נמצאו 764 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אבי דבוש
תיאור: בשנת 2015 התמודד אבי דבוש לבחירות במפלגת מרצ. השמאל הפסיד ונשמעו קולות כגון "הפריפריות מצביעות למי שדופק אותן". דבוש ארגן עשרות מפגשים בפריפריות הגאוגרפיות והחברתיות של ישראל וחיבר שמאל וימין, יהודים וערבים, ערי פיתוח וקיבוצים. הוא למד להבין, שבמערכת הפוליטית הנוכחית אף אחד לא סופר את הפריפריות, ולא משנה באיזה מחנה פוליטי הוא. זהו הפצע הגדול והמדמם של החברה הישראלית, וגם הסיכוי הגדול. כדי לבנות כאן חברת מופת, אנחנו חייבים להפסיק את רמיסת הפריפריות. למהפכה הזאת נחוצים שפה וידע. רק כך "מבני עניים תצא תורה", כמאמר התלמוד. בעברית ובערבית, בכל צבע, מגדר ומוצא. הגיע הזמן. הספר הזה מבקש לבחון את הנושאים הדורשים שינוי ולהציע כיוונים לתחילתו של שינוי זה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יגיל לוי, עפרה בן ישי
תיאור: השיח הציבורי בישראל משקף את יכולתה של החברה להתכחש לאלימות הצבאית המופעלת בשמה. האלימות המתבצעת על ידי כוחות מדינתיים נתפסת כלגיטימית, אך האידיאולוגיה המצדיקה אלימות זו מבקשת להסתיר את המעשה האלים עצמו, ולהסוות את אופיו האלים של האקט הצבאי. תובנה זו נכונה בעיקר כאשר האלימות מופנית כלפי אזרחי אויב בפעולות שיטור צבאיות, באופן הכרוך באובדן חיי אדם ובפגיעה הומניטרית. מכאן הצורך, ואף החובה החברתית, לחקור את הלגיטימציה להפעלת אלימות. למרות שצורך זה ברור לכאורה מאליו, חקר הלגיטימציה להפעלת אלימות — בין שמדובר בחקר ההצדקה העקרונית לכינון מבנה עוצמה הנשען על הפעלת אלימות, ובין שבחקר ההצדקה של הפעלה מאורגנת בפועל של כוח פיזי כלפי האויב — אינו בולט במחקר בישראל. ספר זה מבקש לתרום להתמודדות עם הריק המחקרי הזה ולעודד דיון ציבורי בסוגיות שהפעלת האלימות מעלה. הספר מורכב משלושה חלקים: המשגה של הלגיטימציה לאלימות, תהליך ניהול הלגיטימציה לאלימות ברמת הכוחות וברמת הארגון הצבאי, והמיקוח החברתי והפוליטי על הלגיטימציה לאלימות ועל הפרשנויות השונות הניתנות לה. הספר כולל מאמרים ממגוון זוויות ראייה ודיסציפלינות, המאפשרים יחדיו הצצה אל מאחורי הקלעים של תהליך הלגיטימציה לאלימות הצבאית בחברה בישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסתר הרצוג
תיאור: הספר עוסק ביחסה של המדינה כלפי אמהות הנאבקות למניעת הוצאת ילדיהן מחזקתן. הוא בוחן תהליכים של הפקעת אמהוּת ואת האמצעים המופעלים על ידי מערכות הרווחה והמשפט במהלכם. בספר נחשפת עוצמת רשויות המדינה והיעדר מנגנוני פיקוח וביקורת משמעותיים על התנהלותן. מאבקיהם של פעילות וארגונים חברתיים, לשינוי מדיניות ‘ההשמה החוץ ביתית’ ולמען השקעת משאבים במשפחה ובקהילה, נהדפים בעזרת מנגנוני השלטון וארגונים הסמוכים לשולחנו. סיפוריהן של שתי אמהות: קרן (שם בדוי), ובתיה סעדה ז”ל ושל פוליטיקאית אחת, ד”ר מרינה סולודקין ז”ל, הם הציר המרכזי של הספר. קורותיהן של קרן ובתיה רוויים בכאב, ייסורים וזעם, אך גם באומץ לב ובמסירות אין קץ לילדיהן. מעורבותה של מרינה במאבק לשינוי מדיניות הרווחה הייתה לסמל של מסירות ואומץ יוצאי דופן בזירה הפוליטית. הספר מתבסס על פעילות חברתית־פמיניסטית, מזה כשלושה עשורים, בליווי אמהות במאבקיהן נגד הפקעת אימהותן. הוא מבוסס גם על מחקר מתמשך המלווה בפעילות למען שינוי מדיניות הרווחה בסוגיית ‘ילדים ונוער בסיכון’.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נסים ליאון
תיאור: הספר המצנפת והדגל: לאומיות־שכנגד בחרדיות המזרחית מציע מיפוי של מערכת היחסים, הסמלית והפרקטית, בין דגל הלאום והממלכתיות הגלומה בו ובין "המצנפת", המגלמת את התיאולוגיה הפוליטית של החרדיות המזרחית בהנהגתו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, כפי שהתגבשה ביתר שאת למן שנות השמונים של המאה הקודמת. הספר משרטט את דיוקנה של הלאומיות בזרם החרדי־מזרחי וטוען כי בניגוד לעמדה המסויגת והאינסטרומנטלית של החרדיות האשכנזית ביחס לציונות, עמדת הזרם המרכזי בחרדיות המזרחית כלפי מוסדות המדינה הייתה פרגמטית יותר, גם אם התאפיינה בדואליות בין נכונותו לקבל אחריות על מוסדות אלו לבין גישתו הלעומתית כלפיהם. פרקי הספר פורשים את התנאים ההיסטוריים, האתניים, הפוליטיים והקהילתיים שהובילו לשניות זו ואת אסטרטגיות הניווט והתמרון בין מוסדות המדינה, החרדיות האשכנזית והציונות הדתית.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יעל ברדה
תיאור: הספר הביורוקרטיה של הכיבוש: משטר היתרי התנועה בגדה המערבית פורש לפני הקורא את המנגנונים הביורוקרטיים של הכיבוש בגדה המערבית. באמצעות שימוש בחומרים משפטיים, מסמכים אדמיניסטרטיביים, ראיונות ותצפיות חושפת המחברת את מערכת ניהול האוכלוסין ואת משטרי ההיתרים וההגבלות על תנועתם של פלסטינים תושבי הגדה המערבית, אשר מתאפשרים בזכות דינמיקה ארגונית מורכבת, קפקאית לעתים, הסמויה מעיני הציבור.
שלא כמו המנגנון הביורוקרטי במשטרים ליברליים, שאת עקרונותיו הבסיסיים ניסח מקס ובר, הביורוקרטיה של הכיבוש פועלת על פי המודל הארגוני הקולוניאלי והאימפריאלי לניהולן של אוכלוסיות נתינים במשטרים לא דמוקרטיים. ביורוקרטיה זו נהנית מגמישות מינהלית ומחקיקת חירום קבועה המבוססת על החריגים שבחוק.
חייהם של הפלסטינים תושבי השטחים נשלטים בידי מערך של ארגונים ובהם המשטרה, המינהל האזרחי, משמר הגבול, מתאם הפעולות בשטחים, שירות התעסוקה ושירות הביטחון הכללי. מערכת זו, שפעולתה מושתתת על מנגנונים של זיהוי וסינון בני אדם על בסיס הכרעות סודיוֹת, מדיניות משתנה ואיסוף מודיעין, היא מקרה קיצון של מנגנון ניהול אוכלוסין שהפרקטיקות ואופני הפעולה שלו משפיעים לא רק על הגדה המערבית ותושביה הפלסטינים, אלא גם על עיצובה של הביורוקרטיה המדינתית המנהלת את חייהם של האזרחים והתושבים של מדינת ישראל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: רביב רייכרט
תיאור: החינוך הדמוקרטי הוא שיטה חינוכית חדשנית ורלוונטית שהופיעה בארץ ובעולם במהלך המאה שעברה. מאז הופעתם השפיעו בתי הספר הדמוקרטיים ושיטת החינוך הדמוקרטית במידה ניכרת על מערכת החינוך, והשיטה והשפעתה נדונו ונחקרו. הספר מזמין את הקוראים למסע שיבחן את החינוך הדמוקרטי בהקשר חדש, הֶקשר של אזרחות, חברה ותרבות דמוקרטיות. על בסיס האמונה שבכוחו של החינוך לשנות ולבנות, הספר מבקש לבחון את השאלה: איך החינוך הדמוקרטי יכול לעצב אדם וחברה דמוקרטיים? המסע הזה של התמודדות עם השאלה יתקיים בשלושה שבילים: חינוכי, חברתי ואוניברסלי. הפסיעה בשבילים הללו תחבר את החינוך הדמוקרטי לשתי תפיסות חשובות בשיח הדמוקרטי העכשווי - הדמוקרטיה ההשתתפותית והקיימוּת, ותזמן מפגש עם הסוגיות המרכזיות שהדמוקרטיה עוסקת בהן כיום.
מכון מופ"ת
מאת: יצחק גילת, עידית טבק
תיאור: מעורבות הורים בגני ילדים ובבתי ספר התחזקה מאד בשנים האחרונות, ויש לה כיום השפעה דרמטית על המתרחש בכל רמותיה של מערכת החינוך. לנוכחות הגוברת של הורים בשדה החינוך יש שני צדדים מנוגדים: מצד אחד, מעורבות הורים מספקת למערכת החינוך הון חברתי העשוי לקדם את איכות החינוך בכל הממדים – הפדגוגי, הרגשי החברתי, המוסרי והערכי. מצד שני, מעורבות הורים היא מקור למתח, למאבקי כוח ולתסכול עמוק של צוותי חינוך עד כדי סירובם לקבל תפקידי ניהול ופרישתם ממקצוע ההוראה. אחת הדרכים להתמודד עם תופעה מורכבת זו היא איסוף מידע מחקרי שיסייע לניצול יעיל יותר של הרווחים הגלומים במעורבות ההורים. ספר זה מביא בפני הקוראים אוסף מחקרים שערכו חוקרים וחוקרות ממכללת לוינסקי, הנוגעים לממשק שבין הורים ומערכת החינוך. מחקרים אלה מאירים את הסוגיה של מעורבות הורים ממגוון נקודות מבט וביניהן של הורים, של גננות ומורים, של צוותים בחינוך המיוחד, של מנהלים ושל פרחי הוראה. אנו מאמינים, כי כל השותפים במלאכת החינוך עשויים למצוא עניין בידע המוצע להם בספר ולהפיק ממנו תועלת.
מכון מופ"ת
מאת: טל דקל
תיאור: יצירות אמנות של נשים אשר היגרו לישראל מברית המועצות לשעבר, מאתיופיה ומהפיליפינים חושפות מנעד רחב של חוויות חיים. נשים אלו נתונות בתהליך דינמי ומתמשך של הגדרת זהות מעמדית, מגדרית וגזעית-אתנית. הן מתמודדות עם נושאים הקשורים בהגירה בכלל – תעסוקה, חינוך, זהות לאומית וזהות דתית, לצד היבטים של זהותן המגדרית בפרט – אימהוּת, אלימות מינית, משטור הגוף הנשי ועוד. בעידן הטרנסלאומי לובשת ההגירה צורות חדשות, שונות מבעבר. לצד תהליכים דינמיים של הגדרת זהות, מאפשר הקיום הטרנסלאומי התנהלות סימולטנית בין מרחבים גיאוגרפיים ומדינות לאום. מצב עניינים זה משנה את היחסים בין ותיקים לחדשים, וההפרדה הדיכוטומית המסורתית בין קולטים ונקלטים מתערערת. השינויים תורמים להתהוות קבוצות וקהילות חדשות ומרובדות מאי פעם אשר מתקיימות במסגרת מדינות הלאום. מגמה זו מוצאת את ביטויה גם במדינת ישראל אשר קולטת מיום הקמתה מהגרות יהודיות מרחבי העולם המכונים עולות. בשנים האחרונות חיות בישראל גם מהגרת עבודה רבות, וכך נוצרת מציאות שהיא כר פורה לדיון המצליב תופעות מקומיות עם מגמות עולמיות של טרנסלאומיות. זהו דיון אינטרדיסציפלינרי המשלב בין מגדר, סוציולוגיה, אמנות, מדע המדינה, לימודי הגירה ועוד.ניתוח יצירות האמנות נעשה במתודולוגיה איכותנית ורפלקסיבית, תוך כדי שימוש נרחב במידע שמקורותיו באמניות עצמן, בקולותיהן האישיים ובנקודת מבטן. זהו מימוש של העיקרון הפמיניסטי אשר רואה בסיפור האישי גם סיפור פוליטי.
רסלינג
מאת: חני מן-שלוי
תיאור: בספר מהאולטרה-סאונד לצבא חני מן-שלוי מעיזה להישיר מבט אל לב ליבה של חווית ההורות הישראלית ולחשוף את הדרמה הרגשית החבויה בליבות ההורים לבנים בישראל המגדלים בנים בצל הידיעה שבגיל 18 בנם יתגייס וחייו עלולים לעמוד בסכנה. בפעם הראשונה בישראל נערך מחקר בנושא, אשר על סמך ממצאיו משורטט מסלול התפתחות הגבריות הישראלית. הספר מגלה כיצד ידיעת הגיוס, על רקע ההיסטוריה היהודית בכלל והשואה בפרט, מעצבת לאורך התפתחות וגדילת הבן את דפוסי ההורות, ובאופן מפתיע משפיעה ומעצבת גם את היחסים הזוגיים. מהאולטרה-סאונד לצבא צולל אל תוך תהליכי ההתפתחות הנחווים על ידי הגבר הישראלי הצעיר עד לגיוסו; הוא בוחן את דימויו של הגבר כחייל פשוט וקצין, את יחסיו המשתנים עם הוריו ואת חוויותיו מרגע השחרור מהצבא – תהליכים המשפיעים על התפתחותו מנער לגבר.
רסלינג
מאת: חדוה ישכר
תיאור: לעוּמתיות – רישומים מתרבות הנגד של השמאל הפמיניסטי בישראל הוא ספר המתאר ומפרש את שגרת האקטיביזם הפמיניסטי הפוליטי המתרחשת בארץ מאז שנות ה-70, במיוחד מאז פרוץ האינתיפאדה הראשונה, הרחק מתשומת לבם של אמצעי התקשורת המרכזיים ובשולי התודעה הציבורית. בשמונת פרקי הספר מספרת חדוה ישכר את סיפור הולדתה וצמיחתה של תרבות השלום הפמיניסטית, המחויבת להתנגדות בלתי אלימה לכיבוש הישראלי בגדה המערבית וברמת הגולן ולמצור על עזה, ומכירה בחוב המוסרי שמדינת ישראל חבה לפלסטינים על הנכבה של 48'. היא מתעדת את חילופי הדורות במרחב הפמיניסטי ותוהה על משמעותו של תהליך ההתמקצעות העובר על ארגוני הנשים ועל הדילמות המתעוררות בעקבותיו. היא משרטטת את מתווה החשיבה המתעמתת עם השפעתה של מנטליות הביטחון על החיים האזרחיים; את הקושי שבנרמול היחסים ושמירת הקשרים עם השותפות הפלסטיניות תחת משטר ההפרדה והכיבוש; את המאבק הרדיקלי שניהלו ארגוני הנשים בבעלי שררה שנחשדו והואשמו באלימות מינית ועוד. את פרקי הספר מובילה נקודת המבט האישית של המחברת, אקטיביסטית פמיניסטית בעצמה, אך זו נסמכת על רישומי שיחות, פיסות של תובנות משותפות, מחקרים, מאמרים, דו"חות כתובים, מצולמים ומוסרטים וספרות ביוגרפית, שהופקו ונכתבו בידי פעילות בארגוני השטח הפמיניסטיים. הספר מציע היכרות ורב-שיח עם נשים פוליטיות מרתקות המחוברות היטב למקום ולתושביו ובה בעת חוצות גבולות לאומיים וגיאוגרפיים, מחסומים פנימיים וקווי הפרדה מקומיים אלימים. באופן הזה מצטרף הספר הנוכחי ל"אחיות לשלום – קולות בשמאל הפמיניסטי" (רסלינג, 2003), ספרה הקודם של חדוה ישכר אשר קיבץ 25 סיפורי חיים של אקטיביסטיות בתנועות שלום ובארגונים לזכויות אדם ומיפה את מרחב הפעילות הפמיניסטית הפוליטית בישראל של ראשית שנות האלפיים.
רסלינג
מאת: ליאת קוזמא
תיאור: לנוכח בית הדין השרעי עוסק באפשרות לשינוי חוק המעמד האישי למוסלמים בישראל. השאלה שעומדת בבסיסו היא מדוע חוק שנחקק בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית שריר וקיים בישראל של היום, בעוד שבמדינות כמו מצרים, ירדן ומרוקו הוא עומד לדיון ציבורי ואף חלו בו שינויים בעשורים האחרונים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהיסטוריה של חוק המעמד האישי מאז ימי האימפריה העות'מאנית ועד ימינו. המאמרים בחלק זה עוסקים בשאלה האם תמורות במעמדן של נשים דורשות שינוי תחיקתי או שמא עליהן להתבצע כחלק מהפרקטיקה של בית הדין, שאכן משתנה בעשורים האחרונים. חלקו השני של הספר עוסק במעמדן ובמאבקיהן של נשים בתורכיה, באיראן ובמרוקו. באיראן ובמרוקו מאבקן של נשים טומן בחובו פרשנות מחודשת של החוק האסלאמי, ובשתי המדינות ישנם אנשי דת התומכים בדרישותיהן. במרוקו זכה מאבק זה להישגים לא מבוטלים, אבל לעומת זאת מובילותיו באיראן נשלחו למאסר. תורכיה, אשר כביכול פתרה את הקונפליקט בין דת לזכויות נשים על ידי כינונה של חקיקה אזרחית לנישואים וגירושים, דחקה את המערכת הדתית אל המרחבים הלא פורמליים והותירה נשים הנישאות בנישואים דתיים ללא הגנה. חלקו השלישי של הספר כולל מאמרים על נשים הפונות לבית הדין השרעי, על נשים גרושות בחברה הפלסטינית בישראל ועל יחסה של מערכת המשפט הישראלית לוויתור של נשים על זכויותיהן בירושה. חלק זה בוחן עד כמה המנהג, יחד עם החוק השרעי וחוקי מדינת ישראל, פועלים לדחיקתן של נשים לשוליים הכלכליים והחברתיים. אסופת מאמרים זו, פרי שיתוף פעולה בין היסטוריונים, סוציולוגים ומשפטנים, אינה מספקת תשובות אלא פותחת כיוונים לבחינה ולעיון. היא מעלה את השאלה מהו אופי השינוי התחיקתי והנורמטיבי אשר יש לחולל בישראל על מנת ליישב את מעמדן של נשים עם עקרונות השוויון הנגזרים מהאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן.
רסלינג
מאת: יאיר אורון
תיאור: הספר זהויות ישראליות הוא מחקר אמפירי ראשון מסוגו והיקפו אשר עוסק בשאלת הזהויות הישראליות – אחת הבעיות המרכזיות והאקטואליות של החברה הישראלית בימינו. המחקר מקיף ארבעה דגמים של תת-זהויות יהודיות-ישראליות: הלא-דתית (החילונית); המסורתית; הדתית-לאומית והדתית-חרדית. לצדן ולעומתן מוצגת במחקר הזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית, אשר גם היא אינה מקשה אחת. הספר מנתח שני מחקרי זהות שנערכו בשנים 1990 ו-2008, בקרב סטודנטים יהודים-ישראלים וערבים (פלסטינים)-ישראלים. נידונים בו המרכיבים הבאים: "העם ואני", "השואה ואני", "הנכבה ואני", "האני והאחר" (עמדות הדדיות של יהודים כלפי ערבים ולהפך), "המדינה ואני", "הדת ואני". בעוד שהשואה מהווה נדבך מרכזי בזהות היהודית-ישראלית, הנכבה מהווה גורם מרכזי בזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית. לכל הישראלים, הן היהודים והן הערבים, משותפת הזהות הקורבנית, אך, כמובן, זהויות הקורבן הן שונות, לעתים גם קוטביות. באמצעות מחקר זה מתריע המחבר על כך שכישלון בחינוך לדמוקרטיה, לפלורליזם ולדו-קיום עלול להחריף ולהסלים את מערכת היחסים השברירית בלאו הכי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. עלינו לעסוק באינטנסיביות בחינוך משמעותי נגד גזענות, להודות שהיא מצויה בקרבנו ולהכיר בכך שאנו-עצמנו איננו רק מושא לגזענות, אלא גם נשאיה של גזענות.
רסלינג
מאת: שמואל שניידר
תיאור: אסופת מאמרים ותגובות שהתפרסמו בשנות השמונים והתשעים בכתבי העת ’ביצרון’ ו’הדואר’ שיצאו לאור בניו-יורק. הספר כולל גם מכתבים למערכת שנשלחו לעיתונים בארץ, בתגובה על מאמרים והתבטאויות שנדפסו בעיתונים בישראל. הספר עוסק בהוויה הפוליטית והאידיאולוגית בארץ ובחיים היהודיים בארצות הברית. הדברים נכתבו מתוך נקודת הראות של אדם הנוטה לימין, המגיב על אירועים בשתי המדינות. ההתנחלויות והתייחסות השמאל אליהן, רצח יצחק רבין וההתייחסות לימין בכלל ולחוגיים הדתיים הלאומיים בפרט, מלחמות לבנון, אירועי ההתנתקות והנגזר מהם - כל אלה זוכים לניתוח אינטלקטואלי ופולמוסני. בספר נידונים גם אירועים מרכזיים בהוויה הפוליטית האמריקאית: הפוגרום בקראון-הייטס שבברוקלין; כתב העת ’תיקון’ ופעילותו האנטי-ישראלית; הפקדונות היהודיים בבנקים השוויצריים ומורשת מקארתי.
מאת: גלעד גולדשמידט
תיאור: בעשורים האחרונים, לצד יוזמות אחרות של חינוך אלטרנטיבי, נפוצו בישראל מוסדות חינוך רבים, מגנים ועד בתי ספר תיכון, המוגדרים כמוסדות שפועלים לאור השקפת העולם האנתרופוסופית. הספר שלפנינו מביא לראשונה בפני הקוראים בישראל תמונה מקיפה, מגוונת ורבת פנים של חינוך ולדורף (חינוך אנתרופוסופי). נסקרים בו בין השאר הרקע ההיסטורי של חינוך ולדורף, עקרונותיו, הקשר בינו לבין השקפת העולם הרוחנית העומדת בבסיסו, שאלת החינוך לאוטונומיה ולעצמאות, מקומה של הטכנולוגיה בגנים ובבתי ספר אלו, הפן האומנותי שבו, דרכי הערכה הייחודיות לגישה זו, ארכיטקטורה בגישת חינוך ולדורף, שאלת הבריאות כמושג מרכזי בזרם זה ועוד. הספר מבוסס על ניסיונו העשיר של גולדשמידט במהלך שנות עבודתו כמחנך, מורה, מרצה במכללות ומלווה בתי ספר הפועלים על פי שיטת חינוך ולדורף. הספר מיועד למחנכים ומחנכות, סטודנטים להוראה, הורים ובוגרים המבקשים להכיר את אחת משיטות החינוך החדשניות והייחודיות בישראל.
מכון מופ"ת
מאת: אריאל פינקלשטיין, אביטל פרידמן
תיאור: חברי מועצות ברשויות המקומיות בישראל אינם זכאים לתגמול מכל סוג שהוא על תפקידם כנבחרי ציבור. יתרה מזו, חוזר מנכ"ל של משרד הפנים אף אוסר על הרשויות לתגמל חברי מועצות גם אם הן מעוניינות לעשות זאת. למצב זה, שבו חברי מועצה אינם מקבלים תגמול על פעילותם במועצה, ולעיתים קרובות הם אף נדרשים לשלם מכיסם הפרטי על הוצאות לצורך מילוי תפקידם, יש השלכות בעייתיות גם על תפקוד המועצה וגם על הדמוקרטיה המקומית. כך לדוגמה, זמינותם של חברי המועצה לעסוק בענייני הרשות ולמלא את תפקידם כנבחרי ציבור נפגעת, שכן רובם עובדים במשרה בשכר בד בבד עם פעילותם במועצה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן
תיאור: "ממלכתיות" היא מושג מופשט שרבים מהישראלים – ימין ושמאל, יהודים וערבים, דתיים וחילונים – מאמצים כיום אל ליבם. היא נמצאת בכול: חינוך ממלכתי, צבא ממלכתי, מערכת בריאות ממלכתית, טקסים ממלכתיים ועוד. ואולם, מהי אותה ממלכתיות? איזו דרך התנהגות נגזרת ממנה במגוון היבטי החיים? היום, משהושלם המהלך הציוני של הדור הראשון, אנו עומדים לפני אתגרים חדשים. כרך זה מבקש לבדוק את המשמעות שראוי (או לא ראוי) לתת ל"ממלכתיות" בעת הזאת. ערכו של המושג תלוי בתוכן שיינתן לו. האם זהו מושג עמום, שעלול לשמש מפלטו של הנבל הפועל כרצונו מתוך נשיאת שם הממלכתיות לשווא, או שמא יש לו ערך בונה, ואם כן - מהו?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: משה בר סימן טוב, איריס גינזבורג
תיאור: לקראת כנס אלי הורביץ 2020 ריכז המכון הישראלי לדמוקרטיה קבוצת מומחים ובכירים ממערכת הבריאות ומחוצה לה במטרה לבחון את מוכנות המערכת למשברים ולתרחישי חירום אחרים עתידיים, בין היתר לאור הלקחים שניתן להפיק ממשבר הקורונה. בסדרת מפגשים שנערכו בחודשים אוקטובר ונובמבר ניתח צוות המומחים את החוזקות והחולשות של מערכת הבריאות הישראלית על רכיביה העיקריים ועימת אותם עם תרחישי ייחוס קיצוניים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: רחל ארידור-הרשקוביץ, תהילה שוורץ אלטשולר, עידו סיון סביליה
תיאור: אישה מתה בשל עיכוב בטיפול בחדר מיון שנגרם בעקבות מתקפת סייבר על מערכות המחשוב של בית החולים; האקרים מפרסמים מידע פרטי על תלמידי בית ספר; פיתוח של חיסון לנגיף הקורונה יורד לטמיון בגלל חסימת הגישה של החוקרים לדאטה שלהם; מדינה זרה מנצלת פרצה בתוכנת ניטור כדי לחדור למערכות הממוחשבות של רשויות ממשל. אלו הן רק דוגמאות לנזקים הפוטנציאליים של מתקפת סייבר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן ששינסקי, עדו קאליר, רחל זקן, דוד יחיעם אהרן
תיאור: במערכת הפנסיה בישראל שלושה רבדים: קצבת הזִקנה, שנועדה לאפשר רמת קיום מינימלית; הפנסיה התעסוקתית, שנועדה לאפשר לחוסכים רמת חיים דומה לזו שהייתה להם לפני הפרישה מהעבודה; חיסכון פרטי וולונטרי. מחקר זה מבקש לתת מענה לקשיים שבמימון מערכת הפנסיה, הנובעים מהתארכות תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה: בשני רבדיה הראשונים — קצבת אזרחים ותיקים של הביטוח הלאומי והפנסיה התעסוקתית (פנסיית החובה) — באמצעות צעדים התומכים במשקי בית ברמת הכנסות נמוכה ובינונית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מאות שנים הייתה הרבנות המקומית הקהילתית מסימני ההיכר ומעמודי התווך של הקהילות היהודיות בעולם. עם תחילת היישוב היהודי בארץ ישראל והקמת המדינה חלו במוסד הרבנות שינויים מרחיקי לכת, ותפקידים רבניים רבים היו לתפקידים ממסדיים של עובדי מדינה. מחקר זה סוקר את תופעת הרבנות מבחינה היסטורית ומבחינת החקיקה וחושף פער מהותי בין אופי הרבנות המקומית במסורת ישראל לאופי הרבנות המקומית הממסדית כיום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תהילה שוורץ אלטשולר, נדן פלדמן
תיאור: המשבר המתמשך בענף העיתונות בישראל מורכב למעשה מארבעה משברים הקשורים זה בזה: המשבר הכלכלי של העיתונים המודפסים, הרדיו והטלוויזיה; משבר הריכוזיות, המשתקף בזיקות שבין הגופים בענף ופותח פתח לאינטרסים חופפים בין גופי תקשורת ובין מסקרים למסוקרים; המשבר באמון בעיתונאים ובמקצועיות העיתונאית; והמשבר ביחסים שבין פוליטיקה לעיתונות. נוסף על כך, מגפת הקורונה האיצה את המשברים האלה, וגם הבליטה את חשיבותה של עיתונות מקצועית, שתפקידה לספק לציבור מידע אמין ומבוסס ולחשוף מחדלים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איימן סייף, ניצה קלינר (קסיר), בן פרג'ון, נסרין חדאד חאג’ יחיא
