נמצאו 236 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: על פי שיטת המשפט הישראלית יש לכל עדה דתית המוכרת על ידי המדינה סמכות שפיטה בעניינים של מעמד אישי של האזרחים, כדוגמת נישואין וגירושין, ירושה ואימוץ. בהתאם לשיטה זו, בתי הדין הרבניים הם הערכאה השיפוטית הדתית עבור היהודים במדינת ישראל. עיקר השיח הציבורי והמחקרי בישראל בנושא בתי הדין הרבניים עוסק בסוגיות נורמטיביות כמו חופש הנישואין והגירושין, מעמד האישה וסרבנות גט. מחקר זה בוחן את תפקודם של בתי הדין הרבניים מנקודת מבט אחרת – זו של המינהל הציבורי, והוא עושה זאת באמצעות בדיקה מדוקדקת של שני מוקדי פעילות:
שירות דת – יעילות, אפקטיביות ואיכות שירות; וערכאה שיפוטית – שמירה על נורמות שיפוטיות )ובכללן קיום סדרי הדין(, התנהלות ראויה של דיינים ושמירה על זכויות הנידונים. מן המחקר עולים ממצאים מעורבים: בצד התקדמות ממשית של בתי הדין הרבניים בשני העשורים האחרונים בתפקידם כמעניקי שירות דת מתגלה תמונת מצב מטרידה באשר לתפקודם כערכאה שיפוטית. ניתוח מדוקדק של הכשלים בנושא זה מוביל לשורת המלצות שמטרתן לשנות את דרך הפעולה של בתי הדין הרבניים כך שהם יפעלו בהלימה עם מעמדם כערכאה שיפוטית במדינה דמוקרטית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: בשנים האחרונות נשמעות טענות כבדות משקל נגד גיוס החובה לצה"ל, בהן חוסר השוויוניות של המודל הקיים, חוסר היעילות הכלכלית הכרוכה בגיוס אוכלוסיות שאינן מתאימות לשירות והפגיעה בערכי החירות וחופש הפרט. הקריאות לשינוי מהותי במודל זה באות על רקע הירידה המתמשכת בשיעור הגברים חייבי הגיוס המתגייסים בפועל לצה"ל ( 69% בלבד בשנת 2019 ).

מיהם הגורמים הפוליטיים והחברתיים־כלכליים המאתגרים באופן פעיל את מודל הגיוס הקיים; מהן ההנמקות והעמדות של המתנגדים למודל גיוס החובה; מהו יחסו של הציבור הישראלי לגווניו למודל הגיוס הרצוי? שאלות אלו ואחרות עומדות במרכז הדיון של מחקר זה. ממצאי המחקר מלמדים על תביעה הולכת וגוברת מצד קבוצות שוליים אזרחיות וחברתיות לקבל הכרעה לביטול הדרגתי של מודל שירות החובה בישראל. תביעות אלו הולכות ומתקרבות למרכז הפוליטי והחברתי ההגמוני, שמידת תמיכתו במודל השירות עדיין גבוהה.

לנוכח סימני השאלה הברורים שמציבות קבוצות גדלות בחברה הישראלית בכל הנוגע למודל שירות החובה, נראה שיהיה קשה להוסיף ולשמור על הלגיטימיות של מודל זה. לפיכך עולות השאלות אם וכיצד ייערכו הצבא והגורמים הפוליטיים לשינויים הערכיים, החברתיים והתרבותיים בחברה הישראלית וביחסה לצה"ל ולשירות החובה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יניב רוזנאי
תיאור: מאז "המהפכה החוקתית" ניצבת שאלת הביקורת החוקתית בבית המשפט במוקד דיון ציבורי, אקדמי ופוליטי. מחקר זה בוחן את ההתפתחות הגלובלית של הביקורת החוקתית, את הכתיבה התאורטית בנושא ואת המודלים הקיימים בעולם כדי לענות על השאלות שלהלן: מהו המודל הראוי לישראל? באיזה הרכב ראוי לפסול חקיקה של הכנסת? האם יש מקום לאמץ "פסקת התגברות"? האם ראוי לשנות את שיטת בחירת השופטים או לצמצם את זכות העמידה בבג"ץ? מחקר המדיניות מציע מודל חדש לביקורת חוקתית בישראל שלפיו סמכות הביקורת החוקתית תעוגן מפורשות אך תיוחד לבית המשפט העליון. עיצוב מרכיבי הסמכות ייצור איזון כוחות חדש בין הרשויות באופן שיאפשר לבית המשפט לבצע את תפקידו אך להפעיל את סעד בטלות החקיקה – "נשק יום הדין" – רק בהרכב מורחב של לפחות תשעה שופטים ורק כאשר יש הסכמה רחבה ברוב מיוחד של שני שלישים מתוך ההרכב המורחב. בהיעדר רוב מיוחד יוכל רוב רגיל להכריז על "אי־התאמה חוקתית" ולהחזיר את החוק לדיון בכנסת.  הצעה זו עדיפה ממודלים אחרים מסוג "פסקת התגברות" או "אי־שפיטות" של נושאי דת ומדינה. בהיעדר מנגנוני איזון ובלימה מספקים יש לשמור על ביקורת חוקתית כשכבת הגנה הכרחית על חוקי היסוד וזכויות האדם.

המודל המוצע מבקש לקדם דיאלוג בין הרשויות, לחזק את מנגנוני ההגנה והכיבוד של זכויות בהליך הפוליטי וליצור איזון עדין בין ביקורת שיפוטית מיטיבה ועצמאית ובין כיבוד השחקנים הפוליטיים אשר להם הלגיטימיות הדמוקרטית והם הנושאים באחריותיות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יעל ויזל, מרדכי קרמניצר, עדנה הראל פישר, אורי הס רהב
תיאור: התופעה שבמסגרתה אנשי ציבור הנתונים בחקירה משטרתית הנוגעת לתפקידם הציבורי בוחרים לשמור על זכות השתיקה מציפה מתח בין אחריותם הציבורית לתת דין וחשבון על מעשיהם, מחד גיסא, לבין זכויותיהם כחשודים מן השורה, מאידך גיסא. כאנשי ציבור מצופה מהם לשאת באחריות ואחריותיות לפעולותיהם ולפעול בשקיפות, בעוד שכנחקרים הם נהנים מהזכות להימנע מהפללה עצמית, המעוגנת כחלק מהזכות החוקתית להליך הוגן, ומאפשרת לנחקר להימנע ממסירת מידע שעלול להוביל להפללתו. החלטות של נבחרי ציבור בשנים האחרונות לבחור בשתיקה עוררו ביקורת ציבורית עזה.

נראה כי לנוכח היחלשות הנורמה הציבורית והבעייתיות הכרוכה בשתיקתם של אישי ציבור בחקירה, יש לאמץ פתרון חקיקתי שיחייב אנשי ציבור לבחור בין זכות השתיקה בחקירה לבין המשך הכהונה בתפקיד הציבורי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי פרידמן
תיאור: סטטוס קוו הוא המונח השגור לתיאור יחסי הדת והמדינה בישראל, וסיפורו הוא סיפור היחסים הללו. אותו סטטוס קוו עשוי מרשת סבוכה של הסדרים דה יורה ודה פקטו בתחומי חיים שבהם יש מפגש, חיכוך או התנגשות בין הדת היהודית ובין המדינה. השימוש בו לתיאור ההסדרים בין דת למדינה כל כך נוח עד שברבים מן ההסכמים הקואליציוניים הוא מופיע כמגדיר את יחסי הדת והמדינה ואת מחויבותה של הממשלה החדשה לשמר אותו. עם קום המדינה ובשנים הראשונות לקיומה כוּננו ההסדרים שיצרו ועיצבו את הסטטוס קוו הראשוני. מאז חלה שחיקה בהסדרים הללו, והם השתנו ללא הרף.
מחקר זה מביא לראשונה במסגרת אחת את תולדות הסטטוס קוו בסוגיות המרכזיות ביחסי דת ומדינה בישראל וממחיש את היותו כלי ריק. המחקר מציע הסברים לשחיקה בסטטוס קוו ומתאר את הניסיונות להסדרת יחסי הדת והמדינה בישראל ואת כישלונם. הטענה המרכזית היא שבמקום הסטטוס קוו השחוק יש לכונן הסדרים קוהרנטיים. גם אחרי 70 שנות מדינה, יחסי הדת והמדינה הם זירה להתגוששות בלתי פוסקת בין זרמים וקבוצות בחברה הישראלית. מחקר זה מעניק לעוסקים בתחום ולכל מי שמתעניין בסוגיות דת ומדינה נקודת מבט רחבה על העבר וההווה ועל העתיד האפשרי של יחסים סבוכים אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: רון ישועה
תיאור: ”האם אין מצב חירום זה מחייב את הסמכות הריבונית הנאבקת בנגיף לא ידוע להמציא פוליטיקה חדשה︖ פוליטיקה שאינה נשענת על אינטרסים אישיים ועל שחיתות פוליטית︖אלא פוליטיקה המנסחת מחדש את חוקי היסוד של הטוב המשותף ושל נחלת הכלל︖האם המרחב החדש שנוצר כעת אינו מחייב את הפוליטיקאים להמציא כללי התנהגות חדשים הפועלים בתוך המרחב, ותוך כדי כך משנים אותו ללא הכר︖אך לא רק שינוי המרחב עולה עתה על הפרק, אלא גם שאלת ההתמצאות במרחב זה הופכת להיות סוגיה פוליטית לא פחות חשובה.”

מגפת הקורונה שפרצה בינואר 2020 השנה אינה סיפור רפואי בלבד. אלא ואולי בעיקר סיפור של שינוי התודעה של כולנו על המרחב שבו אנחנו חיים. בשלושת המסות המוצעות בספר זה אני מבקש לעקוב אחר השינויים בתודעה שחלים בתודעה של האזרח הדמוקרט מצד אחד ומנגד של השלטון לגבי המרחב המשתנה אל מול נגד עיננו בתקופת מגפת הקורונה. ספר זה מבקש לתפוס את מגפת הקורונה בראש ובראשונה כדרמה של המרחב- הביתי, הציבורי, והגלובלי.
ספרי ניב
מאת: אילת הראל-שלו, שיר דפנה-תקוע
תיאור: שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא מעורר דיון ציבורי סוער ומעסיק את החברה הישראלית בעשורים האחרונים. ויכוחים חריפים על סוגיה זו ניטשים בזירות שונות — צבאיות ואזרחיות כאחד. האם נשים מסוגלות למלא תפקידים אלו והאם ראוי שנשים תשרתנה כלוחמות הן רק שתיים מהשאלות, אשר השיח עליהן משפיע על חיי הנשים בישראל, על מבנה הצבא ועל החברה בכללותה. בספר מובא, באמצעות סיפורן של עשרות חיילות, סיפור הקרב הכפול של נשים ששירתו בתפקידי לחימה ובתפקידים תומכי לחימה בצה"ל. הקרב הכפול שלהן מתרחש בשדה הקרב )בו הן חשופות לטראומה כתוצאה מהפעילות המבצעית(, וכן בחזית המאבק בכוחות המתנגדים להשתלבות נשים בתפקידי לחימה. הספר מבקש להרחיב את היריעה האקדמית והחברתית שאפשר להפיק מניסיונן של נשים כשהן עומדות במרכז ולא כתוספת שולית לנושא הנחקר. הניתוח תקף לא רק לישראל, אלא מציע תובנות משמעותיות הן על שירות נשים בתפקידים קרביים והן על סוגיות רחבות יותר הבוחנות את הקשרים שבין מגדר למלחמה, לטראומה ולפוליטיקה. יתרה מזו, באמצעות הבלטת נקודת המבט של נשים בצבא, הספר מלמד גם על השירות הצבאי ועל החוויות של גברים לוחמים בצבא. הספר מדגיש את הדיכוטומיות הפגומות הרווחות בחקר המלחמה, האלימות והקרב, ומערער עליהן על ידי הצגה וניתוח של נרטיבים מפי מאה לוחמות משוחררות, המספרות את חוויותיהן בסביבה של סכסוך ומלחמה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אבי בן בסט, ראובן גרונאו, אסף זוסמן
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח את התהליכים שחלו במשק הישראלי מ־1995 עד 2017. פרקי הספר נכתבו בידי טובי הכלכלנים בישראל – כל אחד מהם סוקר ובוחן במאמרו את ההתפתחויות העיקריות במשק בתחום התמחותו. נוסף על ההקדמה, שנכתבה בידי העורכים, הפרקים עוסקים בנושאים האלה: מדיניות פיסקלית, מדיניות מיסוי, אינפלציה ומדיניות מוניטרית, מאזן התשלומים, כלכלה וביטחון, שוק ההון, פנסייה, ריכוזיות כלל־משקית, מיסוי משאבי טבע, צמיחה כלכלית ופריון עבודה, אי־שוויון בהכנסות, שוק העבודה, כלכלת חינוך, כלכלת בריאות, כלכלת החברה הערבית, ענף ההיי־טק, שוק הדיור וכלכלת סביבה. בתקופה הנבחנת בספר חלו התפתחויות חיוביות רבות במשק הישראלי. בין היתר, האינפלציה דוכאה סופית, החשבון השוטף במאזן התשלומים נעשה חיובי; משקל החוב בתוצר צומצם לרמה שאין בה כדי לסכן את יציבות המשק בעת משבר; החוב החיצוני השתנה מחיובי לשלילי; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה והתייצב ברמה המקובלת במשקים המפותחים; שיעור האבטלה במשק הוא מהנמוכים בתולדותיו של המשק הישראלי בפרט ומהנמוכים בעולם המערבי בכלל. עם זאת, המשק ממשיך להתאפיין בחוליים שונים: רמת הפריון במרבית הענפים היא מהנמוכות במשקים המפותחים, והפערים הכלכליים בין קבוצות האוכלוסייה השונות העמיקו והחריפו. בשל בעיות אלו, המאיימות על פוטנציאל הצמיחה של המשק ומעיבות על הלכידות החברתית בישראל, נשאלות השאלות אם ההישענות על פעילות המגזר העסקי לא הרחיקה לכת ואם הממשלה לא נסוגה גם מתפקידים שאמורים להיות בליבת האחריות שלה ומתחומים שרבים מסכימים כי בהם דווקא נחוצה התערבות ניכרת מצד הממשלה.
עם עובד
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: מפלגת חרות, שהיתה בראשית דרכה מנודה פוליטית ותרבותית, נעשתה במרוצת הזמן ובגלגוליה השונים למפלגה דומיננטית בפוליטיקה בת־ימינו. המחקרים שהתפרסמו עד כה על תנועה זו ועל הזרם הרוויזיוניסטי, שממנו צמחה, עסקו בעיקר במאבקיה ההיסטוריים ובמנהיגיה, ואילו ספר זה מתמקד - ובזה חידושו - בחשיפת התהליך הפנימי, הסמוי, של יצירת הדימויים והסיפר (הנרטיב) הקולקטיבי של חרות בתוך התנועה ומחוצה לה. הצודקים והנרדפים מכוון את הזרקור אל ההון התרבותי (בלשונו של פייר בורדייה) של חרות: אוצר המיתוסים, הסמליםוהסיפרים בכל אלה חברי המפלגה ותומכיה? באילו דרכים הם באו לידי ביטוי במאבק הכוחות הפוליטי הפנים־מפלגתי ובזירה הלאומית?
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: חגי צורף
תיאור: 182 התעודות מכתביה ומדבריה, המתפרסמות בספר, שחלק ניכר מהן נחשפות בפעם הראשונה, הן והמבואות ההיסטוריים, מתארים את דמותה ואת עשייתה של גולדה מאיר מהיבטים שטרם הוצגו. בספר מוצגים תפקידיה במהלך השנים ובכללם: מהפעילים הבולטים של ההסתדרות הכללית, שרת העבודה הראשונה בימים של קליטת העלייה הגדולה ובניית מערכת הרווחה יש מאין, מזכירת מפא"י ומפלגת העבודה, ושרת החוץ במשך עשר שנים בהן פעלה רבות לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם. רובו של הספר מוקדש לשנים 1969–1974, שבהן שימשה בתפקיד ראש הממשלה. בעזרת מסמכים שנחשפים לראשונה מתוארות שנים אלה שהיו גדושות במגעים מדיניים, במעשי טרור ובפעולות איבה בגבולות. היה בהן שגשוג כלכלי לצד סערות ומחאות חברתיות, והן הסתיימו במלחמה קשה וכואבת. פרק נרחב בוחן את הדרך שבה הנהיגה גולדה את ישראל במלחמת יום הכיפורים. מתוארים בו התמודדותה של גולדה מאיר עם המשבר הקשה בתחילת המלחמה, דרך קבלת ההחלטות העיקריות בניהול המלחמה ובהתאוששות שהובילה את צה"ל להישגים כבירים, וניהול המשברים עם האמריקנים בשלהי המלחמה.
ישראל. ארכיון המדינה
מאת: ענת ברקו
תיאור: "יהיה לנו טוב ביחד... חברה שלי נתנה לנו דירה, כדי שנוכל להיות ביחד... תביא איתך קונדומים... יש לך?"
כך כתבה המחבלת לנער הישראלי בן ה-16 בצ'אט, באינטרנט, באמצעות תוכנת המסרים הישראלית ICQ. השיחות הפכו לתכופות וארוכות יותר, ואיתן גבר רצונו של הנער לפגוש את הבחורה. לבסוף הגיע הנער למקום המפגש שקבעו בצ'אט, שם המתינו לו הטרוריסטית וחבריה, ורצחו אותו בדם קר. במשך 15 השנים האחרונות, קיימה ד"ר ענת ברקו מפגשים עם אסירות ואסירים ביטחוניים פלסטינים בכלא הישראלי. ביניהם היו כאלה שהפיקו פיגועי טרור רצחניים כנגד ישראלים, כגון מנהיג 'החמאס' השייח' אחמד יאסין וחבריו. בספר זה התמקדה ד"ר ברקו בנשים וילדים ששימשו כגלגלי שיניים במכונת הטרור הפלסטינית.
במיומנות וברגישות הסירה ד"ר ענת ברקו את הרעלה מפניהן של האסירות הביטחוניות, וגילתה כי לעתים מנוצלת אישה פצצה מינית בנתיב הפיגוע הרצחני. המתאבדת אינה מכוסה עוד ברעלה ובשמלה ואיברי גופה המעורטל נחשפים לעין כול בתום הפיצוץ. מה הדבר הנורא שעשתה או שעשו בה, שהוביל את המחבלת לדרך אין מוצא זולתי טרור? האם אישה פצצה נחשבת לגיבורה משוחררת בחברה הפלסטינית או שמא היא נותרת חשודה כמופקרת ופגומה? האם לעולם ירחף מעל ראשה סימן שאלה באשר לטוהר מידותיה ומניעיה לבצע פיגוע טרור?
ספר מטלטל זה, חושף את עולמם הפנימי של טרוריסטים ומציע חשיבה 'מחוץ לקופסה' על דרכי התמודדות מול הטרור הרצחני.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שמעון גרשון רוזנברג
תיאור: בשנים האחרונות נקלעו השמאל והימין האידאולוגיים למשבר רעיוני. חלום השלום הולך ומתרחק, ורוב הציבור ומנהיגיו זנחו את רעיון ארץ ישראל השלמה. כיום, יותר מתמיד, נראה כי רק שחרור מהחלוקה הדיכוטומית והפשטנית בין המחנות והרעיונות יאפשר חשיבה ביקורתית, יצירתית ופורייה, שתוכל לעצב תשתית ערכית ודתית חדשה ליחס אל הארץ ואל תהליך השלום. בריתי שלום הוא אסופה מקיפה ממרחבי יצירתו של הרב שג"ר, העוסקת בשאלות פוליטיות כגון החזרת שטחים, מלחמה, הסכמי שלום, ההתנתקות ועוד. לפי תפיסתו של הרב שג"ר, הפוליטי כרוך בהגותי, ומשום כך הוא דן בסוגיות אקטואליות אלו דרך סוגיות עקרוניות כמו ייחודו של עם ישראל, ביתיות וגלותיות, מערב מול מזרח, מעמדה הדתי של מדינת ישראל ומשמעות הגאולה. כדרכו, הרב שג"ר פורש ומנתח מגוון רחב של מקורות, מהתנ"ך ומדברי חז"ל, מתורת הרמב"ם ומדברי המקובלים, מגדולי החסידות ומכתבי הרב קוק, כמו גם מהוגים יהודים מודרניים ומפילוסופים, סוציולוגים והיסטוריונים מערביים. בריתי שלום הוא ספר חובה למי שמבקשים לפלס דרך במבוכה ולשלב בין הטוב שבימין לטוב שבשמאל, תוך יצירת גישה דתית ורוחנית חדשה, שתוכל לחתור לשלום־אמת ללא ויתור על הזיקה העמוקה לארץ ישראל, על הייחוד היהודי ועל העוצמה הדתית.
