נמצאו 894 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אורי בר-יוסף
תיאור: חיל האוויר שיצא למלחמת יום הכיפורים נחשב לטוב מסוגו בעולם. בשנים שקדמו למלחמה הוא קיבל כמחצית מתקציב הביטחון, הוציא משירות את רוב המטוסים המיושנים שבאמצעותם ניצח ביוני 1967 והכפיל את מספר מטוסי הקרב שלו. טייסיו היו עתירי ניסיון מבצעי ואלופי העולם בהפלות מטוסים. לכול היה ברור שאם תפרוץ מלחמה, חיל האוויר לא רק יביס את יריביו הערביים, אלא גם יסלול את הדרך לכוחות היבשה. ציפיות אלה נכזבו. בימי המלחמה הראשונים והקשים ביותר חיל האוויר סייע באופן חלקי בלבד לכוחות היבשה, וכמעט עד סוף המלחמה הוא לא הצליח לממש את מלוא יכולותיו ולתרום באופן משמעותי להשגת הניצחון. השאלה מדוע זה קרה לא קיבלה תשובה מלאה עד היום. היא נותרה חור שחור בהיסטוריה של המלחמה. מלחמה משלו הוא המחקר הראשון שמתאר ומנתח את הדרך שבה פעל חיל האוויר לאורך כל המלחמה על סמך תיעוד מקורי מדיוני הקבינט, המטכ"ל ומטה חיל האוויר ופירוט תוכניות החיל ומבצעיו בפועל. אורי בר־יוסף מציג את השורשים והסיבות להתנהלות החיל ושופך אור על החמצותיו הגורליות.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מיכל דליות, שרון פאר
תיאור: מה אתם רוצים שהילדים והילדות שלכם יהיו כשיהיו גדולים?
שיהיו מאושרים. שיממשו את הפוטנציאל שלהם. שיחיו חיים מלאי משמעות.
שיהיה מוצלחים ומצליחים.
האם יש מתכון שיכול להבטיח את הגשמת הרצון ההורי המשותף הזה?
האם יש דרך חינוך שאם נקפיד על יישומה נגדל ילד או ילדה מוצלחים ומצליחים? כדי לספק תשובות, מיכל דליות ושרון פאר הניחו את המחקרים והתיאוריות בצד ויצאו לפגוש הורים שעשו את זה באמת ובאופן מוכח – הורים שגידלו ילדים פורצי דרך ומעוררי השראה: הכדורגלן ערן זהבי ומדענית המחשב ד"ר קירה רדינסקי. הפעילה והיזמית החברתית עדי אלשטולר ומפקד סיירת מטכ"ל לשעבר אורי גורדין. המוזיקאי והיוצר עידן רייכל ומנכ"לית פייסבוק עדי סופר-תאני. הכדורסלן עמרי כספי והרופאה הלוקה בשיתוק מוחין ד"ר הודיה אוליאל. ועוד. המתכון לגידול ילדים מוצלחים הוא קובץ שיחות עם אבות ואמהות שאפשרו בפעם הראשונה הצצה מעמיקה אל תוך עולמם המשפחתי, הערכי והחינוכי, ומרכז את פרקטיקות גידול הילדים המיטביות שכל הורה יכול לאמץ וליישם במשפחתו. כפי שמוכיח הספר, לדרך שבה נחנך את ילדינו יש השפעה מכרעת על הצלחתם כאנשים בוגרים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: רחל עזריה
תיאור: ⋅ איך יוצרים שינוי חברתי בישראל?
⋅ איך משנים את המציאות לטובה?
⋅ לטובתכם, לטובת הקבוצה שלכם או לטובת המדינה כולה?
⋅ מדוע מאבקים חברתיים מסוימים מצליחים ואחרים פחות? רחל עזריה היא פועלת מנוסה של מאבקים חברתיים, לוחמת עטורת צל"שים וגם לא מעט צלקות. היא מכירה את הזירה של החברה האזרחית, את הזירה העירונית ואת הזירה של השלטון הארצי. היא היתה בחזית ומאחורי הקלעים של כמה מהמאבקים החברתיים החשובים ביותר שהתקיימו בישראל בעשורים האחרונים, ותמרנה בסבך של מוקדי קבלת ההחלטות בפוליטיקה הישראלית. בשנים האחרונות רבים בישראל מרגישים שאי אפשר להשפיע ולשנות דבר, שמה שיש יישאר לנצח, שאף אחד לא מבין את האזרח הקטן. אבל למעשה – אין סיבה לייאוש. מאבקים חברתיים יזמו סלילת רכבת (ירושלים—תל אביב), ביטלו חוקים (חוק נאמנות בתרבות), קידמו חוקים (חוק החופים, חוק ימי חופשה), הוזילו מחירים (צהרונים, גני ילדים), הקימו בתי ספר ונאבקו במונופולים (הכשרות) – כל זה בפעילות מאורגנת, משותפת, כאזרחים במדינת ישראל, תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים שעומדים לרשות כולנו. המדריכה למהפכה הוא ספר קריא מאוד וגם שימושי מאוד. קריאה מרתקת לכל מי שרוצה להבין טוב יותר את ישראל של היום ואת מגוון הכוחות הפועלים ונאבקים בה. הוא חיוני לכל מי שרוצה לשנות אותה. עזריה לא תגיד לכם שזה קל. היא לא תבטיח לכם הצלחה. להפך: היא תסביר שצריך סבלנות, עקשנות ואסטרטגיה. היא תגיד לכם שזה קשה, מאוד קשה. אבל אפשרי.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דורון רובין
תיאור: אלוף (מיל') דורון רובין הוא מהדמויות האגדיות בצה"ל. לוחם אמיץ, מפקד מסור ונערץ. מ"פ במלחמת ששת הימים, מג"ד במלחמת יום הכיפורים, מח"ט צנחנים בשלל מבצעים נועזים, מח"ט שריון במלחמת לבנון ומפקד אוגדה בשריון. מופת של דוגמה אישית ויושרה, שהכשיר מאות לוחמים ומפקדים. בדרכי שלי הוא מסע בין תחנות מפתח בקריירה הצבאית של רובין, ובין קרבות ידועים בתולדות צה"ל, במטרה  להפיק מהם תורת לחימה שעיקרה: מתאמנים כמו שנלחמים. • מה המוטו שנטבע בגדוד 202 בקרב ואדי מבעוק?
• מדוע החווה הסינית הוא "קרב גבורה" ללא גבורה?
• למה נהרגו רבים כל כך בגבעת התחמושת ובקרב על החרמון?
• מה אפשר ללמוד על הלם קרב מקרב סולטאן יעקוב?
• האם יש לחלץ פצועים בכל מחיר?
• למה לאמנות המלחמה אסור להתבסס על מיתוסים ועל הקרבה?
• מדוע בצה"ל מעדיפים חלוקת צל"שים על פני עריכת תחקירים? רובין אינו מהסס לשבור מוסכמות. הוא מצביע על הצלחות אך גם על כישלונות – שלו ושל אחרים – מתוך תפיסה שמפקד טוב צריך לקחת אחריות. הוא מנתח אירועים לעומק ומפרק אותם לגורמים. הוא מתבונן במפקדיו ועמיתיו לאורך השנים: רפול, יאנוש, שומרון, קהלני, מרדכי, מופז, ברק ורבים אחרים. כמו בדרכו הצבאית, גם כאן הוא יסודי, שולט בחומר ואינו מוותר על האמת שלו. לכן בדרכי שלי הוא לא רק קריאת חובה לכל מפקד, אלא ספר שירתק כל אדם שערכיה של מדינת ישראל וצבאה יקרים לו. דורון רובין הלך לעולמו בינואר 2018, זמן קצר לאחר שהשלים את כתיבת בדרכי שלי. הספר נפתח בהקדמה מאת הנשיא ראובן ריבלין, ומצורפים לו פרקים מאת אלוף (מיל') דורון אלמוג ואלוף (מיל') יום־טוב סמיה – שניהם פקודיו של רובין וחבריו. דורון רובין נולד ב־1944 בבית יוסף וגדל בבוסתן הגליל. ב־1963 התגייס לצנחנים. במלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגה בגדוד 890. במלחמת יום הכיפורים פיקד על גדוד 202 והוביל אותו בקרב ואדי מבעוק. לאחר המלחמה שימש כקצין אג"ם של פיקוד הצפון, וב־1977 מונה למפקד בית הספר לקצינים. ב־1979 מונה למפקד חטיבה 35, חטיבת הצנחנים הסדירה, והוביל אותה בסדרת פשיטות בלבנון. הוא עבר הסבה לשריון, וב־1982, שלושה ימים לפני שפרצה מלחמת שלום הגליל, מונה למפקד חטיבת השריון 500, שאותה הוביל בקרב עין זחלתא. לאחר מכן היה מפקד אוגדה 194, וב־1983 מונה למפקד אוגדה 162 ופיקד על הגזרה המזרחית בלבנון. באמצע שנות ה־80 עמד בראש חטיבת התורה והפיתוח במפקדת חילות השדה. ב־1987 הועלה לדרגת אלוף והיה לראש אגף ההדרכה במטה הכללי. ב־1991 השתחרר מצה"ל לאחר 28 שנות שירות. רובין היה בוגר החוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, בוגר בית הספר למלחמה בפריז ובוגר המכללה לביטחון לאומי. הוא נפטר בינואר 2018, והותיר אחריו את אשתו הגר, ארבעה בנים ו־14 נכדים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דני קורן, יחיאל גוטמן
תיאור: סיפוריהם של 12 ראשי הממשלה שכיהנו בישראל מאז הקמתה ועד היום. מה הם עשו וכיצד - ומה לא עשו.
מה היו ההחלטות החשובות שלהם בעת כהונתם - ומה החמיצו. אילו החלטות נכונות לזמנן הפכו לבעייתיות במרוצת השנים. אילו החלטות בעייתיות הסתברו בדיעבד כהצלחות. כיצד הם בנו קואליציות - ומה שילמו לשותפיהם. איך הם ניהלו את אנסמבל השרים - והאם זה ניגן בהרמוניה או זייף.
ובשקלול המעשים והמחדלים - מיהו ראש הממשלה הטוב ביותר ב־73 שנותיה הראשונות של ישראל, מה הסדר אחריו בטבלה ומי במקום האחרון.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מרדכי נאור
תיאור: הספר "יום-יום" מבקש לספר את סיפורן של ארץ ישראל עד תש"ח ושל ישראל מאז ועד השנים האחרונות באמצעות עשרה יומונים שתיארו מה התרחש כאן, ובה בעת הטביעו את חותמם על בני אדם, מאורעות ותהליכים. היו ימים שהמושג "כתבו בעיתון" נחשב כמעט יצוק בסלע. קורותיהם של העיתונים מאפשרים לקורא בן-זמננו להציץ אל ההיסטוריה שלנו בהתהוותה. בהרחבה מתוארים כאן, לפי סדר הופעתם היומונים "הצבי/האור", "הארץ", "דואר היום", "דבר", "הבוקר", "הצופה", ידיעות אחרונות", "על המשמר, "מעריב" ו"חדשות". רק שלושה מעשרת היומונים האלה שרדו עד היום. האחרים נכנעו לקשיים כלכליים, מיעוט קוראים ומודעות, ובייחוד לחדירתם של אמצעי התקשורת החדשים כגון הטלוויזיה, האינטרנט ושאר האמצעים הדיגיטליים. אלה מביאים את החדשות והידיעות במהירות גדולה, ולעומתם משולים העיתונים המודפסים לצב. האם תצליח התקשורת המודפסת בארץ ובעולם במאבק ההישרדות שלה? ימים יגידו. פרק בספר יוחד לעשרים עיתונאים בולטים, שהיו ציר מרכזי במכונת העיתונות בארץ במשך המאה העשרים.
מוסד ביאליק
מאת: מתן אהרוני
תיאור: בתחילת שנת 2000 החלו יוצרים ויוצרות חרדים להפיק סרטים עלילתיים בעלי מאפיינים דתיים. הסרטים הופצו לחרדים מזרמים ש"פתוחים" לטכנולוגיה מודרנית ומשתמשים בה, ובן רגע היו לפופולריים מאוד. תופעה זו, המתרחשת גם היום לצורותיה, מקפלת בתוכה תובנות רבות על החברה החרדית בישראל ועל התנהלותה התרבותית. ספר זה עוסק בשני תחומי מחקר עיקריים: תקשורת קהילתית ותרבות הפנאי בחברה החרדית בישראל, מתוך בחינה אתנוגרפית ארוכת טווח של הקולנוע החרדי – סרטים בהפקה ובהפצה של חרדים וחרדיות למגזרים החרדיים, ובהם מוצגים גיבורים וגיבורות חרדים. בספר משולבים שלושה תחומי חקר ודעת עיקריים: מחקרי תקשורת ותרבות, אנתרופולוגיה חזותית ולימודי יהדות. בעזרתם נבחנים ומוסברים אופני ההפקה, ההפצה וההתקבלות של סרטים חרדיים עלילתיים. עוד נבדקים כאן סרטים חרדיים שעוסקים בעיקר בזהויות מעמדיות, זרות ולא פורמליות בחברה החרדית ובמיקומן החברתי. הספר מציע הצצה לשינויים המתרחשים בחברה החרדית בישראל והבנה תאורטית שלהם מנקודות המבט של סוכני תרבות חרדים חדשים שצמחו מלמטה, יצרו, עיצבו ופיתחו תעשיית קולנוע חרדית, ושל צרכני הסרטים החרדיים, שהוסיפו והרחיבו את הצפייה בסרטים לתרבות פנאי קולנועית-חרדית מודרנית, חדשה ומיוחדת. צירופם של כל אלה מעלה מחשבה מחודשת על גבולות פנימיים וחיצוניים של החברה החרדית בישראל.
מוסד ביאליק
מאת: ליאת קוליק
תיאור: הפרישה מהעבודה היא מעבר חיים משמעותי, ואף על פי שהיא צפויה מראש היא מלווה בחששות ובחוסר ודאות ביחס לטבעה של תקופת החיים שאחריה. הארכת תוחלת החיים, החשיבות המיוחסת לאיכות חיים גבוהה, התפתחויות טכנולוגיות, שיפור במצב הבריאות ושפע האפשרויות לצריכת פנאי מהנה, כל אלה הם רק חלק מהתמורות שחלו בתקופתנו. שינויים אלה יוצרים עבור הפורשים חוויית פרישה שונה מזו של הוריהם, ולכן תקופת הפרישה מהעבודה היא בבחינת תקופת חיים העומדת בפני עצמה. לבלוב בעת שלכת מאת ליאת קוליק נוגע בחמישה מעגלים שונים הסובבים את הפורשים: השער הראשון עוסק בתהליכים פנים-אישיים המתרחשים בקרב פורשים עם המעבר לפרישה ואחריה. השער השני עוסק ביחסי זוגיות ובפעילות גומלין המתפתחת בין בני הזוג בעת הפרישה, והוא דן באיכות יחסי הזוגיות, כמו גם בעימותים בין בני הזוג ובסגנונות להתמודדות עמם. השער השלישי עוסק ביחסי שארים הכוללים יחסים בין פורשים לילדיהם, בין פורשים לנכדיהם ובין פורשים להוריהם הישישים. השער הרביעי עוסק בחלופות לעבודה בתקופת הפרישה; הוא דן בהתנדבות למען הקהילה ובצריכת פעילות פנאי. השער החמישי חושף את הקוראים לידע מחקרי שנאגר ביחס להסתגלות טובה לפרישה המתאפיינת בחוויית משמעות בחיים ובמקורותיה. לבלוב בעת שלכת מיועד לפורשים מהעבודה, לאנשים העומדים לפרוש ולעובדים הרחוקים עדיין מפרישה, אבל לליבם מתגנבת לא פעם מחשבה על תקופת חיים זו. התובנות העולות מהספר עשויות לשמש גם אנשי מקצוע העוסקים בהכנת עובדים לפרישה. תקופת הפרישה מדומה בספר לעונת הסתיו, וכמו הסתיו אשר לצד עלי השלכת מתאפיין בצמיחת פרחים ייחודיים לו כפרחי הסתוונית, הפרישה מוצגת כאן כתקופת חיים אשר לצד אובדניה היא טומנת בחובה אפשרויות לצמיחה, להתחדשות, להתפתחות ולמיצוי עצמי.
רסלינג
מאת: אמנון רובינשטיין
תיאור: "לקראת סופו של העשור השני של המאה ה־21, הופכת מדינת ישראל למדינת כל שבטיה: החרדים והחילונים, הערבים והדתיים הלאומיים, גדלים — בהכללה — בתוך מערכות חיים וחינוך נפרדות, תוך שהם נבנים ומבנים אתוס ותמונת עתיד שונים זה מזה ומנוגדים זה לזה... החברה הישראלית כמהה ליחד, לביסוסה של רקמת חיים משותפת. זוהי חובתנו, לנהל את השיח ואת הדיון הזה, גם באופן מעשי, בכדי לחזק את היסודות עליהם יכולה וצריכה השותפות הזו לעמוד... הדיון המהותי להמשך קיומה של החברה הישראלית חייב להתקיים עם ובין נציגי השבטים כולם. עליו לכלול עיסוק אמיץ בכלל תחומי החיים שלנו, מתוך מחויבות של כלל הצדדים המתדיינים, שכן שותפות מטילה אחריות... אין לי ספק כי עמדתו של פרופ´ רובינשטיין תהיה משמעותית בתוך דיון זה..." 
מתוך הקדמת הנשיא ראובן (רובי) ריבלין לספר. אמנון רובינשטיין — חתן פרס ישראל לחקר המשפט, שר החינוך לשעבר, פרופ´ למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. בתקופת כהונתו כשר חינוך חולל רפורמות רבות, ביניהן פתיחת מכללות אקדמיות, אזוריות ולא מתקצבות, אשר שינו את פני ההשכלה הגבוהה בישראל. פרופ´ רובינשטיין יזם והעביר את שני חוקי היסוד בנושאי זכויות האדם - כבוד האדם וחירותו וכן חופש העיסוק, שהפכו ברבות השנים לחוקה בזעיר אנפין של ישראל.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מרדכי גילת
תיאור: "קללת דרעי" הוא ספר מטריד על פרשת דרעי, שנמשכה 13 שנים וגרמה לצונמי פוליטי בישראל. אחורי הקלעים של הפרשה, הנחשפים כאן במלואם, נקראים כמותחן עוצר נשימה. במרכזם העיתונאי הוותיק מרדכי גילת, החודר למוקד הכוח של אחד האנשים החזקים במדינה, נחשף לאיומים וללחצים ומגלה את מלוא כיעורו ואכזריותו של שר מושחת, מוקף במעריצים, שהשאיר אחריו שורה ארוכה של קורבנות מדממים. מסלול ההתנגשות בין השניים משובץ בגלריה של אישים, בהם יצחק רבין, טדי קולק, יעקב נאמן, דורית בייניש, רוני בר-און וחיים רמון, בעוד העלילה מסתעפת והולכת. היא חושפת אינטרסים אפלים, תככים פוליטיים וגם אנשים אמיצים ומצפוניים - ונראית אקטואלית מתמיד.

"קללת דרעי" מאפשר לקורא לעקוב אחר התחקיר העיתונאי רחב היריעה, היסודי והאמיץ, שהכין גילת עם מלי קמפנר. הוא קורע חלון אל התנור החם של העיתונות החוקרת במיטבה. עיתונות עם שליחות, שאיפשרה למשטרה ולפרקליטות להפוך את התחקיר לכתב האישום החמור ביותר שהוגש אז נגד חבר בממשלה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אביתר מתניה, עמיר רפפורט
תיאור: איך מטפלים במפץ עולמי? איך מתכוננים למהפכה? עידן הסייבר הוא מהפכה. מהפכה גלובלית, מואצת, מסחררת. העולם משתנה, כל זירה בעולם משתנה. העסקים והכלכלה, הטרור והמלחמה, התחבורה ומערכות הבריאות, הפשיעה והמשטרה, הפוליטיקה והמדינאות, יחסים בין־אישיים ויחסי הכוחות בין האזרח לבין הממשלה. שום תחום לא נשאר כפי שהיה. שום תחום לא יישאר כפי שהוא היום. בהתמודדות עם המהפכה הזאת, ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם. אחת משלוש, אולי חמש. וזה לא דבר של מה בכך. פרופ׳ אביתר מתניה הוא האיש שמונה להכין את ישראל להתמודדות עם אתגר הסייבר. הוא האיש שיודע מדוע הצליחה כל כך. עכשיו, בשותפות עם העיתונאי והיזם עמיר רפפורט, שניהם מסבירים מהו עידן הסייבר, מה הופך את ישראל למעצמת סייבר, כיצד המדינה נערכת להתגונן מפני איומי הסייבר וכיצד היא מנסה לנצל את הזדמנויות הסייבר. סייברמאניה הוא ספר על מלחמות העתיד, על יזמי העתיד, על פושעי העתיד, על המצאות העתיד.
סייברמאניה הוא ספר על הצלחות העתיד, על סכנות העתיד, על תעלומות העתיד.
סייברמאניה הוא ספר על מהפכה שמתרחשת, בעצם, כבר בהווה. על מהפכה שבלי להבין את עוצמתה ואת משמעותה אי אפשר להבין את העולם של המאה ה־21.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יואל רפל
תיאור: ימים אחדים לפני ראש השנה של שנת תש"ט פורסמה בעיתונות העברית של מדינת ישראל הצעירה הודעה מטעם הרבנות הראשית לישראל: 'התפילה לשלום המדינה'. בעיצומם של ימי מלחמת העצמאות, רבים מהקוראים - דתיים ושאינם דתיים - ראו בפרסום התפילה ביטוי נוסף ומשמעותי לעצמאות מדינית יהודית בארץ ישראל. סידור התפילה הוא במהותו בית קיבול לזיכרונות. הוא איננו טקסט סגור, נעול וקבוע. ניכרות בו השעות הגדולות, הטובות והרעות, שעברו על עם ישראל בארץ ישראל ובגולה כמו גם בעת החדשה. 'יזכור לנספים בשואה'; 'תפילה לשלום כוחות הביטחון'; 'יזכור לחללי מערכות ישראל' וכן 'התפילה לשלום המדינה' הן רק אחדות מהתפילות שנוספו לסידור בעשורים האחרונים. שילובן מלווה בוויכוח סוער, שמעיד על המעורבות של הפוליטיקה הזמנית והחולפת בעיצוב התפילה הנצחית. ה"תפילה לשלום המדינה" של ד״ר יואל רפל מתמקד בתפילה שנעשתה זה מכבר לתעודת זהות אמונית ופוליטית ולמוקד דיון נרחב ומשמעותי בעם היהודי. הספר מעמיק במקורותיה של תפילה זו, בתוכנה ובשוני בינה לבין התפילות שאמרו יהודים בגולה לשלום שליטיהם. עיון נרחב המבוסס על מסמכים שטרם פורסמו, חושף גם את התשובה לשאלה שרבים עסקו בה: זהותו של מחבר התפילה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: תמר הרמן, עופר שיף
תיאור: לישראלים ולישראליות גוונים וצבעים רבים. אסופה זו כוללת מסות קצרות העוסקות בשאלות מיהו ישראלי ומהי ישראליות, שנכתבו על ידי ישראלים ממרחבי קיום ותודעה שונים. אחדים מהכותבים בחרו להפנות זרקור לקורות חייהם הם, אחרים התייחסו לתוצרי תרבות הנחשבים בעיניהם כתמצית של הישראליות. היו שהעדיפו להתמקד בבעיות יסוד שאיתן מתמודדות החברה והמדינה בישראל והיו שהתמקדו בשאלה כיצד נראות להם ולאחרים הישראליות והזהות הישראלית ממרחקים - גיאוגרפיים ואחרים. אין מדובר בשירי הלל אך גם לא בשירי מספד וקינות. הכותבות והכותבים, המונעים כולם מתחושות שייכות ואכפתיות, לא ראו ממעל שמיים תכולים ללא ענן. אדרבא, נושאים כמו אפליה, הפניית כתף קרה ל"אחר", לאומנות, היעדר סולידריות אזרחית, כיבוש, ולחלופין, חוסר נכונות להיאבק עבור ערכים לאומיים או עבור ערכים מוסריים–אוניברסליים, מופיעים בתמהיל זה או אחר כמעט בכל אחת מן המסות. עם זאת, כל הכותבות והכותבים מדגישים את כוחות היצירה והחיוניות של החברה הישראלית ואת התקווה – ואפילו הביטחון - שהליקויים שאבחנו הם בני תיקון.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עמליה סער, הואזן יונס
תיאור: בשנים האחרונות נכנסות לשוק העבודה בארץ רופאות, משפטניות ומהנדסות הייטק פלסטיניות אזרחיות ישראל. ספר זה מתמקד בנשות קריירה אלו. הוא מבוסס על ראיונות אישיים עם נשים בשלבים שונים של הקריירה שלהן ופורש תמונה מורכבת של מסען האישי ושל זירות העבודה שלהן. הספר גם חושף את החסמים העומדים בפניהן, את הגזענות הגלויה והסמויה המופנית כלפיהן, ובמקביל את היוזמה והתעוזה שלהן. סיפוריהן של נשות הקריירה הללו לוכדים רגע של השתנות בחברה הפלסטינית ובחברה היהודית כאחת: במרכזם - המעמד הבינוני התוסס המתפתח בעת הזו בחברה הפלסטינית, ובו משפחות צעירות שבראשן בני זוג ששניהם מכווני קריירה. סיפורים אלה מאירים בעקיפין גם את החברה היהודית בישראל, ההולכת ונפתחת להשתתפות פעילה של האזרחים הערבים. הספר עוסק גם בסוגיית הגיוון התעסוקתי, על הסתירות המלוות את יישומו בחברה שהדומיננטיות האתנו-לאומית כה בולטת בה; ומסרטט כיוון בר-קיימא להטמעת ערך הגיוון על-ידי תביעה הן מקבוצות המיעוט והן מקבוצות הרוב להתגמשות ולהשתנות.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ברוך אופיר
תיאור: כבר בשנות ה־70 הציע פרופסור ברוך אופיר להקים מערכת של למידה מרחוק, שנים רבות לפני שקמה ונפוצה רשת האינטרנט בעולם, לפני תחילת השימוש ברשתות החברתיות ולבטח זמן רב לפני פיתוח תוכנות ה-SKYPE ,ה-ZOOM ודומיהן. עם תרומה צנועה מחברת IBM , הוא הקים מערכת למידה מרחוק, מושתתת על קווי טלפון נל"ן )נקודה לנקודה(, אשר תמכה בלימודי מתמטיקה ונושאים אחרים. מאז חלף יובל שנים אשר במהלכן הלמידה מרחוק הפכה למרכיב קבוע במערכת החינוך האקדמית והמסחרית. מגפת הקורונה החדירה את הלמידה מרחוק גם למערכת החינוך הטרום אקדמית – בי״ס יסודי ותיכון, ולמערכות החינוך של אירגונים עסקיים וציבוריים בארץ ובעולם. הספר שלפנינו הוא מעין שילוב של "ספר היסטוריה", המתאר את חדירת הלמידה מרחוק לישראל ושל ספר תיאוריה ומתודולוגיה, המסביר את יסודות התורה של למידה מרחוק, כיצד להטמיע אותה וכיצד להשתמש בה. זהו ספר מרתק אשר עשוי לעניין לא רק אנשי חינוך והיי־טק אלא גם את הציבור הרחב ששואף להבין כיצד הגענו להיות אומת ההיי־טק.
מאת: ברוך לשם
תיאור: בנימין נתניהו נבחר ארבע פעמים לראשות הממשלה והוא מכהן בתפקיד זה יותר מאשר כל ראש ממשלה אחר במדינת ישראל, לבד מדוד בן גוריון. אם עדיין ימשיך בתפקידו גם בשנת 2018, הוא יחלוף גם על פניו של ראש הממשלה הראשון במספר הימים שבהם שימש בתפקיד.

כיצד הוא מצליח לעשות זאת? כיצד התמודד, לכל אורך דרכו הפוליטית, עם משברים רבים ומול עמדה עוינת של התקשורת?

הספר מבהיר את תופעת נתניהו באמצעות ניתוח מקצועי ותוך הסברת שיטות הקמפיין האמריקניות שנתניהו ייבא לישראל, ואשר שינו לעד את פניו של השיווק הפוליטי בארץ ואולי גם את פניה של המדינה.

בעזרת יועצי התקשורת, שעבדו עם נתניהו במשך השנים, מאפשר הספר הצצה נדירה אל המטבח הפוליטי-תקשורתי שלו.

הוא חושף כיצד נולדו וגובשו האסטרטגיות והטקטיקות שבהן השתמש נתניהו במערכות הבחירות השונות, וכיצד סייעו השיטות הללו להשגת נצחונותיו, אך במקביל תרמו גם לכשלונותיו.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: דוד רטנר
תיאור: פעמים רבות במפגשים בין בני נוער נזרקת לחלל האוויר השאלה "איזו מוזיקה אתה שומע". כששאלה זו נשאלת ברור לשני הצדדים שמה שמונח על הכף הוא הרבה יותר מסתם החלפת מידע על טעמים מוזיקליים. התשובה וחילופי הדברים שיבואו בעקבותיה יעידו, במידה רבה, מיהם בני השיח ולפי התשובה ישקלו שני הצדדים את היתרונות והחסרונות החברתיים בהתחברות והאם יש בסיס להמשך הקשר. הספר הנוכחי עוסק בשאלה תמימה לכאורה זו: "איזו מוזיקה שומעים צעירים בישראל כיום", וליתר דיוק – "איזו מוזיקה שומעים צעירים יוצאי אתיופיה בישראל כיום". בעזרת ניתוח הטעמים המוזיקליים של בני הנוער והפרשנויות שהם עצמם מעניקים לטעמים אלו מבקש הספר לבחון שאלות רחבות יותר של זהות, מיצוב בחברה הישראלית והמשמעות הסמלית של מוזיקה שחורה עבור צעירים אלה. דוד רטנר לוקח אותנו למסע שעובר בין ברוקלין, קינגסטון ואדיס אבבה, ולעבר שכונות מגוריהם של הצעירים בישראל; מסע שבו מוזכרים בנשימה אחת היילה סלאסי וטופאק שאקור, פרנץ פאנון ובוב מארלי, פייר בורדייה ואייל גולן. בתוך כך זוכה הקורא להצצה נדירה ובלתי מתווכת אל עולמם של צעירים יוצאי אתיופיה בישראל של ימינו; הצצה אל החלומות והשאיפות של הצעירים, אל הקשיים והאכזבות שהם חווים, אל תפיסותיהם המרתקות ביחס לחברה הישראלית ואל התפקיד החשוב שהטעמים המוזיקליים שלהם ממלאים בכל אלה.
רסלינג
מאת: גד אלכסנדר, יקיר שושני
תיאור: היכולת של ילדים לחשוב בדרכים יצירתיות, להפעיל את דמיונם ולתרום מיוזמותיהם בעתיד בדרך מיטבית תלויה בין השאר בהזדמנויות שניתנות להם בבית, בקהילה, בבית הספר ובמרחב הווירטואלי. הספר לצייר להם כבשה? בוחן דרכים שונות אשר בהן עשויים הורים ומחנכים לסייע לבני הדור הצעיר לפתח יכולות אלה. בחלקו הראשון הספר בוחן הגדרות שונות ודרכים מקובלות לפענוח סוד היצירתיות. בשל הקשיים המתגלים בהגדרות אלה נבחנת דרך חדשה לבחון את הפוטנציאל היצירתי ולגלות דרכים למימושו. דרך זו, המכונה "הנהרה דיאלקטית", מאפשרת להבין ולפתח יצירתיות בבית הספר ומחוצה לו באופן כזה שמכין את התלמידים לעולם דיגיטלי שבו הם נדרשים להפגין מיומנויות חשיבה במקום לשנן עובדות.

החלק השני של הספר מציע דוגמאות רבות לשילוב משימות יצירתיות בלימוד מדעים וטכנולוגיה, אמנויות, ספרות, היסטוריה, מוזיקה ותחומים נוספים. האם יצירתיות מבוססת על כושר כללי או על התמחות בתחום מסוים? האם היא מותנית בציונים ותגמולים חיצוניים או שמא תלויה בעיקר בהנעה פנימית וסקרנות? האם מי שמטפח את יצירתיות הזולת אמור להיות יצירתי בעצמו? וכיצד ניתן לכוון לקראת תוצרים יצירתיים במסגרות החינוכיות הקיימות כאשר המדדים להערכתם לא תמיד ברורים ותזזיתיים? המחברים מסתמכים על ניסיון רב-שנים בהטמעת דרכים להמרצת היצירתיות בבתי ספר ובמוסדות לא-פורמליים בישראל ובקנדה, כמו גם בפיתוח תוכניות המשלבות את הדמיון בלמידה בכל מקצועות הלימוד.
רסלינג
מאת: שחר בורלא
תיאור: מהי תפוצה וכיצד היא נוצרת? מה הפך את התפוצה לתופעה פופולרית כל כך בעשרים השנים האחרונות, כיצד היא מעצבת את זהותם של חבריה ומה חשיבותה הפוליטית למדינת האם? ספר זה מבקש לענות על שאלות אלה ואחרות באמצעות הבנת פעילותו של מנגנון הדמיון הפוליטי ודרך פעולתו, כגורם מחבר ומאחד, במדינת הלאום ובתפוצה. הספר מציג סקירה מקיפה של הוגים שדנו בדרך פעולתו של הדמיון הפוליטי – אפלטון, קאנט, טיילור ואנדרסון – וכמו כן מציג מודל ייחודי לתיאור דרך פעילותו של הדמיון הפוליטי בתפוצה. על בסיס תיאורטי זה מציג הספר את הדרך שבה האליטה הפוליטית בישראל מנסה להבנות את זהות התפוצה היהודית. באופן הזה נחשפים שני נרטיבים מנוגדים שמדינת ישראל משדרת לתפוצה – האחד מתאר ישראל "חזקה, מגנה ומצילה" ואילו השני מתאר ישראל "חלשה וזקוקה לעזרה". ספרו של שחר בורלא קושר את שני הנרטיבים המנוגדים האלה למושגי מפתח כמו סוכני דמיון ומטרות פוליטיות וחושף את המניעים הכלכליים-פוליטיים המסתתרים מאחוריהם. בתוך כך מתבהרים מאפייניה של התפוצה בכלל ודרך פעולתו של הדמיון הפוליטי בפרט. ייחודו של הספר אינו נובע רק מהשילוב החדשני בין תיאוריה של דמיון פוליטי ללימודי תפוצה בבחינה פרקטית של יחסי ישראל ותפוצותיה, אלא גם מיכולתו להשקיף על החברה ועל הפוליטיקה הישראלית דרך יחסה לתפוצותיה.
רסלינג
מאת: דפנה גולן
תיאור: בספר זה דפנה גולן לוקחת את הסטודנטים והקוראים למסע מקמפוס הר הצופים בירושלים אל השכונות הפלסטיניות בסמוך לאוניברסיטה העברית. דרך סיפורן של קבוצות סטודנטים פעילים הספר חושף את העדר השיח הפוליטי ואת הפוטנציאל העצום והלא מנוצל למפגש משמעותי ראשון בין צעירים ישראלים ופלסטינים בקמפוס זה, כמו גם בקמפוסים בישראל בכלל.
רסלינג
מאת: ירון עובדיה
תיאור: כמו כל חברה בעולם, גם החברה הבדווית משתנה; התמורות שעוברת החברה הבדווית משפיעות על כל תחומי החיים. התרבות הבדווית היא תרבות של נדידה, ומעולם הנדידה נגזרים תחומי חיים אחרים: הכרות עם המדבר, שימוש בצמחי המדבר בפרט ובמשאבי הטבע האחרים בכלל, חוסר רכוש, בית נייד, אי-שימוש במבני ציבור ועוד. אבל מה קורה לחברה הבדווית כשהיא מפסיקה לנדוד? הבדווים בנגב והבדווים בגליל נחקרו לא מעט, אבל ביחס לבדווים במדבר יהודה נעשו מעט מחקרים. בספר רב-ערך זה חקר ירון עובדיה את דפוסי החיים של הבדווים במדבר יהודה לאחר 1967. במדבר יהודה חיים שישה שבטים (לצד רסיסי שבטים אחרים) שאינם נודדים. הנדידה פסקה באופן ספונטני בחלק מהשבטים, ובהנחיית השלטון בשבטים אחרים. כאשר הגיעה מדינת ישראל למדבר יהודה ב-1967, חלק מהשבטים כבר ישבו קבע והאחרים היו בנדידה למחצה (השבט מקובע, הרועים נודדים). מאז פסקה הנדידה לחלוטין, כל הבדווים הם יושבי קבע וכולם חשופים ומשתמשים באמצעים מודרניים מתקדמים, כמו למשל טלפונים ניידים, רשתות חברתיות ועוד. לצד זאת הבדווים חשופים להתיישבות יהודית ולפעילות צבאית ישראלית. השינויים במדבר יהודה מהירים, התרבות הבדווית היא כבר לא מה שהייתה פעם; מחבר הספר בחר את שבט ג'האלין כמקרה מבחן לבדוק מהם השינויים שעבר השבט מאז 1967.
רסלינג
מאת: אמנון יובל, דפנה יצחקי
תיאור: מהם העקרונות החינוכיים והפילוסופיים שראוי לפעול לאורם במציאות רוויית קונפליקטים? כיצד מיוצג הסכסוך היהודי-ערבי בתוכניות לימודים ובספרי לימוד בישראל? מהו הקשר בין הפרדיגמות החינוכיות הדומיננטיות בישראל לבין ההתייחסות הדלילה לסכסוך זה בבתי הספר? כיצד ההפרדה הכמעט מוחלטת בין יהודים לערבים במרחב הציבורי בישראל מעצבת את הנתק ביניהם גם במרחב החינוכי? אילו נקודות מגע חינוכיות מתקיימות למרות זאת בין שתי קבוצות אלה ובין השפה העברית לשפה הערבית? מהם מאפייניה הייחודיים של הוראת השפה הערבית בבתי הספר ומנין הם נובעים? מהי נקודת המבט של ילדים על הסכסוך? באיזו מידה מפגשים קבוצתיים בין יהודים לערבים עשויים לשנות תפיסות עומק של משתתפיהם?

מטרתה של אסופת המאמרים דיו כתובה על נייר מחוק היא לחקור את הזיקות המגוונות והחמקמקות שמתקיימות בין החינוך בישראל לבין הסכסוך היהודי-ערבי, ולשרטט תמונת מצב עדכנית לגביהן. חלק ממאמרי הספר הם אמפיריים, ואילו אחרים מציעים מבט תיאורטי יותר; חלקם מתמקדים במקרה מבחן קונקרטי, ואחרים מתארים תמונה רחבה או מציעים סינתזה ביקורתית של מושא המחקר. רבים מהם מציירים תמונה קודרת של פני הדברים, הן בעבר והן בהווה, וראייה פסימית ביחס להתפתחויות העתידיות. עם זאת, המחקרים המוצעים כאן מגלמים גם תקווה לשינוי – בין אם דרך אזכורים של נקודות אור זעירות שעשויות להזניק אותנו למציאות אחרת, ובין אם באמצעות מבט מפוכח על המציאות שמהווה שלב ראשון, הכרחי, בדרך לתיקונה.
רסלינג
תיאור: "האל היהודי עבר תמורות רבות מאז נברא על-ידי הרבנים, והוא עדיין ממשיך לככב בצורותיו השונות בישראל של המאה ה-21. אך כמו היהדות הרבנית עצמה, הוא אל גלותי שאינו מצליח להשתלב ולמצוא את מקומו במדינה עצמאית ודמוקרטית. הוא לא יודע להתאים את עצמו לתנאים החדשים, ונציגיו אינם מוכנים לחשוב מחדש על מהותו ומעמדו של האל בחברה מודרנית, פלורליסטית וחופשייה. נוצר מצב, שהאל עצמו ממשיך להימצא בגלות בתוך הגאולה שהיא מדינת ישראל. לרוע המזל, ככל שהזמן עובר, ביחד עם נציגיו הרבנים לגוניהם, הופך האל לדמות זרה ולא רצויה עבור רבים."

היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום, נולדה בתוך הקשר היסטורי-לאומי. לאחר חורבן בית המקדש השני, נותר עם ישראל ללא מדינה, ללא מרכז פוליטי-חברתי או ישות ריבונית, ועל קרקע זו היהדות הרבנית צמחה ופרחה במסגרת של קהילות אוטונומיות ומפוזרות. מנהיגיה הרבניים הציעו דרך חיים שענתה על הצרכים הקיומיים של היהודים הגולים, והפרשנות הרבנית לתורה השתרשה והפכה לאבן פינה של הזהות היהודית מאז ועד ימינו. האם כעת, לאחר שתהליך הגאולה הסתיים עם הקמתה של מדינת ישראל, יש צורך ביהדות הרבנית במתכונתה הנוכחית? האם היהדות הרבנית יכולה להסתגל למצב שבו היהודים ריבוניים בארצם? האם היא יכולה לתת מענה אמיתי לצרכים הקיומיים של היהודי החי כיום בישראל?

כדי להיות עם חופשי במולדתנו, עלינו להתחבר לשורשי העבר המקראיים והרבניים, לינוק מהם את הרוח הערכית הנושבת מהם, ויחד עם זה, להתאים את עצמנו לעולם המודרני ולמצב בו אנו עם חופשי היושב במדינתו וריבון בה. עלינו לכתוב את תורת ישראל החדשה שתחבר את הישראלים אל הזמן והמקום ותעניק משמעות לעצם היותנו בארץ הזאת.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: רן גבריאלי
תיאור: בבתים שלנו — חינוך מיני בגובה העיניים הוא לא עוד ספר הדרכה על חינוך מיני. הוא ספר מהפכני - בגישה, בחשיבה, בשפה, רן גבריאלי תובע מאיתנו להשליך את הלך הרוח הישן של ״השיחה״ לפח ובמקומו - לפתוח ערוץ תקשורת יומיומי שבו מדברים על הכול: בתולים, אוננות, פורנו, סטוצים, אהבות, אלכוהול, סמים, אמצעי מניעה, מוזיקה, הלבשה תחתונה וכל נושא אחר שבעולם. כי אם אנחנו לא נדבר איתם על זה - מי ידבר? בבתים שלנו - חינוך מיני בגובה העיניים רן גבריאלי מדבר איתנו - ההורים - על מין, על מוסר, על דימוי גוף ומגדר; על שקרים שאנחנו משקרים לעצמנו, ועל מילים שמכבסות מעשים איומים. ובעיקר - הוא לא שוכח את הדבר החשוב באמת: שהאדם, באשר הוא אדם, שואף לשייכות, לקבלה, לגופניות חושנית ולרווחה נפשית.
שתים - בית הוצאה לאור
מאת: יורם פריד, גדעון ביגר
תיאור: מעורבות צה"ל בהכוונה ותכנון התעשייה והתשתיות האזרחיות מיד עם תום מלחמת העצמאות נבעה ממספר סיבות אשר לא רק תלויות אחת בשנייה אלא גם משפיעות זו על זו: "תפיסת האיום", כלומר החשש מפני סבב לחימה נוסף מול מדינות ערב; התפיסה שהמלחמה המודרנית היא מלחמה טוטלית בין עמים, לא רק בין צבאות; ההבנה שפוטנציאל המלחמה של מדינות ערב גדול לאין שעור מזה של מדינת ישראל; הקביעה שצה"ל הוא הגוף היחיד המוסמך לקבוע את עקרונות הביטחון הלאומי, מכיוון שהגופים האזרחיים אינם מודעים לצרכים הביטחוניים של המדינה. מבחינת צה"ל כל ההיבטים האזרחיים במדינה, בדגש על התעשייה האזרחית, נתפסו כחלק מרכזי בפוטנציאל הלחימה של צה"ל וכגורם מכריע בניצחון ובשיקום המדינה לאחר מכן. מסיבות אלו דרשו בצה"ל להיות מעורבים בכל הקשור למיקומם של מפעלים ותשתיות וצורת בנייתם, באופן כזה שיענה על שתי דרישות מרכזיות: שישרתו את צה"ל ואת המאמץ המלחמתי, ושניתן יהיה להגן עליהן בזמן מלחמה כדי שימלאו את הדרישה הראשונה. מהתיאור ההיסטורי המובא בספר עולות מספר מסקנות ביחס לקשר בין צה"ל לחברה האזרחית: צה"ל לא חרג מכללי המשחק הדמוקרטיים; מעורבות זו לא נבעה מרצון למיליטריזציה או דומיננטיות אלא מחשש אמיתי שהדרג המדיני אינו מבין את צרכי הביטחון; בשנים אלו הייתה דומיננטיות אזרחית אשר באה לידי ביטוי בדחייה והתעלמות מדרישות הצבא; יש לראות את תפיסת הביטחון בצורה הוליסטית ורחבה. זאת ועוד, השאלות אשר נבדקות לאורך הספר, כמו למשל מי אחראי? מי מתכנן? מי מכוון? ולמי יש את הכוח והסמכות להחליט? – שאלות אלה ואחרות עדיין מלוות את יחסי צה"ל עם החברה האזרחית.
רסלינג
מאת: סמדר בר-טל, יצחק גילת
תיאור: בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של המורים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה. הם נכנסים להוראה בגיל מבוגר יותר, הם מביאים איתם ניסיון תעסוקתי קודם, כמו גם את חוויותיהם האישיות כהורים בבית הספר. מציאות זו מזמינה את הצורך במידע מחקרי שעשוי לסייע בקליטתם המיטבית בבתי הספר ובגני הילדים, ובאופן הזה לרתום את ניסיונם לתרומה לקהילה הבית-ספרית. בחירה בהוראה כקריירה שנייה מזמין את הקורא להתבונן בפסיפס של מחקרים על אודות היבטים שונים של בחירה והתנסות בהוראה כקריירה שנייה. היבטים אלה כוללים בין השאר מאפייני כניסה להוראה של מורים חדשים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה; הדהודים ושילובים של קריירה ראשונה בקריירה שנייה בהוראה – האתגרים, ההתלבטויות; "חִברוּת" לתרבות המתמטיקה והתמקדות בהייטקיסטיים שבחרו לעזוב את עולם ההייטק לטובת הוראה בבית ספר; דפוס של מעבר בין קריירות המתרחש באותו שדה מקצועי; מבט חברתי על מורים בקריירה שנייה; הכשרת מורים בתוכניות חותם ותוכנית תל אביב, וכן מורים המאופיינים כ"מורים מוכווני צדק חברתי".
רסלינג
מאת: טל מלר
תיאור: ספר זה בוחן את חייהן ומצבן של אימהות יחידניות – אלמנות גרושות או פרודות – בחברה הפלסטינית בישראל. המורכבות המאפיינת את חייהן של נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל והתחושה שבחייהן נשזרים דיכוי ושמרנות, לצד התנגדות וחיפוש אחר דרכים לשחרור, נדונו במחקרים שונים בשנים האחרונות, אולם עדיין לא נחקרה מציאות חייהן של אימהות פלסטיניות יחידניות. ספר זה מתבסס על ראיונות עומק שנערכו מנקודת מבט פמיניסטית עם אימהות יחידניות פלסטיניות בישראל; ניתוח הראיונות מציג את זהותן הדינמית והמורכבת של נשים אלה, המתנהלות במרחבים היברידיים, תוך כדי בחינת ההצלבה של מיקומי שוליים מגדריים, מעמדיים ואתנו-לאומיים בהתנסויותיהן. העלייה בשיעור האימהות היחידניות בחברה הפלסטינית בישראל והתהוותו של דפוס משפחתי "חדש" חלה במקביל למגמות השינוי באוריינטציה של דגם מדינת הרווחה בישראל, המתרחשות החל משנות ה-80, ולאימוץ הדגם הניאו-ליברלי. צמצום מעורבותה של המדינה, כמו גם מעמדם האזרחי של פלסטינים בישראל, מתווספים לגורמים תרבותיים ייחודיים הנובעים ממעמדן של נשים אלה בקהילותיהן. ספרה של טל מלר זורה אור על המשאים ומתנים שנשים אלה עורכות עם מבני הכוח המרובים המכתיבים את מסגרות חייהן; הוא מסייע לגיבוש הבנה רב-ממדית, הן ביחס להיבטים השונים של הפיקוח האינטנסיבי שמופעל עליהן והן ביחס לדרכים שבעזרתן הן נושאות ונותנות עם כוחות אלה. בין השאר נידונות הסוגיות על אודות הסדרי המגורים של הנשים, שאלת שיוך הילדים, תעסוקה והאפשרות שלהן לזוגיות שנייה. הדיון של מלר תורם להבנתן של מגמות שינוי ושימור בו-זמניות המתרחשות בחברה הפלסטינית בכללותה, בהמחישו את המגמות הסותרות המתחוללות כיום בקרב משפחות פלסטיניות בישראל – מגמות שמרניות לצד מגמות של התחדשות והתעצמות.
רסלינג
מאת: הנרייט דהאן-כלב
תיאור: לא כל אישה נחרדת למאבק בשם תורה פוליטית כלשהי או נגד עוול פמיניסטי – אפילו הוא מסרס את גופה ונפשה יום אחר יום. אבל יש שברגע אחד תשוקה מוחנקת מדיכוי יכולה להתפרץ, למרוד, להפתיע גם אותה עצמה, ואף להדביק אחרות ולאיים למוטט סדרי עולם. שני סיפורי מרי עומדים במרכז ספרה של הנרייט דהאן כלב: סיפורה של חבצלת אינגבר, שהובילה את מאבק הפועלות במפעל הטקסטיל במצפה רמון בשנת 2000, ומאבקה של ויקי כנפו, אף היא ממצפה רמון, שהובילה מחאה בשם האימהות החד-הוריות בשנת 2003. הסיפורים אישיים, הם עוקבים אחר אופני ההשלמה עם עוול כגזירת גורל, כמו גם אחר רגעי ההתפרצות וההתנסות בחוויית הסירוב. דהאן כלב מבקשת לברר שתי חידות: מה גורם לנשים להסכים להסדרים דכאניים לאורך זמן, ומה מעורר את רגע המרי. זהו מסע בשני צירים: ציר הנשיאה בעול הקיום היומיומי; ציר התעוררותו של המרי. במהלך המסע נחשף מאבק שמתברר כמסע מפותל בכיווני התקדמות הפוכים: השתעבדות והשתחררות. הספר עוקב אחר תהפוכות הנפש, החרדות ואי הודאות, כמו גם אחר התשוקות והפנטזיות שבו פוסעות נשים אל הלא-נודע, פנימי וציבורי, תודעתי ופוליטי. זהו מסע בשדה דמדומים – בין ספירה פרטית לפומבית, בין מוסכמות פטריארכליות למרחבים חתרניים. אגב כך לומדות הנשים את עצמן מחדש ומגדירות מחדש את יחסי הכוח המוכרים להן משחר ילדותן. דרך סיפור המסעות מוגדרים מחדש מושגים של הצלחה וכישלון, מרי וסירוב, כל אלה מהיבטים מגדריים מרחיבים. ספר זה רושם דף חסר בהיסטוריה של המחאה – מחאת נשים מהשוליים.
רסלינג
מאת: אומי לייסנר
תיאור: לאורך ההיסטוריה היוותה הלידה אתר מרכזי לניהול מאבקי שליטה על גוף האישה. תחילה הייתה ידן של כוחות הדת על העליונה, ועם הזמן התחזקה אחיזת המדינה בתחום. במאות האחרונות נוסף למערכה מאבק פרופסיונלי. במקור דובר בשאיפת הרופאים להוציא מידי המיילדות את רשות הטיפול בלידות רגילות (לא-פתולוגיות), אבל מאז הצטרפו גורמים נוספים לרשימת המרוויחים מאירוע הלידה, למשל מוסדות אשפוז, מיצרי טכנולוגיות רפואיות, עורכי דין ועוד. כך הפכה היולדת למעין "משאב טבע" שאותו ניתן "לכרות", בעוד שצרכיה וזכותה לאוטונומיה גופנית נשארו לרוב הרחק מאחור. ספר זה עוקב אחר התפתחויות אלה כפי שהתרחשו בזירה המקומית; הוא מתמקד בסעיף חוק הביטוח הלאומי (1953) אשר לפיו רק נשים שאושפזו ללידה זכאיות למענק אשר חלקו ניתן לאם לטובת רכישת ציוד לתינוק וחלקו לבית החולים, לטובת הוצאות האשפוז. לימים הסכימו בתי החולים לחדול לדרוש סכומים נוספים מהיולדת עבור הטיפול שקיבלה בפועל, בשל קבלת "מענק אשפוז" אחיד בתמורה לכל יולדת – בתנאי שהסכום עלה על ההוצאות שנדרשו בלידה בדרך כלל. כך הפכו היולדות שנזקקו להכי מעט טיפול למייצרות הכי הרבה רווח עבור מוסדות האשפוז. עם זאת, הלכה למעשה, בתי החולים בארץ מעולם לא היו ערוכים לקבלת כלל היולדות כראוי, ובנסיבות של מצוקה במיטות אשפוז ובתקנים למיילדות התגברה רמת ההתערבות הרפואית השגרתית בלידה והידרדרו תנאי האשפוז. בנסיבות אלה ניתן היה לצפות לפיתוח מערך לניהול לידות חוץ-אשפוזיות, כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם. בפועל העדיפו הרשויות לפתוח את דלתות בתי החולים למגוון שירותים פרטיים ליולדות, כלומר שבמקום לרופף את חובת אשפוז היולדות או לשפר את תנאי האשפוז, הוחלט לנצל אותם ליצירת רווחים נוספים.
רסלינג
מאת: נתן שיפריס, טובה גמליאל
תיאור: קובץ מאמרים חלוצי זה נענה לקריאה המוסרית הבוקעת מפרשת חטיפת ילדים מקרב העולים, רובם מתימן, בעלייה הגדולה של ראשית קום המדינה; זהו עוול שהתרחש לצד מימוש זכויות אזרחיות ואידיאולוגיה לאומית. מדובר בהיענות אינטלקטואלית המגיבה למתחייב מתופעה סוציולוגית יוצאת דופן – שאינה רק קיצונית במונחי סבל וקורבנוּת אלא גם זרה ברחישתה התמידית, בהפצעותיה מעת לעת – כדי לשוב ולתבוע את מקומה של הפרשה ההיסטורית באקטואליה הישראלית. היענות זו, שקשה להגזים בחשיבותה, קשובה לכאב שאינו מרפה, לקריאה בגרון ניחר להרגיש את מצוקת ההורים שנעשקו מבעלותם הטבעית. על אֵם דרכם האינטלקטואלית בחרו חוקרות וחוקרים מתחומי דעת שונים להישמע לצו מצפונם כדי להתחקות אחר סימניה הבלתי נמחים של הפרשה, גילוייה ומופעיה. אסופת המאמרים המקיפה שלפניכם מיוסדת על מחקר, עיון, ומעל לכול – על מעורבות אקדמית חוצת גבולות תרבותיים ושיחיים המעוגנת בערכים של סובלנות וסולידריות. פריסתה של הפרשה על היבטיה הרב-גוניים – ההיסטוריים, הפוליטיים, החברתיים, התרבותיים, המשפטיים, התקשורתיים והפסיכולוגיים – נועדה להעניק לחוקרים, לבני המשפחות, שהפרשה מהווה עבורם פצע מדמם, כמו גם לציבור הרחב, כלים ונקודות מבט להבנת נרטיב זה, כך שיהיה ניתן להצביע על המהמורות והמכשולים ולפלס דרך להכרה ממסדית בו ולתיקון.
רסלינג
מאת: עפרה כהן-פריד
תיאור: שכול הורי נחשב לאחד האובדנים הקשים בחוויה האנושית. כאשר מדובר בשכול במלחמה הוא נטען בריבוי משמעויות בשל היבטיו האישיים והציבוריים-לאומיים. השיח הציוני ההגמוני מכונן את "הנפילה בקרב" כאתוס גברי, הרואי וקנוני; הוא ממקמו בראש סולם הערכים ובלב הזהות והזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית. כחלק מכך הולאם השכול ועוצבו משמעויותיו ואופני ההתמודדות עמו. ספר זה בוחן את משמעויות השכול במלחמה, תוך מתן דגש על חותמן המגדרי, כל זאת מבעד לכתיבה אישית בספרי זיכרון פרטיים על ידי אבות ואימהות ששכלו את בניהם במלחמות ישראל: מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה. עפרה כהן-פריד עושה שימוש בספרות הזיכרון הפרטית – סוגת כתיבה ייחודית לחברה הישראלית – כעדות וכצוהר לבחינת מערך הגומלין בין היבטיו השונים של השכול במלחמה; היא מבקשת לקרוא את האופן שבו ממגודרים תהליכים היסטוריים ופסיכולוגיים-סוציולוגיים בחברה הישראלית אשר קשורים בשכול. ספרה של עפרה כהן-פריד מתחקה אחר תהליכים הגמונים וקאונטר-הגמונים אשר מעורבים בכינון זיכרון קולקטיבי וזיכרון שכנגד, בעיצוב גבולות הנרטיב ושיח השכול והזיכרון, בתהליכי אֵבֶל ובהתמודדות עם האובדן. השער הראשון בספר עוסק בניתוח מגדרי של המבע השפתי שבו נכתב השכול. השער השני בוחן את האופן שבו הורים כותבים את סיפור חייו של בנם, כך שמתאפשר מעקב אחר הגבריות הישראלית המיטבית והתמורות שחלו בה. השער השלישי עוסק בהיבטיו השונים והמשתנים של מערך היחסים המורכב בין המדינה, ההורים והבן. השער הרביעי עוסק בביטויים של אֵבֶל, אובדן והמשכיות שנקשרים בשכול במלחמה. השער החותם מציע התבוננות מסכמת ביחס לתרומת השימוש בקטגוריית המגדר להרחבת והעמקת ההבנה של השכול במלחמה ושל תהליכים היסטוריוגרפים הקשורים בו.
רסלינג
מאת: איתי נגרי
תיאור: קיץ 1959 היה סוער בחיפה ולאורכה ולרוחבה של הארץ כולה. המחאה העדתית שפרצה בוואדי סאליב ב-8 ביולי, לאחר ירי שוטר ביהודי ממוצא מרוקאי, הציתה את האווירה הטעונה בשכונה החיפאית הישנה מרובת המדרגות והסמטאות הצרות. דוד בן הרוש, תושב השכונה שפעל למען תושביה חודשים קודם לכן, לקח את הנהגת האירועים לידיו. יידויי האבנים, המבנים והרכבים ההרוסים והשרופים, השוטרים והמפגינים הפצועים – אלה ועוד העידו על עוצמתה של המחאה העדתית בחיפה, במגדל העמק ובבאר שבע. ניסיונות הרגעה מצדם של שוטרים מיתנו במשהו את גובה הלהבות. הממשלה הקימה ועדת חקירה והטילה על המשטרה להפסיק את האירועים. היא ניסתה לצפות היכן יפרצו אירועים נוספים, ובמפנה החודשים יולי-אוגוסט הם פרצו שוב בחיפה. המהומות היו קשות – שוטרים ומפגינים אלה מול אלה. אבנים וחפצים כבדים הושלכו ברחובות ומהגגות לעבר השוטרים שהגיבו במעצרים ובשימוש באלותיהם. בן הרוש נעצר ונכלא לאחר שירה כדור מאקדחו כששוטרים הגיעו אל הדירה אשר בה שהה. הוא התמודד בבחירות לכנסת וכשל, אבל זכרו ופועלו לא נשכחו. המחאה החברתית אשר אותה הוביל הייתה לאירוע מכונן בתולדות המדינה והחברה הישראלית. השפעות המחאה ניכרו לאורך שנות ה-60 ועד לימי הפנתרים השחורים בתחילת שנות ה-70; הן ניכרו בתקוות לשינויים שנמשכו זמן רב או שלא התממשו כלל; הן ניכרו גם בפינוי הבתים הרעועים הראשונים בשכונה ועד להתחדשותה רק לאחרונה. ספרו של איתי נגרי מספר את סיפורה של מחאת ואדי סאליב – מחאה חברתית-מזרחית שהחלה בשכונה אחת בחיפה והפכה להיות רעידת אדמה עדתית-חברתית שהשאירה את חותמה על החברה הישראלית כולה. הבנת סיפורה של המחאה והשפעותיה מהווה נקודת מפתח להבנתם של המפגש, המאבק והשילוב בין "מזרחיים" ל"אשכנזים" בישראל.
רסלינג
מאת: בנימין גדרון, יסכה מוניקנדם־גבעון, ענבל אבו, אורן קפלן
תיאור: המשבר העולמי של השנים 2008-2009 הוכיח בצורה מובהקת את פגיעותם של ציבורים רחבים, מוסדות וארגונים הפועלים במסגרת השיטה הכלכלית הנאו-ליברלית. משבר זה הוציא המונים לרחובות בפעילויות מחאה חברתית בכל העולם, פעילויות שהתמקדו בדרישה לצדק חברתי ושהקיפו מאות-אלפים גם בישראל. במקביל למחאה נגד השיטה המיטיבה עם בודדים ופוגעת ברבים, פיתחו יזמים יצירתיים מערכים עסקיים המשלבים בפעילותם מטרות חברתיות (או סביבתיות), מערכים עסקיים אשר אינם קיימים לצורך מקסום רווחים בלבד. ליד יוזמות אלה, הנקראות בשם הכולל "עסקים חברתיים", התפתחו גם מערכי מימון והשקעה חדשים – המבקשים להפיק, מעבר לתשואה הכלכלית, גם תשואה חברתית (או סביבתית) – הנקראים בשם הכולל "השקעות חברתיות". פעילויות אלה התפתחו במיוחד בעשור האחרון – ניתן לראות בהם תשתית ל"כלכלה החברתית". לשילוב של שיקולים חברתיים בפעילות כלכלית יש היסטוריה של מאות שנים. הדפוסים המאפיינים את ההתפתחויות האחרונות ואשר הופכים את ה"כלכלה החברתית" ל"חדשה" הם מרכיב היזמות של פרטים והתשתית הטכנולוגית הענפה המושפעת בישראל בעיקר מיזמות בתחום ההיי-טק. הספר שלפניכם מנתח את המקורות ההיסטוריים והאידיאיים של הכלכלה החברתית החדשה בישראל; הוא מציג דוגמאות לביטוייה הארגוניים בתחום העסקים החברתיים וההשקעות החברתיות בעולם; הוא מביא ממצאי מחקר של ארגוני כלכלה חברתית בישראל שנאספו במסגרת מחקר השוואתי בינלאומי בכ-50 מדינות.
רסלינג
מאת: מירה קרניאלי
תיאור: כבני אדם אנו מאמינים שההתנהלות שלנו היא מוסרית, אולם קיים מצב של "עיוורון אתי" הגורם לעיתים גם לאנשים מוסריים לחצות גבולות אתיים – באופן בלתי-מודע. ספרה של מירה קרניאלי מנסה לגשר על הפער הקיים בידע ובניסיון של מורים וחוקרים במכללות החינוך, על מנת לתכנן וליישם מחקרים חינוכיים העומדים בקריטריונים האתיים הנדרשים במחקר. בספר זה מוצעות גישות ודרכים לסייע לחוקרים בתחום החינוך אשר מתמקדים במחקריהם בבני אדם, להבין את חשיבותה ומשמעותה של האתיקה ואת ההתנהלות המחקרית. התמודדות עם סוגיות אתיות כמו נכון או לא נכון, צריך או מחויב, לא צריך או לא מחויב, טוב ורע, כמו גם בטיחותו של הנחקר, חייבת להיות בראש מעייניו של החוקר משלב תכנון המחקר עד לפרסומו. מטרתו של הספר הנוכחי להציע דרכים לקידום האתיקה ולהסדרתה באמצעות מדריך בסיסי לעוסקים במחקר החינוכי, לסייע לחוקרים להטמיע את כללי האתיקה ולשמור עליהם מתוך הבנה וידע, לא רק כמילוי חובה. שמירה והקפדה על קוד אתי היא חלק בלתי נפרד מהעשייה המחקרית ומהפעילות המקצועית בחינוך והוראה. הקמתה של ועדה לאתיקה של המחקר, במכללות בכלל ובמכללות לחינוך בפרט, אמורה להבטיח ביצוע מחקרים באופן אתי, מקצועי והגון. התנהלות מקצועית כזו עשויה לפתוח ביתר קלות את שערי מוסדות החינוך לביצועם של מחקרים משמעותיים, להעמקת שיתוף הפעולה בין השדה לאקדמיה ולקידום משותף של העשייה ההוראתית, החינוכית, החברתית והמקצועית בגישה ערכית.
רסלינג
מאת: שולמית קיציס
תיאור: הספר דמות דיוקנו הוא סיכומו של מחקר מרתק המתאר את מערכת היחסים בין רבנים בציונות הדתית לבניהם ובנותיהם. מערכת יחסים מורכבת זו מסופרת מבעד לעיניו של דור הילדים. עשרות ראיונות עומק עם ילדיהם של רבנים בכירים בציונות הדתית מהווים את הבסיס לדמות דיוקנו. קולותיהם של נשים וגברים אלו, המתארים באופן חשוף את חוויותיהם, מקבלים בעבודתה של המחברת פרשנות מעמיקה ורבת-פנים. מערכת יחסיהם של בני הרבנים עם אבותיהם נדונה בספר מתוך פרספקטיבה של חיי היומיום, והיא נוגעת בשאלת היחס אל גופו של האב הרב, הגיאוגרפיה של הבית, מקצבים של נוכחות האב והיעדרו, ומשמעות חדירתם המתמדת של זרים הפולשים אל ביתו הציבורי של הרב. הספר מתאר את תשוקתם של הבנים והבנות לקשר עם האב, למרות הקושי הכרוך בכך, ואת השימוש שהם עושים בדרכים שונות כדי למצוא פרצות ולהגיע אל האב. כמו כן, ספר זה עוסק בשאלת המרידה של בני הרבנים באבותיהם אל מול הרצון להמשכה. בניגוד למה שניתן היה לחשוב, הספר מתאר את מאמציהם של הילדים להמשיך את מסורת האב כמאפיין מובהק של בני רבנים. מאמץ זה נעשה באמצעים מגוונים, והוא מופיע כתשוקות סמויות וגלויות בחיי הבנים. כל אלה מתוארים בספר על רקע התהליכים ההיסטוריים שעברו על הציונות הדתית – מראשית שנות המדינה ועד השנים האחרונות.
רסלינג
מאת: קרין תמר שפרמן
תיאור: האם "הנוסחה הישראלית" להצלחה השתנתה? בדור הקודם ההנחה הרווחת הייתה שעל מנת להצליח בחיים צריך להשלים תעודת בגרות – זו אפשרה להתקבל לאוניברסיטה, ומשם נסללה הדרך לשוק העבודה. לכן משרד החינוך, הרשויות המקומיות ובתי הספר הציבו את הזכאות לבגרות כיעד מרכזי. עם השנים מערכת ההשכלה הגבוהה הקימה מכללות בכל רחבי הארץ; כתוצאה מכך הנגישות להשכלה בישראל הוכפלה. כיום, מחצית מבני כל מחזור בישראל זכאים לבגרות ולומדים לתואר אקדמי. אולם שוק העבודה לא צמח באותו קצב, הוא הוצף באקדמאים; הפערים עלו מדרגה וזכאות לתעודת בגרות כבר אינה מספיקה. היום האיכות של תעודת הבגרות והתואר האקדמי משחקים תפקיד מרכזי, אלא שמערכות החינוך המשיכו לפעול לפי הנוסחה הקודמת, וכתוצאה מכך מפלס התסכול של הדור הצעיר הלך ועלה. המרדף אחר הזכאות לתעודת בגרות פגע באיכותה. בשנת 2012 פחות מ-8900 תלמידים בישראל סיימו את לימודי המתמטיקה ברמת 5 יחידות. כמדינה שבנתה את כלכלתה על היי-טק, ישראל לא הייתה יכולה להרשות לעצמה הידרדרות כזו. אי לכך גורמים רבים נרתמו לפתרונו של המשבר המחריף: חברות עסקיות מובילות, אוניברסיטאות, רשויות מקומיות, רשתות בתי הספר ומגוון ארגונים חינוכיים חברו אל משרד החינוך. שר החינוך הגדיר יעד של הכפלת מספר תלמידי 5 היחידות במתמטיקה תוך 5 שנים. היעד הזה הושג, ולפילנתרופיה היה שמור תפקיד חשוב במאמץ המשותף להגשמתו. קרן טראמפ נוסדה בשנת 2011 על מנת לסייע למערכת החינוך בישראל לבלום את ההידרדרות במצוינות בלימודי המתמטיקה והמדעים. הקרן פעלה כזרז לפעולה וכגורם מכנס, תוך כדי השקעה ממוקדת במורים ובאיכות הוראתם. אסופת המאמרים הנוכחית מבקשת לתעד את השינוי הלאומי; היא מספרת סיפור של מסע שהוא בעל חשיבות מכרעת לעתידה של החברה הישראלית.
רסלינג
מאת: אבנר ברנע
תיאור: דניאל כהנמן (חתן פרס הנובל לכלכלה) ציין ש"היכולת להיות מופתעים הוא היבט מהותי של חיינו המנטליים; ההפתעה היא האינדיקטור הרגיש ביותר לאופן שבו אנו מבינים את עולמנו ולציפיות שלנו ממנו". במוקד הספר את זאת לא צפינו עומדת השאלה כיצד מתמודדות מדינות, באמצעות ארגוני מודיעין, עם הפתעות אסטרטגיות, לצד בדיקת דרכי ההתמודדות של ארגונים עסקיים-כלכליים עם התפתחויות בלתי-צפויות. ארגוני מודיעין, קברניטי מדינות ומנהלים בכירים בתחום העסקי משקיעים מאמץ גדול על מנת למנוע הפתעות אסטרטגיות, אבל בפועל הם ממשיכים להיות מופתעים. ארגוני מודיעין עוסקים שנים רבות בשאלה כיצד לשפר את היכולות שלהם על מנת למנוע הפתעות אסטרטגיות. העדר התרעה ביחס לאיומים קריטיים המתפתחים בתחום העסקי מציג בעיה דומה אשר לא זכתה לדיון מספק. ספרו של אבנר ברנע מתמודד עם שלוש שאלות מרכזיות: מה ניתן ללמוד מניתוח השוואתי של כשלונות מודיעיניים, בתחום הלאומי והעסקי, על מנת להעשיר את הבנתנו ביחס לסיבות לכישלונות מודיעיניים? מה ניתן ללמוד מניתוח השוואתי של כשלונות מודיעיניים בשני סוגי הפתעות: הפתעה מרוכזת והפתעה מפוזרת; כיצד יכול המחקר ההשוואתי של כשלונות מודיעיניים בתחום הלאומי והעסקי לתרום לשיפור ההיערכות של מדינות, כלכלות ועסקים להתמודד עם הפתעות אסטרטגיות? הספר בוחן את כשלונות המודיעין מנקודת מבט חדשה המאפשרת לסווג הפתעה אסטרטגית לפי ארבעה ממדים. על סמך ניתוח ארבעה מקרי בוחן של כשלונות מודיעיניים, שניים בתחום המודיעין הלאומי (מתקפת 9/11 והאינתיפאדה הראשונה) ושניים בתחום העסקי-כלכלי (המשבר הפיננסי בשנת 2008 וקריסת IBM בשנת 1993), ניתן להבין טוב יותר את תופעת הכשלון המודיעיני.
רסלינג
מאת: זהר מיכאלי
תיאור: חנה ארנדט טענה שהמסורת, כלומר רעיונות וסטנדרטים שנסמכנו עליהם כ"מעקה" בתהליך החשיבה, נותקה במודרנה. הנאציזם, למשל, הרס את המדד המוסרי שלנו, החוק איבד מאמינותו כשהורה לרצוח, ורעיון הסמכות גווע עם מות אלוהים אחרי ניטשה. ה"מעקה", שהפך להיות לא רלבנטי, מנע מאנשים להבחין בהופעתה של הטוטליטריות. לכן החשיבה צריכה להתחיל מהניסיון ולא מרעיון מוכן מראש. ומכיוון שהניסיון הוא זרימה, לחשיבה אין סוף, כך שעלינו "לעלות ולרדת במדרגות ללא מעקה" ולהסתמך על אחריות עצמית, דבר שאינו דורש ידע אלא תרגול. ארנדט חיברה את ספרה "משברים ברפובליקה" העוסק במחאות נגד מלחמת וייטנאם בשנות ה-60 כתרגיל חשיבה פוליטית מעין זה. זהר מיכאלי מתבונן דרך ספר זה במציאות הפוליטית בישראל כפי שהשתקפה במהלך ההפגנות נגד ממשלת נתניהו על מנת להראות את האתגר שארנדט מציבה להבנתנו את המשמעות של פוליטיקה בכלל. במקום קְרֵדו, ארנדט מציעה עקרונות לחשיבה על מה שאנו עושים; נגד המסורת המערבית שצמצמה את משמעות הפוליטיקה כיום לשאלה "מי שולט במי?" היא מביאה איתה רוח רפובליקנית של שלטון עצמי בהשראת המהפכה האמריקאית. על בסיס ההבחנה שלה בין כוח לאלימות ניתן לומר שהכוח אינו נובע מתוך השלטון אלא מדעות האזרחים. אזרח נועד להיות שותף פעיל בהליך הפוליטי. מכיוון שממשלות בנות-זמננו – בשיטה הרפרזנטטיבית המנוונת של דמוקרטיות לא פחות מאשר במשטרים אוטוריטריים – החליפו את כוחן, כלומר את אמון הציבור, באלימות של ביורוקרטיזציה דכאנית של החיים הפוליטיים ("שילטון האף אחד"), אזי היחסים בינן לאזרח התבטלו והאלימות בחברה נמצאת בעלייה. לטענת ארנדט, המוצא היחיד ממגמת הצנטרליזם השלטוני הוא מהפכה, במטרה לייסד דגם חדש של ממשל עם צורה אופקית של כוח. המחאה נגד נתניהו לא הולידה דגם פוליטי חדש, אבל האקטיביסטים שנסמכו על "חשיבה ללא מעקה" של צורות מחשבה פוליטית עייפות שלא הובילו בהכרח לבהירות כלשהי (ימין, שמאל, קפיטליזם, סוציאליזם), הובילו בסופו של יום לרפורמה ולהצלת הדמוקרטיה.
רסלינג
מאת: שלומית בנימין
תיאור: בשנים האחרונות עלה בישראל מספרם של האנשים הנתונים במצוקת דיור; מקצתם חסרי קורת גג ומקצתם חסרי בית סמויים, אנשים שאין להם מקום מגורים קבוע ובטוח. נשאלת השאלה מי ייחשבו חסרי בית: האם אלו רק אנשים שמתגוררים ברחוב או גם מי שנמצאים על סף פינוי מביתם או מתגוררים אצל קרובי משפחה וחברים? האם נשים שסובלות מאלימות ומקום מגוריהן אינו בטוח יכולות להיחשב חסרות בית? וכיצד יוגדרו הבדואים תושבי הכפרים הלא מוכרים שבתיהם נהרסים חדשים לבקרים? שאלות נוספות נוגעות להבניית התופעה, מתוך הנחה שהגדרת הבעיה קובעת את תפיסתה ואת אופני ההתמודדות עימה: בידי מי הכוח להגדיר את הבעיה? האם מדובר בסוגיה אישית או בבעיה חברתית שיש לה היבטים תרבותיים, לאומיים ופוליטיים? מה טיבו של המאבק על הגדרת התופעה ועל קביעת גבולותיה? שאלות אלו עומדות במרכז בין הבית לרחוב: היעדר ביטחון דיורי בישראל ספרה של שלומית בנימין. המחברת מציגה ניתוח ביקורתי של ההיסטוריה והסוציולוגיה של ההגדרות "היעדר בית" ו"היעדר ביטחון דיורי" בישראל למן שנות התשעים של המאה העשרים. בתוך כך היא מתחקה על הממד הפוליטי של הבניית הבעיה ברמה המוסדית, הכרוך בסיווג ובמיון של קבוצות של נפגעי דיור לקטגוריות נפרדות. הבניה זו, המחברת טוענת, אינה מאפשרת הבנה מלאה של התופעה, ולשם כך נחוצים אופני חשיבה חדשים. בין השאר הספר מראה שהתבוננות בתופעה מזווית הראייה של הנפגעים ממנה מגוללת סיפור שונה, המערער את ההגדרות המוסדיות ומשנה את גבולותיהן.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: לב גרינברג
תיאור: כיצד ניתן להסביר את המהפך שהתחולל בחברה הישראלית – בין ימי האופוריה והפתיחות לשלום של הסכמי אוסלו לקבורתו הפומבית ימים ספורים לאחר פרוץ האלימות באוקטובר 2000? הספר שלום מדומיין, שיח מלחמה הוא ניסיון ראשון מסוגו להתחקות בצורה מקיפה ושיטתית אחר התהליכים שהובילו לאובדן התקווה. ספרו של לב גרינברג מסביר בצורה בהירה כיצד נוצרה הנכונות המחודשת (בתיווך הפוליטיזציה של צה"ל) להקרבה ולתמיכה בעימות אלים ומתמשך – עד הניצחון. אבל לא מדובר בצייד אשמים, לא בצד כלשהו (הפלסטיני או הישראלי, מתונים או קיצונים) וגם לא במנהיג כלשהו (ערפאת, ברק, נתניהו, פרס, רבין או שרון), שכן המנהיגות אינה אלא ביטוי של הלך רוח ציבורי, של תהליכים פוליטיים וכוחות פנימיים וחיצוניים המופעלים עליה. שלום מדומיין, שיח מלחמה עוסק במנהיגות הישראלית בהקשרה הרחב – בהצלחתם של רבין ושרון, במשבר המנהיגות שנפער בפוליטיקה הישראלית לאחר הסתלקותם הפתאומית, ובכישלונם של פרס, נתניהו וברק, כמו גם הצמד אולמרט-פרץ במלחמת לבנון השנייה. שלום מדומיין, שיח מלחמה דן בתהליך פוליטי מורכב שאפשר לדמיין שלום, לדמיין מציאות חדשה, אך הקשה על מימוש הדמיון. הספר מנתח מדוע בסופו של דבר התהליך קרס והוביל לעימות אלים מחודש, אכזרי וארוך יותר מבעבר, כזה המונע אפילו לדמיין כיצד ניתן לצאת ממעגל האלימות ולשוב להידבר על שלום.
רסלינג
מאת: דני פילק
תיאור: הגמוניה ופופוליזם הם מושגים שכיחים בשיח הפוליטי והאקדמי. אולם על אף שכיחות השימוש בהם, משמעותם של שני המושגים אינה ברורה, וכתבים שונים מייחסים להם משמעויות שונות. הספר פופוליזם והגמוניה בישראל מבקש להשתמש במושגים אלה כפריזמה להבנת השינויים שהתרחשו בחברה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים. כדי לעשות זאת, מבקש הספר להבהיר את משמעות המושג הגמוניה לאור הגותם של אנטוניו גרמשי, ארנסטו לקלאו ושנטל מוף. בספר חלוצי זה – בהקשר של חקר החברה הישראלית – טוען דני פילק שתנועות פופוליסטיות צומחות בחברות שבהן מתנהל סכסוך בנוגע להכלתן של קבוצות חברתיות מודרות. תנועות פופוליסטיות מכילות מהוות דרך להכלתן – החלקית – של קבוצות חברתיות מודרות, שהופכות לסובייקטים פוליטיים בעקבות השתתפותן בתנועה הפופוליסטית. אי לכך, גיבושה של תנועת הליכוד כתנועה פופוליסטית מכילה היה גורם משמעותי בסיום ההגמוניה של תנועת העבודה. ואמנם, סיום ההגמוניה של תנועת העבודה לא הביא לתקופה פוסט-הגמונית אלא לעידן של הגמוניה ניאו-ליברלית במישור הכלכלי-חברתי, למאבקים בין פרויקטים הגמוניים שונים במישור התרבותי-מדיני. פופוליזם והגמוניה בישראל מנתח – תוך כדי בחינת שלטון הליכוד בהנהגת מנחם בגין ובנימין נתניהו – את ההיבטים השונים של ההגמוניה הניאו-ליברלית: השינוי במבנה הייצור כשהטכנולוגיה העילית הופכת להיות התחום הדינמי ביותר; היחלשותם של העובדים המאורגנים והתפשטות צורות ההעסקה אשר מגבירות את כוחם של המעסיקים; ליברליזציה של המסחר ושוקי ההון; מסחורה של מדינת הרווחה; אימוץ תרבות ארגונית המיובאת מהמגזר העסקי. בסופו של דבר, תמיכתו הרחבה של הציבור הישראלי בפרויקט ההגמוני הניאו-ליברלי מוסברת דרך הפריזמה של המושג פופוליזם.
רסלינג
מאת: דורית אלט, נירית רייכל
תיאור: בעשורים האחרונים שמו להם למטרה ארגונים מרכזיים באירופה לספק לקובעי מדיניות, לחוקרים ולאנשי חינוך הכוונה והנחיות לעיצוב מדיניות ושיטות חינוך שייתנו מענה לאתגרים שעמם נאלצת להתמודד החברה במאה ה-21. מצד אחד מדובר בהעצמת האזרחים לעמידה באתגרים שמציבה חברה מבוססת ידע, הכשרתם לנוע בחופשיות בין סביבות למידה, מקומות עבודה, אזורים ומדינות; מצד אחר קידום של חברה משגשגת, סובלנית, פלורליסטית ודמוקרטית יותר. המשמעות בפועל היא יישום מדיניות קוהרנטית ומקיפה ואסטרטגיות המותאמות ללמידה לאורך החיים. למידה זו מוגדרת כפעילות למידה המתרחשת לאורך החיים כדי להביא לשיפור הידע, הכישורים והיכולת בהקשר אישי, אזרחי, חברתי או תעסוקתי. למידה לאורך החיים מאורגנת סביב ארבעה יסודות: ללמוד לדעת, ללמוד לעשות, ללמוד להיות וללמוד לחיות יחד. על אף ייחודיותו של כל יסוד, יסודות אלו שזורים זה בזה, מקיימים ביניהם נקודות ממשק רבות ומתייחסים יחדיו לתחומי חינוך השלובים זה בזה. בספר זה מתואר הבסיס התיאורטי של למידה לאורך החיים על ארבעת יסודותיו, והם מודגמים באמצעות מקרים המתארים פעילויות הוראה, למידה והערכה בהשכלה הגבוהה.
רסלינג
מאת: בני פירסט
תיאור: כבר למעלה משני עשורים פועלים בישראל יותר מ-130 ארגונים סביבתיים שונים, רובם ברמה המקומית. הנושא הסביבתי הפך זה מכבר מעניין שולי המזוהה לרוב עם פעילים נאיביים לתפיסת עולם רחבה שעיקרה חשיבה אחראית ומקיימת של ניצול משאבי טבע, תכנון מושכל של המרחב הפיזי וניהול אורח חיים מתחשב. חלק עיקרי בשינוי תפיסתי זה הוא תוצאה של עשרות מאבקים וקמפיינים סביבתיים שיזמו והובילו הארגונים הירוקים. הספר ירוקים זועקים פורש בפני הקורא תמונה עכשווית של פעילי התנועה הסביבתית בישראל באמצעות סקירה אתנוגרפית של מאבקים סביבתיים משפיעים. שלושת שערי הספר נעים בין היסטוריה ותיאוריה, בין המישור המקומי למישור הארצי, תוך כדי תיאור יחסי הגומלין בין פעילי הסביבה (סביבתנים) לפוליטיקאים, מקבלי החלטות ויזמים. הצגת המאבקים וניתוח משמעותם נעשים תוך כדי שימוש במושגים קיימוּת, צדק סביבתי, מִשְמריוּת (stewardship), שיתוף הציבור, תהודת ניסוח (framing) ואקו-פוליטיקה. התובנה העיקרית העולה מהספר היא שהפעילות הציבורית המתעוררת ביחס לנושאי הסביבה היא ביטוי לשינוי תרבותי העובר על החברה הישראלית בדרכה לעיצוב דמוקרטיה מקומית חדשה.
רסלינג
מאת: גיא שילה
תיאור: בני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים מתמודדים עם מכלול המשימות העומדות בפני כלל המתבגרים. בנוסף לכך, עומדות בפניהם גם משימות ייחודיות, ביניהן הסתגלות לזהות ולנטייה מינית שונה, התמודדות עם סטיגמות חברתיות, לצד ההשלכות של החלטתם ביחס להסתרה או גילוי הנטייה המינית בפני המשפחה והחברים. החיים בוורוד מציג באופן מקצועי ונגיש מידע הנוגע לבני נוער וצעירים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, תוך כדי שילוב בין הידע התיאורטי העדכני ביותר בארץ ובעולם לבין תיאורי מקרה והיבטים חברתיים, פסיכולוגיים וטיפוליים-חינוכיים. הספר מגדיר מהי נטייה מינית הומו-לסבית, ועוסק בתהליך גיבוש הנטייה המינית ברמת הפרט, על רקע התפתחות התרבות ההומו-לסבית, מין ומיניות בקרב נוער הומו-לסבי, זהות מגדרית ונוער טרנסג'נדר. החיים בוורוד מתמקד בארבע המערכות העיקריות הסובבות את עולמו של המתבגר, ובכלל זה בני נוער וצעירים הומו-לסבים: משפחה, בית ספר, צבא וקבוצת השווים. ביחס לכל אחת ממערכות אלה מתוארים המאפיינים, הקשיים וההתמודדות הנדרשת מבני הנוער, כמו גם ניסיונות המערכת להתמודד עם הנושא.
רסלינג
מאת: אדם רויטר, נגה קינן
תיאור: שראל — סיפור הצלחה יפריך כמה מהדעות הקדומות שהתקבעו ביחס למדינת ישראל ותושביה. המסים בישראל נמוכים מאשר ברוב המדינות המפותחות; שיעור התמותה בתאונות דרכים הוא מהנמוכים בעולם; מאז המשבר הכלכלי של שנת 2008, המשק הישראלי צמח בשיעור מצטבר של 35%, יותר מאשר 33 מתוך 34 המדינות המפותחות בעולם (מדינות ה־OECD); שיעורי הילודה בקרב נשים חרדיות וערביות יורד ובקרב החילוניות עולה; נשים חרדיות עובדות יותר מהאישה הישראלית הממוצעת. הישראלים מהמאושרים בעמי העולם, מקום 11 מתוך 155 מדינות, אך הם אינם מודעים לכך. ישראל נתונה במגמה כלכלית, גיאופוליטית וחברתית שונה מזו הרווחת בעולם, וצפוי לה עתיד טוב בהרבה משל רוב המדינות המפותחות.  ארבעה יתרונות לאומיים ושלוש מהפכות בדרך יבטיחו את עתידה הכלכלי ואת רווחתם של תושביה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שמואל רוזנר, קמיל פוקס
תיאור: היהודים של ישראל כבר בנו מדינה. סללו כבישים, הקימו בתים, פיתחו טכנולוגיה, גייסו צבא. היהודים של ישראל עדיין עוסקים בעיצוב של תרבות חדשה. תרבות מיוחדת ומהפכנית: יהודית־ישראלית. שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, וקמיל פוקס, פרופ׳ לסטטיסטיקה וסוקר, יצאו לפצח את הקוד המיוחד של התרבות הזאת. הם יצאו לאתר את מרכיביה. הם יצאו לברר מי שותף ליצירתה ומי מסתייג ממנה. הם יצאו לבדוק במה היא שונה ממה שהיה קודם, ובמה היא עוד צפויה להשתנות. הם חזרו עם ממצאים. עם עובדות, מספרים, תובנות וסיפורים. הם חזרו עם מסקנות לא על מה שצריך להיות (זה כל אחד יחליט בעצמו) אלא על מה שיש.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דינה זילבר
תיאור: על אחד הקירות במשרד המשפטים תלויה שורה של פורטרטים. אלו הם אחד עשר היועצים המשפטיים של הממשלה שכיהנו בתפקיד מאז קום המדינה. האחד עשר שתלויים כך על הקיר - חנוטים בחליפותיהם וחנוקים בעניבותיהם – עמדו במרכזן של הפרשיות המשפטיות שטלטלו את המדינה. כל אחד מהם קם ברגע נתון על רגליו ואמר למנהיגי המדינה: עד כאן! – לא יעבור! הרגעים האלה שבהם התרחש העימות, בין היועצים המשפטיים לממשלה ובין הדרגים הפוליטיים שמינו אותם לתפקיד, היו רגעים מכוננים בתולדות המדינה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ניר קידר
תיאור: מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שלא אימצה חוקה בסמוך להקמתה. מה הסיבה לכך? האם ראש הממשלה דוד בן־גוריון באמת התנגד לחוקה כי לא רצה מסמך משפטי שיגביל את כוחו? וכיצד קשור הוויכוח על החוקה לשאלות המטרידות את החברה הישראלית כיום בעניין "חוק הלאום", הדמוקרטיה הישראלית, יחסי הצבא עם הדרג הפוליטי ומעמדה של מערכת המשפט? הספר בן־גוריון והחוקה שופך אור חדש על פרשת החוקה ומזמין את הקוראים לחשיבה אחרת על עיצובה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: בועז ארד
תיאור: הספר על הכוונת כולל מאמרים שנכתבו מיולי 2009 עד דצמבר 2010 לטור "על הכוונת" בעיתון "מקור ראשון". המאמרים עוסקים במגוון נושאים בתחומי הכלכלה והפוליטיקה.
הוצאת אנכי
מאת: רוברט ט' סטנפורד, פרנק נ' הורטון, ריצ'רד ס' שווייקר, צ'רלס ו' וולן הבן, גארנר א' שרייבר
תיאור: הספר שלפניכם הוא מסמך היסטורי רב חשיבות, שנכתב על ידי חמישה חברי קונגרס אמריקאים על רקע מלחמת וייטנאם, והשפיע על מקבלי ההחלטות בממשל ניקסון שביטל את גיוס החובה בארה"ב )נושא שהיה גם חלק מהבטחת הבחירות של ניקסון(. בדצמבר 1972 גויס ג'פרי מלינגר, החייל האחרון שגויס בגיוס חובה בארה"ב. הספר שלפניכם מפרט בצורה שיטתית את הסיבות המעשיות והמוסריות בגינן ראוי לעבור למודל צבא מתנדב, כמו גם את הפעולות המעשיות שננקטו בארה"ב כדי לעבור למודל הזה. בישראל מעורר הדיון בגיוס החובה רגשות עזים המונעים לעיתים את הדיון המושכל לגביו. מטרתו של הספר היא להציג את הטיעונים לגבי מודל הגיוס ההתנדבותי־המקצועי בצורה ברורה ומובנת.
על מנת שנוכל לבחור בשיטת הגיוס המתאימה לישראל ראוי לגלות כי קיימות אפשרויות שונות לבנייה של כוח צבאי. כמו גם להבין את ערך הרצון החופשי של המשרתים בצבא כגורם המשפר את יכולותיו ועוצמתו.
הוצאת אנכי
הצג עוד תוצאות