נמצאו 1294 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: עוזי מלמד
תיאור: פִּתחו את הסכר ואפשרו לרעיונות יצירתיים לזרום באלף יובלים. המורים והמנהלים רוצים ויכולים לחדש את פני החינוך ולהוביל אל ההווה. “תנו להם כנפיים, והם יניפו את מערכת החינוך למרומים ויישאו עימם את התלמידים” – כך מבקש מחבר הספר מקברניטי החינוך ובה בעת מציע דרך להניע את ספינת החינוך מן העידן שחלף אל עבר העתיד, שהוא כבר מזמן כאן. בחלקו הראשון של הספר מצייר הכותב את המאפיינים של מערכת החינוך הארכאית כפי שהיא היום, ואת תמונת החינוך כפי שהיא צריכה להיות במילניום השלישי.
בחלקו השני של הספר מנתח המחבר את המדיניות של שרי החינוך מאז שנת 2000 ומסביר למה ספינת החינוך מיטלטלת ועדיין סובבת על מקומה ולא נעה אל הקִדְמה.
בחלקו השלישי של הספר מתווה המחבר את הדרכים שיש בהן כדי להניע את המערכת אל החדש, כאשר את עיקר יהבו הוא תולה באנשי החינוך שבכוחם לשחרר את הספינה התקועה במקומה.
ספרי ניב
מאת: אודי דקל, לייה מורן־גלעד
תיאור: המזכר מתאר את התכנים והמעטפת של תהליך אנאפוליס 2008-2007 להסדר קבע בין מדינת ישראל לבין המייצגים של הפלסטינים - אש"ף והרשות הפלסטינית. הכותבים, שנשאו תפקידים מרכזיים בתכנון, בארגון ובניהול פגישות המשא ומתן, מתארים את המגעים וההתרחשויות "לפני ומאחורי הקלעים", בניסיון מאומץ לאתר את "שביל זהב" בין האינטרסים המתחרים והעמדות המנוגדות של הצדדים, במטרה להגיע להסדר יציב ובר יישום. הפרטים שמובאים במזכר ותיאור העמדות שהוצגו בחדרי המשא ומתן מהווים תצרף מורכב של מציאות החיים המשותפת והנפרדת של ישראל והפלסטינים. ככל שיורדים לעומק הפרטים ונבחנות גישות ועמדות הצדדים ומרחבי הגמישות שלהם, וככל שמתרחבת המודעות למשקל הרב שמייחסים הצדדים לנרטיבים ולאתוסים שהוטמעו במהלך השנים, כך מתרוממות המחיצות ומתבהרים החסמים שמונעים הסְדרה וגישור על הפערים. כדי לקבל החלטה בדבר קידום הסדר בין ישראל לפלסטינים, שהיא גורלית לשגשוגה ולביצורה של מדינת ישראל - יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית - נדרשת גם הסכמת הצד הפלסטיני. דווקא בשנים שחלפו מאז הניסיון הרציני של שני הצדדים להגיע להסדר כולל בתהליך אנאפוליס, הפערים מתרחבים ומעמיקים, והסדר קבע יציב וכולל הולך ומתרחק. מסקנתם של החוקרים היא שההנהגה הישראלית צריכה לשקול ברצינות ובכוונה כנה היפרדות בהסכמה מהפלסטינים, אך גם צעדים עצמאיים, וזאת בלי לחסום את הדרך לקידום תהליך מדיני עתידי. בכל מקרה, ראוי ורצוי שבכל משא ומתן עתידי, מדינת ישראל תיגש לשולחן הדיונים תוך למידה מהסבבים הקודמים של המשא ומתן ותוך הפקת לקחים מהם, ובכלל זה הכרת החסמים מחד גיסא, והגורמים שיקלו על התקדמות וגיבוש הסכמות מאידך גיסא.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אפרים לביא, מאיר אלרן, ח'דר סואעד, שמואל אבן
תיאור: המשבר הלאומי הרב-מערכתי שמחוללת מגפת הקורונה בישראל, העמיד במבחן את יכולתה של החברה הערבית, המהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, להתמודד עמו ועם השלכותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך. מזכר זה מסכם מחקר שנערך בנושא במכון למחקרי ביטחון לאומי. המחקר התבסס על התפיסה של "חוסן חברתי" והוא כלל סקירה וניתוח של התמודדות הציבור הערבי בישראל עם משבר הקורונה. נבחנו הפעולות שננקטו לבלימת התפשטות הנגיף ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים, התמודדות החברה הערבית עם ההיבט הכלכלי של המשבר, וכן פעילות כוחות הביטחון ביישובים הערבים בימי המגפה. בין היתר, ממצאי המחקר אוששו הערכה כי בלי אנשי הרפואה והבריאות מקרב החברה הערבית, ובלי שיתוף פעולה בינם לבין צוותי הרפואה היהודים - המאבק במגפה והמאמצים להצלת חיים בישראל היו נפגעים קשות. על בסיס ממצאי המחקר נוסחו המלצות למקבלי ההחלטות בישראל, לחיזוק החוסן של החברה הערבית בישראל להתמודד עם מצבי חירום באמצעות השקעות רחבות היקף ברשויות המקומיות. כן הובהר כי התנהלות שוויונית ברמה ההצהרתית ובמישור המעשי תגביר את אמונם של האזרחים הערבים במדינה וברשויותיה, ותסייע בתמודדות עם המשבר הנוכחי ועם משברים עתידיים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: קווין לים
תיאור: הרפובליקה האסלאמית של איראן והרפובליקה העממית של סין הן האיומים האסטרטגיים המרכזיים שישראל ובת בריתה הגדולה ארצות הברית מתמודדות איתם בהתאמה. היחסים בין שתי המדינות והאינטרסים המשותפים שלהן, בעיקר בכל הנוגע לשיתופי הפעולה בתחומי הביטחון והאנרגיה, ליוזמת החגורה והדרך של סין ולחזון המשותף על סדר בין לאומי חדש שמצטמצת בו במידה ניכרת השפעתה של ארצות הברית, מציבים אתגרים לישראל. סין אינה רק אחת המשותפות המובילות של ישראל בתחום המסחר ואחת מהמשקיעות הגדולות בה, אלא גם מקור תמיכה ומכפיל כוח פוטנציאלי לרפובליקה האסלאמית, האויבת הגדולה של ישראל. אולם לסין ואיראן יש גם אינטרסים מנוגדים, לרבות אלה הנוגעים לסף הסובלנות שלהן לחוסר יציבות במזרח התיכון, לאופן שבו הן רואות את הנוכחות הצבאית של ארצות הברית באזור ולהשקפותיהן בנוגע לאופייה של השותפות האסטרטגית הכוללת ביניהן. זאת ועוד, מסקירה של היחיסים בין סין לבין שכנותיה האזוריות של איראן מצטיירת תמונה מורכבת הרבה יותר ולכן גם מעורפלת יותר. בתמונה זו נחשפות מגבלות קשות המכבידות על האינטרקציות של בייג'ינג עם טהראן, וכן הזדמנויות אסטרטגיות לישראל, בעיקר בכל הקשור להסכמי אברהם. רשת מורכבת זו של קשרים אסטרטגיים, כלכליים ודיפולומטיים פרושה על כל אזור המזרח התיכון המורחב ומערבת את כל גורמי הכוח המרכזיים באזור - קרקע פורייה לתחברות, אך במידה לא פחותה גם שיתופי פעולה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אסף אוריון, שחר עילם
תיאור: מערכת היחסים בין ישראל לקהילת יהודי ארצות הברית הייתה בשבעים השנים האחרונות עוגן מרכזי ביכולתן של השתיים להתפתח ולשגשג, והיא עודנה חיונית לביטחון הלאומי של ישראל ושל העם היהודי כולו. בדור הנוכחי אנו עדים למגמות גוברות, הן בישראל והן בקרב יהדות ארצות הברית, של התרחקות וניכור, היחלשות הזיקות ותחושת השייכות, והתרופפות הערבות ההדדית, האכפתיות, והמעורבות בין שתי הקהילות. זאת, בנוסף לאתגרים הניצבים בפני ההמשכיות של קהילת יהודי ארצות הברית ויכולת ההשפעה הפוליטית והחברתית שלה מבית. מגמות ההתרחקות בין הקהילות היהודיות בישראל ובארצות הברית נושאות בחובן השלכות ארוכות טווח על ביטחונה הלאומי של ישראל ועל ביטחונו של העם היהודי כולו, על ייעודה וזהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ועל חוסנן ולכידותן הפנימית של הקהילות היהודיות בארצות הברית ושל החברה הישראלית. שתי הקהילות זקוקות לתוכנית עדכנית, שתישען על היכרות הדדית והבנה עמוקה, ושתאפשר להן לצלוח את מבחני ההווה והעתיד. המחקר שלפניכם נכתב על ידי צוות חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בשותפות עם קרן משפחת רודרמן, הפועלת לחיזוק הקשר בין ישראל לבין יהדות ארצות הברית, ונע על ציר שקושר שתי מערכות מעצבות עבור מדינת ישראל והעם היהודי: יהדות ארצות הברית כרכיב בביטחון הלאומי של ישראל והיחסים בין שתי הקהילות הגדולות של העם היהודי כגורם מעצב מרכזי לביטחונו ולעתידו. המחקר מנתח את ההתפתחויות והמגמות בשתי סוגיות אלו, מצביע על האתגרים המרכזיים שהן מציבות ומציע מתווה כולל למענה הנדרש לאתגרים האסטרטגיים העומדים בהקשר זה בפני מדינת ישראל, קהילת יהודי ארצות הברית והעם היהודי כולו.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני, ענת קורץ, קובי מיכאל
תיאור: מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונה תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח בהסתכלות רחבה ושקולה יותר מאשר בתקופה שמיד לאחריה. חקר העבר והפקת תובנות מהמלחמה ותוצאותיה מאפשרים לנתח את האתגרים הביטחוניים, המדיניים והחברתיים המורכבים הניצבים לפתחה של מדינת ישראל בעת הנוכחית וגם להעריך את אלה הגלומים בתרחישים עתידיים. במלאות 50 שנה למלחמה בחר המכון למחקרי ביטחון לאומי לפרסם ספר המוקדש למלחמה ולקחיה, פרי עטם של חוקרים מהמכון ומחוצה לו. מאמרים אלה, כשהם מקובצים יחדיו, מציגים תמונה מקיפה ומעמיקה של מלחמת ששת הימים, תוצאותיה והשלכותיה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: תומר פדלון, מאיר אלרן, דוד סימן טוב, נעם רן
תיאור: אלוף-משנה (מיל’) ד”ר שמואל אבן ז”ל היה דוקטור למדעים מטעם הטכניון ואוניברסיטת חיפה וחוקר בכיר במרכז יפה באוניברסיטת תל אביב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת בחיל המודיעין, בין היתר כיהן בתפקיד ראש הענף הכלכלי, עוזר ראש חטיבת המחקר להערכה וראש מחלקת בקרה, ופרש בשנת 1999. לצד עבודתו במכון למחקרי ביטחון לאומי עסק ד”ר אבן במחקר ובייעוץ במגזר העסקי, הציבורי והצבאי במסגרת חברת מולטי קונספט (יועצים) בע”מ שהייתה בבעלותו, כיהן כדירקטור מקצועי בחברות כלכליות והיה יו”ר חברת תנובה. ד”ר אבן כתב במכון...
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אלון טל, דב חנין, קובי מיכאל, גליה לינדשטראוס, שירה בוקצ'ין פלס, ויקטור וייס
תיאור: במאמר זה נעשה ניסיון להשיב על השאלה עד כמה שינויי אקלים משפיעים על המחסור במים, ועד כמה מחסור זה משפיע על הביטחון הלאומי של המזרח התיכון בכלל, ושל ישראל בפרט. לשם כך נבחרו שני מקרי בוחן — אגן הנילוס ואגן הפרת — וכן נבחן משק המים של ישראל.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אורנה מזרחי, אודי דקל, יובל בזק
תיאור: בשנים האחרונות הפכה הזירה הצפונית לאתגר הצבאי העיקרי לישראל, עם התגבשותו של הציר האיראני-שיעי, התבססותו בסוריה ובלבנון והרחבת מרחב החיכוך בינו לבין ישראל. התעצמותו של חזבאללה בלבנון והתקרבותם של איראן ושלוחיה לגבול ישראל בחזית הסורית יוצרים אתגרים חדשים לישראל במלחמה הבאה בזירה הצפונית, אשר תהיה שונה מקודמותיה וצפוי כי תכלול את זירות לבנון, סוריה ואף מערב עיראק. מזכר זה מסכם פרויקט של המכון למחקרי ביטחון לאומי. הפרויקט כלל תהליך חשיבה ממושך בהשתתפות מומחים בתחומי הצבא והמודיעין ונועד לבחון ולנתח את הגורמים שעשויים להוביל למלחמה הבאה בצפון, לתאר את אופן התממשות האיום ולהציג דילמות, חלופות אפשריות והזדמנויות לישראל. מטרת המזכר לסייע למערכת הביטחון ולדרג המדיני בישראל בתהליכי החשיבה וההיערכות לקראת מלחמה בצפון, תוך התבוננות לטווח של עשור קדימה והארת נקודות עיוורון. מסמך זה אינו מיועד להתריע על סכנת מלחמה מיידית. ההערכה הרווחת כיום היא כי לאיראן ולחזבאללה אין עניין במלחמה עם ישראל בעתיד הקרוב. עם זאת, נדרשת היערכות לאפשרות של הסלמה או פריצת מלחמה בעקבות שינוי הנסיבות, או כתוצאה מהידרדרות ומהערכות שגויות של מי מהצדדים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: עופר שיף, אביעד מורנו, נח גרבר, אסתר מאיר-גליצנשטיין
תיאור: באסופה "ההיסטוריה הארוכה של המזרחים" נבחנות חלוקות כרונולוגיות, גיאוגרפיות, חברתיות ותרבותיות שגורות שמעצבות את חקר ההיסטוריה המודרנית של יהודי ארצות האסלאם. המושג 'ההיסטוריה הארוכה' מבטא קריאת תיגר על התפיסות הרואות בהגירת יהודים מאזורים אלה 'קו תפר' החוצץ בין ההיסטוריה שלהם בארצות מוצאם השונות ובין הפיכתם ל'מזרחים' בישראל. מחברות ומחברי עשרים ושלושה המאמרים שבאסופה עשירה זו מציעים נקודת מבט חדשה על התעצבות היחסים הבין-אתניים בישראל, על ההגירה מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה ועל הגבולות הגיאוגרפיים הרחבים שבהם התעצבה ההיסטוריה המודרנית של יהודי ארצות האסלאם, תוך כדי מגע בין קבוצות שונות באזורים שונים. זהו אפוא מתווה להיסטוריוגרפיה חדשה החוצה את הגבולות המצומצמים שיוחדו לנושא זה בהיסטוריוגרפיה הישראלית במשך רוב שנותיה. מחקריהם של ראשוני החוקרים בתחום זה ושל ממשיכיהם מכונסים כאן ומביאים לידי ביטוי את העניין ההולך וגובר בעשורים האחרונים בהיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם, את הסתעפות המחקר, חידושיו ומגוון נושאיו, ובעיקרם הקשרים שהתקיימו בארצות האסלאם בין קהילות שונות, אשר אפשרו ליהודים לפתח מנעד של זהויות מרובות.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ענבל פלד
תיאור: הספר PHOTO IS:VOICE מבקש להוות שופר לאוכלוסיות מוחלשות מרחבי הארץ, וכן לתת במה מכובדת לצילום ככלי להשמעת קול ולשינוי חברתי. תקוותנו כי הקהילות המוצגות בספר, לצד עוגנים תיאורטיים והיסטוריים, יהווה נקודת ציון לאנשי מקצוע בתחום, באופן שיאפשר למידה משותפת, ויטביע חותם על שיח הצילום החברתי.
PHOTO IS:RAEL
מאת: ששון חדד, תומר פדלון, שמואל אבן
תיאור: התעשיות הביטחוניות הן אחת מאבני היסוד של הביטחון בישראל. קיומן הכרחי משום שישראל אינה יכולה לסמוך על מקורות רכש חיצוניים בלבד. הייצור המקומי מהווה חלק בלתי נפרד גם מהמחקר והפיתוח בישראל, והוא מאפשר להתאים מערכות נשק ייחודיות לצרכים המשתנים של צה"ל, אשר מקנות לו יתרונות בשדה הקרב. מנקודת המבט של התעשיות הביטחוניות צה"ל הוא לקוח מרכזי, והשימוש שהוא עושה בתוצרים ובמוצרים של התעשיות מגביר את המוניטין שלהן בבואן לייצא את מוצריהן למדינות ברחבי העולם. התעשיות הביטחוניות נשענות במידה ניכרת על הזמנות של משרד הביטחון, אשר ממומנות בחלקן הגדול באמצעות המרה של 815 מיליון דולר מתוך כספי הסיוע האמריקאי, נכון לשנת 2019. לפי תוכנית הסיוע הנוכחית לשנים 2028-2019, תצומצם יכולתה של ישראל להמיר את כספי הסיוע לטובת התעשיות המקומיות — בעיקר החל משנת 2025 ועד הפסקתה כליל בשנת 2028. בעקבות זאת הוקם במכון למחקרי ביטחון לאומי בקיץ 2018 צוות מחקר בנושא התעשיות הביטחוניות בישראל, בהשתתפות חוקרים מן המכון ואורחים בתחומים רלוונטיים לנושא. הצוות דן במקומה האסטרטגי של התעשייה הביטחונית בישראל 2019, בסיוע הצבאי האמריקאי, בהשלכות הפסקת ההמרה לשקלים על התעשיות הביטחוניות המקומיות ובדרכים להתמודד עם תהליך זה. מזכר זה הוא תוצר העבודה המקיפה של צוות המחקר.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: לירן ענתבי
תיאור: בינה מלאכותית היא שם כולל למערכות מחשב מבוססות נתונים, שמסוגלות להפיק תובנות וידע חדשים באמצעות יכולות כמו הבנה, הנמקה ותפיסה – שעד כה נתפסו כיכולות הייחודיות לבני אנוש. מומחים מעריכים כי בעתיד בינה מלאכותית תשנה את חיינו לבלי הכר, כאשר תשתלט על מגוון פעולות מוכרות ותאפשר טווח רחב של יכולות ויישומים חדשים. טכנולוגיה זו משפיעה כבר כיום על תחומים רבים, וביניהם באופן בולט על הביטחון הלאומי. ההבנה שבינה מלאכותית כבר אינה טכנולוגיה עתידנית או עתידית אלא דרישת יסוד בהווה שבו אנו חיים החלה לחלחל בשנים האחרונות במדינות ובארגונים רבים. לאור השפעתה הפוטנציאלית של הטכנולוגיה ומעמדה של ישראל כמובילה בתחום זה, התכנס בשנת 2019 צוות מומחים במכון למחקרי ביטחון לאומי, על מנת לגבש מדיניות מומלצת לישראל בתחום. מזכר זה מבקש בין היתר להוות ״מורה נבוכים״ להיכרות עם סוגיות הליבה והמונחים הקשורים לבינה מלאכותית, וכן להציג את המחקר שנערך סביב עבודת צוות המומחים ולאחריה, כמו גם את ההמלצות למדיניות שמתבססות על מסקנות הצוות. המזכר מציג את הטכנולוגיה ואת יישומיה הביטחוניים; סוקר את מצב הפיתוח והשימוש בטכנולוגיה במדינות מובילות בעולם ואת ההשפעות הנוכחיות והעתידיות שלה על הזירה הבינלאומית, ובתוכן ״מרוץ חימוש״; סוקר ומנתח את המצב בתחום בישראל כמו גם את האתגרים הרבים בפיתוח, בהטמעה ובשימוש, וכן בתחום הביטחון והמדיניות. על בסיס כל אלו ניתנות המלצות למדיניות בתחומי המחקר ופיתוח, התקצוב והתשתיות, משאבי אנוש, החקיקה, התקינה, המוסר ועוד. מן המחקר שמסקנותיו מתוארות במזכר זה עולה כי ישראל נדרשת כיום לגבש מדיניות בתחום הבינה המלאכותית על מנת לגרוף הישגים משמעותיים בתחום, ולא להשאיר שדה טכנולוגי חשוב כל כך ורווי אתגרים לפעילותם של כוחות השוק בלבד. טיפול בנושאים המוצגים במזכר עשוי לחולל השפעה מכרעת על עוצמתה העתידית של ישראל, בכלל זאת על כלכלתה ועל יכולתה לשמר ולשפר את הביטחון הלאומי שלה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ציפי ישראלי
תיאור: מהו האיום המרכזי העומד בפני ישראל, בעיני הציבור הישראלי? האם הוא מאמין ש״לנצח נחייה על חרבנו״? איזו אופציה הציבור תופס כטובה ביותר עבור ישראל בסוגיית הסכסוך הישראלי—פלסטיני? "מדד הביטחון הלאומי" הוא מחקר מתמשך וארוך טווח, המתנהל בתוכנית המחקר "דעת קהל וביטחון לאומי" במכון למחקרי ביטחון לאומי. המדד נבנה במטרה לשקף את דעת הקהל בישראל ולבחון את מגמותיה ביחס למגוון סוגיות של ביטחון לאומי. המחקר מתמקד בדעת הקהל ביחס לשני נושאים מרכזיים: הראשון הוא איומים ואתגרים חיצוניים ("ביטחוניים"), ביניהם הסכסוך הישראלי־פלסטיני, הגרעין האיראני, הזירה הצפונית ויחסי ישראל־ארצות הברית; והשני הוא איומים ואתגרים פנימיים ("חברתיים"), הכוללים יחס לממסד הביטחוני, לחזית האזרחית, לאזרחי ישראל הערבים ולתקשורת. חיבור זה המציג את מסקנותיו של מעקב שיטתי אחר עמדותיו של הציבור בישראל לגבי סוגיות אלה, דן גם במשמעויות ובהשלכות האפשריות של דפוסי העמדות על מקבלי ההחלטות בישראל. תכליתו היא לתרום לשיח הציבורי ובה בעת לסייע למקבלי החלטות לזהות — על בסיס אמפירי — את טווח המדיניות שתהיה קבילה על הציבור וכך גם תזכה בסיכויי יישום והיתכנות סבירים. בין הממצאים המנותחים בחיבור זה: שיעור תמיכת הציבור הישראלי בפתרון "שתי מדינות לשני עמים", מידת תמיכתו בהיפרדות מהפלסטינים ובאפשרות של סיפוח חד־צדדי של שטחים ביהודה ושומרון, רמת אמון הציבור במערכת הביטחון, מידת תמיכת הציבור בפעילות צבאית־ישראלית יזומה למניעת התבססות איראן בסוריה ומניעת התעצמות חזבאללה, וכן תפיסת הציבור את מידת המוכנות של החזית האזרחית במקרה של עימות צבאי.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ראסם חמאיסי
תיאור: ביישובים הערביים רווחת הדעה שלפיה התכנון הוא אקט שנכפה עליהם באמצעות מנגנוני הפיקוח של מערכת התכנון כזרוע של המדינה, על מנת לשלוט באזרחים וביישובים. התוצאה היא ניכור מתמשך בין מערכת התכנון בישראל לבין האוכלוסייה הערבית, אשר מייצר קונפליקטים ומתחים אזרחיים ולאומיים. המחקר סוקר את הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה, שנכנסה לתוקף בשנים האחרונות, ובוחן את החסמים ואת רמת מוכנותם של היישובים הערביים לרפורמה. ממצאי המחקר מראים כי נדרשת היערכות הן של הרשויות המקומיות והן של המדינה למימוש הרפורמה. מטרת המחקר היא לעצב מדיניות חלופית וליצור "ארגז כלים" להגברת ההבנות במפגש בין הרשויות המקומיות הערביות, גופי התכנון המקומיים ומוסדות השלטון המרכזי. זאת, לצורך יצירת מערכת תכנונית הולמת לצרכים המיוחדים של היישובים הערביים. המחקר מציג המלצות מעשיות למימוש תפיסה חדשה העונה לצורכי האוכלוסייה הערבית, בהתחשב במהות הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אפרים לביא
תיאור: יחסי המדינה והרוב היהודי עם החברה הערבית-הפלסטינית נוגעים ישירות לביטחון הלאומי של ישראל. כמו ועדת החקירה הממלכתית ("ועדת אור") שהוקמה בעקבות אירועי אוקטובר 2000, כך נשיא המדינה, ראובן ריבלין, רואה בקידומה ובהשתלבותה של החברה הערבית בחיי החברה והכלכלה במדינה על בסיס אזרחות מלאה ושווה, אינטרס בעל חשיבות לאומית עליונה לחוסנה החברתי, הכלכלי והמוסרי של ישראל. בספר זה, נבחנה לעומקה מציאות החיים של החברה הערבית בפרק הזמן שחלף מפרסום המלצות "ועדת אור" ועד היום. מסקנות המחקר מעלות כי החברה הערבית מגלה רצון להשתלב בחיי החברה והכלכלה במדינה, וכי קיים סיכוי ממשי לצמצום פערים ולהשתלבותה בתעסוקה במקצועות מתקדמים. המלצות המחקר מופנות בעיקר להנהגת המדינה: עליה לקבוע כי הנושא הוא בעל חשיבות לאומית מרכזית ולקבל החלטה היסטורית לעיצוב מדיניות ארוכת-טווח לקידומה של החברה הערבית, בשיתוף עם נציגיה, על בסיס של שוויון ותוך הימנעות מהדרה פוליטית ותרבותית.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אודי דקל, ענת קורץ, בנדטה ברטי
תיאור: במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.

מהמאמרים הכלולים בקובץ זה עולות מסקנות ברורות, שמשמעויותיהן יחד ולחוד הן שמהלכים לשיקום הרצועה הם צורך השעה. מסקנה זו הודגשה גם בדיונים שהתקיימו במסגרת סדנה שנערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף קרן היינריך בל, ובה השתתפו מומחים הבקיאים במצב ברצועה ונציגי ארגונים בינלאומיים וארגונים לא-ממשלתיים הפועלים ברצועה. הערכה נוספת ששותפים לה רבים מכותבי המאמרים וכן משתתפי הסדנה היא כי רישומו של מפעל שיקום יהיה ניכר רק לאורך זמן. משמעותם של דברים אלה היא שלא יהיה די במודעות למצוקה ברצועה ובהסכמה פורמלית לגבי הצורך לשפר בה את תנאי החיים והתשתיות, ואף לא בגיוס משאבים ראשוני ובהשקתם בפועל של מהלכים בכיוון זה. כל אלה לא יוכלו לבלום מיידית את קריסת התשתיות החברתיות והכלכליות ברצועה, או למנוע כליל תקריות אלימות בין ישראל לחמאס, שאפשר כי יסלימו ויגררו עימות נרחב.למרות זאת, יש לגבש את פרטיו של מפעל השיקום ולנקוט צעדים בהתאם, במטרה להעלות עם הזמן את הסיכוי לצמצם את גורמי הסיכון שמקורם באזור, ולבסס רגיעה חברתית וביטחונית שניתן להעריך כי תוסיף מוטיבציה להשקעה בתשתיות באזור. את 'הסכם הפיוס', שגובש בין חמאס לרשות כפלסטינית באוקטובר 2017 , יש לבחון כהתפתחות שבכוחה להקל על מדינות, מוסדות וארגונים, שיגלו נכונות לקחת חלק במפעל השיקום, לתאם את פרטיו ולפעול למימושו. אשר למבנהו של מפעל השיקום, מוסכם כי עליו להתבצע במעורבות מחויבת וארוכת טווח מצד מוסדות ומדינות מהמזרח התיכון והמערכת הבינלאומית. זאת, כדי לספק לו תוקף ולגיטימציה רחבים ככל האפשר, וכן את המשאבים הרבים שיידרשו לקידומו.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אודי דקל, נועה שוסטרמן
תיאור: שלושה סבבים של עימות בין ישראל לחמאס (2009 ; 2012 ; 2014) גרמו הרס רחב היקף לתשתיות האזרחיות ברצועה, ומאז נמשכת שם הקריסה הכלכלית חברתית. ישראל הטילה סגר על הרצועה — ובמסגרתו הגבלות חמורות על מעבר סחורות ואנשים ממנה ואליה. לכך התווספה בשנים האחרונות הפחתה ניכרת בהעברת כספים מהרשות הפלסטינית וחוסר רצונה לשתף פעולה עם שלטון חמאס ברצועה.

המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני
תיאור: ההתפתחות המהירה של מדינת ישראל כגורם מוביל בתחום הסייבר מהווה מנוף לקידום המחקר בתחום בישראל בכלל ובמכון למחקרי בטחון לאומי בפרט. כדי להעצים את המחקר ואת היקף הפעילות, ובשל העובדה שמרחב הסייבר אינו מכיר בגבולות שבין מדינות וארגונים, החלטנו במכון למחקרי בטחון לאומי להעמיק את פעילות התכנית ולקיים את הכנס השנתי לביטחון סייבר בארצות הברית. כנס DCOI העוסק בהגנה ומודיעין בסייבר מביא לדיון את נושאי הליבה הנוגעים לביטחון והגנת מרחב הסייבר ולהיבטי המודיעין בו. הכנס שמתקיים השנה בוושינגטון, ארצות הברית, אורגן בשיתוף עם מגוון גורמים מישראל, מארצות הברית וממדינות נוספות. התמקדות הכנס במבצעי הגנה ומודיעין מאפשרת למכון לבדל את העשייה שלו בתחום זה וכך לייצר השלמה למגוון הפעילויות המתקיימות בישראל ובעולם. לכנס השנה מספר מטרות ובהן: פיתוח השיח בתחום ביטחון מרחב הסייבר, הן במרחב התאגידי והפיננסי והן במרחב התשתיות הקריטיות; העמקת שיתוף הפעולה בין גורמי ממשל וארגונים, העוסקים בתחום הסייבר בישראל ובארצות הברית; חשיפת שוק הסייבר והטכנולוגיה הישראלית לחברות טכנולוגיה אמריקניות ומדינות אחרות בעולם, המבקשות לפתח עסקים בישראל או המבקשות לחשוף יכולות וטכנולוגיות ישראליות בחו"ל; העמקת שיתוף הפעולה הבין לאומי עם מדינות ידידותיות בתחום הסייבר בעולם.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני
תיאור: ההתפתחות המהירה של מדינת ישראל כגורם מוביל בתחום הסייבר מהווה מנוף לקידום המחקר בתחום זה בישראל בכלל ובמכון למחקרי בטחון לאומי, בפרט. כדי להעצים את המחקר ואת היקף הפעילות, מקדם המכון שיתוף פעולה בינלאומי עם גורמים רלוונטיים בתחום. אחד ממרכיבי שיתוף הפעולה הזה, הינו הכנס הבינלאומי בנושא מבצעי הגנה ומודיעין בסייבר שמקיימת תכנית הסייבר של המכון בשיתוף (CSFI (Initiative Forum Security Cyber — ארגון סייבר גדול וחשוב בקהילת הסייבר האמריקנית. הכנס השנה (2014) מתקיים בשיתוף עם גורמים שונים בישראל ובהם: המשרד למודיעין, המטה הקיברנטי הלאומי, אגף התקשוב של צה"ל והמדען הראשי במשרד הכלכלה. התמקדות הכנס במבצעי הגנה ומודיעין מאפשר למכון למקד ולבדל את העשייה בתחום זה וכך לייצר השלמה למגוון הפעילויות המתקיימות בישראל ובעולם. לכנס השנה מספר מטרות ובהן: א. העמקת שיתוף הפעולה בין גורמי ממשל וארגונים העוסקים בתחום הסייבר בישראל ובארצות הברית. ב. חשיפת שוק הסייבר הישראלי לחברות טכנולוגיות אמריקניות המבקשות לפתח עסקים בישראל או המבקשות לחשוף יכולות וטכנולוגיות ישראליות בחו"ל. ג. הרחבת שיתוף הפעולה הבינלאומי עם מדינות ידידותיות בתחום הסייבר בעולם. כמדי שנה, סמוך לכנס אנו מציעים לקהל שוחרי הסייבר פרסום ייחודי, המרכז מאמרים שפורסמו במסגרת תכנית הסייבר של המכון.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני
תיאור: קובץ מאמרים זה מציג חלק מתוצרי המחקר שהופקו במסגרת תוכנית לוחמת סייבר במכון הנתמכת על ידי קרן ג'וזף וג'נט ניובאוואר, פילדלפיה, ארצות הברית. המאמרים בחוברת זו פורסמו בכתב העת צבא ואסטרטגיה והינם פרי עטם של חוקרי המכון.

יכולות המחשוב והתקשורת ותפוצתן הגלובלית של מערכות המידע גורמות לכך שמדינות חשופות לפגיעה בהן, בין אם על ידי גורמים פליליים ובין אם על ידי גורמים עוינים. למעשה, רוב המערכות בחברה מפותחת תלויות בתשתית מחשוב ומידע. התלות ההולכת וגוברת בטכנולוגיית מידע ובתקשורת מביאה לידי כך שפגיעה במחשבים ובתהליכי זרימת מידע עלולה להוביל לפגיעות פיזיות ממשיות. כלומר, ניתן לשבש מערכות ניהול, שליטה ובקרה באמצעות שינויים בתוכנת המחשב, ללא צורך בתקיפה פיזית. היכולת הטכנולוגית הגבוהה של ישראל בתחומי המחשוב והתקשורת מקנה לה יתרונות עצומים בכל תחומי העשייה ובביטחון בפרט, ומאפשרת לה לפעול במרחב זה הן לצורכי סיכול והן להשגת יתרונות בשדה הקרב המודרני. אולם, התלות הגוברת במחשבים עלולה להיות גם נקודת תורפה המחייבת מענה. קובץ מאמרים זה מציג חלק מתוצרי המחקר שהופקו במסגרת תוכנית לוחמת סייבר במכון הנתמכת על ידי קרן ג'וזף וג'נט ניובאוואר, פילדלפיה, ארצות הברית. המאמרים בחוברת זו פורסמו בכתב העת צבא ואסטרטגיה והינם פרי עטם של חוקרי המכון. תוכנית המחקר עוסקת במגוון היבטים, ביניהם: בניית מסגרת למושגי יסוד בתחום לוחמת הסייבר, ניתוח יכולות לוחמת הסייבר במדינות המייצרות לישראל ולעולם עניין מיוחד, דוגמת סין ואיראן. נושאים נוספים בתוכנית המחקר הם בחינת ההשפעות של עולם הפשע על הביטחון הלאומי, התפוצה של נשק סייבר, ניתוח כישלון שיטות ההגנה ההיקפית בסייבר ובחינת כיווני מענה חדשים, והצעות לקידום רגולציה בתחום הגנת הסייבר של המגזר האזרחי. במהלך השנה האחרונה הוקם במכון למחקרי ביטחון לאומי פורום סייבר – מדיניות ואסטרטגיה. הפורום הוקם, כדי לתת מענה לפער הקיים בשיח שבין שתי סביבות: הסביבה הטכנולוגית, שבה פועלים גורמים רבים ובה התפתח ידע רב מאוד – בישראל (ובעולם), והסביבה האסטרטגית ופיתוח המדיניות. פורום זה מאפשר לייצר שיח בלתי־אמצעי בין חברות טכנולוגיות לבין גורמי מדיניות ואסטרטגיה, ובכך לפתח תובנות ייחודיות לטובת ביצור הגנת הסייבר של ישראל בפרט, וקידום הנושא בארץ ובעולם.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: רפאל ש. פוירשטיין
תיאור: "הפוטנציאל האנושי" הוא מושג שמלווה אותנו בתחומים רבים. לעתים הוא אף טורד את מנוחתנו ככל שמדובר בפוטנציאל הלא ממומש שלנו, של ילדינו או של תלמידינו. לא אחת אנו שואלים את עצמנו: האם נוכל להיות יותר ממה שאנו היום? עד כמה? כיצד מממשים את הפוטנציאל הטמון בנו? למרבה הפלא, מושג זה, השגור בפי רבים, זכה עד היום לפרדיגמה אחת בלבד המוקדשת רק לו – זו של חתן פרס ישראל, פרופ' ראובן פוירשטיין (1921­-2014), שגיבש תפיסה החותרת תחת עולם ההגדרות המקובעות המעצבות את חיינו. כך למשל הוא פיתח מדד אינטליגנציה חליפי למדד ה-IQ המוכר, מדד שמעריך את פוטנציאל הלמידה. ואכן, בעקבות עבודותיו, מושגים כגון לקות למידה, אינטליגנציה, כישורים, הפרעות קשב, מוגבלות שכלית, מצוינות ועוד רבים אחרים מקבלים פרשנות חדשה וזוכים לאורה להתייחסות שונה ובעיקר לאופק רחב ומבטיח יותר. אבי הפוטנציאל האנושי מתחקה אחר סיפור חייו האישי המרתק, חוצה היבשות והתרבויות, של פרופ' פוירשטיין, ובעיקר אחר מפעל חייו וחידושיו הבינלאומיים בנוגע לטבע האדם ולפוטנציאל הטמון בו. הספר נכתב על ידי בנו וממשיך דרכו, הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, והוא רוקם שיחה אישית כנה ונוגעת ללב בין אב לבנו ולוקח אותנו למסע מחְכּים ומשנה חיים המספר לנו מחדש את כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עוזי עילם
תיאור: פשיטה לילית הוא סיפורם המרתק והמופלא של הלוחמים והמפקדים ביחידה 101, בגדוד 890 ובחטיבה 202 של הצנחנים, שבזכות פעולות התגמול ההרואיות שערכו מעבר לגבול בשנים 1956-1953, שב צה"ל והיה לצבא יוזם ולוחם. הקצב המסחרר של הפעולות והמבצעים המתוארים בספר נותן תחושה של קריאה במותחן בדיוני שקשה להניחו מהיד. בתוך כך הוא ממחיש לקורא את טקטיקות הפעולה המיוחדות של המפקדים שהיו לאגדות עוד בחייהם – מג"ד 890 אריאל שרון וסגנו אהרון דוידי, ושל הסייר והלוחם המהולל מאיר הר-ציון.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: איתן בנצור
תיאור: לאחר שירות ארוך שנים במשרד החוץ, איתן בנצור, שהיה מזכירו המדיני של שר החוץ אבא אבן ומנכ"ל משרד החוץ בתקופת כהונתם של השרים דוד לוי, אריאל שרון ובנימין נתניהו, מביט לאחור על המהלכים לשלום שנעשו – או הוחמצו – באזור, מאז החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם מ-1967, דרך דחיית יוזמת יארינג לשלום ב-1971 שהיתה עשויה למנוע את מלחמת יום הכיפורים, ועד לתהליך אוסלו, שהיה למעשה הפניית עורף לתהליך מדריד – מתווה מדיני מבטיח לשלום אזורי במזרח התיכון.בפרספקטיבה של שני דורות, בנצור מציע הערות והארות על ההישגים, על הכישלונות ועל מגוון המאפיינים שעיצבו את התהליך המדיני וקבעו את גורלו: מעוף ותעוזה מול אדישות; עשייה נלהבת מול זחיחות; אשליה מול ריאליזם; ראייה ממלכתית מול אמביציה אישית; מחדלים מול עשיית יתר; היעדר קשב וחוסר בראיית הנולד. ייבחן כאן גם המחיר ששילמנו על אי-עשייה, על קפיאה על השמרים, על בזבוז הנכסים המדיניים ועל הרצון בתהילה אישית.לצד סוגיות כבדות משקל אלה תמצאו בספר גם לקט אנקדוטות וחוויות אישיות מרגעים גדולים לצד פכים קטנים מחייו של איש שירות החוץ, כמו גם סיפורים מההיסטוריה של יחסי החוץ של ישראל, כגון המגעים עם צפון קוריאה ומגעים גלויים וחשאיים עם מדינות ערב.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אהוד קינן
תיאור: ביום ראשון, 29 בינואר 2017, הניח פרופ' אהוד קינן, מבכירי הכימאים בישראל, פצצה על שולחנו של ראש עיריית חיפה. היה זה דוח מומחים שקבע כי מְכל האמוניה של חברת "חיפה כימיקלים", ובמיוחד ספינת האמוניה שפקדה את נמל חיפה פעם בחודש, עלולים ברגע אחד ליפול קורבן לפיגוע טרור שיהפוך את צפון המדינה לתפאורה מזעזעת של סרט אסונות הוליוודי. בתגובה החלה "חיפה כימיקלים", בגיבוי עורכי דין יקרים, לוביסטים, פוליטיקאים, שרי ממשלה ואף ראש הממשלה עצמו, לעשות כל שביכולתה כדי למנוע מהדוח הזה להשפיע על הציבור ועל בתי המשפט, כשהמטרה העיקרית המניעה אותה היא להמשיך להרוויח מיליארדים. קינן מצדו הבין כי עליו להתגייס להצלת תושבי הצפון, גם במחיר אישי גבוה, והחל לפלס את דרכו בתוך ג'ונגל של השמצות אישיות, איומים, כזבים וישיבות מופרכות שהזכירו יותר קרקס תקשורתי מאשר דיונים רציניים. את כל אלה ורגעים מכריעים אחרים, המגובים בפרוטוקולים מפורטים, הוא ממפה בספרו, מלחמת האמוניה, הנקרא בחרדה ובנשימה עצורה, אך גם עם לא מעט אופטימיות. זהו סיפור שמחד מדגים כיצד מדינת ישראל מתנהלת באמת ומהי משמעות הביטוי "הון-שלטון-ביטחון", ומאידך מוכיח שאפילו אדם יחיד, שהאמת והדאגה לשלום הציבור הן נר לרגליו, מסוגל נגד כל הסיכויים לשנות את המציאות ולהציל את חייהם של רבבות בני אדם.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חיים נבון
תיאור: מדינה יהודית לא צריכה להיות מדינת הלכה. בספר פורץ דרך מצהיר הרב חיים נבון שהוא משעה את חלומו על מדינת התורה; אך זה לא אומר שאין ליהדות מה להגיד על דמותה של מדינת ישראל. המדינה אינה זהה לעם, טוען הרב נבון; היא כלי בשירות העם. אך המדינה גם אינה רק "אמנה חברתית" בין יחידים מבודדים. מתוך ניתוח מעמיק של מקורות תורניים ועיון בהגות מערבית עכשווית הוא מנסח את מושג הברית כתשתית למדינה יהודית. מדינת הברית צריכה להיות מדינה רזה על מנת להותיר מקום לשגשוגן של יחידות הזהוּת הטבעיות: משפחה, קהילה, עיר ועם. המתכונת הזו היא חלופה לחשיבה הליברטריאנית, המקדשת רק את זכויות היחידים, וגם לחשיבה הפרוגרסיבית, השואפת להשתמש ברשויות ממשלתיות כדי לכפות את ערכיה על החברה כולה. מדינה קטנה לעם גדול מציע גישה מקורית בשיח הישראלי והיהודי. הוא מצדד בחופש חינוכי, לא משום שחופש הוא ערך עליון, אלא משום שחינוך הוא ערך עליון; ותומך ביותר חירות בתחום שירותי הדת, לא רק למען החירות אלא בעיקר למען הדת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף זעירא
תיאור: אבטלה... אינפלציה... אי-שוויון... גירעון...מאזן תשלומים... מס חברוֹת... ניאו-ליברליזם...פיריון... צמיחה כלכלית... רגולציה... תמ"ג... כל המושגים האלה, ועוד עשרות אחרים, "מפגיזים" אותנו באופן יומיומי בכל אמצעי התקשורת, דרך כתבות כלכליות ודיונים של מומחים שמטרתם בדרך כלל להסביר לנו למה מצבנו רק הולך ומידרדר. מה מסתתר מאחורי כל המושגים האלה? ומה הם אומרים לנו על חיינו כאן והיום? ובעיקר: איך לא לתת להם להסתיר מאיתנו את האמת על קבלת ההחלטות המשפיעות על כולנו? כלכלת ישראל עונה על כל השאלות האלה, ועוד הרבה יותר. הספר משלב יחד לסיפור מרתק את הנתונים הכלכליים של ישראל, עם התיאוריה הכלכלית העדכנית ועם ההיסטוריה הייחודית של ישראל. זהו סיפור על התפתחות מרשימה, על הצלחות בהשגת יעדים, אבל גם על נושאים כואבים שעדיין רחוקים מלהיפתר, ובראשם הסכסוך הישראלי-ערבי ואי-השוויון המעמיק בין עשירים לעניים. גם שני אלה אינם גזירת גורל, ויש דרכים להתמודד איתם. כלכלת ישראל הוא תוצאה של שלושים ושבע שנות מחקר כלכלי ובתוכן עשרים שנים של מחקר והוראה על כלכלת ישראל. הוא כתוב ביסודו לקהל הרחב, בצורה ישירה ובגובה העיניים, ללא צורך בידע מוקדם בכלכלה, אבל גם סטודנטים ואנשי מקצוע יוכלו ללמוד ממנו, בעזרת הנספחים המדעיים הנלווים לספר.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: דוד פסיג
תיאור: בחיבור זה מזהה פרופ' דוד פסיג את כיוון התפתחותה של היהדות ואת אופי מנהיגיה העתידיים. מאחר שהיהדות לא התקיימה מעולם בריבונות מודרנית עד לימינו אלה, מרכיביה החלו בתהליכי תמורה מרחיקי לכת. בהתבסס על דיאגנוזה אפשרית המצביעה על נוירוזה לאומית מהעבר, שהובילה לפורענויות ולמפלות בארבעה עידנים בדברי ימי העם, הוא מפרט מה דרוש לעשות במאה ה-21 כדי שהכוחות שהניעו את מחדלי העבר לא ישובו לפעול. עוד הוא מזהה את ניצני התמורות שיעברו על לאומיותו, על דתו ועל אופיו של העם היהודי בארץ ישראל.

זהו ספר נוסף בסדרת ספריו של פרופ' פסיג על העתיד, שמטרתם לקרב את הקורא להבין כיצד ניתן לזהות מגמות עוד בטרם בשלו ולפעול כדי להימנע ממהמורות או לחזק הזדמנויות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: הדס עפרת
תיאור: ספר זה סוקר תופעה אורבנית, בין-לאומית ועכשווית, של התערבויות אמנותיות שמבקשות להשפיע ולחולל שינוי במרקם החיים בעיר. מדובר ביוזמות מקומיות של אמנים, מעצבים, קולקטיבים ומרכזי תרבות ואמנות בערים רבות בישראל ובעולם. הן מצליחות ליצור מצב אזרחי חדש ומתמודדות עם האתגרים החברתיים והמרחביים שמציבה המטרופולין הפוסט-מודרנית, ובכלל זה ערי לוויין ושכונות פריפריאליות. הרשויות למדו להכיר ביתרונות החשיבה של האקטיביזם האמנותי, השונה מאופני פעולה מקובלים, ונוטות לשתף עמו פעולה. שילובם של כוחות חוץ-ממסדיים היא ניצחונה של העיר היצירתית – עיר של תושביה ושל כל הפועלים בה.
רסלינג
מאת: מאירה וייס
תיאור: על גופתם המתה הוא הספר הראשון בעברית אשר דן בהיבטים החברתיים והתרבותיים של השיח והפרקטיקה במרכז הלאומי לרפואה משפטית בישראל, באבו כביר. הציבור הישראלי נחשף לרפואה המשפטית בעיקר דרך סדרות טלוויזיה זרות, כשבתוך כ-45 דקות מגלים הרופאים המשפטיים בוודאות את סיבת המוות או את זהות הגופות האלמוניות. הציבור הישראלי למד על המכון גם דרך העיתונות הישראלית שהתייחסה למכון מחד גיסא כגיבור-על בתקופות של פיגועים, ומאידך גיסא כשודד האיברים הגדול. בכל אלה נדון המכון כישות מבודדת מהחברה שבתוכה הוא ממוקם. לעמת זאת, ספרה של מאירה וייס דן בפעילותו של המכון כפועל יוצא של היותו חלק מהחברה הישראלית. כל אחד מפרקי הספר דן בפרשיה חברתית אחרת ובתפקידו של המכון ביחס אליה. הפיגועים, הטיפול והזיהוי של גופותיהם של חיילים, זיהויים של "ילדי תימן", קצירת גופות ללא הסכמה מדעת, רצח נשים יהודיות ולא-יהודיות, מהגרי עבודה, קביעת סיבת המוות של הילד הפלסטיני חילמי שושה, נתיחתם של "מחבלים" פלסטינים, השיח על הנתיחה של יצחק רבין – כל אלה ועוד נדונים בספר הנוכחי, והם מיוחסים לתהליכים חברתיים ותרבותיים אשר מאפשרים את השיח והפרקטיקה של המכון. על גופתם המתה מבוסס על מחקר אנתרופולוגי שארך מספר שנים, אשר כלל שהייה ותצפית משתתפת במחלקות השונות של המכון (חדרי נתיחות, משרד קבלת משפחות, מעבדה ביולוגית), ראיונות עם צוות המכון ועם מי שקשורים למכון (בכירים במז"פ, מנהלי בנק העור בבית חולים הדסה) וניתוח מסמכים. הספר רווי בציטוט חלקים גולמיים מיומני השדה של המחברת, לצד תיאור התמודדותה האישית עם עריכת מחקר אנתרופולוגי במכון לרפואה משפטית.
רסלינג
מאת: עידו זלקוביץ'
תיאור: פת"ח (תנועת השחרור הפלסטינית) מהווה ציון דרך מרכזי בהווי הפוליטי-חברתי הפלסטיני. מאז היווסדה בשנת 1959 פת"ח בנתה את עץ ההנצחה הלאומי הפלסטיני וכוננה מיתוסים לאומיים שהפכו למרכיב עיקרי בזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני. במסגרת זו נתנה פת"ח לדת מקום של כבוד. ספרו של עידו זליקוביץ' דן בזיקה ההיסטורית והתפקיד החברתי של האסלאם בתוך תנועת הפת"ח, אשר הנה תנועה לאומית מהפכנית. האסלאם שיחק תפקיד מרכזי בתקופת עיצוב הזהות של התנועה שגרעין מייסדיה היה בוגר תנועת האחים המוסלמים; הנהגת הפת"ח השתמשה במוטיבים אסלאמיים, שהיו מקובלים על רוב הציבור, כדי לגייס אותם למאבק נגד ישראל.

על רקע תהליכי האסלאמיזציה שעברו על החברה הפלסטינית ועל המזרח התיכון מאז 1967, ידעה פת"ח לפרוט על מרכיבי הרגש הדתי ולגייס אותו לטובת פעולתה הפוליטית, כל זאת על רקע הפסיביות שאפיינה את תנועת האחים המוסלמים שדגלה בדעוה – הכשרת לבבות – ומיאנה להיכנס לעימות מזוין עם ישראל. כניסתן של תנועות הג'יהאד האסלאמי והחמאס, אשר הציבו סדר יום אסלאמי מובהק למאבק מול ישראל בשנות ה-80, הציבו אתגר מהותי לפת"ח. אתגר זה התעצם לאחר חתימת הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית בהנהגת פת"ח-אש"ף בשנות ה-90, כמו גם לאחר פריצת אינתיפאדת אל-אקצא בשנת 2000. בתקופה זו נאלצה פת"ח להתמודד גם עם אתגרים פנימיים שהציבו בפניהם פלגים צבאיים שמשתייכים לשורותיה, אשר אימצו טרמינולוגיה אסלאמית ולא קיבלו על עצמם את דין התנועה. ספר זה מסתמך על מגוון רב של מקורות בערבית, לצד מקורות ראשונים ייחודיים. הספר בוחן ומנתח את השיח האסלאמי של תנועת פת"ח בשלביה השונים – הן כתנועת שחרור והן כתנועה פוליטית החותרת לפשרה עם ישראל.
רסלינג
מאת: דפנה גרנית דגני
תיאור: "חינוך מבוסס מקום" הוא תפיסה חינוכית הטוענת כי הזיקה למקום פיזי מעניקה משמעות ייחודית לזהותו של הפרט. מתפיסה זו נגזרת פדגוגיה ייחודית המכונה "למידה מבוססת מקום"; פדגוגיה זו כוללת הנחלת ידע, מיומנויות והרגלים השואבים מהמקום הספציפי את הרצון והמוטיבציה להשפיע עליו ולהוביל לעשייה פעילה למענו. בהקשר הזה המונח "מקום" מבטא לא רק תחום מוגדר בזמן ובמרחב, אלא הזדמנות ללמידה המתבססת על חיבור בין ההיבט הפיזי להיבט הרגשי, בין המידע הנתפס בחושים לידע שנוצר בנפשו של הפרט לאחר המפגש עם השטח. הספר דן בשלוש שאלות בהקשר לחינוך מבוסס מקום: מדוע צריך וכדאי ללמוד על פדגוגיה של מקום? מה מאפיין את הפדגוגיה של חינוך מבוסס מקום? ואיך מלמדים בפדגוגיה הזאת? בהקשר הזה מוצגים בספר סיפורי מקרה מהתוכנית "שבילים", תוכנית אקדמית לתואר ראשון ולתעודת הוראה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר שבע, בשיתוף המכון לחינוך דמוקרטי.
מכון מופ"ת
מאת: רמה קלויר, ברוריה שישון, נחום כהן
תיאור: תוכנית רג"ב, שנועדה להכשיר סטודנטים מצטיינים במכללות להוראה, שמה לה כמטרה לחשוף את הסטודנטים לדרכי למידה לא־שגרתיות, כאלה שיכשירו אותם להיות מורים יצירתיים, פתוחים, יזמים ומובילים. אחת מאבני היסוד של התוכנית היא עריכת כנסים על ידי הסטודנטים ובעבורם. תוכני הכנסים נוגעים בפניה הרבים של הפעילות החינוכית, מהסוג שאינו מקבל על פי רוב מענה בתוכניות ההכשרה הסטנדרטיות. בכנסים אלו הסטודנטים הם האחראים הן על ההיבט הארגוני הן על ההיבט התוכני. הכנת הכנסים דורשת חשיבה יצירתית, מעורבות, יוזמה, למידה עצמאית, עבודה בצוות ולקיחת אחריות עצמית של הסטודנטים על אופן למידתם. הספר מסכם קרוב לעשרים שנות פעילות של פדגוגיית הכנסים בתוכנית רג"ב בכל המכללות האקדמיות לחינוך בישראל, ומציג מאמרים של מְרַכְּזֵי התוכנית ובעלי עניין אחרים שהיו מעורבים בעשייה. המחקרים שנערכו על הכנסים, המאמרים המתארים אותם במכללות השונות, ניתוחם באמצעות תאוריות למידה חדשניות ועוד – כל אלה יוצרים קלידוסקופ פדגוגי ססגוני, מעודכן וייחודי לתוכניות להכשרת מורים; כאלה המבקשות לשבור את השגרה ולקחת את הסטודנטים למחוזות אחרים של למידה והתנסות ועשויות גם להעניק השראה לכל העוסקים במערכת החינוך בכל אחד משלביה.
מכון מופ"ת
מאת: נורית דביר, אריאלה גדרון
תיאור: פדגוגיה נרטיבית מציעה תפיסה רחבה של ידע, למידה והוראה; היא ניזונה מתורת ההכרה הקונסטרוקטיביסטית וההרמנויטית, שעל פיה ניתן להבין את התנהגות האדם באמצעות סיפורים שהוא מספר ועל פי פרשנותו את העולם. ספר זה הוא פרי עבודתן של חוקרות מומחיות, המלמדות באוניברסיטאות ובמכללות בתחומי הכשרה מגוונים של מקצועות האנוש. על אף העולמות השונים של המקצועות שהן עוסקות בהם, המשותף לכלל הכותבות הוא הפדגוגיה הנרטיבית. תפיסה זו מהווה תשתית לעבודתן עם מתכשרים למקצועות שלהן. כל אחת ואחת מהן יוצקת מפרי ניסיונה האישי-מקצועי ובונה מודל עבודה משלה, הניזון מתפיסתה המקצועית את הפדגוגיה הנרטיבית ואת צורכי המקצוע. בספר מוצגים מודלים שונים שהכותבות יצרו בעבודתן, והן מגוללות בו את הרהוריהן על אודות המודלים הללו ודנות בתאוריות המזינות אותם. המאמרים השונים חושפים את הקוראים לגישות שונות של פדגוגיה נרטיבית בתחומי הכשרה מגוונים במדעי האנוש, ועשויים להעשיר קהילות מקצועיות שונות בהיבטים פדגוגיים-דידקטיים ותאורטיים של פדגוגיה נרטיבית. הספר מיועד לכלל העוסקים בהכשרה מקצועית, לאנשי מקצוע ותיקים, לסטודנטים ולנשות ולאנשי חינוך המבקשים ללמוד על פדגוגיות חדשניות להוראה וללמידה.
מכון מופ"ת
מאת: גילה שילה
תיאור: הכתיבה היא נושא המעסיק מאוד אנשי חינוך וחוקרים בתחומי האוריינות, חקר השיח והבלשנות. הקושי של תלמידים בתחום ההבעה בכתב וצמצום אוצר המילים שלהם מדגישים את הצורך בעיסוק בתחום, לא רק בשיעורי לשון. הרצון שנוצר מצד אחד ללמד כתיבה טיעונית ואקדמית ומצד שני לאפשר לתלמידים להביע קול אישי ולהתנסות בכתיבה יצירתית, מחייב התייחסות כוללת ומיוחדת לשיח ולטקסט הבית-ספרי ולהוראתו. הספר מציע תיאור מפורט של דפוסי שיח המאפיינים טקסטים מן העברית הבינונית הנדרשת לכל מוען ונמען, כותב וקורא. כמו כן הוא מקנה כלים מבניים, לשוניים וסגנוניים-רטוריים המסייעים לפענוח הטקסט ולכתיבתו. הכותבת יוצאת מן המצוי – טקסטים מסוגות שונות ולמטרות שונות – ומציגה את הרצוי על פי קריטריונים מתחומים שונים. הספר מיועד לסטודנטים, למורים, למרצים ולחוקרים מתחומי דעת שונים במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, העוסקים בטקסט על פניו השונות. הוא נותן כלים לכל מלמד ולכל חוקר, לאו דווקא איש לשון, לפענח טקסטים הנדונים בבתי הספר בגילים השונים ולכתוב על פי הנדרש.
מכון מופ"ת
מאת: חוה וידרגור
תיאור: הספר מציג מודל לבניית תוכניות לימודים רב-ממדיות, המפתחות אוריינות חשיבת עתיד בקרב כלל תלמידי בית הספר. אוריינות חשיבת עתיד מורכבת מאוריינות לשונית, מדעית וטכנולוגית, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית וחשיבת עתיד. המודל המוצע בספר מקדם הקניית אוריינות זו בקרב תלמידים תוך למידה סביב פרויקטים ופתרון בעיות באמצעות כלי חשיבה שונים הייחודיים למיומנויות המאה ה-21. המודל משלב אסטרטגיות הוראה שונות כגון למידה טרנסדיסציפלינרית ומולטידיסציפלינרית. בספר מוצגות תוכניות לפיתוח מיומנויות ותהליכי חשיבה גבוהים, ויש בו התייחסות להוראה של תחומי דעת ליבתיים ושאינם ליבתיים ולפיתוח תוכניות לימודים לתלמידים מחוננים, לתלמידים מצטיינים ולתלמידים בסיכון לנשירה. ספר זה מציג תאוריה לצד מעשה – תאוריות קונסטרוקטיביסטיות עכשוויות לצד כלים שנבחרו בקפידה בדרך אותנטית ורלוונטית ליצירת עניין ואתגר, תוך התייחסות ללמידה מהיבט אישי, היבט גלובלי והיבט הזמן. כל פרק בספר מאיר אסטרטגיה או כלי חשיבה שונה. בפתיחת כל פרק מוצגת התאוריה ואחריה מתוארים יחידת הלימוד ותכנון השיעורים. הפרקים מסתיימים בתוצר הסופי הנקרא תרחיש עתידי: התלמידים כותבים תרחיש עתידי וכך משגרים את עצמם לעתיד. התרחיש מבוסס על הידע שהצטבר במהלך לימוד היחידה, הוא מסכם את הלמידה וממחיש את אוריינות חשיבת העתיד. הספר יישומי עבור קהלים רבים, ביניהם קובעי מדיניות, רכזי תוכניות לימודים, מרצים במכללות להוראה, סטודנטים לתואר שני ומורים, החותרים לספק לתלמידיהם למידה משמעותית ורלוונטית ולצייד אותם במיומנויות אשר יכינו אותם לעולם המשתנה במהירות ויסייעו להם לשלוט בעתידם.
מכון מופ"ת
מאת: ישעיהו תדמור, עמיר פריימן
תיאור: תמצית החינוך היא בעינינו עיסוק ב"שאלת האדם". לשון אחר, תמצית החינוך היא ההוויה המביאה לעירור שאלות קיומיות בתלמיד, ובאמצעות הדיאלוג המתרחש בה מתחזקת תודעתו, מתגבשת זהותו, מותווית השקפת עולמו, נקנים ערכיו, ומסתמנת תכנית חייו. ההוויה הזאת בבית הספר, אמנם מרביתה מתקיימת במצבי למידה, אולם היא איננה תחומה למישור האינטלקטואלי בלבד. לפיכך, אף שהמאמרים שכינסנו בקובץ זה מכוונים לאינטלקט, ברצוננו להדגיש שעירור "שאלות האדם" והעיסוק בהן בחינוך נעשים גם – ולעתים אף ביתר שאת – במישור הרגש, הנפש, האמונה והרוח. שאלות האדם, אף שחלקן נדון רבות בספרות ובציבור, הן בעיקרן שאלות של היחיד. אדם עשוי להכיר קשת של תשובות ומנעד רחב של עמדות בנוגע לשאלות קיום, ביניהן תשובות אובייקטיביות לכאורה, כאלה שהוא עשוי למצוא בכתביהם של אנשי מדע; אבל התשובה שתעצב את תפיסת עולמו ואת התנהגותו היא זו שיגדיר בעצמו ומתוך עצמו באורח אותנטי. בסופו של דבר המענה הוא מענה אישי שלו, והתוקף העיקרי לו הוא היותו אישי-פנימי. כך גם בחינוך. אותה הוויה חינוכית מעוררת את השאלות ומעודדת שיח וחקירה משותפים בקרב התלמידים ובינם לבין המורה, אבל אין בחינוך כדי להציע "תשובת בית ספר". התשובה היא בהכרח סובייקטיבית, של התלמידה ושל התלמיד. בספר זה אנו מבקשים לעודד את המורים ואת מכשירי המורים להכיר מבחר של "שאלות אדם" ברמות ההגותית, המדעית והפדגוגית, להעמיק את חשיבתם באותן שאלות, ובתוך כך לטעת בהם ביטחון לדון בהן עם תלמידיהם במסגרת ההוראה-למידה ובמסגרת החינוכית בכללה בדרך פדגוגית מושכלת ורגישה.
מכון מופ"ת
מאת: ישעיהו תדמור, עמיר פריימן
תיאור: תמצית החינוך היא בעינינו עיסוק ב"שאלת האדם". לשון אחר, תמצית החינוך היא ההוויה המביאה לעירור שאלות קיומיות בתלמיד, ובאמצעות הדיאלוג המתרחש בה מתחזקת תודעתו, מתגבשת זהותו, מותווית השקפת עולמו, נקנים ערכיו, ומסתמנת תכנית חייו. ההוויה הזאת בבית הספר, אמנם מרביתה מתקיימת במצבי למידה, אולם היא איננה תחומה למישור האינטלקטואלי בלבד. לפיכך, אף שהמאמרים שכינסנו בקובץ זה מכוונים לאינטלקט, ברצוננו להדגיש שעירור "שאלות האדם" והעיסוק בהן בחינוך נעשים גם – ולעתים אף ביתר שאת – במישור הרגש, הנפש, האמונה והרוח. שאלות האדם, אף שחלקן נדון רבות בספרות ובציבור, הן בעיקרן שאלות של היחיד. אדם עשוי להכיר קשת של תשובות ומנעד רחב של עמדות בנוגע לשאלות קיום, ביניהן תשובות אובייקטיביות לכאורה, כאלה שהוא עשוי למצוא בכתביהם של אנשי מדע; אבל התשובה שתעצב את תפיסת עולמו ואת התנהגותו היא זו שיגדיר בעצמו ומתוך עצמו באורח אותנטי. בסופו של דבר המענה הוא מענה אישי שלו, והתוקף העיקרי לו הוא היותו אישי-פנימי. כך גם בחינוך. אותה הוויה חינוכית מעוררת את השאלות ומעודדת שיח וחקירה משותפים בקרב התלמידים ובינם לבין המורה, אבל אין בחינוך כדי להציע "תשובת בית ספר". התשובה היא בהכרח סובייקטיבית, של התלמידה ושל התלמיד. בספר זה אנו מבקשים לעודד את המורים ואת מכשירי המורים להכיר מבחר של "שאלות אדם" ברמות ההגותית, המדעית והפדגוגית, להעמיק את חשיבתם באותן שאלות, ובתוך כך לטעת בהם ביטחון לדון בהן עם תלמידיהם במסגרת ההוראה-למידה ובמסגרת החינוכית בכללה בדרך פדגוגית מושכלת ורגישה.
מכון מופ"ת
מאת: זאב לרר
תיאור: הקב"א, מכשיר המיון הראשי והראשוני הקובע את גורלם הצבאי של המתגייסים והמתגייסות, התגבש ועוצב בשנות החמישים של המאה העשרים. במשך השנים נוצרו סביבו שמועות, מיתוסים ואגדות אורבניות, אך הוא נותר עמום ואפוף מסתורין, בגדר "קופסה שחורה". הספר הקוד האתני: קב"א, מזרחים, אשכנזים פותח את הקופסה השחורה הזאת. הוא מבוסס על מחקר ראשון מסוגו, המקיף את כל חיילי צה"ל משנות החמישים ועד סוף שנות התשעים. על סמך בחינה של מאות מסמכים שעד לפני זמן לא רב היו חסויים, הספר מתאר את תהליכי קבלת ההחלטות סביב מכשיר הקב"א; וחושף שלל נתונים המלמדים על הפערים בין אשכנזים למזרחים בציוני הקב"א, על מקורות הפערים האלה, ובעיקר על ההשפעה שלהם על הריבוד האתני בצה"ל.
הקוד האתני, ספרו של זאב לרר מציע מבט סוציולוגי מעמיק וחדשני על השאלה כיצד פועלת פרקטיקה של גזענות ממוסדת בארגון מודרני וכיצד היא מתאפשרת. ההתחקות על קורותיו של הקב"א חושפת סיפור כואב בעל מעמד מכונן בעיצוב היחסים בין מזרחים לאשכנזים בישראל, ומתארת את הדיכוי התרבותי והפוליטי של יוצאי ארצות ערב דווקא בתוך מוסד שהבטיח להם שוויון, שותפות וכבוד לאומי.
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוחמכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם עוז
תיאור: במחקר ראשון מסוגו בוחן אברהם עוז לעומקו את היחס בין התיאטרון העברי המודרני לבין הסיפֵּר שעליו מושתתת האידיאולוגיה הציונית. טענות היסוד של הספר הן שכמו בצמיחתה של כל תנועה לאומית משחר העת החדשה עד ימינו, מלווה גם אמנות התיאטרון את כינונה של תודעה וזהות לאומית, בין אם כנושאת דברה של ההגמוניה ובין אם כמתבוננת מהצד ולעיתים אף כגורם חתרני נגד ההגמוניה. בשל רצינות הקשר שנרקם בין העולם המימטי לבין המציאות בקונטקסט של כינון זהות לאומית, נבחן באופן ייחודי הקשר בין שיקוף הנרטיב הלאומי לבין הדרמה הרצינית, כשגולת הכותרת שלה היא הטרגדיה. שאלה זו הנה משמעותית במיוחד ביחס לסיפר הציוני אשר מתחילת דרכו היה אמור להתמודד עם דילמות מורכבות שנבעו מן ההקשרים המיוחדים של ההיסטוריה היהודית בדורות האחרונים, כמו גם מהסכסוך עם ישות לאומית מתחרה על טריטוריה משותפת.
ספר זה מתחקה אחר כמה נקודות ציון מרכזיות בדרכו של התיאטרון העברי: מהצגות החובבים הראשונות שהתקיימו במושבות העלייה הראשונה, ביפו ובירושלים, דרך מחזות שהוצגו בשנות המנדט הבריטי ומאז קום המדינה, כולל מספר מחזות מתורגמים אשר הנם רלוונטיים לנושאים הנדונים. דיונים מפורטים יותר מתקיימים במחזות דור בארץ, מחזאות השואה, לצד יצירתם של מחזאים כמו ל. א. אריאלי-אורלוף, עמוס קינן, נסים אלוני, חנוך לוין, יהושוע סובול, יצחק לאור ועוד. בכל הדיונים הללו נבחן היחס בין שאלות היסוד של הסיפר הציוני לבין הדרמה הרצינית, במיוחד הטרגדיה.
דעת : מרכז לימודי יהדות ורוחרסלינג
מאת: עודד רון, מור ברזני
תיאור: מוקדי קבלת ההחלטות בשירות המדינה בישראל חסרים ייצוג של המגוון הישראלי. להיעדר הייצוג במקומות אסטרטגיים אלו השלכות רבות. מחקר זה מבקש להתמקד בהשלכה של היעדר ייצוג לחברה הערבית - למרות העלייה בשיעור העובדים הערבים שהשתלבו בשירות המדינה בשנים האחרונות – על המקצועיות ועל הרלוונטיות של ההחלטות המתקבלות על ידי המדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תהילה שוורץ אלטשולר, גיא לוריא
תיאור: בשנים האחרונות השתנתה תעמולת הבחירות באופן דרמטי. התעמולה היגרה למרחב המקוון ונעשה שימוש במגוון של כלים וטכניקות, שאחדים מותאמים באופן אישי לכל בוחר ולאחרים יש פוטנציאל מניפולטיבי רב. למשל, הפצה מכוונת של חדשות כָּזב (פייק ניוז) או מידע מטעה ומוטעה (דיס־אינפורמציה ומיס־אינפורמציה); הפעלת חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות ויצירת "רשתות הדהוד" שמטרתן ליצור תחושה מזויפת של פופולריות לדעות מסוימות; וכן ניתוח עומק של מידע אישי על בוחרים בלי שהללו מודעים לכך.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גבריאל גורדון, איתן רגב
תיאור: על פי תחזיות משרד השיכון, תוספת הדירות שתידרש לציבור החרדי בשני העשורים הקרובים נאמדת בכ-200,000 דירות. כדי לתכנן את פרישׂתן הגאוגרפית ואת שילובן המיטבי באסטרטגיית הדיור הלאומית נחוצים נתונים עדכניים ומהימנים על מאפייני שוק הדיור החרדי, על פרישתו הגאוגרפית, על דפוסי הרכישה והשפעתם על התעסוקה וכן על הממשק המרחבי עם הציבור הלא-חרדי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף שפירא
תיאור: כדי להתקיים ולשגשג, בשגרה ובתקופת בחירות, מפלגות צריכות לגייס ולהוציא כספים רבים. מדינת ישראל, כמו רובן המכריע של הדמוקרטיות, מסדירה את ההתנהלות הכספית של המפלגות. אחת המטרות העיקריות של אסדרה זו היא לשמור על השוויון בזכות של מפלגות להיבחר לפרלמנט - עיקרון בסיסי בדמוקרטיה מודרנית. ללא אסדרה מתאימה שתשמור על שוויון זה עלול להיווצר מצב שבו מפלגות אחדות מקבלות מהמדינה, או מגייסות מהציבור, משאבים כספיים אדירים, משתמשות בהם במהלך מערכת הבחירות וכך "משתלטות" עליה ומקשות מאוד על מפלגות אחרות להיבחר לפרלמנט.
מטרתו של מסמך זה היא לבדוק אם צריך לשנות את הכללים המנחים את מערכת מימון הבחירות בישראל כדי להבטיח את השוויון בזכותן של מפלגות להיבחר לכנסת. המסמך סוקר את הכללים הקיימים בישראל במבט תאורטי והשוואתי רחב.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חדאד חאג’ יחיא נסרין, סייף איימן, ניצה קסיר (קלינר), בן פרג'ון
תיאור: החברה הערבית סובלת זה שנים משיעורי עוני גבוהים במידה ניכרת לעומת כלל האוכלוסייה. מחקר זה סוקר כיצד האוכלוסייה הערבית הודרה במשך שנים מרכיבים של מערכת הביטחון הסוציאלי ומההשקעה החברתית של מדינת ישראל; וכיצד השינויים שחלו במדיניות הרווחה בתחילת שנות ה־ 2000 פגעו במיוחד באוכלוסייה זו. ממצאי המחקר מלמדים כי מצבה הירוד של החברה הערבית נובע, בין היתר, מהקצאה לא שוויונית של תקציבי רווחה גם כיום, ובשני אפיקים עיקריים – ברמה הארצית, מערכת הביטחון הסוציאלי אינה מצליחה לחלץ את האוכלוסייה הערבית מעוני במידה שווה לאוכלוסייה היהודית; וברמה המקומית, מנגנוני תקצוב מחלקות הרווחה, בצד חולשתן של הרשויות הערביות, אינם מספקים מענה הולם לצורכי התושבות והתושבים ביישובים הערביים. אומנם בשנים האחרונות חל צמצום מסוים בממדי העוני בקרב האוכלוסייה הערבית, אך הם עדיין גבוהים. דחיקת האוכלוסייה הערבית לשולי החברה הישראלית טומנת בחובה נזקים רב־ממדיים. כאשר שיעור המשפחות מהחברה הערבית החיות בעוני גבוה כל כך, יכולתן להשתלב בתעסוקה איכותית ולהעמיד עבור ילדיהן את הכלים לעשות זאת בעתיד נפגעת פגיעה קשה. ראוי אפוא שהממשלה תנקוט צעדים נרחבים יותר למיגור העוני ולשיפור שירותי הרווחה בקרב אוכלוסייה זו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לילה מרגלית
תיאור: במהלך משבר הקורונה נעשה שימוש נרחב בסמכות הקיצונית הניתנת לממשלה במצב חירום להתקין תקנות שעת חירום (תקש"ח) הגוברות על חקיקה של הכנסת. שימוש זה לא נסמך על הכרזה ספציפית של הכנסת על מצב חירום, הנוגעת למשבר הקורונה, אלא על ההכרזה הביטחונית הכללית הנמצאת בתוקף מאז קום המדינה. הוא עורר שאלות יסודיות: באילו נסיבות ראוי לנקוט את הצעד הקיצוני של העברת סמכות החקיקה לידי הממשלה? מהו תפקיד הכנסת בפיקוח על מהלך כזה? האם ראוי להסתמך על ההכרזה הביטחונית המתמדת על מצב חירום כבסיס לטיפול במשבר אזרחי חדש שאינו קשור כלל לנסיבות שהובילו אליה?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, גבריאל גורדון
תיאור: בזכות מתודולוגיה חדשנית ובסיס נתונים עשיר, מחקר זה מספק לראשונה אומדן מהימן של קצב והיקף המעברים בין הזרמים בדת בקרב האוכלוסייה היהודית (ובפרט במגזר החרדי). אלגוריתם חדש שפותח לצורך המחקר אִפשר לזהות ברמת דיוק גבוהה מאוד פרטים אשר גדלו בילדותם במשפחה חרדית אך אינם מגדירים את עצמם חרדים בבגרותם (ולהפך). כאמצעי בקרה נבדק גם שיעור הילדים שנשלחו למוסד לימוד לא־חרדי (בגיל תיכון) מתוך כלל הילדים שהוריהם גדלו והתחנכו בבית חרדי — והתקבלו תוצאות דומות מאוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמיחי כהן
תיאור: מאז הקמתה שרויה מדינת ישראל במתח אל מול הקהילה הבינלאומית בעניין שורה של סוגיות הנוגעות למשפט הבינלאומי. מתח זה התגבר מאז מלחמת ששת הימים ושליטתה של ישראל בשטחים. במחלוקות עם הקהילה הבינלאומית התבססה ישראל על תמיכתה של ארצות הברית, אך תמיכה זו לוותה במגבלות שהוטלו עליה, שכן לא בכל עמדה ישראלית תמכה ארצות הברית תמיכה מלאה. בשנים האחרונות נראה היה שהתמונה משתנה: ממשלו של הנשיא טראמפ אימץ עמדות פרו ישראליות בשורה ארוכה של נושאים לא רק בעקבות תמיכה בישראל, אלא גם בשל עמדה עקרונית ששוללת את השפעתו של המשפט הבינלאומי בתחומי מדיניות שונים. תמיכה אמריקאית זו אפשרה לישראל לקדם מדיניות שנוגדת את העמדה של חלקים גדולים בקהילה הבינלאומית ביחס למגוון נושאים שקשורים למשפט הבינלאומי כגון הסיפוח וההתנחלויות, היחס למוסדות בינלאומיים ושימוש בכוח.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי פרידמן
תיאור: האם החברה החרדית משתלבת בהדרגה בחברה הישראלית? כמו כל קבוצה אנושית, גם החברה החרדית השתנתה ב-20 השנים האחרונות. יותר חרדים משולבים במעגלי העשייה, וישנם חרדים המאמצים דפוסי חיים וערכים מודרניים ודמוקרטיים. אבל השאלה היא היכן בחברה החרדית או באיזו תת-קהילה וזרם בתוכה התחולל השינוי הזה, והאם מדובר בשינוי משמעותי בחברה החרדית שמסמן זרם שילך ויתגבר או שהשינוי מינורי ואינו משיג את הגידול הדמוגרפי של הקהילה החרדית?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: מראשית דרכן של הישיבות החרדיות כמעט כל ניסיון לשלב בהן לימודי חול נחשב לקריאת תיגר חמורה על עצם ייעודן החברתי, הרוחני והדתי. ואולם לאחרונה ניכרות תמורות דרמטיות בהיקפן ובאופיין של החלופות החינוכיות ה"רכות" המוצעות לנוער חרדי בגיל הישיבה הקטנה, גיל בית הספר התיכון. מהן אותן מסגרות חינוך חלופיות לנערים חרדים ומה היקף הלומדים בהן? באיזו מידה מסגרות אלו הן חלופות חינוכיות ראויות שמכינות את בוגריהן לחיים מלאים ומועילים לפרט, לקהילה ולמדינה? כיצד ניתן לפתח ולחזק את המסגרות האלה?
מחקר מדיניות זה ממפה ומאפיין לראשונה את כלל מסגרות החינוך החלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים ברוח ישיבתית; פנימיות וכפרי נוער חרדיים לנערים הנמצאים בשוליים ובמצבי נשירה וסיכון. המחקר מסרטט את ההצלחות וההישגים במסגרות אלו ועומד על האתגרים והחסמים שעימם מתמודדים הגורמים הממשלתיים והאזרחיים־חברתיים המעוניינים לחזקן ולשפרן. לנוכח מציאות שבה שיעור הנשירה הגלויה של נערים חרדים עמד בשנת 2018 על 4.6% , לעומת 1.4% בלבד במערכת החינוך הממלכתית, ולנוכח היעדר מדיניות ברורה, מוסכמת וכוללנית באשר למסגרות הנדרשות לאלפי נערים חרדים שאינם לומדים בישיבות קטנות, מוצגות במחקר המלצות יישומיות. באמצעות מכלול המלצות אלו ושיתוף פעולה בין־מגזרי בין גופי הממשל לגורמי חינוך חרדיים ניתן יהיה לעצב דור צעיר אמוני־רוחני משכיל, יצרני ומקצועי, בעל תחושת שייכות וזהות ברורה ויציבה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות