נמצאו 91 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אריאלה פרידמן
תיאור: כאשר יהודים וערבים לומדים זה לצד זה באקדמיה, נדרשת התמודדות יומיומית עם שאלות של זהויות קולקטיביות ויחסים בין קבוצות: מהו מעמדה של השפה הערבית? האם להנהיג חופשות גם בחגים לא-יהודיים? כיצד להתמודד עם גזענות בתוך ומחוץ לקמפוס? כיצד ללמוד בקבוצות משותפות תוך סולידריות והדדיות? פרופ' אריאלה פרידמן ניהלה במשך שנים קבוצות דיאלוג של מרצים ושל סטודנטים יהודים וערבים במכללת צפת, בהן דנו הסטודנטים בקונפליקט וביחסים בלתי שוויוניים, ברגשות המורכבים שעולים מהם, באמון ובחוסר אמון, כמו גם בחברויות ובצורך המשותף בקרבה. לצד זה, מפנה ספרה את תשומת הלב למהפכה המגדרית השקטה שמביאה נשים ערביות ללימודים אקדמיים ומראה כיצד הרעיונות הפמיניסטיים מחלחלים הלאה אל בתיהן ואל קהילותיהן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נוהאד עלי, רימאא דעאס
תיאור: סוגיית ייצוג הסגל האקדמי הערבי, קליטתו, העסקתו והשתלבותו במוסדות ההשכלה הגבוהה כמעט לא זכתה להתייחסות מחקרית. ספרם של נוהאד עלי ורימאא דעאס מציג את סוגיית ההשכלה הגבוהה של אזרחים ערבים באופן מקיף, תוך כדי הצגת נתונים עדכניים ביחס למצבם של סטודנטים, סגל אקדמי, סגל מנהלי, ועד מנהל ומועצת הנאמנים.
אחד האתגרים שספר זה בוחן הוא אתגר ייסוד אוניברסיטת מחקר ערבית בישראל. חלום זה ידע עלויות ומורדות: משלילתה המוחלטת של היוזמה על ידי שרי החינוך מהימין הפוליטי, עד להבנה ולקבלה, ואף לדחיפה מצד שרי חינוך מהשמאל הפוליטי. תוך כדי עיון במקורות איכותניים וכמותניים הספר דן במכשולים, ביתרונות ובאתגרים שכרוכים בהקמתה של אוניברסיטה ערבית.
הספר פותח בתיאור תיאורטי ומספרי של ההשכלה הגבוהה בקרב ערבים פלסטינים אזרחי מדינת ישראל. הוא מציג תמונה לוקלית וגלובלית של ההשכלה בקרב אוכלוסייה זו, תוך כדי התייחסות למכשולים המונעים ממנה להגשים את חלום ההשכלה בגבולות המדינה. הספר דן במניעים לצאת מגבולות המדינה במטרה לרכוש השכלה גבוהה, ומציג מיפוי של ההשכלה הגבוהה מעבר לגבולות הקו הירוק. הספר עוסק במחסומי הנגישות להשכלה גבוהה הניצבים בפני מיעוטים בעולם ובפני המיעוט הערבי בפרט. כמתבקש, הדיון כולל גם התייחסות מקיפה למעמד הנשים בעולם, והנשים הערביות בפרט.
רסלינג
מאת: אליעד וינשל
תיאור: הכבישים המהירים שנסללו בשנים האחרונות בנגב מאפשרים לציבור הישראלי לעקוף את "הסוגיה הבדואית" במהירות גבוהה וכמעט בעצימת עיניים. אם לא נחשפים לתצלומי האוויר המראים את התפשטות שטחי התיישבות הבדואים, אז אפשר להמשיך להתעלם מהנושא באדישות האופיינית. אלא שסטייה קלה מן הדרכים המהירות תחשוף סבל קיומי יומיומי של תושבי הנגב הבדואים ואת היקף הבעיה המסכנת את עתיד הנגב ואת עתידה של מדינת ישראל. סכסוך קרקעות בין השבטים הבדואיים לבין מדינת ישראל, שלא בא על פתרונו גם 70 שנים לאחר הקמת המדינה, הביא את הנגב למבוי סתום. מבחינת הבדואים מדובר בקרקעות השייכות להם ולכן יש להכיר בכל הכפרים שלהם. המדינה לעומת זאת רואה בקרקעות אלה אדמות מדינה, אך מכירה בפועל בחזקה הבדואית על הקרקע. וכך, למרות הניסיונות הרבים שנעשו במהלך השנים להסדיר את הסוגיה הבדואית ואת התיישבותם ביישובי קבע, הדבר לא צלח. הספר והנגב לא ישקוט, המבקש להנגיש סוגיה חשובה זו לציבור הרחב, סוקר בכתיבה תמציתית את הרקע ההיסטורי, החברתי והמשפטי של ניסיונות הסדרת ההתיישבות הבדואית ומתמקד בכישלון הניסיונות הללו. בחלקו המרכזי עוסק הספר בתהליך הפוליטי והמקצועי אשר בסופו גובש המתווה המכונה "מתווה בגין", בקמפיין הציבורי מימין ומשמאל ובניתוח הסיבות שהובילו לקבורתו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חן ארצי סרור
תיאור: מה קורה כאשר נשים דתיות מתחילות לתפוס מקום בעולם הדתי? לא הערת שוליים, לא קוריוז, אלא מקום של ממש – בבית הכנסת, בבית המדרש, בקהילה ובזירה הציבורית. מה קורה כשעשרות אלפי נשים פמיניסטיות-דתיות מתחילות להשמיע את קולן, לנסח ביד חופשית ובאופן פומבי את הכאבים, ההתלבטויות, ההישגים והחששות שלהן? ומה קורה כשהן מוצאות אחת את השנייה? התשובה, בעבור רבות, היא: גאולה. מרגע שהשיחה הפמיניסטית-דתית הגיעה אל הרשתות החברתיות בשנת 2012 היא נהפכה מתופעה מושמצת ושולית יחסית לשחקנית מרכזית בעיצובה העכשווי של הציונות הדתית. בזכות הקהילות הווירטואליות הצליחו הפמיניסטיות הדתיות לתרגם מאבק של שנים רבות לפרץ של יצירה, שותפות והישגים. כך נולדו הדתיות החדשות – רדיקליות או שמרניות, "דוסיות" או "לייטיות", המבקשות להרגיש בנות בית בעולמה של תורה ומתעקשות לדבר בשפה דתית על המהפכה הנשית. הדתיות החדשות מביא את סיפורן של נשים רבות המתארות את התהליכים המרגשים ואת האתגרים המורכבים המתרחשים במגזר בתחומים כמו לימוד תורה ופסיקת הלכה נשית, קיום מצוות וריטואלים דתיים, גילוי החדווה שבגוף ובמיניות והתמודדות עם אלימות מינית. הדיונים הפנימיים מתעוררים לחיים וחושפים את הגוונים הרבים של הזהות הפמיניסטית-דתית, שעושה את דרכה מן השוליים אל המרכז ומשפיעה באופן עמוק על המרקם העדין של הציונות הדתית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשנים האחרונות בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2018 מכנס בפעם השלישית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים - דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים, מצב בריאותי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נסרין חדאד, אריק רודניצקי
תיאור: תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של יישובים ערביים 2016 – 2020 אושרה בהחלטת ממשלה מס' 922 ביום 30 בדצמבר 2015 ונחשבת ציון דרך במדיניות הממשלה כלפי הציבור הערבי בישראל. החלטה 922 שמה דגש מיוחד על תחום החינוך הבלתי פורמלי. בהחלטה נקבע כי הממשלה תקדם תוכנית מערכתית לחינוך הבלתי פורמלי ביישובים הערביים בישראל באמצעות תיקון הדרגתי של מנגנוני ההקצאה ובניית מסלולים חדשים ותוכניות ייעודיות. עוד נקבע כי הממשלה תקפיד ששיעור ההקצאה מתקציבי החינוך הבלתי פורמלי במשרד החינוך ליישובי התוכנית לא יפחת משיעורם בכלל אוכלוסיית המדינה. במסגרת תוכנית החומש הוקצה לחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית סכום של 650 מיליון ש"ח )לחמש השנים(. במוסדות המדינה, ובמשרד החינוך בפרט, הולכת ומתגבשת ההכרה בכך שהחינוך הפורמלי הוא מנוף לשילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלה, בשוק העבודה העתידי ובחברה בכללה. כמו כן מתחזקת ההבנה שלחינוך הבלתי פורמלי יש תפקיד מהותי בהשגת יעדים אלה, ובעיקר בתחום שיפור ידיעת השפה העברית, שמסומן על ידי גורמי ממשל כתנאי הכרחי להשתלבותם של האזרחים הערבים בכלכלה הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידה צ' שטרן, חיים זיכרמן
תיאור: סוגיית גיוס החרדים לצבא מעסיקה את מדינת ישראל זה שנים, וביתר שאת בשנה האחרונה. הסדר של דחיית גיוס שנועד, בתחילתו, לאפשר לימוד תורה לקבוצה קטנה של תלמידי חכמים חל היום באופן גורף על הרוב המכריע של בני מחזור הגיוס החרדי, שמגיע כדי 14% מכלל הגברים המתגייסים לצה"ל. לפני עשור חוקקה הכנסת את חוק טל, שנועד לפתוח פתח לגיוס חרדים, אך באחרונה ביטל אותו בית המשפט העליון משמצא כי החוק לא מימש את יעדיו. לפיכך המצב היום הוא שדחיית שירותם הצבאי של קרוב ל– 50,000 גברים חרדים איננה מוסדרת בחוק והיא מונחת לפתחם של משרד הביטחון וצה"ל. בינתיים צה"ל נמנע מלגייס בכפייה את הגברים החרדים, אך הכול מודים כי זהו מצב ביניים לא ראוי שיש להביא במהירות לפתרונו. השילוב שבין רִיק חוקי ובין אי–הסכמה חברתית עמוקה עלול לשמש כוח מניע למאבק חריף בין חלקי העם. אכן, תחילתה של "מלחמת תרבות" כבר נצפית בשטח. על הכנסת הנכנסת מוטלת האחריות הכבדה להציע הסדר חוקי חדש שיקדם את השוויון בנשיאה בנטל מתוך שהוא מכבד את רחשי הלב העמוקים של הציבור החרדי. מטרתו של מסמך זה היא להציע לכנסת את המתווה הראוי להסדר חוקי של גיוס תלמידי הישיבות החרדים. המתווה אמור לעמוד באתגר משולש: ישימוּת פוליטית, תקפות משפטית ותועלת חברתית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איסמאעיל נאשף
תיאור: השפה הערבית ותוצריה הם אחת הזירות המרכזיות שבהן מתנהל המאבק על אופיו של המשטר הקולוניאלי הציוני. קודם להקמתה של מדינת ישראל למדו מוסדות ציוניים את השפה הערבית וייצרו ידע עליה; אולם לאחר קום המדינה החלו מוסדותיה גם לייצר "ערבית" אשר תתאים ליחסי הכוח בינה ובין אזרחיה הפלסטינים. "ערבית" זו נהפכה לזירה אשר מתבצעים בה תהליכים מכוננים של יחסי השליט והנשלט באמצעות הקריאה והכתיבה בשפה הערבית הספרותית. התקה זו של יחסים קולוניאליים אל גוף השפה הערבית ותוצריה לא הייתה פעולה חד־פעמית, אלא מבנה ייחודי אשר שימש הן את השולט הציוני והן את הנשלט הפלסטיני. ספר זה מנסה לאתר את רגעי הכינון של המבנה הזה, את אופי עבודתו ואת השינויים שעבר מאז 1948 ועד ימינו.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מנאר חסן
תיאור: הכותרת סמויות מן העין מהדהדת את הערים הדמיוניות, הנושאות שמות של נשים, שתיאר מרקו פולו באוזני השליט המונגולי קובלאי חאן בספרו של איטאלו קאלווינו. "הערים שלך", השיב השליט בחוסר אמון מופגן, "אינן קיימות, אולי אף לא היו בנמצא מעולם. ודאי כי שוב לא תהיינה קיימות לעולם". הספר סמויות מן העין: נשים והערים הפלסטיניות מציג נשים אמתיות בערים הפלסטיניות שהיו ואינן עוד. אין זה החיבור הראשון שנכתב על החברה הפלסטינית בתקופה שלפני החורבן; ואולם עד כה תפקידה של העיר כמחוללת חיים ציוויליזציוניים לא הודגש דיו, בין השאר משום שבעת חורבנה של החברה הפלסטינית אבד גם התיעוד ההיסטורי שלה. למונח "סמויות" נועד בספר תפקיד כפול: מצד אחד לייצג את הערים הפלסטיניות שנחרבו ב-1948, ומצד שני לשחזר את החיים העירוניים של רבבות הנשים שחיו בהן. בהיעדר ארכיונים מסודרים לדלות מהם את המידע הנחוץ מבקשת המחברת לשחזר את ההיסטוריה החברתית של הנשים בעיר באמצעות מיצגים, ציורים, אפיזודות כתובות ומדוברות, קטעי עיתונות, ביוגרפיות וראיונות עם מי שחיו בערים הפלסטיניות – חיפא, יאפא, רמלה ואחרות – לפני 1948 . היא משרטטת את קווי המתאר של מרחבים ציבוריים, תנועות פוליטיות, אגודות חברתיות ופמיניסטיות, עיתונים, מועדונים ודפוסי פנאי של נשים. אין מדובר בשחזור כרונולוגי ואף לא בשחזור שלם, אלא בליקוט פרגמנטרי מתוך עקבות שהניחה אחריה העיר הנשכחת. ספר זה הוא תוספת מחקרית רבת ערך לנושא שהוזנח עד כה ותרומה תרבותית לחברה שקורותיה נשתכחו מלב.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: מאיר חטינה, מוחמד אל־עטאונה
תיאור: האסלאם בישראל זוכה בדיון הציבורי והמחקרי להתייחסות מכלילה. מבט מעמיק מלמד כי מדובר בקהילה מוסלמית גדולה המאורגנת באמצעות גופים דתיים, אזרחיים ופוליטיים, דוגמת התנועה האסלאמית, בתי הדין השרעיים, אחוות צופיות, אגודות שיעיות ועמותות של בדואים, נשים, צעירים ואנשי חינוך. יחד הם יוצרים פסיפס מרתק של מנהיגות רבת־פנים המנתבת את דרכה בין מסורת לבין מודרנה מערבית ובתוך כך מייצרת שיח אסלאמי רב־קולי. הספר מוסלמים במדינת היהודים מציע תובנות חדשות בסוגיות ליבה הנוגעות למעמדו של הציבור המוסלמי בישראל, ומציג את האתגרים ואת הדילמות הניצבים בפניו. המאמרים שבספר עוסקים בכמה שאלות מפתח, ובהן: האם קיים מודל מקומי של אסלאם בעל מאפיינים ייחודיים? האם אפשר לזהות בו יסודות של מחשבה דתית מקורית? מה בין מציאות חייה של הקהילה המוסלמית בישראל לבין מציאות חייהן של קהילות מוסלמיות באירופה? הדיון בשאלות אלו ואחרות משלים חסר מחקרי ושופך אור על ההתמודדות של המוסלמים בישראל עם החיים בחברת רוב יהודית ובצל הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
הקיבוץ המאוחד
מאת: עזיז חידר
תיאור: הספר היבטים פוליטיים בחייהם של הערבים אזרחי ישראל בעריכת עזיז חידר עוסק בהתפתחות החשיבה והפעולה הפוליטית בקרב הערבים אזרחי ישראל מקום המדינה ועד ימינו, נושא שלא זכה עד כה לתשומת לב מספקת במחקר. לאורך השנים פיתחו הערבים בישראל מאפיינים חברתיים ופוליטיים ייחודיים. ייחודיות זו התעצבה לאחר מלחמת 1967 והלכה והתחדדה עם הזמן, והיא כרוכה בהבנה שהפתרון הלאומי של הבעיה הפלסטינית אינו כולל את הערבים אזרחי ישראל. הספר מתחקה על הזרמים הפוליטיים העיקריים בחברה הערבית בישראל ועל התנודות שחלו במערך הכוחות שלהם — בעקבות שינויים שהתרחשו בחברה זו וביחסיה עם המדינה, התפתחויות במהלך הסכסוך הישראלי־פלסטיני, ותמורות בתנועה הלאומית הפלסטינית ובמצב הפוליטי בעולם הערבי. בעשורים האחרונים ניכרות העמקה של התודעה הלאומית בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל — המושתתת על השייכות הפלסטינית, על רעיון הילידּות ועל התרבות והדת האסלאמית — לצד נטייה גוברת והולכת לאזרחות פרגמטית. הדעה הרווחת היא שסוגיית יהדותה של המדינה היא מהות הסכסוך ושורש הוויכוח בין האזרחים הפלסטינים ובין הרוב היהודי בישראל. מאמרי הספר, מרביתם פרי עטם של חוקרים ערבים אזרחי ישראל, בוחנים את הנושא משלל נקודות מבט — מפלגתית־פוליטית, חברתית, לאומית, דמוגרפית, אזרחית ודתית. בין השאר הם מתארים את השינויים שחלו בדפוסי ההשתתפות הפוליטית של הערבים בישראל לאורך השנים ואת התפתחות ארגוני החברה האזרחית בקרבם, ומתחקים על תנועות פוליטיות שהיו ציון דרך בהתפתחות החשיבה הפוליטית שלהם. הספר מיטיב להציג את המתח בין שאיפת הערבים אזרחי ישראל להשתתפות אזרחית מלאה, ובין רצונם לשמור על ייחודם החברתי־לאומי, המחייב נקיטת מדיניות של הבדל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: רונית לוין-שנור
תיאור: אחד האתגרים הגדולים שהכנסת ה־ 19 נקראת להתמודד עמם הוא ההכרעה בעתידה של הצעת החוק הממשלתית להסדרת התיישבות בדואים בנגב. ההצעה מבקשת לכונן פתרון כולל לסכסוך הקרקעות בין המדינה למיעוט הבדואי, ובפרט בעניין עשרות כפרים שטרם הוכרו שחיים בהם כ־ 90,000 תושבים. ההצעה מחייבת את הבדואים שתביעתם טרם התבררה לבחור, בתוך פרק זמן קצר, בין קבלת תמורה בכסף ובקרקע לבין מיצוי טענותיהם בבית המשפט. היא גם מזכה כל בדואי בנגב שאין לו מגרש מגורים במגרש כזה, בתמורה לפינוי קרקע. בתום תקופת ההסדרה תוסמך המדינה לבצע הליכי פינוי מקוצרים ולרשום את שאר המקרקעין על שמה. מחקר זה מציע ניתוח מקיף של הצעת החוק ובוחן אם ההסדרים המשפטיים המורכבים הכלולים בה מאזנים באופן ראוי וחוקתי בין שלטון החוק לכבוד האדם ובין השאיפה לפיתוח הנגב לכלל תושביו לחובה לנהוג בשוויון וללא אפליה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שי קציר, לטם פרי-חזן
תיאור: מחקר זה בוחן לראשונה את רפורמת החינוך הממלכתי־חרדי שיצאה לדרך בשנת 2013 . הצלחתה מבוססת על כך שבתי ספר חרדיים ישתכנעו להצטרף לחינוך הציבורי במסגרת של זרם חינוך ממלכתי־חרדי. המחקר בודק את התנאים להיווצרות מפגש הרצונות בין בתי ספר חרדיים לבנים לבין משרד החינוך, שבעקבותיו התקבלה ההחלטה של בתי הספר להצטרף לחינוך הממלכתי־חרדי. קולות המפקחים, המנהלים והמורים החרדים מציגים נרטיב של חרדיות שכמעט נעדר מכלי התקשורת ומהשיח הציבורי. מן הראיונות והמסמכים עולות מסקנות מרתקות על האפשרויות לקידום רפורמות בחינוך החרדי. עולה, למשל, כי קבוצות הולכות ומתרחבות בציבור החרדי מוכנות לוותר על חלקים באוטונומיה החינוכית שלהן כדי לזכות בחינוך ציבורי. עוד עולה כי אחד החסמים ליישום הרפורמה הוא חוסר שיתוף פעולה מצד רשויות מקומיות מסוימות המסרבות לתקצב בתי ספר ממלכתיים־חרדיים כפי שהן מתקצבות בתי ספר ממלכתיים אחרים. מסקנות המחקר אף מערערות על התפיסה הרווחת שיש לקדם את מדיניות החינוך בחברה החרדית "בשקט" כדי להימנע מהתנגדויות. דווקא השמירה מצד המדינה על שתיקה היא שמותירה ברחוב החרדי את הקולות החד־צדדיים של העיתונות והעסקנות החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נאוה וסרמן
תיאור: בשנת תש"ח, מיד לאחר קום המדינה, עלה על כס האדמו"ר של חסידות גור ר' ישראל אלתר. בכוח אישיותו הכריזמטית הצליח ר' ישראל להחיות מחדש את חצר החסידות, שהושמדה ברובה בפולין והוסיפה להידלדל לאחר השואה בשל הסחף אל מחוץ לגבולות העולם הדתי. הוא גיבש אותה לקבוצה חברתית גדולה, חזקה ודומיננטית בחברה הכלל-חרדית ועיצב אותה כ'חברת קדוּשה', המתרחקת מכל מה שעלול לעורר את היצר המיני, הרבה מעבר למה שההלכה מחייבת.

חסידות גור, החסידות הגדולה בישראל כיום, מונה עשרות אלפים, אך רק מעטים מכירים את אורח חייהם ואת תפיסת עולמם. זהו ספר מסע אל תוככי חסידות ייחודית זו והתחקות אחר אתוס הקדוּשה – הפרישות המינית - המארגן את חיי חסידיה במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי, מעצב את דרכי החינוך המיני שניתן בה, את תהליך בחירת בן או בת הזוג, את ההדרכה לקראת חיי הנישואין, את יום הכלולות עצמו ואת יחסי האישות של חסידיה. למונחים כמו אהבה, יצר וחיי אישות ניתנת בחסידות גור משמעות שונה עד מאוד מזו הרווחת בעולם המערבי המודרני. ספר זה הוא פריו של מחקר חלוצי המתאר בפירוט, לראשונה, את תהליך הקמתה של משפחה בחברה החרדית ופורשֹ לפני קוראיו תמונה רחבה של אורח חיים בחצר חסידית בישראל שאינה חולקת עם 'חברת הלומדים' החרדית אורחות חיים וסדרי עדיפות זהים. 'מימי לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי, אלא לאשתי ביתי ולשורי שָֹדִי' נכתב במסכת שבת (דף קיח עמ' ב). בריאיון שערכה נאוה וסרמן הסבירה לה לאה (שם בדוי): 'קריאה בשם יוצרת קרבה. את יכולה לבדוק את זה על עצמך. כשאת קוראת למישהי "לאה בואי", ולא "תלמידתי בואי", את כבר מרגישה יותר קרבה. יש אצלנו כל מיני סייגים כדי לא להגיע למצב של קרבה מדי גבוהה. זה מובא כבר במקורות שהיה תנא שקרא לאשתו – ביתו'. מכאן נגזרה כותרתו של הספר: מימי לא קראתי לאשתי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אסתי רידר־אינדורסקי
תיאור: הספר "ושאינן נראות" עוסק ברגע הולדתו של הפמיניזם החרדי. הוא מסקר את התהוותו, מלווה את תהליך צמיחתו חובק את צעדיו ההססניים הראשוניים וממשיג אותו לראשונה תיאורטית באמצעות מקרה הבוחן של קמפיין "לא נבחרות לא בוחרות" ותנועת "נבחרות" שנבעה ממנו. דרך המפגש עם נשים אלה, שהן מיעוט כפול – נשים חרדיות אקטיביסטיות, ופעילות למען אג'נדה פוליטית – מציע הספר הזדמנות לבחינה חדשה של המונח "פמיניזם חרדי". "ושאינן נראות" הוא ספר פוליטי. הוא עומד על יחסי הכוח, משרטט את תוצריו, מבקש לקדם שינוי, מדבר בשפה של צדק ושוויון זכויות. זהו ספר עם מטרה: השמעת קול. הקול של הכותבת – קולה של אישה חרדית הפוסעת את צעדיה הראשונים בעולם הפמיניזם, וקולן של נשים חרדיות באמצעותן היא ממשיגה את המונח "פמיניזם חרדי".
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גלעד מלאך, לי כהנר, מאיה חושן
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵלה בשנים האחרונות בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2017 מכנס בפעם השנייה במקום אחד את רוב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, דפוסי הצבעה בבחירות לכנסת ואורחות חיים.
מכון ירושלים למחקרי מדיניותהמכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: סמי סמוחה
תיאור: רבים מאמינים שבישראל היהודים נסחפים לימין ולדת, המדינה תקועה יותר ויותר בשליחותה היהודית־ציונית ובכיבוש, והאזרחים הערבים־פלסטינים עוברים בהדרגה פלסטיניזציה ואסלאמיזציה. התוצאה היא תהליך ארוך טווח של ניכור הדדי והקצנה של כל הצדדים. סקרים שנתיים של עמדות של ערבים ויהודים אלה כלפי אלה וכלפי המדינה עשויים לשפוך אור על התוקף של גישת הרדיקליזציה הזו. זה מה שמדד יחסי ערבים־יהודים בישראל שם לו למטרה להשיג מאז השקתו ב־2003. הוא מבוסס על סקרים ארציים מייצגים ונותן תמונה מגוונת, מפורטת ומורכבת של עמדות היהודים והערבים. המדד הוא יחיד במינו בגין התבססותו על סקרי דעת קהל שנערכים מדי שנה וממוקדים באופן בלעדי בשתי האוכלוסיות השסועות לעומק אלו. כמה מהשאלות המוצגות לערבים בסקר: האם אתה רוצה שילדיך ילמדו בבתי־ספר יהודיים? האם יש לישראל זכות קיום? האם אתה משלים עם ישראל היום כמדינה בעלת רוב יהודי? האם אתה חושש מפני גירוש המוני (טרנספר) של חלק מהאזרחים הערבים? באיזו מידה זהותך היא ישראלית או פלסטינית? באיזו מידה יש לך אמון במנהיגים הערבים בישראל? אלו צעדים צריכים הערבים בישראל לנקוט כדי שהמדינה והיהודים יתייחסו אליהם בשוויון, בכבוד ובאמון? והנה כמה מהשאלות שהיהודים נשאלים: האם אתה מוכן שילדים ערבים ישראלים ילמדו בבתי־הספר של ילדיך? האם אתה מוכן שהממונה עליך בעבודה יהיה ערבי? האם אפשר לתת אמון ברוב האזרחים הערבים? האם האזרחים הערבים מסכנים את המדינה בגלל שהם עלולים לפתוח במרד עממי? האם יש לערבים זכות לחיות בישראל כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות? אלו צעדים צריכים היהודים לנקוט כדי שהאזרחים הערבים ירגישו שישראל היא מדינתם והם אזרחים בעלי זכויות שוות בה? פרסום זה בעברית מדווח על הממצאים לגבי 16 סוגיות מפתח בסקרי מדד 2015 ומציג השוואה שיטתית עם סקרים מאז 2003 ובמידה מסוימת גם עם סקרים קודמים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שרגא פישרמן
תיאור: איננו בוחרים את הורינו, לרוב איננו בוחרים את ילדינו והבחירה המשמעותית ביותר בחיינו היא הבחירה בבן/בת זוג. לבחירה זו השלכות רבות על חיינו ועל תחושות הרווחה שלנו. כיצד בוחרים ילדינו-חניכנו בבן/בת זוג; האם וכיצד מחנכים אותם לכך; מה דעתם על תהליך הבחירה; מה השלבים שהם עוברים בתהליך הבחירה; האם ניתן להקל עליהם בתהליך והאם ניתן לדלג על אי אלו שגיאות?
ספר זה מנסה להתחקות אחר תהליכי ההיכרות, החיזור וקבלת ההחלטה להינשא בקרב בוגרים צעירים דתיים. הספר הוא תוצאה של מחקרים שהתמקדו בחברה הדתית-לאומית ונמשכו כתריסר שנים.
ארבעה עשר הפרקים הם מסע המתחיל בחינוך הנפרד, חינוך לצניעות, תדמית שני המגדרים, הבדלי מגדר המשפיעים על האינטימיות, הכנה לדיוט, מה חשוב יותר היופי או האופי, הדייטים, שמירת הנגיעה, ההתלבטות, האירוסין והתקופה שבין האירוסין לחתונה. פרק הסיכום מנסה להעלות מספר תובנות העולות מן הספר, לצד שאלות שנותרות פתוחות. הספר מבוסס על ראיונות עומק, קבוצות מיקוד, נרטיבים, שאלונים שהועברו למאות בוגרים צעירים ומידע שנלקח מאתרים באינטרנט. מבחינות רבות, ספר זה המתמקד בחברה הדתית-לאומית-תורנית, הוא ספר המשך לשניים מהספרים הקודמים שהתמקדו בדתל"שים.
הספר מזמין את הקוראים למסע הנוגע בנקודות הרגישות ביותר שבחיינו. הספר מיועד למחנכים, ליועצים חינוכיים, למטפלים, להורים, למדריכים בתנועות הנוער, לחוקרים ולבוגרים הצעירים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: תמר הרמן, חנן כהן, פאדי עומר, אלה הלר, ציפי לזר-שואף
תיאור: שותפות בעירבון מוגבל הוא מחקר תקופתי הבוחן את מערכת היחסים של היהודים והערבים בישראל. השנה בחרנו להתייחס למערכת יחסים זו בשלוש רמות – רמת המדינה, רמת החברה והרמה הבין-אישית – וכללנו שאלות על הזהות הלאומית האישית, תפיסת הבעלות על הארץ, הוגנוּת המדינה כלפי קבוצת המיעוט הילידי הערבי, הנכונות לחלוקת משאבים ולשותפות בתהליכי קבלת החלטות, סטראוטיפים הדדיים, ועוד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תהילה קלעג'י, ארנה בראון-לבינסון
תיאור: האם בישראל של היום צומח מודל חדש של חרדים אקדמאים עובדים — נשים וגברים — המאמצים אסטרטגיות של השתלבות אך מפעילים בד בבד פרקטיקות של התבדלות בדרגות שונות? התהליך הדיאלקטי של יציאת חרדים מגבולות ה”מובלעת” וכניסתם לעולם התעסוקה “בחוץ” מלוּוה בהתמודדויות מעשיות ורגשיות לא פשוטות. במחקר רחב וייחודי נבחן המפגש המרתק של חרדים אקדמאים עם המרחב התעסוקתי הישראלי בקרב מדגם של 745 מרואיינים וארבע קבוצות מיקוד לנשים ולגברים. הדיון חושף את החסמים, את האתגרים ואת דרכי ההתמודדות בתמרוּן הבלתי נמנע שבין קהילה, משפחה ומרחב תעסוקה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עאדל מנאע
תיאור: הספר נכבה והישרדות: סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל, 1948—1956 עוסק בשנים מכריעות בכל הנוגע לאזרחים הערבים בישראל, תקופה שמעט מאוד נכתב עליה בהיבט זה. הוא מתמקד בסיפור ההישרדות של הערבים בישראל, בעיקר בצפון הארץ, ובמנגנונים שהם פיתחו כדי למנוע את עקירתם ולהמשיך לחיות בארצם. גם התנהגותם הפוליטית של השורדים - ובתוך כך סיפורם הלא ידוע של הקומוניסטים הערבים בישראל - מוצגת לאור פרדיגמת ההישרדות. הספר מתייחד בעיסוקו בחוויותיהם של השורדים מנקודת מבטם שלהם כמיעוט לא רצוי הנתון לממשל צבאי, ובאופן שבו עוצבו יחסיהם עם מדינת ישראל. הוא משמיע את קולם של המוכפפים והמושתקים ורואה בהם סוכנים פעילים, ולא רק קורבנות פסיביים. החידוש בספר נעוץ גם בשאלות המחקר המנחות אותו ובמקורות המידע ששימשו בכתיבתו - בין השאר יומנים אישיים, ספרי זיכרונות ועדויות בעל פה. סיפורה של הנכבה מפי השורדים חדש לרוב הציבור. זהו סיפור מושתק ומודחק, והוא משמיע קול אחר מקולם של הנרטיבים הלאומיים של שני הצדדים. הנכחת סיפור זה חיונית לא רק בהאירה היבט היסטורי ואנושי חשוב של המלחמה שנזנח לאורך השנים; יש לה חשיבות עצומה בכל הנוגע לתפיסת המציאות בהווה ולעיצוב חייהם של שני הצדדים בעתיד.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אמל ג'מאל
תיאור: ספרו של אמל ג'מאל - החברה האזרחית הערבית בישראל: אליטות חדשות, הון חברתי ותודעה אופוזיציונית, עוסק בתהליכי שינוי מהותיים המתחוללים בחברה הערבית הפלסטינית בישראל. עניינם בהתהוותה של רשת ארגונים אזרחיים רחבה על פי היקפה, תחומיה, ודרכי פעולתה שלא הייתה כמותה בעצמתה ובהשפעתה. טענת המחבר היא, שהתארגנות אזרחית זו, יצרה מנופי כוח ושינויים ארוכי טווח בחברה הערבית על גווניה, והשונות הרבה המאפיינת אותה. מנגד, מהווה תהליך זה מענה יסודי לאתגר שנכפה על החברה הערבית בידי הרוב היהודי, במיוחד נוכח עליית כוחות ימניים שמרנים בתוכו. מדובר במפנה רדיקלי, שבמרכזו שינוי מרכז הכוח מהישענות עלפעילות פרלמנטרית כזירה פוליטית עיקרית, להתארגנות נוספת, עמוקה ואופוזיציונית יותר. שינוי משמעותי זה צובר עצמה, המשנה את כללי המשחק ותוצאותיו בקרב האוכלוסייה הערבית, ובתוך כך את יחסה לחברה היהודית ולשלטון.
הקיבוץ המאוחד
מאת: קימי קפלן
תיאור: עמרם בלוי הנהיג את נטורי קרתא, קבוצה חרדית קנאית אנטי-ציונית, משלהי שנות השלושים עד אמצע שנות השישים של המאה העשרים. האיש והקבוצה הקטנה שהנהיג יזמו עשרות רבות של הפגנות, בעיקר בירושלים , במחאה על חילולי שבת ועל נורמות הצניעות במרחב הציבורי. הם התעמתו עם שוטרים והעסיקו רבות את משטרת ישראל, את נבחרי הציבור ואת השיח הציבורי והתקשורתי, והיו אורחים של קבע בבתי מעצר, בבתי משפט ובבתי כלא. עמרם בלוי עיצב במידה רבה את דימויה העצמתי של נטורי קרתא כקבוצת מחאה. דימוי זה עומד ביחס הפוך לשוליותה במספרים, ורישומו ניכר עד ימינו בזיכרון הקולקטיבי ובדעת הקהל בישראל. מי שהכירו את עמרם בלוי או פגשו אותו לא נותרו אדישים כלפיו. הוא לא היה למדן, תאולוג או פוסק הלכה. הוא היה אידיאולוג ומפגין תקיף ונחוש שניחן באישיות ססגונית ומורכבת ובמזג סוער, ברגישות ובמאור פנים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: שולי דיכטר
תיאור: הספר מתווה מסע תודעתי וחברתי ארוך, מתמונת הציונות האידילית שעליה גדל המחבר בקיבוץ מענית ועד להכרה בעוול שגרמה הציונות לערבים אזרחי ישראל ולצורך בשותפות שוויונית בין יהודים לערבים כדי לכונן בארץ חברה אזרחית ראויה לשמה. בלשון קולחת המשלבת סיפורים אישיים עם עובדות ואירועים היסטוריים, מתאר דיכטר את תחנותיו השונות של המסע הזה, משאיפה אופטימית לדו-קיום, עבור בספקות ובהכרה ביחסי כוח המובנים בין יהודים לערבים בישראל, ועד לגיבוש הצעה נועזת ל“ציונות אזרחית“. באומץ ובכנות חושף דיכטר את אחורי הקלעים של תהליכים לקידום שוויון בין יהודים וערבים בישראל, כמו גם את הקשיים הרגשיים והמעשיים הכרוכים בהם. יותר מכל הספר הוא קריאה לפעולה, המבוססת על התנסות אישית, לבניית יחסים בלתי אמצעיים ושוויוניים בין אזרחי המדינה היהודים והפלסטינים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גלעד מלאך, מאיה חושן, לי כהנר
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית, יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מאז תחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵ לה בשנים האחרונות בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים הללו, אך כדי להשלים לעצמם את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל מכנס לראשונה במקום אחד את רוב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, דפוסי הצבעה בבחירות לכנסת ואורחות חיים.
מכון ירושלים למחקרי מדיניותהמכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריק רודניצקי
תיאור: שאלת עמדתו של המיעוט הערבי במדינה כלפי ההגדרה של ישראל “מדינה יהודית” נמצאת כבר שנים אחדות על סדר היום הציבורי. דרישתה של ישראל מן המנהיגות הפלסטינית בשטחים להכיר בה כ”מדינה יהודית”, כחלק מהסדר הקבע בין הצדדים, וכן יוזמות חקיקה שהוצעו בכנסת מתוך כוונה לקבוע בחוק את ההגדרה “מדינת לאום יהודית”, התקבלו כולן בביקורת נוקבת, ועקיבה, מצד המנהיגות הפוליטית והאליטה האינטלקטואלית של הציבור הערבי. סקרי דעת קהל בקרבו מלמדים כי ההסתייגות מההגדרה “מדינה יהודית” קנתה לה אחיזה בחוגים נרחבים בתוכו. לנוכח מצב עניינים זה עולות כמה שאלות יסוד: מהן המשמעויות המעשיות בעיני הציבור הערבי במדינה הנגזרות מהגדרתה “מדינה יהודית”; האם ההסתייגות מהגדרה זו נובעת משיקולים אידאולוגיים או מסיבות פרגמטיות; האם הפרשנות הרווחת בציבוריות הישראלית יהודית להגדרת המדינה “יהודית ודמוקרטית” אינה תקפה בעיני הציבור הערבי; מהן העמדות הרווחות בציבור זה כלפי זכות ההגדרה העצמית של היהודים בכברת ארץ זו; מהן החלופות העולות לדיון בציבור הערבי להגדרה “יהודית ודמוקרטית”; ומהו אופייה הרצוי של המדינה בעיניו? באמצעות עיון מעמיק במקורות בשפה הערבית ובספרות מחקרית עשירה נחשף הקורא לפולמוס הסוער והנוקב המתחולל בחברה הערבית בישראל בסוגיות עקרוניות ומורכבות אלו. פולמוס זה הוא עוד אבן דרך בהתגבשות השיח הלאומי הערבי במדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חיים זיכרמן, לי כהנר
תיאור: האם אפשר להבחין בגוונים שונים של חרדיות? מהו יחסה של ה החברה החרדית הישראלית לציונות? האם אפשר לצפות שהחרדיות והישראליות ינועו זו לקראת זו, או שמא דווקא יתרחקו האחת מרעותה? הספר חרדיות מודרנית לוקח אותנו למסע ייחודי ומרתק אל קו הגבול שבין החרדיות לישראליות ובין קודש לחול. הוא מציג את התמורות העמוקות המתחוללות בעשור האחרון בתוככי הציבור החרדי, המביאות לסדיקת כוליותה של חברת הלומדים החרדית. מתברר כי התמורות ההנהגתיות, התרבותיות והכלכליות מכרסמות בחומת הבדלנות החרדית ויוצרות תת־קבוצה חרדית ישראלית, ההולכת ומתפתחת במהירות. לפני הקורא נפרשת תמונה רחבה ועדכנית של הזרמים החרדיים ונחקרת לראשונה קבוצת מעמד הביניים החרדי הישראלי המודרני, על הרגלי חייה ומאפייניה הפנימיים, החיצוניים והקהילתיים. בעזרת ראיונות עומק עם עשרות מרואיינים מציגים המחברים תמונה רחבה של חרדיות אקלקטית, המשלבת מחויבות עמוקה לתפיסת העולם החרדית בצד השתלבות ברשות הרבים הישראלית — בתרבות, בתעסוקה ובחברה. גם עתידה של החרדיות המודרנית, יכולתה לשרוד לאורך זמן והשפעתה האפשרית על חברת הלומדים המסורתית ועל הציבור הישראלי כולו נבחנים כאן לעומק ואולי אפילו מביאים עמם בשורה חדשה לחברה הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נעם זוסמן, יונתן וודבריג', סאמי מיעארי
תיאור: לתיאור מקיף ומהימן של ממדי הפשיעה במגזר הערבי יש חשיבות משני נימוקים עיקריים: ראשית, לאוכלוסייה הערבית מאפיינים ייחודיים שעשויים להשפיע על דפוסי הפשיעה בקרבה, ונתונים על דפוסים אלה יכולים לסייע לקבל החלטות — למשל ביחס להקצאת המשאבים למערכות של אכיפת החוק, החינוך והרווחה. שנית, נתונים אלה יכולים לסייע לעצב מחדש תפיסות ועמדות. לשם המחשה, בציבור הישראלי רווחת התפיסה שממדי הפשיעה נמצאים במגמת עלייה בחברה כולה, לרבות במגזר הערבי. אולם זוהי תפיסה שגויה שפוגעת במגזר הערבי ובאמון הציבור במשטרה, ותיאור מדויק של ממדי הפשיעה יכול לשנותה. אף על פי כן מתפרסמת רק מעט סטטיסטיקה פלילית, על אחת כמה וכמה סטטיסטיקה שנוגעת למגזר הערבי. מחקר זה נועד למלא חלק מהחסר. הוא מתאר את דפוסי הפשיעה במגזר הערבי, בהשוואה לממדיה במגזר היהודי, בשנים 2010-1990 . המחקר מבוסס בעיקר על קבצים מינהליים של מערכת אכיפת החוק, וכן על המידע על קרבנות עברה מתוך הסקרים החברתיים שהלמ"ס ערכה מתחילת שנות האלפיים ואילך.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: סאמי מיעארי, נסרין חדאד, חאג' יחיא
תיאור: גיל 18 הוא נקודת מפנה בחייהם של צעירים, שכן מבחינה רשמית, בעיני החברה והחוק, הם הופכים לעצמאים ואחראים ונדרשים לפלס לעצמם את הדרך אל תוך חייהם הבוגרים. מעבר זה כרוך בבחירות מורכבות, המהותית שבהן קשורה לכניסה למעגל העבודה או הלימודים העל–תיכוניים. מחקרים מראים כי צעירים רבים אינם משתלבים באחת משתי המסגרות ונותרים מחוץ למעגל התעסוקה או הלימודים. רק מעט מחקרים ישראליים עוסקים בתופעה הזאת של חוסר השתלבות, המכונה בשפה המקצועית "חוסר מעש", ורובם מסתפקים בתיאור כללי שלה. המחקר שלפנינו ממלא את החלל. הוא מתאר את התופעה בקרב אוכלוסיית הצעירים הערבים בישראל ובוחן את הגורמים שיכולים לנבא אותה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: בנימין לאו
תיאור: חוברת זו היא תוצר של סדרת שו”ת, חלק מהתכנית “זכויות אדם והיהדות בשטח”. עניינה של התכנית הטמעת משנה סדורה במערכות השלטון ובמרחב הציבורי בנושא זכויות אדם והיהדות בכלל ובשילוב ושוויון של אנשים עם מוגבלות בפרט. סדרת שו”ת שואפת לתת מענה הלכתי פרקטי לדילמות שאנשים עם מוגבלות נאלצים להתמודד עמן בחיי היום־יום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ליאת קוזמא, היבא יזבק
תיאור: ספר זה מבקש להציג תמונה בין־תחומית של סוגיות המעמד האישי והמגדר, מתוך התמקדות בנשים הפלסטיניות אזרחיות ישראל. את המאמרים בספר כתבו סוציולוגים, משפטנים וחוקרי המזרח התיכון, והם עומדים על הזיקה בין מעמד הפלסטינים בישראל ליחס המדינה כלפיהם, ולהשלכותיו של יחס זה על מעמד הנשים במערכת המשפט לענייני משפחה בפרט, ועל מעמד האישה בחברה בכלל. הספר עוסק במשולש היחסים בין נשים פלסטיניות בישראל, מערכת המשפט הדתית ומערכת המשפט האזרחית כחלק ממבט פוליטי, חברתי ופמיניסטי רחב יותר על החברה הפלסטינית, על יחסי פלסטינים־מדינה וגם על יחסי מגדר בישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: תמר שפירא, ח'אלד עראר
תיאור: הספר "סיפורי חיים של מנהלות ערביות במערכות ציבוריות בישראל" שופך אור על חייהן של עשרים וארבע נשים ערביות חלוצות שהגיעו לניהול במערכות החינוך והרווחה, על האתגרים שעמדו בפניהן כנשים בחברה הנמצאת במעבר ממסורת למודרנה, על דרכי ההתמודדות שלהן ועל נחישותן להגיע לעמדת מנהיגות. הסיפורים מציעים אשנב אל עולם חברתי עשיר ורב פנים ומאפשרים לקוראים להכיר את התחום הפרטי, המקצועי והציבורי כפי שהם משתקפים מעיני המרואיינות. בספר מוצגים הרקע הביוגרפי של המנהלות, הזוית המגדרית של מנהיגות וניהול, מנהיגות נשים בחברה הערבית והעצמה במשפחה. הספר דן בהיבטים פוליטיים־חברתיים של כניסת נשים לניהול, התקבלות המנהלות בחברה ותרומתן לחינוך הערבי ולחברה. ספר זה מעשיר את המחקר הקיים בהאירו את נקודת המבט של מנהלות ערביות כחלק מהמחקר על נשים בתפקידי מנהיגות וניהול. הספר יכול לשמש מקור לחוקרים, סטודנטים ומנהלים בחינוך וברווחה, ולמתעניינים בחברה הערבית בישראל.
מאת: ח'אלד עראר, עירית קינן
תיאור: ספר זה מבקש לאתגר את השוליות הכפולה, ולבסס דיון אקדמי וציבורי, שיתרום להנחת יסודות של הסתכלות רב־תרבותית על החינוך ועל החברה, כזו המותירה מקום ומרחב לשונוּת. ההחלטה לעסוק בשאלות אלה מונעת מתפיסת עולמם של העורכים, שעל פיה תפקידה של האקדמיה איננו מצומצם להוראה ומחקר לשם מחקר, אלא יש לה תפקיד ציבורי בחיפוש תמידי אחר האמת, במובנו כבחינת הסדר החברתי וכהבעת תפיסות חדשות לתיקון עוולות. הספר מהווה ניסיון ראשוני לעורר חשיבה על שכבות עומק בחינוך הערבי ובאופן בו הוא נתפס על־ידי הממסד היהודי, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בחינוך הערבי־פלסטיני בישראל על רבדיו: רובד הליבה של החינוך, רובד ההכשרה להוראה ומערכת ההשכלה הגבוהה. "ספר חשוב זה מקשר בין מערכת החינוך לבין סוגיות אישיות, חברתיות, תרבותיות ופוליטיות, נושא המקנן בצלו של הקונפליקט הישראלי־פלסטיני. הספר מכנס ממיטב החוקרים העוסקים בסוגיות הזהות, הנרטיב והרב־תרבותיות במוסדות האקדמיים בארץ, שיצרו יחד מסגרת דיון רבת־פנים, שדנה באומץ לב בנושא המורכב. המסגרת והיסודות שמניח הספר מאפשרים דיון מעמיק הרבה מעבר לרובד הפוליטי, דבר שמאפשר לשתי הקהילות להביט באומץ לב אל תוכן ולהתיר לפחות חלק מהמורכבות הגדולה של ההוויה הנפרדת והמשותפת, בתקווה שהבנה זו תוביל גם לפתרונות נכונים יותר של השונות בתוך החיים המשותפים."
מאת: תמר גוז'נסקי
תיאור: עיסוק אופנתי בשילוב ערבים בהיי טק הישראלי אינו מעיד על צמצום בפערי השכר ובהסללה לעיסוקים שונים של יהודים וערבים. מחסור במהנדסים, במומחי תוכנה, ברופאים ובאחריות מדרבן חברות אחדות וגורמים בממסד הישראלי לתור אחריהם גם בקרב אזרחים ערבים. אולם שוק העבודה ומדיניות הממשלה ממשיכים לשכפל את המבנה המעמדי־חברתי, בו הערבים הם קודם-כל פועלים ומקבלי שכר נמוך. ב־1937 היה שכרו של פועל מתכת ערבי 69% משכרו של פועל מתכת יהודי. ב־2012, כחלוף 75 שנה, היה שכרו של עובד ערבי בעל השכלה של 16 שנים ויותר - 66% משכרו של עובד יהודי בעל השכלה דומה. הדיון בספר זה מלמד כיצד נשמר בישראל הפער המשמעותי בשכר בין עובד ערבי לעובד יהודי; כיצד פועל מנגנון של אפליה כאשר לפי מגילת העצמאות ישראל מחויבת לקיים "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"; מה העלויות החברתיות של הנישול והאפליה הלאומית; מה אפיין את מאבקיהם של ארגוני פועלים ערבים ושל שכירים ערבים; כיצד טיפחה ההסתדרות תודעה של פילוג לאומי ויישמה אותה; מדוע אמצעי דיכוי משפטיים־מנהליים כמו הממשל הצבאי פינו מקומם למנגנון אפליה כלכלי ולרדיפות פוליטיות ממוקדות; כיצד למרות זאת נבנתה ונבנית מסורת המאבקים המשותפים של עובדים ערבים ויהודים; ומהם התנאים להצלחת המערכה נגד אפליה לאומית בעבודה. ספר זה ממשיך את הדיון, בו החלה המחברת בספרה "לחם עבודה, מעמד הפועלים הישראלי: מבט עכשווי והיסטורי" (פרדס הוצאה לאור, 2013).
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שרה אוסצקי - לזר, יוסף ג'בארין
תיאור: בשנים האחרונות אנו עדים לגל של הצעות חוק ושל חוקים שכבר אושרו על ידי הכנסת, הפוגעים בזכויות יסוד העומדות בבסיס הדמוקרטיה: חופש הביטוי והמחאה והשוויון לפני החוק. חלק מן החקיקה מופנה גם נגד עצמאותה של מערכת המשפט ונגד חופש הפעולה של ארגוני החברה האזרחית, ומסכן את הפרדת הרשויות הנהוגה בדמוקרטיה. למגמה זו יש השלכות פוליטיות, חברתיות וכלכליות על כלל אזרחי המדינה, אך היא פוגעת במיוחד בציבור האזרחים הערבים־הפלסטינים בישראל ומשפיעה על יחסו למדינה ועל קשריו עם הציבור היהודי. במקביל למתרחש בכנסת שוטף את הספֶרה הציבורית גל עכור של שנאה וגזענות, המערער אף הוא את היבטיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל ומסכן את יסודותיה המשטריים. מסוף שנת 2012 ולאורך 2013 פעלה במכון ון ליר בירושלים קבוצת דיון ומחקר בין־תחומית, בשיתוף עם המרכז היהודי־ערבי באוניברסיטת חיפה ועם "דיראסאת", מרכז ערבי למשפט ומדיניות. הקבוצה שמה לה למטרה לבחון תהליכים אלה ולנתחם מבחינה משפטית, חברתית, חינוכית ותרבותית, תוך השוואה למקרי חקר דומים בעולם. חברי הקבוצה בדקו לעומק היבטים מגוונים של הנושא על פי תחומי התמחותם. במסגרת פעילות הקבוצה נערכו כנסים ואירועים ציבוריים ברחבי הארץ, ועתה מקובצים מחקרי חבריה בספר המונח לפניכם.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ברעם ניר
תיאור: בשנים 2015-2014 יצא הסופר ניר ברעם למסע של יותר משנה בגדה המערבית במזרח ירושלים כדי ללמוד איך באמת חיים אנשים במקומות הללו, שבעיני רוב ישראלים הם עכשיו מחוז מעורפל לגמרי, שמשורטט רק בדמיון. רעם פוגש במסעו דמויות רבות ומגוונות במקומות שלפעמים קשה להאמין קיומם: בין השאר הוא פוגש פלסטינים אזרחי ישראל שכלואים מאחורי חומת הפרדה בירושלים וחיים בשכונותיהם כמו במערב הפרוע, סטודנטיות צעירות שהתאהבו במאחז שמעטים יודעים על קיומו, אסירי חמא״ס שהקימו אולפן לעברית וצעירי ישיבות ההסדר החשים שאלה רגעי האיפוריה של חייהם. הוא נתקל בשני נערים פלסטינים כפותים לצד כביש שומם לאחר שהסתערו על חיילים וסכינים בידיהם, ובהדרגה מגלה סיפור אחר לגמרי. בזמן המסע מתרחשים אירועים רבים: מהומות בהר הבית, רצח שלושה נערים יהודים, רצח נער ערבי בירושלים, מלחמה בעזה, הבחירות בישראל, גל חדש של אלימות ועוד. על רקע האירועים האלה, המטלטלים בין רגעים של נדיבות ותקווה לרגעי ייאוש ושרירותיות לב, ברעם משרטט ביושר תמונה פנורמית מרתקת ומפתיעה של הסכסוך הישראלי־פלסטיני בעת הזאת. הוא גם אינו מהסס לשלוח מבט אל העתיד, אל אפשרויות החיים שלנו בארץ הזאת. האם אנחנו שואלים את השאלות הנכונות בנוגע לעתידנו? דבר לא מובן מאליו במסע הזה, ברעם עצמו מגלה שלא תמיד דעותיו מתיישבות עם המציאות הנגלית לעיניו ושמדי פעם "בארץ שמעבר להרים" עליך לפקפק במראה עיניך.
עם עובד
מאת: משה הלינגר, יצחק הרשקוביץ
תיאור: קולות רבים מתריעים מפני הסכנה הפוטנציאלית שבציבור הציוני־דתי על רקע המחויבות האידאולוגית הגבוהה שלו לחזון ארץ ישראל השלמה. יש המתריעים אף מפני מלחמת אחים או פרצי אלימות קיצוניים שהציונות הדתית אוצרת בחובה, לטעמם. ואולם במרבית המקרים מדובר באיומי סרק והרוב המכריע של בני ובנות המגזר נותרים נאמנים למדינה ולמוסדותיה, מקפידים על ציות לחוק וחיים כאזרחים נורמטיביים. כיצד, אם כן, מתקיימות זו בצד זו שתי תודעות שונות כל כך כלפי הציבור הזה?
ספר זה מנסה לגעת בשורשיה של התופעה. הוא מציג תמונה פנורמית של המתחים שבין המחויבות למפעל ההתיישבות לבין הנאמנות למוסדות המדינה והציות לחוקיה. במרכזו עומד ניתוח האמביוולנטיות שמאפיין חוגים נרחבים בציונות הדתית כלפי המאבקים על יישוב חלקי ארץ ישראל השלמה. מתברר שאף שאירעו התנגשויות עם שלטון החוק, בכל זאת במקרים הטעונים יותר בלמה האידאולוגיה הציונית־דתית מגמות אנטי־ חוקיות קשות. עם זאת מגמות פנימיות בציונות הדתית עלולות להוביל, לראשונה, לשחיקה ממשית בשלטון החוק ולהגיע אף עד לסירוב פקודה נרחב. לאור המקום המרכזי של הציונות הדתית בישראל היום יש לסוגיה זו חשיבות ראשונה במעלה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גלעד מלאך, דורון כהן, חיים זיכרמן
תיאור: מחקר מדיניות 111: האם המדיניות הציבורית המקובלת היום לשילוב חרדים בתעסוקה יעילה? מה עומד בדרכם של חרדים שרוצים להשתלב בשוק העבודה? במה נכון להשקיע — רק בתעסוקת הגברים או גם בתעסוקת הנשים? האם הדגש צריך להיות בהכשרה, בהכוון או בהשמה?
למרות ההצלחות המרשימות בבניית פלטפורמות להכשרה ולהשמה, המגזר החרדי עודנו שרוי בעוני; השכר הממוצע והחציוני של העובדים החרדים עדיין נמוך ואינו מאפשר רווחה כלכלית וחברתית. שילוב החרדים בשוק העבודה הוא אפוא משימה לאומית מן המעלה הראשונה.
תכנית האב מנתחת את המדיניות הציבורית כלפי האוכלוסייה החרדית בשנים 2015-2003 בתחומי התעסוקה, החינוך, הצבא ותשלומי ההעברה; היא מציבה יעדי תעסוקה לעשור הקרוב, הכוללים, לראשונה, קידום תעסוקה איכותית לאוכלוסייה זו. התוצאה בטווח הארוך תהיה השוואת רמת ההכנסה של העובדים החרדים לזו של כלל העובדים במשק והמשך העלייה בשיעורי התעסוקה שלהם. אי־אפשר להפריז בתועלת הטמונה בכל אלו לחברה החרדית, למשק ולחברה הכללית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נתנאל פישר
תיאור: הגיור בישראל נמצא בלב הדיון הציבורי, אך מעט מאוד ידוע עליו: כמה אנשים מתגיירים בכל שנה ומהי החלוקה המגדרית בין המתגיירים? כמה מתגיירים נולדו בחו”ל וכמה בישראל? מדוע יש רבים המתחילים בתהליך ולא מסיימים אותו? האם החברה הישראלית והדתית תומכת בגיור? ומה עושה המנהיגות הפוליטית בנידון?
מחקר זה  (מחקר מדיניות 103) פורס את תמונת הגיור השלמה. הוא חושף לראשונה את נתוני הגיור במלואם ואת הישגיה וכישלונותיה של המדיניות הממשלתית בעשור האחרון. בהמשך לכך הוא מציע מגוון אפשרויות לקידום הגיור בישראל: הסברה, התגייסות ממשלתית וחברתית, ליווי, תמיכה ואימוץ גישה הלכתית ומקרבת.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אליעזר חדד, ידידיה צ' שטרן
תיאור: מחקר מדיניות 80: כרבע מאזרחי מדינת ישראל אינם יהודים. מחקר מדיניות זה בוחן את שאלת מעמדם מנקודת מבט הלכתית. האם על פי מקורות ההלכה אפשר להעניק להם שוויון זכויות מלא כמתחייב במדינה דמוקרטית? מהו מקומה של הזהות הלאומית הייחודית של בני המיעוטים במדינה יהודית?
המחקר מאתר בספרות ההלכה הקלסית שתי גישות להגדרת מעמד הנכרי הגר בקרב ישראל (המכונה "גר תושב"). גישה אחת מתנה את מתן הזכויות לנכרי בכך שיסכים לקבל עליו היטמעות חלקית בעם ישראל, שמשמעותה ויתור ממשי על זהותו הלאומית הייחודית; גישה שנייה מאפשרת לו לשמר את זהותו הלאומית אך אינה ממסדת את מעמדו בחוק. השינויים בנורמות הבין-לאומיות והקמת מדינת ישראל הציבו לפני חכמי ההלכה בדורנו אתגר חדש הקורא להם לבחון את ההיתכנות ההלכתית של מתן שוויון זכויות אזרחיות מלא לבני מיעוטים בלא שיוותרו על זהותם הלאומית הנפרדת. המחקר מתאר שישה מודלים הלכתיים שנוקטים חכמי ההלכה בדורנו שנדרשו לאתגר זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חיים זיכרמן
תיאור: שחור כחול-לבן הוא מסמך ראשון מסוגו, המבקש לתרגם את השפה ואת עולם המושגים החרדי באופן שיסבר את אוזנו של כל ישראלי. הוא מתאר את כל קשת הגוונים החרדית, את מסלול החיים ואת מעגל השנה הייחודיים לקהילה, ופורש את האידיאולוגיה המכתיבה את אורח החיים הנוקשה. בנוסף, הספר דן באופן מקורי ועדכני בפוליטיקה החרדית ובמשברי ההנהגה, התרבות והכלכלה, כמו גם בהתפתחויות הדרמטיות של העשור האחרון המעצבות מחדש את דמותו של החרדי הישראלי. (מן המעטפת האחורית).
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עפרה גרינברג
תיאור: נס עמים - יישוב יוצא דופן שתושביו הם אידיאליסטים נוצרים אזרחי הולנד וגרמניה שבאו לשהות בישראל פרק זמן מוגבל מראש. התושבים ויתרו על נוחות ועל רמת חיים גבוהה באירופה לטובת חיים סגפניים בארץ.
את שהותם הם מייעדים לעבודה וללימודים.
עבודה - כדי לקיים את עצמם וגם כדי לתרום לכלכלת ישראל באמצעות הידע המקצועי שהם מביאים מארצותיהם, ולימודים – לימוד והכרת החברה הישראלית, ובעיקר לימודי היסטוריה ויהדות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: רענן כהן
תיאור: הספר עוסק בפוליטיקה של המיעוט הערבי בישראל. היבטים תיאורטיים של התנהגות אלקטורלית; סקירת תולדותיה של הפוליטיקה; שסעים חברתיים בפוליטיקה הערבית; הכוח האלקטורלי הערבי - כל זאת ועוד.
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ
מאת: ז'ק קנו
תיאור: הזכות על הקרקע היא סלע המחלוקת בסכסוך בין יהודים לערבים.
מחבר הספר, ז`ק קנו, ריכז מידע עשיר ומפורט בנושא מורכב זה. הספר מתמקד בשלוש תקופות היסטוריות עיקריות: תקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל, התקופה שבין הקמת המדינה ומלחמת ששת הימים והתקופה שלאחריה.
החלק הראשון של הספר סוקר את השאלות הקשורות במצבן החוקי של הקרקעות בארץ ישראל ובבחינת המדיניות הקרקעית היהודית בתקופת המנדט הבריטי והשפעותיה על הפלח הערבי.
החלק השני דן בזירוז תהליך העברת הקרקעות לרשות המדינה בידי ממשלת ישראל בשנים הראשונות לאחר קום המדינה והשלכותיו על האוכלוסייה הערבית בארץ.
החלק השלישי מנתח את המדיניות הקרקעית של ממשלת ישראל בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: שגיא אלבז
תיאור: השתתפותה של קבוצת המיעוט במערכת הפוליטית, קרי בפרלמנט ובממשלה, מקנה לה את האפשרות להשפיע, באמצעות נציגיה, על אורח חייה ובמקביל לקחת חלק פעיל בעיצוב דמותה של המדינה.
לעומת זאת, קבוצה הסובלת מתת ייצוג, שמשמעותו היעדר יכולת השפעה על מעגל מקבלי ההחלטות, תיעדר מבמות ייצוג אחרות, ובהן אמצעי התקשורת.
ביסוד חיבור זה עולה השאלה האם קיים קשר מובהק בין היקף ואיכות הסיקור של המיעוט הערבי בישראל לבין מעמדו הפוליטי והכלכלי במדינה.
התזה שעומדת בלב הספר נשענת על ההנחה שדפוסי הסיקור של האזרחים הערבים הושפעו במידה רבה משני מרכיבי יסוד בתרבות הפוליטית הישראלית. הראשון הוא מדינה יהודית המגלמת את תמצית הרעיון הציוני: זכות העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל. המרכיב השני הוא תרבות הביטחון המוגדרת כמכלול של ערכים צבאיים החודרים לתחומים אזרחיים ומעניקים לגיטימציה לפיתרון בעיות פוליטיות בדרכים כוחניות. כדי להוכיח את טענתו, המחבר בוחן שמונה אירועי מדיה מרכזיים, קונפליקטואליים וקונצנזואליים, בהקשר של יחסי הרוב היהודי והמיעוט הערבי. לצד ניתוח תוכן מעמיק, המבוסס על השוואה בין העיתונים "ידיעות אחרונות" ל"הארץ", הספר מכיל ראיונות עומק עם פוליטיקאים ועיתונאים בכירים, יהודים וערבים, השופכים אור על דפוסי העבודה של העיתונות העברית ועל מידת המעורבות של פוליטיקאים וגורמי ביטחון בייצוג המיעוט הערבי.
על המחבר ד"ר שגיא אלבז, מומחה לתקשורת פוליטית, לימד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת ת"א; חוקר ייצוגי מיעוטים ואליטות, עיתונות שלום, יחסי צבא-תקשורת ומסגרות מדיה כלכליות.
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ
מאת: נתן שור
תיאור: לפנינו סקירה כללית על תולדות הקראים, עלייתם וירידתם מאז התהוות הכת בתקופת התלמוד ועד ימינו.
הספר דן בקשר בין הקראות לבין המגילות הגנוזות, צמיחת הכת בימי ענן, תור הזהב ותקופת הפאר בימי הביניים, ההלכה הקראית והוויכוחים עם היהדות הרבנית, התיישבות הקראים בירושלים, המרכז הקראי בתורכיה, גורלם של קראי אירופה בימי השואה, שרידי העדה הירושלמית הישנה, מצב הקראים במדינת ישראל כיום וכו'.
מוסד ביאליק
מאת: קימי קפלן, נורית שטדלר
תיאור: בשנים האחרונות אנחנו עדים לנוכחות גוברת של חרדים וחרדיות בחברה, בכלכלה ובתרבות בישראל.
הם פוקדים מרחבי הכשרה מקצועית ותעסוקה ומבלים בקניונים; הם פעילים במפעלי החְזרה בתשובה; רבים מהם מתגוררים בערים החרדיות החדשות, הסמוכות לשני צדי הקו הירוק; הם נוכחים באמצעי התקשורת, בקולנוע ובתיאטרון; מקומם לא נפקד מכוחות הביטחון; והם תובעים לשנות נורמות התנהלות במרחב הציבורי הכלל-ישראלי.
לא מפתיע אפוא שבשיח הציבורי, במוסדות השלטון והציבור ובקרב יזמים ובעלי עסקים יש עיסוק רב בסוגיית מקומם וצורכיהם המיוחדים של חרדיות וחרדים סביב השתלבותם בחברה.
הסיבות העיקריות לעיסוק זה הן הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית, פריסתה הגיאוגרפית והשפעת גידולה על חוסנה הכלכלי של המדינה בהווה ובעתיד.
המחקרים המכונסים בספר מהישרדות להתבססות: 'תמורות בחברה החרדית בישראל ובחקרה' מציגים, כל אחד בדרכו, כמה זירות שההתבוננות בהן מלמדת שהחברה החרדית מתחזקת ואף מרחיבה את שורותיה.
בניגוד לרטוריקה החרדית הרשמית, שמוסיפה לשדר תודעת איום קיומי, מדובר במעבר מחברה שנאבקה על הישרדותה לחברה המקרינה חוסן פנימי וביטחון עצמי קולקטיבי.
המעבר מהישרדות להתבססות מלווה בהרבה לבטים ומתחים פנימיים, ויש לו השלכות מכריעות על אופני ההתבוננות בחברה זו, על חִקרה, על הבנתה ועל כמה שיקולים שרלוונטיים לכל דיון במדיניות חברתית ארוכת טווח שנוגעת לחברה החרדית בפרט ולחברה בישראל בכלל.
ספר זה מזמין את קוראיו ואת השיח הציבורי בישראל לתת את דעתו על מעבר זה, על כל משמעויותיו.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: ליאורה גביעון
תיאור: חקר האוכל הפלסטיני במדינת ישראל שופך אור על הקשר שבין התפתחויות בספרה הפוליטית והכלכלית לבין התפתחויות בספרה הקולינרית.
המטבח הפלסטיני במדינת ישראל פועל בשני מרחבים. כמערכת של ידע פרקטי, הוא משמר ידע קולינרי מסורתי והופך אותו למזוודת כלים נשית המאפשרת לקיים תפקידים נשיים מסורתיים.
במקביל, המטבח הפלסטיני מקשר בין השיח הקולינרי לבין השיח הפוליטי. המפגש בין שתי רמות השיח מעורר שאלות העוסקות בזכאות לאדמה, זהויות פוליטיות ולאומיות ודרגות השתתפות בחברה הישראלית.
ד"ר ליאורה גביעון היא מרצה מן המניין במכללת סמינר הקיבוצים וגם מלמדת במחלקה למדעי התזונה באוניברסיטה העברית. תחומי עיסוקה הם הסוציולוגיה של האוכל והגוף, זהויות אתניות וזהויות לאומיות. מחקריה עוסקים בהבניה החברתית של מטבחים לאומיים ואתניים, בגורמים המעצבים ומשנים מטבחים, בנסיבות החברתיות שבהן קבוצות לאום משתמשות במטבחן לצורכי פרנסה או גיבוש זהות לאומית ובקשר שבין ידע קולינרי לבין עוצמה פוליטית וכלכלית.
ד"ר גביעון למדה לתואר ראשון ושני במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תלֿאביב ואת לימודי הדוקטורט שלה עשתה באוניברסיטת ניוֿיורק.
כרמל
מאת: רבקה פלדחי, יוליה לרנר
תיאור: יותר מעשרים שנה עברו מאז הגיעו לישראל כמיליון אזרחים לשעבר של חבר המדינות העצמאיות שהיו לפנים ברית המועצות. תפיסותיהם ואורחותיהם של "הרוסים", חברי הקולקטיב דובר הרוסית, הנתפסים לפעמים כמי שחיים ב"גטו רוסי", עודם בגדר חידה בעיני רבים בחברה הישראלית הוותיקה.
הספר הזה משמיע את קולן של מגוון קבוצות המשתייכות לקולקטיב דובר הרוסית בישראל: האינטליגנציה; הקהילה ההומו-לסבית; ותיקי מלחמת העולם השנייה; הורים צעירים; סטודנטים למדעי החברה והרוח; נערות אולפנא; משתתפים בתוכנית נעל"ה; מוזיקאי רוק; צרכנים של חנויות המזון הרוסיות; ועוד.
קולותיהם שונים זה מזה, אך כולם מדברים רוסית וממחישים את ההטרוגניות העצומה שמאפיינת את דובריה בישראל.
מחברי המאמרים המובאים כאן ועורכות הספר הציבו לעצמם את האתגר לפענח את ההטרוגניות הזאת ולדבר על תרבותם של דוברי הרוסית בישראל כעל תרבות ישראלית, כלומר תרבות המיוצרת בישראל, בתוך הישראליוּת.
מקרי הבוחן המתוארים במאמרי הספר מראים כיצד האתוס הלאומי הישראלי, מערכות סימבוליות ושיחים אידיאולוגיים-פוליטיים המארגנים את המרחב התרבותי בישראל נוכחים במתרחש בתוך הקולקטיב הדובר רוסית ואף מעצבים את הדינמיקה בתוכו.
הספר מראה שהמושג "גטו רוסי" ו"גטואיזציה" של הנושא הרוסי אינם מאפשרים הבנה של המתרחש בקולקטיב הדובר רוסית בישראל, ולא זו בלבד, המחקר מראה כי גם את המתרחש היום בחברה הישראלית בכללותה אי-אפשר להבין עוד בלי נקודות המבט "הרוסיות".
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: שלמה סבירסקי
תיאור: הספר מתחיל בתיאור שלוש מערכות חינוך שהתקיימו ערב הקמת המדינה - זו הערבית, של של קהילות היהודים במזרח (עדות המזרח - המכונים 'ספרדים') וזו של היישוב היהודי בארץ-ישראל.
הוא מתעד את השתלטותה של זו האחרונה על שתי האחרות, תוך כדי שימור ההפרדה בינהן.
הספר עוקב אחר תהליך התהוותם של מסלולי חינוך נפרדים - הפיכת התלמידים והתלמידות המזרחיים ל'טעוני טיפוח', גיבוש הגישה הרעיונית של "חינוך מפצה" ו"הוראה משקמת", פיתוח החינוך המקצועי, הרפורמה ואינטגרציה.
במערכת החינוך כפי שהיא מוצגת כאן, המפסידים הם רבים - והזוכים מעטים.
על כן מצביע המחבר על כיווני פיתוח חדשים.

ברירות הוצאה לאור
הצג עוד תוצאות