תיאור: עקב חסמים מרובים פוטנציאל ההשתלבות בשוק העבודה של האוכלוסייה הערבית אינו ממומש. שיעור התעסוקה של אוכלוסייה זו בכלל, ושל נשים ערביות בפרט, נמוך בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. האוכלוסייה הערבית גם מרוכזת במקצועות ובענפים כלכליים המאופיינים בשכר נמוך, באי־יציבות תעסוקתית ובאופק התקדמות מוגבל. בשנים האחרונות חל שינוי מסוים ביחסה של הממשלה לקידום השתלבותה של החברה הערבית בשוק העבודה, ותקציבים לא מבוטלים מתוכניות החומש לחברה הערבית יוחדו לתחום זה. בעקבות זאת חל שיפור בשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה הערבית, בשכרה ובמגוון המקצועות שבהם היא משתלבת. ועדיין, הפערים בינה לבין האוכלוסייה היהודית גדולים ומצריכים צעדי מדיניות שיביאו לשינויי עומק ויפחיתו במידה ניכרת את החסמים העומדים לפני אוכלוסייה זו בבואה להשתלב בשוק העבודה. מסמך זה מנסה לתאר באופן מקיף את מצבה של החברה הערבית בשוק העבודה ואת החסמים העיקריים המונעים את השתלבותה והתקדמותה בו. המחקר נוקט גישה ייחודית המנתחת את מאפייני התעסוקה של החברה הערבית על בסיס חלוקה גאוגרפית־סוציולוגית ומגדרית. חלוקה זו מאפשרת לחדד את הפערים בין קבוצות בתוך חברה זו ואת החסמים הייחודיים שכל קבוצה מתמודדת עימם. ממצאי המחקר מראים שחרף ההשקעה הממשלתית בשנים האחרונות, האפליה ארוכת השנים של האוכלוסייה הערבית עדיין נותנת את אותותיה. כדי לצמצם את הפערים נדרשת השקעה רבה יותר, בצד המשך תיקונם של מנגנוני ההקצאה הממשלתיים כך שיבטיחו הקצאה שוויונית לטווח הארוך. לאורך המסמך שזורים יעדים שעל המדינה לאמץ לצורך צמצום הפערים הקיימים והמלצות לשינויי המדיניות הנדרשים כדי לעמוד ביעדים אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גיא לוריא
תיאור: במרץ 2020, על רקע התפשטות מגפת הקורונה, פעל שר המשפטים לצמצום פעילות בתי המשפט. כפי שיפורט בהצעה לסדר זו, הסמכויות שניתנו לשר המשפטים בחוק ובתקנות שהתקין, וכן אופן הפעלתן, פגעו בעצמאות המוסדית של בתי המשפט או לכל הפחות באמון הציבור בקיומה של עצמאות זו, וכך באיזונים ובבלמים בין הרשויות. בהתבסס על תובנות מספרות המחקר התיאורטית וההשוואתית, בהצעה לסדר זו אראה כי יש לפעול למימוש עקרונות העצמאות השיפוטית והאחריותיות השיפוטית במינהל בתי המשפט בזמן חירום מתוך שמירה על האיזונים והבלמים בין הרשויות; בפרט יש להקפיד על הפרדה ברורה בין הסמכות להכריז על מצב חירום ובין הסמכות לצמצם את פעילות בתי המשפט בגין מצב החירום הזה, ובאשר לשתיהן חיוני לקבל את הסכמת ראשי הרשות השופטת למהלכים. יש לפעול לא רק למימוש העקרונות האלה בפועל אלא גם לשקיפות במימושם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: רון צור, ניסים כהן
תיאור: האם מתקיימים בישראל – בשעת חירום ובעיתות של שגרה – תהליכים סדורים של הערכת מדיניות ציבורית; האם קבלת ההחלטות ברמות הפוליטית והמינהלית מבוססת על תהליכים סדורים ועל תיאום בין השחקנים והארגונים השונים; וכיצד כל זה קשור ליכולת המשילות של מקבלי ההחלטות בישראל? עיקרו של מחקר מדיניות זה הוא קריאה ליישומה המיידי של הערכת מדיניות בזמן אמת, כזו המתקיימת לאחר רצף החלטות בעת ניהול משבר לאומי וכחלק מתהליך מדיניות סדור וארוך טווח, מתוך ראייה עכשווית ומפוכחת, אך גם צופה פני עתיד. המסמך מציע מודל להפקת לקחים לנוכח משבר הקורונה. מומלץ להשתמש בו - בהתאמות הנדרשות - גם במצבים אחרים של משבר לאומי מתמשך.

ודוק: משבר הקורונה הוא גם הזדמנות, שכן הוא יכול להיות חלון ההזדמנויות שדרכו תחלחל ההבנה לשדרת מקבלי ההחלטות שהגיעה העת לפעול, ליישם את המלצות המדיניות המוגשות כאן ולחתור לתרבות של הערכת מדיניות ותחקור שיטתי. מתודולוגיה מובנית או תרבות של הערכת מדיניות כמעט שאינן קיימות במערכות הממשל בישראל, ובמישור הלאומי אף נראה שלא היו קיימות בהן מעולם. ואם כך, אימוצו של מודל הערכת המדיניות המוצע כאן יש בכוחו להניע שינוי מהותי בתהליך הרחב יותר של קידום תהליכי עיצוב ויישום מדיניות ציבורית אפקטיביים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דלית שטאובר, חנה קדרון, עומר זליבנסקי אדן
תיאור: בעשורים האחרונים הלך והתעצם הצורך לערוך שינויים במערכות ציבוריות ולהתאימן לתמורות שחלות מחוצה להן. על רקע זה התגבשה ספרות ענפה העוסקת בהיבטים שונים הקשורים ברפורמות ובשינויים בארגונים ציבוריים: במניעים ובמוטיבציות המביאים ארגון לבצע שינוי, בסוגים שונים של שינויים, בקשיים הכרוכים בביצוע שינוי במערכות ציבוריות ובאופן יישומם של שינויים בארגונים.

מטרת המחקר שלפניכם הייתה לגבש מסגרת שיטתית של עקרונות התורמים להצלחה בהובלת רפורמות ושינויים במערכות ציבוריות בישראל, בדגש על מערכת החינוך. על סמך סקירת מודלים בינלאומיים המציגים פעולות התורמות ליישום של שינוי; ראיונות עם מומחי חינוך ומדיניות; ניתוח תמתי של הראיונות ושל פרוטוקולים של קבוצות לימוד מישראל בנושא שינויים במערכת החינוך; וסקר אשר בחן את יישום עקרונות המודל בתוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה ( 5 פי 2), מחקר זה מציג מודל המורכב מארבעה שלבים להובלת שינוי במערכת החינוך המותאם למציאות הישראלית. בסיומו של המחקר מוצגת שורה של המלצות אופרטיביות לפעולה לכל אחד משלבי המודל מתוך תקווה שהוא יוכל לשמש כלי עזר לקובעי מדיניות בעת תכנון, יישום והטמעה של שינויי מדיניות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יפעת נבו
תיאור: בטנגו עם אלוהים הוא ביסודו ”מסע חיפוש“ אחר האוטונומיה האישית של האישה, מחקר בנבכי התרבויות היהודית והמערבית שמשימתו להגיע להבנת ”מקומה“ של האישה בחברה הפטריארכלית בתרבויות אלה. הספר נסמך על עבודת הדוקטורט של המחברת ומציג שתי תפיסות עולם קוטביות של היהדות כלפי האישה: זו שבמקור המקראי, המאדירה בקנון דמויות הנשים לא מעטות ומעניקה להן הילה של גיבורות תרבות, וזו שביהדות ההלכתית, הסוגרת את האישה בכלוב הביתי ומשעבדת אותה לאינטרסים הבלבדיים של הגבר. המחברת, כחוקרת בתחום התאטרון והתרבות, פיתחה את ”הקריאה התאטרונית“ כטלסקופ לקריאה לא משוחדת של סיפור הבריאה, מגילת אסתר, מלחמת דבורה וסיפורן של נשים מופלאות אחרות ומגלה בכל אלה עולם אחר לחלוטין מזה שסופר לנו כל השנים דרך הפריזמה ההלכתית המעוותת. בטנגו עם אלוהים נותן ביטוי, באמצעות הקריאה התאטרונית, לקריאה שונה של המציאות העכשווית ולדמויות הנשים במרכזם של רבים מהמחזות הישראליים בני ימינו. הקריאה התאטרונית מהווה גם מעין מיקרוסקופ המאפשר לחוקרת לחשוף את המניעים ואת האינטרסים הניצבים מאחורי הביקורת למיניה, שהגברים הקפידו לשמר בידיהם בקנאות במשך הדורות בלי להירתע גם משימוש בשקרים, בחצאי אמיתות ובעיקר בהדרה של נשים מגישה ישירה למקורות עצמם. הספר מציג גם תמונה עכשווית של גישה זו, הן בתרבות הישראלית והן בחוקיה, ומצביע על ”הטריקים והשטיקים“ שעדיין בשימוש בחיי היום-יום כדי להנציח את שעבודה של האישה. בטנגו עם אלוהים הוא ספר מחקר פמיניסטי נועז וחושפני שמוציא את הנשים מעמדת המגננה המסורתית ומעניק להן – על בסיס חוקי הבריאה המקראיים – מקום נכבד בעולם הדעת, התרבות והמציאות.
אוריון הוצאה לאור
מאת: עטרה איזקסון
תיאור: ספר זה עוסק בשתי סוגיות קריטיות במערכת החינוך כיום: האחת, התקשורת בין מורה לתלמיד בכללה ניהול כתה והצעת פתרונות לבעיות משמעת; והשנייה, שינוי ועדכון שיטות ההוראה הקיימות לגישות רלוונטיות למאה ה־21 המשלבות חשיבה יצירתית. ספר זה מנסה לבאר ולחדד את המקום של המורה כדמות משפיעה ומכוננת, למרות שתפקידו השתנה. המורה אמור לפתוח צוהר ללמידה מסועפת, רבת היבטים, ללמד איך ללמוד וכיצד להתמודד עם מאגרי הידע העצומים הקיימים. ספר זה מיועד לאנשי חינוך, חוקרים, מורים והורים שהחינוך יקר לליבם. הוא מציע כיצד ניתן להתגבר על מדכאי למידה ומציע גישות מסקרנות של עשייה יצירתית ולמידה משותפת במאה ה־21.
כרמל
מאת: רות אמיר
תיאור: המגמה הגלובלית השנויה במחלוקת של תיקון עוולות היסטוריות, שהיא חלק מ"מהפכת זכויות האדם", מעלה דילמות תיאורטיות ומעשיות של צדק אשר מתכתבות עם סוגיות של צדק חברתי שעלו לאחרונה על סדר היום הציבורי בישראל. ספרה של רות אמיר מציע ניתוח מעמיק וחשוב מאין כמותו של עוולות היסטוריות כלפי מהגרים, מזרחים, פלסטינים וניצולי שואה בישראל בהקשר של קולוניאליזם ויחסי שליטה. הוא מתמקד בפרשת ילדי תימן, הקרנות הגזזת וגירוש תושבי אקרית ובירעם. שני מקרים מאוחרים יותר – פרשת תרומות הדם של האתיופים וסוגיית הפיצויים לניצולי השואה בישראל – משמשים ראייה למס השפתיים ולהתחמקות של המדינה מהכרה בעוולות, מנטילת אחריות ותיקון. לנוכח מקרים אלה, בדיקת פרשת בתי הספר הפנימייתיים של האבוריג'ינים בקנדה היא דוגמה לתהליך מוצלח יחסית של תיקון עוולות היסטוריות, אף על פי שאינו חף מבעיות. ניתוח המקרים הללו מעלה שאלות נוקבות ומציב מראה אשר יש בה כדי לאלץ את החברה הישראלית להישיר מבט אל מול פרשיות שבהן נחשפות המדינה והחברה הישראלית בכיעורן ובאכזריותן כלפי קורבנות העוול. ובכן, האם יש ביכולתה של קהילת קורבנות בלתי מפויסת לראות אל מעבר לסבל שלה? האם הקורבנות צופים אל פני העתיד ומסוגלים להרפות מצערם או האם הם מקדשים את הקורבנוּת ומשתמשים בה כהצדקה להפיכתם לתוקפן? האם קורבנות מסוגלים להתעלות מעל קורבניותם ולתקן עוולות שהם עצמם גרמו לאחרים? המחברת מציעה התבוננות רב-תחומית בהיבטים הפוליטיים, החברתיים, התרבותיים והמשפטיים של הפוליטיקה של תיקון עוולות היסטוריות בישראל. היא דנה במגוון התרופות שבין טיוח לבין רצון כן לסגור מעגל של עוול באמצעות תיקון מבני.
רסלינג
מאת: עבדאללה נימר דרויש
תיאור: האסלאם הוא הפתרון מאגד דרשות אשר נערכו ונדפסו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, תקופת השיא בפעילותו של עבדאללה נמר דרויש בראשות התנועה האסלאמית בישראל. שם הספר מעיד על חובו של דרויש לתנועת האם של האחים המוסלמים, אשר העמידה את הפתרון האסלאמי כנגד הפתרונות "המטריאליסטיים והמתירנים" של הכוחות העולמיים הגדולים של המאה ה-20: הקפיטליזם והקומוניזם. במוקדו נמצאת ההטפה לחזרה אל האסלאם (דעוה) שחרתו האחים המוסלמים על דגלם על שני היבטיה: השילוב בין הדת והפוליטיקה והארגון המעשי בעל האוריינטציה הביצועית. האסלאם הוא הפתרון מצביע על הכיוונים החדשים שביקש דרויש להקנות לתנועתו במענה למצבו הייחודי של המיעוט הערבי בכלל ולהתקדמותה של ישראל על מסלול השלום עם הפלסטינים בפרט. פעם אחר פעם הוא מדגיש באגרות אלה את אופייה הפתוח של תנועתו וקורא לשיתוף פעולה בין כל הכוחות הפוליטיים במגזר הערבי. במקביל, ברוח זרם הוסטיה (דרך האמצע) המייצג את המחנה האסלאמיסטי המתון, הוא מצהיר שוב ושוב על מחויבותה של התנועה האסלאמית למשטר הדמוקרטי, לפעולה לא-אלימה ובהתאם לחוק, כמו גם לדיאלוג עם הרוב היהודי למען השגת שלום בר-קיימא בארץ. עבדאללה נימר דרויש (2017-1948) הוא מייסדה ומנהיגה הראשון של התנועה האסלאמית בישראל. הוא החל את דרכו לאחר מלחמת ששת הימים בהטפה למען חזרה לאסלאם תוך כדי עשייה למען הקהילה, ואף הסתבך בפעילות הג'יהאד שיזמו כמה מחסידיו, ועל כך נכלא. תוך כדי עיצוב דרכה הייחודית של התנועה בישראל הלכו עמדותיו והתמתנו, והוא נעשה לאב הרוחני של "הפלג הדרומי" ושל הזרוע הפוליטית שלו (מפלגת רע"ם) הפועלת למען קידום האינטרסים של הציבור הערבי בכנסת. דרויש תמך בהסכמי אוסלו, השתתף בגיבוש יוזמת ז'נבה, ועד אחרית ימיו הקפיד לקחת חלק במפגשי דיאלוג בינדתי.
רסלינג
מאת: טלי חתוקה
תיאור: תכנון הוא שדה-פעולה פוליטי-חברתי אשר עוסק באסדרה וחלוקת משאבים, בארגון ויצוב העיר; יש לו השפעה מרחיקת לכת על חייהם של אנשים. תחום התכנון מבוסס על מסגרות חשיבה יצירתיות התורמות להיווצרותן של דפוסי פעולה תכנוניים-חזרתיים. מסגרות החשיבה והפעולה הללו מתגבשות, לעיתים קרובות, על בסיס ידע חלקי, בתנאים של אי ודאות; לכן מדובר בשדה-פעולה שבו השמטות, הערכות שגויות, הן אינהרנטיות. בשל כך הרפלקסיה סביב העשייה, במיוחד סביב דפוסי התכנון, היא הכרחית. מהו דפוס התכנון, כיצד נוצר? מה ניתן ללמוד מדפוסי תכנון על מוסד התכנון ועלינו כחברה? האם יש מקום לשכלל דפוסי תכנון נהוגים, ואם כן – מי יכול להוביל שינוי זה? סוגיות אלה עומדות במרכז הספר הממוקם בצומת שבין תיאוריה ופרקטיקה, בין ידע לפעולה. אסופת המאמרים בספר, שגובשו כמחקרים במעבדה לתכנון ועיצוב עירוני, מציגים את דפוסי התכנון המשפיעים ביותר על הסביבה העירונית בישראל של תחילת המאה ה-21.
רסלינג
מאת: נוהאד עלי
תיאור: בין עובדיה לעבדאללה הוא ספר חלוצי בחקר הספרות הפונדמנטליסטית – ייחודי בגישה ההשוואתית שלו. מחקרים לא מעטים נכתבו על האידיאולוגיה הפונדמנטליסטית, אבל מעטים בחנו את הפרקטיקות ואת השינויים שיוזמות תנועות פונדמנטליסטיות בקרב מאמיניהם, במיוחד בישראל אשר מתמודדת עם שורה של שסעים – דתיים, לאומיים ועדתיים. בספר זה מוצגת השוואה בין התנועה האסלאמית, כתנועה דתית-פונדמנטליסטית, לבין תנועת ש"ס שעונה על אותה הגדרה. בדומה לתנועה האסלאמית, גם ש"ס היא תנועת תחייה דתית צעירה, אינה מהגרת ואינה גלותית. אולם השפעתה של החברה הישראלית על ש"ס היא אחרת מהשפעתה על התנועה האסלאמית. במסגרת ההשוואה בין התנועה האסלאמית לש"ס נבחנו אמצעי הגיוס בשתי התנועות, הניסיונות ליצירת מאמין חדש והניסיון להקים קהילה בלתי תלויה לקהל המאמינים של שתי התנועות. הפונדמנטליזם הדתי קיים כמובן בשלוש הדתות המונותיאיסטיות, וברמה האידיאולוגית לתנועות הפונדמנטליסטיות מטרות ושאיפות דומות – אולם המשתנים הקונטקסטואלים, תנאי הסביבה והפרקטיקות שמשתמשות בהן התנועות הם אלה שקובעים בסופו של דבר את התפתחותן של התנועות.
רסלינג
מאת: יואב צוקרמן
תיאור: “מיהושע פרץ ועד אלון חסן, מיצחק בן–אהרון ועד ישראל כ“ץ, מדוד בן גוריון ועד בנימין נתניהו - נמלי הים של ישראל שימשו תמיד זירת קרבות בין הממשלה לבין ועדי העובדים החזקים בישראל. במשך עשורים נדמה היה שדבר לא יעמוד בפניהם. דווקא כשהגיעו לשיא כוחם , תחת הנהגתו של אלון חסן, הצליחה הממשלה להכריע אותם ולהכניס לזירת הנמלים שחקנים גלובליים שיתחרו בנמלים הממשלתיים“. הספר עבודת נמלים מתאר את אחורי הקלעים של אחת הרפורמות החשובות שידעה המדינה. עבודה מאומצת של שנים שידעה עליות ומורדות, חילופי שרים וממשלות, בתוך סבך של אינטרסים ואסטרטגיות מתנגשות. שבירת כוחו של מונופול העובדים האימתני הושלמה רק בשנים האחרונות, עם קבלת ההחלטה בדבר הקמתם של שני נמלי ים חדשים בחיפה ובאשדוד שיופעלו על ידי שתיים מהחברות הגדולות בעולם.
קדמו לכך עשרות שנים של מאבקי כוח, תככים, מפגשים סודיים מעבר לים, דילים פוליטיים, בתי משפט ותמרונים אינספור של התקשורת ושל הציבור.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אהרון קמפינסקי
תיאור: זבולון המר ז"ל (1998-1936) היה ממנהיגיה הבולטים של המפלגה הדתית־לאומית (המפד"ל), והספר שלפנינו מבקש לפצח את דרכו הפוליטית. החל משנת 1969 הוא כיהן כחבר כנסת, ולאחר מכן שימש בתפקידי שר הסעד, שר הדתות, שר החינוך וסגן ראש הממשלה. כברת דרך ארוכה עשה המר, מהיותו פעיל במשמרת הצעירה של המפד"ל בראשית שנות השישים ועד לעמדת המנהיגות אליה הגיע בגיל צעיר יחסית. המר הוביל את אחת המהפכות הדרמטיות במפלגה פוליטית בישראל כמנהיג סיעת הצעירים, שהצליחה לאחר שנים רבות להחליף את ההנהגה הוותיקה. סיפורו של זבולון המר אינו רק סיפורו של האיש, הוא סיפורו של דור: דור הנהגה של התנועה הדתית־לאומית שהתמרד בדור שמעליו, אך מצא עצמו , אחרי שני עשורים , באותה נקודת הנהגה שהייתה לפניו. דור שביקש לשנות סדרי עולם, אך נאלץ בסופו של דבר להסתפק בשימור האינטרסים של הציונות הדתית, במציאות של מאבקי כוח פוליטיים המאיימים לכרסמם. דור שניסה לשאת את דגל ארץ ישראל השלמה, אך התמתן בדעותיו כאשר המציאות המדינית אפשרה פריצת דרך מדינית. דור שביקש לחזק תפיסות דתיות תורניות, אך לימים התברר כליברלי אף יותר מאבותיו. דור שביקש לחתור להנהגה כללית, אך בסופו של דבר נאלץ להסתפק במפלגה מגזרית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אורנה ששון-לוי, עדנה לומסקי-פדר
תיאור: מדיניות הצבא בישראל ביחס לנשים השתנתה מאוד בשני,  העשורים האחרונים והיא מאותגרת מכיוונים שונים. בשנת 2017 למשל, שיעור הנשים שהתנדבו לתפקידי לחימה היה הגבוה ביותר זה שנים, אולם בה בעת פתיחת תפקידים קרביים לנשים וביטול ההפרדות המגדריות בקורסים צבאיים מעוררים התנגדות קשה בתוך הצבא ומחוץ לו. המשטר המגדרי של הצבא שוב אינו מבנה אחיד וקוהרנטי כפי שהיה בעבר; זהו שדה דינמי הפועל בהשפעתם של כוחות מנוגדים והוא משליך לא רק על נשים אלא גם על גברים ועל תפיסות של גבריות בצבא.
לפיכך, ההנחה ביסודו של הספר מגדר בבסיס : נשים וגברים בשירות הצבאי היא כי הצבא הוא ארגון הטרוגני; ארגון שיש בו מופעים שונים של שוויון ואי־שוויון מגדרי בזירות שונות והוא מנהל יחסים רבי־פנים עם החברה האזרחית. המאמרים באסופה זו אינם מתייחסים עוד לגברים ולנשים כאל קטגוריות חברתיות אחידות, אלא בוחנים את משמעותו של השירות הצבאי עבור קבוצות שונות המשרתות בתפקידים שונים. הם עוסקים במופעים הגלויים והסמויים של האי־שוויון המגדרי בצבא, בוחנים את המפגש בין מגדר, מעמד, אתניות ודת בארגון הצבאי, ומציגים את האפשרות להתמקח עם הארגון הצבאי ואף להתנגד לו.
השינויים הארגוניים שחלו בצבא בישראל והפרספקטיבות התיאורטיות שהתרחבו במרוצת הזמן הביאו להתפתחותו של שדה מחקר תוסס ואינטנסיבי שעניינו צבא ומגדר בישראל. ואולם בספר זה נאספים יחד לראשונה כותבים בולטים בתחום, חוקרות וחוקרים מתחומי ידע שונים - וציולוגיה, אנתרופולוגיה, מדע המדינה, לימודי מגדר, לימודי תרבות, קולנוע וספרות. האסופה פורשת מגוון רחב של מאמרים המאורגנים סביב ארבעה נושאים הבונים את שערי הספר: זהויות צבאיות; המדיניות המגדרית בצבא; היחסים בין צבא למשפחה; והתנגדות למלחמה ולכיבוש בישראל כיום.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: עוזי מלמד
תיאור: פִּתחו את הסכר ואפשרו לרעיונות יצירתיים לזרום באלף יובלים. המורים והמנהלים רוצים ויכולים לחדש את פני החינוך ולהוביל אל ההווה. “תנו להם כנפיים, והם יניפו את מערכת החינוך למרומים ויישאו עימם את התלמידים” – כך מבקש מחבר הספר מקברניטי החינוך ובה בעת מציע דרך להניע את ספינת החינוך מן העידן שחלף אל עבר העתיד, שהוא כבר מזמן כאן. בחלקו הראשון של הספר מצייר הכותב את המאפיינים של מערכת החינוך הארכאית כפי שהיא היום, ואת תמונת החינוך כפי שהיא צריכה להיות במילניום השלישי.
בחלקו השני של הספר מנתח המחבר את המדיניות של שרי החינוך מאז שנת 2000 ומסביר למה ספינת החינוך מיטלטלת ועדיין סובבת על מקומה ולא נעה אל הקִדְמה.
בחלקו השלישי של הספר מתווה המחבר את הדרכים שיש בהן כדי להניע את המערכת אל החדש, כאשר את עיקר יהבו הוא תולה באנשי החינוך שבכוחם לשחרר את הספינה התקועה במקומה.
ספרי ניב
מאת: אודי דקל, לייה מורן־גלעד
תיאור: המזכר מתאר את התכנים והמעטפת של תהליך אנאפוליס 2008-2007 להסדר קבע בין מדינת ישראל לבין המייצגים של הפלסטינים - אש"ף והרשות הפלסטינית. הכותבים, שנשאו תפקידים מרכזיים בתכנון, בארגון ובניהול פגישות המשא ומתן, מתארים את המגעים וההתרחשויות "לפני ומאחורי הקלעים", בניסיון מאומץ לאתר את "שביל זהב" בין האינטרסים המתחרים והעמדות המנוגדות של הצדדים, במטרה להגיע להסדר יציב ובר יישום. הפרטים שמובאים במזכר ותיאור העמדות שהוצגו בחדרי המשא ומתן מהווים תצרף מורכב של מציאות החיים המשותפת והנפרדת של ישראל והפלסטינים. ככל שיורדים לעומק הפרטים ונבחנות גישות ועמדות הצדדים ומרחבי הגמישות שלהם, וככל שמתרחבת המודעות למשקל הרב שמייחסים הצדדים לנרטיבים ולאתוסים שהוטמעו במהלך השנים, כך מתרוממות המחיצות ומתבהרים החסמים שמונעים הסְדרה וגישור על הפערים. כדי לקבל החלטה בדבר קידום הסדר בין ישראל לפלסטינים, שהיא גורלית לשגשוגה ולביצורה של מדינת ישראל - יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית - נדרשת גם הסכמת הצד הפלסטיני. דווקא בשנים שחלפו מאז הניסיון הרציני של שני הצדדים להגיע להסדר כולל בתהליך אנאפוליס, הפערים מתרחבים ומעמיקים, והסדר קבע יציב וכולל הולך ומתרחק. מסקנתם של החוקרים היא שההנהגה הישראלית צריכה לשקול ברצינות ובכוונה כנה היפרדות בהסכמה מהפלסטינים, אך גם צעדים עצמאיים, וזאת בלי לחסום את הדרך לקידום תהליך מדיני עתידי. בכל מקרה, ראוי ורצוי שבכל משא ומתן עתידי, מדינת ישראל תיגש לשולחן הדיונים תוך למידה מהסבבים הקודמים של המשא ומתן ותוך הפקת לקחים מהם, ובכלל זה הכרת החסמים מחד גיסא, והגורמים שיקלו על התקדמות וגיבוש הסכמות מאידך גיסא.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אפרים לביא, מאיר אלרן, ח'דר סואעד, שמואל אבן
תיאור: המשבר הלאומי הרב-מערכתי שמחוללת מגפת הקורונה בישראל, העמיד במבחן את יכולתה של החברה הערבית, המהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, להתמודד עמו ועם השלכותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך. מזכר זה מסכם מחקר שנערך בנושא במכון למחקרי ביטחון לאומי. המחקר התבסס על התפיסה של "חוסן חברתי" והוא כלל סקירה וניתוח של התמודדות הציבור הערבי בישראל עם משבר הקורונה. נבחנו הפעולות שננקטו לבלימת התפשטות הנגיף ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים, התמודדות החברה הערבית עם ההיבט הכלכלי של המשבר, וכן פעילות כוחות הביטחון ביישובים הערבים בימי המגפה. בין היתר, ממצאי המחקר אוששו הערכה כי בלי אנשי הרפואה והבריאות מקרב החברה הערבית, ובלי שיתוף פעולה בינם לבין צוותי הרפואה היהודים - המאבק במגפה והמאמצים להצלת חיים בישראל היו נפגעים קשות. על בסיס ממצאי המחקר נוסחו המלצות למקבלי ההחלטות בישראל, לחיזוק החוסן של החברה הערבית בישראל להתמודד עם מצבי חירום באמצעות השקעות רחבות היקף ברשויות המקומיות. כן הובהר כי התנהלות שוויונית ברמה ההצהרתית ובמישור המעשי תגביר את אמונם של האזרחים הערבים במדינה וברשויותיה, ותסייע בתמודדות עם המשבר הנוכחי ועם משברים עתידיים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: קווין לים
תיאור: הרפובליקה האסלאמית של איראן והרפובליקה העממית של סין הן האיומים האסטרטגיים המרכזיים שישראל ובת בריתה הגדולה ארצות הברית מתמודדות איתם בהתאמה. היחסים בין שתי המדינות והאינטרסים המשותפים שלהן, בעיקר בכל הנוגע לשיתופי הפעולה בתחומי הביטחון והאנרגיה, ליוזמת החגורה והדרך של סין ולחזון המשותף על סדר בין לאומי חדש שמצטמצת בו במידה ניכרת השפעתה של ארצות הברית, מציבים אתגרים לישראל. סין אינה רק אחת המשותפות המובילות של ישראל בתחום המסחר ואחת מהמשקיעות הגדולות בה, אלא גם מקור תמיכה ומכפיל כוח פוטנציאלי לרפובליקה האסלאמית, האויבת הגדולה של ישראל. אולם לסין ואיראן יש גם אינטרסים מנוגדים, לרבות אלה הנוגעים לסף הסובלנות שלהן לחוסר יציבות במזרח התיכון, לאופן שבו הן רואות את הנוכחות הצבאית של ארצות הברית באזור ולהשקפותיהן בנוגע לאופייה של השותפות האסטרטגית הכוללת ביניהן. זאת ועוד, מסקירה של היחיסים בין סין לבין שכנותיה האזוריות של איראן מצטיירת תמונה מורכבת הרבה יותר ולכן גם מעורפלת יותר. בתמונה זו נחשפות מגבלות קשות המכבידות על האינטרקציות של בייג'ינג עם טהראן, וכן הזדמנויות אסטרטגיות לישראל, בעיקר בכל הקשור להסכמי אברהם. רשת מורכבת זו של קשרים אסטרטגיים, כלכליים ודיפולומטיים פרושה על כל אזור המזרח התיכון המורחב ומערבת את כל גורמי הכוח המרכזיים באזור - קרקע פורייה לתחברות, אך במידה לא פחותה גם שיתופי פעולה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אסף אוריון, שחר עילם
תיאור: מערכת היחסים בין ישראל לקהילת יהודי ארצות הברית הייתה בשבעים השנים האחרונות עוגן מרכזי ביכולתן של השתיים להתפתח ולשגשג, והיא עודנה חיונית לביטחון הלאומי של ישראל ושל העם היהודי כולו. בדור הנוכחי אנו עדים למגמות גוברות, הן בישראל והן בקרב יהדות ארצות הברית, של התרחקות וניכור, היחלשות הזיקות ותחושת השייכות, והתרופפות הערבות ההדדית, האכפתיות, והמעורבות בין שתי הקהילות. זאת, בנוסף לאתגרים הניצבים בפני ההמשכיות של קהילת יהודי ארצות הברית ויכולת ההשפעה הפוליטית והחברתית שלה מבית. מגמות ההתרחקות בין הקהילות היהודיות בישראל ובארצות הברית נושאות בחובן השלכות ארוכות טווח על ביטחונה הלאומי של ישראל ועל ביטחונו של העם היהודי כולו, על ייעודה וזהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ועל חוסנן ולכידותן הפנימית של הקהילות היהודיות בארצות הברית ושל החברה הישראלית. שתי הקהילות זקוקות לתוכנית עדכנית, שתישען על היכרות הדדית והבנה עמוקה, ושתאפשר להן לצלוח את מבחני ההווה והעתיד. המחקר שלפניכם נכתב על ידי צוות חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בשותפות עם קרן משפחת רודרמן, הפועלת לחיזוק הקשר בין ישראל לבין יהדות ארצות הברית, ונע על ציר שקושר שתי מערכות מעצבות עבור מדינת ישראל והעם היהודי: יהדות ארצות הברית כרכיב בביטחון הלאומי של ישראל והיחסים בין שתי הקהילות הגדולות של העם היהודי כגורם מעצב מרכזי לביטחונו ולעתידו. המחקר מנתח את ההתפתחויות והמגמות בשתי סוגיות אלו, מצביע על האתגרים המרכזיים שהן מציבות ומציע מתווה כולל למענה הנדרש לאתגרים האסטרטגיים העומדים בהקשר זה בפני מדינת ישראל, קהילת יהודי ארצות הברית והעם היהודי כולו.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: גבי סיבוני, ענת קורץ, קובי מיכאל
תיאור: מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונה תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח בהסתכלות רחבה ושקולה יותר מאשר בתקופה שמיד לאחריה. חקר העבר והפקת תובנות מהמלחמה ותוצאותיה מאפשרים לנתח את האתגרים הביטחוניים, המדיניים והחברתיים המורכבים הניצבים לפתחה של מדינת ישראל בעת הנוכחית וגם להעריך את אלה הגלומים בתרחישים עתידיים. במלאות 50 שנה למלחמה בחר המכון למחקרי ביטחון לאומי לפרסם ספר המוקדש למלחמה ולקחיה, פרי עטם של חוקרים מהמכון ומחוצה לו. מאמרים אלה, כשהם מקובצים יחדיו, מציגים תמונה מקיפה ומעמיקה של מלחמת ששת הימים, תוצאותיה והשלכותיה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: תומר פדלון, מאיר אלרן, דוד סימן טוב, נעם רן
תיאור: אלוף-משנה (מיל’) ד”ר שמואל אבן ז”ל היה דוקטור למדעים מטעם הטכניון ואוניברסיטת חיפה וחוקר בכיר במרכז יפה באוניברסיטת תל אביב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת בחיל המודיעין, בין היתר כיהן בתפקיד ראש הענף הכלכלי, עוזר ראש חטיבת המחקר להערכה וראש מחלקת בקרה, ופרש בשנת 1999. לצד עבודתו במכון למחקרי ביטחון לאומי עסק ד”ר אבן במחקר ובייעוץ במגזר העסקי, הציבורי והצבאי במסגרת חברת מולטי קונספט (יועצים) בע”מ שהייתה בבעלותו, כיהן כדירקטור מקצועי בחברות כלכליות והיה יו”ר חברת תנובה. ד”ר אבן כתב במכון...
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אלון טל, דב חנין, קובי מיכאל, גליה לינדשטראוס, שירה בוקצ'ין פלס, ויקטור וייס
תיאור: במאמר זה נעשה ניסיון להשיב על השאלה עד כמה שינויי אקלים משפיעים על המחסור במים, ועד כמה מחסור זה משפיע על הביטחון הלאומי של המזרח התיכון בכלל, ושל ישראל בפרט. לשם כך נבחרו שני מקרי בוחן — אגן הנילוס ואגן הפרת — וכן נבחן משק המים של ישראל.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אורנה מזרחי, אודי דקל, יובל בזק
תיאור: בשנים האחרונות הפכה הזירה הצפונית לאתגר הצבאי העיקרי לישראל, עם התגבשותו של הציר האיראני-שיעי, התבססותו בסוריה ובלבנון והרחבת מרחב החיכוך בינו לבין ישראל. התעצמותו של חזבאללה בלבנון והתקרבותם של איראן ושלוחיה לגבול ישראל בחזית הסורית יוצרים אתגרים חדשים לישראל במלחמה הבאה בזירה הצפונית, אשר תהיה שונה מקודמותיה וצפוי כי תכלול את זירות לבנון, סוריה ואף מערב עיראק. מזכר זה מסכם פרויקט של המכון למחקרי ביטחון לאומי. הפרויקט כלל תהליך חשיבה ממושך בהשתתפות מומחים בתחומי הצבא והמודיעין ונועד לבחון ולנתח את הגורמים שעשויים להוביל למלחמה הבאה בצפון, לתאר את אופן התממשות האיום ולהציג דילמות, חלופות אפשריות והזדמנויות לישראל. מטרת המזכר לסייע למערכת הביטחון ולדרג המדיני בישראל בתהליכי החשיבה וההיערכות לקראת מלחמה בצפון, תוך התבוננות לטווח של עשור קדימה והארת נקודות עיוורון. מסמך זה אינו מיועד להתריע על סכנת מלחמה מיידית. ההערכה הרווחת כיום היא כי לאיראן ולחזבאללה אין עניין במלחמה עם ישראל בעתיד הקרוב. עם זאת, נדרשת היערכות לאפשרות של הסלמה או פריצת מלחמה בעקבות שינוי הנסיבות, או כתוצאה מהידרדרות ומהערכות שגויות של מי מהצדדים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אביעד מורנו, נח גרבר, אסתר מאיר-גליצנשטיין, עופר שיף
תיאור: באסופה "ההיסטוריה הארוכה של המזרחים" נבחנות חלוקות כרונולוגיות, גיאוגרפיות, חברתיות ותרבותיות שגורות שמעצבות את חקר ההיסטוריה המודרנית של יהודי ארצות האסלאם. המושג 'ההיסטוריה הארוכה' מבטא קריאת תיגר על התפיסות הרואות בהגירת יהודים מאזורים אלה 'קו תפר' החוצץ בין ההיסטוריה שלהם בארצות מוצאם השונות ובין הפיכתם ל'מזרחים' בישראל. מחברות ומחברי עשרים ושלושה המאמרים שבאסופה עשירה זו מציעים נקודת מבט חדשה על התעצבות היחסים הבין-אתניים בישראל, על ההגירה מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה ועל הגבולות הגיאוגרפיים הרחבים שבהם התעצבה ההיסטוריה המודרנית של יהודי ארצות האסלאם, תוך כדי מגע בין קבוצות שונות באזורים שונים. זהו אפוא מתווה להיסטוריוגרפיה חדשה החוצה את הגבולות המצומצמים שיוחדו לנושא זה בהיסטוריוגרפיה הישראלית במשך רוב שנותיה. מחקריהם של ראשוני החוקרים בתחום זה ושל ממשיכיהם מכונסים כאן ומביאים לידי ביטוי את העניין ההולך וגובר בעשורים האחרונים בהיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם, את הסתעפות המחקר, חידושיו ומגוון נושאיו, ובעיקרם הקשרים שהתקיימו בארצות האסלאם בין קהילות שונות, אשר אפשרו ליהודים לפתח מנעד של זהויות מרובות.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ענבל פלד
תיאור: הספר PHOTO IS:VOICE מבקש להוות שופר לאוכלוסיות מוחלשות מרחבי הארץ, וכן לתת במה מכובדת לצילום ככלי להשמעת קול ולשינוי חברתי. תקוותנו כי הקהילות המוצגות בספר, לצד עוגנים תיאורטיים והיסטוריים, יהווה נקודת ציון לאנשי מקצוע בתחום, באופן שיאפשר למידה משותפת, ויטביע חותם על שיח הצילום החברתי.
PHOTO IS:RAEL
מאת: ששון חדד, תומר פדלון, שמואל אבן
תיאור: התעשיות הביטחוניות הן אחת מאבני היסוד של הביטחון בישראל. קיומן הכרחי משום שישראל אינה יכולה לסמוך על מקורות רכש חיצוניים בלבד. הייצור המקומי מהווה חלק בלתי נפרד גם מהמחקר והפיתוח בישראל, והוא מאפשר להתאים מערכות נשק ייחודיות לצרכים המשתנים של צה"ל, אשר מקנות לו יתרונות בשדה הקרב. מנקודת המבט של התעשיות הביטחוניות צה"ל הוא לקוח מרכזי, והשימוש שהוא עושה בתוצרים ובמוצרים של התעשיות מגביר את המוניטין שלהן בבואן לייצא את מוצריהן למדינות ברחבי העולם. התעשיות הביטחוניות נשענות במידה ניכרת על הזמנות של משרד הביטחון, אשר ממומנות בחלקן הגדול באמצעות המרה של 815 מיליון דולר מתוך כספי הסיוע האמריקאי, נכון לשנת 2019. לפי תוכנית הסיוע הנוכחית לשנים 2028-2019, תצומצם יכולתה של ישראל להמיר את כספי הסיוע לטובת התעשיות המקומיות — בעיקר החל משנת 2025 ועד הפסקתה כליל בשנת 2028. בעקבות זאת הוקם במכון למחקרי ביטחון לאומי בקיץ 2018 צוות מחקר בנושא התעשיות הביטחוניות בישראל, בהשתתפות חוקרים מן המכון ואורחים בתחומים רלוונטיים לנושא. הצוות דן במקומה האסטרטגי של התעשייה הביטחונית בישראל 2019, בסיוע הצבאי האמריקאי, בהשלכות הפסקת ההמרה לשקלים על התעשיות הביטחוניות המקומיות ובדרכים להתמודד עם תהליך זה. מזכר זה הוא תוצר העבודה המקיפה של צוות המחקר.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: לירן ענתבי
תיאור: בינה מלאכותית היא שם כולל למערכות מחשב מבוססות נתונים, שמסוגלות להפיק תובנות וידע חדשים באמצעות יכולות כמו הבנה, הנמקה ותפיסה – שעד כה נתפסו כיכולות הייחודיות לבני אנוש. מומחים מעריכים כי בעתיד בינה מלאכותית תשנה את חיינו לבלי הכר, כאשר תשתלט על מגוון פעולות מוכרות ותאפשר טווח רחב של יכולות ויישומים חדשים. טכנולוגיה זו משפיעה כבר כיום על תחומים רבים, וביניהם באופן בולט על הביטחון הלאומי. ההבנה שבינה מלאכותית כבר אינה טכנולוגיה עתידנית או עתידית אלא דרישת יסוד בהווה שבו אנו חיים החלה לחלחל בשנים האחרונות במדינות ובארגונים רבים. לאור השפעתה הפוטנציאלית של הטכנולוגיה ומעמדה של ישראל כמובילה בתחום זה, התכנס בשנת 2019 צוות מומחים במכון למחקרי ביטחון לאומי, על מנת לגבש מדיניות מומלצת לישראל בתחום. מזכר זה מבקש בין היתר להוות ״מורה נבוכים״ להיכרות עם סוגיות הליבה והמונחים הקשורים לבינה מלאכותית, וכן להציג את המחקר שנערך סביב עבודת צוות המומחים ולאחריה, כמו גם את ההמלצות למדיניות שמתבססות על מסקנות הצוות. המזכר מציג את הטכנולוגיה ואת יישומיה הביטחוניים; סוקר את מצב הפיתוח והשימוש בטכנולוגיה במדינות מובילות בעולם ואת ההשפעות הנוכחיות והעתידיות שלה על הזירה הבינלאומית, ובתוכן ״מרוץ חימוש״; סוקר ומנתח את המצב בתחום בישראל כמו גם את האתגרים הרבים בפיתוח, בהטמעה ובשימוש, וכן בתחום הביטחון והמדיניות. על בסיס כל אלו ניתנות המלצות למדיניות בתחומי המחקר ופיתוח, התקצוב והתשתיות, משאבי אנוש, החקיקה, התקינה, המוסר ועוד. מן המחקר שמסקנותיו מתוארות במזכר זה עולה כי ישראל נדרשת כיום לגבש מדיניות בתחום הבינה המלאכותית על מנת לגרוף הישגים משמעותיים בתחום, ולא להשאיר שדה טכנולוגי חשוב כל כך ורווי אתגרים לפעילותם של כוחות השוק בלבד. טיפול בנושאים המוצגים במזכר עשוי לחולל השפעה מכרעת על עוצמתה העתידית של ישראל, בכלל זאת על כלכלתה ועל יכולתה לשמר ולשפר את הביטחון הלאומי שלה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ציפי ישראלי
תיאור: מהו האיום המרכזי העומד בפני ישראל, בעיני הציבור הישראלי? האם הוא מאמין ש״לנצח נחייה על חרבנו״? איזו אופציה הציבור תופס כטובה ביותר עבור ישראל בסוגיית הסכסוך הישראלי—פלסטיני? "מדד הביטחון הלאומי" הוא מחקר מתמשך וארוך טווח, המתנהל בתוכנית המחקר "דעת קהל וביטחון לאומי" במכון למחקרי ביטחון לאומי. המדד נבנה במטרה לשקף את דעת הקהל בישראל ולבחון את מגמותיה ביחס למגוון סוגיות של ביטחון לאומי. המחקר מתמקד בדעת הקהל ביחס לשני נושאים מרכזיים: הראשון הוא איומים ואתגרים חיצוניים ("ביטחוניים"), ביניהם הסכסוך הישראלי־פלסטיני, הגרעין האיראני, הזירה הצפונית ויחסי ישראל־ארצות הברית; והשני הוא איומים ואתגרים פנימיים ("חברתיים"), הכוללים יחס לממסד הביטחוני, לחזית האזרחית, לאזרחי ישראל הערבים ולתקשורת. חיבור זה המציג את מסקנותיו של מעקב שיטתי אחר עמדותיו של הציבור בישראל לגבי סוגיות אלה, דן גם במשמעויות ובהשלכות האפשריות של דפוסי העמדות על מקבלי ההחלטות בישראל. תכליתו היא לתרום לשיח הציבורי ובה בעת לסייע למקבלי החלטות לזהות — על בסיס אמפירי — את טווח המדיניות שתהיה קבילה על הציבור וכך גם תזכה בסיכויי יישום והיתכנות סבירים. בין הממצאים המנותחים בחיבור זה: שיעור תמיכת הציבור הישראלי בפתרון "שתי מדינות לשני עמים", מידת תמיכתו בהיפרדות מהפלסטינים ובאפשרות של סיפוח חד־צדדי של שטחים ביהודה ושומרון, רמת אמון הציבור במערכת הביטחון, מידת תמיכת הציבור בפעילות צבאית־ישראלית יזומה למניעת התבססות איראן בסוריה ומניעת התעצמות חזבאללה, וכן תפיסת הציבור את מידת המוכנות של החזית האזרחית במקרה של עימות צבאי.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ראסם חמאיסי
תיאור: ביישובים הערביים רווחת הדעה שלפיה התכנון הוא אקט שנכפה עליהם באמצעות מנגנוני הפיקוח של מערכת התכנון כזרוע של המדינה, על מנת לשלוט באזרחים וביישובים. התוצאה היא ניכור מתמשך בין מערכת התכנון בישראל לבין האוכלוסייה הערבית, אשר מייצר קונפליקטים ומתחים אזרחיים ולאומיים. המחקר סוקר את הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה, שנכנסה לתוקף בשנים האחרונות, ובוחן את החסמים ואת רמת מוכנותם של היישובים הערביים לרפורמה. ממצאי המחקר מראים כי נדרשת היערכות הן של הרשויות המקומיות והן של המדינה למימוש הרפורמה. מטרת המחקר היא לעצב מדיניות חלופית וליצור "ארגז כלים" להגברת ההבנות במפגש בין הרשויות המקומיות הערביות, גופי התכנון המקומיים ומוסדות השלטון המרכזי. זאת, לצורך יצירת מערכת תכנונית הולמת לצרכים המיוחדים של היישובים הערביים. המחקר מציג המלצות מעשיות למימוש תפיסה חדשה העונה לצורכי האוכלוסייה הערבית, בהתחשב במהות הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: אפרים לביא
תיאור: יחסי המדינה והרוב היהודי עם החברה הערבית-הפלסטינית נוגעים ישירות לביטחון הלאומי של ישראל. כמו ועדת החקירה הממלכתית ("ועדת אור") שהוקמה בעקבות אירועי אוקטובר 2000, כך נשיא המדינה, ראובן ריבלין, רואה בקידומה ובהשתלבותה של החברה הערבית בחיי החברה והכלכלה במדינה על בסיס אזרחות מלאה ושווה, אינטרס בעל חשיבות לאומית עליונה לחוסנה החברתי, הכלכלי והמוסרי של ישראל. בספר זה, נבחנה לעומקה מציאות החיים של החברה הערבית בפרק הזמן שחלף מפרסום המלצות "ועדת אור" ועד היום. מסקנות המחקר מעלות כי החברה הערבית מגלה רצון להשתלב בחיי החברה והכלכלה במדינה, וכי קיים סיכוי ממשי לצמצום פערים ולהשתלבותה בתעסוקה במקצועות מתקדמים. המלצות המחקר מופנות בעיקר להנהגת המדינה: עליה לקבוע כי הנושא הוא בעל חשיבות לאומית מרכזית ולקבל החלטה היסטורית לעיצוב מדיניות ארוכת-טווח לקידומה של החברה הערבית, בשיתוף עם נציגיה, על בסיס של שוויון ותוך הימנעות מהדרה פוליטית ותרבותית.
המכון למחקרי בטחון לאומי
הצג עוד תוצאות