאו עניין רב בספר ובממצאיו, הוא גם חורג לא מעט מגבולותיו של הרדיו החינוכי ומתאר בהרחבה תהליכי עומק משמעותיים שעברו על החברה הישראלית בכלל ועל התקשורת הישראלית בפרט בעשרות השנים האחרונות. מן הבחינה הזאת הוא בהחלט עשוי לעניין את כל מי שמצבה של החברה הישראלית, ובעיקר מידת השפעת התקשורת עליה, יקרים לליבו.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אליעד וינשל
תיאור: הכבישים המהירים שנסללו בשנים האחרונות בנגב מאפשרים לציבור הישראלי לעקוף את "הסוגיה הבדואית" במהירות גבוהה וכמעט בעצימת עיניים. אם לא נחשפים לתצלומי האוויר המראים את התפשטות שטחי התיישבות הבדואים, אז אפשר להמשיך להתעלם מהנושא באדישות האופיינית. אלא שסטייה קלה מן הדרכים המהירות תחשוף סבל קיומי יומיומי של תושבי הנגב הבדואים ואת היקף הבעיה המסכנת את עתיד הנגב ואת עתידה של מדינת ישראל. סכסוך קרקעות בין השבטים הבדואיים לבין מדינת ישראל, שלא בא על פתרונו גם 70 שנים לאחר הקמת המדינה, הביא את הנגב למבוי סתום. מבחינת הבדואים מדובר בקרקעות השייכות להם ולכן יש להכיר בכל הכפרים שלהם. המדינה לעומת זאת רואה בקרקעות אלה אדמות מדינה, אך מכירה בפועל בחזקה הבדואית על הקרקע. וכך, למרות הניסיונות הרבים שנעשו במהלך השנים להסדיר את הסוגיה הבדואית ואת התיישבותם ביישובי קבע, הדבר לא צלח. הספר והנגב לא ישקוט, המבקש להנגיש סוגיה חשובה זו לציבור הרחב, סוקר בכתיבה תמציתית את הרקע ההיסטורי, החברתי והמשפטי של ניסיונות הסדרת ההתיישבות הבדואית ומתמקד בכישלון הניסיונות הללו. בחלקו המרכזי עוסק הספר בתהליך הפוליטי והמקצועי אשר בסופו גובש המתווה המכונה "מתווה בגין", בקמפיין הציבורי מימין ומשמאל ובניתוח הסיבות שהובילו לקבורתו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חן ארצי סרור
תיאור: מה קורה כאשר נשים דתיות מתחילות לתפוס מקום בעולם הדתי? לא הערת שוליים, לא קוריוז, אלא מקום של ממש – בבית הכנסת, בבית המדרש, בקהילה ובזירה הציבורית. מה קורה כשעשרות אלפי נשים פמיניסטיות-דתיות מתחילות להשמיע את קולן, לנסח ביד חופשית ובאופן פומבי את הכאבים, ההתלבטויות, ההישגים והחששות שלהן? ומה קורה כשהן מוצאות אחת את השנייה? התשובה, בעבור רבות, היא: גאולה. מרגע שהשיחה הפמיניסטית-דתית הגיעה אל הרשתות החברתיות בשנת 2012 היא נהפכה מתופעה מושמצת ושולית יחסית לשחקנית מרכזית בעיצובה העכשווי של הציונות הדתית. בזכות הקהילות הווירטואליות הצליחו הפמיניסטיות הדתיות לתרגם מאבק של שנים רבות לפרץ של יצירה, שותפות והישגים. כך נולדו הדתיות החדשות – רדיקליות או שמרניות, "דוסיות" או "לייטיות", המבקשות להרגיש בנות בית בעולמה של תורה ומתעקשות לדבר בשפה דתית על המהפכה הנשית. הדתיות החדשות מביא את סיפורן של נשים רבות המתארות את התהליכים המרגשים ואת האתגרים המורכבים המתרחשים במגזר בתחומים כמו לימוד תורה ופסיקת הלכה נשית, קיום מצוות וריטואלים דתיים, גילוי החדווה שבגוף ובמיניות והתמודדות עם אלימות מינית. הדיונים הפנימיים מתעוררים לחיים וחושפים את הגוונים הרבים של הזהות הפמיניסטית-דתית, שעושה את דרכה מן השוליים אל המרכז ומשפיעה באופן עמוק על המרקם העדין של הציונות הדתית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רות שפירא
תיאור: ספר זה מביא את סיפוריהן של מי שלא תמיד רוצים לשמוע אותן, נשיםשלא פעם שותקות בקשר למה שחוו בעקבות המלחמות: אלמנות צה"ל,בנות זוג של נופלים, אחיות שכולות, נשות פדויי שבי והלומי קרב, יתומות צה"ל, נכות צה"ל וחיילות שנקלעו למצבי קרב.בקולן: נשים בישראל בצל אובדן ומלחמות מתחקה אחרי מסלול חייהן בעקבות האסון ומתמקד בהתמודדותן עם הפער המובנה בחברה הישראלית בין השכול הציבורי, המגולם בשיאו בטקסי יום הזיכרון, לבין התייחסות החברה לשכול הפרטי, שאזכורו מלווה לא פעם במבוכה הדדית. עשרים ושבע הנשים שהתראיינו לספר מייצגות את כל המלחמות והמבצעים הצבאיים שאליהם יצאה ישראל: ממלחמת העצמאות ועד מבצע "צוק איתן", ואת כל גוני הפסיפס המרכיב את החברה הישראלית: יהודיות ובנות מיעוטים, ותיקות ועולות חדשות, עירוניות, בנות קיבוצים ומושבים, חילוניות ודתיות, אשכנזיות ובנות עדות המזרח, ונשים שבחרו להעתיק את חייהן אל מחוץ לגבולות הארץ. זהו ספר חשוב, מרתק וראשון מסוגו, המתאר בכנות ובצלילות, ללא פאתוס וללא סגידה לחללים, לשכול או לגבורה, את עולמן וכאבן של הנשים שנותרו מאחור.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ליליאן שטיינר
תיאור: הספר בין הנקה לבחינה מבוסס על ראיונות עומק שערכה המחברת עם סטודנטיות דתיות שהן אימהות הלומדות במכללה להכשרת מורים. הנרטיבים שלהן מחדדים את המלכוד הנשי בין הצורך למלא את התפקיד האימהי באופן ראוי לבין השאיפה להיות אישה עצמאית המממשת את עצמה בספֶרה הציבורית בדרכה לבנות חיים מקצועיים. החוויה של שילוב לימודים ואימהות, כפי שהיא מצטיירת במחקר זה, חושפת ומנכיחה את קיומה של ישות נשית המפלסת את דרכה בין ‘אני נשי’ ו’אני אימהי’ ואת ‘התחרות’ אולי אף התנגשות הבלתי פוסקת ביניהם. חוויית השילוב של אימהות ולימודים מעצימה את ההוויה הנשית שהאימהות מכתיבה, ופורסת מערך אסטרטגי נשי הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי לקראת דיוק אקזיסטנציאלי נשי. המחקר המתואר בספר זה עוסק בבחירותיהן של סטודנטיות דתיות; עם זאת, הדילמות העולות בן הן גם מנת חלקן של סטודנטיות לא דתיות, המקבלות החלטות אישיות ומקצועיות בכל יום מחדש כדי לממש את עצמן.