מאת: דניס רוס, דוד מקובסקי
תיאור: ספר חובה המשלב דיון היסטורי עם חזון מדיני. המחברים מעלים על נס את נכונותם של ראשי ממשלה ישראלים ממחנות שונים לקבל החלטות קשות ולא תמיד פופולריות שהשכילו לאזן בין אינטרסים חיוניים של המדינה ובין שיקוליהם הפוליטיים. הקריאה בספר מחזקת את הצורך הדחוף כיום לקבל החלטות אמיצות היודעות לשלב את צורכי הביטחון עם החזון הציוני שיבטיח את עתיד ישראל כמדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי. פרופ‘ שלמה אבינרי, לשעבר מנכ“ל משרד החוץ ספר זה הוא צלצול השכמה לקראת ההחלטה הקשה ביותר שבפניה ניצבת מדינת ישראל מאז הקמתה: שמירה על זהות יהודית ודמוקרטית, או אובדנה של זהות זו. השאלה איננה אם זה מה שיקרה, כי אם מתי זה יקרה. המחברים מצביעים באופן ברור על האומץ הרב שנדרש ממנהיגים ישראליים ליטול על עצמם אחריות, להציב ראשית לכל את עתידה של ישראל, ולהוביל את הציבור הישראלי להתמודד עם אתגר זה, בטרם תעבור ישראל את נקודת האל-חזור בה תהפוך למדינה דו-לאומית. אלוף (מיל‘), אמיר אשל, לשעבר מפקד חיל האוויר ”חזק ואמץ“, ספרם החשוב של דניס רוס ודוד מקובסקי, מתאר את תהליכי קבלת ההחלטות בארבעה צמתים גורליים בהיסטוריה של מדינת ישראל. בכולם ניכרת תכונת המנהיגות שגילו המחליטים - בן גוריון, בגין, רבין ושרון - תכונה החשובה יותר מן התהליך עצמו. ארבעת המנהיגים האלה, שנבחרו באורח דמוקרטי, ניחנו באומץ ובתבונה להוביל את העם לא לפי סקרים, אלא לפי הבנתם מה הכיוון שאליו יש לחתור. כך נהג בן גוריון כשהביא להכרזה על הקמת המדינה; כך נהג בגין כשוויתר על סיני והתחייב להימנע מהחלה חד-צדדית של הריבונות ביו״ש ועזה כדי להביא לשלום עם מצרים; כך נהגו גם רבין ושרון ביוזמותיהם מול הפלסטינים. גם היום נחוצה לנו מנהיגות שתדע להוביל, לשכנע את העם בצורך לקבל החלטות היסטוריות, ולא תכוון את צעדיה בהתאם לסוקרים ולקבוצות המיקוד. דן מרידור, לשעבר שר המשפטים, שר האוצר, ויו“ר ועדת המשנה של הכנסת לתפיסת הביטחון ולבניין הכוח קריאת ”חזק ואמץ“ תסייע מאוד להבנת התהליך הפנימי של קבלת ההחלטות אצל מנהיגינו בצמתים היסטוריים מכריעים, לתפיסת מאבק הגבורה למציאת דרכים ליישוב הסכסוך הערבי-ישראלי, ללמידה ממנהיגינו כיצד הם הצליחו להינתק מערכים ואידיאלים יקרים לליבם במגמה למצוא דרך לישראל להתקבל באזורנו, ולקלוט תובנות חשובות לגבי החלטות היסטוריות שישראל תהיה חייבת לקבל בעתיד.  רא“ל (מיל‘) גדי איזנקוט, הרמטכ“ל ה 21- של צה“ל
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: גדעון ספיר
תיאור: בשנת 1992 קיבלה הכנסת שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות אדם - חוק יסוד: חופש העיסוק, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - במהלך שזכה לכינוי "המהפכה החוקתית". מאז ועד היום אין במדינת ישראל רגע דל. בית המשפט העליון קבע בספיקתו כי חוקי היסוד הניחו תשתית לחוקה המשמשת בסיס לביקורת שיפוטית של חוקים ולפסילתם במקרים מתאימים. התפתחויות מרעישות אלה משנות את מאזן הכוחות הפוליטי בישראל ומעוררות ויכוח ציבורי נוקב. ספר זה מבקש להציע הערכה ביקורתית של תהליכים אלה ושל השלכותיהם העתידיות. הספר נחלק לשני חלקים: החלק הראשון עוסק בתיאור והערכה של המהלך החוקתי בישראל מקום המדינה ועד היום, תוך הדגשת השלכותיה החשובות של המהפכה החוקתית; החלק השני צופה פני עתיד ובוחן כמה חלופות אפשריות להשלמתו של המהלך החוקתי. הספר מיועד לקוראים המשכילים המתעניינים בחיים הציבוריים במדינת ישראל, ולאו דווקא למשפטנים או לאנשי מדע המדינה בלבד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמשכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: עידית שפרן גיטלמן
תיאור: פסיקת בג"ץ בעניין אליס מילר (1995) הייתה אות הפתיחה להרחבת שירות הנשים בצה"ל. מאז נפתחו לשירות נשים, בהדרגה, עוד ועוד תפקידים, והיום הן משרתות במגוון רחב של מקצועות צבאיים, לרבות ביחידות מבצעיות. בצד תהליך זה הולך וגדל מקומם ומספרם של חובשי הכיפות הסרוגות בתפקידי ליבה ובקצונה. עובדה זו מציבה לפני צה"ל את אחד האתגרים החברתיים הגדולים בשנים האחרונות – אתגר השירות המשותף.

כיצד מאזנים בין ערכים המתקשים לעלות בקנה צְבא עַם אחד? האם מחויבותו של צה"ל לעקרון השוויון גוברת על חובתו לאפשר שירות מכבד לכלל חייליו וחיילותיו שאינו סותר את אמונתם או את הגבלותיהם ההלכתיות? האם הסדרת הסוגיה באמצעות פקודת השירות המשותף היא אכן הביטוי הנכון לאיזון הראוי? ומה אפשר ללמוד מן הדרך שעבר צה"ל ועברה החברה הישראלית עד לעדכונה של פקודה זו?

מחקר זה מבקש להשיב על שאלות אלו תוך שהוא בודק את סוגיית השירות המשותף כמקרה מבחן למחלוקת החברתית אשר חדרה את חומות הצבא וחלחלה אל בסיסיו. אחד ממוקדי הדיון בו הוא המאבק הציבורי שהתפתח במקביל לניסוח הפקודה שנועדה להסדיר את השירות של חיילות לצד חיילים דתיים המקפידים על הלכות צניעות והפרדה, מאבק שהתקבע בתודעה הציבורית כמלחמה בין שני צדדים שכל אחד מהם רואה בצה"ל כלי להטמעת ערכים ואג'נדות בצבא בפרט ובחברה הישראלית בכלל. בסופו של הדיון מוצעות מסקנות והמלצות ליישום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתן רגב, ירדן קידר, נאור פורת
תיאור: ההכשרה המקצועית נועדה לאפשר לאנשים מכל שכבות האוכלוסייה לרכוש מקצוע ולפתח כישורים נדרשים בשוק העבודה. יש לה חשיבות גדולה בפיתוח ההון האנושי, במתן מענה לצורכי המעסיקים ובהגדלת פריון העבודה. בעשורים האחרונים אנו עדים בישראל להידרדרות במעמדו של מערך ההכשרות המקצועיות, בהיקפו ובתקציבו: היקף ההכשרות המקצועיות בתקצוב ציבורי קוצץ בחדות וכך גם התקציב המוקצה להן, והן הפכו בהדרגה למכשיר לשיפור רווחתן של אוכלוסיות חלשות במקום להיות מכשיר לפיתוח ההון האנושי בקרב כלל האוכלוסייה. מגמה זו יצרה מחסור בכוח אדם מיומן, בפרט בענפי התעשייה וההיי־טק. הגורמים למחסור מעצימים זה את זה; כשלים בהכשרה, תקצוב נמוך וחסמים מבניים בתעשייה – כולם מובילים למצוקה בכוח אדם, הן בכמות והן באיכות, הפוגעת בהשקעה בהון היצרני. ואם לא די בכך, עד שנת 2021 צפויים לפרוש מענפי התעשייה עשרות אלפי עובדים מיומנים. מחקר זה בוחן את מערך ההכשרות המקצועיות בישראל בהיבט הארגוני, התכנוני, התקציבי והביצועי ומשווה בינו לבין מערכי הכשרות במדינות מפותחות אחרות. המחקר מזהה את החסמים ואת הכשלים העיקריים בכל אחד מן ההיבטים המפורטים ומגיש המלצות ממוקדות ויישומיות שיסייעו לקובעי המדיניות לשפר את הכמות ואת האיכות של כוח האדם המיומן במשק.
מאת: נועה קברטץ-אברהם
תיאור: כנסת ישראל נחשבת פרלמנט שהיקפי החקיקה שלו אדירים וכזה שהממשלה שולטת בו בסדר היום ובהליך החקיקה. אך כיצד באים לידי ביטוי מאפיינים אלו בתהליך החקיקה הממשלתי, למן הרגע שבו מתגבש במשרד ממשלתי רעיון להצעת חוק ועד לכניסתו של חוק זה לספר החוקים? אילו חולשות ואילו עוצמות מתגלות בתהליך? ומי משתי הרשויות היא שמנהלת בישראל את תהליך החקיקה הממשלתי – הרשות המחוקקת או הרשות המבצעת? במחקר זה נבחנת לראשונה עבודת הכנסת והממשלה בתהליך החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות. המחקר סוקר את התהליך, מנתח אותו, מאתר בו את נקודות הקושי והחוזק הקיימות ומאבחן אותן. זו הפעם הראשונה שמוצגת תמונה מקיפה ומלאה של תהליך החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות בישראל, לקראת אפשרות טיובו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גיא לוריא
תיאור: מינהל התביעות במשטרה ("התביעה המשטרתית") מנהל כ־ 90% מההליכים הפליליים בישראל. שיוכה המוסדי של התביעה המשטרתית למשטרה מקשה על תובעיה למלא את תפקידם במקצועיות הנדרשת על רקע לחצים משטרתיים מבניים הפוגעים באי־תלותם ומשפיעים על שיקול דעתם המקצועי. לנוכח קושי זה, כבר כשני עשורים עומדת בלתי ממומשת החלטת ממשלה שקבעה בשנת 2001 כי יש להעביר את התביעה המשטרתית למשרד המשפטים ולאחד אותה עם הפרקליטות. בשנים האחרונות מתברר שהמדינה אינה פועלת כדי ליישם את החלטת הממשלה הזאת. להפך. מערכת אכיפת החוק ערכה רפורמות ארגוניות בתביעה המשטרתית וביחסיה עם היועץ המשפטי לממשלה שתכליתן לקבע את המצב הקיים, מתוך תפיסה שחיזוק עצמאותה הארגונית של התביעה המשטרתית במסגרת המשטרה, בצד הידוק הכפיפות המקצועית שלה ליועץ המשפטי לממשלה — לרבות באמצעות מנגנוני הנחיה, פיקוח ובקרה — הם פתרון טוב יותר. ואולם דוח של מבקר המדינה משנת 2019 הצביע על כך שתובעי התביעה המשטרתית עדיין אינם עצמאיים דיים מגורמי החקירה במשטרה, וכי מנגנוני ההנחיה והבקרה מצד היועץ המשפטי לממשלה אינם פועלים הלכה למעשה. על רקע זה, המחקר המובא כאן מביא המלצות לתיקונים במנגנוני הפיקוח והבקרה על התביעה המשטרתית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמיר כהנא, יובל שני
תיאור: מדוע יש לפקח על רשויות המדינה כשאלה בולשות אחרי הפעילות המקוונת שלנו; כיצד ניתן לפקח על מעקב מקוון של גופי מודיעין ואכיפת חוק; מיהם האחראים בישראל על פיקוח זה; האם המצב הקיים נותן מענה ראוי למאפיינים הייחודיים של פעילות סיגינטית; האם ישנם מודלים עדכניים בדין הזר שרצוי להכיר וללמוד מהם? בהמשך למחקר רגולציה של מעקב מקוון בדין הישראלי ובדין המשווה (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019 ), שתיאר את ההיבטים החסרים בדין הישראלי החל על פעילות מעקב מקוון של רשויות המדינה, ואת אלו שנדרש בהם תיקון והשלמה, מטרתו של המחקר המובא כאן היא לבחון את טיבו של הפיקוח בישראל על פעילות זו. המחקר סוקר את נקודות החולשה במערך הפיקוח הישראלי על פעילות סיגינטית וממליץ על הקמת גוף ייעודי לפיקוח על פעילות זו, בדומה לנעשה בדמוקרטיות אחרות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לילה מרגלית
תיאור: על אף ההתקדמות שהושגה בשנים האחרונות בקידום של ייצוג הולם למיעוט הערבי במינהל הציבורי, החברה הערבית בישראל עדיין סובלת מתת־ייצוג חמור בדרגים הבכירים של המערכת ומהדרה מתהליכי קבלת ההחלטות בה. המחקר קול אפקטיבי צולל לעומקה של סוגיה זו ומתמודד עם שאלות יסוד כמו: מהן ההצדקות הנורמטיביות לשילוב מיעוטים – ובפרט המיעוט הערבי בישראל – בעמדות מפתח במינהל הציבורי? מהי מהות ה"ייצוג" בשירות ציבורי מקצועי, ניטרלי וא־פוליטי, ומהו הרף הנדרש כדי שהשתתפות המיעוט אכן תהיה אפקטיבית? מה קורה בדמוקרטיות אחרות – ומה אפשר ללמוד מניסיונן של חברות בעולם המתמודדות עם שסעים אתניים? האם ניתן לשאוב השראה מהמדיניות שאימצה הממשלה בשנים האחרונות לטובת קידום ייצוגן של נשים בפקידות הבכירה? מהו המצב בפועל בשירות המדינה, בחברות הממשלתיות, בתאגידים הציבוריים ובגופים ציבוריים אחרים שעוסקים בגיבוש מדיניות ובחלוקה של משאבי החברה – ומה הייתה מדיניות הממשלה לאורך השנים? על בסיס בחינתן של שאלות אלו, המחקר מעלה הצעה לפעולה יזומה מצד הממשלה לשילוב אפקטיבי יותר של החברה הערבית בתהליכי קבלת החלטות שלטוניות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יעל ויזל, מרדכי קרמניצר, עדנה הראל פישר
תיאור: מסמך זה קורא להקמת גוף לטיפול בשחיתות השלטונית ומסרטט את יעדיו, סמכויותיו ומבנהו. הרעיון שעומד ביסוד יצירת גוף זה הוא שמאבק אפקטיבי בשחיתות אינו מתמצה בענישה פלילית על מעשי שחיתות שהתרחשו ויש לכלול בו גם היבטים מניעתיים, ובעיקר – פעילות הסברתית והטמעת שינויים מערכתיים־מבניים. מאבק אפקטיבי בשחיתות חייב להיות רב־מערכתי ורב־פנים ולהתמודד הן עם הסימפטומים של הנגע הן עם שורשיו. המסמך מציע שיטה לתִכלול הדרכים לטיפול בשורשי השחיתות השלטונית – הקמת גוף ייעודי לטיפול יסודי במופעים של שחיתות שלטונית, בלי לגרוע או לפגוע בפעילותם של גופים חשובים אחרים בשירות הציבורי שפועלים למאבק בשחיתות מסוג זה. במקרה שמתגלים ליקויים אתיים חמורים בגופים ציבוריים, הגוף יפעל לתחקור האירועים במטרה לאתר היבטים מבניים טעוני טיפול, יגבש המלצות ויפעל להטמעתן. נוסף על כך, הגוף יוכל ליזום חקירות שאינן נובעות מליקוי שאותר אלא מבעיה כללית שעלולה, לפי המחקר בתחום, להניב שחיתות, כמו בירוקרטיה מופרזת או היעדר שביעות רצון של הציבור משירות מסוים. לצד המטרה המניעתית, הגוף יוביל גם תהליכים הסברתיים ואתיים בשני ערוצים – הראשון, העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב למשמעות של שחיתות, נזקיה ודרכי המאבק בה; והשני, קביעת נורמות אתיות ומשמעתיות והטמעתן בקרב משרתי הציבור.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עודד רון, מרדכי קרמניצר, יובל שני
תיאור: מחקר זה עוסק בסקירת אמצעים אנטי־ליברליים ספציפיים שננקטו בעשור האחרון ב־ 2 מדינות הנמצאות כל אחת, לפי מדדים בינלאומיים וכתיבה ענפה בנושא, במקום שונה על רצף ההתרחקות ממודל הדמוקרטיה הליברלית: הונגריה ופולין. לסקירה שתי מטרות: הראשונה היא להבין את המנגנון העומד בבסיסם של האמצעים שננקטו ואת תכליתם. המטרה השנייה היא לבחון באופן ביקורתי את הטענה שבנושאים הקשורים להגנה על מוקדי כוח ביקורתיים ננקטו בישראל צעדים הנראים דומים לצעדים שהופעלו במדינות אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נעמי חזן, מיכל שמיר, חנה הרצוג
תיאור: בשיח הפוליטי בישראל כמעט אין התייחסות לנשים כאל ציבור מובחן, והפערים המגדריים בפוליטיקה לא זכו לתשומת לב מחקרית על אף השלכותיהם הרבות והחשובות. הספר פערים מגדריים בפוליטיקה בישראל מבקש למלא את החסר בתחום זה. הוא שופך אור על הבדלים מגדריים בדפוסי ההצבעה, בעמדות בתחומי מדיניות שונים, בהשתתפות פוליטית ובייצוג פוליטי. הוא חושף פערים שעד כה היו סמויים מן העין ומעגן אותם בגורמי עומק תרבותיים ומבניים של המערכת הפוליטית. בכך הספר מרחיב את הבנתנו אשר לפעילות הפוליטית בכללותה ומציע מבט חדש ומעמיק על הפוליטיקה והחברה בישראל. מאמרי הספר הם פרי עטם של חוקרות וחוקרים מתחומים שונים, בהם סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדע המדינה, תקשורת ולימודי מגדר. המאמרים מתחקים על הצטלבויות של מגדר ומיקום פוליטי; ובוחנים את העמדות וההתנהגויות של הציבור, את דמותם ופעילותם של נציגיו ונציגותיו, ואת הכללים והמוסדות המבנים את תהליך הייצוג. בין השאר הם שואלים אם שילובן של נשים במקומות ריאליים במפלגות מביא לעלייה בתמיכת נשים במפלגות אלו; אם לבוחרות - ולבוחרים - חשובה נוכחות נשים ברשימה; ואם מדיניותן של המפלגות בנושאים הנוגעים לנשים משפיעה על היווצרות פער מגדרי בהצבעה. הספר מגדיר וממפה תחום מחקר חדש, אך גם מבקש להעלות לסדר היום הציבורי את נושא הפערים המגדריים בפוליטיקה, להטמיע חשיבה מגדרית ולהניע שינוי חברתי ופוליטי.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אילת מעוז
תיאור: על מה מושתת סדר במצב פורע סדר? מה קורה כאשר השאיפה לכונן ריבונות מערערת על אחדותו של הריבון? מהו היחס בין הפרקטיקה הממשית לבין הפנטזיה בדבר סדר יציב, או בין חוק להיעדרו? חוק חי: שיטור וריבונות תחת כיבוש מתחקה אחר ההיסטוריה של השיטור מעבר לקו הירוק ודן ביחסי המשטרה עם פלסטינים, עם מתנחלים ועם רשויות האכיפה והביטחון האחרות. הוא מראה כיצד פרויקט ההתנחלות בגדה המערבית מבוסס על טשטוש הבדלים: בין ציבורי לפרטי, בין פשע לחוק, בין לגיטימי ללא-לגיטימי. שכן במרחב הספר הקולוניאלי סמכויות מדינה מואצלות על ריבוי שחקנים, שהיחסים ביניהם מאופיינים בחיקוי וניכוס, הסתתרות והיחשפות, כמו גם עמעום מושגי ומשפטי. מעבר להיותו כרוניקה של מנגנון, חוק חי חושף את עבודת הריבונות כתנועה דיאלקטית ומתמשכת בין מחיקת גבולות לשרטוטם מחדש. תנועה זו מייצרת תשוקה ריבונית לאחדות סופית ומוחלטת, המובילה את המשטר ואת אזרחיו לאלימות חריגה ועודפת.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אליעזר חדד
תיאור: ספר זה בוחן את היחס בין המושג "כבוד האדם" במסורת ההומניסטית לבין המושג "צלם אלוהים" בתפיסה המקראית, על השתמעויותיהם השונות בהקשר של ערכי השוויון והחירות. הנטייה לטשטש את ההבחנות בין כבוד האדם מציאת _ לצלם אלוהים נובעת ממגמה ראויה המכנה המשותף בין הקבוצות החברתיות השונות הדרות יחדיו במדינת ישראל. ואולם ההבדל בין מבני העומק של שני המושגים בסיסי כל כך, שקשה לראות כיצד אין נוצרות מהם הבנות שונות של ערכי השוויון והחירות. כיצד נגזרים ערכי השוויון והחירות מ"כבוד האדם" ו"מצלם אלוהים"? האם יש הבדל באופן הבנת השוויון והחירות אם הם נגזרים מ"כבוד האדם" או אם הם נגזרים מ"צלם אלוהים"? האם הבדלי התפיסה בין כבוד האדם לצלם אלוהים יכולים להעשיר את עולמנו המוסרי באשר להבנת השוויון והחירות ולדרכי החלתם? האם מאמץ לעמוד על הבדלי היסוד בין שני המושגים יכול להפרות את המחשבה ולתרום להעמקת הצד המשותף ביניהם או שהוא עלול להוביל לקיטוב יתר בתוך החברה הישראלית?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דנה בלאנדר, חן פרידברג, אביטל פרידמן
תיאור: באילו נושאים אמורה לעסוק ועדת חקירה פרלמנטרית בכנסת? האם יש להרחיב את סמכויותיה כדי שתוכל למלא ביעילות את תפקידה כמפקחת? אילו אמצעים ואילו שינויים נדרשים לשם טיוב עבודתה? ועדת חקירה פרלמנטרית היא אחד הכלים שבאמצעותם הפרלמנט מממש את תפקידו כמפקח. הוועדה מאפשרת לפרלמנט לחקור לעומק נושא מסוים שעל סדר היום ולמקד את תשומת הלב הציבורית בו. באמצעות כלי זה הרשות המחוקקת יכולה לבחון את נבכי הרשות המבצעת, לחשוף שחיתויות, להגביר את השקיפות של מנגנוני הבירוקרטיה ולברר ביסודיות נושאים בעלי עניין ציבורי. אלא שכמו כל מנגנון פרלמנטרי אחר אפשר שגם ועדת חקירה פרלמנטרית תתברר ככלי שמקדם את האינטרס הציבורי או לחלופין פוגע בו, תלוי איך משתמשים בה. הניסיון הישראלי מלמד שוועדות חקירה פרלמנטריות מסוימות הביאו לשינוי מהותי במדיניות ובשיח הציבורי בשעה שפעילותן של אחרות הסתיימה בלא כלום. המחקר שלפנינו בוחן כיצד משתמשת הכּנסת בכלי זה של ועדות חקירה פרלמנטריות. הוא סוקר את ההיסטוריה של ועדות החקירה הללו, מנתח מקרים אחדים של ועדות שהוקמו בעבר ומציג השוואה של דרכי השימוש בכלי זה במדינות אחרות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שילה הטיס-רולף
תיאור: האם צריך להגדיר את תפקידו של חבר הכנסת?
תפקידו של חבר הכנסת, כמו תפקידם של חברי פרלמנט במדינות דמוקרטיות אחרות, אינו מוגדר כיום. ההסבר הנפוץ לכך הוא שהמנדט של חברי פרלמנט, ובכללם חברי כנסת ישראל, הוא מנדט חופשי שמאפשר להם לבצע את תפקידם על בסיס שיקול דעתם, ועל כך הם נותנים את הדין בבחירות הכלליות. שילה הטיס רולף מערערת על תפיסה זו. היא טוענת כי צריך להגדיר את התפקיד בשל ההתמקצעות שלו, משום שחלק מזכויותיו וחובותיו של חבר הכנסת מוגדרות בחוק כפונקציה של תפקידו (שאינו מוגדר) ובגלל הבּוּרות השוררת בקרב הציבור ובקרב חברי הכנסת עצמם באשר למהותו של התפקיד.
למעשה, רוב רכיבי התפקיד כבר הוגדרו בתפזורת במקומות שונים – בחוקים, בתקנון הכנסת, בנוהגי הכנסת ובפסיקות של בג"ץ . מה שצריך לעשות כעת הוא לאסוף את כל החלקים המפוזרים, להפנות אצבע לחלקים החסרים ולהרכיב כמו פאזל את תמונת התפקיד. זה מה שהספר עושה, אף שרק הכנסת רשאית להגדיר רשמית את התפקיד.
הספר מתבסס על ספרות מקצועית בתחום הפרלמנטריזם, על מקורות רשמיים העוסקים בתפקיד חבר הכנסת , על דוגמאות היסטוריות מאז קום המדינה ועד ימינו ועל התייחסויות לתפקידם של חברי פרלמנט בדמוקרטיות אחרות. מובא בו גם מידע רב מניסיונה האישי של המחברת מן השנים הרבות שבהן עבדה בכנסת בתחומים שונים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, אור ענבי, וויליאם קביסון, אלה הלר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מתקיים במסגרת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות ומציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, 17 שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של הסקר לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתי וושלר-באר, עמיר פוקס, מרדכי קרמניצר
תיאור: האם עבירות ההסתה בישראל מנוסחות ונאכפות באופן המיטבי האפשרי? החוק בישראל, כמו בכל מדינה כמעט, כולל עבירות פליליות שמטרתן לאסור ולמנוע את המקרים הקשים של תופעת ההסתה לאלימות ולגזענות. ואולם בשנים האחרונות, בעיקר בשל השימוש הגובר ברשתות החברתיות, התופעה מתחזקת. באמצעות התבוננות ביקורתית בלשון החוק, בפסיקות בית המשפט ובמדיניות האכיפה מחקר זה מנתח את הטיפול של המשפט הפלילי בישראל בתופעות של הסתה לאלימות ולגזענות. מסקנותיו מתבססות, בין היתר, גם על מחקר משווה של עבירות ההסתה בארבע מדינות אחרות: בריטניה, קנדה, צרפת וארצות הברית. מתברר שהתמונה בישראל בעייתית: עבירות ההסתה לאלימות ולגזענות אינן מוגדרות בחוק היטב. הערך המוגן בהן אינו ברור, וההגדרות העמומות משאירות לתביעה טווח רחב מדי של שיקול דעת. גם בית המשפט, בשורה של הלכות, אינו מספק פרשנות מניחה את הדעת להיקף האיסורים. זאת ועוד, פרשנות התביעה ל"חריג הדת" בחוק נותנת פטור כמעט מוחלט להסתה לגזענות המבוססת על פרסומים שהם במהותם פרסומי דת. כך קרה, למשל, בתיק "תורת המלך", שבו החליטה התביעה שלא להגיש כתב אישום נגד מחברי הספר. מהן אפוא ההצדקות לעבירות ההסתה? מתי ראוי, במדינה דמוקרטית, לפגוע בחופש הביטוי כדי להגן מפני הסתה לאלימות ולגזענות? שתי ההמלצות העיקריות של מחקר מדיניות זה הן – האחת, לערוך תיקוני חקיקה בעבירות ההסתה כך שהמעשה יוגדר באופן מדויק יותר וצודק יותר; והשנייה, לפרסם ברבים את הנחיות התביעה ולקדם את חינוך הציבור הישראלי בכל מה שקשור לאיסור הפלילי על הסתה לאלימות ולגזענות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גדעון רהט
תיאור: האם התחושה שהפוליטיקה נעשית יותר ויותר אישית ופחות ופחות מפלגתית מבוססת על ממצאים שיטתיים או שמא מדובר בתחושה בלבד? אם אכן המגמה היא של היהפכות הפוליטיקה ליותר אישית – מה שמכונה "פרסונליזציה פוליטית" – האם היא בולטת במיוחד בישראל? האם היותה של ישראל בעבר מדינת מפלגות _ – שבה המפלגות היו השחקניות הראשיות בפוליטיקה – יוצרת מצב שגם אחרי תהליכים של פרסונליזציה, הפוליטיקה בישראל היא עדיין מפלגתית במידה רבה? מהן התוצאות של היהפכות הפוליטיקה לאישית? האם עידן הפוליטיקה האישית הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת? מחקר זה מבקש להשיב על שאלות אלו. הוא פותח בהגדרה של תופעות פרסונליזציה והפרסונליזם וסוקר את סיבותיהן; ממשיך בניתוח שיטתי של פרסונליזציה ושל הפרסונליזם הפוליטיים בישראל; ומקנח בניתוח התוצאות אפשריות של התפתחויות אלו. מחקר זה שלוש מטרות עיקריות: הראשונה, להציג לקוראי העברית חיבור אקדמי שעניינו תופעה פוליטית רלוונטית לעולם הפוליטי הנוכחי בכלל ולמערכת הפוליטית הישראלית בפרט; השנייה, להציע ניתוח שיטתי מעודכן של פרסונליזציה ושל פרסונליזם פוליטיים בישראל; והשלישית, לעורר מחשבות ודיון בנושא עתיד הדמוקרטיה בעידן הפוליטיקה האישית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יותם מרגלית, איילת הלל, ליאור גרו, רחל זקן
תיאור: שוק העבודה – בישראל ובעולם – עובר זה כמה עשורים שינויים מרחיקי לכת, בכללם: עלייה בשיעור ההשתתפות של נשים, התפתחות טכנולוגיות חדשות המאפשרות עבודה מרחוק והתרחבות השימוש בתצורות תעסוקה לא שגרתיות, כגון העסקה דרך חברות כוח אדם ועבודה בחוזים זמניים. ואולם למרות שינויים אלו, הסדרי העבודה בישראל עדיין מתבססים במידה רבה על החקיקה מ־ 1951 , והתוצאה הבלתי נמנעת היא הסדרי עבודה מיושנים וקשיחים שאינם מתאימים למציאות. רבות מדובר היום על נחיצותם של הסדרי עבודה גמישים, אלא שלעובדים ולמעסיקים ישנם צרכים שלא בהכרח מתיישבים זה עם זה. כיצד אפשר, אם כן, להשיג את היעד של הגמשת מערכת העבודה במשק כך שמצד אחד הוא יענה על הצורך של העובדים בגמישות ומן הצד האחר לא יפגע במעסיקים? מה צריכה לכלול רפורמה בחקיקת העבודה כדי שהיא תתאים למאפייני המשק המקומי? מחקר זה בוחן את צורכיהם של העובדים ושל המעסיקים בישראל בהיבט של גמישות תעסוקתית וסוקר את המדיניות הרלוונטית במדינות אחרות. הוא מציע, על בסיס הממצאים, המלצות מדיניות שתכליתן בניית מערכת עבודה גמישה ויעילה יותר, לרווחת העובדים והמעסיקים כאחד.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גיא לוריא
תיאור: השיטה הנוהגת הנוכחית בישראל למינוי שופטים מבוססת על החלטה של הוועדה לבחירת שופטים, שחברים בה נציגים של הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, הרשות השופטת ועורכי דין. אלא שבשנים האחרונות הולכים ומתגברים הקולות הקוראים לערוך בשיטה זו שינויים מרחיקי לכת. האם השיטה הישראלית לבחירת שופטים פוגעת בדמוקרטיה? האם היא חריגה בהשוואה בינלאומית? ומדוע היא עוצבה כפי שהיא ולא אחרת? מחקר מדיניות זה מציג את שיטת מינוי השופטים בישראל. במוקד הדיון עומדת הוועדה לבחירת שופטים והיוזמות של השנים האחרונות לשינויים בהרכבה ובדרכי עבודתה. כדי לנסח מסקנות והמלצות מנומקות ומבוססות המחקר בוחן במבט היסטורי את הסיבות לעיצוב השיטה כפי שהיא היום, עורך עיון תיאורטי בעקרונות המנחים הראויים למינוי שופטים ועושה השוואה בין שיטות לבחירת שופטים בעולם. המסקנה היא שהוועדה לבחירת שופטים והאיזון העדין שהושג באמצעותה בין העקרונות של עצמאות השפיטה לאחריותיותה מתאימים לתנאים המיוחדים שהרשות השופטת בישראל פועלת בתוכם – אי שריון מעמדה בחוקה והיעדר עצמאות מוסדית. לכן, ושלא כמו הטענות שעולות מפעם לפעם בשיח הציבורי, המסקנה של מחקר מדיניות זה היא שאומנם יש צורך לשנות פרטים כאלה ואחרים בשיטה הנוהגת למינוי שופטים, אבל אין סיבה לשנות את העקרונות המונחים בבסיסה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריק רודניצקי
תיאור: בבחירות לכנסת ה־ 23 (מרץ 2020 ) הגיע שיעור ההצבעה של האזרחים הערבים לרמתו הגבוהה ביותר זה שני עשורים – 64.8% . הרשימה המשותפת זכתה להישג חסר תקדים, 15 מושבים. נתונים אלו יוצרים את הרושם שהערבים שוב "נוהרים לקלפיות", והמשחק הפרלמנטרי חוזר, שוב, להיות רלוונטי עבורם. ואולם התמונה האמיתית ברורה: השתתפות הערבים בבחירות לכנסת בשנים האחרונות נמוכה באופן מובהק לעומת העבר, ורק מעט יותר ממחצית מהציבור הערבי משתתף כיום בבחירות. הדיון בהתנהגות הפוליטית של האזרחים הערבים בבחירות לכנסת רלוונטי היום יותר מתמיד. רצה הגורל ולראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נערכו שלוש מערכות בחירות בתוך פחות משנה אחת. אור הזרקורים הוסט לרגע מתוצאות הבחירות ומתפקודה של הכנסת אל התנהגות הבוחרים בתקופה זו. מהם שיקולי ההצבעה של הבוחר הערבי? האם הימנעות חלקים מציבור זה מהשתתפות בבחירות פירושה החרמה מכוונת שלהן? האם יש בציבור הערבי עניין בהקמת מסגרות פוליטיות חוץ־פרלמנטריות כחלופה להשתתפות בבחירות לכנסת? היכן נמצא המפתח לשינוי – האם הוא טמון במערכת הפוליטית הערבית עצמה או במערכת הפוליטית הישראלית הכללית? המחקר המובא כאן מבקש לענות על שאלות אלו מתוך פרספקטיבה רחבה, ולשם כך מתבסס על ניתוח מעמיק של סקרי דעת קהל שנערכו בציבור הערבי בתקופת מערכות הבחירות בשנה החולפת, לרבות ניתוח נתונים גולמיים שטרם פורסמו עד כה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: לירון א. ליבמן
תיאור: האמצעים ללחימה בטרור ולמאבק בו פוגעים לפעמים באנשים שאינם נושאים באחריות למעשי הטרור. ואכן, לעיתים קרובות עולה הטענה, בישראל ובעולם, שאמצעים אלו הם למעשה ענישה קולקטיבית פסולה מבחינה חוקית ומוסרית. האם הריסת בתי משפחות של מחבלים היא בבחינת ענישה קולקטיבית? מה בדבר שלילת היתרי עבודה בישראל מבני משפחה של מחבלים תושבי השטחים? והאם שלילת האפשרות ללימודים אקדמיים מאסירים ביטחוניים אנשי חמאס כדי ללחוץ על החמאס לשחרר חטופים ישראלים גם היא ענישה קולקטיבית? מחקר מדיניות זה מציע מסגרת לבחינת הסוגיה באמצעות הבחנה בין שלושה מושגים: ענישה קולקטיבית, פגיעה קולקטיבית ונזק נלווה. ענישה קולקטיבית יש לאסור באופן מוחלט. גם מפגיעה קולקטיבית יש להימנע בדרך כלל, אם כי אפשר להצדיקה במקרים מיוחדים. נזק נלווה שונה מענישה קולקטיבית ומפגיעה קולקטיבית בכך שהוא תוצאה של פגיעה לא ישירה במי שאינם מעורבים בטרור. לפיכך הצדקת אמצעִי ביטחון הגורם נזק נלווה היא מחוץ לתחומו של מחקר זה. מחקר המדיניות מיישם תחילה את המסגרת המושגית המוצעת על מקרים שאינם בתחום הלחימה בטרור, ולאחר מכן מנתח פרקטיקות שונות בתחום המאבק בטרור. היישום הקונקרטי משמש לחידוד המבחנים לבדיקת ההצדקות לפגיעה קולקטיבית. מקבלי החלטות, בכל הרשויות הרלוונטיות, נקראים כאן לאמץ את ההגדרה המוצעת לענישה קולקטיבית כאיסור מוחלט וכן את המבחן הקונקרטי המוצע בשעה שהם שוקלים הצדקה לחריגה מהחֲזָקה נגד פגיעה קולקטיבית. הדברים נכונים לגופי ביטחון (השוקלים לאמץ אמצעי מסוים למאבק בטרור), לדרג המדיני הממונה עליהם, לכנסת (כאשר נשקל עיגון בחקיקה של אמצעי ביטחון המעורר שאלות) ולרשות השופטת (כאשר היא נדרשת לביקורת שיפוטית על אמצעי ביטחון שאומץ).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דניאל סטטמן, גדעון ספיר
תיאור: מעמדה של הדת במדינה תופס מקום מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי, בארץ ובעולם. ייחודו של ספר זה בתפיסה השיטתית והמקיפה שלו באשר למקום הדת בישראל. מצד אחד, הספר דוחה את ההנחה הרווחת שלפיה הליברליזם מחייב את הפרדת הדת והמדינה. מצד אחר, הספר מציע פרשנות מצמצמת להגנות המיוחדות המוענקות לדתיים, המעוגנות בזכות לחופש דת ובחשיבות ההגנה על רגשות דתיים. נושאים מעוררי מחלוקת ורגישים כגון גיוס בחורי ישיבות, מימון ממשלתי לחינוך הדתי ונישואים וגירושים ברבנות נדונים בספר במבט מפוכח, משפטי ופילוסופי, המספק כלים לחשיבה צלולה ולדיון פורה. יהיו עמדותיהם של הקוראים בסוגיה זו מגובשות ככל שיהיו, הספר מספק להם הזדמנות מצוינת לבחון אותן מחדש.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: יותם מרגלית
תיאור: הדיון בפערים החברתיים בישראל מתמקד ברובו בָּאי־שוויון בהכנסות, שהתרחב בעשורים האחרונים. אך בשנים אלה התפתחה עוד מגמה בעייתית – היווצרותם של "מעמדות" מובחנים בשוק העבודה, הנבדלים לא רק בהכנסה אלא גם ברמת הביטחון התעסוקתי של חבריהם, בתנאים הסוציאליים הנלווים ובאופק הפנסיוני שלהם. מגמה זו היא חלק מתופעת הדואליזציה, שעיקרה: התפתחות פערים מובְנים בין המוגַנים בהסדרי העסקה מסורתיים ובין עובדים חיצוניים, שחשופים לתנודות השוק ונאלצים לעבוד תחת הגנות תעסוקתיות מצומצמות. בישראל פערים אלו גדולים במיוחד בקרב העובדים בלא תואר אקדמי, קבוצה שהיא כמעט מחצית מן השכירים במשק. תופעת  הדואליזציה מתרחשת במדינות רבות בעולם, והיא אכן מאתגרת אותן, אך מאפייניה בישראל בעייתיים במיוחד. מחקר זה מתבסס על ניתוח עומק של נתוני תעסוקה, הכנסה והשכלה של מדגם של למעלה מחצי מיליון עובדים בכל שנה מאז שנת 2001 . הממצאים מציעים התבוננות חדשה במגמות המאפיינות את שוק העבודה בישראל ובהשלכות של מגמות אלו על הפערים החברתיים בין קבוצות העובדים במשק.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמיר פוקס, מרדכי קרמניצר
תיאור: הפרדת רשויות משמעה חלוקת הכוח בין הרשויות לשם שמירה על חירות היחיד, לעיתים מתוך חפיפה ופיקוח הדדי, גם בנושאים של חקיקה וביצוע. האם משמעה "חומה סינית" בין הרשויות כך שכל החלטה של בית המשפט שמתערבת בחקיקה או בהחלטת ממשלה היא פגיעה בהפרדה זו? עיקר ההמלצות כאן עניינן הגנה על בית המשפט העליון מפני היוזמות המבקשות לפגוע בסמכויותיו. תכליתן של ההמלצות הנוספות היא לחזק ולעגן את מעמדו של בית המשפט ואת סמכויות הפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יגאל אלון
תיאור: מסך של חול הוא ניסיון עיוני מקיף וראשון לפיתוח תיאוריה ביטחונית ישראלית המבוססת על ניתוח מפורט של גורמי היסוד, הקובעים את מעמדה ובטחונה של המדינה.
מאת: עופר אריאן
תיאור: הספר 'ישראל ומדינת הרווחה' מציע הסבר ייחודי לאחד הנושאים הסבוכים יותר הנוגעים לכל אחד ואחת מאתנו. בשל מורכבות הנושא והשימוש התכוף של נבחרי הציבור במושגים מבלבלים, התקבעה בישראל הסכמה – שאין לה בסיס של ממש – שאת מגבלות מערכי הרווחה בישראל יש לתלות, קודם כול, במחסור במשאבים כלכליים מספיקים. נסקר בו בקצרה (אבל באופן ממצה) הרקע להתגבשות רעיון מדינת הרווחה בעולם המפותח, ובתוך כך הוא עומד על רכיביו העיקריים של מערך רווחה לאומי ראוי. מובאות בו דוגמאות מן העולם הרחב, והן מוצגות בזיקה לרעיונות התאורטיים ולהתחבטויות שאפיינו את יישומם הלכה למעשה. פרקו האחרון של הספר עוסק במקרה הישראלי, ומעיד על מציאות הדברים בישראל לעומת מה שקיוו להשיג.
מוסד ביאליק
מאת: מנחם פינקלשטיין
תיאור: משך כחצי יובל שנים, מעיצומה של מלחמת העולם השנייה ועד אמצע שנות השישים של המאה שעברה, פרסם המשורר נתן אלתרמן מדור שבועי בעיתון "דבר", הוא "הטור השביעי". שבוע אחר שבוע התייחס המשורר לנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי, והעניק להם פרשנות אישית. חלק מן השירים שפורסמו באכסניה זו, כגון "מגש הכסף", הפכו לנכסי צאן ברזל של השירה העברית והקנו לאלתרמן את מעמדו כמשורר לאומי. הטור השביעי וטוהר הנשק משקיף על שירי הטור השביעי מזווית ראייה ייחודית, שעניינה סוגיות של ביטחון המדינה, של "טוהר הנשק" ושל המשפט. הכותב, שופט בית המשפט המחוזי, ד"ר מנחם פינקלשטיין, שימש בשנים 2004-2000 כַּפרקליט הצבאי הראשי, בדרגת אלוף. לפני כן מילא תפקידים מרכזיים במערכת המשפט הצבאית, ובהם – התובע הצבאי הראשי, הסנגור הצבאי הראשי, והמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. במחקר מקיף וראשוני מסוגו, מתחקה המחבר אחר כתיבתו של אלתרמן בממשקים שבין ביטחון, מוסר, משפט וחירויות הפרט, ומטעים כי עקרונות יסוד של רוח צה"ל ושל המשפט הישראלי באים לידי ביטוי נוקב ועקבי בשירי "הטור השביעי". ברבים מהם עסק המשורר בדילמות המורכבות הכרוכות בהפעלת כוח צבאי; כחוט השני נשזרת בהם תפיסת עולמו, כי בצד חובתה של המדינה להגן על חיי אזרחיה ועל עצם קיומה – על השימוש בנשק להיות צודק, מידתי ומרוסן. סוגיות אלה נחשפות בספר על ריבוי רבדיהן ונבחנות בכלים משולבים של תחומי דעת שונים – ספרות, שירה, היסטוריה, משפט והגות יהודית; שילוב תחומים זה הוא מחידושי הספר. אגב כך נפרסות בפני הקורא פרשות מרתקות מתולדותיה של מדינת ישראל כגון "פרשת כפר קאסם", "פעולת קיביה", "משפט טוביאנסקי" ועוד. זאת ועוד, כמי שעמד בראש מערכת המשפט הצבאית בתקופת הלחימה בטרור בראשית המאה ה־21, פותח המחבר צוהר לסוגיות שעמן התמודדו מערכת הביטחון והפרקליטות הצבאית הלכה ומעשה, דוגמת "הסיכול הממוקד", "נוהל שכן", הגדרת המאבק בטרור כ"עימות מזוין" וסוגיית הסרבנות. הטור השביעי וטוהר הנשק מיטיב אפוא להמחיש כי לא נס ליחם של "שירי העת והעתון" של אלתרמן, ועד כמה רלוונטיים גם כיום המסרים החשובים העולים מהם לאתגרים הניצבים בפני מערכת הביטחון.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דב חנין, דני פילק
תיאור: "זהו ספר אופטימי המכוּון גם לפסימיסטים" – כך נפתח ספרם של דב חנין ודני פילק, מה לעשות עכשיו. והם מדגישים: "האופטימיות של הספר הזה איננה נאיביות". אבל:

איך אפשר להיות אופטימי במציאות הדרמטית, המאיימת לעיתים, של המאה ה-21?
איך אפשר להתקדם לעבר חברה צודקת, שוויונית וסולידרית, בעולם שנראה צועד לכיווּן ההפוך?
מה ניתן ללמוד מן הניסיון של מאבקים שהתנהלו בעולם וגם אצלנו?
איך אפשר לבנות בישראל תנועה רחבה למען שינוי?
ומה נוכל אנחנו – את, אתה, אני – לעשות כדי לקדם תנועה כזאת? הספר מתאר יוזמות ומאבקים שהתנהלו בעולם ובארץ, בשילוב עם דיון ביקורתי על תיאוריות שינוי מובילות. והוא מסופר לא מזווית הראייה של אנשי מחקר, אלא מתוך המבט הקרוב, הישיר, של אנשים המתמקדים בעשייה בשטח. דווקא מכאן, הם אומרים, אפשר להיות אופטימי.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: ניר קידר
תיאור: מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שלא אימצה חוקה בסמוך להקמתה. מה הסיבה לכך? האם ראש הממשלה דוד בן-גוריון באמת התנגד לחוקה כי לא רצה מסמך משפטי שיגביל את כוחו? וכיצד קשור הוויכוח על החוקה לשאלות המטרידות את החברה הישראלית כיום בעניין "חוק הלאום", הדמוקרטיה הישראלית, יחסי הצבא עם הדרג הפוליטי ומעמדה של מערכת המשפט? הספר שופך אור חדש על פרשת החוקה ומזמין את הקוראים לחשיבה אחרת על עיצובה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית.
מאת: דפנה ברק-ארז
תיאור: איסורי החזיר זכו למעמד מיוחד בהיסטוריה היהודית ובתרבות היהודית. יהודים ולא-יהודים ראו בהם סמל, ובשנותיה הראשונות של המדינה הם הוכנסו רשמית אל ספר החוקים הישראלי: בשנת 1956 חוקקה הכנסת חוק המתיר לרשויות המקומיות לאסור או להגביל בתחומן גידול חזירים ואף החזקה של בשר חזיר וסחר בו. בשנת 1962 נחקק חוק האוסר באופן כללי על גידול חזירים והחזקתם, מלבד חריגים מעטים. חוקים וחיות אחרות עוקב אחר סיפורם של חוקים אלה – ההתנגדות שהם עוררו, תהליך אימוצם ואכיפתם הלכה למעשה ושחיקת השפעתם – מתוך הכרה בכך שהמחלוקות בנושא זה משמשות מפתח להבנת שינויי עומק בחברה הישראלית בשאלות של דת ומסורת, תרבות וזהות לאומית, והאיזונים הנדרשים בין אינטרסים ציבוריים לזכויות הפרט. האם ההיחלשות שחלה בתמיכה הציבורית בחוקי החזיר מעידה על שינוי ביחסו של הציבור היהודי בישראל למקומה של הדת במדינה? באיזה אופן משתלב סיפורם של חוקי החזיר בהסדר ה"סטטוס קוו" ובשינויים המתחוללים בו? חוקים וחיות אחרות עוסק בשאלות אלה ואחרות, כשלעצמן ובהקשר הרחב יותר של דת, זהות ותרבות בישראל של היום.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכתר ספרים (2005) בע"מ
מאת: יצחק גל-נור, אייל טבת
תיאור: בשנת 2007 החל במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים מחקר רב־תחומי רחב היקף, שחלקו הראשון פורסם בספר מדיניות ההפרטה בישראל (בעריכת יצחק גל־נור, אמיר פז־פוקס ונעמיקה ציון, 2015). ספר זה הוא המשכו המתבקש, בשל ההנחה שרגולציה היא ערובה למניעת כשלים אפשריים כתוצאה מהפרטה וממיקור חוץ. בספר רגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות שלושה חלקים.
במרכזם של השניים הראשונים עומדות השאלות האם הרגולציה יכולה לאזן בין ערכים מתנגשים, ואם כן – כיצד, והאם המשרד הממשלתי מתאים לבצע גם את תפקיד הרגולטור. חלקו האחרון בוחן שיטות שונות לביצוע הרגולציה. מאמרי הספר דנים ברגולציה במגוון תחומים כמו בנקאות, חופי הים, קופות החולים, תחבורה ציבורית, ערוץ 10 , עובדי קבלן, ארגוני המגזר השלישי, עסקים קטנים ועוד. המאמרים מצביעים על קיומה של רגולציית־יתר בתחומים אחדים לצד רגולציית־חסר באחרים, אך התובנה העיקרית העולה מהם היא היעדרה של מדיניות רגולציה ברורה ועקבית בישראל. בהתאם לכך מוצעות המלצות לשינוי מדיניות הרגולציה בישראל לשם השגת המטרה המשותפת לרגולציה באשר היא – שמירה על אינטרסים חיוניים של הציבור.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אלה בן-עטר
תיאור: משדרים תחת אש מביא, לראשונה בישראל, את המתרחש מאחורי המיקרופון בתחנת שידור חינוכית הממוקמת באזור הנגב המערבי, שתושביו חיים בצל איום רקטות וטילים. המחקר שעליו מתבסס הספר מקיף שלוש תקופות של עימותים צבאיים: "עמוד ענן", "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן" (2014-2008), ובודק אילו מהמסרים המועברים בתקשורת תורמים לחוסן האישי והקהילתי של אוכלוסייה תחת איום מתמשך, ואילו פוגעים בתחושת החוסן. בספר משולבות נקודות מבט של שני שדות שונים: שדה תקשורת ההמונים (והרדיו כמקרה בוחן) ושדה הפסיכולוגיה החברתית, העוסק במצבי חירום וחוסן. הספר מתאר את הדרך שבה הרדיו החינוכי, המופעל על ידי שדרנים סטודנטים, מהווה מקור מידע זמין ורלוונטי, כאשר המסרים האינפורמטיביים המופנים למאזינים משולבים במסרים רגשיים. המחקר מצביע על הדרכים שבהן מתמודדים השדרנים הסטודנטים בשידור חי ומול מיקרופון פתוח עם המצוקה והאיום הממשי שהם חווים, ומראה שהיכולת לבנות חוסן קהילתי אינה ספונטנית ואינטואיטיבית בלבד, אלא מחייבת ידע מוקדם ומודעות למרכיבי החוסן. הספר מיועד לסטודנטים, לחוקרי תקשורת, לאנשי בריאות הנפש ולמעצבי מדיניות החפצים ללמוד מקרוב על המתרחש מאחורי הקלעים של תחנת רדיו המשדרת בחירום, ולקבל כלים מעשיים לרתימת כלי תקשורת לחיזוק החוסן הקהילתי בימי חירום; וגם לקהל הקוראים הרחב שמוצא עניין בתפקידם ובתפקודם של אנשי תקשורת המשדרים תחת אש.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ניר קידר
תיאור: ספר זה הוא מסע היסטורי ואינטלקטואלי מרתק העוקב אחר תולדותיו של רעיון הממלכתיות שטבע דוד בן-גוריון, ובוחן באמצעותו את מחשבתו הפוליטית-אזרחית של בן-גוריון בעת כהונתו כראש ממשלה, כלומר את עמדותיו בעניין המדינה, האזרחות, הדמוקרטיה, המשפט והיחסים שבין המדינה ובין הפרט. בן-גוריון זכור בעיקר כמנהיג פועלים תקיף וכמי שהוביל את התנועה הציונית להקמת מדינה ולניצחון במלחמת העצמאות. גם כראש ממשלה הוא זכור כ'ביטחוניסט' שהתעניין פחות בשאלות של חברה, כלכלה, תרבות ואזרחות. אולם בן-גוריון לבש רוב הזמן חליפה ולא מַדי חקי. הוא היה בראש ובראשונה מנהיג אזרחי שנבחר בבחירות דמוקרטיות ועמד בראש מדינת ישראל בעשור וחצי הראשונים לקיומה. בשנים גורליות אלה הוא היה אחד האדריכלים החשובים של הדמוקרטיה, החברה האזרחית ושלטון החוק בישראל, וכן של המוסדות הפוליטיים ורשויות המִנהל והמשפט בארץ. הספר דן בין היתר ב'מאבקי הממלכתיות' עם הקמת המדינה, בעמדותיו של בן-גוריון בסוגיית קליטת העלייה הגדולה ויחסו לעולים מארצות האסלאם, ביחסו לדת ולמפלגות הדתיות, במאבקו לשינוי שיטת הבחירות, בוויכוחים שניהל בן-גוריון עם חבריו בתנועת העבודה ועם אנשי רוח, פוליטיקאים ומשפטנים בסוגיות אזרחיות וחברתיות, ביחסו לדמוקרטיה ולמשפט, ולבסוף בפרשת לבון, במשברים שנלוו אליה ובפרישת בן-גוריון מראשות הממשלה.
יד יצחק בן-צבימכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: טל אלמליח
תיאור: מדוע נחלש ואבד כוחם הפוליטי של שניים מהגופים המרכזיים בתנועת העבודה הישראלית – הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם? מה התחולל בתוככי התנועה שהיתה חלק מההגמוניה הישראלית מאז ייסודה ובמשך עשרות שנים? הלוא הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם התבלטו דווקא בליכודם החברתי, בקולקטיביזם הרעיוני שלהם, בכושר פעולתם הגבוה ובכפיפותם המוחלטת כמעט למרוּת מנהיגיהם – מאיר יערי ויעקב חזן. והנה, למרות כל אלה, ואף על פי שבשנות השישים שגשגו הקיבוצים מבחינה כלכלית ומפ"ם הייתה רוב הזמן חברה בממשלה, בשנות השבעים היו הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם על סף התפוררות חברתית ורעיונית. אנשי האתמול משלב כלכלה, פוליטיקה ותרבות זו בזו, ובאמצעות ראייה רב תחומית מבקש להסביר את הסתירה בין ההתבססות הכלכלית וההתרחבות החברתית של הקיבוצים ומפ"ם בשנות השישים והשבעים, מצד אחד, ובין השקיעה הרעיונית והפוליטית שלהם בתקופה זו, מן הצד האחר. מכאן נגזרת ההתמקדות בפעילותם התרבותית הממוסדת של הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר ומפ"ם, פעילות ששיקפה את הסתירה הזאת אך בה בעת העמיקה אותה והאיצה את היחלשות האכסניה שבה התנהלו. בבחינת שקיעתם של הקיבוץ הארצי ומפ"ם יש כדי ללמד על התרחשויות דומות בחלקיה האחרים של תנועת העבודה הישראלית, ולא זו בלבד; ההסבר לשקיעתם מאפשר לנו להבין הבנה מעמיקה ויסודית את תהליכי השינוי שהתחוללו בחברה הישראלית לאורך שנים אך נחשפו לעין כול רק ב-1977, בשנת המהפך הפוליטי שהביא את ההגמוניה של השמאל בישראל לקִצהּ והעביר אותה לידי הימין.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: עדית זרטל
תיאור: מה קורה לאדם שנוף מולדתו הושחת ונגזל ממנו, שמדינתו וחוקיה השתעבדו לאי־חוקיות ולאי־צדק? האם עליו לציית אוטומטית לתביעות המדינה או לדבוק בחופש המצפון וכבוד־האדם שלו ולסרב, מכוח אהבת המולדת שלו? סירוב מצפוני הוא אירוע נדיר שמעטים מסוגלים לו. כיצד נעשה אדם לסרבן? מהם התנאים האינדיווידואליים, החברתיים והפוליטיים, שבהם מבשיל אירוע כזה ומתחולל? איך מהדהד הסירוב במרחב הציבורי ומה הוא מעיד עליו? זיקתו של הסירוב המצפוני למדינה הדמוקרטית ברורה ויכולה לשמש תו־תקן לעצם מהותה הדמוקרטית של מדינה. אולם הדמוקרטיה הישראלית רודפת את סרבני המצפון שלה, במיוחד מאז היו הכיבוש ומלחמותיו למניעיהם העיקריים. שעה שמצב הכיבוש מוכחש או נחשב לנורמטיבי הצבא, בגיבּוּיָן של המערכות הפוליטית והמשפטית, מגדיר את סרבני המצפון כאיום ביטחוני קיומי, סכנה לדמוקרטיה ולשלטון החוק, ומענישם בהתאם: צעירים וצעירות ישראלים, חיילי מילואים או סרבני־חִיּוּל טרם גיוס, המסרבים לשרת בצבא כובש, משוגרים זה חצי מאה לפרקי זמן ממושכים בכלא הצבאי. ציות וסירוב; מַחְשֶׁבֶת הסירוב והזכות – והחובה – של אזרחים לומר "לא" לשלטון ולחוק; הרקע האינטלקטואלי, הפוליטי והתרבותי של סרבנות המצפון; המניעים הקונקרטיים, המעוגנים בזמן ובמקום, של סרבנות המצפון ואופני הפעולה שלה, תכליותיה, והתנגשויותיה עם מוסדות המדינה ועם מיתוסֵי היסוד שלה; והפולמוס המתמשך המתנהל סביב הסירוב במרחב הציבורי – בצבא, בבתי המשפט, בתקשורת ובאקדמיה – הם נושאי הדיון בספר מעמיק, סוחף וחיוני זה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אריק כרמון
תיאור: ספר זה הוא קריאת השכמה לנאמני העתיד המשותף של הישראלים, אלה שמעוניינים בכל לבם בהצלחת המפעל הציוני ובחיזוקה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זוהי קריאה להתבונן מן העברים השונים של המחלוקות והשסעים הקורעים את החברה הישראלית ולבחון אם ואיך ניתן לאחותם ולחולל כאן שינוי. לדבר ציונות הוא ספר אישי, הגותי ופרוגרמטי על אודות בעיות היסוד בתשתית הדמוקרטית של מדינת ישראל ובעיקר על הקונפליקט הבסיסי בין הדמוקרטיה המערבית, המאפשרת פלורליזם והכלה של אמונות שונות תחת קורת גג אחת, לבין האורתודוקסיה היהודית בגרסתה הלאומית, ששואפת לעתים להציע חלופה לדמוקרטיה המקובלת בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עמיקם הרפז, מרים גולן
תיאור: באילו תנאים רשאית המשטרה לשלול את חירותו של אדם, להשתמש בכוח או לחפש בכליו ובגופו; מה משמעותם של הליכי חקירה הוגנים ומהי תחבולת חקירה; האם אזרח יכול לתבוע את המשטרה כאשר נגרם לו נזק ואף לזכות בפיצויים; מהי האזנת סתר אסורה ומתי מוצדק לפגוע בפרטיותו של אדם באמצעות האזנת סתר; מהם הסייגים לפגיעה בשמו הטוב של אדם המעורב בהליך פלילי; מתי יקבל בית המשפט טענות הגנה של נאשם הגורס שהופלה לרעה בהליך פלילי; מה מותר ומה אסור למשטרה לעשות כאשר אזרחים מבקשים רישיון לקיים הפגנה ובכך לממש את זכותם לחופש ביטוי? חוקים רבים מקנים למשטרה סמכויות בעלות השלכות מרחיקות לכת על זכויות האדם. כמובן, בלי הסמכויות הללו השמירה על הסדר הציבורי ועל הביטחון האישי והחברתי בלתי אפשרית. המורשת המשפטית של מדינת ישראל מכבדת את זכויות האדם ומטילה סייגים על הכוח השלטוני כדי שלא ינוצל לרעה. אזרחים המוּדעים לזכויותיהם ושוטרים המכירים במגבלות סמכויותיהם הם הערובה לשלטון חוק הוגן. הספר מפגיש את המעיינים בו עם הדילמות המורכבות העולות בנקודת המפגש של אכיפת החוק באמצעות הפעלה של סמכויות המשטרה  עם המחויבות המוסרית והחוקית של אותה  משטרה לשמירה על זכויות אדם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות