נמצאו 324 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: שחר בורלא
תיאור: מהי תפוצה וכיצד היא נוצרת? מה הפך את התפוצה לתופעה פופולרית כל כך בעשרים השנים האחרונות, כיצד היא מעצבת את זהותם של חבריה ומה חשיבותה הפוליטית למדינת האם? ספר זה מבקש לענות על שאלות אלה ואחרות באמצעות הבנת פעילותו של מנגנון הדמיון הפוליטי ודרך פעולתו, כגורם מחבר ומאחד, במדינת הלאום ובתפוצה. הספר מציג סקירה מקיפה של הוגים שדנו בדרך פעולתו של הדמיון הפוליטי – אפלטון, קאנט, טיילור ואנדרסון – וכמו כן מציג מודל ייחודי לתיאור דרך פעילותו של הדמיון הפוליטי בתפוצה. על בסיס תיאורטי זה מציג הספר את הדרך שבה האליטה הפוליטית בישראל מנסה להבנות את זהות התפוצה היהודית. באופן הזה נחשפים שני נרטיבים מנוגדים שמדינת ישראל משדרת לתפוצה – האחד מתאר ישראל "חזקה, מגנה ומצילה" ואילו השני מתאר ישראל "חלשה וזקוקה לעזרה". ספרו של שחר בורלא קושר את שני הנרטיבים המנוגדים האלה למושגי מפתח כמו סוכני דמיון ומטרות פוליטיות וחושף את המניעים הכלכליים-פוליטיים המסתתרים מאחוריהם. בתוך כך מתבהרים מאפייניה של התפוצה בכלל ודרך פעולתו של הדמיון הפוליטי בפרט. ייחודו של הספר אינו נובע רק מהשילוב החדשני בין תיאוריה של דמיון פוליטי ללימודי תפוצה בבחינה פרקטית של יחסי ישראל ותפוצותיה, אלא גם מיכולתו להשקיף על החברה ועל הפוליטיקה הישראלית דרך יחסה לתפוצותיה.
רסלינג
מאת: יורם פריד, גדעון ביגר
תיאור: מעורבות צה"ל בהכוונה ותכנון התעשייה והתשתיות האזרחיות מיד עם תום מלחמת העצמאות נבעה ממספר סיבות אשר לא רק תלויות אחת בשנייה אלא גם משפיעות זו על זו: "תפיסת האיום", כלומר החשש מפני סבב לחימה נוסף מול מדינות ערב; התפיסה שהמלחמה המודרנית היא מלחמה טוטלית בין עמים, לא רק בין צבאות; ההבנה שפוטנציאל המלחמה של מדינות ערב גדול לאין שעור מזה של מדינת ישראל; הקביעה שצה"ל הוא הגוף היחיד המוסמך לקבוע את עקרונות הביטחון הלאומי, מכיוון שהגופים האזרחיים אינם מודעים לצרכים הביטחוניים של המדינה. מבחינת צה"ל כל ההיבטים האזרחיים במדינה, בדגש על התעשייה האזרחית, נתפסו כחלק מרכזי בפוטנציאל הלחימה של צה"ל וכגורם מכריע בניצחון ובשיקום המדינה לאחר מכן. מסיבות אלו דרשו בצה"ל להיות מעורבים בכל הקשור למיקומם של מפעלים ותשתיות וצורת בנייתם, באופן כזה שיענה על שתי דרישות מרכזיות: שישרתו את צה"ל ואת המאמץ המלחמתי, ושניתן יהיה להגן עליהן בזמן מלחמה כדי שימלאו את הדרישה הראשונה. מהתיאור ההיסטורי המובא בספר עולות מספר מסקנות ביחס לקשר בין צה"ל לחברה האזרחית: צה"ל לא חרג מכללי המשחק הדמוקרטיים; מעורבות זו לא נבעה מרצון למיליטריזציה או דומיננטיות אלא מחשש אמיתי שהדרג המדיני אינו מבין את צרכי הביטחון; בשנים אלו הייתה דומיננטיות אזרחית אשר באה לידי ביטוי בדחייה והתעלמות מדרישות הצבא; יש לראות את תפיסת הביטחון בצורה הוליסטית ורחבה. זאת ועוד, השאלות אשר נבדקות לאורך הספר, כמו למשל מי אחראי? מי מתכנן? מי מכוון? ולמי יש את הכוח והסמכות להחליט? – שאלות אלה ואחרות עדיין מלוות את יחסי צה"ל עם החברה האזרחית.
רסלינג
מאת: אומי לייסנר
תיאור: לאורך ההיסטוריה היוותה הלידה אתר מרכזי לניהול מאבקי שליטה על גוף האישה. תחילה הייתה ידן של כוחות הדת על העליונה, ועם הזמן התחזקה אחיזת המדינה בתחום. במאות האחרונות נוסף למערכה מאבק פרופסיונלי. במקור דובר בשאיפת הרופאים להוציא מידי המיילדות את רשות הטיפול בלידות רגילות (לא-פתולוגיות), אבל מאז הצטרפו גורמים נוספים לרשימת המרוויחים מאירוע הלידה, למשל מוסדות אשפוז, מיצרי טכנולוגיות רפואיות, עורכי דין ועוד. כך הפכה היולדת למעין "משאב טבע" שאותו ניתן "לכרות", בעוד שצרכיה וזכותה לאוטונומיה גופנית נשארו לרוב הרחק מאחור. ספר זה עוקב אחר התפתחויות אלה כפי שהתרחשו בזירה המקומית; הוא מתמקד בסעיף חוק הביטוח הלאומי (1953) אשר לפיו רק נשים שאושפזו ללידה זכאיות למענק אשר חלקו ניתן לאם לטובת רכישת ציוד לתינוק וחלקו לבית החולים, לטובת הוצאות האשפוז. לימים הסכימו בתי החולים לחדול לדרוש סכומים נוספים מהיולדת עבור הטיפול שקיבלה בפועל, בשל קבלת "מענק אשפוז" אחיד בתמורה לכל יולדת – בתנאי שהסכום עלה על ההוצאות שנדרשו בלידה בדרך כלל. כך הפכו היולדות שנזקקו להכי מעט טיפול למייצרות הכי הרבה רווח עבור מוסדות האשפוז. עם זאת, הלכה למעשה, בתי החולים בארץ מעולם לא היו ערוכים לקבלת כלל היולדות כראוי, ובנסיבות של מצוקה במיטות אשפוז ובתקנים למיילדות התגברה רמת ההתערבות הרפואית השגרתית בלידה והידרדרו תנאי האשפוז. בנסיבות אלה ניתן היה לצפות לפיתוח מערך לניהול לידות חוץ-אשפוזיות, כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם. בפועל העדיפו הרשויות לפתוח את דלתות בתי החולים למגוון שירותים פרטיים ליולדות, כלומר שבמקום לרופף את חובת אשפוז היולדות או לשפר את תנאי האשפוז, הוחלט לנצל אותם ליצירת רווחים נוספים.
רסלינג
מאת: בנימין גדרון, יסכה מוניקנדם־גבעון, ענבל אבו, אורן קפלן
תיאור: המשבר העולמי של השנים 2008-2009 הוכיח בצורה מובהקת את פגיעותם של ציבורים רחבים, מוסדות וארגונים הפועלים במסגרת השיטה הכלכלית הנאו-ליברלית. משבר זה הוציא המונים לרחובות בפעילויות מחאה חברתית בכל העולם, פעילויות שהתמקדו בדרישה לצדק חברתי ושהקיפו מאות-אלפים גם בישראל. במקביל למחאה נגד השיטה המיטיבה עם בודדים ופוגעת ברבים, פיתחו יזמים יצירתיים מערכים עסקיים המשלבים בפעילותם מטרות חברתיות (או סביבתיות), מערכים עסקיים אשר אינם קיימים לצורך מקסום רווחים בלבד. ליד יוזמות אלה, הנקראות בשם הכולל "עסקים חברתיים", התפתחו גם מערכי מימון והשקעה חדשים – המבקשים להפיק, מעבר לתשואה הכלכלית, גם תשואה חברתית (או סביבתית) – הנקראים בשם הכולל "השקעות חברתיות". פעילויות אלה התפתחו במיוחד בעשור האחרון – ניתן לראות בהם תשתית ל"כלכלה החברתית". לשילוב של שיקולים חברתיים בפעילות כלכלית יש היסטוריה של מאות שנים. הדפוסים המאפיינים את ההתפתחויות האחרונות ואשר הופכים את ה"כלכלה החברתית" ל"חדשה" הם מרכיב היזמות של פרטים והתשתית הטכנולוגית הענפה המושפעת בישראל בעיקר מיזמות בתחום ההיי-טק. הספר שלפניכם מנתח את המקורות ההיסטוריים והאידיאיים של הכלכלה החברתית החדשה בישראל; הוא מציג דוגמאות לביטוייה הארגוניים בתחום העסקים החברתיים וההשקעות החברתיות בעולם; הוא מביא ממצאי מחקר של ארגוני כלכלה חברתית בישראל שנאספו במסגרת מחקר השוואתי בינלאומי בכ-50 מדינות.
רסלינג
מאת: אבנר ברנע
תיאור: דניאל כהנמן (חתן פרס הנובל לכלכלה) ציין ש"היכולת להיות מופתעים הוא היבט מהותי של חיינו המנטליים; ההפתעה היא האינדיקטור הרגיש ביותר לאופן שבו אנו מבינים את עולמנו ולציפיות שלנו ממנו". במוקד הספר את זאת לא צפינו עומדת השאלה כיצד מתמודדות מדינות, באמצעות ארגוני מודיעין, עם הפתעות אסטרטגיות, לצד בדיקת דרכי ההתמודדות של ארגונים עסקיים-כלכליים עם התפתחויות בלתי-צפויות. ארגוני מודיעין, קברניטי מדינות ומנהלים בכירים בתחום העסקי משקיעים מאמץ גדול על מנת למנוע הפתעות אסטרטגיות, אבל בפועל הם ממשיכים להיות מופתעים. ארגוני מודיעין עוסקים שנים רבות בשאלה כיצד לשפר את היכולות שלהם על מנת למנוע הפתעות אסטרטגיות. העדר התרעה ביחס לאיומים קריטיים המתפתחים בתחום העסקי מציג בעיה דומה אשר לא זכתה לדיון מספק. ספרו של אבנר ברנע מתמודד עם שלוש שאלות מרכזיות: מה ניתן ללמוד מניתוח השוואתי של כשלונות מודיעיניים, בתחום הלאומי והעסקי, על מנת להעשיר את הבנתנו ביחס לסיבות לכישלונות מודיעיניים? מה ניתן ללמוד מניתוח השוואתי של כשלונות מודיעיניים בשני סוגי הפתעות: הפתעה מרוכזת והפתעה מפוזרת; כיצד יכול המחקר ההשוואתי של כשלונות מודיעיניים בתחום הלאומי והעסקי לתרום לשיפור ההיערכות של מדינות, כלכלות ועסקים להתמודד עם הפתעות אסטרטגיות? הספר בוחן את כשלונות המודיעין מנקודת מבט חדשה המאפשרת לסווג הפתעה אסטרטגית לפי ארבעה ממדים. על סמך ניתוח ארבעה מקרי בוחן של כשלונות מודיעיניים, שניים בתחום המודיעין הלאומי (מתקפת 9/11 והאינתיפאדה הראשונה) ושניים בתחום העסקי-כלכלי (המשבר הפיננסי בשנת 2008 וקריסת IBM בשנת 1993), ניתן להבין טוב יותר את תופעת הכשלון המודיעיני.
רסלינג
מאת: זהר מיכאלי
תיאור: חנה ארנדט טענה שהמסורת, כלומר רעיונות וסטנדרטים שנסמכנו עליהם כ"מעקה" בתהליך החשיבה, נותקה במודרנה. הנאציזם, למשל, הרס את המדד המוסרי שלנו, החוק איבד מאמינותו כשהורה לרצוח, ורעיון הסמכות גווע עם מות אלוהים אחרי ניטשה. ה"מעקה", שהפך להיות לא רלבנטי, מנע מאנשים להבחין בהופעתה של הטוטליטריות. לכן החשיבה צריכה להתחיל מהניסיון ולא מרעיון מוכן מראש. ומכיוון שהניסיון הוא זרימה, לחשיבה אין סוף, כך שעלינו "לעלות ולרדת במדרגות ללא מעקה" ולהסתמך על אחריות עצמית, דבר שאינו דורש ידע אלא תרגול. ארנדט חיברה את ספרה "משברים ברפובליקה" העוסק במחאות נגד מלחמת וייטנאם בשנות ה-60 כתרגיל חשיבה פוליטית מעין זה. זהר מיכאלי מתבונן דרך ספר זה במציאות הפוליטית בישראל כפי שהשתקפה במהלך ההפגנות נגד ממשלת נתניהו על מנת להראות את האתגר שארנדט מציבה להבנתנו את המשמעות של פוליטיקה בכלל. במקום קְרֵדו, ארנדט מציעה עקרונות לחשיבה על מה שאנו עושים; נגד המסורת המערבית שצמצמה את משמעות הפוליטיקה כיום לשאלה "מי שולט במי?" היא מביאה איתה רוח רפובליקנית של שלטון עצמי בהשראת המהפכה האמריקאית. על בסיס ההבחנה שלה בין כוח לאלימות ניתן לומר שהכוח אינו נובע מתוך השלטון אלא מדעות האזרחים. אזרח נועד להיות שותף פעיל בהליך הפוליטי. מכיוון שממשלות בנות-זמננו – בשיטה הרפרזנטטיבית המנוונת של דמוקרטיות לא פחות מאשר במשטרים אוטוריטריים – החליפו את כוחן, כלומר את אמון הציבור, באלימות של ביורוקרטיזציה דכאנית של החיים הפוליטיים ("שילטון האף אחד"), אזי היחסים בינן לאזרח התבטלו והאלימות בחברה נמצאת בעלייה. לטענת ארנדט, המוצא היחיד ממגמת הצנטרליזם השלטוני הוא מהפכה, במטרה לייסד דגם חדש של ממשל עם צורה אופקית של כוח. המחאה נגד נתניהו לא הולידה דגם פוליטי חדש, אבל האקטיביסטים שנסמכו על "חשיבה ללא מעקה" של צורות מחשבה פוליטית עייפות שלא הובילו בהכרח לבהירות כלשהי (ימין, שמאל, קפיטליזם, סוציאליזם), הובילו בסופו של יום לרפורמה ולהצלת הדמוקרטיה.
רסלינג
מאת: לב גרינברג
תיאור: כיצד ניתן להסביר את המהפך שהתחולל בחברה הישראלית – בין ימי האופוריה והפתיחות לשלום של הסכמי אוסלו לקבורתו הפומבית ימים ספורים לאחר פרוץ האלימות באוקטובר 2000? הספר שלום מדומיין, שיח מלחמה הוא ניסיון ראשון מסוגו להתחקות בצורה מקיפה ושיטתית אחר התהליכים שהובילו לאובדן התקווה. ספרו של לב גרינברג מסביר בצורה בהירה כיצד נוצרה הנכונות המחודשת (בתיווך הפוליטיזציה של צה"ל) להקרבה ולתמיכה בעימות אלים ומתמשך – עד הניצחון. אבל לא מדובר בצייד אשמים, לא בצד כלשהו (הפלסטיני או הישראלי, מתונים או קיצונים) וגם לא במנהיג כלשהו (ערפאת, ברק, נתניהו, פרס, רבין או שרון), שכן המנהיגות אינה אלא ביטוי של הלך רוח ציבורי, של תהליכים פוליטיים וכוחות פנימיים וחיצוניים המופעלים עליה. שלום מדומיין, שיח מלחמה עוסק במנהיגות הישראלית בהקשרה הרחב – בהצלחתם של רבין ושרון, במשבר המנהיגות שנפער בפוליטיקה הישראלית לאחר הסתלקותם הפתאומית, ובכישלונם של פרס, נתניהו וברק, כמו גם הצמד אולמרט-פרץ במלחמת לבנון השנייה. שלום מדומיין, שיח מלחמה דן בתהליך פוליטי מורכב שאפשר לדמיין שלום, לדמיין מציאות חדשה, אך הקשה על מימוש הדמיון. הספר מנתח מדוע בסופו של דבר התהליך קרס והוביל לעימות אלים מחודש, אכזרי וארוך יותר מבעבר, כזה המונע אפילו לדמיין כיצד ניתן לצאת ממעגל האלימות ולשוב להידבר על שלום.
רסלינג
מאת: דינה זילבר
תיאור: על אחד הקירות במשרד המשפטים תלויה שורה של פורטרטים. אלו הם אחד עשר היועצים המשפטיים של הממשלה שכיהנו בתפקיד מאז קום המדינה. האחד עשר שתלויים כך על הקיר - חנוטים בחליפותיהם וחנוקים בעניבותיהם – עמדו במרכזן של הפרשיות המשפטיות שטלטלו את המדינה. כל אחד מהם קם ברגע נתון על רגליו ואמר למנהיגי המדינה: עד כאן! – לא יעבור! הרגעים האלה שבהם התרחש העימות, בין היועצים המשפטיים לממשלה ובין הדרגים הפוליטיים שמינו אותם לתפקיד, היו רגעים מכוננים בתולדות המדינה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ניר קידר
תיאור: מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שלא אימצה חוקה בסמוך להקמתה. מה הסיבה לכך? האם ראש הממשלה דוד בן־גוריון באמת התנגד לחוקה כי לא רצה מסמך משפטי שיגביל את כוחו? וכיצד קשור הוויכוח על החוקה לשאלות המטרידות את החברה הישראלית כיום בעניין "חוק הלאום", הדמוקרטיה הישראלית, יחסי הצבא עם הדרג הפוליטי ומעמדה של מערכת המשפט? הספר בן־גוריון והחוקה שופך אור חדש על פרשת החוקה ומזמין את הקוראים לחשיבה אחרת על עיצובה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: רוברט ט' סטנפורד, פרנק נ' הורטון, ריצ'רד ס' שווייקר, צ'רלס ו' וולן הבן, גארנר א' שרייבר
תיאור: הספר שלפניכם הוא מסמך היסטורי רב חשיבות, שנכתב על ידי חמישה חברי קונגרס אמריקאים על רקע מלחמת וייטנאם, והשפיע על מקבלי ההחלטות בממשל ניקסון שביטל את גיוס החובה בארה"ב )נושא שהיה גם חלק מהבטחת הבחירות של ניקסון(. בדצמבר 1972 גויס ג'פרי מלינגר, החייל האחרון שגויס בגיוס חובה בארה"ב. הספר שלפניכם מפרט בצורה שיטתית את הסיבות המעשיות והמוסריות בגינן ראוי לעבור למודל צבא מתנדב, כמו גם את הפעולות המעשיות שננקטו בארה"ב כדי לעבור למודל הזה. בישראל מעורר הדיון בגיוס החובה רגשות עזים המונעים לעיתים את הדיון המושכל לגביו. מטרתו של הספר היא להציג את הטיעונים לגבי מודל הגיוס ההתנדבותי־המקצועי בצורה ברורה ומובנת.
על מנת שנוכל לבחור בשיטת הגיוס המתאימה לישראל ראוי לגלות כי קיימות אפשרויות שונות לבנייה של כוח צבאי. כמו גם להבין את ערך הרצון החופשי של המשרתים בצבא כגורם המשפר את יכולותיו ועוצמתו.
הוצאת אנכי
מאת: אלי אבידר
תיאור: מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי? מאז קום המדינה ידעה ישראל מנהיגים משמאל, שגישושי השלום הנלהבים שלהם נענו בטרור ובשפיכות דמים, ומנהיגים מימין, שהכרזותיהם הלוחמניות שידרו לצד שני דווקא חולשה. אלה וגם אלה השיגו את התוצאות ההפוכות מאלה שקיוו להן. למה, בעצם? מה משבש בצורה כה מסוכנת את הדיאלוג שלנו עם העולם הערבי? האם באמת אין פרטנר, או שמא לא למדנו את שפתו? ספרו של אלי אבידר, 'התהום', מנסה להשיב בכנות ובאומץ על שאלות יסוד אלה.
אגם הוצאה לאור
מאת: ישראל דנציגר
תיאור: הזמנה לשרת ציבור מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הציבוריות הישראלית ומשרדי הממשלה, ואל עבודתם של השרים ופקידי הציבור. בספרו חושף דנציגר את שיתופי הפעולה, את קרבות האגו, את הלכלוכים וההתמודדות עם הכפשות, כמו גם את הטוב הרב לצד האתגרים, המורכבויות והכשלים בעבודת המגזר הציבורי.בין שלל הדוגמאות, הוא מביא את העקרונות הבסיסיים לכל מנהיג ציבור – ובמיוחד קורא לבוא להטות שכם ולשרת ציבור.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: איל השקס
תיאור: במקום הגישה המוכרת, שגרסה שהסכמים מדיניים מקיפים יביאו לקשרים כלכליים, כיום שולטת גישת גשרי הכלכלה: התמריצים לקשרים כלכליים מסייעים ויסייעו להגיע לקירבה מדינית, בין ישראל למדינות ערב. "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות ובחריין, הם דוגמה מובהקת למגמה זו, אך הם רק קצה הקרחון. מדינות ערב רוצות בקשר עם ישראל, לא כי הן אוהבות את ישראל (הן לא), אלא כי הן אוהבות את עצמן. אלו נאבקות יום יום עם בעיות דרמטיות - שפתרונן נמצא במידה רבה בחדשנות הישראלית ובמיקומה הגיאוגרפי – בנושאי מים, חקלאות, אנרגיה, מסחר, תעסוקה ועוד. הצורך בקשרים כלכליים הוא הדדי ובשונה מחלום העבר בדבר "מזרח תיכון חדש", בפני ישראל, המגזר העסקי והאזרחים ניצבות הזדמנויות כלכליות ומדיניות היסטוריות, שאסור להחמיצן.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: שלמה עוגן גולדמן
תיאור: אתגר הטרור מעורר עניין רב בקרב קובעי המדיניות, המוסדות הכלכליים ואזרחים מהשורה; מוקד העיסוק בו הוא מחקרי-אקדמי ואקטואלי גם יחד. עם זאת, ברוב הזמן אנשי האקדמיה מנהלים את השיח ביחס לטרור בינם לבין עצמם. בה-בעת, בזירה הציבורית רווחות עמדות ותחושות אשר אינן מתיישבות בהכרח עם השיח האקדמי, כך שלעיתים מוצגות "עובדות" ביחס לטרור שאין להן כל אחיזה במציאות. ספרו של שלמה עוגן גולדמן מבקש לגשר על הפער הזה באמצעות הצגה מעובדת, קלילה ומתומצתת של הידע האקדמי הכבד והעמוס. הספר מדגיש את המקרה הישראלי, כך שחלקים מהספר עוסקים בנושאים רלוונטיים לחיים בישראל – למשל הטרור האסלאמי, התפתחות הטרור הפלסטיני לאורך השנים ודרכי ההתמודדות איתו. כך יוכל הקורא ליהנות ממידע מעמיק ומבוסס המוצג באופן פשוט ונגיש, תוך כדי התייחסות לנתונים ולמחקרים שעשויים לעניין את הקוראים בכלל ואת הקורא הישראלי בפרט. בחלק הראשון של הספר יתוודע הקורא לדיון ביחס לשאלות כגון מהו טרור, מהי ההיסטוריה של הטרור ומהי תמונת המצב העולמית העכשווית. בחלק השני ייחשף הקורא למיתוסים הקשורים בגורמים לטרור – גלובליזציה, עוני, דת (בייחוד האסלאם), טרור המתאבדים והיכולת לנצח את ארגוני הטרור – וילמד על מידת אמיתותם.
רסלינג
מאת: דורון מצא
תיאור: ביטול הממשל הצבאי בשלהי 1966 ותוצאות המערכה הצבאית של 1967 חתמו פרק בתולדות היחסים בין המדינה לאזרחיה הערבים-פלסטינים ופתחו פרק חדש. אירועים אלה נעלו באופן סופי את שערי האפשרות לפתרונה המוחלט של "השאלה הערבית-ישראלית", ומנקודת מבטה של המדינה הם החריפו את הדילמה שנוצרה כבר עם שוך קרבות 1948 בין תכליותיה האסטרטגיות למציאות הנכחת המיעוט הערבי-פלסטיני בתחומה. התקבעות המיעוט בישראל הפכה לעובדה קיימת, בה-בעת שיכולתה של המדינה להמשיך לסמן את נבדלות המיעוט באמצעות קיר הברזל שהעמיד הממשל הצבאי, אשר התקיים כמעט שני עשורים, הפכה בלתי-אפשרית. בניסיון להתמודד עם הפער בין האידיאל למציאות, ובהיעדר חלופות אסטרטגיות אחרות, חתרה ישראל להמשיך לקבע את מעמד האוכלוסייה הערבית-פלסטינית כסוג של מובלעת הנוכחת במרחב הישראלי, אבל גם נבדלת ממנו בערכים שונים. ספרו של דורון מצא בוחן את האופן שבו הופעלה המדיניות הישראלית דרך ניתוח שדה השיח הפוליטי-ממסדי. מדובר באופן שבו דובר על המיעוט באמצעות מערכות מושגיות, הגדרות לשוניות ומונחים כמו "ערביי ישראל", "השתלבות", "גיס חמישי", "נאמנות" ועוד, אשר הפכו את השפה לכלי של מדיניות לכל דבר ועניין וקבעו מסמרות גם לעתיד. הבניית השיח הסתייעה ברשתות של המומחים לענייני ערבים אשר פיתחו את הידע על אודות המיעוט, ובאמצעותו כוננו את השיח, הפיצו אותו והעניקו לו פרשנות במרחב הציבורי, בעיקר אצל קובעי המדיניות. בתהליך זה בלט היועץ לענייני ערבים במשרד ראש הממשלה, "המלך הפילוסוף", שמואל טולידאנו, אשר ידע להסתייע בלימודי מזרחנות באקדמיה הישראלית והפך לליבה הפועם של רשת המומחים בנושא "הערבי-ישראלי". ספרו של מצא קושר בין ענייני שיח, ידע, שפה, מדיניות ומומחים. חשיבותו בכך שהוא מספק הצצה לא רק לאופן שבו עוצבה המדיניות דרך מנגנוני השיח, אלא גם להיגיון הפנימי העומד מאחוריה. במובן הזה יש בספרו של מצא כדי לסייע בפענוח הדינמיקה המאפיינת את יחסי המדינה עם המיעוט עד ימנו אלה.
רסלינג
מאת: יאיר דוד
תיאור: ‫ "בחטיבת מילואי צנחנים צה"לית הייתה מחלקת אנשי מילואים שהתנהגה אחרת. שונה מכל מחלקה אחרת. אנשיה כינו את עצמם לעיתים המחלקה, לעיתים מחלקת סאגר. הם היו צנחנים, כעשרים אנשי מילואים שהתגייסו בתחילת שנות השישים של המאה העשרים. רובם הוכשרו כנווטי טילי נ"ט קלים, טילים שיצאו משירות לאחר כמה שנים, והתפזרו ביחידות צנחנים שונות. לאחר מלחמת יום כיפור הם התקבצו יחדיו, מיוזמתם, מכמה מסגרות לוחמות, התמקמו בחולות של איסמעיליה, ליקטו טילים נגד טנקים מסוג סאגר שהותירו המצרים בחולות סיני ושיגרו כמה מהם על המצרים. גם אל לבנון הגיעו. הם השתתפו בלחימה במלחמת שלום הגליל ומיד עם תום הקרבות, אולי מעט לפני תום הקרבות, חזרו על דפוס פעולתם – חיפשו, איתרו ואספו טילי סאגר בדרום לבנון ושיגרו מהם על הסורים. הם דאגו למנות לעצמם מפקד מחלקה, שלא היה קצין; התנהלו ברמת המחלקה שלא על פי הפקודות; ניהלו שיחות על עתיד המחלקה על דעת עצמם ואף שזכו לתמיכה של מפקדיהם הישירים, המחלקה מעולם לא קיבלה בצה"ל הכרה רשמית כמחלקת לוחמה בשריון האויב.צה"ל ראה בהם לוחמי צנחים רגליים ותו לא". (מאתר האינטרנט של העורך). ‬
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 19 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, איילת רובבשי-שטרית, אברהם ריטוב, אלה הלר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 18 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יותם מרגלית, ירדן קידר, גבריאל גורדון
תיאור: מה הן הסיבות לנשירה מוקדמת של מבוגרים ממעגל התעסוקה; אילו ענפי תעסוקה מתאפיינים יותר בפרישה מוקדמת של עובדות ועובדים; אילו אמצעי מדיניות נהוגים בישראל ובמדינות אחרות כדי לטפל בנשירת עובדים בגילים אלו; וכיצד השפיעה מגפת הקורונה על תעסוקת מבוגרים בישראל? שיעור התעסוקה של מבוגרים בני +50 בישראל נמוך במידה רבה משיעור התעסוקה של צעירים, ומדובר בתהליך ירידה הדרגתי ארוך שנים. לתופעה זו השלכות חברתיות וכלכליות קשות: עוני, פנסיה דלה ופגיעה ברמת החיים לאחר הפרישה - מציאות שמובילה במקרים רבים להסתמכות גוברת על תמיכה ממשלתית בדמות קצבאות רווחה והשלמת הכנסה. המחקר תעסוקת מבוגרים בישראל מבקש לאפיין את תופעת הנשירה המוקדמת משוק העבודה, שנים לפני גיל הפנסיה, ולהציע צעדי מדיניות לצמצומה. לצורך כך המחקר מנתח נתונים מינהליים של כלל המבוגרים לאורך תקופה של שני עשורים; בוחן את רמת המיומנויות שלהם בהשוואה למיומנויות של קבוצות גיל אחרות בישראל ושל מקביליהם המבוגרים בעולם; וסוקר את הצעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים הנפוצים בכלכלות מפותחות אחרות ואת הנתונים בעניין מידת הצלחתם. לנוכח הממצאים, המחקר מציג המלצות מדיניות יישומיות שמשקפות גישה חדשה לצמצום התת–תעסוקה בקרב מבוגרים. צעדים אלו, הנוגעים לשינוי היכולות של עובדות ועובדים ולתמריצים המכוונים לעובדים ולמעסיקים כאחד, ירחיבו מאוד את האפשרויות של מבוגרים להישאר רלוונטיים בשוק העבודה גם בגילים מאוחרים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר קניג, גדעון רהט, אסף שפירא
תיאור: המפלגות בישראל נתונות במשבר קשה, והמשבר במפלגות הדמוקרטיות המִצרפיות, קרי מפלגות שאינן מגזריות או "מפלגות של נושא אחד", חמור במיוחד. כמעט לפי כל אמת מידה – מהיקפי החברוּת במפלגות ועד מעמדן בשלטון המקומי ועוד – המפלגות נחלשו מאוד בעשורים האחרונים. אילו תיקוני חקיקה נדרשים כדי לחזק את המפלגות המצרפיות הדמוקרטיות; אילו שיטות לבחירת מנהיג ומועמדים לכנסת כדאי למפלגות לאמץ; כיצד יש לארגן את פעילות המפלגה "בשטח"; האם, וכיצד, כדאי למפלגות לשלב מרכיבים של דמוקרטיה דיונית; אילו סמכויות יש להעניק לחברי המפלגה, פעיליה ותומכיה; האם המפלגה צריכה להשקיע משאבים בבחירות המקומיות; כיצד צריכה המפלגה להתנהל ביחסיה עם גורמים חיצוניים כמו מכוני מחקר והחברה האזרחית? כל ארבעת המאמרים שבקובץ זה עניינם שיקום המפלגות. אבל בטרם שואלים כיצד לשקם את המפלגות, תחילה יש לברר מדוע לשקם אותן: במה המפלגות מועילות לדמוקרטיה; האם אפשר למצוא להן תחליפים; האם קיימות או יכולות להתקיים מפלגות מצליחות שהן גם דמוקרטִיות?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: קרנית פלוג, דפנה אבירם-ניצן, יותם מרגלית, גבי גורדון, רחל זקן, ירדן קידר, עידו חי, רועי קנת-פורטל, זק הירש
תיאור: קשה אולי לזכור, אך ערב פרוץ מגפת הקורונה היה מצב המשק הישראלי טוב למדי: קצב צמיחה איתן, שיעור האבטלה הנמוך ביותר זה עשרות שנים, וביקוש גובר לעובדים שהביא לעלייה מתמשכת בשכר. אך מציאות זו חוותה טלטלה קשה כבר עם זיהוי החולים הראשונים בארץ בפברואר 2020 . כדי לצמצם את התפשטות הנגיף אימצה הממשלה צעדים חסרי תקדים, ובהם סגרים ממושכים, הוצאת עובדים רבים לחל"ת והטלת מגבלות חריפות על אופן העבודה ועל היקף המסחר. לצעדים אלו היו השלכות כבדות משקל על הפעילות הכלכלית בישראל, השפעות שאת חלקן אנו חווים גם עתה: תעשיות שלמות שנפגעו, עסקים שעברו לעבודה מרחוק, ועובדים שנאלצו שוב ושוב לנסות לאזן בין החשש הבריאותי לבין הצורך להתפרנס. מה הייתה השפעת צעדי הממשלה האלה על מצב העסקים? אילו ענפים נפגעו יותר ואילו פחות? אילו סוגי עובדים היו חשופים יותר למגבלות שהטילה הממשלה? האם אוכלוסיות מסוימות נפגעו קשה יותר או לזמן ממושך יותר? האם המדיניות הישראלית בשוק העבודה תאמה את שנעשה בזמן המשבר במדינות אחרות? ועד כמה דומות היו השלכות המשבר על העובדים ועל העסקים במדינות השונות?

בשל קצב האירועים יוצא הדופן מפרוץ המשבר הדיון הציבורי מתמקד באופן טבעי ב"כאן ובעכשיו". עם זאת, ניתוח ההתפתחויות שעבר המשק חשוב לשם הפקת לקחים ולעיצוב מושכל של המדיניות בעתיד. באמצעות ניתוח מגוון של נתונים - נתונים מינהליים, סקרים והשוואות בינלאומיות – מסמך זה מציג סקירת עומק של ההתרחשות לאחר פרוץ המשבר. הממצאים מציעים תובנות חדשות בדבר השינויים שעבר המשק ומכוונים זרקור אל הצעדים הנדרשים לחיזוק שוק עבודה והתאמתו לאתגרי העתיד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שגית אזארי-ויזל, יעל מלצר, אלון פורת, ירדן קידר
תיאור: הכשרות מקצועיות לא רק מעצימות את ההון האנושי, אלא יש להן גם תפקיד מרכזי בפיתוח כלכלי, בהעלאת פריון העבודה ובהקטנת הפערים בחברה המודרנית. לכן בישראל, כמו בארצות אחרות, ההכשרות מפוקחות על ידי המדינה וכמה מהן אף מסובסדות באופן חלקי או מלא על ידה. בשנים האחרונות גדלה החשיבות של מערך ההכשרות על רקע השינויים בשוק העבודה העתידי, והיא הועצמה לנוכח המשבר הבריאותי–כלכלי אשר פקד את המשק מחודש מרץ 2020 . המחקר מלגות קיום בתוכניות להכשרה מקצועית מנסה להתמודד עם שאלות חשובות בתחום: כיצד מלגות קיום משפיעות על הצלחת סטודנטים בתוכניות לימוד והכשרה מקצועית? מהי המדיניות הנהוגה במדינות המפותחות באשר למימון השכלה ולרכישת מקצוע לעומת המדיניות הנהוגה בישראל? האם יש קבוצות אוכלוסייה שמושפעות במידה אחרת ממלגות הקיום? בהתאם לממצאי המחקר מוצגת בסופו שורה של המלצות בתקווה לספק לקובעי המדיניות עדות מהימנה על מידת השפעתן של מלגות הקיום, כדי שיוכלו לגבש מדיניות מושכלת בתחום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לילה מרגלית
תיאור: חוק המאבק בטרור, שנחקק ב– 2016, מעניק לרשות המבצעת את הסמכות הקיצונית להכריז על ארגונים ארגוני טרור, ועל סמך הכרזה זו לנקוט צעדים מרחיקי לכת נגד מעגלים רחבים של חברים, פעילים ואוהדים. עם חקיקת חוק זה, שנועד במהותו להחליף את תחיקת החירום בתחום המאבק בטרור בחקיקה מודרנית המתאימה למדינה דמוקרטית, נהפכה סמכות ההכרזה לחלק בלתי נפרד מהחקיקה הקבועה של מדינת ישראל. על רקע זה המחקר מבקש לחזור למושכלות יסוד ולשאול כמה שאלות בסיסיות: מה מקומו של מנגנון הכרזה כזה במדינה דמוקרטית? מהן התכליות הספציפיות המצדיקות מתן סמכות לרשות המבצעת להחליט בהליך מינהלי - הנסמך פעמים רבות על ראיות סודיות – שארגון הוא טרוריסטי? מהם המחירים הכרוכים בכך, ומהן הערובות הדיוניות המינימליות הדרושות כדי להבטיח שימוש ראוי בסמכות זו? המחקר מבקש להתמקד במיוחד בשאלה הנדחקת לעיתים קרובות לשוליים: כיצד עלולה סמכות ההכרזה להשפיע על המרחב הדמוקרטי – לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי, לצנן התארגנויות אזרחיות או להצר את מרחב הפעולה של החברה האזרחית? מחקר זה בודק את השאלות האלה על רקע בחינה מעמיקה של הסדרי ההכרזות שאומצו בעשורים האחרונים במועצת הביטחון של האו"ם, באיחוד האירופי ובארבע מדינות דמוקרטיות: ארצות הברית, קנדה, בריטניה וגרמניה. על בסיס בחינה זו המחקר מציג שורה של המלצות לפרשנות מנגנון ההכרזה בחוק המאבק בטרור ומציע כמה הצעות לתיקון החוק.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חן פרידברג, דנה בלאנדר
תיאור: האם ועדת השרים לענייני חקיקה היא מוסד חיוני לסינון ולריסון מבול הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת, או שהיא משמשת מעין גיליוטינה שמחסלת את הצעות החוק הפרטיות בעודן באיבן, ולאו דווקא מטעמים ענייניים?

בשנים האחרונות ועת השרים לענייני חקיקה הפכה לאחד המוסדות המשפיעים ביותר על יחסי הממשלה והכנסת. עם זאת, רב הנסתר על הגלוי באשר לדרכי פעולתה ולאופן קבלת ההחלטות בה, משום שדיוניה ושיקוליה סמויים מעין המחוקקים והציבור.

הוועדה בראשות שר המשפטים מתכנסת אחת לשבוע ומגבשת את עמדת הקואליציה ביחס לכל הצעות החוק הממשלתיות והפרטיות הנידונות בה. אף שהוועדה פועלת כבר מקום המדינה, לאור הגידול הניכר שחל בעשורים האחרונים בהצעות החוק הפרטיות המונחות על שולחן הכנסת, תפקודה והתנהלותה בכל הנוגע להצעות חוק פרטיות נתונים כיום במחלוקת עמוקה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הם אף מעוררים ביקורת ציבורית רבה הנוגעת לכך שוועדה ממשלתית היא זו שחורצת את גורלן של הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת ולכך שהיא איננה מחויבת בשקיפות.

מחקר זה מתאר את עבודת הוועדה ואת הדילמות העולות מאופן תפקודה ובוחן אם בדמוקרטיות אחרות פועל מוסד דומה. בסופו מוצגת שורת המלצות באשר לשינויים שיש לחולל באופן פעולתה, על מנת שתשמש חלק ממערך האיזונים והבלמים החיוני לדמוקרטיה ומתוך שמירה על עקרונות כמו שקיפות, אחריותיות ודיווחיות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יפה נחומי, גלעד מלאך, אסף מלחי
תיאור: 13% מאזרחי המדינה הם חרדים. כמעט כולם נולדו בישראל, ורובם הם כבר דור שני, שלישי ורביעי של ילידי הארץ. האם עובדה זו משפיעה על יחסם לדמוקרטיה ולשאר אזרחי המדינה - יהודים, ערבים ואחרים? מי אמור, לדעתם, לקבל את ההחלטות החשובות במדינה, הרַב או הריבון?

מהו יחס החרדים אל המוסדות הדמוקרטיים? האם תהליכי השילוב בתעסוקה מביאים אותם לאמץ ערכים דמוקרטיים ושוויוניים, או שמא הגידול הדמוגרפי מביא אותם לשאוף לקדם ערכים לא דמוקרטיים במרחב הציבורי הישראלי? החברה החרדית חיה במדינת ישראל הדמוקרטית ופועלת לרוב בהתאם לכללי המשחק שלה. ספר זה מבקש אפוא לבחון את תפיסות העומק של בני ובנות חברה זו ביחס לסוגיות של אזרחות ודמוקרטיה. סקר שערכו מחברי הספר נותן מענה מקיף לשאלות אלו ואחרות. הספר גם מציג ניתוח היסטורי של אסטרטגיית הבידול החרדית לאחר הקמת מדינת ישראל, בוחן את התמורות שחלו במרוצת השנים בעמדות החרדים כלפי המדינה וכלפי ערכים דמוקרטיים וסוקר את האתגרים שעימם מתמודדת החברה החרדית היום. תפיסת האזרחות החרדית קריטית לעתיד היחסים בין כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. הספר מצביע על חשיבות הדיון בסוגיית האזרחות של אוכלוסייה זו ומספק שלל נתונים ומצע רעיוני העשויים ליצור בסיס לדיון זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: הרשויות המקומיות החרדיות הן תופעה חדשה יחסית בנוף החברה הישראלית. אומנם ידוע שהחברה החרדית מבקשת להתבדל מהציבור הרחב, אבל עד סוף שנות ה– 80 התגורר רוב הציבור החרדי בערים מעורבות לצד יהודים חילונים ודתיים–לאומיים. רק בסוף שנות ה– 80 החלו להתפתח יישובים חרדיים הומוגניים -רשויות מקומיות שרוב תושביהן חרדים. כיום יש בישראל שבע רשויות מקומיות שרוב מובהק של תושביהן חרדים. מספר התושבים הכולל ברשויות אלו עומד על כ– 390,000 , שהם כ– 35% מהציבור החרדי בישראל. בעקבות התפתחות היישובים החרדיים ההומוגניים נוצר ממסד מוניציפלי חרדי: רשויות מקומיות שבראשן עומד חרדי וחברי המועצה בהן - כולם או רובם - חרדים.

ספר זה מבקש לפתוח צוהר לעולמן של הרשויות החרדיות ולערוך ניתוח מקיף ראשון של עבודתן. הספר מבקש לענות על מגוון שאלות, ובהן: כיצד מתנהלת רשות חרדית? מהו המבנה הפוליטי שלה? מהם מאפייניה הייחודיים בתחומי התכנון, הרווחה והחינוך? ומהי מידת ההצלחה של הרשויות החרדיות לספק שירותים טובים לתושביהן, לשמור על מסגרת התקציב ולנהל כראוי את ההון האנושי?

התמונה העולה מן הספר מורכבת, ולעיתים אף מפתיעה, והיא מלמדת על כמה חוזקות של הרשויות החרדיות, לצד כמה חולשות מבניות שלהן. על בסיס הממצאים מבקש המחבר להצביע על הכשלים הנוכחיים בעבודת גורמי הממשל מול הרשויות החרדיות ומציג המלצות מפורטות בנושא. נוסף על כך, הספר מצביע על כמה תמורות משמעותיות שחלו בעשור האחרון, שיש בהן כדי לסייע בהבנת התהליכים והמגמות העוברים על החברה החרדית בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: מחקר זה בחן עמדות של עובדים ומעסיקים לא־חרדים כלפי עמיתים ועובדים חרדים במגוון מקומות עבודה משותפים במגזר העסקי בישראל. מכיוון שלמעסיקים ולארגוני מעסיקים, וגם לגורמים הממשלתיים העוסקים בהעצמת אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה, יש תפקיד מכריע בקידום מהלכים לשיפור ההעסקה המגוונת במגזר הפרטי ולהעמקתה, עולות ממחקר זה כמה המלצות העשויות לשפר את אופני הקליטה וההעסקה של עובדים חרדים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, ירדן וייס, דנה עמיר
תיאור: ענף ההיי-טק הוא קטר הצמיחה העיקרי של כלכלת ישראל. הוא מתאפיין בפריון עבודה ובשכר גבוהים ותורם להגדלת הפריון במשק. למרות תרומתו המרשימה למשק, חסרים בו עובדים מיומנים בעלי הכשרה מתאימה וניסיון. אנשים עם מוגבלות ששיעורי התעסוקה בקרבם נמוכים בהרבה מאלו של האוכלוסייה הכללית יפיקו תועלת מהשתלבות בענף זה, שיכול לאפשר להם עבודה בשעות גמישות או עבודה מהבית בשכר גבוה. מחקר זה בוחן לראשונה את שיעורי ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי-טק בישראל, את הפערים ביניהם ובין האוכלוסייה הכללית ואת הסיבות המשוערות לפערים אלו. כדי לצייר תמונת מצב עדכנית של היצע העבודה לאנשים עם מוגבלות בענף ההיי-טק ולאמוד את פוטנציאל ההשתלבות שלהם ואת החסמים המקשים על מימושו, המחקר משלב ניתוח כמותני, המתבסס על קבצים מינהליים וסקרי למ"ס, עם סקירה איכותנית של הפרקטיקות הרווחות בתחום זה, בהתבסס על דוגמאות ממקרי בוחן בעולם. נוסף על הסקירה נערכו ראיונות עם גורמים רלוונטיים: אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי-טק, מעסיקים בהיי-טק ובעלי תפקידים בארגונים המסייעים בהשמת אנשים עם מוגבלות. ראיונות אלו נועדו לסייע לנו להבין את המציאות היום-יומית בשטח ואת הצרכים והרצונות של כלל השחקנים במערכת. למחקר שלושה פרקים. פרק 1 יסקור את ספרות המחקר העולמית ויערוך השוואה בין הגישות הציבוריות והפרטיות הנהוגות בעולם לשילוב אנשים עם מוגבלות בהיי-טק. פרק 2 יסכם תובנות עיקריות מראיונות עם כ-30 בעלי עניין: אנשים עם מוגבלות שמועסקים בהיי-טק; מעסיקים, מנהלות משאבי אנוש ומגייסות בהיי-טק; נציגים של עמותות, מיזמים חברתיים או חברות השמה לאנשים עם מוגבלות בהיי-טק. פרק 3 יציג ניתוח כמותי של פוטנציאל ההשתלבות ואת החסמים המקשים על אנשים עם מוגבלות לקבל משרות בהיי-טק. ניתוח זה התאפשר בזכות מסד נתונים ייחודי המצליב נתונים על מוגבלות מסקרי כוח אדם של הלמ"ס עם קבצים מינהליים המכילים מידע על מאפייני הרקע של אנשים עם מוגבלות (השכלה, שכר, מקום מגורים, מוצא וכדומה). ממצאי המחקר ישרתו הן את המגזר העסקי הן את קובעי המדיניות. מיפוי החסמים המקשים על אנשים עם מוגבלות להשתלב בענפי ההיי-טק ישמש בסיס להמלצות מעשיות בדבר השינויים וההתאמות שיש לעשות כדי לאפשר קליטה מיטבית של האוכלוסייה הזאת בענף. יישום ההמלצות יוכל לתרום לגיוון בענפי ההיי-טק, הסובלים ממחסור בעובדים מיומנים, ובתוך כך להגדיל את התוצר ופריון העבודה; ואנשים עם מוגבלות יצאו נשכרים מבחינה כלכלית משילובם בענפים אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתמר יקיר, גל זהר, רועי קנת-פורטל, גבריאל גורדון, ניסן אברהם
תיאור: בדוח מחקר זה נבחנים שיעורי היציאה מתעסוקה ושיעורי החזרה לתעסוקה במהלך משבר הקורונה בשנים 2020 - 2021 . הניתוח מתבסס על נתונים מינהליים של שירות התעסוקה ועל נתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מתמקד באוכלוסיית השכירים בגילי העבודה העיקריים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתי ברון, איתי שפירא
תיאור: במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על תנאי ההסדרה עם ישראל. כל אלו מתרחשים על רקע משבר פוליטי מתמשך בישראל, המקשה על פיתוח אסטרטגיה עדכנית, ותחרות אסטרטגית בין המעצמות, המובילה לקשיי תפקוד במערכת הבינלאומית. חיסול קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני, בתקיפה אמריקאית בראשית שנת 2020, מעניק בראייתנו משקל כבד יותר להערכתנו בדבר האפשרות להסלמה והצורך לגבש אסטרטגיה ישראלית חדשה. האירוע יוצר הקשר חדש וטומן בחובו פוטנציאל לתפנית אסטרטגית.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ענת קורץ, דרור שלום
תיאור: בפרוס שנת 2022 מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל מאופיין בחוסר הלימה בין עוצמתה הביטחונית, הכלכלית והטכנולוגית, לבין חומרת האתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים הניצבים לפתחה. אלה מציבים איום אסטרטגי מהמורכבים והמדאיגים שידעה ישראל, וחושפים אגב כך את היעדרה של תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מולם.

במוקד האתגרים: איראן - הממשיכה בחתירתה להגיע לסף גרעיני ובה בעת מעצימה ללא הרף את היכולת לאיים על ישראל באש היקפית, מסיבית ומדויקת מכמה זירות; הזירה הפלסטינית — המציבה בפני ישראל סיכונים ממשיים של הסלמה, התפרקות הרשות והיעדר משילות, תוך גלישה למצב של מדינה דו־לאומית אחת וערעור על זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל מעמדה בזירה המדינית והמשפטית הבינלאומית; ובישראל פנימה - השסעים הבין־מגזריים, הקיטוב הפוליטי, אובדן האמון במוסדות המדינה והכרסום בממלכתיות הפכו לאיום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי של ישראל.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: ענת קורץ, איתי ברון
תיאור: ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020 , שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות באופן שלא הוביל להסלמה וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה לקידום נורמליזציה עם שורת מדינות במזרח התיכון, שמסמנת צמצום במרכזיותו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני בסדר היום האזורי והבינלאומי.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: צבי מגן, דניאל ראקוב
תיאור: לפני שלושים שנה, בשנת 1991 , ישראל וברית המועצות חידשו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן, אשר נותקו ב־ 1967. מאז חידושם מתאפיינים היחסים בין המדינות בדינמיקה חיובית, חרף ניגודי אינטרסים רבים. בבסיס הקשר עומדת היסטוריה משותפת: החל מהתרומה הסובייטית להקמת המדינה ולניצחון צה"ל במלחמת העצמאות, עבור ביריבות בימי המלחמה הקרה וכלה בשנים האחרונות שב הן רוסיה וישראל, כל אחת בדרכה, פועלות לעצב מחדש את מקומן בעולם.

קובץ מאמרים זה נכתב על ידי מיטב המומחים בישראל, ברוסיה ובארצות הברית במטרה להתבונן ביחסים בין המדינות כיום. הוא מציג את האדנים העיקריים שהם נשענים עליהם ודן בדילמות באשר לעתידם:

• עד כמה ירושלים ומוסקבה יכולות לשתף פעולה ביחס להסדרת המצב בסוריה, סוגיית הגרעין האיראני והסכסוך הישראלי-פלסטיני?
• האם בעידן של עוינות חריפה בין רוסיה לבין המערב נדרשת ישראל לבחור צד, או להיפך – האם היא יכולה לשמש גשר בין מוסקבה לוושינגטון ביחס לסוגיות קונקרטיות במזרח התיכון?
• מה חשיבותם של הקשרים בין רוסיה לבין קבוצת דוברי הרוסית בישראל, ומהי זיקתם של היהודים במרחב הפוסט-סובייטי לישראל?
• כיצד זיכרון השואה והתפקיד של הצבא האדום בהכרעת גרמניה הנאצית משפיעים על היחסים העכשוויים בין המדינות?
• האומנם הקשרים הכלכליים בין המדינות ממצים את הפוטנציאל הטמון בהם?
• האם ישראל ורוסיה יכולות להפוך לשותפות בתחום החדשנות הטכנולוגית?
• האם תתפתח תחרות בין השתיים בשוק הגז האירופי?
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: איתי ברון
תיאור: השימוש שעשתה ישראל בכוח האווירי שלה במשך יותר משבעה עשורים משקף חשיבה יצירתית, קבלת החלטות נועזת ויכולת ביצוע מדויקת. לאורך התקופה הפך חיל האוויר מגוף קטן ודל במטוסים ובטייסים למרכיב מרכזי בעוצמה הצבאית הכוללת של ישראל. מאז שנות ה־90 מעניקה הצמרת המדינית והצבאית עדיפות ברורה לשימוש בכוח האווירי במבצעים ובמלחמות על פני שימוש בכוחות היבשה. הטענה המרכזית בספר היא כי עדיפות זו התפתחה בעקבות שינויים חברתיים ופוליטיים, התפתחויות טכנולוגיות ותמורות שהתרחשו במאפייני המלחמה, באופי האויבים ובעוצמת האיומים שישראל מתמודדת עימם. על רקע שינויים אלו ידע חיל האוויר להציע למקבלי ההחלטות יכולות ותפיסות שאפשרו הפעלת כוח יעילה וצמצום הסיכונים הצבאיים והמדיניים המאפיינים את הפעלת כוחות היבשה. עם זאת, הספר חושף גם את מגבלותיו של השימוש בכוח אווירי, את רגישותו לצורות הפעלה שגויות, את תלותו העצומה במודיעין, את פערי הציפיות בנוגע ליכולותיו, את הקושי שלו להתמודד עם 'דור האויבים החדש' שהתפתח בעשורים האחרונים ואת האיומים החדשים על העליונות האווירית ארוכת השנים שביסס. לכוח האווירי יהיה תפקיד מרכזי במלחמה הבאה והוא יגרום נזק גדול מאוד לאויב. אבל הוא לא יצליח למנוע הרס והרג בעורף הישראלי. פער בסיסי זה ביכולותיו של הכוח האווירי הוא אחת הסיבות לכך שהנהגה מדינית וצבאית אחראית אינה יכולה לוותר על כוחות יבשה מצוידים, מאורגנים ובעלי תפיסת תמרון רלוונטית לאתגרי ההווה והעתיד.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: פנינה שרביט ברוך
תיאור: שנים ‫האחרונות ‫הולכת ‫וגוברת ‫הנטייה ‫לדבר ‫על ‫אודות ‫"מותו ‫של ‫פתרון ‫שתי ‫המדינות” ‫ועל ‫החלפתו ‫במודל ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫בין ‫הים ‫לירדן ‫כפתרון ‫לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ‫הטענה ‫העיקרית ‫היא ‫שאין ‫כיום ‫אפשרות ‫מעשית ‫לחלוקה ‫פיזית ‫של הארץ, ‫בשל ‫הטשטוש ‫המוחלט ‫של ‫הקו ‫הירוק ‫והחיבור ‫המעשי ‫של ‫יהודה ‫ושומרון ‫(הגדה המערבית) ‫למדינת ישראל, ‫המתבטא ‫בהיקף ‫הנרחב ‫של ‫ההתיישבות ‫היהודית ‫ושל ‫הפעילות ‫הישראלית - ‫הביטחונית ‫והאזרחית - ‫באזור זה. ‫האם ‫פתרון ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני ‫הוא ‫פתרון ‫ישים? ‫במזכר ‫זה ‫נבחנים ‫ארבעה ‫מודלים: ‫מדינה ‫יוניטרית ‫על ‫כלל ‫השטח ‫שבין ‫הים לירדן; ‫מדינה ‫על ‫כלל ‫השטח ‫שבתוכה ‫אוטונומיה פלסטינית; ‫פדרציה ‫שמחולקת ‫למחוזות ‫יהודיים ‫ופלסטיניים; ‫וקונפדרציה פלסטינית-‫יהודית. ‫הדיון ‫הציבורי ‫מתמקד ‫בשאלה ‫אם ‫ניתן ‫לקיים ‫מדינה ‫אחת ‫שהיא ‫הן ‫יהודית ‫והן דמוקרטית. ‫המזכר ‫מוסיף ‫ובוחן ‫כיצד ‫תתנהל ‫מדינה ‫כזו ‫מבחינה ‫מעשית ‫ואם ‫מדובר ‫בפתרון ‫מוצלח לסכסוך. ‫לשם ‫כך ‫נבחנים ‫ביחס ‫לכל ‫מודל ‫מכלול פרמטרים: ‫החלוקה ‫הטריטוריאלית; מעמד ההתנחלויות; ‫מעמד ירושלים; ‫היבטי ‫אזרחות ‫ותושבות; ‫סמכויות ‫שלטוניות; ‫מעורבות ‫הפלסטינים בשלטון; ‫חופש ‫התנועה במדינה; ‫סוגיית הפליטים; ‫היבטים ‫ביטחוניים; ‫היבטים חברתיים; ‫היבטים ‫כלכליים ואזרחיים; ‫שימור ‫האופי ‫היהודי ‫של ‫המדינה; ‫שימור ‫האופי ‫הדמוקרטי ‫והליברלי ‫של המדינה; ‫השלכות ‫על ‫אזרחי ‫ישראל ‫הערבים; ‫השלכות ‫על ‫הרשות ‫הפלסטינית; ‫מעמד ‫רצועת ‫עזה; ‫אופן ‫כינון ‫המודל; ‫ההיתכנות ‫של ‫הגעה ‫למודל; ‫וסיכויי ‫ההצלחה ‫של ‫המודל ‫כפתרון ‫קבע ‫לסכסוך ‫הישראלי-פלסטיני.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: משה בר סימן טוב, איריס גינזבורג
תיאור: לקחיה המגוונים ורבי העוצמה של מגפת הקורונה אמורים להרחיב את תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, כך שייכללו בה גם יציבותה ואיתנותה של מערכת הבריאות הציבורית. המגפה, על השלכותיה רבות העוצמה, הוכיחה כי תפקוד נאות של מערכת הבריאות הציבורית חיוני להבטחת החיים עצמם יותר מתפקודה של כל מערכת ציבורית אחרת, וכי פוטנציאל הנזק של מערכת בריאות שאינה מתפקדת באורח מיטבי הוא ניכר - למעשה יותר מזה שגרם כל אירוע מלחמתי שהמדינה עברה בעשורים האחרונים. אירוע המגפה המחיש את חשיבות היערכותן של מדינות להתמודדות עם מערך נרחב של איומים, המסכנים לא רק את ביטחונם של תושבים אלא גם את שגרת החיים על כל היבטיה. עבודה זו נכתבה במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי מתוך ההבנה כי הגיעה העת לעדכן את תפיסת הביטחון הלאומי. ארגוני הבריאות בישראל הצטיינו במתן מענה לחולים במהלך המגפה, אך הם מתחו את יכולותיהם ומשאביהם במידה המרבית האפשרית, ובשל כך הם נמצאים במצב של שחיקה המאיימת על יכולת התפקוד שלהם בהמשך. בהתאם לכך, השינוי הנדרש בתפיסת הביטחון הלאומי צריך לבוא לידי ביטוי לא רק בשיח הציבורי והפוליטי אלא גם במנגנון הקצאת המשאבים הלאומי, גם על חשבון נושאים אחרים.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: לירן ענתבי, נועם רחמים
תיאור: דיפ־פייק (זיוף עמוק) הוא יישום טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר לשנות או לעבד את התוכן של תמונות או סרטונים כך שקשה ולפעמים אף בלתי אפשרי להבחין שמדובר בזיוף. כמו יישומים רבים אחרים בתחום הבינה המלאכותית הפך יישום זה בעשור האחרון זול ופשוט יחסית לשימוש, ובחלק מן המקרים הוא אף זמין לכל מי שיש לו גישה לרשת האינטרנט. הטכנולוגיה מאפשרת שלל שימושים חיוביים בתחומי הקולנוע והטלוויזיה, הרפואה והפסיכולוגיה, החינוך והשימור ההיסטורי וכן בתחום משחקי המחשב, אך היא מביאה עימה גם יישומים מסוכנים ומטרידים המתבססים על אותן יכולות ממש, ובהן יצירת סרטוני פורנו מזויפים, יצירת תוצרים למטרות סחיטה והונאה וכן להשפעה על הפוליטיקה, לביצוע מניפולציה על דעת הקהל ולפגיעה בביטחון הלאומי. הסיכון בטכנולוגיה הזו ממשי עד כדי כך שהיא הוגדרה בשנת 2019 על ידי ארגוני המודיעין האמריקאיים כאיום האסטרטגי החמור ביותר על הביטחון הלאומי. מחקר זה, שבוצע במסגרת תוכנית ליפקין-שחק לפוסט-אמת ופייק ניוז במכון למחקרי ביטחון לאומי, סוקר ומציג את הטכנולוגיה המשמשת ליצירת זיופים עמוקים ואת מגוון השימושים החיוביים והשליליים המוכרים שלה, תוך דיון במקרי מבחן בולטים מן העולם. כמו כן הוא בוחן את ההתפתחויות בתחום ההיערכות וההתמודדות עם האתגר בעולם ובישראל. המחקר מציג מסקנות שעלו מסימולציה שנערכה בהשתתפות מומחים והמלצות למדיניות רצויה בתחום עבור ישראל, על מנת להיערך כהלכה לקראת האיום ההולך ומתגבש של הדיפ־פייק.
המכון למחקרי בטחון לאומי
מאת: רותי גינזבורג
תיאור: מה רואים פעילים של ארגוני זכויות אדם? מה מראים הארגונים בדוחות? כיצד הדימויים החזותיים הנבחרים מדווחים על הסכסוך? איזה מבט מייצר שיח זכויות האדם אצל הפעילים? כיצד נפגש השיח האוניברסלי בתיעוד החזותי עם השיח המקומי? כיצד האזרחות של הפעילים ממסגרת את שדה הראייה, ובאיזה אופן עושה זאת השיח האוניברסלי? בספרה של רותי גינזבורג, והייתם לנו לעיניים, המישור החזותי במאבק על זכויות האדם אינו רק ייצוג המתווסף לזה המילולי, אלא הוא גם כלי בעיצוב השאלות. הספר מציע מרחב תיאורטי ומיפוי היסטורי של ארגוני זכויות אדם ישראליים. לראשונה מוצע כאן דיון בשיח של ארגוני זכויות אדם מקומיים אשר פעילים בשטחים הכבושים דרך עיון בינתחומי המשלב בין ניתוח תצלומים, ראיונות עם אנשים מרכזיים בארגונים וקריאה מדוקדקת בדוחותיהם. הפרקים השונים מציעים התבוננות השוואתית בפעילות של שלושה ארגוני זכויות מרכזיים הפועלים בישראל: בצלם, רופאים לזכויות אדם – ישראל, ומחסום Watch. בעזרת עיון בארכיונים שנוצרו אצל כל אחד מהם נבחנים התנאים החומריים והרגשיים אשר מעצבים את הדיווחים, לצד היחסים המרחביים והפוליטיים שנוצרים בפעילות. ניתוח המבט של הפעילים חותר להבנת הפרקטיקה של הארגונים אשר מתמקמת במערך המקוטב שבין כובש לנכבש, בין פוגע לנפגע. ספר זה חובר למחקרים חלוציים אשר נעשים בעולם הבוחנים את החזותי, האסתטי והחושי אשר מעצבים את המשא ומתן האזרחי ואת הממדים החזותיים שהוא מעצב במסגרתו.
רסלינג
מאת: רוני קליין
תיאור: הדמוקרטיה היא המובן מאליו של חיינו כאזרחים. היא הפכה לסיסמה המבטיחה לנו שאנו "מצידה הטוב" של הציביליזציה, "נאורים" ולא "חשוכים". היא נתפסת הן כמשטר והן כסט ערכים המעצבים את אופייה וזהותה של תרבות המערב המודרני כליברלי וסובלני. מסיבה זו ממעטים לדון בה לעומק, כפי שנמנעים לרוב לקיים דיון מעמיק על היסודות המעניקים משמעות איתנה לחיינו. אבל הפילוסופיה מחויבת דווקא לשאול ולחקור את מה שנתפס כמובן מאליו, כבסיס מוצק ולא מעורער של כל חברה וחברה. רוני קליין בחר לדון בשאלת הדמוקרטיה משלוש פרספקטיבות שונות המזינות אחת את השנייה: הדעה, העם, הריבונות.

הדמוקרטיה מוגדרת מאז רוסו כ"ריבונות העם", אך מה פירוש הדבר? האם ה"עם" יכול באמת להיות "ריבון"? האם ריבונות זו אכן מולידה את הטוב שבמשטרים, כפי שהדמוקרטיה מתיימרת להיות? הספר אינו בוחל בשאלות נוקבות על אודות ריבונות העם, שאלות העולות ביחס למושג ה"דעה". שהרי הדמוקרטיה, שלטון העם, היא גם המשטר המאפשר את חופש הביטוי, כלומר את חופש הדעות. אך מהי בדיוק "דעה"? ספר זה מבקש להבין את השיח במרחב הדמוקרטי המבוסס על ריבוי הדעות. ההוגים הנידונים בו – אפלטון, הובס, רוסו, טוקוויל וקרל שמיט – התייחסו למציאות המורכבת של המרחב הדמוקרטי כמרחב פתוח המאפשר ריבוי דעות. אך מעבר לריבוי זה לעיתים מתגבשת בחברה "דעה רווחת", דעה הכופה את עצמה על כל אחד ואחד. מהו גורלם של מושגי יסוד כמו ה"אמת" וה"צדק" במשטר המקדש את הדעות ואת "ריבונות העם" כערובה למשטר טוב? ספרו של רוני קליין, אשר מתחיל ומסיים בדיון על אודות השיח הפוליטי בישראל, מבקש לעלות שאלות קשות שהמרחב הדמוקרטי מנסה להימנע מהן, שכן הן מערערות את מעמדה הקדוש של הדמוקרטיה בשיח הציבורי הישראלי בפרט והמערבי בכלל. אבל אם הפילוסופיה מחויבת לחיפוש אחר האמת, אזי ספר זה ניתן לקריאה כהקדמה לפילוסופיה פוליטית.
רסלינג
מאת: אליאב טאוב
תיאור: ספרו של אליאב טאוב עוסק באופן שבו בנו לעצמם גדולי תורה עמדה שממנה הם יכולים לשמור על מבצרי המסורת שאותם הם מייצגים מחד גיסא, ולהתאימם למציאות הפוליטית המתחדשת מאידך גיסא. הספר חושף פרק חשוב וכמעט לא ידוע אשר בו פיצחו גדולי התורה קוד חברתי-פוליטי אשר אפשר להם לזכות באופן מפתיע בתמיכה מצד החברה החרדית-שמרנית לצעדים הכוללים חידושים ארגוניים וערכיים, כל זאת תוך כדי התבדלות מאגודת ישראל המיתולוגית בעלת הסמכות הקולקטיבית של מועצת גדולי התורה. על רקע זה הספר מציג דיוקן של גדולי תורה בעלי סמכות אישית – מזן חדש – ששינו ללא הכר את פניה הפוליטיים של ישראל בשלושת העשורים האחרונים. הספר מתאר את הרב שך, אשר הקים והיה שותף יותר מכל מנהיג ישראלי אחר בהנהגת ארבע מפלגות פוליטיות, והרב עובדיה יוסף אשר חרת על דגלו אידיאולוגיה חברתית – מהמהפכניות שידעה המערכת הפוליטית בישראל. עיקרי מדיניותם ודרכי פעולתם של הרבנים שך ויוסף, כפי שמתבררים על ידי המחבר, מציגים צעד אחר צעד את שלבי בניית סמכותם האישית תוך כדי התמודדות עם משברים ומחלוקות, לצד יכולתם היצירתית בגיבוש מערכת תפיסות ודרכי פעולה חדשות, תוך כדי גישור על פערי המסורת והמודרנה של ישראל על סף המאה ה-21.
רסלינג
מאת: איתן אלימי
תיאור: בשנים 2004-2005 חוותה החברה הישראלית את אחד מגלי המחאה הסוערים ביותר בהיסטוריה שלה. קמפיין המחאה לביטול תוכנית ההתנתקות שהונהג על ידי ארגוני תנועת ההתנחלות – ובראשה מועצת יש"ע וועד הפעולה של גוש קטיף – הפך תוך זמן קצר למאמץ קולקטיבי רחב-היקף ואינטנסיבי לביטול רוע הגזירה: פינוי עשרים ואחת התנחלויות ברצועת עזה וארבע התנחלויות בצפון השומרון. על רקע התקדימים ההיסטוריים של אלימות מתנחלים ולנוכח העלות האישית והקולקטיבית חסרת התקדים הגלומה במימוש התוכנית, לצד תחושות הזעם והבגידה בקרב אוכלוסיית המתנחלים אשר לוו לא פעם באמירות מתלהמות, לא מפתיע היה להיחשף לתרחישי שפיכות הדמים שדווחו בתקשורת ופורסמו על ידי כוחות הביטחון. אבל למרות זאת, גל המחאה היה מאופק בעיקרו וכלל מקרים מועטים של אלימות יחידים. במוקד ספרו של איתן אלימי עומד הניסיון להבין את בלימת האלימות במאבק נגד תוכנית ההתנתקות. הטיעון המרכזי המוצג בספר, ואשר מתבסס על ניתוח של מגוון מקורות ונתונים, הוא קיומה של נכונות לקיים ולשמר תיאום בדבר כללי מאבק לגיטימיים בין ארגוני התנועה השונים, בין התנועה לנציגי השלטון, ובינם לבין כוחות הצבא והמשטרה – כל אלה מילאו תפקיד קריטי בבלימת האלימות, גם כאשר התקיימו צידוקים אידיאולוגיים ותמריצים סביבתיים למכביר לפניה לאלימות. בחלקו המסכם של הספר נעשה ניסיון להסביר את התפתחות האלימות בתקופה שלאחר יישום תוכנית ההתנתקות (שיאה בפינוי הטראומטי בעמוֹנה בראשית פברואר 2006), ותוך כדי כך לשרטט בקווים כללים את המתח המתקיים בין מגמות של התחברות פוליטית לבין מגמות של התנתקות פוליטית בקרב ציבור המתנחלים.
רסלינג
מאת: אלי פודה
תיאור: ספר זה עוסק ביחסים החשאיים שטוותה ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון מאז הקמתה ב־1948 עד היום. הוא עונה על שאלות מסקרנות כמו מה דחף את ישראל לחפש קשרים נסתרים עם מדינות באזור שאינן מכירות בה ואף יריבות שלה; עד כמה הניבו המאמצים מגעים עם מדינות כאלה; ומי היו הגורמים בישראל שעסקו במגעים החשאיים. הספר מראה כי להבדיל מהתפיסה המקובלת במחקר, ישראל לא הייתה כה בודדה במרחב המזרח־תיכוני וכי מדינות ומיעוטים שונים, בזמנים ובנסיבות משתנים, בחרו לשתף פעולה עם ישראל, כל עוד התנהל הדבר מאחורי דלתיים סגורות. שיתוף הפעולה התקיים בחשאי: רובו התבצע בידי המוסד, מקצתו בידי מערכת הביטחון והמודיעין, ומקצתו בידי משרד החוץ. בשנים האחרונות מצאו מדינות ערביות בישראל בעלת ברית במאבקן נגד איראן להשגת נשק גרעיני. הקשרים החשאיים הביאו לחתימה על הסכמים גלויים עם איחוד האמירויות הערביות, עם בחרין, עם סודאן ועם מרוקו ב־2020. הסכמים חדשים אלה, נוסף על ההסכמים שהיו קיימים עם מצרים ועם ירדן, מלמדים שישראל נעשית אט־אט שחקן מוּכר ולגיטימי במזרח התיכון, שאין צורך עוד להסתיר את הקשרים עימו. מעמדה של ישראל משתנה אפוא מפילגש לידועה בציבור, ואולי אפילו לשותפה. על בסיס מקורות היסטוריים מגוונים ועל ראיונות עם יותר ממאה אישים שמילאו תפקידים בכירים במערכת הביטחון ובמשרד החוץ, הספר חושף גילויים חדשים רבים על קשריה החשאיים של ישראל במזרח התיכון.
עם עובד
מאת: חמי בן נון
תיאור: גלי המחאה החברתית בארץ ובעולם הובילו לדיון ציבורי נוקב בשאלות של ציות לחוק – ספרו מעורר ההשראה והנוקב של חמי בן נון בא לתרום לדיון הציבורי בסוגיה זו. הספר מאפיין את דרכי המחאה, והוא עוסק בעיקר במרי האזרחי שהוא מעשה הפרת חוק ממניעים פוליטיים, שתכליתו להביא להאצת תהליך של שינוי החקיקה או המדיניות הציבורית. הספר מאפיין את האזרח האחראי במדינה הדמוקרטית, אזרח הנאמן למדינה ולמשטר ושמטרת פעולתו הבלתי חוקית היא דווקא השמירה על מערכת החוק והמשטר הדמוקרטי. מול האזרח האחראי ניצבים רבים אשר מעדיפים להציג את המרי האזרחי כסכנה למשטר, אולם אלה עלולים להביא לפגיעה ממשית במדינה בהותירם שתי חלופות מסוכנות: פסיביות ואפתיה או מרד ומהפכה. תרומתו החשובה של הספר לדיון המשפטי-ציבורי היא ראיית המרי האזרחי ככלי פרשני אשר מותח ומבהיר את גבולות הדמוקרטיה; מרי אזרחי אינו עבריינות אידיאולוגית ואינו מוליך לאנרכיה. מה שמוליך לאי סדר הוא דווקא יישומו העיוור של החוק והציות העיוור לו, שכן כידוע היו הרבה יותר עוולות שמקורן בציות עיוור לחוק מאשר כאלה שמקורן בסירוב לקיימו. זאת ועוד, ההיסטוריה מלמדת שלאחר ששככו גלי המרי האזרחי בחברה פלונית, היא הפכה לצודקת ושוויונית יותר. אי לכך, המדינה הדמוקרטית האיתנה מסוגלת לסבול גם מחאות שעל גבול החוק ואולי לעתים אף מעבר לו, תוך כדי עצימת עיניים של זרועות אכיפת החוק. כך או כך, מחבר הספר מבקש שהמחאה תתנהל ללא שפיכות דמים, אבל בעקביות, בנחישות ובעוצמה, כך שהמדינה הדמוקרטית תחזור לידי בעליה החוקיים – העם.
רסלינג
מאת: יצחק אורן
תיאור: היכן עובר הקו המבחין בין המחווה התיאטרלית של המנהיג, הדיבור המוחצן והבוטה ומטבעות הלשון השיווקיות לבין המדיניות הממשית? – ככל הנראה לא קיים יותר קו כזה. התהליך שבו טכנולוגיות התקשורת המתקדמות רומסות ובולעות שיח מסורתי אינו רק נחלת השנים האחרונות. את תחילתו של הספין הפוליטי–סיבוב וסחרור הבסיס העובדתי במגמה להשפיע על הצד השני ועל עיצוב עמדותיו–ניתן להציב כבר בשיחה הקשה בין בורא עולם לאדם הראשון. כדי לנקות את עצמו מאשם, מסובב האדם הראשון את נרטיב סיפור מעילתו באמון אדונו לסיפור המוכר לנו כ"סיפור חווה והתפוח". בהקשריו הדיפלומטיים קנה לו הספין הפוליטי אחיזה בולטת במיוחד עם עלייתה של המהפכה הטכנולוגית-תקשורתית בשנות ה-80 של המאה הקודמת.

ספרו של יצחק אורן בוחן ומנתח ארבעה אירועים דרמטיים ביחסים בין ישראל לארצות הברית בשלהי המאה הקודמת אשר בהם הוביל הספין הדיפלומטי את מסכת היחסים בין שתי המדינות: משבר הערבויות, נכונות ישראל להשתתף בוועידת מדריד, גירוש מנהיגי החמאס וקבלת הערבויות אשר הייתה מלווה בספקולציה עיתונאית ביחס ל"דיג משותף עם הנשיא". בהמשך לכך מאבחן ומתווה הספר את מאפייני הספין הדיפלומטי כשדה תיאורטי חדש ומרתק.את מקרי הבוחן מנתח המחבר גם מנקודת מבטו האישית, כמישחווה את האירועים מתוך לשכת ראש הממשלה.
רסלינג
מאת: יגיל לוי, עפרה בן ישי
תיאור: השיח הציבורי בישראל משקף את יכולתה של החברה להתכחש לאלימות הצבאית המופעלת בשמה. האלימות המתבצעת על ידי כוחות מדינתיים נתפסת כלגיטימית, אך האידיאולוגיה המצדיקה אלימות זו מבקשת להסתיר את המעשה האלים עצמו, ולהסוות את אופיו האלים של האקט הצבאי. תובנה זו נכונה בעיקר כאשר האלימות מופנית כלפי אזרחי אויב בפעולות שיטור צבאיות, באופן הכרוך באובדן חיי אדם ובפגיעה הומניטרית. מכאן הצורך, ואף החובה החברתית, לחקור את הלגיטימציה להפעלת אלימות. למרות שצורך זה ברור לכאורה מאליו, חקר הלגיטימציה להפעלת אלימות — בין שמדובר בחקר ההצדקה העקרונית לכינון מבנה עוצמה הנשען על הפעלת אלימות, ובין שבחקר ההצדקה של הפעלה מאורגנת בפועל של כוח פיזי כלפי האויב — אינו בולט במחקר בישראל. ספר זה מבקש לתרום להתמודדות עם הריק המחקרי הזה ולעודד דיון ציבורי בסוגיות שהפעלת האלימות מעלה. הספר מורכב משלושה חלקים: המשגה של הלגיטימציה לאלימות, תהליך ניהול הלגיטימציה לאלימות ברמת הכוחות וברמת הארגון הצבאי, והמיקוח החברתי והפוליטי על הלגיטימציה לאלימות ועל הפרשנויות השונות הניתנות לה. הספר כולל מאמרים ממגוון זוויות ראייה ודיסציפלינות, המאפשרים יחדיו הצצה אל מאחורי הקלעים של תהליך הלגיטימציה לאלימות הצבאית בחברה בישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אסתר הרצוג
תיאור: הספר עוסק ביחסה של המדינה כלפי אמהות הנאבקות למניעת הוצאת ילדיהן מחזקתן. הוא בוחן תהליכים של הפקעת אמהוּת ואת האמצעים המופעלים על ידי מערכות הרווחה והמשפט במהלכם. בספר נחשפת עוצמת רשויות המדינה והיעדר מנגנוני פיקוח וביקורת משמעותיים על התנהלותן. מאבקיהם של פעילות וארגונים חברתיים, לשינוי מדיניות ‘ההשמה החוץ ביתית’ ולמען השקעת משאבים במשפחה ובקהילה, נהדפים בעזרת מנגנוני השלטון וארגונים הסמוכים לשולחנו. סיפוריהן של שתי אמהות: קרן (שם בדוי), ובתיה סעדה ז”ל ושל פוליטיקאית אחת, ד”ר מרינה סולודקין ז”ל, הם הציר המרכזי של הספר. קורותיהן של קרן ובתיה רוויים בכאב, ייסורים וזעם, אך גם באומץ לב ובמסירות אין קץ לילדיהן. מעורבותה של מרינה במאבק לשינוי מדיניות הרווחה הייתה לסמל של מסירות ואומץ יוצאי דופן בזירה הפוליטית. הספר מתבסס על פעילות חברתית־פמיניסטית, מזה כשלושה עשורים, בליווי אמהות במאבקיהן נגד הפקעת אימהותן. הוא מבוסס גם על מחקר מתמשך המלווה בפעילות למען שינוי מדיניות הרווחה בסוגיית ‘ילדים ונוער בסיכון’.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יעל ברדה
תיאור: הספר הביורוקרטיה של הכיבוש: משטר היתרי התנועה בגדה המערבית פורש לפני הקורא את המנגנונים הביורוקרטיים של הכיבוש בגדה המערבית. באמצעות שימוש בחומרים משפטיים, מסמכים אדמיניסטרטיביים, ראיונות ותצפיות חושפת המחברת את מערכת ניהול האוכלוסין ואת משטרי ההיתרים וההגבלות על תנועתם של פלסטינים תושבי הגדה המערבית, אשר מתאפשרים בזכות דינמיקה ארגונית מורכבת, קפקאית לעתים, הסמויה מעיני הציבור.
שלא כמו המנגנון הביורוקרטי במשטרים ליברליים, שאת עקרונותיו הבסיסיים ניסח מקס ובר, הביורוקרטיה של הכיבוש פועלת על פי המודל הארגוני הקולוניאלי והאימפריאלי לניהולן של אוכלוסיות נתינים במשטרים לא דמוקרטיים. ביורוקרטיה זו נהנית מגמישות מינהלית ומחקיקת חירום קבועה המבוססת על החריגים שבחוק.
חייהם של הפלסטינים תושבי השטחים נשלטים בידי מערך של ארגונים ובהם המשטרה, המינהל האזרחי, משמר הגבול, מתאם הפעולות בשטחים, שירות התעסוקה ושירות הביטחון הכללי. מערכת זו, שפעולתה מושתתת על מנגנונים של זיהוי וסינון בני אדם על בסיס הכרעות סודיוֹת, מדיניות משתנה ואיסוף מודיעין, היא מקרה קיצון של מנגנון ניהול אוכלוסין שהפרקטיקות ואופני הפעולה שלו משפיעים לא רק על הגדה המערבית ותושביה הפלסטינים, אלא גם על עיצובה של הביורוקרטיה המדינתית המנהלת את חייהם של האזרחים והתושבים של מדינת ישראל.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: שמואל שניידר
תיאור: אסופת מאמרים ותגובות שהתפרסמו בשנות השמונים והתשעים בכתבי העת ’ביצרון’ ו’הדואר’ שיצאו לאור בניו-יורק. הספר כולל גם מכתבים למערכת שנשלחו לעיתונים בארץ, בתגובה על מאמרים והתבטאויות שנדפסו בעיתונים בישראל. הספר עוסק בהוויה הפוליטית והאידיאולוגית בארץ ובחיים היהודיים בארצות הברית. הדברים נכתבו מתוך נקודת הראות של אדם הנוטה לימין, המגיב על אירועים בשתי המדינות. ההתנחלויות והתייחסות השמאל אליהן, רצח יצחק רבין וההתייחסות לימין בכלל ולחוגיים הדתיים הלאומיים בפרט, מלחמות לבנון, אירועי ההתנתקות והנגזר מהם - כל אלה זוכים לניתוח אינטלקטואלי ופולמוסני. בספר נידונים גם אירועים מרכזיים בהוויה הפוליטית האמריקאית: הפוגרום בקראון-הייטס שבברוקלין; כתב העת ’תיקון’ ופעילותו האנטי-ישראלית; הפקדונות היהודיים בבנקים השוויצריים ומורשת מקארתי.
מאת: אריאל פינקלשטיין, אביטל פרידמן
תיאור: חברי מועצות ברשויות המקומיות בישראל אינם זכאים לתגמול מכל סוג שהוא על תפקידם כנבחרי ציבור. יתרה מזו, חוזר מנכ"ל של משרד הפנים אף אוסר על הרשויות לתגמל חברי מועצות גם אם הן מעוניינות לעשות זאת. למצב זה, שבו חברי מועצה אינם מקבלים תגמול על פעילותם במועצה, ולעיתים קרובות הם אף נדרשים לשלם מכיסם הפרטי על הוצאות לצורך מילוי תפקידם, יש השלכות בעייתיות גם על תפקוד המועצה וגם על הדמוקרטיה המקומית. כך לדוגמה, זמינותם של חברי המועצה לעסוק בענייני הרשות ולמלא את תפקידם כנבחרי ציבור נפגעת, שכן רובם עובדים במשרה בשכר בד בבד עם פעילותם במועצה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן
תיאור: "ממלכתיות" היא מושג מופשט שרבים מהישראלים – ימין ושמאל, יהודים וערבים, דתיים וחילונים – מאמצים כיום אל ליבם. היא נמצאת בכול: חינוך ממלכתי, צבא ממלכתי, מערכת בריאות ממלכתית, טקסים ממלכתיים ועוד. ואולם, מהי אותה ממלכתיות? איזו דרך התנהגות נגזרת ממנה במגוון היבטי החיים? היום, משהושלם המהלך הציוני של הדור הראשון, אנו עומדים לפני אתגרים חדשים. כרך זה מבקש לבדוק את המשמעות שראוי (או לא ראוי) לתת ל"ממלכתיות" בעת הזאת. ערכו של המושג תלוי בתוכן שיינתן לו. האם זהו מושג עמום, שעלול לשמש מפלטו של הנבל הפועל כרצונו מתוך נשיאת שם הממלכתיות לשווא, או שמא יש לו ערך בונה, ואם כן - מהו?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות