נמצאו 646 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: מפלגת חרות, שהיתה בראשית דרכה מנודה פוליטית ותרבותית, נעשתה במרוצת הזמן ובגלגוליה השונים למפלגה דומיננטית בפוליטיקה בת־ימינו. המחקרים שהתפרסמו עד כה על תנועה זו ועל הזרם הרוויזיוניסטי, שממנו צמחה, עסקו בעיקר במאבקיה ההיסטוריים ובמנהיגיה, ואילו ספר זה מתמקד - ובזה חידושו - בחשיפת התהליך הפנימי, הסמוי, של יצירת הדימויים והסיפר (הנרטיב) הקולקטיבי של חרות בתוך התנועה ומחוצה לה. הצודקים והנרדפים מכוון את הזרקור אל ההון התרבותי (בלשונו של פייר בורדייה) של חרות: אוצר המיתוסים, הסמליםוהסיפרים בכל אלה חברי המפלגה ותומכיה? באילו דרכים הם באו לידי ביטוי במאבק הכוחות הפוליטי הפנים־מפלגתי ובזירה הלאומית?
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אורי רם
תיאור: מתי ואיך התפתחה הסוציולוגיה הישראלית ואילו גלגולים עברה? כיצד פעלה במרחב הלאומי היהודי-ישראלי ובתוך הסכסוך עם הלאום הערבי-פלסטיני? כיצד הושפעה מן התמורות שחלו בזירת הסוציולוגיה הבין־לאומית? איך פירשה הסוציולוגיה את החברה הישראלית ואת השינויים שחלו בה ומה הייתה תרומתה לשיח החברתי והפוליטי בארץ? עניינו של ספר זה הוא ההיסטוריה הרעיונית של הסוציולוגיה הישראלית, מתחילת ההתיישבות הציונית בארץ בשלהי המאה ה־ 19 עד סוף העשור השני של המאה ה־ 21 . בספר נידונות הגישות המרכזיות והגישות הלעומתיות בסוציולוגיה, מתוארות דמויות ממסדיות ודמויות מרדניות ומבוארות המחלוקות שהסעירו את שדה הסוציולוגיה. ספר זה הוא אפוא מסע אינטלקטואלי בזמן דרך עדשת הסוציולוגיה: הספר פותח עם מבשרי הסוציולוגיה, שפעלו בהשראת התנועה הציונית; ממשיך עם המייסדים והמְמַסדים של הסוציולוגיה באקדמיה משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה ה־ 20 , אבות הסוציולוגיה הממלכתית; עובר לעסוק בסוציולוגים המבקרים של שנות השבעים ושנות השמונים, שהתמקדו בניגודים לאומיים, מעמדיים, עדתיים ומגדריים; ולבסוף עוסק ב'פוסט־יים', בסוציולוגים הרדיקליים, הפוסט־מודרניים והפוסט־קולוניאליים, וגם בפוסט־ציונים ובבובריאנים החדשים, של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. הספר מסיים בסקירת המשבר המשחר לפתחה של הסוציולוגיה האקדמית בעשור השני של המאה ה־ 21 , בהקשר הנאו־ליברלי והנאו־קולוניאלי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: חגי צורף
תיאור: 182 התעודות מכתביה ומדבריה, המתפרסמות בספר, שחלק ניכר מהן נחשפות בפעם הראשונה, הן והמבואות ההיסטוריים, מתארים את דמותה ואת עשייתה של גולדה מאיר מהיבטים שטרם הוצגו. בספר מוצגים תפקידיה במהלך השנים ובכללם: מהפעילים הבולטים של ההסתדרות הכללית, שרת העבודה הראשונה בימים של קליטת העלייה הגדולה ובניית מערכת הרווחה יש מאין, מזכירת מפא"י ומפלגת העבודה, ושרת החוץ במשך עשר שנים בהן פעלה רבות לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם. רובו של הספר מוקדש לשנים 1969–1974, שבהן שימשה בתפקיד ראש הממשלה. בעזרת מסמכים שנחשפים לראשונה מתוארות שנים אלה שהיו גדושות במגעים מדיניים, במעשי טרור ובפעולות איבה בגבולות. היה בהן שגשוג כלכלי לצד סערות ומחאות חברתיות, והן הסתיימו במלחמה קשה וכואבת. פרק נרחב בוחן את הדרך שבה הנהיגה גולדה את ישראל במלחמת יום הכיפורים. מתוארים בו התמודדותה של גולדה מאיר עם המשבר הקשה בתחילת המלחמה, דרך קבלת ההחלטות העיקריות בניהול המלחמה ובהתאוששות שהובילה את צה"ל להישגים כבירים, וניהול המשברים עם האמריקנים בשלהי המלחמה.
ישראל. ארכיון המדינה
מאת: עינת גוברמן, שרה זדונאיסקי ארליך, טליה חביב, רחל יפעת, אנה סנדבנק
תיאור: גם בעידן הדיגיטלי שבו אנחנו חיים, כתיבה היא כלי חיוני ללמידה, לקידום החשיבה, לניהול עצמי, להבעה ולתקשורת. מטרתו של ספר זה היא להציע למחנכים, לסטודנטים להוראה וגם להורים גישה חינוכית שיטתית המטפחת כתיבה בסוגות שונות כבר בגיל הגן. הספר נכתב בגישה קונסטרוקטיביסטית אקולוגית הטוענת שלמידה מתרחשת במהלך של פעילות רלוונטית ובהקשר חברתי-תרבותי. אינטראקציות בין-אישיות המטפחות כתיבה, חושפות את הילדים לידע על אודות העולם, למגוון של טקסטים ולאוצר מילים עשיר. כל אחד מפרקי הספר עומד בפני עצמו, וביחד הם יוצרים תמונה מקיפה על כתיבת ילדים בגיל הרך. הספר כולל ידע תיאורטי ודוגמות מעשיות לפעילויות פדגוגיות המתאימות לילדים במסגרות חינוכיות פורמליות ובלתי פורמליות.
מכון מופ"ת
מאת: אלון גן
תיאור: מראשית דרכו היה החינוך הקיבוצי בית יוצר לחינוך אלטרנטיבי במערכת ניהולית מורכבת הכוללת גני ילדים, בתי ספר, חינוך בלתי פורמלי, תנועות נוער ואף מכללות אקדמיות להכשרת מורים )״סמינר הקיבוצים״ ו״אורנים״(. מוסדות אלה מתאפיינים בגישה הוליסטית, בין־תחומית וביקורתית, בלמידה התנסותית ומשמעותית, חינוך קהילתי בחברת הילדים, הערכה מעצבת, חינוך בטבע וקיימות סביבתית. מערכת זו היא תופעה ישראלית ייחודית. אסופת המאמרים שלפניכם בוחנת את התופעה הזו בביקורתיות מנקודות מבט שונות ובמתודות מחקריות מגוונות. היא מבקשת לענות על השאלות המהותיות באשר לכוחות שהולידו את החינוך הקיבוצי, לחומרים שהוא עשוי מהם, לתמורות שחלו בו במהלך השנים, למאפייניו בהווה, לחוזקותיו ולחולשותיו. לצד סוגיות אלה ספר זה מביט אל העתיד. בימים מאתגרים אלה של משברים אקולוגיים, חברתיים, דמוקרטיים ובריאותיים, הספר מציע שיח חינוכי עתיר חידושים חינוכיים ודיאלוגים מעצימים, אשר יכולים לתת מענים רבי־משמעות ומפרים לקהילות האלטרנטיביות המבקשות חינוך אחר לילדיהן, חינוך הומני ואיכותי.
מכללת סמינר הקיבוציםיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: ענת ברקו
תיאור: "יהיה לנו טוב ביחד... חברה שלי נתנה לנו דירה, כדי שנוכל להיות ביחד... תביא איתך קונדומים... יש לך?"
כך כתבה המחבלת לנער הישראלי בן ה-16 בצ'אט, באינטרנט, באמצעות תוכנת המסרים הישראלית ICQ. השיחות הפכו לתכופות וארוכות יותר, ואיתן גבר רצונו של הנער לפגוש את הבחורה. לבסוף הגיע הנער למקום המפגש שקבעו בצ'אט, שם המתינו לו הטרוריסטית וחבריה, ורצחו אותו בדם קר. במשך 15 השנים האחרונות, קיימה ד"ר ענת ברקו מפגשים עם אסירות ואסירים ביטחוניים פלסטינים בכלא הישראלי. ביניהם היו כאלה שהפיקו פיגועי טרור רצחניים כנגד ישראלים, כגון מנהיג 'החמאס' השייח' אחמד יאסין וחבריו. בספר זה התמקדה ד"ר ברקו בנשים וילדים ששימשו כגלגלי שיניים במכונת הטרור הפלסטינית.
במיומנות וברגישות הסירה ד"ר ענת ברקו את הרעלה מפניהן של האסירות הביטחוניות, וגילתה כי לעתים מנוצלת אישה פצצה מינית בנתיב הפיגוע הרצחני. המתאבדת אינה מכוסה עוד ברעלה ובשמלה ואיברי גופה המעורטל נחשפים לעין כול בתום הפיצוץ. מה הדבר הנורא שעשתה או שעשו בה, שהוביל את המחבלת לדרך אין מוצא זולתי טרור? האם אישה פצצה נחשבת לגיבורה משוחררת בחברה הפלסטינית או שמא היא נותרת חשודה כמופקרת ופגומה? האם לעולם ירחף מעל ראשה סימן שאלה באשר לטוהר מידותיה ומניעיה לבצע פיגוע טרור?
ספר מטלטל זה, חושף את עולמם הפנימי של טרוריסטים ומציע חשיבה 'מחוץ לקופסה' על דרכי התמודדות מול הטרור הרצחני.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דינה חרובי, טלילה קוש-זוהר
תיאור: ספר זה מאגד מאמרים הדנים בסוגיות מגדריות בתחומי דעת מגוונים. המחקרים השונים מתייחסים לנוכחות הגלויה והסמויה של הפרמטר המגדרי כחלק אינהרנטי ומובנה במציאות. הספר מתווה דרכים להתבונן דרך עדשת המגדר גם בתכנים השונים הנלמדים בבתי הספר. הנכחת הסוגיה המגדרית היא אחת הדרכים לקידום שוויון זכויות מגדרי בבתי הספר, וכפועל יוצא מכך בחברה כולה. המחקרים, למעט מאמר מתורגם אחד, הם פרי עבודתן של חברות פורום ״חינוך ומגדר״ במכללת סמינר הקיבוצים, כולן מרצות במכללה בתחומי דעת שונים. הפורום מבקש לקדם דיון בסוגיות מגדר וחינוך בכלל, ובהכשרת פרחי הוראה בפרט.
הקיבוץ המאוחדהוצאת גמא
מאת: קציעה עלון
תיאור: לשכון‭ ‬בתוך‭ ‬מילה‭ ‬פורש‭ ‬מנעד‭ ‬רחב‭ ‬של‭ ‬טקסטים‭ ‬העוסקים‭ ‬כולם‭ ‬בזהות‭ ‬המזרחית:‬‭ ‬ ‭"‬איש‭ ‬הולך" ‬לחביבה‭ ‬פדיה; ‬פרסום‭ ‬ראשון‭ ‬למכתב‭ ‬גנוז‭ ‬של‬ מירי‭ ‬בן–שמחון‭ ‬למאיר‭ ‬ויזלטיר; ‬מאמר‭ ‬של‭ ‬מוריה‭ ‬רחמני‭ ‬על‭ ‬המכתב. ‬גלילי‭ ‬שחר‭ ‬עובר‭ ‬במעברות‭ ‬העברית, ‬מיטלטל‭ ‬בין‭ ‬מזרח‭ ‬למערב; ‬דולי‭ ‬בן–חביב‭ ‬כותבת‭ ‬על‭ ‬מעמדו‭ ‬של‭ ‬סמי‭ ‬מיכאל‭ ‬כאינטלקטואל; ‬שמעון‭ ‬אדף‭ ‬כותב‭ ‬על‭ ‬אהרון‭ ‬אלמוג‭ ‬ותוך‭ ‬כך‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬עצמו. ‬לילך‭ ‬לחמן‭ ‬על‭ ‬שמעון‭ ‬אדף‭; ‬סמי‭ ‬ברדוגו‭ ‬על‭ ‬התחמקות‭ ‬וחמיקה, ‬אתניות‭ ‬ושוליות; ‬שבא‭ ‬סלהוב‭ ‬ב‭"‬טור‭ ‬דה‭ ‬פורס" ‬של‭ ‬כתיבה; ‬יונית‭ ‬נעמן‭ ‬על‭ "‬האישה‭ ‬שסמרטוט‭ ‬רודף‭ ‬אחריה"; ‬עדי‭ ‬שורק‭ ‬כותבת‭ ‬על‭ ‬השיר ‬"באמת‭ ‬התורה, ‬מבכיא" ‬לויקי‭ ‬שירן‭;‬ עמרי‭ ‬בן–יהודה‭ ‬בשתי‭ ‬מסות‭ ‬הנעות‭ ‬בין‭ ‬סיפורו‭ ‬האישי‭ ‬למומנטים‭ ‬בתרבות‭ ‬הישראלית; ‬אסף‭ ‬דרעי‭ ‬על‭ ‬שירת‭ ‬סמי‭ ‬שלום‭ ‬שטרית; אלחי‭ ‬סלומון‭ ‬כותב‭ ‬על‭ ‬ארז‭ ‬ביטון; ‬רפאל‭ ‬זגורי–אורלי‭ ‬ויצחק‭ ‬בנימיני: ‬להיות‭ ‬מזרחי‭ / ‬להיות‭ ‬ספרדי; ‬רות‭ ‬קרטון‭ ‬בלום‭ ‬על‭ ‬יחסו‭ ‬של‭ ‬נתן‭ ‬אלתרמן‭ ‬למזרחים; ‬גלעד‭ ‬מאירי‭ ‬על‭ ‬רוני‭ ‬סומק‭ ‬וארז‭ ‬ביטון; ‬עמוס‭ ‬נוי‭ ‬על‭ ‬המסרים‭ ‬הסמויים‭ ‬ב‭"‬איה‭ ‬פלוטו‭" ‬ו‭"‬קופיקו"; ‬מורן‭ ‬בנית‭ ‬על‭ ‬רונית‭ ‬מטלון; ‬יוחאי‭ ‬אופנהיימר‭ ‬על‭ ‬אחוזת‭ ‬דג‭'‬אני; ‬קציעה‭ ‬עלון‭ ‬על‭ ‬שירת‭ ‬משה‭ ‬סרטל. ‬
הוצאת גמא
מאת: אליעזר בן־רפאל, ארנה שמר
תיאור: האם הקיבוץ של היום הוא עדיין קיבוץ? ואם כן, מה משמעות המושג במציאות של היום? בספר זה מתוארים השינויים מרחיקי הלכת שעברו על הקיבוץ בעשורים האחרונים, שינויים המצטברים למטמורפוזה ממש של הקיבוץ המסורתי. מוצג בו הפירוק הנמרץ שהתחולל בהיבטים מרכזיים של חיי הקיבוץ בתקופה של מפולת כלכלית ודמוגרפית, שאחריה באה ההתאוששות בשני המישורים גם יחד. בעידן החדש שנפתח, הקיבוץ עדיין מקפיד על ערבות הדדית בין החברים ועל קבלת החלטות עקרוניות באורח דמוקרטי ובהסכמה כללית. אולם גם עיקרים אלה משתמרים רק כל עוד הציבור מקבל אותם, ומטבע הדברים, פירושו של מצב זה הוא שיותר מאי פעם הקיבוץ נתון לשלב של "הישרדות בסיכון". ואמנם הקיבוץ המתחדש של היום מתחזק הודות להתנתקות הפעילות המשקית מסמכות הקהילה, והגידול הדמוגרפי – הודות לקליטת אנשים בעלי מחויבות מופחתת, אם בכלל, למורשת הקיבוצית. עם זאת, המציאות שנוצרה איננה חד-משמעית. שינויים דרסטיים קורים בחינוך, בתרבות, בהוויה החברתית ובתחומים נוספים. האידאולוגיה מתהפכת ואפילו השפה שבפי הקיבוצניקים וזו המופיעה במרחב הציבורי. המחקר מראה שהאינדיבידואליזציה הרב-צדדית של חיי הקיבוץ העלתה באופן דרמטי את שביעות הרצון של החברים מחייהם בקיבוץ, ואין ספק שהחיים בקיבוץ נעשו כעת "טובים" יותר – דווקא כאשר הקיבוץ הוא "פחות קיבוץ". במילים אחרות, כאשר הקיבוץ מתרחק מהקהילתיות הכמעט משפחתית שהוא הדגים, והיה יותר ויותר לאגודה. עם זאת, לעת עתה, אין גם אפשרות (עדיין?) לדבר באופן החלטי על סוף הקיבוץ. והשאלה החדשה הצצה – שהיא השאלה העיקרית שבה דנים פרקי הספר השונים – היא עד כמה המשך ההתפתחויות של הקיבוץ לאחר המטמורפוזה נוטה לשמר את מה שעדיין עושה את הקיבוץ לדפוס חיים ייחודי ובעל מסר לסביבתו הלא-קיבוצית, וקודם כל לעצמו.
מאת: דרורה פריצקר
תיאור: הספר להתנסות ולהרגיש: למידה עצמית משתפת באקדמיה מביא סיפורי מסע של מרצים שחרגו מדרך הוראתם החזיתית-מסורתית, ויישמו למידה עצמית משתפת בקורסים דיסציפלינריים במסגרת תכנית ניסויית ללמידה עצמית, שנערכה במכללה האקדמית גורדון. הספר מאיר את סוגיית הלמידה העצמית המשתפת ובוחן את מורכבותה הרגשית ואת הדילמות המתעוררות במהלך יישומה. הוא מעלה על נס את הרלוונטיות שלה בתקופה שבה נסללים, חדשות לבקרים, ערוצי תקשורת וטכנולוגיה חוצי גבולות ומשתפים, זמינים ונגישים למידע; הוא גם מצביע על תובנות ועל השתמעויות לכינונה של תשתית ללמידה עצמית משתפת באקדמיה בכלל ובהכשרת מורים בפרט.
מכון מופ"ת
מאת: אילנה פאול, רוני ריינגולד
תיאור: מרבית החברות בעולם, ובכלל זה החברה הישראלית, מתאפיינות בריבוי תרבויות. כאשר מציאות זו מתקיימת ללא אג'נדה רב-תרבותית ברורה, השיח המבוסס על שסעים גובר ומנציח את יחסי הגומלין בין הקבוצות החברתיות, המתאפיינים באי-שוויון, בניכור ובשלילה הדדית.
לאורך שנים התאפיינה המדיניות במדינת ישראל בגישות חד-תרבותיות גלויות או סמויות. בנאומו המפורסם "ארבעת השבטים" הציע נשיא המדינה ראובן ריבלין סדר ישראלי חדש, שבו חל מעבר מהנהגה של "שבט" אחד ליצירתה של ישראליות משותפת; ישראליות שכל קבוצה חברתית בתוכה מכירה בקבוצה האחרת ובהיותה שותפה שווה לה. נאום זה העצים את הדיון הציבורי והדגיש את הצורך במציאת דרכים מוסכמות לקיים מרחבים ציבוריים משותפים. בתוך כך הופיעה גם הגישה שמציעה שלא להסתפק בהכרה בזכותן של קבוצות מיעוט לקיום אוטונומי, אלא לקרואתיגר על עצם קיומה של ישות "המרכז" ולקעקע אותה מן היסוד עד שיינתן ביטוי הוגן לכל הקבוצות דרך הבניה מחודשת וגמישה של המרחב המשותף. אסופת מאמרים זו מציגה פסיפס עשיר של הצטלבויות בין מגוון אוכלוסיות – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית המועצות לשעבר – במגוון מרחבים, ובהם גני ילדים, בתי ספר, מכללות לחינוך ואוניברסיטאות. אנו תקווה שיש בה כדי לתרום לכל העוסקים במדיניות ציבורית, לתת מענה לריבוי התרבותי ולאתגריו ולכל אנשי החינוך המחפשים דרכים יצירתיות להיטיב את המפגשים הבין-תרבותיים ולקדם גישה מכילה ושוויונית, שהיא הבסיס לבנייתה של חברה משותפת איתנה.
אין אנו מבקשים בספר זה להמליץ על דרך אחת כפתרון אפשרי למתח הקיים בין המגזרים והתרבויות. כל שברצוננו הוא לחשוף את הקוראים למגוון דיאלוגים באזורי גבול תרבותיים ולהעשיר דרכים להתנהלות במרחבים אקדמיים וחינוכיים משותפים.
מכון מופ"ת
מאת: יפתח גולדמן
תיאור: המושג "חינוך הומניסטי" זכה בשנים האחרונות לפרשנויות רבות ומגוונות כל כך, עד כי נדמה שהיום רבים מקבלים אותו מבלי שיבררו לעצמם במדויק מהם אותם עקרונות חינוכיים שהם מאשרים. הספר להמשיך את השיחה מבקש להשיב רוח חדשה במפרשיו של החינוך ההומניסטי ולהציג בתוך כך תפיסה מובחנת ומצומצמת שלו כחינוך המוגדר באמצעות מטרה פדגוגית ראשית וכלי פדגוגי עיקרי. מטרתו של החינוך ההומניסטי היא עילוי האדם: פיתוח אישיותם של החניכים והחניכות וסיוע להם בהפיכתם לאנשים בוגרים, אחראים, אוטונומיים ועשירים ברוחם. הכלי הפדגוגי העיקרי שלו הוא ההפגשה: הפגשתם של החניכים עם יצירות טובות, עתיקות וחדשות מתחומי הספרות, השירה ומדעי הרוח. אנשי החינוך ההומניסטי הם האחראים לחולל פגישה דיאלוגית, יוצרת, מתפתחת ומפתחת בין החניכים לבין היצירה. את העקרונות הללו פורס המחבר במהלך הספר ומזמין את המורים והמורות לנסות ולהעניק חינוך כזה לתלמידיהם: אני מאמין בכל ליבי שהחתירה נגד הזרם אפשרית, או במלים פשוטות, שמחנכת הרוצה להעניק חינוך הומניסטי לתלמידיה יכולה לעשות מעשה. עליה לנהוג בתבונה, להכיר במגבלות ולהתנהל בזהירות, אבל לא נגזר עליה לחיות בחוויה של כישלון מקצועי מתמשך.
מכון מופ"ת
מאת: פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, משה ישראלאשוילי
תיאור: "מי שלימדני אות נהייתי לו עבד" פתגם זה הוא ביטוי אחד מרבים לחשיבות שהתרבות הערבית רוחשת לחינוך. אך מה ידוע לנו על התהליכים החינוכיים-חברתיים שעוברים כיום ילדים ובני נוער המשתייכים לחברה הערבית בישראל? ילדים ובני נוער אלה, המהווים 27% מכלל אוכלוסיית התלמידים (בגילאי 18-5 ) במדינה, הם חוליה בעלת ערך רב בפסיפס האנושי בישראל וימלאו תפקיד חשוב בהתפתחות החברה הערבית בפרט ומדינת ישראל בכלל. מהי תמונת הישגיהם הלימודיים? אילו אתגרים אישיים וחינוכיים ניצבים בפניהם?
ספר זה, הראשון מסוגו, דן במנעד רחב של שאלות הקשורות לחינוך בחברה הערבית בישראל, בניסיון לסקור את הידע העדכני הקיים ולהצביע על מה שעדיין דורש התייחסות ומחקר. את פרקי הספר כתבו מומחים מובילים בתחומם הדנים בנושאים שונים, בכללם: ניצני אוריינות, מיומנויות קריאה וכתיבה, השפעות הדיגלוסיה ולקויות התפתחותיות, לקויות למידה, הישגים לימודיים, אוריינטציית עתיד, התנהגות אלימה, זהות תרבותית ועוד.
מכון מופ"ת
מאת: מיכל אלברשטין, נדב דוידוביץ', רקפת זלשיק
תיאור: מושג הטראומה אינו יורד מסדר היום האינטלקטואלי. עוסקים בו חוקרות וחוקרים מתחומי בריאות הנפש, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, משפט, לימודי ספרות ולימודי תרבות, והוא אף הפך לאחד המושגים השגורים בשפת היומיום. הספר בסימן טראומה מעמיד במרכזו את המושג "טראומה קולקטיבית", שלפיו גם קבוצות חוות טראומה וסובלות מתסמונות פוסט טראומטיות, ובוחן לאורו את החברה הישראלית. כדי להבין את מקומה של הטראומה הקולקטיבית יש לחשוף את המבנים החברתיים והתרבותיים המעצבים את הטראומה, מכוננים או מסרבים לכונן אותה ואפילו משתיקים אותה. דפי הספר מציעים מסע אל מחוזות הטראומה הקולקטיבית הישראלית: גלי העלייה וההגירה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המלחמות השונות, רצח רבין, הטרור וגילויים אחרים של אלימות ואובדן. אירועים אלה לא תמיד נותחו מתוך הפריזמה של טראומה קולקטיבית ולא הוצבו כחלק מניתוח המאפיינים של החברה הישראלית כחברה טראומטית. חקר הטראומה פותח פתח לעיבוד קונסטרוקטיבי של נושאים אלה ואולי גם לריפוי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןהקיבוץ המאוחד
מאת: אבנר בן-עמוס, עופר שיף
תיאור: כיצד מתעצב חוקר? מהי השפעת הסביבה – המשפחה, השכונה, בית הספר – על כתיבתם של חוקרות וחוקרים? האם יש לדעותיהם הפוליטיות השלכות על תחומי המחקר ועל שאלות המחקר שבחרו בהם, ואילו זרמי מחשבה השפיעו עליהם? מהם ההבדלים בין מסלולי הקידום של נשים וגברים, של מזרחים ואשכנזים, ושל יהודים ופלסטינים? השאלות הללו עומדות במוקד האסופה קווים לדמותנו. 29 גברים ונשים, מבכירי חוקריה של החברה הישראלית בארץ ובחוץ-לארץ, ניסו להשיב עליהן בשלל אופנים. תשובותיהם מכונסות במבחר זה של סיפורים אוטוביוגרפיים מרתקים אשר חושפים את דרכם האישית באקדמיה. מגוון של קולות נשמעים בקובץ הזה, כמעט כולם של ילידי שנות הארבעים והחמישים של המאה ה=20, היוצרים יחדיו פסיפס צבעוני של החברה ישראלית בתקופת התהוותה. הסיפור הישראלי אינו אחיד, ואי אפשר להקיף אותו במבט אחד. האסופה קווים לדמותנו מביאה ריבוי נקודות מבט של חוקרות וחוקרים בתחומים שונים של מדעי הרוח והחברה, לעתים סותרות ולעתים משלימות זו את זו. בבסיס האסופה ההבנה כי כיום, במאה ה-21, אין עוד תוקף לעמדה הפשטנית המניחה כי חוקר יכול לעמוד מחוץ לשדה המחקר שלו ולהתבונן בו במבט צונן ואובייקטיבי, ועם זאת, כל חוקר כפוף לכללים המחייבים של תחום המחקר שלו. כיצד מיישבים את שני הדברים? בדיוק במקום המורכב הזה ניצבת האוטוביוגרפיה המחקרית: בין ספרות להיסטוריה, בין בדיה לעובדה ובין זיכרון לשכחה, וזו שלפניכם חושפת תובנות חדשות על החוקרים, על מחקריהם ועל החברה הישראלית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: תמר אלמוג, עוז אלמוג
תיאור: ספרם של בני הזוג אלמוג הוא צילום רנטגן של מגדל השן האקדמי. הוא חושף את השיטה המצליחה, שהתקלקלה עם השנים, ואת תרבות השקר, ההכחשה והקיבעון שהשתלטה על המוסדות להשכלה גבוהה בעולם. את אינפלציית הפרסומים המדעיים, שמביאה לירידה מדאיגה באיכות, ברלוונטיות ובאמינות המדע; את הניוון וחוסר העדכניות של מערכת השיפוט והבקרה של המחקר האמפירי; את הסבתם של חברי הסגל באקדמיה לפועלים צייתנים ושחוקים בקו ייצור מיושן; את בזבוז התקציבים והמשאבים הבלתי נסבל; את אובססיית הדירוגים, שגוררת ממשלות ומוסדות למערבולת של הונאה עצמית; את המונופול הציני והחמדנות החזירית של תאגידי המו"לות המדעית; את חוסר המקצועיות של ניהול המוסדות; את הניצול והולכת השולל של "המרצים מן החוץ" ותלמידי המחקר; את הכרסום באטרקטיביות של הקריירה האקדמית; את הפיכתם של המדעים ההומניים לג'ברשת של תקינות פוליטית; את הוזלת ערכו של התואר האקדמי; את הדבקות העיקשת בשיטות הוראה שאבד עליהן הכלח ופספוס מהפכת האינטרנט; את הנתק בין תוכניות הלימודים לבין צורכי החברה ושוק העבודה; ואת תכסיסי השיווק והמיתוג שבעזרתם מפתים את הצעירים להירשם למוסדות ולקורסים שפג תוקפם. אבל הספר הזה אינו רק תמונת מצב מדכדכת של אליטה אינטלקטואלית שמרנית, שעוצמת עיניים מול רוחות הזמן ובוגדת בשליחותה החברתית. לצד הביקורת הנוקבת מציעים תמר ועוז אלמוג חישוב מסלול מחדש ומַעבר למודל רענן של מחקר והשכלה, שמותאם למאה ה־21.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמעון גרשון רוזנברג
תיאור: בשנים האחרונות נקלעו השמאל והימין האידאולוגיים למשבר רעיוני. חלום השלום הולך ומתרחק, ורוב הציבור ומנהיגיו זנחו את רעיון ארץ ישראל השלמה. כיום, יותר מתמיד, נראה כי רק שחרור מהחלוקה הדיכוטומית והפשטנית בין המחנות והרעיונות יאפשר חשיבה ביקורתית, יצירתית ופורייה, שתוכל לעצב תשתית ערכית ודתית חדשה ליחס אל הארץ ואל תהליך השלום. בריתי שלום הוא אסופה מקיפה ממרחבי יצירתו של הרב שג"ר, העוסקת בשאלות פוליטיות כגון החזרת שטחים, מלחמה, הסכמי שלום, ההתנתקות ועוד. לפי תפיסתו של הרב שג"ר, הפוליטי כרוך בהגותי, ומשום כך הוא דן בסוגיות אקטואליות אלו דרך סוגיות עקרוניות כמו ייחודו של עם ישראל, ביתיות וגלותיות, מערב מול מזרח, מעמדה הדתי של מדינת ישראל ומשמעות הגאולה. כדרכו, הרב שג"ר פורש ומנתח מגוון רחב של מקורות, מהתנ"ך ומדברי חז"ל, מתורת הרמב"ם ומדברי המקובלים, מגדולי החסידות ומכתבי הרב קוק, כמו גם מהוגים יהודים מודרניים ומפילוסופים, סוציולוגים והיסטוריונים מערביים. בריתי שלום הוא ספר חובה למי שמבקשים לפלס דרך במבוכה ולשלב בין הטוב שבימין לטוב שבשמאל, תוך יצירת גישה דתית ורוחנית חדשה, שתוכל לחתור לשלום־אמת ללא ויתור על הזיקה העמוקה לארץ ישראל, על הייחוד היהודי ועל העוצמה הדתית.
מאת: אלון פוטרמן
תיאור: ספר זה מציע מסע אל תוך הלבטים, הערכים, האתגרים וההצלחות של מחנכים ומחנכות בישראל – בקול צלול ובגוף ראשון. הספר נכתב על רקע המתח המתמיד בין תחושת השליחות לבין השחיקה המיוחסות למורים, לצד רצון כן להאיר בזרקור גדול את מקומם האסטרטגי בעיצוב עתיד החברה. אלון פוטרמן יצא למסע ברחבי המדינה בין בתי ספר מכלל המגזרים והאוכלוסיות. הוא ביקר בכיתותיהם של כמה מהזוכים והזוכות בתחרות "המורה של המדינה" ומביא ראיונות מהשטח וסיפורים גלויי לב המתארים את ההתמודדות האישית של כל אחת ואחד מהם, שהובילה לבחירה שלא לנטוש את מקצוע ההוראה למרות התגמול והמעמד הנמוכים המתלווים לעיסוק בו. כל פרק בספר הוא טקסט בפני עצמו, ויחד הם מספקים מבט רחב ומקיף על תפקיד המורה ועל החינוך בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דניס רוס, דוד מקובסקי
תיאור: ספר חובה המשלב דיון היסטורי עם חזון מדיני. המחברים מעלים על נס את נכונותם של ראשי ממשלה ישראלים ממחנות שונים לקבל החלטות קשות ולא תמיד פופולריות שהשכילו לאזן בין אינטרסים חיוניים של המדינה ובין שיקוליהם הפוליטיים. הקריאה בספר מחזקת את הצורך הדחוף כיום לקבל החלטות אמיצות היודעות לשלב את צורכי הביטחון עם החזון הציוני שיבטיח את עתיד ישראל כמדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי. פרופ‘ שלמה אבינרי, לשעבר מנכ“ל משרד החוץ ספר זה הוא צלצול השכמה לקראת ההחלטה הקשה ביותר שבפניה ניצבת מדינת ישראל מאז הקמתה: שמירה על זהות יהודית ודמוקרטית, או אובדנה של זהות זו. השאלה איננה אם זה מה שיקרה, כי אם מתי זה יקרה. המחברים מצביעים באופן ברור על האומץ הרב שנדרש ממנהיגים ישראליים ליטול על עצמם אחריות, להציב ראשית לכל את עתידה של ישראל, ולהוביל את הציבור הישראלי להתמודד עם אתגר זה, בטרם תעבור ישראל את נקודת האל-חזור בה תהפוך למדינה דו-לאומית. אלוף (מיל‘), אמיר אשל, לשעבר מפקד חיל האוויר ”חזק ואמץ“, ספרם החשוב של דניס רוס ודוד מקובסקי, מתאר את תהליכי קבלת ההחלטות בארבעה צמתים גורליים בהיסטוריה של מדינת ישראל. בכולם ניכרת תכונת המנהיגות שגילו המחליטים - בן גוריון, בגין, רבין ושרון - תכונה החשובה יותר מן התהליך עצמו. ארבעת המנהיגים האלה, שנבחרו באורח דמוקרטי, ניחנו באומץ ובתבונה להוביל את העם לא לפי סקרים, אלא לפי הבנתם מה הכיוון שאליו יש לחתור. כך נהג בן גוריון כשהביא להכרזה על הקמת המדינה; כך נהג בגין כשוויתר על סיני והתחייב להימנע מהחלה חד-צדדית של הריבונות ביו״ש ועזה כדי להביא לשלום עם מצרים; כך נהגו גם רבין ושרון ביוזמותיהם מול הפלסטינים. גם היום נחוצה לנו מנהיגות שתדע להוביל, לשכנע את העם בצורך לקבל החלטות היסטוריות, ולא תכוון את צעדיה בהתאם לסוקרים ולקבוצות המיקוד. דן מרידור, לשעבר שר המשפטים, שר האוצר, ויו“ר ועדת המשנה של הכנסת לתפיסת הביטחון ולבניין הכוח קריאת ”חזק ואמץ“ תסייע מאוד להבנת התהליך הפנימי של קבלת ההחלטות אצל מנהיגינו בצמתים היסטוריים מכריעים, לתפיסת מאבק הגבורה למציאת דרכים ליישוב הסכסוך הערבי-ישראלי, ללמידה ממנהיגינו כיצד הם הצליחו להינתק מערכים ואידיאלים יקרים לליבם במגמה למצוא דרך לישראל להתקבל באזורנו, ולקלוט תובנות חשובות לגבי החלטות היסטוריות שישראל תהיה חייבת לקבל בעתיד.  רא“ל (מיל‘) גדי איזנקוט, הרמטכ“ל ה 21- של צה“ל
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דב לנדאו
תיאור: כל חשיבה היא פעולה, שבה משווים דבר אחד אל הרקע או אל דבר אחר זולתו. אנו חושבים על שולחן רק אם אנו רואים אותו על רקע החדר, או על רקע שולחנות אחרים. כל אופני החשיבה המוגדרים בתחום הלוגיקה בנויים אם כן בדרך זו או אחרת על השוואה. הכרת סוגי ההשוואות וההבחנה בין אופני החשיבה הלוגיים, כגון מיון או דירוג של דברים, יישום מיומנויות ושימוש בהן לחומרים חדשים, השוואה שיטתית בין דברים, הבדלה בין רעיון לחוויה, בין נושא לתוכן, בין שאלה לבעיה, בין תוצאה לתכלית, בין עובדה להשערה, בין ניגוד לסתירה, בין אינדוקציה לדדוקציה, בין מיון לדירוג, בין אנליזה לסינתזה, בין קל-וחומר, בניין אב, הקש וסמיכות פרשיות לגזרה שווה, בין הערכה לוגית להערכה רגשית וכדומה, הם תנאי מוקדם לכל למידה. לזה מתוספת הכרת מושגי היסוד של הדיסציפלינה (מטאפורה, דימוי, אירוניה, פרדוקס, אפוס ליריקה וכדומה) ליווי כל אלה בהגדרות, בהסברים, בקטעי פרשנות וביקורת, ובטקסים להשוואה, מקנה ללמידה את האופי הרב-ממדי. לפי זה תיאורה של הלמידה הרב-ממדית במשפט אחד ייראה כדלקמן: על המורה לגלות את החידה (התעלומה) המהותית והרוחנית הנסתרת של הטקסט, להציגה לפני הכיתה, ולאחר מכן להיעזר בשאלותיו במושגי החשיבה הלוגית ובמונחי היסוד של הספרות ולהביא את התלמידים במהלך השיעור לפענוח מודע של חידת הטקסט, שלעיתים הוא אף מגלה שמץ מחידת העולם ומחידת רוח האדם.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: יעקב עזרא ויזל
תיאור: הספר מתאר דילמות וסיטואציות חינוכיות שפגש המחבר במהלך השנים הרבות במערכת. נלוות להן המלצות לאנשי החינוך העשויים להיפגש ביום-יום במקרים מעין אלו ולכוונם במציאת פתרונות. המסר העיקרי העולה מתוך ספר הוא להיות מחנכים בעלי תעוזה ואומץ חינוכי, להיות פורצי דרך וסמנים לחברה כולה. החינוך הוא הכלי בעל המסרים המשפיעים ביותר לחינוך בני הדור, העצמתם והכשרתם לחיים באמצעות אנשי החינוך המיוחדים והייחודיים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: גדעון ספיר
תיאור: בשנת 1992 קיבלה הכנסת שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות אדם - חוק יסוד: חופש העיסוק, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - במהלך שזכה לכינוי "המהפכה החוקתית". מאז ועד היום אין במדינת ישראל רגע דל. בית המשפט העליון קבע בספיקתו כי חוקי היסוד הניחו תשתית לחוקה המשמשת בסיס לביקורת שיפוטית של חוקים ולפסילתם במקרים מתאימים. התפתחויות מרעישות אלה משנות את מאזן הכוחות הפוליטי בישראל ומעוררות ויכוח ציבורי נוקב. ספר זה מבקש להציע הערכה ביקורתית של תהליכים אלה ושל השלכותיהם העתידיות. הספר נחלק לשני חלקים: החלק הראשון עוסק בתיאור והערכה של המהלך החוקתי בישראל מקום המדינה ועד היום, תוך הדגשת השלכותיה החשובות של המהפכה החוקתית; החלק השני צופה פני עתיד ובוחן כמה חלופות אפשריות להשלמתו של המהלך החוקתי. הספר מיועד לקוראים המשכילים המתעניינים בחיים הציבוריים במדינת ישראל, ולאו דווקא למשפטנים או לאנשי מדע המדינה בלבד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמשכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: תניא ציון, אופיר עבו
תיאור: האם ישראל ויהדות התפוצות הן ישויות נפרדות או שהן מתעצבות הדדית, מתוך הפניית מבט זו אל זו? מה אפשר ללמוד על ישראל — על החברה, התרבות והפוליטיקה שלה — מהאופן שבו מדמיינים, רואים, ומעריכים בה את העולם היהודי? כיצד מבטים אלו קשורים ליחסי הכוח ולגבולות הממשיים והסמליים בין ישראל ליהודי העולם? אסופה זו עוסקת בדינמיקה של המבטים בין ישראל לעולם היהודי ומאירה מרכיבים מרכזיים בהבניית הישראליות. מאוגדים בה קולות מגוונים ומסקנות של מחקרים בתחומי דעת שונים, ובהם סוציולוגיה, היסטוריה, חינוך, משפטים, אנתרופולוגיה וחקר התרבות. מחברות ומחברי המאמרים בוחנים, תיאורטית ואמפירית, את החברה בישראל באמצעות המבטים המופנים מישראל אל קהילות של יהודים במגוון תפוצות, כגון צפון אפריקה, מזרח אירופה, ארצות הברית וברית המועצות. ממאמרי האסופה עולה כי ישראל מכוננת את צביונה גם דרך התבוננות ביהדות התפוצות וביהודי התפוצות — הממשיים והמדומיינים. למבטים המופנים מישראל אל התפוצות תפקיד מרכזי אפוא בשיח סביב הגדרת הזהות היהודית, הזהות הישראלית והזהות הציונית. ניתוח המבטים הדיאלקטיים והדינמיים האלה חושף משא ומתן על שייכות לישראל, על טיבה של הישראליות ועל הבניית גבולות סמליים וחברתיים בתוך ישראל, ובינה — לתפוצות.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: שי לביא, שי בריל, חיים חזן, יסכה כהן-מנספילד
תיאור: עם התארכות תוחלת החיים, נעשה גם סוף החיים – אותו פרק זמן של קיום מוגבל וכאוב של דעיכה עד הקץ הבלתי נמנע – לשלב צפוי בחייהם של רוב האנשים, והוא מעלה שאלות חדשות בתחומים רפואיים וחוץ־רפואיים. הספר סוף החיים - רפואה, משפט ותרבות בישראל לנוכח פני המוות, שהוא תוצאה של פעילות מחקרית רב־תחומית, מבקש לקדם את הדיון הציבורי בסוף החיים באמצעות מאמרים העוסקים בשלל שאלות רפואיות, משפטיות ותרבותיות. האם הרפואה הקונבנציונלית, הממוקדת בהצלת חיים, ערוכה להתמודד עם סוף החיים? כיצד עשויים "מלווים רוחניים" לסייע בהתמודדות עם המוות? האם יש דרך "נכונה" לקבל החלטות טיפוליות בקרוב משפחה חולה? מדוע אפוטרופסים בדרך כלל בוחרים שיקיריהם יוזנו בהזנת צינור אף על פי שהיא לא מעלה את תוחלת החיים ואת איכותם? מהי סדציה פליאטיבית ובמה היא שונה מהמתת חסד? כיצד השתנתה בחברה הישראלית תפיסת המוות מרצון בסוף החיים? האם ראוי להנציח חשבון פייסבוק של הנפטר אחרי מותו? איך קביעת רגע המוות בישראל קשורה להשתלת איברים? האם לספר לאנשים עם דמנציה על מות יקיריהם? שאלות אלה ואחרות תורמות להרחבת השיח על סוף החיים, ושופכות אור על הרבגוניות של מופעי המיתה בישראל, שאינה מתמצה רק בארוע המוות, אלא היא חלק בלתי נפרד ממהלך החיים של הנוטה למות ושל אלה הסובבים אותו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ענת זוהר, עודד בושריאן
תיאור: מה צריכים התלמידים והתלמידות בישראל ללמוד בבתי הספר במאה ה 21- ? אילו שינויים ישלבצע בתוכניות הלימודים ואילו חומרי לימוד ראוי להעמיד לרשות התלמידים והתלמידות כדי שיתמכו באופן מיטבי בלמידה? המסמך שלפנינו דן בשאלות אלה ומציע להן מענה.המאה ה 21- מתאפיינת בשינויים מהירים בתחומים רבים של החיים — הגירה, גלובליזציה, התפתחות טכנולוגית, שינויים בידע ובשוק העבודה ועוד גורמים רבים המעצבים מחדש את המציאות שבה אנו חיים.חלק מהשינויים גלובליים ומשותפים למדינות רבות, וחלקם ייחודיים לישראל — שינויים ערכיים, מוסריים, דמוגרפים וחברתיים. לנוכח השינויים מתעצבות מחדש הדרישות מהבוגרים העתידיים של מערכת החינוך,ובהתאם לכך גם הציפיות מהמערכת. בעבר נדרשה מערכת החינוך בעיקר להעביר גופי ידע מוסכמיםולפתח מיומנויות בסיסיות. כיום, במיוחד לנוכח הצרכים המשתנים במהירות ואי הוודאות המלווה אותם,עליה גם לטפח אזרחים משכילים ואזרחות דמוקרטית, לקדם רווחה, להגביר את המוטיבציה ללמידה, לתתכלים להבניית ידע חדש ולפעול באופן מיטבי לקידום האזרחים והחברה. היוזמה — מרכז לידע ולמחקר בחינוך של האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים כינסה ועדת מומחים לבקשת משרד החינוך כדי לבחון מה ניתן ללמוד ממחקר ומניסיון מעשי בהקשר זה. הנחת היסוד שעמדה בבסיס הבקשה היא שאף כי תוכניות הלימודים מתעדכנות באופן סדיר בתוך המסגרת הקיימת, אין די בכך. לנוכח עומק השינויים בתקופתנו נדרשת חשיבה מחודשת, רעננה ושיטתית שתוביל לתפיסה עדכנית, מושכלת ומבוססת ראיות מחקריות של תוכניות הלימודים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: מריו מיקולינסר, רננה פרזנצ'בסקי אמיר, נירית טופול
תיאור: במענה לפניית משרד החינוך הקימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מומחים בראשות פרופסור מריו מיקולינסר, שהובילה תהליך למידה מקיף בנושא הפיתוח המקצועי וההדרכה של מחנכים ומורים. הוועדה החלה את עבודתה בקיץ 2017 . במהלך עבודתה סקרה הוועדה מחקרים, מודלים וקווי מדיניות מהארץ ומהעולם, נפגשה עם מומחים ואנשי מקצוע מהשדה, קיימה יום עיון פתוח לציבור וישיבות לליבון השאלות ולגיבוש המלצות למדיניות עתידית בנושא. בתום דיוניה ערכה הוועדה מסמך מסכם זה. המסמך מציג סיכומים של הגות וידע מחקרי בלתי תלוי ומעודכן, והוא כולל המלצות לחשיבה ולפעולה.המסמך עבר שיפוט עמיתים והוא מוגש למשרד החינוך ומונגש לציבור הרחב באתר היוזמה. באתר ניתן למצוא גם את הסקירות המדעיות שהוזמנו במיוחד לעבודת הוועדה וחומר נלווה נוסף.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: מיכל ויזל
תיאור: דוח זה בוחן את תשלומי ההורים בשש מדינות שבהן קיים חוק חינוך חינם ולמעלה מ 85%- מתקציב החינוך מגיע ממקורות ציבוריים. המדינות (ומדינות המשנה) הן פולין, גרמניה (ברלין), אוסטרליה (ויקטוריה), קנדה (אונטריו), בריטניה (אנגליה) וארצות הברית (קליפורניה). מדינות אלו נבחרו כיוון שהן מציגות תפיסות שונות של חינוך ציבורי – החל במימון כמעט מלא לכל סוגי החינוך וכלה במימון רוב החינוך והתבססות מסוימת על תשלומי הורים. חשוב להדגיש שלצורך ההשוואה נבחרו רק מדינות שקיימים בהן תשלומי הורים. קיימים דגמים אחרים, דוגמת הדגם הסקנדינבי והדגם ההולנדי, שבהם מימון החינוך ציבורי לחלוטין, או הדגם הצרפתי שבו תשלומי ההורים נמוכים יחסית.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: יערה אלעזרי-שבדרון
תיאור: הוראת המוזיקה נמצאת בתהליכי עיצוב ופיתוח בישראל ובעולם. מדינות שונות בוחנות את שילוב תחום הדעת בתוכנית הלימודים הלאומית ומבקשות לעדכן אותו. כיום קיימים דגמים להוראת מוזיקה שבהם כל התלמידים נחשפים לחינוך מוזיקלי: האזנה ליצירות, שירה ונגינה וכן פעילות מוזיקלית יצירתית. נוסף על כך בעשרים השנים האחרונות הוקמו פרויקטים מיוחדים רבים, הפועלים בתוך מסגרת בית הספר או אחריה, ומקדמים את החינוך המוזיקלי, ובמיוחד את הוראת הנגינה. בימים אלו בוחנים במשרד החינוך עדכון אפשרי של תוכנית הלימודים במוזיקה. לצורך זה פנו לשכת המדען והמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך אל היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, בבקשה לכתוב דוח מת"ת )מידע תומך תכנון( אשר יבחן תוכניות לימודים במוזיקה ובנגינה במדינות נבחרות בעולם. הדוח מציג תוכניות להוראת מוזיקה בארבע מדינות: גרמניה, אנגליה, צפון קרוליינה שבארה"ב ופינלנד. מדינות אלו נבחרו לאור תוכניות הלימודים המפותחות שהן מקדמות, ומתוך רצון להציג מגוון תפיסות בחינוך מוזיקלי וביישומו. כמו כן בכל  מדינה נסקר פרויקט מוזיקלי מיוחד. הדוח נכתב על סמך דוחות זמינים במרשתת ועל סמך מחקרים בנושא
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גליה זר כבוד
תיאור: התוויה של תוכניות לימודים (ת"ל) בביולוגיה לחטיבה העליונה (חט"ע) היא פעולה מורכבת שצריכה להתחשב, בין השאר, בידע שעימו מגיעים התלמידים לחטיבה העליונה ובידע שעימו הם אמורים לצאת כאזרחים מקבלי החלטות מושכלות, בעלי אוריינות מדעית וכעובדים פוטנציאלים בשוק העבודה הרלוונטי לתחום. נוסף על כך, ראוי שתוכנית הלימודים בישראל תעמוד בשורה אחת עם תוכניות מקבילות במדינות נבחרות ברחבי העולם. בימים אלו שוקדים באגף למדעים על עדכון תוכנית הלימוד בביולוגיה לאור שיקולים אלו. לצורך זה הזמינה ד"ר אירית שדה, מפמ"ר ביולוגיה, דוח מת"ת (מידע תומך תכנון) מהיזמה למחקר יישומי בחינוך. הדוח מציג את תוכנן של תוכניות לימודים בביולוגיה בחט"ע בתשע מדינות, מנתח אותן ומשווה ביניהן.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: חן ליפשיץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ומינהל החינוך הדתי פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה ללמוד על סוגים של שיתופי פעולה בין בתי ספר.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גיל גרטל
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמִינהל הפדגוגי פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על שיתוף נוער בהתוויית מדיניות חינוך ובתחומים נוספים שבהם מעורבים בני נוער. במקביל לפניה זו, מטמיעים במינהל הפדגוגי תהליכים של שיתוף נוער בהתוויית מדיניות במשרד.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: בתי הספר היסודיים בישראל הטרוגניים על פי רוב ובהם תלמידים בעלי יכולות שונות.דוח זה מתמקד בתלמידים המחוננים והמצטיינים, ומציג אפשרויות וכלים שונים להוראה מיטבית עבורם במסגרת הבית־ספרית.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עודד בושריאן
תיאור: לבקשת משרד החינוך ובשיתופו הקימה היזמה למחקר יישומי בחינוך קבוצת עבודה במטרה לפתח מדד (או מדדים) למדידת גיוון חברתי־כלכלי בבתי ספר בישראל. אחד המניעים המרכזיים לפיתוח המדד הוא הרצון לאסוף מידע נוסף ולהציע כלים לאנשי השטח והמטה במערכת החינוך, כדי לקדם עשייה שתצמצם פערים על רקע חברתי־ כלכלי. כמו כן ביקש המשרד להיערך לקראת פרסום פומבי של מדד הטיפוח הממוצע של התלמידים בבתי הספר. פיתוח מדד גיוון חברתי־כלכלי יאפשר ניטור, מעקב ומחקר של ההשלכות האפשריות בעקבות פרסום עשירון הטיפוח של בתי הספר, ויתן מענה מצד המשרד במידת הצורך. על כן ביקש המשרד לגבש מדד משלים למדד הטיפוח שיבחן את התפלגות התלמידים בבית הספר )את הפיזור שלהם( ולא רק את הממוצע הבית ספרי, המוצג במדד הטיפוח עצמו.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: חיים להב
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמנהל הפדגוגי פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, בבקשה ללמוד על האופן שבו נוהגים להגדיר נשירת תלמידים ממוסדות חינוך ברחבי העולם. זאת כחלק ממהלך של המשרד להעריך את ההגדרות המשמשות אותו כיום.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ומִנהל עובדי הוראה פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד אילו שיטות יעילות לניהול מתנדבים במוסדות חינוך נהוגות בעולם. היזמה התבקשה להציג תבחינים )קריטריונים( מפורטים לניהול מתנדבים בתוכניות התנדבות הנחשבות מוצלחות. בכוונת המנהל להציע למנהלי מוסדות חינוך ולרשויות תבחינים לגיוס, לשימור ולניהול של מתנדבים. דוח מת"ת זה מציע דוגמאות לתוכניות התנדבות שכאלה ומצביע על ההיבטים המשותפים להם.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: ויויאנה דייטש
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמזכירות הפדגוגית פנו ליוזמה – מרכז לידע יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על קשרים בין הוראת מוזיקה ונגינה לבין מדדים פדגוגיים שונים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: שירה זיוון
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והיחידה לפדגוגיה מוטת עתיד באגף למחקר ופיתוח, ניסויים ויוזמות פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה ללמוד על המשחוק בשדה החינוך. דוח זה הוא חלק ממהלך רחב יותר של היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד, הכולל ניסוח מסמך ייזום בתחום המשחוק. הדוח שלהלן עוסק בהגדרות המשחוק ובמשחוק בעולם החינוך, ועומד בפני עצמו. אפשר למצוא את מסמך הייזום באתר היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: טל כרמי
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ואגף א לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על אודות תוכניות לפיתוח מקצועי של מורי מורים. זאת, לפי אופני ניהול הנחשבים אפקטיביים בתחום מורי המורים ועל בסיס הידע המתפתח בתחום זה.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: הילה שוורץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמנהל הפדגוגי פנו ליוזמה – מרכז לידע יישומי בחינוך, בבקשה ללמוד על תוכניות למניעת השימוש בקנאביס בקרב בני נוער, במדינות שקנאביס חוקי בהן. זאת בעקבות שינוי המדיניות בישראל באשר להחזקה חד־פעמית של קנאביס ולאפשרות שדבר זה ישפיע על התפיסה של בני נוער ביחס לקנאביס ועל זמינותו.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: המזכירות הפדגוגית ולשכת המדען הראשי במשרד החינוך פנו ליוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך בשאלה מהם האתגרים בהוראת זהויות לאומיות, דתיות ותרבויות במערכות חינוך בעולם. מטרת הפנייה היא ללמוד על תוכניות להוראת זהות והאתגרים ביישומן, כדי לבחון לאורן את תוכנית תרבות יהודית־ישראלית בחינוך הממלכתי, ולהציע דרכי התמודדות עם אתגרים דומים. לצורך כך מוצגות בדוח זה תוכניות לימודים העוסקות בזהות לאומית וכן תוכניות לימודים בתחומי דעת כגון היסטוריה, דת ואזרחות, שיש להן היבטים של הוראת זהות לאומית, דתית או תרבותית והנחלתן.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גיל גרטל
תיאור: חינוך ביתי מוכר בישראל ובמדינות רבות בעולם כאחד ממסלולי החינוך הפועלים לצד חינוך הציבורי והחינוך הפרטי. המושג “חינוך ביתי” מייצג מגוון רחב של דרכי חינוך, וראה ולמידה, אשר המשותף להן הוא בחירתם של הורים לא לשלוח את ילדיהם לבתי ספר. חינוך ביתי אינו מייצג “דרך הוראה” אחידה, ואף לא “סביבת לימוד” אחת: הורים נוקטים במתודות מגוונות, ומשתמשים במשאבים ובמרחבי למידה מגוונים, בדומה למורות למורים בבתי הספר.
היקף החינוך הביתי נמצא בעלייה מתמדת בכל מדינות העולם. המדינות אינן מפרסמות נתונים מלאים, והשונוּת בין המדינות היא רבה. ואולם ניתן להעריך שהיקף החינוך הביתי הוא סביב אחוז אחד מכלל הילדים בגיל חינוך. בישראל שיעור הלומדים בחינוך ביתי הוא נמוך ביותר, כ 0.05- האחוז.
הדוח שלהן מציג מבט עכשווי על החינוך הביתי, ומתבסס על מקורות מידע רשמיים ואקדמיים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: ניר מיכאלי, גיל גרטל
תיאור: המחקר והמעשה הציגו את תנועת הנוער הארץ-ישראלית כתופעה חינוכית-חברתית ייחודית שאין דומה לה בעולם. למרות השינויים התרבותיים, הסוציולוגיים, הטכנולוגיים והכלכליים העצומים שהתחוללו בארץ במאה השנים האחרונות, תנועות הנוער מצליחות לשמר את מאפייניהן הייחודיים ובד בבד לעדכן אותם, לשמר את האטרקטיביות שלהם עבור בני נוער ולהמשיך להיות גופי חינוך בעלי השפעה ונוכחות בספרה הציבורית. מטרתה של אסופת מאמרים זו היא להציג תמונה עכשווית של תנועות הנוער בישראל ובתוך כך לעמוד על הצלחות ועל קשיים בניסיונותיהן להתאים את פעילותן לשינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים.
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עידית שפרן גיטלמן
תיאור: פסיקת בג"ץ בעניין אליס מילר (1995) הייתה אות הפתיחה להרחבת שירות הנשים בצה"ל. מאז נפתחו לשירות נשים, בהדרגה, עוד ועוד תפקידים, והיום הן משרתות במגוון רחב של מקצועות צבאיים, לרבות ביחידות מבצעיות. בצד תהליך זה הולך וגדל מקומם ומספרם של חובשי הכיפות הסרוגות בתפקידי ליבה ובקצונה. עובדה זו מציבה לפני צה"ל את אחד האתגרים החברתיים הגדולים בשנים האחרונות – אתגר השירות המשותף.

כיצד מאזנים בין ערכים המתקשים לעלות בקנה צְבא עַם אחד? האם מחויבותו של צה"ל לעקרון השוויון גוברת על חובתו לאפשר שירות מכבד לכלל חייליו וחיילותיו שאינו סותר את אמונתם או את הגבלותיהם ההלכתיות? האם הסדרת הסוגיה באמצעות פקודת השירות המשותף היא אכן הביטוי הנכון לאיזון הראוי? ומה אפשר ללמוד מן הדרך שעבר צה"ל ועברה החברה הישראלית עד לעדכונה של פקודה זו?

מחקר זה מבקש להשיב על שאלות אלו תוך שהוא בודק את סוגיית השירות המשותף כמקרה מבחן למחלוקת החברתית אשר חדרה את חומות הצבא וחלחלה אל בסיסיו. אחד ממוקדי הדיון בו הוא המאבק הציבורי שהתפתח במקביל לניסוח הפקודה שנועדה להסדיר את השירות של חיילות לצד חיילים דתיים המקפידים על הלכות צניעות והפרדה, מאבק שהתקבע בתודעה הציבורית כמלחמה בין שני צדדים שכל אחד מהם רואה בצה"ל כלי להטמעת ערכים ואג'נדות בצבא בפרט ובחברה הישראלית בכלל. בסופו של הדיון מוצעות מסקנות והמלצות ליישום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, ירדן קידר, נאור פורת
תיאור: ההכשרה המקצועית נועדה לאפשר לאנשים מכל שכבות האוכלוסייה לרכוש מקצוע ולפתח כישורים נדרשים בשוק העבודה. יש לה חשיבות גדולה בפיתוח ההון האנושי, במתן מענה לצורכי המעסיקים ובהגדלת פריון העבודה. בעשורים האחרונים אנו עדים בישראל להידרדרות במעמדו של מערך ההכשרות המקצועיות, בהיקפו ובתקציבו: היקף ההכשרות המקצועיות בתקצוב ציבורי קוצץ בחדות וכך גם התקציב המוקצה להן, והן הפכו בהדרגה למכשיר לשיפור רווחתן של אוכלוסיות חלשות במקום להיות מכשיר לפיתוח ההון האנושי בקרב כלל האוכלוסייה. מגמה זו יצרה מחסור בכוח אדם מיומן, בפרט בענפי התעשייה וההיי־טק. הגורמים למחסור מעצימים זה את זה; כשלים בהכשרה, תקצוב נמוך וחסמים מבניים בתעשייה – כולם מובילים למצוקה בכוח אדם, הן בכמות והן באיכות, הפוגעת בהשקעה בהון היצרני. ואם לא די בכך, עד שנת 2021 צפויים לפרוש מענפי התעשייה עשרות אלפי עובדים מיומנים. מחקר זה בוחן את מערך ההכשרות המקצועיות בישראל בהיבט הארגוני, התכנוני, התקציבי והביצועי ומשווה בינו לבין מערכי הכשרות במדינות מפותחות אחרות. המחקר מזהה את החסמים ואת הכשלים העיקריים בכל אחד מן ההיבטים המפורטים ומגיש המלצות ממוקדות ויישומיות שיסייעו לקובעי המדיניות לשפר את הכמות ואת האיכות של כוח האדם המיומן במשק.
מאת: נועה קברטץ-אברהם
תיאור: כנסת ישראל נחשבת פרלמנט שהיקפי החקיקה שלו אדירים וכזה שהממשלה שולטת בו בסדר היום ובהליך החקיקה. אך כיצד באים לידי ביטוי מאפיינים אלו בתהליך החקיקה הממשלתי, למן הרגע שבו מתגבש במשרד ממשלתי רעיון להצעת חוק ועד לכניסתו של חוק זה לספר החוקים? אילו חולשות ואילו עוצמות מתגלות בתהליך? ומי משתי הרשויות היא שמנהלת בישראל את תהליך החקיקה הממשלתי – הרשות המחוקקת או הרשות המבצעת? במחקר זה נבחנת לראשונה עבודת הכנסת והממשלה בתהליך החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות. המחקר סוקר את התהליך, מנתח אותו, מאתר בו את נקודות הקושי והחוזק הקיימות ומאבחן אותן. זו הפעם הראשונה שמוצגת תמונה מקיפה ומלאה של תהליך החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות בישראל, לקראת אפשרות טיובו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, גבריאל גורדון
תיאור: בשנת 2013 הותנעה יוזמת " 5 פי 2" בעקבות ירידה ניכרת במספר התלמידים המסיימים בהצלחה את בית הספר התיכון ברמת 5 יח"ל במתמטיקה, בפיזיקה, בכימיה ובמקצועות הטכנולוגיה. היוזמה נשאה פרי, ובין השנים תשע"ג לתשע"ט גדל מספר הזכאים בכ־ 10,000 . כיצד תשפיע מגמה זו על הגידול בביקוש למסלולי הלימוד הריאליים באקדמיה בחומש הבא (תשפ"ב–תשפ"ו; 2025/26-2021/22 ), והאם יהיה אפשר להתמודד איתה במסגרת המשאבים הקיימים היום? מחקר זה מנתח בעזרת נתונים מינהליים את דפוסי ההשתלבות של בוגרי 5 יח"ל במתמטיקה בלימודים אקדמיים. הוא מוצא כי רובם משתלבים במסלולי הלימוד הריאליים וכי יש להם בהם ייצוג יתר משמעותי. לעובדה זו צפויה להיות השפעה חזקה על הביקוש ללימודים בתחומי המדעים וההנדסה בחומש הבא, וניתן להעריך בסבירות גבוהה שהוא יגדל מאוד; על פי אומדני המחקר, הביקוש לתחומים אלו בחומש הבא יהיה גדול בכ־ 45% מהקיבולת הקיימת במוסדות האקדמיים היום. למעשה, כבר היום יש ביקוש עודף מצד מועמדים מתאימים בחלק ממקצועות ההיי־ טק באקדמיה, ובתחומים מבוקשים )כגון מדעי המחשב( – המאופיינים בפרמיית שכר גבוהה – מוסדות ההשכלה הגבוהה, ובעיקר האוניברסיטאות, מתקשים לתת מענה לביקוש הגובר ובלית ברירה מעלים את רף הקבלה. מהם הצעדים שיש לנקוט כדי להסיר את החסמים בפני הגדלת הקיבולת במסלולים אלו? המחקר ממליץ על כמה פתרונות מעשיים וקורא לקובעי המדיניות ליישמם בהקדם – לקראת כניסתם הקרובה של בוגרי 5 יח"ל החדשים בשערי האקדמיה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף דר
תיאור: השסע היהודי־ערבי הוא שסע מרכזי בחברה הישראלית. מחקר המדיניות שלפנינו בוחן כיצד מתבטא קונפליקט זה במרחבי עבודה משותפים ליהודים וערבים אזרחי ישראל, תחום שלא זכה לתשומת לב מחקרית רבה. המחקר המקיף המובא בספר מבוסס על 61 ראיונות עומק עם עובדים בשלושה מגזרים כלכליים – רפואה, ייצור והיי־טק. הוא מבקש לענות בין השאר על השאלות האלה: האם הסכסוך האתני־לאומי־דתי בין יהודים לערבים מחלחל למקומות עבודה משותפים, ואם כן, מהם גילויי הקונפליקט בצוותי עבודה מעורבים? מהם מוקדי המתח המרכזיים הנוצרים ביחסים בין יהודים לערבים העובדים יחדיו? כיצד מגיבים העובדים בסיטואציות טעונות - למשל, כיצד מגיבים רופאים ערבים כאשר מטופל יהודי משמיע הערה גזענית כלפיהם? מהי התגובה של עמיתיהם היהודים במצבים כאלה? מה מרגישה מהנדסת ערבייה מוסלמית כאשר הארגון המעסיק אותה אינו מציין שום חג מהחגים שהיא חוגגת?
בהסתמך על ממצאי המחקר מוצע בספר מודל יישומי למעסיקים ולמקבלי ההחלטות ברמת המדינה. מודל זה מאפשר לכונן מרחבי עבודה משותפים שיתמודדו ביעילות עם מתחים אתניים־לאומיים־דתיים במקום העבודה וליצור סביבת עבודה מכבדת ומכילה לבני כל הקבוצות במדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גיא לוריא
תיאור: מינהל התביעות במשטרה ("התביעה המשטרתית") מנהל כ־ 90% מההליכים הפליליים בישראל. שיוכה המוסדי של התביעה המשטרתית למשטרה מקשה על תובעיה למלא את תפקידם במקצועיות הנדרשת על רקע לחצים משטרתיים מבניים הפוגעים באי־תלותם ומשפיעים על שיקול דעתם המקצועי. לנוכח קושי זה, כבר כשני עשורים עומדת בלתי ממומשת החלטת ממשלה שקבעה בשנת 2001 כי יש להעביר את התביעה המשטרתית למשרד המשפטים ולאחד אותה עם הפרקליטות. בשנים האחרונות מתברר שהמדינה אינה פועלת כדי ליישם את החלטת הממשלה הזאת. להפך. מערכת אכיפת החוק ערכה רפורמות ארגוניות בתביעה המשטרתית וביחסיה עם היועץ המשפטי לממשלה שתכליתן לקבע את המצב הקיים, מתוך תפיסה שחיזוק עצמאותה הארגונית של התביעה המשטרתית במסגרת המשטרה, בצד הידוק הכפיפות המקצועית שלה ליועץ המשפטי לממשלה — לרבות באמצעות מנגנוני הנחיה, פיקוח ובקרה — הם פתרון טוב יותר. ואולם דוח של מבקר המדינה משנת 2019 הצביע על כך שתובעי התביעה המשטרתית עדיין אינם עצמאיים דיים מגורמי החקירה במשטרה, וכי מנגנוני ההנחיה והבקרה מצד היועץ המשפטי לממשלה אינם פועלים הלכה למעשה. על רקע זה, המחקר המובא כאן מביא המלצות לתיקונים במנגנוני הפיקוח והבקרה על התביעה המשטרתית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמיר כהנא, יובל שני
תיאור: מדוע יש לפקח על רשויות המדינה כשאלה בולשות אחרי הפעילות המקוונת שלנו; כיצד ניתן לפקח על מעקב מקוון של גופי מודיעין ואכיפת חוק; מיהם האחראים בישראל על פיקוח זה; האם המצב הקיים נותן מענה ראוי למאפיינים הייחודיים של פעילות סיגינטית; האם ישנם מודלים עדכניים בדין הזר שרצוי להכיר וללמוד מהם? בהמשך למחקר רגולציה של מעקב מקוון בדין הישראלי ובדין המשווה (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019 ), שתיאר את ההיבטים החסרים בדין הישראלי החל על פעילות מעקב מקוון של רשויות המדינה, ואת אלו שנדרש בהם תיקון והשלמה, מטרתו של המחקר המובא כאן היא לבחון את טיבו של הפיקוח בישראל על פעילות זו. המחקר סוקר את נקודות החולשה במערך הפיקוח הישראלי על פעילות סיגינטית וממליץ על הקמת גוף ייעודי לפיקוח על פעילות זו, בדומה לנעשה בדמוקרטיות אחרות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות