נמצאו 105 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יערה אלעזרי-שבדרון
תיאור: הוראת המוזיקה נמצאת בתהליכי עיצוב ופיתוח בישראל ובעולם. מדינות שונות בוחנות את שילוב תחום הדעת בתוכנית הלימודים הלאומית ומבקשות לעדכן אותו. כיום קיימים דגמים להוראת מוזיקה שבהם כל התלמידים נחשפים לחינוך מוזיקלי: האזנה ליצירות, שירה ונגינה וכן פעילות מוזיקלית יצירתית. נוסף על כך בעשרים השנים האחרונות הוקמו פרויקטים מיוחדים רבים, הפועלים בתוך מסגרת בית הספר או אחריה, ומקדמים את החינוך המוזיקלי, ובמיוחד את הוראת הנגינה. בימים אלו בוחנים במשרד החינוך עדכון אפשרי של תוכנית הלימודים במוזיקה. לצורך זה פנו לשכת המדען והמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך אל היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, בבקשה לכתוב דוח מת"ת )מידע תומך תכנון( אשר יבחן תוכניות לימודים במוזיקה ובנגינה במדינות נבחרות בעולם. הדוח מציג תוכניות להוראת מוזיקה בארבע מדינות: גרמניה, אנגליה, צפון קרוליינה שבארה"ב ופינלנד. מדינות אלו נבחרו לאור תוכניות הלימודים המפותחות שהן מקדמות, ומתוך רצון להציג מגוון תפיסות בחינוך מוזיקלי וביישומו. כמו כן בכל  מדינה נסקר פרויקט מוזיקלי מיוחד. הדוח נכתב על סמך דוחות זמינים במרשתת ועל סמך מחקרים בנושא
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גליה זר כבוד
תיאור: התוויה של תוכניות לימודים (ת"ל) בביולוגיה לחטיבה העליונה (חט"ע) היא פעולה מורכבת שצריכה להתחשב, בין השאר, בידע שעימו מגיעים התלמידים לחטיבה העליונה ובידע שעימו הם אמורים לצאת כאזרחים מקבלי החלטות מושכלות, בעלי אוריינות מדעית וכעובדים פוטנציאלים בשוק העבודה הרלוונטי לתחום. נוסף על כך, ראוי שתוכנית הלימודים בישראל תעמוד בשורה אחת עם תוכניות מקבילות במדינות נבחרות ברחבי העולם. בימים אלו שוקדים באגף למדעים על עדכון תוכנית הלימוד בביולוגיה לאור שיקולים אלו. לצורך זה הזמינה ד"ר אירית שדה, מפמ"ר ביולוגיה, דוח מת"ת (מידע תומך תכנון) מהיזמה למחקר יישומי בחינוך. הדוח מציג את תוכנן של תוכניות לימודים בביולוגיה בחט"ע בתשע מדינות, מנתח אותן ומשווה ביניהן.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: חן ליפשיץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ומינהל החינוך הדתי פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה ללמוד על סוגים של שיתופי פעולה בין בתי ספר.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גיל גרטל
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמִינהל הפדגוגי פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על שיתוף נוער בהתוויית מדיניות חינוך ובתחומים נוספים שבהם מעורבים בני נוער. במקביל לפניה זו, מטמיעים במינהל הפדגוגי תהליכים של שיתוף נוער בהתוויית מדיניות במשרד.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: בתי הספר היסודיים בישראל הטרוגניים על פי רוב ובהם תלמידים בעלי יכולות שונות.דוח זה מתמקד בתלמידים המחוננים והמצטיינים, ומציג אפשרויות וכלים שונים להוראה מיטבית עבורם במסגרת הבית־ספרית.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עודד בושריאן
תיאור: לבקשת משרד החינוך ובשיתופו הקימה היזמה למחקר יישומי בחינוך קבוצת עבודה במטרה לפתח מדד (או מדדים) למדידת גיוון חברתי־כלכלי בבתי ספר בישראל. אחד המניעים המרכזיים לפיתוח המדד הוא הרצון לאסוף מידע נוסף ולהציע כלים לאנשי השטח והמטה במערכת החינוך, כדי לקדם עשייה שתצמצם פערים על רקע חברתי־ כלכלי. כמו כן ביקש המשרד להיערך לקראת פרסום פומבי של מדד הטיפוח הממוצע של התלמידים בבתי הספר. פיתוח מדד גיוון חברתי־כלכלי יאפשר ניטור, מעקב ומחקר של ההשלכות האפשריות בעקבות פרסום עשירון הטיפוח של בתי הספר, ויתן מענה מצד המשרד במידת הצורך. על כן ביקש המשרד לגבש מדד משלים למדד הטיפוח שיבחן את התפלגות התלמידים בבית הספר )את הפיזור שלהם( ולא רק את הממוצע הבית ספרי, המוצג במדד הטיפוח עצמו.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: חיים להב
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמנהל הפדגוגי פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, בבקשה ללמוד על האופן שבו נוהגים להגדיר נשירת תלמידים ממוסדות חינוך ברחבי העולם. זאת כחלק ממהלך של המשרד להעריך את ההגדרות המשמשות אותו כיום.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ומִנהל עובדי הוראה פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד אילו שיטות יעילות לניהול מתנדבים במוסדות חינוך נהוגות בעולם. היזמה התבקשה להציג תבחינים )קריטריונים( מפורטים לניהול מתנדבים בתוכניות התנדבות הנחשבות מוצלחות. בכוונת המנהל להציע למנהלי מוסדות חינוך ולרשויות תבחינים לגיוס, לשימור ולניהול של מתנדבים. דוח מת"ת זה מציע דוגמאות לתוכניות התנדבות שכאלה ומצביע על ההיבטים המשותפים להם.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: ויויאנה דייטש
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמזכירות הפדגוגית פנו ליוזמה – מרכז לידע יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על קשרים בין הוראת מוזיקה ונגינה לבין מדדים פדגוגיים שונים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: שירה זיוון
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והיחידה לפדגוגיה מוטת עתיד באגף למחקר ופיתוח, ניסויים ויוזמות פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה ללמוד על המשחוק בשדה החינוך. דוח זה הוא חלק ממהלך רחב יותר של היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד, הכולל ניסוח מסמך ייזום בתחום המשחוק. הדוח שלהלן עוסק בהגדרות המשחוק ובמשחוק בעולם החינוך, ועומד בפני עצמו. אפשר למצוא את מסמך הייזום באתר היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: טל כרמי
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ואגף א לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על אודות תוכניות לפיתוח מקצועי של מורי מורים. זאת, לפי אופני ניהול הנחשבים אפקטיביים בתחום מורי המורים ועל בסיס הידע המתפתח בתחום זה.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: הילה שוורץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמנהל הפדגוגי פנו ליוזמה – מרכז לידע יישומי בחינוך, בבקשה ללמוד על תוכניות למניעת השימוש בקנאביס בקרב בני נוער, במדינות שקנאביס חוקי בהן. זאת בעקבות שינוי המדיניות בישראל באשר להחזקה חד־פעמית של קנאביס ולאפשרות שדבר זה ישפיע על התפיסה של בני נוער ביחס לקנאביס ועל זמינותו.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: המזכירות הפדגוגית ולשכת המדען הראשי במשרד החינוך פנו ליוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך בשאלה מהם האתגרים בהוראת זהויות לאומיות, דתיות ותרבויות במערכות חינוך בעולם. מטרת הפנייה היא ללמוד על תוכניות להוראת זהות והאתגרים ביישומן, כדי לבחון לאורן את תוכנית תרבות יהודית־ישראלית בחינוך הממלכתי, ולהציע דרכי התמודדות עם אתגרים דומים. לצורך כך מוצגות בדוח זה תוכניות לימודים העוסקות בזהות לאומית וכן תוכניות לימודים בתחומי דעת כגון היסטוריה, דת ואזרחות, שיש להן היבטים של הוראת זהות לאומית, דתית או תרבותית והנחלתן.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גיל גרטל
תיאור: חינוך ביתי מוכר בישראל ובמדינות רבות בעולם כאחד ממסלולי החינוך הפועלים לצד חינוך הציבורי והחינוך הפרטי. המושג “חינוך ביתי” מייצג מגוון רחב של דרכי חינוך, וראה ולמידה, אשר המשותף להן הוא בחירתם של הורים לא לשלוח את ילדיהם לבתי ספר. חינוך ביתי אינו מייצג “דרך הוראה” אחידה, ואף לא “סביבת לימוד” אחת: הורים נוקטים במתודות מגוונות, ומשתמשים במשאבים ובמרחבי למידה מגוונים, בדומה למורות למורים בבתי הספר.
היקף החינוך הביתי נמצא בעלייה מתמדת בכל מדינות העולם. המדינות אינן מפרסמות נתונים מלאים, והשונוּת בין המדינות היא רבה. ואולם ניתן להעריך שהיקף החינוך הביתי הוא סביב אחוז אחד מכלל הילדים בגיל חינוך. בישראל שיעור הלומדים בחינוך ביתי הוא נמוך ביותר, כ 0.05- האחוז.
הדוח שלהן מציג מבט עכשווי על החינוך הביתי, ומתבסס על מקורות מידע רשמיים ואקדמיים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: איתן רגב, גבריאל גורדון
תיאור: בשנת 2013 הותנעה יוזמת " 5 פי 2" בעקבות ירידה ניכרת במספר התלמידים המסיימים בהצלחה את בית הספר התיכון ברמת 5 יח"ל במתמטיקה, בפיזיקה, בכימיה ובמקצועות הטכנולוגיה. היוזמה נשאה פרי, ובין השנים תשע"ג לתשע"ט גדל מספר הזכאים בכ־ 10,000 . כיצד תשפיע מגמה זו על הגידול בביקוש למסלולי הלימוד הריאליים באקדמיה בחומש הבא (תשפ"ב–תשפ"ו; 2025/26-2021/22 ), והאם יהיה אפשר להתמודד איתה במסגרת המשאבים הקיימים היום? מחקר זה מנתח בעזרת נתונים מינהליים את דפוסי ההשתלבות של בוגרי 5 יח"ל במתמטיקה בלימודים אקדמיים. הוא מוצא כי רובם משתלבים במסלולי הלימוד הריאליים וכי יש להם בהם ייצוג יתר משמעותי. לעובדה זו צפויה להיות השפעה חזקה על הביקוש ללימודים בתחומי המדעים וההנדסה בחומש הבא, וניתן להעריך בסבירות גבוהה שהוא יגדל מאוד; על פי אומדני המחקר, הביקוש לתחומים אלו בחומש הבא יהיה גדול בכ־ 45% מהקיבולת הקיימת במוסדות האקדמיים היום. למעשה, כבר היום יש ביקוש עודף מצד מועמדים מתאימים בחלק ממקצועות ההיי־ טק באקדמיה, ובתחומים מבוקשים )כגון מדעי המחשב( – המאופיינים בפרמיית שכר גבוהה – מוסדות ההשכלה הגבוהה, ובעיקר האוניברסיטאות, מתקשים לתת מענה לביקוש הגובר ובלית ברירה מעלים את רף הקבלה. מהם הצעדים שיש לנקוט כדי להסיר את החסמים בפני הגדלת הקיבולת במסלולים אלו? המחקר ממליץ על כמה פתרונות מעשיים וקורא לקובעי המדיניות ליישמם בהקדם – לקראת כניסתם הקרובה של בוגרי 5 יח"ל החדשים בשערי האקדמיה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ענת בארט, אהוד שפיגל, גלעד מלאך
תיאור: מערכת החינוך החרדי הישראלית גְּדֵלה בקצב מהיר, וכיום לומדים בה אחד מכל חמישה תלמידים. אי־אפשר שלא להיות ערים להצלחותיה ולאמון שהיא מעוררת בקרב ציבור רחב, אך אי־אפשר גם להתעלם מן הכשלים שבה ומן האתגרים שהיא מציבה. החשיפה אליה וההשוואה שלה למערכות חינוך אחרות המוּכרות לנו בישראל ובעולם מעוררות שאלות מרתקות באשר לטיב העשייה החינוכית הראויה.

מה אנחנו יודעים על החינוך החרדי? מהם תוכני הלימוד ושיטות ההוראה בחינוך זה? במה שונים ובמה דומים מוסדות החינוך לבנים ומוסדות החינוך לבנות? ומה טיב היחסים בינם לבין מוסדות המדינה?

תמונתה הרחבה והעדכנית של מערכת החינוך החרדי בישראל, הסמויה לרוב מעינינו, נפרשת כאן לראשונה. הספר מתאר את המרכיבים המגוונים של החינוך החרדי לבנים ולבנות ובוחן את ההבדלים בין שלבי החינוך ומסגרות החינוך השונות. הוא מציג את מעטפת העשייה החינוכית (תשתיות פיזיות ואנושיות וקשרים עם גורמי חוץ) ומנסח רעיונות ראשוניים לשינויים ולרפורמות במערכת שמרנית ומתבדלת זו. חיבור זה שואף לאתגר את קובעי המדיניות  במדינה, את העובדים עם הציבור החרדי ומוסדותיו ואת כלל העוסקים בחינוך. הוא מציע קריאת חובה לכל מי שמתעניין בחברה הישראלית בכלל ובציבור החרדי בפרט ולכל מי שרוצה להבין טוב יותר את המרחב החינוכי שמאות אלפים מילדי ישראל מתחנכים בו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: רונית רם צור, עדו ליטמנוביץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך אגף א' לחינוך יסודי במנהל הפדגוגי במשרד פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על סוגים מרכזיים של הפוגות קצרות הנערכות בזמן שיעור ועל יעילותן. זאת לקראת קבלת החלטה אם לשלב הפוגות בזמן שיעור ככלי פדגוגי בבתי הספר היסודיים בישראל.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: טוני גוטנטג
תיאור: בשנת 2017 החלה לפעול תוכנית חומש לאומית לצמצום היפגעות בת־מניעה של ילדים מתאונות בישראל(מדינת ישראל, 2017 ). לשכת המדען הראשי ואגף בכיר לביטחון וחירום, בטיחות, זה"ב ונגישות במשרד החינוך פנו ליוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך. כדי ללמוד על תוכניות להכשרת פרחי הוראה ותוכניות לפיתוח מקצועי של מורים בנושא חינוך תלמידים להתנהגות בטוחה. דוח מת"ת (מידע תומך תכנון) זה סוקר חמש תוכניות הכשרת מורים ופיתוח מקצועי בנושא חינוך להתנהגות בטוחה במדינות שונות בעולם, ומשווה בין המאפיינים של התוכניות המוצלחות שנסקרו.
דוח מת"ת נועד להשיב על שאלות ממוקדות בסוגיות אקטואליות של מתווי מדיניות. התוצר הוא מסמך ממוקד, בהיר ומותאם אישית לצורכי המזמין. דוח מת"ת סוקר ספרות מחקר עדכנית וכן מדיניות חינוך. הסקירה נעשית בהתאם לנושא הנדון והיא מפנה את הקוראים להרחבות. חוקרים מהתחום מלווים את כתיבת הדוח, קוראים ומעירים במהלך הכתיבה.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: שירה זיוון
תיאור: הכתיבה מאפשרת לנו להביע מחשבות, רעיונות ורשמים ולשמר אותם. לאורך השנים עוצבו דרכי הכתיבה בהתאם לטכנולוגיה המצויה, בין אם מדובר בחריטה על קירות, רישום על קלף בנוצה, שימוש בעט ובנייר ולאחרונה גם שימוש במחשב ובמקלדת. על אף שהכתיבה היא ייחודית לאדם, אין היא טבעית לו (ילון, 2019 ). מדובר בתהליך רכישה מורכב הדורש את התפתחותם של תפקודים שפתיים, קוגניטיביים (הכרתיים)וסנסו־מוטוריים (חישה ותנועה) הפועלים בתיאום מלא. לשם כך נדרשות הוראה והדרכה המלוות בתרגול ובאימון ממושכים. כיום בבתי הספר, בעיקר בכיתות הנמוכות, עיקר הכתיבה נעשית באמצעות עיפרון. בעבר מקובל היה להקדיש שיעורים נפרדים להוראת הכתיבה בכתב יד ולהקפיד על הנחיות תנועתיות וגרפיות מדויקות כדי ליצור כתיבה תקנית או אומנותית )שיעורי "כתיבה תמה" בעברית(. מקצוע הכתיבה אף זכה לציון נפרד בתעודת הלימודים ( Blazer, 2010 ). בעשורים האחרונים הלכה ופחתה הוראת הכתיבה התקנית בעולם, ובמקביל הלכה ועלתה חשיפת הילדים והילדות להקלדה – כתיבה באמצעים דיגיטליים (מחשב, מחשב לוח [טאבלט] וטלפונים חכמים). ההתקדמות הטכנולוגית והחשיפה המוקדמת אליה מעלות שאלות בשדה החינוך באשר לנחיצות הוראת הכתיבה בכתב יד, נחיצות הוראת ההקלדה ושעות ההוראה שיש להשקיעה בשתיהן. שאלות אלו נכונות בעבור כלל התלמידים והתלמידות במערכת החינוך, ונכונות בעיקר בעבור אלו המתקשים בכתיבה בכתב יד. בדוח זה נסקור את המיומנויות הדרושות להפקת כתיבה בכתב יד ונבחן מה אומרת ספרות המחקר על חשיבות הכתיבה בכתב יד ותרומתה למיומנויות שפה נוספות. כמו כן נעמוד על הקשרים שבין הכתיבה בכתב יד להקלדה ונבדוק מה יכולים להיות היתרונות של הוראת ההקלדה בבתי ספר יסודיים לצד הסייגים האפשריים. הדוח מורכב משלושה חלקים מרכזיים – החלק הראשון מוקדש לנושא הכתיבה בכתב יד, המיומנויות שהיא כוללת, האתגרים שהיא מציבה בפני כלל התלמידות והתלמידים והקשיים של תלמידים עם לקות כתיבה. החלק השני מתמקד בהשוואה בין כתיבה בכתב יד להקלדה. תחילה נגדיר מהי מיומנות ההקלדה ואילו תפקודים כלולים בה, ולאחר מכן נשווה את שתי הדרכים לכתיבה מבחינה תפקודית ומבחינת תפוקות הכתיבה ואיכותה. בחלקו השלישי והאחרון של הדוח מרוכזות תובנות, השגות והמלצות בנושא הוראת הכתיבה בכתב יד וההקלדה, המבוססות על ספרות המחקר ועל מסמכי מדיניות בנושא.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמזכירות הפדגוגית פנו ליוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה ללמוד על מחוונים )אינדיקטורים( לאיתור ברוכי כישרון במחול. מערכת החינוך בישראל בוחנת יצירה של מחוון ובו מדדים ברורים לאיתור ברוכי כישרון במחול. הדוח שלהלן נועד לשמש חומר רקע ביצירת מבחן זה. דוח מת"ת )מידע תומך תכנון( נועד להשיב על שאלות ממוקדות בסוגיות אקטואליות של מתווי מדיניות. התוצר הוא מסמך ממוקד, בהיר ומותאם אישית לצורכי המזמין. דוח מת"ת סוקר ספרות מחקר עדכנית וכן דוחות של מדיניות חינוך. הסקירה נעשית בהתאם לנושא הנדון והיא מפנה את הקוראים להרחבות. חוקרים מהתחום מלווים את כתיבת הדוח, קוראים ומעירים במהלך הכתיבה.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: יונתן מנדל
תיאור: ערבית היא השפה המדוברת הקרובה ביותר לעברית. היא שפת המזרח התיכון, שפת הפלסטינים בארץ, ושפת המורשת של כמעט מחצית מהיהודים בישראל. זאת ועוד, הערבית הייתה שפה רשמית בישראל במשך שבעה עשורים, והיא מקצוע חובה בבתי הספר. אף על פי כן, בקרב היהודים בישראל שוררת בורות מוחלטת בכל הנוגע לערבית: רובם אינם מבינים ואינם דוברים את השפה, ואינם מסוגלים לכתוב או לקרוא בה. שפת האזור הוחלפה בידי "הערבית הישראלית", סוציולֵקְט המיועד ליהודים בלבד, שמבטא את מרחק הביטחון שבין לומדי הערבית - ובעצם בין החברה היהודית בישראל - לבין העולם הערבי. כיצד נוצר המצב האנומלי הזה? הספר שפה מחוץ למקומה: אוריינטליזם, מודיעין והערבית בישראל מוקדש לבחינת השאלה הזאת. הוא מתחקה על התפתחות הוראת הערבית בארץ במאה השנים האחרונות ועומד על ההיגיון המנחה אותה. הספר חושף שני צירים שסביבם התעצבו לימודי הערבית בארץ: הראשון הוא הגישה הפילולוגית–דקדוקית להוראת השפה, גישה שיובאה ארצה בידי מזרחנים יהודים מאירופה בתחילת המאה העשרים; והשני הוא הקֶשר המודיעיני, שנוצר בצל הסכסוך הישראלי-ערבי, ושבמסגרתו התגבשו רשתות אזרחיות- ביטחוניות בשדה הוראת הערבית. זהו הספר הראשון שמנתח את ההיסטוריה החברתית והפוליטית של הוראת הערבית בישראל. הוא עומד על הדיאלקטיקה שלה, המאופיינת בתנועה בין שיח של שלום לשיח של ביטחון, ומראה כיצד שני סוגי השיח - הסותרים לכאורה - משלימים זה את זה כבמעגל קסמים. כך, כפי שמתאר הספר, נוצר מצב שבו לימודי הערבית בישראל אינם מקרבים בין לומדי השפה לדובריה, אלא תורמים דווקא להפרדה ולהרחקה ביניהם.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יהודית מילר זמיר
תיאור: בספר מרתק וחשוב זה מציעה יהודית מילר זמיר לראות אנשים על הקשת האוטיסטית באופן מלא – כבני אדם שלמים, מורכבים, מיוחדים וחד־פעמיים, וחושפת בפנינו את קשת הצבעים האנושית מתוך התבוננות רעננה. זאת בניגוד לאופן הצגתם המקובל בשיח הציבורי – דרך מונחים של לקות, כאב ובדידות. הספר, העוסק במסעם של תלמידים על הקשת שאותם חינכה יהודית, נכתב בידיעתם של אותם תלמידים ותוך שיתופם, כדי לאפשר להם להציג את עולמם מנקודת מבט מקבלת ואוהבת. כל תלמיד בחר את שמו הבדוי וקרא עם יהודית את הקטעים על אודותיו, וחלק מתגובותיהם נכללו בספר. התלמידים התמודדו עם אתגרים שונים, ובהם תקשורת בין־אישית,  הצלחה בלימודים, חרדות, אמפתיה, השתייכות וקשרים וירטואליים, ובספר מצוטטות שיחות מגוונות שנערכו איתם ומתוארים מאורעות אישיים וקבוצתיים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: ספרו של הרב פרופ' יהודה ברנדס יצ''ו עוסק בסוגיות החינוך הכאובות בדורנו ונוגע (כמעט) בכולן. הוא אינו נרתע מן הכאב ולא מן ההתלבטות והספק, מניח אותם על השולחן ומנסה בגילוי לב וביושר גמור להציע להם פתרונות. פתרונותיו מבוססים על תוצרי בית המדרש המסורתי, מהנביאים וחז''ל ועד לראי''ה קוק ואחריו, בפוסקים, בבעלי המוסר ובהוגי הדעות מבית המדרש. מספרו עולה שבכל אלו אפשר למצוא דרכים מאירות להתמודד עם בעיות דורנו, גם אם הם עצמם לא עסקו ישירות בבעיות אלו. דרכו של המחבר בהירה, מנומקת, מקשיבה לצד החולק עליה ומנוסחת היטב. הפרקים נקראים ברהיטות ובחשק. למעלה מזו: דרכו כתובה ביראת שמיים, בענווה, באומץ רב ובעיקר - ביושר לב .(הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון) ספרו של הרב פרופ' ברנדס מתמודד עם מגוון שאלות אקטואליות שהחינוך הממלכתי־דתי בפרט, והישראלי בכלל, מתמודד עימן בימים אלה. המחבר משלב עיון במקורות התורניים והכלליים בתחום החינוך עם ניסיונו הרב כמורה, כמנהל, כמכשיר מורים וכיום - כראש המכללה האקדמית הרצוג. הספר מומלץ לכל מי ששאלות החינוך מסקרנות אותו, וחיוני לכל מי שעוסק בעשייה החינוכית בפועל. (ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש החמ"ד) שם הספר מרמז על תוכנו: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כ"ב, ו). החוכמה היא לחנך לא רק בתוך הבית והמשפחה שהם סביבה בטוחה, אלא "עלינו לשאוף ולהשתדל שגם בתוך סביבה זרה יישארו ילדינו נאמנים לחינוך שקיבלו בבית, למוסר התורה ולמצוותיה" (רש"ר הירש, יסודות החינוך). המהדורה החדשה של הספר שלפנינו מעלה לדיון סוגיות רלוונטיות לתקופתנו, ביניהן: בחירת מקום הלימודים, ההתלבטות בין אינטגרציה לבדלנות, היחס לאינטרנט ולמדיה,  חינוך לכלכלה, תרבות הפנאי ועוד, סוגיות שבהן מתחבטים מחנכים והורים רבים. אין ספק כי המאמרים בענייני חינוך, כמו גם ההצעות הפרגמטיות בהתמודדויות עם ילדים ובני נוער, יסייעו להורים ולעוסקים במלאכת החינוך החשובה כל כך. (ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת)
תבונות
מאת: תמר יחיאלי
תיאור: הספר על למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים הוא ניסיון אקדמי להציג עמדה ברורה, עקבית ומבוססת באשר למשמעות הביטויים למידה משמעותית והוראה משמעותית. מחברת הספר מתבססת על התאוריה של הפסיכולוג החינוכי דיוויד אוזובל, ומגדירה למידה משמעותית כלמידה שבמהלכה הלומד בונה לו משמעות אישית של החומר הנלמד באמצעות תבניות וידע שכבר קיימים בהכרתו. לדברי המחברת, היא כל אסטרטגיית הוראה הגורמת ללמידה משמעותית אצל התלמיד. הבסיס התאורטי להמלצות הדידקטיות שבספר הוא המודל לשינוי תפיסתי של פוזנר ועמיתיו. המחברת בחרה לחקור את מושגי הלמידה וההוראה המשמעותית בתחום הוראת המדעים בחטיבות הביניים בפרט, וחקירה זו מרכיבה את מהלכו העיקרי של הספר. הוא כתוב בלשון קולחת ובהירה, ומשולבות בו קריקטורות המתכתבות עם הרעיונות המוצגים וממחישות אותם. הספר מיועד לעוסקים בהוראת המדעים; בראש ובראשונה למורים ולמכשירי מורים בתחום וכן לקהילת החינוך הרחבה המתלבטת בשאלת החיבור האפשרי שבין למידת מושגים מדעיים ללמידה משמעותית. נראה כי פרקי הספר עתידים לשמש בסיס גם למגוון דיונים של קהילות מקצועיות, בעיקר בתחום הוראת מדעי הטבע ובתאוריה של המעשה החינוכי.
מכון מופ"ת
מאת: ג'ודי גולדנברג
תיאור: מהי דמות המורה האידיאלי? מהן תכונותיו החשובות – ידע ויכולות קוגניטיביות? תכונות אישיותיות? מוטיבציה, אמפתיה ויחס מכבד לתלמידים? וחשוב מכך – איך מאתרים את המורים האלה מבין המועמדים המגיעים למבחני מיון? במערכת החינוך בישראל נעשית במהלך העשור האחרון עבודה יסודית לשיפור ההתאמה האישיותית של המועמדים ללימוד הוראה כמקצוע. ספר זה מתאר מערכת מיון חדשנית שנבנתה כדי להעריך את ההתאמה האישיותית של מועמדים ללימודי הוראה, וכבר נכנסה לפעולה משנת תשע"ז ואילך. מערכת זו נקראת מסיל"ה (מיון סטודנטים ייעודי ללימודי הוראה), וייעודה להביא להשבחת ההון האנושי בהוראה על ידי בחירת המועמדים המתאימים ביותר ללימודי הוראה ולעבודה כמורים, וכן לסנן את אלה שאינם מתאימים לתפקיד. מטרה זו מושגת באמצעות הערכת האישיות של המועמדים והתאמתם להוראה, וזאת בצד ההערכות הקיימות של היכולות הקוגניטיביות של המועמדים שנמדדות על ידי ציוני הבגרות והציון הפסיכומטרי. הספר מתעד את שלבי הפיתוח של מסיל"ה, מתאר את הממדים הנבחנים ואת כלי המיון המשמשים למדוד אותם, ומסכם את הממצאים המחקריים על אודות יכולת הניבוי של כלי מיון זה. תיעוד ההליך של בניית מסיל"ה וממצאים לגבי יעילותה מסייעים לשימור הידע הנצבר ומספקים מידע חשוב לחוקרים העתידים לעמוד בפני אתגר דומה. אנו מאמינים שבכוחה של מערכת מסיל"ה להשפיע גם על תפיסת לימודי ההוראה בעיני המועמדים הפוטנציאליים למקצוע ועל המעמד של הלימודים הללו בעיני הציבור בכלל.
מכון מופ"ת
מאת: מיכל ראזר, ויקטור פרידמן
תיאור: הספר שלפניכם מציע תאוריה יישומית ליצירת חינוך מכליל, ומשולבים בו דיאלוגים תוססים בסוגיות יום-יומיות ממשיות המדגימים את יישומה. המחברים, מצוידים ב- 35 שנות ניסיונם במחקר פעולה בתחום זה, מבקשים באמצעות הספר לסייע למורים ולמחנכים לגבש עשייה מקצועית ואנושית כאחת ולהעניק חינוך רב-משמעות לתלמידים בהדרה ובסיכון. הם מבהירים כי רווחתו של המורה היא תנאי מקדים לבניית מערכות יחסים המאפשרות לתלמידים הללו ללמוד, ומציגים בפרוטרוט ארבע מיומנויות בסיסיות (אי-נטישה, מסגור מחדש, שיחה מחברת והצבת גבול אמפתית), שבאמצעותן יוכל המורה להגיע אל תלמידים בהדרה ובסיכון ובה בעת לחזק את עמידותו הרגשית ואת גאוותו המקצועית. המחברים נוגעים גם בסוגיית היחסים בין בית הספר להורי התלמידים החיים בשולי החברה, והם מציעים דרכים לעיצוב מחדש של התנהלות הקשר בין הורים ומורים באופן שיסייע לילדים להתפתח. אם אתם מורים או מחנכים של תלמידים בהדרה או בסיכון או של תלמידים מתקשים בחינוך הרגיל, ספר זה יסייע לכם להבין את הקשיים היום-יומיים שאתם מתמודדים עימם ובתוך כך יציע לכם כלים מהימנים לעבודה יעילה. אם אתם מנהלים או קובעי מדיניות, ספר זה יראה לכם כי הדרך למצוינות מתחילה בהכללה ובתמיכה שמן הראוי לתת בידי המורים כדי לאפשר להם להצליח.
מכון מופ"ת
מאת: אלי איזנברג, עומר זליבנסקי אדן
תיאור: מהם הכישורים הנחוצים היום, ואשר יידרשו בעתיד אפילו יותר, מבוגרות ובוגרי מערכת החינוך כך שיוכלו להגיע לידי מיצוי אישי משמעותי וכדי שיהיו מוכנים טוב יותר לחברה ולתעסוקה העתידיים? מדוע מערכת החינוך בישראל אינה מתאימה את עצמה להתפתחויות בעולם הדינמי והמשתנה של היום, עד כדי אובדן הרלוונטיות שלה אצל דור העתיד? מהן התובנות, המסקנות והדרכים שיסייעו להחליש, ואף להסיר, את החסמים במערכת החינוך כך שהיא תתאים את עצמה באופן מתמיד לאתגרי העתיד? המחקר בוחן תחילה את הכישורים העיקריים – המיומנויות, הידע והערכים – הנחוצים למי שמסיים בהצלחה את מערכת החינוך. דגש מיוחד מושם על המיומנויות ה"רכות", האישיות והחברתיות, שהרובוטיקה, האינטליגנציה המלאכותית והאינטרנט של הדברים לא יספקו כנראה בזמן הקרוב. לאחר מכן הוא סוקר את מגוון הרפורמות והפעולות שנקטו ממשלות ישראל על מנת לחולל שינויים במערכת החינוך ומברר מדוע הן לא צלחו עד כה. אבחון מובנה של החסמים להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21 מאפשר לנסח המלצות יישומיות ושיטתיות להסרתם ולהתוות את הדרכים לשיפורה של המערכת, למשל: שינוי צורת ההיבחנות בבחינות הבגרות ובדרכי ההערכה שלהן ושינוי תנאי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה; הקמת מועצה לאומית לחינוך בד בבד עם אפיון תפקידיה והרכבה; ושיפור מהותי של איכות סגלי ההוראה והניהול של בתי הספר. ממצאיו ומסקנותיו של מחקר זה משמשים כבר עתה בסיס להצעות של קובעי מדיניות ומקבלי החלטות להתאמת מערכת החינוך של מדינת ישראל למאה ה 21 .
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יורם הרפז
תיאור: המאמרים הכלולים בספר זה – מאמרים מועד ב' – עוסקים באופן ישיר ועקיף ב"פרט אחד קטן": מטרת החינוך. מטרת החינוך היא הסוגיה החשובה ביותר בחינוך, אך היא נשכחת ומושכחת. המאמרים מחלצים אותה מהשִכחה וההשכחה ודנים בהיבטים שונים שלה. המאמרים עוסקים גם בנושאים אחרים – עברו ועתידו של בית הספר, איכות ההוראה והלמידה, חינוך החשיבה ועוד – ומוגשים בסגנון רהוט ושווה לכל נפש.
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: עמירם רביב, רחלי בולס
תיאור: הייעוץ החינוכי כיום: חומר למחשבה ולמעשה הוא ספר שמטרתו לשמש כלי עזר המשגתי ויישומי ליועצים וליועצות בשדה, ולסטודנטים בחוגים לייעוץ במכללות ובאוניברסיטאות בארץ. שישה-עשר המאמרים הכלולים בספר מציגים סקירה של הספרות המקצועית המעודכנת והמרכזית בתחומי הייעוץ החינוכי, תוך התייחסות ביקורתית אליה. בחלקם נעשה ניסיון להגיע למסקנות וללקחים הניתנים ליישום על ידי היועצים בבתי הספר, אולם גם במאמרים אשר אינם כוללים "טיפים" מעשיים, התפיסה היא מבית מדרשו של קורט לווין: "אין לך דבר מעשי כמו תיאוריה טובה".
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: משה טור-פז
תיאור: כששואלים הורים מה הם רוצים שבית הספר ייתן לילדם, הם עונים: "שיהיה בן אדם"; כששואלים תלמידים מדוע הם באים לבית הספר, הם אומרים: "בשביל החברים"; וכששואלים מורים מה הם מבקשים לעשות בבית הספר, הם עונים: "ללמד". השוני בציפיות מכתיב אכזבה של כל אחד מהשותפים. החינוך זקוק למבט מורכב, רב-ממדי. בלא להביא בחשבון את כלל נקודות המבט, לא תצליח מערכת החינוך לתת מענה לעומס הציפיות המוטל עליה. עיניים בגב – שישה מבטים על חינוך בוחן את מערכת החינוך בשש עיניים: עין של תלמיד, של מורה, של הורה, של מנהל בית ספר, של מנהל מערכת החינוך בירושלים שהיא הגדולה בארץ ובעין הצופה פני העתיד. כמו מבט על קובייה בעלת שש צלעות, זהו מבט המבקש להקיף את המורכבות של החינוך מכל צדדיו ולהציע דרכים מעשיות לשיפור ולשינוי עמוק. השילוב בין הזווית האישית לבין התובנות העקרוניות שזור בספר והופך אותו לחדשני ובעל ערך לאנשי חינוך, לאוהבי חינוך ולשותפים החשובים ביותר של מערכת החינוך – ההורים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אורנה שץ-אופנהיימר, זמירה מברך
תיאור: ההתעניינות בתחום הכשרת מורים בסביבות למידה המטפחות תפיסות ופרקטיקות בנושא אחריות חברתית הולכת וצוברת תאוצה בקרב מדינות רבות. מודעות לפערים חברתיים, מאבקים למען צדק חברתי והכרה במגוונים ובשונויות נמנים עם הנושאים המצויים בתחום אחריותם של מלמדי דור העתיד. חשיפתם של הסטודנטים הלומדים במוסדות המכשירים מורים – המכללות האקדמיות לחינוך והאוניברסיטאות – למרקם התרבותי-חברתי של החברה הישראלית היא אחד הגורמים לצמיחתן ולפיתוחן של תוכניות ליוזמות לאחריות חברתית. בספר זה מכונסים היבטים עיוניים, מחקריים ומעשיים המתארים את המתרחש בתחום האחריות החברתית בזיקה לתחום הכשרת המורים, כפי שאלה משתקפים ביוזמות השונות הצומחות מתוך המוסדות האקדמיים. פרקי הספר, המכונסים בשני שעריו, מלמדים על עושר מחקרי בתחום, על פעילויות שונות המקדמות את היבטיו החברתיים והתרבותיים, על תוכניות מקוריות, על סדנאות ועל קורסים הנלמדים במסגרת מוסדות ההכשרה. כל אלה מתבססים על תפיסות אידיאיות שונות, שהמשותף להן הוא החתירה לפעול מתוך תחושת אחריות חינוכית וחברתית. במובן זה הספר מעמיק את ההתבוננות בתפקידם המסורתי של המוסדות האקדמיים לחינוך כמכשירי מורים בהצביעו על הזיקה ההדוקה שהם מקיימים עם המארג החברתי שבתוכו הם פועלים.
מכון מופ"ת
מאת: גדי ביאליק
תיאור: ספר זה מספר את סיפורם של בתי הספר הייחודיים, מוסדות חינוך שבחרו לחרוג מן התלם, לקרוא תיגר, לערער על המובן מאליו החינוכי הממלכתי-ציבורי ולהציע חינוך אחר. בתי הספר הללו מציעים חלופות חינוכיות-פדגוגיות חדשניות לחינוך המסורתי, אך בה בעת מעוררים דילמות חברתיות בשל מרחב הפעולה האוטונומי שהם לוקחים לעצמם ובשל פרישתם מהציבוריות, תוך פגיעה אפשרית בערכי השוויון והסולידריות החברתית. בספר מוצגת לראשונה תמונת מצב מקיפה של החינוך הייחודי בישראל, שהוא חלק מתהליך שקט ועמוק של שינוי חינוכי שהתפשט בעשורים האחרונים בהיקפים נרחבים בארצנו ובמדינות רבות בעולם המערבי, ובתוך כך טלטל את יסודות החינוך הציבורי. נוסף על הנחת תשתית הידע העדכנית ביותר בנושא ייחודיות חינוכית, בספר מתוארים באופן בהיר ונגיש כלל סוגי המסגרות הייחודיות הפועלות כיום בשדה החינוך בישראל, והן נצבעות במגוון צבעים חינוכיים עזים ומסעירים. לבסוף מוצעת דרך חדשה של חינוך ציבורי בעל ייחודיות עמוקה, שוויונית ונגישה לכול, ברוח החזון החינוכי הגלום בספר. מלבד חוקרי חינוך ואנשי חינוך, הספר פונה גם לקוראים מהציבור הרחב, הורים כתלמידים, ומספק להם מידע רלוונטי, הן תאורטי הן יישומי, שיאפשר להם לתבוע את זכותם השווה לחינוך בעל ייחודיות עמוקה ומהותית במסגרת החינוך הציבורי.
מכון מופ"ת
מאת: מנוחה בירנבוים
תיאור: עמידה ביעדי החינוך במאה ה-21 מחייבת שינוי פרדיגמות בהוראה ובהערכה: מהתמקדות בהוראה להתמקדות בלמידה; ומהתמקדות בהערכה כמדידה להתמקדות באבחון הלמידה לשם שיפורה. הערכה לשם למידה (הל״ל) (assessment for learning) היא גישת הערכה הקשרית התואמת את הפרדיגמות החדשות, והיא העומדת במרכז אסופת מאמרים זו. הל”ל ממוקדת בלמידה (לא בציון) ומכוונת לחשיפת ההבנות של התלמידים ולתיקונן במידת הצורך תוך כדי הלמידה. באמצעות הל״ל הלמידה הופכת גלויה, והמורים עצמם נעשים ללומדים הבוחנים ומעריכים את הוראתם באופן שוטף לשם שיפורה. במקביל הם עוזרים לתלמידיהם להיות מורים של עצמם באמצעות הקניית מגוון אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות וכן אסטרטגיות של מתן משוב והוראת עמיתים. האסופה מתמקדת בפוטנציאל של גישת הל״ל לקידום למידה בהכוונה עצמית ולשיפור ההוראה, כמו גם בגורמים ובתנאים התורמים למימוש הפוטנציאל הזה ובאלה המגבילים אותו. חלק מהמאמרים שבאסופה מתבססים על סדרת מחקרים אמפיריים במסגרות חינוך מגוונות, אשר עסקו באבחון רמות איכות של הל״ל (פורמלית ובלתי-פורמלית), בזיהוי איכות השיח המקצועי בקהילות הלמידה של המורים ובבחינת הזיקות שבין ההערכה בכיתה לבין ההקשר של ביצועה. מאמרים אלה מאפשרים להתבונן מבעד לעדשת ההערכה במגוון בתי ספר הממוקמים על רצף התרבות הבית ספרית; רצף שבקצהו האחד תרבות של בחינה, ובקצהו האחר תרבות של הערכה לשם למידה. התיאורים המוצגים במאמרים מלוּוים בראָיות אותנטיות מהשדה החינוכי, והם מזמנים לקוראים ״סיור מודרך״ בתחום הנחקר. האסופה כוללת גם מאמרים המתמקדים בהכשרת מורים בהל״ל. המאמר החותם מציע כיוון עתידי: שדרוג ההל״ל באמצעות שילוב עקרונות המִשׂחוּק (gamification) והתבססות עליהם במטרה לטפח פעלנות יוזמת (פ”י) (agency) ומוטיבציה של לומדים. הספר מיועד לעוסקים בהוראה ובניהול בחינוך היסודי והעל-יסודי, למכשירי מורים, מנהלים ורכזי הערכה, לפרחי הוראה וניהול, לסטודנטים לתארים מתקדמים בחינוך, לחוקרי הוראה, למידה והערכה, לקובעי מדיניות חינוך ולכל מי שתחום החינוך קרוב לליבו.
מכון מופ"ת
מאת: בועז צבר
תיאור: הספר מקרב ומרחיק מבקש להציע פרשנות רדיקלית-אקזיסטנציאלית לדמותו של “המחנך המשמעותי” ולטיבו של “המצב האנושי” השורה בין מורים לתלמידים בבית הספר הציבורי. על פי פרשנות קיומית זו, ביסודה של ההתקשרות הפדגוגית המשמעותית עומדת מחויבותו של המחנך להתפתחות אנושיותו של החניך, המומשגת במונחי מתח עקרוני ובלתי פתיר המתקיים בעצם הווייתו של האדם. מחויבות רדיקלית זו, המתגשמת בתפקידו המהותי של המחנך כ”מקרב ומרחיק”, מגלמת לא רק את אחריותו של המחנך להשתלבותו המוצלחת של הילד בחברה, אלא גם את זכותו שלא להשתלב, לחרוג ולהתנגד. מאותה נקודת מבט מבקש הספר להגן גם על טבעו המבולגן והאנכרוניסטי של בית הספר הציבורי ולטעון כי טבע מגלם בחובו פוטנציאלים דמוקרטיים ואנושיים בלתי מבוטלים. בחייהם של התלמידים טבעו זה בא לידי ביטוי באפשרות להתנסות באופני קיום מורכבים ולא מוכרים; ובחייהם של המורים בהזדמנות ללוות את תלמידיהם בתהליך גילויה של המציאות ולתווך עבורם את הסתירות ואת המתחים הטמונים בה. הספר בא להאיר את פוטנציאל המשמעות שגלום בעבודת המחנך בבית הספר הציבורי ולצאת כנגד אותן מגמות המבקשות לצמצמו. לכל אורך פרקיו הספר שוזר ומעגן את העיון הפילוסופי המופשט בדוגמאות ובתובנות פדגוגיות מעשיות, אשר נאספו מתוך ניסיונו המגוון של המחבר כמחנך וכמכשיר מורים.
מכון מופ"ת
מאת: חנה שחר
תיאור: איזה ידע עלינו להעביר לצעירי הדור שלנו בעידן שבו כל הידע העובדתי הקיים נגיש עבורם בכל רגע נתון? איך נשמור על אנושיותנו, על שכלנו ועל מוחנו לנוכח גלי הצונמי של התקשורת הטכנולוגית המצויה בכף ידנו? איך ניתן לאזן בין המציאות המדומה ובין הכרת עצמנו? איך נוכל ליצור מערכת חינוכית מעודכנת ונחוצה בימינו? אלו הן חלק מן השאלות שבהן עוסק הספר ושעליהן הוא מנסה לענות. פרקי הספר נשענים הן על מחקר עדכני בתחומים כגון חקר המוח והפילוסופיה של העידן הדיגיטלי, והן על תובנות אנושיות נדירות שנאספו ופותחו במהלך המאה ה־20 על ידי פילוסופים וחוקרים מן השורה הראשונה. כותרת הספר משייכת אותו לתחום החינוך אך תכניו רלוונטיים עבור כל אדם ששאלות אלו מעסיקות אותו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דוד טאוב
תיאור: המציאות של ימינו, בה אנשי חינוך צריכים להתגונן מפני איום חוקי ומשפטי של הורים, תלמידים, מעסיקים ואחרים, מחייבת אותם להכיר באופן מעמיק את חובותיהם וזכויותיהם. בספר שלפניכם מציג המחבר את מערכת החינוך הישראלית תוך תיאור מקורות החוק, השפיטה, בתי המשפט ובתי הדין העוסקים בסוגיות חינוכיות. הקוראים יתוודעו להיבטים המשפטיים של מוסדות החינוך השונים הקיימים במדינה, וכן לבעלי התפקידים השונים מיחידות הקו והמטה, על סמכויותיהם ואחריותם במערכת החינוך. הספר דן בשאלת מינויי מורים, פיטוריהם ואחריותם בתחום הנזיקין. פרקים ייחודיים עוסקים במעמד החוקי של הורי התלמידים, זכויותיהם, חובותיהם, וכן זכויות ילדיהם — התלמידים במערכת החינוך. נוסף על כך, הוא כולל התייחסות מיוחדת לנושא תכניות הלימודים ולאחריותם של כותבי התכניות והמורים לגבי דרך הוראתן. הספר "מערכת החינוך בראיית החוק והשפיטה" מיועד לכל מי שחפץ בידע ובתובנות הנוגעים להיבטים המשפטיים של מערכת החינוך: פוליטיקאים, אנשי ציבור, אנשי חינוך ברמות הבכירות והנמוכות, מפקחים, מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, מנהלי מוסדות חינוך, ועדי הורים, הורי תלמידים, סטודנטים ועוד.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סיגל אופנהיים-שחר
תיאור: "אל תבקשי ממני לדבר במעגל אני לא יודעת לדבר. אין לי מה להגיד", אביבית מתריסה באוזני המנחה שלה. אביבית אינה היחידה, באמצעות תיאור מקרה המבוסס על חוויות של נערות מאוכלוסיות מתויגות שהשתתפו בסדנאות לחיזוק שאיפה תעסוקתית, המחברת בוחנת מקרוב את התופעה הרחבה של "התנגדויות" העולות ומובעות בקרה המשתתפות למודות האכזבות. שלא כמקובל בהתבנוננות בדיעבד מסוג זה, היא מתמקדת דווקא במכניזם של ההחמצה (בלי להתפתות ל"סיפורי הצלחות"), בעיקר מנקודת מבטן של מפתחות תוכניות ההתערבות והמנחות בסדנאות. בדרכן השופעת כוונות טובות לחזק מסוגלות, הן מוצאות את עצמן לא פעם מעוררות עוד חוויות שליליות של תיוג, ניכור והדרה בקרב המשתתפות. ניתוח התהליך שופך אור על ההקשר החברתי הרחב בניסיונו להתחקות אחר מקורות הכישלון, ומתוך כך לעמוד על החלופות שיש כדי לעודד את מעורבותן הפעילה של המשתתפות, כמו להתאמן ביצירת רשת רחבה של קשרים. ספר זה בא להציע פרספקטיבה חדשנית המזמינה את המפתחות והמנחות לבדוק מה חסר בתוכניות ובתהליכי ההתערבות ולהבין את הקושי של אוכלוסיות המוגדרות כמוחלשות להיתמך מבלי להיחלש. בה בעת הוא מעלה דרכים שבהן ניתן לקדם דיאלוג שתפני. זהו דיון חשוב ורלוונטי לכל העוסקים בעבודה עם נוער מאוכלוסיות מתויגות או בתוכניות התערבות שיטתיות; לכל המעוניינים לעסוק בהנחיה, לזהות מבעי התנגדות ולפתוח צוהר לנתיב של מעורבות; וכמובן לכל המבקשים להרחיב ידע תאורטי בתחום הרווחה והחינוך בתנאים המקדמים למידה מבוססת חוויות מפתח חיוביות.
מכון מופ"ת
מאת: טל לאור
תיאור: הרדיו החינוכי - תחנת רדיו לא מסחרית המופעלת על ידי סטודנטים במכללה, באוניברסיטה או במוסד חינוכי אחר – החל לשדר בישראל לפני כחצי יובל, ומאז הוא משמש כלי מרכזי בחינוכם, בעיצובם ובהכשרתם של אנשי התקשורת בהווה ובעתיד. תחנות הרדיו החינוכי המשדרות ממוסדות אקדמיים מאפשרות לסטודנטים ללמוד כיצד להפעיל תחנת רדיו בדרכם לכניסתם לעולם התקשורת והרדיו, ולאור השפעתה העצומה של התקשורת בימינו הן גם מכשירות אותם לצרוך את התקשורת בביקורתיות ובתבונה וליצור תכנים מקוריים, ולא פעם גם אלטרנטיביים ו"אחרים", ביחס לתכנים הנפוצים באמצעי התקשורת המרכזיים. חשיבותו של ספר זה נובעת בראש ובראשונה מסקירת המידע המחקרי הרלוונטי על תחנות הרדיו החינוכי בישראל בחיבור אקדמי קוהרנטי אחד. הספר מציג את שלבי התפתחות פרויקט הרדיו החינוכי בישראל לאורך ציר הזמן ההיסטורי על ידי חשיפת מקורות ארכיוניים המתפרסמים בו לראשונה, והוא סוקר את תוכניות הלימודים של החוגים לתקשורת באקדמיה הישראלית, את התכנים המשודרים בתחנות הרדיו החינוכי בישראל, ואת מידת הסתגלותו של הרדיו החינוכי לעידן הניו מדיה. אף שיש לשער שחוקרי תקשורת, חוקרי מדעי החברה, אנשי תקשורת ואנשי חינוך והוראה ימצאו עניין רב בספר ובממצאיו, הוא גם חורג לא מעט מגבולותיו של הרדיו החינוכי ומתאר בהרחבה תהליכי עומק משמעותיים שעברו על החברה הישראלית בכלל ועל התקשורת הישראלית בפרט בעשרות השנים האחרונות. מן הבחינה הזאת הוא בהחלט עשוי לעניין את כל מי שמצבה של החברה הישראלית, ובעיקר מידת השפעת התקשורת עליה, יקרים לליבו.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אסתר ורדי-ראט, זהבה כהן, הדסה אילנברג, תרצה לוין, תמר אילון
תיאור: אלה הבאים בשערי עולם השיח של ילדים יתגלה לפניהם עושר בלתי נדלה של אוצרות לשוניים, כישורים אורייניים ויכולות חברתיות לניהול משא ומתן. היכן עוד ניתן להיתקל באמירות כגון: "אתה דייג זקן, לקחן דגים, לקחן דגים", או: "למה דווקא אני הנוכל? אני אף פעם לא נכלתי!" ספר זה עוסק בתיעוד, באפיון ובניתוח השיח המתנהל בין ילדים במהלך משחק-כאילו בעקבות סיפור כדי לעמוד על הקשר שבינו לבין התפתחות כישורים אורייניים אצל ילדים. מטרת החקר הייתה להציע דרך נוספת לטיפוח האוריינות בגיל הרך, כזו המתחשבת בצרכים ההתפתחותיים של ילדים והמציבה את המשחק ואת השיח שלהם במרכז. בספר מתוארים תהליכי למידה בלתי פורמלית במסגרת שיח של ילדים בגן ובכיתות א'-ב', הפועלים בשיתוף, ללא התערבות מבוגר. הספר מדגיש את סוגיית ההקשבה הפעילה לשיח ילדים בעת משחקם מתוך רצון ללמוד מהם על עולמם וכן ללמוד מילדים על ילדים. כתיבת הספר היא פרי עבודת צוות, בהובלת המחברות, שהתקיימה במסלול לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע. בספר באים לביטוי שני תחומי חקר, הכרוכים זה בזה מתוך שהם מקיימים ביניהם דיאלוג מתמשך והזנה הדדית: התחום של חקר השיח , הבוחן את שפתם הטבעית של הילדים במהלך משחק-כאילו בעקבות סיפור. ההקשבה לשיח הילדים חשפה עולם מרתק של משמעויות ופתחה צוהר לבחינת תהליכי למידה מאתגרים, רלוונטיים ומהנים של ילדים. התחום של הקהילה הלומדת, מחקר שיתופי, המתקיים במסגרת קהילה לומדת במוסד להכשרת מורים, המציע דרך אחרת ללמוד מילדים על ילדים ובוחן נתיב חלופי בהכשרת מורים.
מכון מופ"ת
מאת: ניסים אבישר
תיאור: מהי זהות מזרחית? האם השיח המזרחי העכשווי מועיל לחברה הישראלית, או שמא הוא מיותר ומזיק? כיצד תלמידים ומורים מזרחים חווים תהליכים חינוכיים? מה נוכל ללמוד מחוויותיהם? האם יש ערך לניסוח עקרונות ל”חינוך מזרחי”? אלה מקצת השאלות שכותב הספר מבקש להתמודד איתן. הספר עוסק במרחב ציבורי טעון ושנוי במחלוקת, המצוי באזורי החפיפה שבין התחום החינוכי והתחום החברתי. הוא מבקש לקדם שינוי במצב הנוכחי, שמתקיימים בו פערים ניכרים בין קבוצות עדתיות בישראל: בחינוך, בהשכלה הגבוהה, בשכר ובבריאות. הספר מציע תפיסה חינוכית עדכנית שהולמת את רוח הזמן ומתאפיינת בזיקות מגוונות לנקודות המבט המזרחיות בישראל. תפיסה חינוכית זו מבקשת לצמצם פערים חינוכיים, לקדם את מערכת החינוך הישראלית ולתרום לכלל תלמידיה. בכך היא גם יכולה לתרום ליצירת חברה שוויונית וצודקת ולהיות חלק מתיקון חברתי רחב יותר.
מכון מופ"ת
מאת: אליעזר יריב, דבורה גורב
תיאור: סטודנטים להוראה וגם מורים חדשים מבקשים הדרכה כיצד לפתוח שיעור, איך לקיים שיח כיתתי שיש בו מעורבות אבל לא צעקנות, מתי לסיים את שלב ההקניה ולעבור לשלב התרגול, ומתי להרים את הקול כדי  אותת לילדים שהפטפוט בכיתה הפך בלתי נסבל. הספר 'ניהול כיתה', ראשון מסוגו בישראל, מנתח תהליכים ומצבים בכיתה ומציע שפע של תאוריות, ממצאים וכלים יעילים לניווט השיעור. הספר דן באתגרים שכל מורה פוגש בכיתה:
•יחסי מורים עם תלמידים והורים
•הכיתה כיחידה חברתית
•תכנון שיעור וקבלת החלטות
•הקניית כללים ואכיפתם
•תחילת שנת הלימודים והיום הראשון
•טיפול בהפרעות
•הובלת טיולים וסיורים
•ניהול כיתה מתוקשבת
•שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים

הספר מיועד לסטודנטים לחינוך ולהוראה, למורים, למדריכים פדגוגיים ולמרצים באוניברסיטאות ובמכללות להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: דבורה גורב, תמי ויסמן
תיאור: סטודנטים להוראה וגם מורים חדשים מבקשים הדרכה כיצד לפתוח שיעור, איך לקיים שיח כיתתי שיש בו מעורבות אבל לא צעקנות, מתי לסיים את שלב ההקניה ולעבור לשלב התרגול, ומתי להרים את הקול כדי אותת לילדים שהפטפוט בכיתה הפך בלתי נסבל. הספר 'ניהול כיתה', ראשון מסוגו בישראל, מנתח תהליכים ומצבים בכיתה ומציע שפע של תאוריות, ממצאים וכלים יעילים לניווט השיעור. הספר דן באתגרים שכל מורה פוגש בכיתה:
•יחסי מורים עם תלמידים והורים
•הכיתה כיחידה חברתית
•תכנון שיעור וקבלת החלטות
•הקניית כללים ואכיפתם
•תחילת שנת הלימודים והיום הראשון
•טיפול בהפרעות
•הובלת טיולים וסיורים
•ניהול כיתה מתוקשבת
•שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים הספר מיועד לסטודנטים לחינוך ולהוראה, למורים, למדריכים פדגוגיים ולמרצים באוניברסיטאות ובמכללות להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: נמרוד אלוני, קובי גוטרמן, ציון שורק
תיאור: הוראה פרטנית היא חלק בלתי נפרד מן השגרה הפדגוגית הנהוגה כיום בבתי הספר. על רקע מציאות זו חובר ספר זה המיועד לאנשי חינוך והוראה. הספר הוא פרי שיתוף פעולה של אנשי הוראה ואקדמיה. תכליתו היא הצגה תמציתית של גישת ההוראה הפרטנית, לרבות תשתיות תיאורטיות שלה והמשגות מעשיות של דרכים להוראתה, תוך מתן דוגמאות המאפשרות לעמוד על הצלחתה. הספר הרבגוני הוא הסטנדרטי החדש מבוסס על תפיסה חינוכית הומניסטית והוליסטית, והוא משלב בין מגמת התגבור הלימודי למגמת הפיתוח האישיותי. הספר מציג את הגישה הפרטנית כחלופה לגישת הסטנדרטיזציה, ואת הרבגוניות כעיקרון פדגוגי מנחה. מעמדה חינוכית זו, הספר נותן מענה להבדלים הבין-אישיים והבין-תרבותיים, למגוון לקויות הלמידה ולמגוון סגנונות הלמידה וההוראה. בצד המעשי, הספר מציע למורים ולמורות עושר של אפשרויות ומתכונות למימוש מוצלח של המפגשים הפרטניים, אשר מאז רפורמת "אופק חדש" נתונות כמשאב חינוכי המצפה למימוש מיטבי. הספר הוא ספר שביעי בסדרה מחשבה חינוכית, פרי שיתוף פעולה בין מכללת סמינר הקיבוצים, הוצאת הקיבוץ המאוחד – סדרת קו אדום, הסתדרות המורים ומכון מופ"ת.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: רבקה ודמני
תיאור: הספר מיועד לאנשי חינוך, לעובדי הדרכה ולקהילות המחקר והפיתוח הן באקדמיה והן במכללות להכשרת מורים, ולכל מי שיש לו עניין בגישור על הפערים בין תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר ובמערכות החינוך לבין החיים הממשיים בחברת המידע. יש בו מחקרים עדכניים של מיטב החוקרים בישראל, בשיתוף מורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרים אלה משלבים בין התאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר. שילוב מיוחד ומרתק בין חוקרים למורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" הוליד סדרה של מאמרים בעלי אופי מחקרי-יישומי, שנושאם העיקרי הוא פדגוגיה דיגיטלית. עד כה נושא חשוב ומרכזי זה לא זכה לתשומת לב רבה, ומכאן חשיבותו של קובץ זה – לקובעי מדיניות, למנהלי בתי ספר ובעיקר לציבור המורים שצריכים להתמודד עם האתגרים המורכבים המוצגים כאן ולהיות שותפים לחיפוש דרך חדשה שהחינוך מחויב לה.
מכון מופ"ת
מאת: נסרין חדאד, אריק רודניצקי
תיאור: תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של יישובים ערביים 2016 – 2020 אושרה בהחלטת ממשלה מס' 922 ביום 30 בדצמבר 2015 ונחשבת ציון דרך במדיניות הממשלה כלפי הציבור הערבי בישראל. החלטה 922 שמה דגש מיוחד על תחום החינוך הבלתי פורמלי. בהחלטה נקבע כי הממשלה תקדם תוכנית מערכתית לחינוך הבלתי פורמלי ביישובים הערביים בישראל באמצעות תיקון הדרגתי של מנגנוני ההקצאה ובניית מסלולים חדשים ותוכניות ייעודיות. עוד נקבע כי הממשלה תקפיד ששיעור ההקצאה מתקציבי החינוך הבלתי פורמלי במשרד החינוך ליישובי התוכנית לא יפחת משיעורם בכלל אוכלוסיית המדינה. במסגרת תוכנית החומש הוקצה לחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית סכום של 650 מיליון ש"ח )לחמש השנים(. במוסדות המדינה, ובמשרד החינוך בפרט, הולכת ומתגבשת ההכרה בכך שהחינוך הפורמלי הוא מנוף לשילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלה, בשוק העבודה העתידי ובחברה בכללה. כמו כן מתחזקת ההבנה שלחינוך הבלתי פורמלי יש תפקיד מהותי בהשגת יעדים אלה, ובעיקר בתחום שיפור ידיעת השפה העברית, שמסומן על ידי גורמי ממשל כתנאי הכרחי להשתלבותם של האזרחים הערבים בכלכלה הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסי דהאן
תיאור: מאז שנות התשעים עוברות מערכות החינוך במדינות רבות שינוי מהותי שמובל בידי שני כוחות סותרים לכאורה: מצד אחד התחזקות המחשבה הניאו־ליברלית, מתוך דגש על יעילות, פריון, בחירה ותחרות, ומצד שני שגשוג חסר תקדים של רטוריקת שוויון ההזדמנויות והתביעות לגיוון ולרב־תרבותיות. בישראל למשל מגמה זו מתבטאת בהקמה של בתי ספר ייחודיים סלקטיביים, אשר נוסדו מתוקף הטענות לפלורליזם חינוכי ורב־תרבותיות ובה בעת עושים שימוש נרחב במנגנוני הפרטה ומיון. כמו כן במדינות אלו מתחולל בשנים האחרונות דיון ציבורי סוער על מטרות מערכת החינוך – למשל בשאלת כפיית ההוראה של תוכנית הליבה על מיעוטים דתיים, לימודי אזרחות, תוכני ספרי הלימוד ואופיו של החינוך המקצועי לעומת חינוך שמטרותיו הומניסטיות ובלתי תלויות בהכשרת תלמידים לשוק הכלכלי. הספר צדק חינוכי, הפרטה ומטרות החינוך מציע ניתוח ביקורתי של שלוש מחלוקות המעסיקות מערכות חינוך בכל המדינות הדמוקרטיות, ובכלל זה בישראל: המחלוקת על הצדק החלוקתי, המתבטאת בפערים בהישגים הלימודיים על רקע לאומי, אתני, מגדרי ומעמדי; המחלוקת על אחריות המדינה והמתח המובנה בין "מוסר" ו"יעילות" שמייצרים תהליכי ההפרטה; והמחלוקות על מטרות החינוך ועל הדיוקן הראוי של בית הספר, לרבות התכנים, דרכי ההוראה והמורים. הספר משלב ניתוח נורמטיבי בכלים פילוסופיים וניתוח אמפירי בכלים כלכליים, תרבותיים ופוליטיים, ומצייר תמונה רחבה ומפורטת ראשונה מסוגה של מערכת החינוך הישראלית וההקשר שבתוכו היא פועלת. בספר ימצאו עניין אנשי אקדמיה, מורים, מנהלי בתי ספר, קובעי מדיניות במערכת החינוך והציבור הרחב.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: שי קציר, לטם פרי-חזן
תיאור: מחקר זה בוחן לראשונה את רפורמת החינוך הממלכתי־חרדי שיצאה לדרך בשנת 2013 . הצלחתה מבוססת על כך שבתי ספר חרדיים ישתכנעו להצטרף לחינוך הציבורי במסגרת של זרם חינוך ממלכתי־חרדי. המחקר בודק את התנאים להיווצרות מפגש הרצונות בין בתי ספר חרדיים לבנים לבין משרד החינוך, שבעקבותיו התקבלה ההחלטה של בתי הספר להצטרף לחינוך הממלכתי־חרדי. קולות המפקחים, המנהלים והמורים החרדים מציגים נרטיב של חרדיות שכמעט נעדר מכלי התקשורת ומהשיח הציבורי. מן הראיונות והמסמכים עולות מסקנות מרתקות על האפשרויות לקידום רפורמות בחינוך החרדי. עולה, למשל, כי קבוצות הולכות ומתרחבות בציבור החרדי מוכנות לוותר על חלקים באוטונומיה החינוכית שלהן כדי לזכות בחינוך ציבורי. עוד עולה כי אחד החסמים ליישום הרפורמה הוא חוסר שיתוף פעולה מצד רשויות מקומיות מסוימות המסרבות לתקצב בתי ספר ממלכתיים־חרדיים כפי שהן מתקצבות בתי ספר ממלכתיים אחרים. מסקנות המחקר אף מערערות על התפיסה הרווחת שיש לקדם את מדיניות החינוך בחברה החרדית "בשקט" כדי להימנע מהתנגדויות. דווקא השמירה מצד המדינה על שתיקה היא שמותירה ברחוב החרדי את הקולות החד־צדדיים של העיתונות והעסקנות החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסף אבינון
תיאור: יוסי אבינון הוא אדם, איש פשוט הליכות, סבא לחמישה נכדים ונכדות, אוהב ספר, מחנך, חוקר, מרצה פופולרי ודוקטור לפילוסופיה של החינוך (כן, בסדר הזה). זהו ספרו השישי.
לדעת יוסי אבינון על שלושה דברים העולם עומד: על אהבה, על ספרים ועל מוזיקה. אהבה כדי לתת ולחבק, מילים כדי לכתוב וליצור וצלילים כדי לדמיין ולעוף. ספר זה קורא למורים ולתלמידים לשתף ביניהם פעולה כדי לברוא חינוך אחר — חינוך שיש בו משמעות. אך קריאה כזו זקוקה לכיוון, לתוכן, לחזון. הספר הזה מנסה להציע חזון, שבמרכזו נמצאים מורים שנותנים מקום לתלמידים.
אפשר לנסח אותו כך: יש לי חלום, שמורים לא יכתבו על הלוח, ותלמידים לא יכתבו במחברות, וכי הכול ייכתב לטובה בחוויות מלאות משמעות. יש לי חלום, שמורים יכינו מערך שיעור ויסטו הרחק ממנו במהלך השיעור. שהם לעולם לא "יספיקו את החומר" ותמיד יפליגו ל"חומרים" חדשים. יש לי חלום, שמורים יביעו את עצמיותם בהוראה ובלמידה, ואילו תלמידים יביעו את עצמיותם בלמידה ובהוראה, בבחינת גם תלמידים מלמדים וגם מורים לומדים. יש לי חלום, שמורים יאמרו לתלמידיהם "למדתם כי לא לימדנו, רק תמכנו".
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יערה מוגדם
תיאור: מהו מקומם של מוזאונים לאמנות, מדע ומורשת בעיצוב החוויה החינוכית של תלמידי בתי הספר בישראל? מהם התנאים לקיום שותפות בין מוזאונים למערכות חינוך? והאם ישנו ביטוי לכלי החינוך המוזאוניים בהכשרתו של המורה ובעבודתו בכיתה? הספר שיח פדגוגי במרחב המוזאוני: שותפויות בתי ספר ומוזאונים בישראל נותן מענה לשאלות אלו ואחרות. הספר מחולק לשלושה שערים: השער הראשון פורש את הרקע ההיסטורי שהביא ליצירת פדגוגיה מוזאונית בעולם ובישראל, תוך התייחסות לשינויים גלובליים, טכנולוגיים וחברתיים. השער השני מתאר יישומים מיטביים לשותפויות בין מוזאונים ובתי ספר בישראל. מדובר בבתי ספר ומוזאונים שבחרו לראות בביקור במוזאון חוויה מתמשכת, שאוצרת בחובה הזדמנות לחקר וגילוי, לרפלקציה ולחשיבה מרובדת. השער השלישי מציג אופק ליישום החוויה המוזאונית במרחבי חינוך נוספים, ובוחן גיבוש של פרופסיית החינוך המוזיאוני כדיסציפלינת חקר והכשרה.
מכון מופ"ת
מאת: יזהר אופלטקה
תיאור: זה שנים רבות השיח השולט במערכת החינוך מתמקד בהישגים לימודיים, בסטנדרטים פדגוגיים, באחריותיות המורה, בתחרות, בשיווק ועוד. בשיח זה, שרבים רואים כמייצג תפיסות עולם ניאו-ליברליות, נעדר מקומם של הרגשות בתהליך החינוך בבית הספר בכלל ובעבודת המורה בפרט. למותר לציין, כי רגשות שזורים בעולמם המקצועי של המורה והמנהל ומכוונים אותם בעבודתם החינוכית. הספר שלפניכם הוא ניסיון ראשון בשפה העברית לנתח בצורה שיטתית ואקדמית, תחת קורת גג אחת, היבטים רגשיים בעבודתם של אנשי חינוך. הכותבים בספר מאירים באור מחקרי היבטים של הבעת רגשות והדחקתם, דרכי ויסות רגשות ותחושות שמורים ומנהלים חשים במצבים שונים. הקורא נחשף לרגשותיהם של מורים ומנהלים בעתות של שינוי חינוכי, משבר ארגוני ובעיות משמעת, ולומד על מקומם של מגוון רגשות המתעוררים בעבודתם בבית הספר כגון בושה, גאווה, כעס, אמפתיה, אכזבה, חשש ודאגה אכפתית. בספר שלושה שערים: השער הראשון עוסק ברגשותיו של המורה מנקודות מבט שונות; השער השני עוסק ברגשותיהם של מנהיגים חינוכיים - מנהלים חינוכיים, מנהלי בתי הספר ומנהלות גן; השער השלישי מקשר בין התפתחות מקצועית של פרחי הוראה לבין רגשות בעבודת המורה. הדמויות המופיעות בפרקים השונים הן מנהלי בתי ספר יהודים וערבים, מורים, מחנכים, גננות, בוגרי בתי ספר בעבר ובהווה וסטודנטים להוראה.
מכון מופ"ת
הצג עוד תוצאות