מכון מופ"ת
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשנים האחרונות בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2018 מכנס בפעם השלישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים - דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, מצב בריאותי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמיקם הרפז, מרים גולן
תיאור: באילו תנאים רשאית המשטרה לשלול את חירותו של אדם, להשתמש בכוח או לחפש בכליו ובגופו; מה משמעותם של הליכי חקירה הוגנים ומהי תחבולת חקירה; האם אזרח יכול לתבוע את המשטרה כאשר נגרם לו נזק ואף לזכות בפיצויים; מהי האזנת סתר אסורה ומתי מוצדק לפגוע בפרטיותו של אדם באמצעות האזנת סתר; מהם הסייגים לפגיעה בשמו הטוב של אדם המעורב בהליך פלילי; מתי יקבל בית המשפט טענות הגנה של נאשם הגורס שהופלה לרעה בהליך פלילי; מה מותר ומה אסור למשטרה לעשות כאשר אזרחים מבקשים רישיון לקיים הפגנה ובכך לממש את זכותם לחופש ביטוי? חוקים רבים מקנים למשטרה סמכויות בעלות השלכות מרחיקות לכת על זכויות האדם. כמובן, בלי הסמכויות הללו השמירה על הסדר הציבורי ועל הביטחון האישי והחברתי בלתי אפשרית. המורשת המשפטית של מדינת ישראל מכבדת את זכויות האדם ומטילה סייגים על הכוח השלטוני כדי שלא ינוצל לרעה. אזרחים המוּדעים לזכויותיהם ושוטרים המכירים במגבלות סמכויותיהם הם הערובה לשלטון חוק הוגן. הספר מפגיש את המעיינים בו עם הדילמות המורכבות העולות בנקודת המפגש של אכיפת החוק באמצעות הפעלה של סמכויות המשטרה  עם המחויבות המוסרית והחוקית של אותה  משטרה לשמירה על זכויות אדם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף שפירא
תיאור: על פי הליך המינוי הנהוג היום, נציב שירות המדינה ממונה על ידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה לאחר מתן חוות דעת של ועדת מינויים על המועמד. ואולם בשני הליכי המינוי האחרונים לתפקיד התגלו פגמים ניכרים שמחייבים בדיקה מחודשת של שיטת המינוי. מסמך זה עורך בחינה כזאת ומעלה כי יש צורך לאמץ שיטה חלופית אשר תסייע להבטיח מינוי נציב מקצועי ועצמאי בהליך יעיל. שיטת המינוי המוצעת כאן היא ועדה לאיתור מועמדים. ההצעה לסדר (19) נכתבה במסגרת התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי שבמרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יהודה באואר
תיאור: ספר זה מבוסס על ההנחה שלא ניתן לעסוק בתולדותיו ובמעמדו של העם היהודי, בישראל ומחוצה לה, מתוך ראייה מקומית או לאומית בלבד. כדי להבין את מצבו של העם היהודי חייבים לשים את הדברים בהקשר. ההקשר הוא אנכי — היסטורי; ומאוזן — גלובלי, גיאופוליטי. השואה עומדת במרכז הראייה הגלובלית הזאת. היא קרתה לעם ספציפי מטעמים ספציפיים, ועם זאת היא שייכת לסוג של פעילות אנושית המלווה את האנושות מקדמת דנא. אירועים דומים לשואה עלולים לחזור על עצמם, כי גם הם יהיו תוצאה של פעילות אנושית. ניתוח המצב הגיאופוליטי מוביל למסקנה שאנחנו נמצאים בתקופה של נסיגה מעקרונות ליברליים־דמוקרטיים והתחזקות מגמות אוטוריטריות ולאומניות; מדינת ישראל בשלטון הימין היא חלק ממגמה זו. ברמה הגלובלית, האדם שולט בטכנולוגיות דמיוניות ממש. וככל שהוא שולט בהן יותר, הוא מאבד את השליטה על עצמו. קיימת סכנה ממשית ומוחשית שהמטוס הזה, הטס יותר ויותר מהר, יתרסק אם לא יימצאו לו או בו מעצורים. ההתרסקות יכולה להביא להשמדת האנושות עצמה. במקרה כזה, גורל העם היהודי ומדינת ישראל הופך לבלתי רלוונטי. פתרון דתי אינו ישים מהסיבה הפשוטה שהאֵל הוא המצאה — נפלאה צריך לומר — של האדם, והדבר המומצא הזה אינו יכול לסייע כי פשוט אין לו קיום אובייקטיבי. מול ראייה פסימית זו קיים יצר החיים האנושי, ובתוכו יצר החיים של קולקטיבים, ובתוכם הקולקטיב היהודי. לצד קריאות מזעזעות לאלימות, אכזריות ורצח, יש לנו תרבות מיוחדת ומרתקת, סתורה בתוך עצמה כמו כל תרבות, בעלת הישגים אנושיים חשובים, תרבות שהשפיעה על ההתפתחות האנושית מעל ומעבר לכל פרופורציה ולמספר היהודים בעולם בעבר ובהווה. כדאי להיאבק למען הצדדים ההומניסטיים של תרבות זו, תוך שאיפה לשילובה בתזמורת אנושית כללית שתצליח, איכשהו, לשרוד כתזמורת ולא תתפרק לקקופוניה. אלה בעצם המסרים של חיבור זה.
נהר ספרים
מאת: אסתר ורדי-ראט, זהבה כהן, הדסה אילנברג, תרצה לוין, תמר אילון
תיאור: אלה הבאים בשערי עולם השיח של ילדים יתגלה לפניהם עושר בלתי נדלה של אוצרות לשוניים, כישורים אורייניים ויכולות חברתיות לניהול משא ומתן. היכן עוד ניתן להיתקל באמירות כגון: "אתה דייג זקן, לקחן דגים, לקחן דגים", או: "למה דווקא אני הנוכל? אני אף פעם לא נכלתי!" ספר זה עוסק בתיעוד, באפיון ובניתוח השיח המתנהל בין ילדים במהלך משחק-כאילו בעקבות סיפור כדי לעמוד על הקשר שבינו לבין התפתחות כישורים אורייניים אצל ילדים. מטרת החקר הייתה להציע דרך נוספת לטיפוח האוריינות בגיל הרך, כזו המתחשבת בצרכים ההתפתחותיים של ילדים והמציבה את המשחק ואת השיח שלהם במרכז. בספר מתוארים תהליכי למידה בלתי פורמלית במסגרת שיח של ילדים בגן ובכיתות א'-ב', הפועלים בשיתוף, ללא התערבות מבוגר. הספר מדגיש את סוגיית ההקשבה הפעילה לשיח ילדים בעת משחקם מתוך רצון ללמוד מהם על עולמם וכן ללמוד מילדים על ילדים. כתיבת הספר היא פרי עבודת צוות, בהובלת המחברות, שהתקיימה במסלול לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע. בספר באים לביטוי שני תחומי חקר, הכרוכים זה בזה מתוך שהם מקיימים ביניהם דיאלוג מתמשך והזנה הדדית: התחום של חקר השיח , הבוחן את שפתם הטבעית של הילדים במהלך משחק-כאילו בעקבות סיפור. ההקשבה לשיח הילדים חשפה עולם מרתק של משמעויות ופתחה צוהר לבחינת תהליכי למידה מאתגרים, רלוונטיים ומהנים של ילדים. התחום של הקהילה הלומדת, מחקר שיתופי, המתקיים במסגרת קהילה לומדת במוסד להכשרת מורים, המציע דרך אחרת ללמוד מילדים על ילדים ובוחן נתיב חלופי בהכשרת מורים.
מכון מופ"ת
מאת: ניסים אבישר
תיאור: מהי זהות מזרחית? האם השיח המזרחי העכשווי מועיל לחברה הישראלית, או שמא הוא מיותר ומזיק? כיצד תלמידים ומורים מזרחים חווים תהליכים חינוכיים? מה נוכל ללמוד מחוויותיהם? האם יש ערך לניסוח עקרונות ל”חינוך מזרחי”? אלה מקצת השאלות שכותב הספר מבקש להתמודד איתן. הספר עוסק במרחב ציבורי טעון ושנוי במחלוקת, המצוי באזורי החפיפה שבין התחום החינוכי והתחום החברתי. הוא מבקש לקדם שינוי במצב הנוכחי, שמתקיימים בו פערים ניכרים בין קבוצות עדתיות בישראל: בחינוך, בהשכלה הגבוהה, בשכר ובבריאות. הספר מציע תפיסה חינוכית עדכנית שהולמת את רוח הזמן ומתאפיינת בזיקות מגוונות לנקודות המבט המזרחיות בישראל. תפיסה חינוכית זו מבקשת לצמצם פערים חינוכיים, לקדם את מערכת החינוך הישראלית ולתרום לכלל תלמידיה. בכך היא גם יכולה לתרום ליצירת חברה שוויונית וצודקת ולהיות חלק מתיקון חברתי רחב יותר.
מכון מופ"ת
מאת: כהנא עמיר, יובל שני
תיאור: מהם הדינים החלים בישראל על רשויות המדינה כשהן בולשות אחרי הפעילות המקוונת שלנו; האם דינים אלו נותנים מענה ראוי להתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות; האם הפרטיות שלנו מוגנת די הצורך; והאם ישנן תובנות עדכניות בדין הזר שרצוי לתת עליהן את הדעת? חשיפותיו של אדוארד סנודן על היקף המעקב המקוון שסוכנויות הביון של ארצות הברית מקיימות ברשתות תקשורת, בין השאר אחר אזרחיה שלה, פתחו בשנת 2013 דיון ציבורי רחב היקף וחוצה מדינות. הוראות החוק האמריקאי והחקיקה האירופית שהסדירו פעילות זו נבחנו מחדש ועברו רפורמה. ואולם דיון ציבורי ביתרונות ובחסרונות של המעקב המקוון, שמעלה תובנות באשר לעיצובן הרצוי של האסדרה ושל הבקרה המשפטית החלות עליו, פסח כמעט לחלוטין על ישראל. מטרת המחקר המובא כאן לבחון את ההסדרים בדין הישראלי החלים על פעילות של מעקב מקוון מטעם רשויות המדינה. סקירה השוואתית של הסדרים משפטיים בתחום במדינות זרות – בארצות הברית, באיחוד האירופי, בבריטניה, בגרמניה ובהודו – מלמדת על היבטים חסרים בדין הישראלי ועל היבטים הטעונים תיקון והשלמה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עידו קוך
תיאור: במשך כ-400 שנות שלטון האימפריה המצרית בכנען היו מגעים קרובים בין פקידי השלטון המצרי לבין האוכלוסייה המקומית בכנען, מגעים שהובילו לעיצוב זהותה החברתית, התרבותית והדתית של האליטה הכנענית. ספר זה בוחן את הממצאים הארכיאולוגיים מתוך גישה פוסט-קולוניאלית מודרנית, ולומד מהם על מערכת הקשרים בין תושבי השפלה ומישור החוף הדרומי של ארץ ישראל לבין השלטון המצרי. כיצד חווה הנשלט את השלטון ואת תרבותו? כיצד השפיעה התרבות המקומית על דפוסי השלטון הקולוניאלי? כמו כן בוחן הספר את התמורות שחלו בחברה הכנענית לאחר תום שלטון האימפריה; איזו מורשת השאירה התקופה הארוכה של השלטון הזר על האוכלוסייה המקומית? כיצד הושפעו הדת, התרבות והזהות החברתית של תושבי כנען, ובעיקר אלו של האליטות, מהניתוק מן התרבות המצרית הדומיננטית? מסקנות הספר אינן ממעיטות מחשיבות הגורמים ה"חיצוניים" בעיצוב המאורעות ההיסטוריים, אך הן מוסיפות ממד נוסף להבנת התקופה שעיקרו תפקידה הפעיל של האוכלוסייה המקומית בעיצוב האירועים. בספר נסקרים ממצאי המחקר הארכאולוגי החדש מן השפלה וממישור החוף הדרומי של ארץ ישראל מהאלף השני ומראשית האלף הראשון לפסה"נ.
יד יצחק בן-צבי
מאת: עודד ליפשיץ
תיאור: קנקנים בגדלים שונים ובמגוון צורות היו בשימוש נרחב בכל רחבי העולם הקדום. לסוג זה של כלי חרס היה תפקיד חשוב בהובלת התוצרת החקלאית הנוזלית (כמו יין ושמן) ובאחסונה. לתוצרת זו היה מקום מרכזי בחקלאות, בכלכלה, בסחר ובתזונה של בני אדם במזרח הקדום. קנקני האגירה הסגלגלים, האופייניים ליהודה לאורך זמן, הם חלק ממשפחה גדולה וענפה זו של קנקנים. משלהי המאה הח' ועד שלהי המאה הב' לפנה"ס, הוטבעו טביעות חותם על רבות מידיות הקנקנים האלה. בצד מערכת זו פעלו ביהודה מערכות 'אד-הוק' של טביעות חותם.
מאפייניה של מערכת מנהל שבמרכזה קנקנים מוטבעים מוכרים במקומות רבים במזרח הקדום, ובפרקי זמן ארוכים. החידוש הוא בהיקף הגדול, בגיוון, בהמשכיות וברציפות של כ-600 שנה במנהל הקנקנים ביהודה. פרק זמן זה חופף את תקופת היותה של יהודה ממלכה וסאלית ופחווה בשלטון האימפריות הגדולות ששלטו במזרח הקדום. עובדה זו חשובה להבנת ההיסטוריה של ממלכת יהודה בעידן האימפריות האשורית, המצרית, והבבלית, ולאחר מכן לתולדותיה של פחוות יהודה בשלטון בבל, פרס, בית תלמי ובית סלווקוס.
בספר זה נפרס מכלול הנתונים על מנהל הקנקנים ביהודה, מוצע הסבר לקיומו לאורך 600 שנות השיעבוד של יהודה לאימפריות הגדולות ומוצג שחזור מפורט של מערכת המנהל ביהודה בשלהי ימי הבית הראשון ובמרבית ימי הבית השני. על רקע זה מציע המחבר בחינה מחודשת של תולדות יהודה בתקופה ארוכה זו, שפרקים מרכזיים בה מוארים באור חדש.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אילנה רוזן
תיאור: מעט לפני הקמת מדינת ישראל ובעשורים הראשונים לקיומה הגיעו אל אזור הדרום שלה חלוצים ועולים – מהגרים, רווקים ובעלי משפחות, אנשים חדורי אידאולוגיה וכאלה שנשלחו לשם שלא מרצונם. כיצד ראו את ראשית חייהם במדבר וכיצד תיארו את התמודדותם עם המחסור במים, החקלאות המדברית, קשיי הפרנסה או הקושי למצוא רופא לילדים? כיצד התייחסו אל השכנים הבדואים, אנשי היישובים היהודיים הסמוכים ואל הממסד? כיצד תיארו את מי שבחרו לעזוב את הקיבוץ, המושב, העיירה או הדרום בכללותו?
ספרות תיעודית או פרוזה לא בדיונית נמצאת על הגבול שבין היסטוריה לספרות. כותביה או דובריה הם אנשים מן השורה המבקשים לספר על חלקם באירועים גדולים. אילנה רוזן קראה עשרות ספרי זיכרונות, רשימות וספרי יובל שכתבו ותיקי המתיישבים בדרום, ובספר זה היא מציירת תמונה אנושית ואותנטית של חלוצים מדעת וחלוצים בעל כורחם על שלל גוֹניהם. שלא כוותיקי הקיבוצים, המציירים עצמם בספרות התיעודית שיצרו כבוקרים ציונים, ותיקי המושבים מצטיירים בספרות תיעודית ממוסדת כראשי שבטים קדמונים ומתחדשים בו-זמנית, ואילו אנשי העיירות מתוארים בה כאנשי משפחות עמלנים וידועי נדודים, שיהיו לימים למייסדי העיירות החדשות.
אלה ואלה צלחו את תקופת הראשית הקשה והתובענית ב'שום מקום', ולא זו בלבד אלא הפכו אותו במו ידיהם למקום מלא חיים והעמידו בו דורות המשך. אפשר אפוא לומר על דור הוותיקים בדרום בכללותו כי היו אלה חלוצים ומייסדים בפועל, אף שלא תמיד בכוח או מתוך הכנה אידאולוגית מוקדמת וארוכת שנים, ומכאן כוחו וגדולתו.
חלוצים בפועל פונה אל ותיקי הדרום ואל צאצאיהם, חוקרים, מתעדים, מורים ומתעניינים בהתיישבות ובתקופת הראשית של הדרום הישראלי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אליעזר יריב, דבורה גורב
תיאור: סטודנטים להוראה וגם מורים חדשים מבקשים הדרכה כיצד לפתוח שיעור, איך לקיים שיח כיתתי שיש בו מעורבות אבל לא צעקנות, מתי לסיים את שלב ההקניה ולעבור לשלב התרגול, ומתי להרים את הקול כדי  אותת לילדים שהפטפוט בכיתה הפך בלתי נסבל. הספר 'ניהול כיתה', ראשון מסוגו בישראל, מנתח תהליכים ומצבים בכיתה ומציע שפע של תאוריות, ממצאים וכלים יעילים לניווט השיעור. הספר דן באתגרים שכל מורה פוגש בכיתה:
•יחסי מורים עם תלמידים והורים
•הכיתה כיחידה חברתית
•תכנון שיעור וקבלת החלטות
•הקניית כללים ואכיפתם
•תחילת שנת הלימודים והיום הראשון
•טיפול בהפרעות
•הובלת טיולים וסיורים
•ניהול כיתה מתוקשבת
•שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים

הספר מיועד לסטודנטים לחינוך ולהוראה, למורים, למדריכים פדגוגיים ולמרצים באוניברסיטאות ובמכללות להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: דבורה גורב, תמי ויסמן
תיאור: סטודנטים להוראה וגם מורים חדשים מבקשים הדרכה כיצד לפתוח שיעור, איך לקיים שיח כיתתי שיש בו מעורבות אבל לא צעקנות, מתי לסיים את שלב ההקניה ולעבור לשלב התרגול, ומתי להרים את הקול כדי אותת לילדים שהפטפוט בכיתה הפך בלתי נסבל. הספר 'ניהול כיתה', ראשון מסוגו בישראל, מנתח תהליכים ומצבים בכיתה ומציע שפע של תאוריות, ממצאים וכלים יעילים לניווט השיעור. הספר דן באתגרים שכל מורה פוגש בכיתה:
•יחסי מורים עם תלמידים והורים
•הכיתה כיחידה חברתית
•תכנון שיעור וקבלת החלטות
•הקניית כללים ואכיפתם
•תחילת שנת הלימודים והיום הראשון
•טיפול בהפרעות
•הובלת טיולים וסיורים
•ניהול כיתה מתוקשבת
•שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים הספר מיועד לסטודנטים לחינוך ולהוראה, למורים, למדריכים פדגוגיים ולמרצים באוניברסיטאות ובמכללות להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: תמר הרמן
תיאור: עשרות אלפי ישראלים כבר צעדו בו. הירחון National Geographic הכתיר אותו כאחד משבילי ההליכה הטובים בעולם. בתוך שנים אחדות מעת חניכתו ב־ 1995 הפך שביל ישראל לאתר אייקוני. ההליכה בו היא ביטוי לפופולריות הכלל־עולמית הגוברת של הליכת הפנאי בטבע וגם למרכזיות של הטיול והסיור בציונות הארץ־ישראלית — כלי לתביעה ולהוכחה של הבעלות היהודית על הארץ. השביל מתפתל לאורכה של המדינה מקיבוץ דן שבצפון ועד אילת שבדרום מבלי לחצות את הקו הירוק. כיצד נקבע התוואי המקורי של השביל ומדוע השתנה במרוצת השנים? מי הולכים בשביל? מדוע הם בוחרים ללכת דווקא בו? מהם סגנונות ההליכה המקובלים? איזו כלכלה צמחה סביב השביל? האם ההליכה ההמונית דווקא בנתיב זה הותירה עד היום חותם תרבותי כלשהו? כל אלה ושאלות נוספות נידונות בספר. כפי ששמו מעיד עליו, ההליכה בשביל היא, לטענת המחברת, בבואה מהימנה של הישראליות החדשה־ישנה המשלבת אינדיבידואליות וקולקטיביות, גלובליות ומקומיות, דתיות וחילוניות וכן יומרה להכלה עם הדרה למעשה של מגזרים מובחנים, בעיקר אלה שאינם מתחברים לאתוס הציוני המרכזי. יתרה מזו, להליכה בשביל ממד חזק של אסקפיזם, המאפשר ליחידים ולקבוצות לברוח ולו לזמן מה מהתמודדות עם בעיות קיומיות וכואבות של המדינה, ולהדחיק את ה”פוליטי”, המפלג והמאוס כל כך כיום בעיני ישראלים רבים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נח שטרן, סיגל נאור פרלמן
תיאור: נח שטרן (1960-1912) ממבשרי המודרניזם האנגלו־אמריקאי בשירה העברית, וּכר אך למעטים. הוא נולד בליטא, למד בצעירותו באוניברסיטת הרווארד באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, עלה ארצה ב־ 1935 , הצטרף חי"ל ולבריגדה היהודית ונלחם בצפון איטליה. ב־ 1953 נשלח לחמש שנות אסר באשמת ניסיון לרצח. היו אלה עבורו שנים של שקט נפשי ושל יצירה ורייה. כשהשתחרר, לא מצא את מקומו, ובגיל ארבעים ושמונה שלח יד נפשו בעת שאושפז־מרצון בבית החולים לבריאות הנפש "אברבנאל". ירתו של שטרן, המושפעת בעיקר משירתו של ת"ס אליוט, לא התאימה אקלים הספרותי בארץ־ישראל בשנות השלושים והארבעים, והוא עצמו חשב לתימהוני שאישיותו המסוגרת והמסוכסכת הקשתה עליו להתקבל חוגי הספרות בארץ. כך הוחמץ אחד המשוררים הנפלאים בשירה העברית מתחדשת, משורר שהעברית שבפיו חיה וחפה מהצטעצעות־יתר והתבוננותו מציאות ישירה ומפוכחת. על שירו "בחול ובמים" אמר מבקר הספרות שלמה רודזנסקי: "אינני מהסס לומר כי זהו אחד משירי מלחמת העולם השנייה מופלאים ביותר בספרות העולם". חלקו הראשון של הספר כונסו, לראשונה, כל שיריו של שטרן, החל משירי הילדות ועד השירים האחרונים שכתב לפני מותו. החלק השני של הספר, לברוח מהחיות המכוערות: מונוגרפיה, הוא מחקר ביוגרפי ופואטי רחב היקף וראשון מסוגו על חייו ושירתו של שטרן. מי יִיתן שחזרתו של נח שטרן לחיק השירה העברית תפתח אפשרויות פואטיות חדשות עבור כותבי השירה וקוראיה היום.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יורם מישר
תיאור: ספר זה מציג את עקרונות היסוד של המקרו־כלכלה ואת יישומם במשק הישראלי. אין זה ספר לימוד בלבד. הקורא ימצא בו דיון עדכני וברמה גבוהה במרבית השאלות המקרו־כלכליות החשובות בעולמנו, ובכלל זה בשאלות על מקורות הצמיחה הכלכלית, על דרך תפקודו של שוק ההון, על הגורמים לאינפלציה ולאבטלה, וכן על משברים בינלאומיים חשובים, כמו זה שפקד את מדינות דרום מזרח אסיה ב־ 1998 , כמו זה שפקד את ארגנטינה ב־ 2001 , ואף דיון במשבר הנוכחי שפוקד את ארה“ב ב־ 2008-2007 ועתיד להשפיע על מדינות העולם כולו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אביטל פרידמן, חן פרידברג
תיאור: אפשרות קיום שימועים בוועדות הכנסת נמצאת על סדר היום הפרלמנטרי והיא הוצעה בעבר על ידי נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה ככלי לחיזוק יכולת הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת. במדינות שונות קיימים שימועים מסוגים שונים בעלי פוטנציאל פיקוח משתנה. מסמך זה יתמקד בשימועים לפני ועדה (להלן: "שימועים נושאיים"). מטרת השימועים הנושאיים היא לאפשר לוועדות הפרלמנט לברר ביסודיות את הסוגיות שבתחום אחריותן באמצעות תשאול שרים ועובדי מדינה הקשורים לעניין.
המסמך המוגש כאן בוחן את היתרונות ואת החסרונות שבאימוץ שימועים נושאיים ומציגם אגב השוואה לנעשה בתחום זה במדינות דמוקרטיות אחרות.
אנו ממליצים:
לאמץ רשמית את מנגנון השימוע הנושאי בוועדות הכנסת הקבועות ולעגנו בחוק יסוד: הכנסת ובתקנון הכנסת.
לקבוע כללים מוסדרים לביצוע שימועים נושאיים ולניהולם בוועדות הכנסת כדי להבטיח את איכותם וכדי למנוע שימוש לא ראוי בהם.
לא לאפשר לוועדות לקיים שימועים נושאיים למי שאינם שרים או עובדי השירות הציבורי.
עריכת שימוע נושאי צריכה להישאר בידי הכנסת בלבד, שכן השימועים הנושאיים הם עוד כלי לחיזוק יכולות הפיקוח של הכנסת על הממשלה. הענקת הסמכות לערוך שימוע נושאי לגורמים פרטיים תגרום לסטייה מעיקרון דמוקרטי חשוב זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נמרוד אלוני, קובי גוטרמן, ציון שורק
תיאור: הוראה פרטנית היא חלק בלתי נפרד מן השגרה הפדגוגית הנהוגה כיום בבתי הספר. על רקע מציאות זו חובר ספר זה המיועד לאנשי חינוך והוראה. הספר הוא פרי שיתוף פעולה של אנשי הוראה ואקדמיה. תכליתו היא הצגה תמציתית של גישת ההוראה הפרטנית, לרבות תשתיות תיאורטיות שלה והמשגות מעשיות של דרכים להוראתה, תוך מתן דוגמאות המאפשרות לעמוד על הצלחתה. הספר הרבגוני הוא הסטנדרטי החדש מבוסס על תפיסה חינוכית הומניסטית והוליסטית, והוא משלב בין מגמת התגבור הלימודי למגמת הפיתוח האישיותי. הספר מציג את הגישה הפרטנית כחלופה לגישת הסטנדרטיזציה, ואת הרבגוניות כעיקרון פדגוגי מנחה. מעמדה חינוכית זו, הספר נותן מענה להבדלים הבין-אישיים והבין-תרבותיים, למגוון לקויות הלמידה ולמגוון סגנונות הלמידה וההוראה. בצד המעשי, הספר מציע למורים ולמורות עושר של אפשרויות ומתכונות למימוש מוצלח של המפגשים הפרטניים, אשר מאז רפורמת "אופק חדש" נתונות כמשאב חינוכי המצפה למימוש מיטבי. הספר הוא ספר שביעי בסדרה מחשבה חינוכית, פרי שיתוף פעולה בין מכללת סמינר הקיבוצים, הוצאת הקיבוץ המאוחד – סדרת קו אדום, הסתדרות המורים ומכון מופ"ת.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: רבקה ודמני
תיאור: הספר מיועד לאנשי חינוך, לעובדי הדרכה ולקהילות המחקר והפיתוח הן באקדמיה והן במכללות להכשרת מורים, ולכל מי שיש לו עניין בגישור על הפערים בין תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר ובמערכות החינוך לבין החיים הממשיים בחברת המידע. יש בו מחקרים עדכניים של מיטב החוקרים בישראל, בשיתוף מורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרים אלה משלבים בין התאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר. שילוב מיוחד ומרתק בין חוקרים למורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" הוליד סדרה של מאמרים בעלי אופי מחקרי-יישומי, שנושאם העיקרי הוא פדגוגיה דיגיטלית. עד כה נושא חשוב ומרכזי זה לא זכה לתשומת לב רבה, ומכאן חשיבותו של קובץ זה – לקובעי מדיניות, למנהלי בתי ספר ובעיקר לציבור המורים שצריכים להתמודד עם האתגרים המורכבים המוצגים כאן ולהיות שותפים לחיפוש דרך חדשה שהחינוך מחויב לה.
מכון מופ"ת
מאת: נסרין חדאד, אריק רודניצקי
תיאור: תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של יישובים ערביים 2016 – 2020 אושרה בהחלטת ממשלה מס' 922 ביום 30 בדצמבר 2015 ונחשבת ציון דרך במדיניות הממשלה כלפי הציבור הערבי בישראל. החלטה 922 שמה דגש מיוחד על תחום החינוך הבלתי פורמלי. בהחלטה נקבע כי הממשלה תקדם תוכנית מערכתית לחינוך הבלתי פורמלי ביישובים הערביים בישראל באמצעות תיקון הדרגתי של מנגנוני ההקצאה ובניית מסלולים חדשים ותוכניות ייעודיות. עוד נקבע כי הממשלה תקפיד ששיעור ההקצאה מתקציבי החינוך הבלתי פורמלי במשרד החינוך ליישובי התוכנית לא יפחת משיעורם בכלל אוכלוסיית המדינה. במסגרת תוכנית החומש הוקצה לחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית סכום של 650 מיליון ש"ח )לחמש השנים(. במוסדות המדינה, ובמשרד החינוך בפרט, הולכת ומתגבשת ההכרה בכך שהחינוך הפורמלי הוא מנוף לשילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלה, בשוק העבודה העתידי ובחברה בכללה. כמו כן מתחזקת ההבנה שלחינוך הבלתי פורמלי יש תפקיד מהותי בהשגת יעדים אלה, ובעיקר בתחום שיפור ידיעת השפה העברית, שמסומן על ידי גורמי ממשל כתנאי הכרחי להשתלבותם של האזרחים הערבים בכלכלה הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסף פונד
תיאור: תנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י) צמחה בפולין ובארץ ישראל בראשית שנות העשרים מתוך אגודת ישראל האורתודוקסית. ראשי פא"י גיבשו אידיאולוגיה בעלת רכיבים סוציאליסטיים וביקשו לבנות בארץ-ישראל חברה שוויונית המבוססת על אדני התורה. בארץ-ישראל הייתה פא"י לחלק ממחנה הפועלים. מנהיגיה לא נענו לדרישות ראשי אגודת ישראל להישאר בחיק תנועת האם ונקטו מדיניות פוליטית עצמאית, לעיתים אף בניגוד לדרישות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשל כך התפתח בפא"י מאבק בין המבקשים להדק את הקשר עם אגודת ישראל ולמתן את עמדות תנועתם לבין אלו שביקשו לרופף קשר זה ולנקוט מדיניות פוליטית עצמאית לחלוטין. פא"י השתתפה באופן פעיל בבניית הארץ. לאחר קום המדינה היא בחרה בדרך ממלכתית של השתתפות במוסדות המדינה והייתה לחלוץ ההולך לפני המחנה האגודאי. בכך סללה דרך לעיצוב חברה חרדית חדשה. מדוע נותרה פא"י תנועה קטנה בשולי מחנה הפועלים עד שירדה לבסוף מהבמה הפוליטית? מהם הגורמים שהביאו לירידתה? שאלות אלה נדונו בספר זה, המתאר זו הפעם הראשונה את האידיאולוגיה ואת הפעילות של תנועה ייחודית זו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מרדכי קרמניצר, אסף שפירא, חנן סידור
תיאור: נייר עבודה זה נועד להציע לכנסת כיצד להסדיר את פעולתם ומעמדם של שדלנים ("לוביסטים"). ההמלצות המפורטות בנייר כוללות הצעות לשינויי חקיקה; לשינויים בתקנון הכנסת; לקביעת תקנות הנמצאות בסמכות יו"ר הכנסת; ולקביעת הוראות מינהליות הנמצאות בסמכותו של מנכ"ל הכנסת. הנייר אינו עוסק בהטלת חובות על חברי הכנסת אשר בעניינן מונחות לפני הכנסת המלצותיה החשובות והחיוניות של ועדת זמיר להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת )זמיר, 2006 (. נדגיש כי לשיטתנו, הסדרת הפעילות השדלנית מחייבת גם הטלת חובות מתאימות על חברי הכנסת ועל מקבלי החלטות אחרים, לאור העובדה שחובת האמונים כלפי הציבור חלה בראש ובראשונה על נבחריו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דבורה גרא, דניאלה דוויק, נורית שובל־דודאי
תיאור: היצירה הרוחנית החשובה של היוונים שחיו, פעלו ויצרו בעריה היווניות של ארץ־ישראל נסקרה בספרו של יוסף גייגר 'אהלי יפת: חכמי יוון בארץ־ישראל' שראה אור בהוצאת יד יצחק בן־צבי בשנת תשע"ב (2012 ). הספר המלומד, אשר זיכה את מחברו בפרס יצחק בן־צבי בחקר תולדות ארץ־ישראל לשנת תשע”ג, מיפה לראשונה את חיי הרוח של דוברי היוונית בארץ־ישראל במשך כאלף שנה — מימי אלכסנדר מוקדון ועד הכיבוש המוסלמי — וכלל תיאור של כמאתיים אנשי חינוך, משפטנים, פילוסופים, אנשי מדע, היסטוריונים ומשוררים. הסקירה המקיפה והמדויקת של גייגר חשפה לראשונה בפני הקורא העברי עולם עשיר של אנשי רוח ויוצרים יוונים, מהם שהשפיעו רבות על כלל הקהילה דוברת היוונית של זמנם. כך התגלה פרק חשוב בחיים האינטלקטואליים בארץ־ישראל בתקופה הידועה גם כתקופת המשנה והתלמוד. אנשי הרוח הללו השאירו אחריהם אלפי עמודים של שירה ופרוזה, אך יצירותיהם כמעט אינן מוכרות לקורא העברי. אוסף התרגומים המוגש בזה לכבוד פרופ' גייגר עם הגיעו לגבורות הוא כרך נלווה ל'אהלי יפת', ומטרתו לפתוח צוהר נוסף לעולם האינטלקטואלי של היוונים והרומאים בארץ־ישראל. מיטב החוקרות והחוקרים בארץ, במגוון התמחויות, תרגמו לראשונה לעברית מדגם של קטעים יווניים ולטיניים מן התקופה, וכך יש בידי ציבור הקוראים להכיר מקרוב כתובות ופפירוסים, שירה ופרוזה, פילוסופיה, רטוריקה, היסטוריה וכתבים צבאיים, שנכתבו בארץ־ישראל בעת ההיא.
יד יצחק בן-צבי
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידה צ' שטרן, חיים זיכרמן
תיאור: סוגיית גיוס החרדים לצבא מעסיקה את מדינת ישראל זה שנים, וביתר שאת בשנה האחרונה. הסדר של דחיית גיוס שנועד, בתחילתו, לאפשר לימוד תורה לקבוצה קטנה של תלמידי חכמים חל היום באופן גורף על הרוב המכריע של בני מחזור הגיוס החרדי, שמגיע כדי 14% מכלל הגברים המתגייסים לצה"ל. לפני עשור חוקקה הכנסת את חוק טל, שנועד לפתוח פתח לגיוס חרדים, אך באחרונה ביטל אותו בית המשפט העליון משמצא כי החוק לא מימש את יעדיו. לפיכך המצב היום הוא שדחיית שירותם הצבאי של קרוב ל– 50,000 גברים חרדים איננה מוסדרת בחוק והיא מונחת לפתחם של משרד הביטחון וצה"ל. בינתיים צה"ל נמנע מלגייס בכפייה את הגברים החרדים, אך הכול מודים כי זהו מצב ביניים לא ראוי שיש להביא במהירות לפתרונו. השילוב שבין רִיק חוקי ובין אי–הסכמה חברתית עמוקה עלול לשמש כוח מניע למאבק חריף בין חלקי העם. אכן, תחילתה של "מלחמת תרבות" כבר נצפית בשטח. על הכנסת הנכנסת מוטלת האחריות הכבדה להציע הסדר חוקי חדש שיקדם את השוויון בנשיאה בנטל מתוך שהוא מכבד את רחשי הלב העמוקים של הציבור החרדי. מטרתו של מסמך זה היא להציע לכנסת את המתווה הראוי להסדר חוקי של גיוס תלמידי הישיבות החרדים. המתווה אמור לעמוד באתגר משולש: ישימוּת פוליטית, תקפות משפטית ותועלת חברתית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אביגיל פז-ישעיהו
תיאור: הספר תנאים של שותפות עוסק בשלושה דגמים ייחודיים ושונים זה מזה של מסגרות חיים שיתופיות שהוקמו לראשונה בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה והשלישית: קבוצה, קומונה ארצית וקיבוץ. לכולן היה יסוד רעיוני, ארגוני וחברתי מכונן משותף: שותפות מלאה בייצור ובצריכה. אף על פי כן נבדלו הן זו מזו בפירוש שנתנו לעקרון השותפות ולנגזר ממנו: מהו גודלו הנכון, היעיל והרצוי של הקולקטיב השיתופי? מה הם יעדיו הכלכליים והלאומיים? אילו אורחות חיים ייטיבו לבטא, הלכה למעשה, את השקפת העולם השיתופית? אביגיל פז-ישעיהו חקרה את שלושת הדגמים השיתופיים הללו והתמקדה בדגניה, הקבוצה הראשונה, שהוקמה בשנת 1910; בגדוד העבודה, שהוקם בשנת 1920 ונועד להיות קומונה ארצית; והקיבוצים הראשונים עין חרוד ותל-יוסף שנוסדו במסגרתו. היא בוחנת לעומקו את תהליך העיצוב הראשוני של המסגרות השיתופיות הראשונות בארץ, את דרך מימושם של הרעיונות המופשטים בחיי היום-יום ואת הפרשנות השונה שהעניקו חברי הקבוצה, הקיבוץ והקומונה לעיקרי היסוד המוסכמים: שותפות ושוויון כלכלי וחברתי. אף לא אחת מן המסגרות השיתופיות שמרה לאורך זמן על הדגם הראשוני שעל פיו עוצבה, שכן מראשית דרכן היה עליהן להתאים עצמן תדיר למציאות החיים המשתנה. מידת נכונותן להשתנות, תוך כדי שמירה על עיקרי היסוד המרכזיים שלהן התבררה כתנאי הכרחי שקבע את יכולתן להתקיים כמסגרות שיתופיות לאורך זמן. גדוד העבודה שהתפורר שנים ספורות לאחר הקמתו לא הצליח ליצור בתוכו הסכמה נרחבת על עקרונות היסוד המשותפים, אך גם סירב להתגמש אל מול המגבלות שהציבה בפניו מציאות החיים שהשתנתה. כקומונה וכאוטופיה חברתית בלתי מתפשרת הוא היה ל'כישלון למופת'. הקבוצה והקיבוץ, שתוארו בפי מרטין בובר 'ניסיון שלא נכשל', הקימו בהמשך דרכם את התנועות הקיבוציות ובעזרתן את התשתית היישובית שעיצבה את גבולות המדינה שבדרך. בדרכה הרעיונית והחברתית של ההתיישבות השיתופית היא התוותה את האתוס המכונן של החברה הישראלית בשנותיה הראשונות. אפשר אפוא לומר כי צדם האחר של הניסיונות החברתיים שלא זכו להתגשם במלואם אינו בהכרח כישלונם אלא מימושם החלקי, השונה, האפשרי במסגרות חברתיות אחרות שהושפעו מהם.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: גדעון כ"ץ, שלום רצבי, יעקב ידגר
תיאור: נושאו של ספר זה הוא גילויי החילוניות, הדתיות ה'רכה' ותרבות 'העידן החדש' בישראל. דוגמאות להתחבטותה של החברה הישראלית בשאלות של מסורת וזהות יש בשפע - בתי מדרש חילוניים, מופעי פיוט, פסטיבלים על יהדות, טקסי שבת המוניים, טקסים אלטרנטיביים להלוויות ולחתונות, סדנאות רוחניות ועוד. בצירוף המחקרים המכונסים במעבר להלכה מתבלט דבר מה ייחודי לו: התופעות המתוארות כאן מתקשות להתמיין ולהתברר באמצעות קטגוריות דיכוטומיות שגורות. בהגות, באומנות ובאורחות החיים בישראל מתגלה מורכבותן של צורות חיים שיסודותיהן, למראית עין, סותרים, ועם זה אין במורכבות זו כדי להוכיח שהסיווגים הדיכוטומיים הרווחים שגויים. אדרבה: תיאורן של תופעות מרכזיות בתרבות הישראלית נשען עליהם. דברים נוספים מעידים על ריבוי פניה של המציאות שאנו מבקשים לתאר ולנתח בספר זה. מצד נושאם, לא מעט ממאמרי האסופה משתייכים לכמה שערים. כזה הוא העיון במסורתיים, שנעשה בכפיפה אחת עם העיון ב'מסורתיים הרוחניים', המשלבים בחייהם תכנים של 'העידן החדש'. זהותם הכפולה של אחדים מן המאמרים כאן נוגעת לאותו עניין שפתחנו בו: התופעות מסרבות להתמיין עוד תום לפי תת-נושאים, ממש כשם שהן מערערות על קטגוריות היסוד במחשבתנו ובשיח הישראלי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: מנחם צבי קדרי
תיאור: בקובץ זה הובאו יחד מקצת המאמרים של פרופ' קדרי שנתפרסמו בבימות שונות במשך השנים, והמשותף להם ההתעניינות בלשון הכתיבה של סופרים בני זמננו והכוונה להכיר לשון זו. הקובץ מחולק לחמישה תחומים הנוגעים ברובם לעברית החדשה: (א) תחביר; (ב) מילון וסמנטיקה; (ג) לשונם של סופרים (ח"נ ביאליק, דוד פוגל, ש"י עגנון וסופרים בני זמננו); (ד) משלבים; (ה) הוראת הלשון.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: איוון פרידמן, יוסף דרורי
תיאור: ירושלים העתיקה רוויה בזיכרונות חזותיים מימי הביניים המאוחרים. סולטאניה  הממלוכים, מוסלמים מקרוב באו החפצים בהבלטת מחויבותם לדת ולסמליה, העניקו לירושלים משקל ייחודי. פועלם ניכר בבניית מבני קודש מקוריים, מוסדות לימוד, אכסניות לצליינים המשווים לעיר את המראה המוסלמי המובהק עד היום. שפע הכתובות המעטרות את חזיתות מבניהם מעצים רושם זה. ירושלים כעיר קודש  ריתקה אליה למדנים, חסידים, יראי שמים, דרשנים ומטיפים, ועולי רגל יהודים ונוצרים ממזרח וממערב. למרות שהשליטים שישבו בקהיר, זנחו את צדדיה הארציים של ירושלים ערגו אליה רבים מבקשי דעת, ברכות אל וחוויה דתית. המרחב העירוני זימן מקום מפגש יחידאי בתחומי הממלכה בין תושבי הקבע למבקרים של ארעי, בין מושלים לנתיניהם, בין עדות ואמונות שונות ובין תלמידים למוריהם והדואגים לצרכיהם. מטרת המאמרים בקובץ זה לחשוף את עושר פניה של ירושלים: מעמד מדיני, מפעלות שליטיה, אדריכלות ואמנות, כלכלה ומסחר, חזות העיר, פעילות למדנית, המיעוטים החיים בקרבה ומגוון התעודות והמקורות העומד לרשות כל המבקש להכירה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ישראל ברטל, חיים גורן
תיאור: ספר זה הינו הכרך החמישי היוצא לאור במסגרת מפעל 'ספר ירושלים, המקיף את תולדות ירושלים לדורותיה. קובץ המחקרים שלפנינו מוקדש למאה ועשרים השנים האחרונות של השלטון העות'מאני שבהן עברה העיר הקדושה ממעמד של עיירה נידחת במזרח התיכון למוקד פעילות מלא מתחים של ארגונים בין-לאומיים, מעצמות אירופאיות, תנועות דתיות חדשות וזרמים רעיוניים בעלי אופי מודרני. שני ציוני הדרך הכרונולוגיים שנבחרו לתחום את גבולותיה של תקופת ההתחדשות והבנייה המודרנית בירושלים קשורים בהתעצמותה של הנוכחות האירופית במזרח התיכון: מסע נפוליאון לארץ ישראל בשנת 1799 פותח את התקופה, זאת אף שלמסע הצבאי של הצבא הצרפתי ממצרים לעכו לא הייתה השפעה ישירה על העיר ויושביה, ואחדים מן החוקרים אינם רואים בו את 'ראשיתה של העת החדשה' בתולדות הארץ והעיר: התקופה מסתיימת בציון דרך צבאי אחר, המסמל את קצו של השלטון העות'מאני בן ארבע מאות השנים בארץ ישראל ובסוריה: כיבוש ירושלים בידי הצבא האנגלי בחורף 1917. בין שני המאורעות הצבאיים הללו הלכה ההשפעה האירופאית והתחזקה בארץ ישראל בכלל, וירושלים בפרט. בתוך הסיפור הכללי המגוון של פסיפס הדתות והעדות בירושלים תופס היישוב היהודי בירושלים מקום מיוחד. הקהילה היהודית בעיר נבנתה לאורך מאות שנים מהגירה של יחידים וקבוצות, ששימרו דפוסי ארגון, אורח חיים, לשון ומנהג שהביאו עמם מארצות מוצאם. בעיר התרקם מעין מיקרוקוסמוס של תפוצות היהודים השונות. במאה התשע עשרה המשיכה הזיקה החברתית, התרבותית והכלכלית לקהילות המוצא להשפיע על האוכלוסייה היהודית. ואולם בה בעת החלו תהליכי המודרניזציה לגרום תמורות. לקראת שלהי המאה הולך ונוצר בארץ יישוב חדש בעל סממנים מודרניים מובהקים וזיקה לתנועה הלאומית היהודית החדשה. אך ירושלים נותרה מעוז דתי ודמוגרפי של יישוב ישן, שמרני באורחות חייו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ברכה דלמצקי-פישלר
תיאור: החיבור מן היישוב ומן היער מוקדש לחקר לשונו של רומן הביכורים של חיים הזז "בישוב של יער" שנכתב בפריז וראה אור בשנת תר"ץ. הזז לא השלים את כתיבת הרומן וגם לא כינס אותו במהדורות המקובצות של סיפוריו; בשנת תש"ד פרסם נוסח חדש לשני פרקים ממנו. המפגש עם המודרנה בפריז הקוסמופוליטית והניתוק מן המרכז הספרותי הסמכותי בארץ ישראל העניקו להזז עצמאות אמנותית רבה, ולשונו הסגולית מציגה מודל חריג המפר כל סטנדרט מופתי מוסכם וחותר למיצוי היוכלה הספרותית-הפואטית. שני שערים לספר: "מן היישוב" הוא שער הביאורים, ובו הערות מבארות לטקסט רצוף, ו"מן היער" הוא שער החילופים, ובו חילופי נוסח וניתוח לשונם. מאמר מבוא גדול סוקר ומדגים את התכונות הבולטות בסגנון הרומן. אגב חקר לשונו של הרומן נחשפים מהלכים היסטוריים פרטיים וקיבוציים בלשון הספרות ובדיבור העברי המתגבש. מרומן הביכורים של הזז נשקף ביטחון ללא סייג בָּעברית בתקופה שהספק היה חזק בה מן הוודאי. נראה שהזז האמין שבכוחו של סופר עברי להיענות לכל דרישות הספרות וצרכיה, אם רק יאזור אומץ להעמיד את הניסיון במרכז העשייה האמנותית ולא יירא מכישלון. השקפה זו עומדת במרכז המחקר המונח בזה לפני הקורא.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: משה פלורנטין
תיאור: בספר זה קובצו שבעה עשר מאמרים, וכולם נכתבו בידי בלשנים עבריים, חבריו וחברי חבריו של השופט המנוח שאול אלוני עה. מאמרי האסופה סדורים בשתי חטיבות, מערש העברית לתחייתה, והעברית החדשה – שיח וסגנון. החטיבה הראשונה מציגה מחקרים החושפים פנים ותקופות בתולדותיה של העברית – הכנענית העתיקה, עברית המקרא, העברית בימי הביניים, עברית השומרונים, וגלגולי משמעויות וצורות של מילים ומבנים דקדוקיים. בחטיבה השנייה ימצאו הקוראים מאמרים העוסקים בעיקר בתחבירה של הלשון, בסגנונה ובגילוייה שבדיבור פה. ולצד כל אלה לא נפקד מקומם של העיון הסמנטי והפואטי והעיון הפונטי והמורפולוגי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: גבריאל בירנבאום
תיאור: זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים. לשון המשנה הולכת ונחקרת בידי בלשנים מלומדים על פי "אבות הטקסטים" – קאופמן, פרמה ולו. איתרע מזלם של קטעי המשנה מן הגניזה הקהירית (שהתגלתה בסוף המאה התשע עשרה), שאף על פי שהכול יודעים כמה עתיקים ומהימנים הם, לא זכתה הלשון המשתקפת בהם למחקר מקיף ושיטתי. ספר זה בא למלא את החסר: יש בו תיאור בלשני מקיף וממצה של קטעי גניזה של המשנה בתחום ההגה והצורות – מתוך השוואה לשאר עדי הנוסח. המחקר כולל טקסטים מנוקדים בניקוד טברני, בניקוד ארץ-ישראלי וטקסטים לא מנוקדים. המחקר מגלה שעל דרך הכלל קטעי הגניזה, שמוצאם מהמזרח – ארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה – מסורתם דומה למסורת "אבות הטקסטים", שמוצאם מאירופה, אבל נמצאו תופעות לשון שהתייחדו בהן קטעי הגניזה. כן נמצאו בהם קווי לשון נדירים רבים למדיי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: גד בן-עמי צרפתי
תיאור: בספר הזה קובצו כמעט כל רשימותיו של גד בן־עמי צרפתי שנתפרסמו ב"לשוננו לעם", ונוספו עליהן אחדות שהופיעו בכתבי-עת אחרים ובאוספים שונים. בסך הכול ארבעים מאמרים שהם ארבעים פרקים, והצד השווה שבהם הוא הקיצור ופשטות התוכן והלשון, ומכאו יש לקוות שימצא בהם עניין גם מי שאין הבלשנות אומנותו.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יוסף קלוזנר
תיאור: "בשנת תרנ"א (1891), ואני אז עלם צעיר בן שבע-עשרה, הייתי מקבל באודיסה, מקום-מושבי אז, במכתבים חתומים את "האור" של אליעזר בן-יהודה, שנאסר אז ברוסיה, והייתי מתפעל מתחיית הלשון בארץ-ישראל ומחידושי-המלים של בן-יהודה, פינס ויעבץ (בעיתונים "הצבי" ו"האור" וברבצים "הארץ"). ובימים ההם הייתי שקוע כולי בספרי-מדע בהיסטוריה ובספרי-מחקר על שאלות-הלשון. ועלה במחשבתי, שיש לבסס את תחיית-הלשון בדיבור ובכתב על יסודות מדעיים. ואז חיברתי את ספרי "שפת-עבר – שפה חיה" בצורתו הראשונה. הרבה ידיעות והרבה עבודה השקעי בו, אך, כמובן, הספר עדיין היה בוסר, עדיין הייתי צעיר יותר מדאי באותה שעה, ואף ספרים הייתי חסר. היו אז בידי ספרי-מחקר על חוקי-ההתפתחות של הלשון בכלל בגרמנית, צרפתית, אנגלית ורוסית. כבר הייתה לי אז ידיעה הגונה ביוונית ולאטינית, אבל אפילו את המלון התלמודי החשוב כל-כך של יעקב לוי לא יכולתי להשיג באודיסה. השתמשתי ב"המשביר" או "כרוך החדש" של יוסף שיינהאק, ב"אוצר-המלים הכללי" של משה שולבוים וב"אוצר השרשים הכללי" של יצחק זיבֶּנבירגר, והעיקר – בזיכרוני הטוב ובבקיאותי בתלמוד ובמדרש… עברתי על ספרי זה כמו שהוא. הוא נתיישן בהחלט. ולתת אותו בצורתו מלפני 53 שנים אין שום אפשרות. כי, לדעתי, כל עוד המחבר חי מחויב הוא לתת לפני קוראיו ספר מתוקן כפי יכולתו ולא רק דבר, שיש בו משום סקרנות, או חיבור, שיתקבל כ"קוריוזום" בלבד. אבל אין גם לגנוז מחברת זו לגמרה: היא נותנת לדור הצעיר מושג נכון, מה הייתה הלשון העברית לפני כשישים שנה, קודם שנעשתה לשון חייה בדיבור לא רק בפי בן-יהודה ומשפחתו ועוד בפי ארבע-חמש משפחות בירושלים ובראשון-לציון, אלא בפי מאות אלפי יהודים בארץ-ישראל כולה – בפי עם שלם, אם גם עם קטן. תיקנתי את הספר מראשו לסופו. היו בספר גם טעויות גסות לא משלי אלא משל העורך (איני יודע בדיוק, מי היה "עורך" זה). למשל, אם כתבתי Iangue Romaïque, שכך קוראים בצרפתית ליוונית חדשה, "תיקן" העורך: "לשון רומאית" … גם טעויות-דפוס הרבה, ומהן מקלקלות-הכוונה נתגנבו לתוך הספר, שלא נשלח לי להגהה. בעיקר-הדבר תיקנתי בו עכשיו את הסגנון תיקון יסודי והעמדתי אותו על דרכי-הכתיבה בימינו."
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אורי מור
תיאור: מחקר העברית הקדומה מתמקד בדרך כלל במאגרי הטקסטים הגדולים: לשון המקרא ולשון חז"ל ובעשורים האחרונים גם לשון מגילות ים המלח. החיבור שלפנינו בוחן את לשונו של קורפוס קטן אך חשוב מאוד לחקר תולדות העברית: תעודות מדבר יהודה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא – קבוצה של שטרות משפטיים, איגרות צבאיות וכתוֹבות עבריות אחרות מחיי היום-יום, שנכתבו במדבר יהודה ובסביבותיו והתגלו במאה העשרים במערות המפלט שלחופו המערבי של ים המלח ובמצדה. חשיבותן הלשונית של התעודות בעדות שהן מוסרות – עדות בלתי מתווכת על גבי שברי חרסים ויריעות פפירוס ועור – על דמותה של העברית בתקופה רבת התהפוכות שבין חורבן הבית השני לחתימת המשנה. הכתיב הפונטי הרווח בתעודות, כגון "אנמקבל" (=אני מקבל), "תמקום" (=את המקום), ואופיין היום-יומי מזמנים הצצה מסקרנת אל מנהגי הכתיבה והדיבור של משתמשי העברית בחיי השגרה שלהם – בבואם לתעד עסקה משפטית או לנסח פקודה צבאית. ספרו של אורי מור מתאר ומאפיין את העברית הזאת ומברר את מעמדה בדיאלקטולוגיה העברית ובמרחב הסוציולינגוויסטי של ארץ ישראל. עיונו בפרטי הלשון ובתמונה העולה מהם מגלה שבתקופה זו העברית הייתה לשון חיה ביהודה, למרות השפעתה הגדולה של הארמית, ושהייתה קרובה מאוד – אך לא זהה – ללשון חז"ל.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: נמרוד שתיל
תיאור: עניינו של הספר הוא תיאור בלשני של תופעות בעברית בת ימינו בתחומי ההגה, הצורה, המילון והצירוף (תחביר), והשפעותיהם זה על זה. התיאור מבוסס על קורפוס דבור וכתוב, על דוגמאות מזדמנות ועל מחקרי שטח מתוכננים. בספר מושווית המציאות הלשונית העולה מן הקורפוס בתחומים הנזכרים לעברית כפי שרצו לעצבה מחיי הלשון וכפי שאכן נלמדה בבתי הספר באירופה. שאיפתם הייתה להשתית את העברית החיה על לשון המקורות הקדומים. נמצא כי פעמים הרבה העברית בת ימינו ממשיכה את דרכה של לשון המקורות המופתיים ומותאמת לכלליה, אך לא פעם היא חורגת ממנה, בעיקר במגמה של פישוט. הספר מראה את השתלשלותם של החריגות והשינויים הללו, כיצד התרחשו ומדוע, ואיך קנו להם שביתה בלשון ימינו הדבורה והכתובה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יעל רשף
תיאור: עם כיבוש הארץ בידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוכרזה העברית כשפה רשמית, בצד האנגלית והערבית. איך נשמעה עברית זו בפי דובריה? איך שימשה אותם בכתב בחיי המעשה? בספר זה מובא לראשונה דיון בשאלות אלו על יסוד בחינה של תיעוד טקסטואלי נרחב. הספר שופך אור על סוגיות לשון מהותיות הנוגעות לתקופה מכרעת זו בתולדות העברית ומספק תיאור מקיף של אופי העברית השימושית, בכתב ובעל פה, ברבדיה המוקדמים. המחקר בספר מבוסס על ניתוח בלשני וסוציולינגוויסטי של מבחר רחב של טקסטים מתקופת המנדט, ואף משולבים בו תצלומים מקוריים של טקסטים, המאפשרים לקורא להתוודע התוודעות בלתי אמצעית אל אופי לשון התקופה.
האקדמיה ללשון העברית
הצג עוד תוצאות