נמצאו 179 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: מרדכי קרמניצר, נדיב מרדכי, משה אוסטרובסקי
תיאור: החוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, התשס"ב 2002-(להלן: "חוק הילדים"), דורש מהמחוקק לציין בדברי ההסבר להצעות החוק המוגשות לקריאה ראשונה את השפעותיהן הפוטנציאליות על זכויות ילדים. יוזמי ההצעה — חברי הוועדה לזכויות הילד של הכנסת — סברו שבכך יתאפשר להעלות את המודעות בקרב מקבלי ההחלטות למעמד הילד כנושא זכויות עצמאי ולקדם סדר יום התומך ומרחיב זכויות ייחודיות אלה. בעשור שחלף מאז נחקק החוק אכן השתפר המעמד הכללי של זכויות הילד בחקיקה, אך ההוראה הספציפית שבחוק הילדים, בדבר ציון השפעות חקיקה, נדחקה לקרן זווית. המדינה אימצה גישה הרואה בחוק הילדים חוק מנחה שאין לייחס משמעות מרחיקת לכת להפרתו. כך, למשל, נמנעו הגורמים האחראים ליישום החוק — שר המשפטים ויושב ראש הכנסת — ממימוש הסמכות שהוקנתה להם בחוק ולא התקינו תקנות להבהרת ההיקף של הערכת ההשפעות הנדרשת. יחס זה הוביל לכך שההוראה בדבר ציון ההשפעות הפוטנציאליות בהצעות חוק מתממשת בצורה פורמלית בלבד, כאשר במקרים רבים הניתוח אינו מעמיק דיו ואינו מציג את התמונה המלאה, ולעתים קרובות כלל אינו קיים. גם הביקורת השיפוטית לא ייחסה חשיבות מספקת לאכיפת ההוראה האמורה, ולפחות במקרה אחד נמנע בג"ץ מהפעלת ביקורת שיפוטית אפקטיבית כשהליכי החקיקה של חוק מסוים לא עלו עמה בקנה אחד. ברשימה זו נבקש להצביע על כך שלנוכח המאפיינים הייחודיים של החוק, הכולל פרוצדורה לחקיקה העוסקת בסוגיות בעלות השפעה על זכויות האדם של ילדים, ראוי לייחס לו מעמד נורמטיבי מיוחד ולהקפיד במשנה מרץ על יישומו בהליכי חקיקה עתידיים. בהקשר זה נבחן את האפשרות לייחס לחוק מעמד "מעין חוקתי" הנהנה מעליונות נורמטיבית. נוסף על הממד החוקתי נבקש לטעון כי מדובר בחוק מסגרת שמעמדו גבוה מזה של חקיקה "רגילה". לסיום נציג חלופות אחדות למנגנוני יישום ופיקוח של הוראות החוק, שבאמצעותם יתאפשר להבטיח כי יופקדו בידי המחוקקים הכלים המקצועיים הדרושים לניתוח הולם של ההשפעות על זכויות הילד וכי בד בבד תיאכף ההוראה בדבר ציון השפעות — בתוך הכנסת פנימה, ובמקרים החריגים המתאימים — גם באמצעות בית המשפט.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יצחק גל-נור, דנה בלאנדר
תיאור: המערכת הפוליטית בישראל הוא החיבור המקיף והעדכני ביותר על מערכות השלטון במדינת ישראל. פרקיו משלבים סקירה עובדתית עם ניתוח התהליכים הפוליטיים ומשמעותם. מחברי הספר אינם נרתעים מהצגתן של עמדות בסוגיות שנויות במחלוקת. היריעה הרחבה מגוללת את התפתחותה של המערכת הפוליטית מראשיתה ועד ימינו (2011-1948). בין שאר הנושאים והתחומים נדונות בספר הסוגיות האלה: התגבשות המערכת הפוליטית בשנים הראשונות על רקע המורשת של תקופת היישוב - והשאלות הפתוחות שנותרו לדורות הבאים; המוסדות (הכנסת, הממשלה, בתי המשפט, הנשיאות, מנגנוני הניטור והשלטון המקומי) - והמשבר בכושר ההיגוי וההנהגה; ההשתתפות הפוליטית של אזרחי ישראל בערוצים שונים (בחירות, מפלגות, ארגונים חברתיים, תקשורת) - והירידה באמון שאזרחי ישראל רוחשים לנבחריהם; וארבע הבעיות המרכזיות המלוות את המערכת הפוליטית מאז הקמתה: הביטחון, מעמדם של האזרחים הערבים, אי-השוויון הכלכלי והפערים החברתיים והמדינה והדת – וחוסר היכולת להתמודד עמן.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רעם עובד
מאת: יצחק גל-נור, דנה בלאנדר
תיאור: המערכת הפוליטית בישראל הוא החיבור המקיף והעדכני ביותר על מערכות השלטון במדינת ישראל. פרקיו משלבים סקירה עובדתית עם ניתוח התהליכים הפוליטיים ומשמעותם. מחברי הספר אינם נרתעים מהצגתן של עמדות בסוגיות שנויות במחלוקת. היריעה הרחבה מגוללת את התפתחותה של המערכת הפוליטית מראשיתה ועד ימינו (2011-1948). בין שאר הנושאים והתחומים נדונות בספר הסוגיות האלה: התגבשות המערכת הפוליטית בשנים הראשונות על רקע המורשת של תקופת היישוב - והשאלות הפתוחות שנותרו לדורות הבאים; המוסדות (הכנסת, הממשלה, בתי המשפט, הנשיאות, מנגנוני הניטור והשלטון המקומי) - והמשבר בכושר ההיגוי וההנהגה; ההשתתפות הפוליטית של אזרחי ישראל בערוצים שונים (בחירות, מפלגות, ארגונים חברתיים, תקשורת) - והירידה באמון שאזרחי ישראל רוחשים לנבחריהם; וארבע הבעיות המרכזיות המלוות את המערכת הפוליטית מאז הקמתה: הביטחון, מעמדם של האזרחים הערבים, אי-השוויון הכלכלי והפערים החברתיים והמדינה והדת – וחוסר היכולת להתמודד עמן.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רעם עובד
מאת: מרדכי בר-און
תיאור: באביב ובקיץ תש"ט (1949) התפרקו רוב מסגרותיו של צבא מלחמת העצמאות ומרבית הלוחמים התפזרו לבתיהם. קומץ המפקדים שהמיר את שירות החובה בשירות של קבע, החל להקים מן השברים, צעד אחר צעד, את הצבא המתחדש. שבע שנים מאוחר יותר, בשדה הקרב של סיני, כבר היה צה"ל צבא מאומן ומצויד ובו כעשר חטיבות רגלים ושלוש חטיבות שריון. ספר זה מספר כיצד הצליחה קבוצה לא גדולה של קצינים להקים את צה"ל על רגליו ולהציב את המסגרות, השיטות ותורת הלחימה, ששימשו תשתית איתנה לעשורים הבאים. בין השנים 1953-1949 העסיקו את צה"ל נושאים רבים ומגוונים כגון: עיצוב סופי של קווי שביתת הנשק, המלחמה בהסתננות האלימה, ארגון המילואים, הקמת החילות וגיבוש תורת הביטחון הלאומי. בכל הנושאים הללו ובאחרים עוסק הספר בהרחבה. הוא מסתמך בעיקר על אלפי תעודות האצורות בארכיון צה"ל המעידות על פעילות נרחבת שהתרחשה בצה"ל באותן שנים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: עמית גיש
תיאור: "חורבות מן ההווה" משרטט את מסלולי הנדודים של בונקרים צבאיים, שמאז ראשית המאה העשרים משוטטים בהתמדה על פני הגלובוס: בונקרים שראשיתם בדרום אפריקה של מלחמת הבורים ואחריתם בחומת ההפרדה שהקימה ישראל לאורכם של השטחים הכבושים, ואשר בתווך הוקמו באלפיהם לאורך גבולות צרפת, אנגליה וגרמניה, לחופי האוקיינוס האטלנטי, ובפנים הארץ של אלבניה תחת שנות הדיקטטורה הקומוניסטית. על־אף שסימנים של הרס והזנחה גורמים להם להיראות כשרידיו של עידן קדום, הבונקרים הללו הם חלק בלתי נפרד מתקופתנו אנו: תוצר של פורענויות המאה העשרים, חלל שבו מהדהדים עדיין קולותיהם הנשכחים של אלו שאכלסו אותם, ושל אלה שנגדם הופנו. בהכילם את עוביו של החומר ואת פגיעותו לנוכח הזמן, הבונקרים הם נופים ארכיטקטוניים של יופי מוזר, שובה לב; צורה אסתטית יקרת ערך, השופכת אור על פגיעותם ועל שבריריותם של מפעלות האדם, כדי לפתוח, מתוך החורבן והאלימות, אפשרויות חדשות של עבודת זיכרון.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: משה ליסק, אלון גל, גרשון בקון, פנינה מורג-טלמון
תיאור: אף שאנו משופעים בעיונים פוליטיים, סוציולוגיים ומשפטיים על משמעותה של הדמוקרטיה בישראל, מעטים המחקרים העוסקים ברקע ובשורשים ההיסטוריים שלה. הספר בדרך הדמוקרטית הוא נדבך ראשון המבקש למלא את החלל הריק. המאמרים המקובצים בו מלמדים כי לתרבות הפוליטית הדמוקרטית שורשים עמוקים ועשירים: היהדות, ההיסטוריה הקהילתית, התנסויות יישוביות וציוניות, ומסורות דמוקרטיות זרות. מיטב החוקרים המשתתפים בכרך הזה בוחנים אותם בשיטתיות וקובעים כי כל אלה יחדיו השפיעו על מנהיגי התנועה הציונית ואזרחי ישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: כלילה מגן
תיאור: מאז ומעולם הייתה זירת שירותי הביון נושא מושך המצית את הדמיון. החשאיות והמסתורין האופפים אותה רק הגבירו את העניין שמצאו בה עיתונאים, חוקרים באקדמיה ואף הציבור הרחב. חשופים בעלטה מעניק הצצה ראשונה לממד מרתק הנוגע לשירותי המודיעין, ממד אשר נדחק לקרן זווית במשך שנים ארוכות - הקשרים שנרקמו לרוב מאחורי הקלעים, הרחק מעין הציבור, בין ראשי מנגנוני המודיעין ומערכות התקשורת בישראל. בספר נסקרת בהרחבה ההתפתחות המורכבת של היחסים בין שירות הביטחון הכללי והמוסד ובין התקשורת בישראל מאז קום המדינה ועד תחילת המאה העשרים ואחת, והוא דן בדילמות המורכבות שניצבו בפני ראשי הארגונים לאורך השנים, עת נדרשו להתמודד עם סוגיות תקשורתיות מסובכות בכמה מן הפרשיות הביטחוניות שהסעירו את הציבור בארץ ובעולם. האם שירותי המודיעין של מדינת ישראל התאימו עצמם למציאות התקשורתית המשתנה? האם אימצו כלים מעודכנים להתמודדות עם מצבים משבריים, בייחוד לאור התפתחותו המואצת של עידן המידע? סוגיות אלו, כמו גם סוגיות אקטואליות אחרות, נבחנות כאן באופן מרתק. מחברת הספר מפגישה בין שני עולמות הנראים במבט ראשון סותרים לחלוטין: מודיעין ויחסי ציבור, ומדגימה כי הסתירה הזאת היא סתירה לכאורה בלבד. במבט ראשון נראה כי אין לו לעולם המודיעין דבר וחצי דבר עם ענייני תדמית ויחסי ציבור, אלא שבחינה מעמיקה ודקדקנית מגלה כי האמת מורכבת הרבה יותר.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: שגיא טורגן
תיאור: במוקד הספר עומדת שאלת השיפור באיכות כוח האדם בצה"ל ובאיכות הפיקוד בו לאחר מלחמת העצמאות. המקאמה שכתב דיין במהלך השתתפותו בקורס פיקודי מעידה על המתח ועל המאבק בין שתי האסכולות שעיצבו את צה"ל: יוצאי ההגנה והפלמ"ח מול יוצאי הצבא הבריטי. הדעות השונות בקרב שתי האסכולות וגורמים משפיעים נוספים קבעו את דרך המחשבה כיצד להכשיר את הלוחמים והמפקדים בצה"ל. בתהליך שארך שנים אחדות השתפר כוח האדם בצה"ל וגובשה המתודה להכשרת המפקד הישראלי וליצירת דמות מפקד ייחודית. שני תהליכים אלה, המתוארים לראשונה בהרחבה בספר זה, והשינוי החיובי ברוח הלחימה שהובילו דיין והצנחנים, תרמו תרומה מכרעת להפיכתו של צה"ל לצבא שביצע בהצלחה את משימתו 'במבצע קדש' בשנת 1956. בעקבות הצלחה זו הפכו תפיסת ההכשרה לפיקוד ו'דמות המפקד' שגובשו בשנים שקדמו למבצע, למודל שעל פיו הוכשרו דורות של מפקדים בצה"ל.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מאיר חזן, מרדכי בר-און, יצחק גרינברג
תיאור: ספר זה הוא הקובץ הרביעי שיוצא לאור במסגרת פרויקט חקר החברה האזרחית במלחמת העצמאות, שאותו יזמו פרופ' אניטה שפירא וד"ר מרדכי בר-און. כחמישים חוקרים וחוקרות נענו לאתגר ופרות עיוניהם ראו אור בשלושה קבצים: 'עם במלחמה', 'אזרחים במלחמה', ו'פוליטיקה במלחמה'. קובץ זה מוקדש לעיון בבעיות הכלכליות שהתעוררו בתקופה הנדונה. בחלק הראשון של הקובץ נבחנים האילוצים התקציביים והכלכליים שיצרה המלחמה והשפעתם על השיקולים הצבאיים והמדיניים, לצד הצורך לפעול לשיקום הכלכלה עם תום המלחמה. כמו כן הוא מציג את הדרכים שבהן הועמד הרכוש הכפרי הפלסטיני הנטוש לרשות הסוכנות היהודית ואת השימושים האזרחיים במחנות הצבא ובמתקני השלטון הבריטי שנותרו בסיום המנדט. החלק השני עוסק בכמה מרכיבים של כלכלת הערים הגדולות. מתוארים בו מאבקי השליטה בנמל חיפה, השינוי המהפכני שחל במעמדה ובכלכלתה של תל אביב ומצוקות האזרחים במהלך המצור המתמשך על ירושלים היהודית. החלק השלישי דן בהיערכותם של מגזרים אזרחיים שונים להתמודדות עם פגעי המלחמה: לשכות המסחר שייצגו את הסקטור הפרטי , קשיי הלבשתם של אלפי המגויסים, 'השוק השחור' שהעיב על הסולידריות הפנימית, תרומתם של ארגוני הנשים ויצ"ו וארגון אמהות עובדות למאמץ האזרחי ופעילותה של ועדת הנגב. החלק הרביעי מוקדש לעיון בדרכים שבהן תפקדו גורמים מרכזיים בחברה האזרחית תחת אש. נדונים בו האתגרים הכלכליים שהונחו לפתחם של שני קיבוצים גדולים, הצרכים הרפואיים שסיפקה קופת חולים הכללית, פועלם של נהגי התחבורה הציבורית בדרכים בעת המלחמה וייצור החשמל ואספקתו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מרדכי קרמניצר, אביעד בן יהודה, נמרוד רוזלר, גיל רוטשילד אליאסי, יונתן רום
תיאור: האם נוסף על הקורבנות בנפש שהטרור מפיל, המאבק בו מחייב גם פגיעה בזכויות אדם? האם מדינה דמוקרטית יכולה להיאבק ביעילות בטרור בלי לאבד את נשמתה? מהן ההטיות המשפיעות על ההחלטות של קובעי המדיניות? האם האמצעים הדרסטיים והפוגעניים ביותר הם גם היעילים ביותר? והאם אפשר לסמוך על הביקורת השיפוטית שתגן במידה הראויה על זכויות האדם, גם אלו של הטרוריסטים? הספר בוחן שאלות אלו ונוספות גם במבט כללי וגם במבט מקרוב. כדי לנסות ולהשיב עליהן הוא בודק לעומק שלוש סוגיות עיקריות: שימוש בעינויים בחקירתם של חשודים במעורבות בטרור; מעצרים מינהליים ותיוג אתני כפי שהוא בא לדי ביטוי בבידוק הביטחוני בשדות התעופה; והמניעה הגורפת של איחוד משפחות פלסטיניות מעורבות )ערבי או ערבייה אזרחי ישראל ופלסטיני או פלסטינית תושבי השטחים( בתוך תחומי מדינת ישראל. הספר מציע דרכים לשיפור הליכי קבלת ההחלטות במאבק בטרור. תכליתן של ההצעות להביא למדיניות מאוזנת ומידתית יותר, שהיא גם יעילה יותר בטווח הארוך.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חנן כהן, אלה הלר, ציפי לזר-שואף, פאדי עומר
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מתקיים במסגרת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות ומציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה, חמש עשרה שנים ברציפות, סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של הסקר לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שוקי פרידמן, אריאל פינקלשטיין
תיאור: סוגיית הכשרות היא אחד הקונפליקטים המרכזיים במתח שבין דת ומדינה בישראל, ובגלל השפעותיה הכלכליות על מחירי המזון העיסוק בה גובר יותר ויותר. מהן הבעיות החוקתיות־נורמטיביות והמבניות שמערך הכשרות הממלכתי לוקה בהן; מהן העלויות הכלכליות שמונופול הכשרות משית על המשק ועל הצרכנים; והאם צריך לשנות את מערך הכשרות הממלכתי מן היסוד או שאפשר להסתפק בשיפורים קלים בלבד? מחקר זה מציג לראשונה תמונת מבט כוללת על שוק הכשרות הישראלי, בדגש על מערך הכשרות הממלכתי. המחקר בוחן את ההיבטים הנורמטיביים של המערך ודן בהרחבה באיכות הכשרות שהוא מספק ובהיבטים הכלכליים של הכשרות. הוא עורך השוואה בין דרכי הפעולה של שוק הכשרות הישראלי לאלו של שוק הכשרות בארצות הברית ומציע רפורמה כוללת באופן אספקת הכשרות בישראל. בלב ההצעה: הפרטה מלאה של שוק הכשרות הישראלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, יאיר שלג
תיאור:  אחת השאלות היסודיות המונחות לפתחו של עולם ההלכה היא מידת ההיענות וההתייחסות שלו למציאות האנושית המשתנה. התמורה המשמעותית ביותר בחיי העם היהודי בדורות האחרונים היא הקמתה וביסוסה של מדינת לאום יהודית, שבה חדלו היהודים לחיות כמיעוט הנשען על חסדי אחרים והיו לריבון האחראי לחייו שלו ולחיי כלל האזרחים במדינה. כל מי שמבקש שההלכה תוסיף להיות גורם מרכזי בחייהם של יהודים חייב להתמודד עם השאלה כיצד השינוי הגדול, והמבורך, בחייו של העם היהודי אמור להשפיע על תוכני ההלכה. בכך עוסקת אסופת מאמרים זו.

אף ששמה של ההלכה מלמד על הדינמיות שלה, ברור שזיקתה לעולם דתי ומסורתי הופכת אותה גם לשמרנית מטבעה. הספר מתנהל במרחב שבין השינוי לשמרנות. קובצו בו מאמרים מקוריים של כמה מחשובי הרבנים וחוקרי ההלכה, המהרהרים כאן בשאלות העקרוניות והמעשיות שמעורר המפגש בין הריבונות היהודית לבין הקורפוס ההלכתי. הספר הוא אפוא מהלך חלוצי שמסמן את ראשיתה של דרך להתחדשות הלכתית נוכח תקומת ישראל בארצו. בהינתן מקומו של העולם הדתי בהוויה הישראלית, ובהינתן מקומה של ההלכה בעיצוב התודעה הדתית, לפנינו לא רק ספר יסוד לעולם ההלכה הישראלי, אלא גם הצעה לדרכים האפשריות למיתון המתח שבין עולם ההלכה המסורתי לבין החיים הריבוניים ברבות משאלות המפתח שמעסיקות את מדינת ישראל העכשווית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: רחל ארידור-הרשקוביץ, תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור: בשנים האחרונות, כחלק מתפיסה של ממשל פתוח ובמסגרת מימוש של חוקים העוסקים בחופש מידע ובשקיפות שלטונית, מדינות מערביות נוקטות מדיניות פרסום יזום של מאגרי מידע וצבירי נתונים שבידי רשויות השלטון. מדינת ישראל הצטרפה רשמית למגמה זו באוגוסט 2016, עם החלטת ממשלה 1933 לקידום הנגישות של מאגרי מידע ממשלתיים לציבור. בין השאר הטילה החלטה זו על רשויות השלטון, כבררת מחדל, את החובה לפרסם ביוזמתן את מאגרי המידע שברשותן. לפרסום יזום של מידע ממשלתי יתרונות רבים, ואלה הוצגו במחקר המדיניות שלנו בנושא הטמעת מדיניות ממשל פתוח בעידן הדיגיטלי (2012), בדוח הצוות הבין–משרדי ובהחלטת ממשלה 1933. בהיבט הדמוקרטי, פרסום יזום מוביל להגברת השקיפות של פעולות הממשלה, להידוק הפיקוח והבקרה על פעולותיה, לשיפור השירות שהיא נותנת ולחיזוק אמון הציבור בה. לפרסום יזום של מידע ממשלתי יש גם תכלית כלכלית: גלום בו פוטנציאל להגברת החדשנות המבוססת על מידע זה ולכן גם לרווח כלכלי, להתייעלות ולקידום המחקר והפיתוח. בצד ההגשמה של תכליות אלה, פרסום יזום כרוך בסכנה לפגיעה בפרטיות. חלק ממאגרי המידע הממשלתיים כוללים מידע אישי שנאסף במסגרת הפעילות השלטונית ומכוח סמכות חוקית. יש להביא בחשבון שבדרך כלל אדם המוסר מידע אישי לרשויות השלטון אינו עושה זאת מרצונו החופשי או בכפוף להסכמה אמיתית וחופשית, אלא מכורח החלטה שלטונית וחובה חוקית ולשם מטרה ספציפית המוגדרת בחוק. פרסום יזום של מידע כזה בלי לבדוק מראש את רצונו והסכמתו של האדם שמסר אותו עלול לפגוע בזכותו לפרטיות באופנים שלא הובאו בחשבון בעת שנקבעה החובה החוקית למסור אותו. הפגיעה בפרטיות עקב הפרסום היזום עשויה להתבטא באובדן השליטה של אותו אדם על המידע שמסר (משום שהרשות הציבורית שאספה אותו מאבדת בעצמה את השליטה בו מרגע פרסומו); בניצול המידע שפורסם לשימושים שלא הסכים להם; בהפיכת המידע שמסר לנכס סחיר; ובפגיעות ממוקדות יותר כגון גנבת זהות, מציצנות ושימוש לרעה במידע. פגיעות אלה אינן נוגעות רק לפרטיותם של מוסרי המידע; הן כרוכות בפגיעה כללית יותר באמון של הציבור ברשויות השלטון, שכן הללו נתפסות כמֹועלות בחובתן להגן על פרטיות המידע שברשותן. במצב החקיקתי הקיים אין הסדר למזעור הפגיעה הצפויה בזכות לפרטיות עקב פרסום יזום של מידע שלטוני. אמנם חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, מכיר בכך שזכות האזרח לקבל מידע מרשות ציבורית נסוגה מפני פגיעה בפרטיות (על פי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981); ואולם הכרה זו מצומצמת — כמו החוק כולו — לנסיבות של בקשת מידע ספציפית (גם אם זו בקשה לקבל מאגר מידע) ואינה נוגעת לפרסום יזום שלא מכוח בקשה כזו. גם חוק הגנת הפרטיות אינו מתייחס במפורש לפרסום יזום של מאגרי מידע ממשלתיים. ההסדר המוצע בהחלטת ממשלה 1933 מטיל על כל משרד ממשלתי מעמסה מורכבת: על כל משרד למפות את מאגרי המידע שברשותו ולבחון, עבור כל אחד מהם, אם יש בו מידע פרטי או מידע שיש בכוחו לזהות פרטים, לרבות מידע שיכול להוביל לזיהוי חוזר — כלומר לאפשרות להצליב את המאגר השלטוני שהונגש עם נתונים אחרים כדי לדעת את זהות הפרטים. על פי ההחלטה, בחינת הסיכויים לזיהוי חוזר תיעשה בידי מומחה מהתחום הטכנולוגי ותלּווה בייעוץ משפטי ובייעוץ בתחום אבטחת מידע. במצב שנוצר לאחר החלטת הממשלה אין חובה חוקית להנגיש באופן יזום מאגרי מידע שלטוניים. הדבר מעוגן רק בהחלטת ממשלה 1933 ועל כן מנוגד לאיסור הקבוע בסעיף 23ב לחוק הגנת הפרטיות, האוסר על רשות ציבורית למסור מידע בהיעדר סמכות או הרשאה בדין. כמו כן אין בהסדר המוצע בהחלטת ממשלה 1933 כדי להוות מדיניות ברורה, מפורטת ומלאה המאזנת בין האינטרס הציבורי שבפרסום יזום לאור תכליותיו הדמוקרטית והכלכלית לבין הפגיעה בפרטיות. ללא מתווה יעיל ומעשי שכזה תכנית הפרסום היזום של מאגרי המידע הממשלתיים עלולה להתמוסס או, לחלופין, להתבצע באופן לא אחראי שעלול לפגוע בזכות לפרטיות. במחקר זה המחברות סוקרות את השיקולים העומדים על הפרק לעניין פרסום יזום של מאגרי מידע ממשלתיים ובוחנות כיצד מדינות אחרות מתמודדות עם הצורך לאזן בינו לבין הגנה על הפרטיות של האזרחים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ניר חסון
תיאור: קיץ 2014 היה סוער. בחודש יוני נחטפו ונרצחו הנערים נפתלי פרנקל, אייל יפרח וגיל-עד שער. שבועות ספורים לאחר מכן נרצח בידי יהודים מוחמד אבו חְ'דֵיר, בן גילם הפלסטיני, וגל אלימות חסר תקדים שטף את ירושלים. זוהי נקודת המוצא לספר אורשלים, המתבונן מחדש בירושלים– עיר מאוחדת-מחולקת – חמישים שנה לאחר ש"חוברה לה יחדיו" במלחמת ששת הימים. הספר לוקח אותנו למסע מרתק בין מיסמכים והצהרות לבין ראיונות ודיוקנאות אנושיים; בין פלסטינים ובין מתנחלים; בין הר הבית לבין מחנה הפליטים שועפאט; ובין הבעיות המורכבות של העיר לבין ההצעות לפתרונן והסיכוי להתממשותן. ירושלים העולה מן הספר היא מקום קפקאי ואלים, אבל לא נטול תקווה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אליחי שילה
תיאור: בבית המשפט העליון מתקבלות הכרעות הרות גורל, נשמעות בו קריאות כיוון מוסריות וערכיות ולמעשה בין כתליו מתעצבות הנורמות של החברה הישראלית. בית המשפט העליון הוא מבחינות רבות מגדל שן המשקיף על החברה, אך בה בעת הוא מעורב בה מאוד ומשפיע עליה מדי יום ביומו. ללא גלימה הוא סיפורה של החברה הישראלית מבעד לעיניהם של שלושה-עשר שופטי בית המשפט העליון בדימוס, אשר פתחו לנו יותר מצוהר אל חייהם האישיים והמקצועיים. הם חושפים בפנינו את הסיפורים שמאחורי פסקי הדין החשובים שנתנו ופורשים את עמדותיהם בשלל סוגיות ציבוריות אקטואליות, גם כאלה שמפלגות את החברה הישראלית זה כמה עשורים. האקטיביזם השיפוטי, יחסי דת ומדינה, הצורך בחוקה, אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, נישואים אזרחיים, היחס למיעוט הערבי-ישראלי, הלחימה בטרור אל מול הגנה על זכויות אדם ומעמדו של בית המשפט העליון, כל אלה נידונים בהרחבה בשיחה חופשית וגלוית-לב שערכו השופטים בדימוס עם סטודנטים למשפטים ערב כניסתם לחיי המשפט.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דני קורן, יחיאל גוטמן
תיאור: לא רבים מודעים לכך שההחלטה להכריז על הקמת מדינת ישראל התקבלה ברוב זעום של שישה נגד ארבעה, בעיצומו של הקרב הנואש על גוש עציון, מול לחץ אמריקאי כבד וכאשר שלושה מחברי מנהלת העם נעדרים. האם ההחלטה היתה משתנה אילו הם השתתפו בהצבעה? מתי – והאם – היתה קמה המדינה אילו היה רוב למתנגדים?
איך קרה שהממשלה אישרה סוף-סוף להעלות את עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי ב-1964?
כיצד קרה שגבולות ירושלים הורחבו, ושוב הורחבו ב-1967, ובלעו כפרים ומחנות פליטים ושדה תעופה?
מדוע הוחלט – בניגוד לכל חוות הדעת וההמלצות – לנסות לחסל את חאלד משעל ברבת עמון?
בשלושים פרקיו של ספר מקורי ומרתק זה סוקרים עו"ד יחיאל (חיליק) גוטמן ופרופ' דני קורן החלטות שונות שהתקבלו על ידי ממשלות ישראל, מקום המדינה ועד סוף העשור הראשון של המאה ה-21, ובוחנים אם ההחלטות שהתקבלו והשפיעו על כולנו – לעתים לטובה ולא אחת לרעה – היו נחוצות או מיותרות, טובות או גרועות, חכמות או מטופשות – בזמן שבהן התקלו ובראי הזמן.
הכניסה לקרביים של ההחלטות הללו ממחישה כיצד מושפעים שיקולים לאומיים מאינטרסים אישיים ופוליטיים, וגם עד כמה חשובים תבונתם, ניסיונם, ערכיהם ואישיותם של מקבלי ההחלטות. ההתלבטות, ההתנהלות, השיקולים והמניעים הסמויים של מקבלי ההחלטות מספקים חומר למחשבה לגבי ההכרעות הגורליות שמנהיגינו מקבלים עבורנו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אפרים לפיד
תיאור: ספרו של אפרים לפיד מציג את הצלחותיה הרבות של קהילת המודיעין הישראלית, אך אינו נרתע מחשיפה של כישלונות. בהקדמה לספרו כותב המחבר : "המסר העולה בעיני בכתיבת הספר – צניעות. למודיעין יש תפקיד חשוב בקבלת החלטות טקטיות ואסטרטגיות לכל אורך ההיסטוריה הביטחונית שלנו, אך כדאי להיות צנועים באשר לחשיבות עצמית חסרת גבולות לעתים, ובעיקר להעריך את מה שעשו קודמינו, לא הכול הומצא על ידינו..". "לוחמי הסתר – המודיעין הישראלי– מבט מבפנים"הוא ספר חובה למשרתים בעבר ובהווה במודיעיןהישראלי, מתנה ראויה לצעירים העומדים להתגייס לצה"ל ולכל מי שמתעניין בביטחון המדינה ובתולדות ישראל, צה"ל וקהילת הסוד.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ניטה שוחט, דיוויד ברומוויץ', יואב רינון
תיאור: "אנשים מעטים מבין אלה שעימם אנו חולקים את העולם הזה משנים את מהלך ההיסטוריה האנושית, לא רק באמצעות התפקיד שהם ממלאים במהלך האירועים האנושי, אלא משום שהם מרחיבים את הדמיון המוסרי שלנו ומאלצים אותנו לצַפּוֹת מעצמנו ליותר."
ברק אובמה, נאום ההספד לשמעון פרס, 30 בספטמבר, 2016 דמיון מוסרי הוא היכולת לראות את עמדתו של השונה מאיתנו, וכך להרחיב את האמפתיה כלפי האחר ואת היכולת לראייה מורכבת של המציאות. על מלחמה וסקס: דמיון מוסרי בישראל של היום מבקש לעורר ולטפח את הדמיון המוסרי בעזרת חיבור בין יצירות קלאסיות לאקטואליית החיים בישראל. ניטה שוחט בוחנת את הרעילות של תרבות הלוחמים הישראלית מבעד למחזות השקספיריים; יואב רינון משתמש ב'קומדיית האונס' שנכתבה ביוון העתיקה וברומא להבהרת תפיסת הניצול המיני והאונס הרווחת בישראל; ודייויד ברומוויץ' מנסח את מושג הדמיון המוסרי ומיישם אותו על תופעת הטרור הבינלאומי. משלושת חלקי הספר עולה השאלה: היכן אנו מצויים ומי אנחנו רוצים להיות?
הקיבוץ המאוחד
מאת: דניאל פרידמן
תיאור: פני המהפכה – משפט ופוליטיקה בעידן התמימות עוקב אחר ההתפתחויות המשפטיות והדרמות הפוליטיות שהתרחשו בישראל מיום הקמתה ועד לשבר של מלחמת יום הכיפורים ולדו"ח החלקי של ועדת אגרנט שהוגש לאחריה. זהו העידן שבו התקבלו החלטות שקבעו את אופייה של המדינה בשורה של נושאים מרכזיים, לרבות יחסי דת ומדינה, היחס למיעוט הערבי, שירות צבאי, מבנה השלטון והיחס לשואה ולמועצות היהודים (יודנרט) שפעלו תחת השלטון הנאצי בתקופה הקודרת ביותר בתולדות עמנו. עיצוב דמותו של המשפט והשפעתו על גיבוש המדינה הצעירה ותרבותה מתוארים דרך המשפטים והאירועים הפוליטיים המרכזיים שהתרחשו תחת השלטון הבריטי ובחצי היובל הראשון: רצח ארלוזורוב ומשפטי מפתח נוספים מתקופת המנדט, משפט הריגול הראשון בישראל, פרשת טוביאנסקי, מחתרת צריפין, הטבח בכפר קאסם, המשפטים שנערכו בעקבותיו והממצאים הסותרים שנקבעו בהם, משפט קסטנר, משפט אייכמן, ה"עסק ביש" במצרים, "הפרשה" שהביאה לפרישת בן גוריון, "שורת המתנדבים", "מיהו יהודי", המשפט הכפול בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים ועוד. הספר, הנקרא כהיסטוריה מרתקת המדגישה את חלקו של המשפט במהלכיה, מתאר עידן של כיבוד חוקי הכנסת, צניעות, ענווה וריסון שנהגו במערכת המשפט, לצד החלטות שהרעידו את אמות הסִפים ועמידה על עקרונות שזיכו את בית המשפט העליון בהערצה ובמעמד ציבורי שאין דוגמתו. הרבה מאלה חלפו ועברו בעידן המהפכה המשפטית, המתואר בספרו הקודם של המחבר, הארנק והחרב – המהפכה המשפטית ושברה, שזכה לשבחים רבים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ידידיה יערי, חיים אסא
תיאור: המאבק הממושך של ישראל בארגוני טרור תת-מדינתיים דוגמת החמאס והחיזבאללה הוליד לאחר מלחמת לבנון השנייה צורך ממשי ביצירת דוקטרינת לחימה חדשה עבור שדה הקרב הא-סימטרי. בשדה הקרב הזה נלחם צד חזק אך פגיע – המדינה – בצד חלש אך עמיד – ארגון טרור תאי, אמורפי, הפזור עמוק ברבדיה של אוכלוסיה אוהדת. יחד עם המערב כולו מצויה ישראל במערכה שיצרה סדרה של אילוצים מסוג חדש, כגון סף הלגיטימיות, היעלמות המטרות, לחימה בעורף ותהליך שחיקה מתמשך. במערכה זו נדרשת לחימה מסוג אחר, ולהכרעה הצבאית בה משמעות שונה מזו המקובלת. על רקע זה נדרשו ראשי מערכת הביטחון לפתח קונספציה חדשה שתתאים לשדות הקרב העכשוויים והעתידיים והסביבה הפוליטית-חברתית שבה הם אמורים לשחק תפקיד. שדה הקרב הא-סימטרי, שמחבריו נמנים על הצוות שהוקם לגבש קונספציה זו, פורש את עיקרי התפיסה החדשה: לוחמה מבוזרת באמצעות מבני כוח גרעיניים דינמיים. הלוחמה המבוזרת, והרשת המאפשרת אותה, יוצרות לראשונה אופציה ממשית לפתח סוג חדש של עימות מזוין שיהיה לא רק יעיל ואפקטיבי בהרבה בדרך הוצאתו לפועל, אלא גם, ובעיקר, סלקטיבי, מדויק ומידתי, באופן שיאפשר לצמצם למינימום הרג והרס חסרי אבחנה. בהתבסס על מסקנות מלחמת לבנון השנייה, "עפרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן", ולא פחות מכך על פעילות כוחות הקואליציה בעיראק ובאפגניסטן, משרטטים אסא ויערי את שדה הקרב של ראשית המאה ה-21 ואת הצעדים שעל צה"ל לעשות כדי לנצח בו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רוית חננאל, רחל אלתרמן
תיאור: רשות מקרקעי ישראל (בעבר מינהל מקרקעי ישראל) גורפת "מחמאות" כגון "הספסר של המדינה", "התגלמות הביורוקרטיה", והגוף האחראי לכך שאין צדק חלוקתי בחברה הישראלית. יותר מאשר במדינות רבות, בישראל נושא המקרקעין הוא חשוב ורגיש. הספר בוחן את מיכלול השיקולים העומדים בבסיסה של המדיניות הקרקעית של ישראל כגון: מה מנחה את מקבלי ההחלטות? מה המקום של שיקולים חברתיים וסביבתיים במדיניות הקרקעית? מה המקום של שיקולים גיאו־פוליטיים מובהקים? ומדוע המדיניות הקרקעית במיגזר העירוני כה שונה מהמיגזר הכפרי? המימצאים בחלקם מפתיעים ונוגדים את המוסכמות. לקראת סופו, מציג הספר הפתעה בדמות שני "סופים" שונים עם מסקנות והמלצות שונות ואף נוגדות. הללו משקפות את המחלוקות בין המחברות לבין עצמן בדבר ההצדקה להמשך הבעלות הלאומית על המקרקעין.
הקיבוץ המאוחד
מאת: משה בן חורין
תיאור: תרומתם של המכשירים הפיננסיים הנגזרים לשוק ההון היא בהיותם כלים חיוניים ויעילים בניהול סיכונים פיננסיים, שכן בין היתר, הם כלי עזר יעיל בפיצול או בפירוק התשואה והסיכון הגלומים בנכס הבסיס. בעזרתם יכול המשקיע לבחור את מקטעי הרווח או ההפסד המועדפים עליו, לצד מקטעי הסיכון התואמים לתשואה שנבחרה, ולשנות פוזיציות השקעה במהירות וביעילות ספר חדש ומקיף, אודות מכשירים פיננסיים נגזרים המתאים ללומדים מתחילים כמו גם לפעילים בשוק ההון.
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ
מאת: יוסי יונה, גיא בן-פורת, בשיר בשיר
תיאור: שיח הרב-תרבותיות חרג זה כבר מן הדיון הפילוסופי-נורמטיבי והתפשט אל שאלות פוליטיות מעשיות הנוגעות לחלוקת משאבים הוגנת, לשוויון בין יחידים וקבוצות ולהכרה תרבותית. המדיניות הציבורית לגווניה נדרשת להסתגל למציאות החדשה ולדרישות הנגזרות ממנה. כמו במדינות אחרות בעידן שלנו, גם בישראל קיומה של שונות אתנית, תרבותית או דתית הממאנת להיעלם הופך אותה לחברה רב-תרבותית ומציב למדינה ולמוסדותיה אתגרים יוםיומיים. בין השאר נדרשת המדינה לבחון האם היא מייצגת את כלל הקבוצות המרכיבות אותה; האם השירותים שמוסדותיה מספקים הולמים את צורכיהן; והאם יש מקום לאפשר לקבוצות להשפיע על עיצוב המדיניות כדי לחזק את האמון ואת שיתוף הפעולה. הספר מדיניות ציבורית ורב-תרבותיות, המאגד בתוכו מאמרים של חוקרים מתחומי ידע שונים, בוחן את הדפוסים הקיימים של מדיניות ציבורית רב-תרבותית בישראל ומציע חלופות אפשריות. הטענה המרכזית העומדת בבסיס הספר היא שיש לבחון מחדש את טיבם של המוסדות הציבוריים הרלוונטיים ולהתאימם למציאות המשתנה. מתוך פרקי הספר השונים, העוסקים בתחומים כמו חינוך, בריאות, הגירה, רווחה, תרבות, שלטון מקומי ומשפט, עולות כמה שאלות עיקריות: עד כמה המוסדות הקיימים מביאים בחשבון את הצרכים השונים של קבוצות בחברה הישראלית? האם לקבוצות השונות יש השפעה על עיצוב המדיניות של מוסדות אלו? כיצד מתמודדים המוסדות הציבוריים עם המתחים בינם לבין הקבוצות השונות בחברה? ולבסוף, מה צריכים להיות עקרונותיה ותכניה של מדיניות ציבורית רב-תרבותית?
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אבי בן בסט, מומי דהן
תיאור: מדוע הממשלה אינה יוצרת תחרות בחשמל, בנמלים, בתקשורת ובמזון? ולמה היא אינה משנה את מבנה  סקטור הציבורי, למרות הדוחות הרבים המונחים במגירתה? ומדוע מיסוי הכנסות פיננסיות חייב שישה דוחות של ועדות ציבוריות ושמונה עשרה שנות דיונים?
הספר מנתח את מאזן הכוחות בין האינטרסנטים, שנלחמים בכל כוחם לסכל רפורמות שייטלו מהם רווחים מופרזים או כוח עודף, לבין הציבור, שיצא נשכר מתיקון העיוותים. בתווך נמצאים מקבלי ההחלטות — הפוליטיקאים והרגולטורים. עד כמה התנהגותם מוּנעת מדאגה לטובת הציבור, מה תרומת המחלוקות לעיכובן של רפורמות חשובות, והאם תלותם במימון ובמשרות עתידיות משפיעה על שיקול דעתם? חוקי מימון המפלגות  נועדו למזער את הסכנות הטמונות בתרומות של בעלי הון לפוליטיקאים. האם חוקים אלה אכן מצליחים ליצור תחרות פוליטית הוגנת אגב צמצום השחיתות? האם ישראל בחרה בשילוב הנכון של מימון ציבורי ומגבלות על תרומות פרטיות לפעילות פוליטית לנוכח הניסיון הבינלאומי?
פרקי הספר מנתחים את הבעיות הללו וגם מציעים פתרונות. מטרות ההמלצות המפורטות בהם הן לשפר את תהליך קבלת ההחלטות של הממשלה, להגדיל את האפקטיביות של יזמי רפורמות בסקטור הציבורי ומחוצה לו ולסרטט קווים מנחים לעריכת הרפורמה הנדרשת בחוקי מימון המפלגות בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אביעזר רביצקי, בני פורת
תיאור: בשנים האחרונות הולכת ומתאזרחת בישראל התפיסה שהתורה והדמוקרטיה צרות הן זו לזו. חיילים דתיים נתפסים כמי שקרועים בין פקודות מפקדיהם לבין קול רבניהם; התביעה לקיים משאל עַ ם קודם לעקירת יישובים ולשינוי גבולות מדינת ישראל נדחית בטענה שהיא אנטי־דמוקרטית; ופסיקות הלכה בנושאי מדינה וחברה נחזות כהפרעה להליך הדמוקרטי התקין. בין שני העולמות מתגבשת מערכת יחסים טעונה, מורכבת וסבוכה. אסופת מאמרים זו מבקשת לתרום לראייה מורכבת יותר של מערכת היחסים בין המשטר הדמוקרטי לבין המורשת היהודית והמקורות התורניים, שהרי יסודות דמוקרטיים, או למצער פרוטו־דמוקרטיים, מצויים בשפע במקורות היהודיים, הרבה יותר מן הנדמה בהשקפה ראשונה. יסודות אלו מהווים תשתית איתנה וראויה למערכת יחסים פורייה והרמונית בין התורה לדמוקרטיה יותר מזו שאנו עדים לה היום. אין צריך לומר כי לא בקול אחד דוברים המאמרים שבאסופה, אלא בכמה קולות. עם זאת מבין שורותיה נובעים שני טיעונים עיקריים וכלליים: האחד, ההשתלבות במשטר הדמוקרטי והפעולה על פי כללי המשחק שלו אפשריות בעבור איש האמונה וההלכה, ואולי אף טבעיות לו ורצויות לו על פי השקפת עולמו; והאחר, שלל המקורות היהודיים שעניינם הסוגיות הללו יש בו כדי להעשיר את הדיון הדמוקרטי גופו ולחדד בו נקודות רבות ומגוונות, לעתים מפתיעות. מן הנושאים הנידונים באסופה: השפעת התפיסה התאוקרטית היהודית על צורת החיים הדמוקרטית, עקרון הפרדת הרשויות מנקודת מבט יהודית וחובת הציות במקרים של סתירה בין הוראת ההלכה לבין ההחלטה הדמוקרטית. ובין השיטין עולות עוד שאלות, כגון זכותם של מי שאינם יהודים לבחור ולהיבחר, מעמדן של נשים נבחרות ציבור, בין דמוקרטיה נשיאותית לדמוקרטיה פרלמנטרית, הבחירה הישירה, דינו של משאל עם, נבחר ציבור שסטה מן המצע שעליו נבחר, גובהו הרצוי של אחוז החסימה וחסינות חברי כנסת. תקוותנו שיהיה בכוחה של אסופה זו, על קשת המאמרים שבה, לתרום לקידומן ולשיפורן של מערכות היחסים המתקיימות בחברה הישראלית בין מוקדיה הדמוקרטיים לבין מוקדיה התורניים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גיא לוריא, מרדכי קרמניצר
תיאור: שלא כפי שנהוג לפעמים לחשוב, לא הפרקליטות היא שמגישה את רוב כתבי האישום בישראל, אלא התביעה המשטרתית, המגישה כמעט 90% מן התביעות הפליליות. הפרקליטות מגישה את כתבי האישום בעברות החמורות יותר, ואילו התביעה המשטרתית בעברות החמורות פחות. כך יוצא שתובע משטרתי ממוצע מטפל במספר תיקים הגדול פי עשרה מזה שמטפל בו פרקליט. חלוקת העבודה המדויקת בין הפרקליטות לבין התביעה המשטרתית קבועה בהוראת שעה שתוקפה יפוג בנובמבר 2014 אלא אם יוארך בשנה נוספת.
ממצאים המעידים על הבדלים ניכרים בין תפקוד התביעה המשטרתית לבין תפקוד הפרקליטות מלמדים ששיקול הדעת של הפרקליטות קפדני ואיכותי מזה של התביעה המשטרתית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר קניג, יונתן פלסנר
תיאור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, הכין הצעה המסדירה את סוגיית הצבעת אזרחים ישראלים בחול. זו הוכנה ע"י ד"ר עופר קניג ונשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר.

הזכות היסודית להצביע נמנעת היום בפועל מעשרות אלפי ישראלים השוהים מחוץ למדינה ביום הבחירות. עומדת לפניהם, כמובן, האפשרות להגיע ארצה ביום הבחירות, אך המחיר של זה גבוה ולא סביר. מדינת ישראל מספקת כיום מגוון הסדרי הצבעה מיוחדים לאנשים המנועים מלהצביע בקלפי שהם משויכים אליה, אך היא נמנעת מלעשות כן לרוב הישראלים השוהים בחו"ל. מציאות זו יוצרת עוול וחוסר צדק, שכן היא שוללת זכות דמוקרטית חשובה מציבור רחב ומפלה אותו בהשוואה לציבורים אחרים. חוסר צדק זה צורם במיוחד מאחר שהגלובליזציה מאפשרת ניידות נוחה וקלה של אזרחים שחיים פרק זמן מוגבל מחוץ למדינת האם שלהם. יצוין כי במרבית הדמוקרטיות מקובלים מנגנונים שמאפשרים לחלק מאזרחיהן להצביע מחו"ל. אנו סבורים כי יש לאפשר לחלק מאזרחי ישראל לממש את זכות הבחירה שלהם מחו"ל, ואולם יש לעשות זאת באופן זהיר ומאוזן ולהציב בתוך כך אמות מידה ברורות לזכאות להצבעה שכזאת. כמו כן יש להביא בחשבון את ההשלכות הלוגיסטיות, התקציביות והחוקתיות של צעד כזה. חשוב להדגיש: הענקת זכות הצבעה גורפת לאזרחי ישראל שחיים בחו"ל היא צעד בעייתי ומסוכן לנוכח הייחודיות של מדינת ישראל — שבה האזרחות נרכשת בקלות יחסית (מכוח חוק השבות); שרבּים מאזרחיה אינם מתגוררים בה; ושהסוגיות המוכרעות בבחירות בה קיומיות וכבדות משקל. אנו תומכים אפוא ביוזמה לתקן את חוק הבחירות לכנסת באופן שיאפשר לישראלים השוהים זמנית בחו"ל ואשר ברור כי מרכז החיים שלהם בישראל, ולהם בלבד, לממש את זכות ההצבעה שלהם גם מחוץ לשטח המדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ניר אטמור
תיאור: מחקר מדיניות 82: אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בישראל, כמו גם במדינות דמוקרטיות רבות אחרות, היא הקביעה מהי שיטת הבחירות המתאימה והטובה ביותר לבחירת חברי בית הנבחרים. ככלל, לשיטת הבחירות נהוג לייחס חשיבות והשפעה רבה על איוש המשרות הנבחרות, על התנהגות הנבחרים והבוחרים, על סדר היום הציבורי ועל אופייה של הדמוקרטיה. לא בכדי הדיון ברפורמה בשיטת הבחירות לכנסת נמצא על סדר היום הפוליטי של ישראל מאז היווסדה.

מחקר המדיניות שיטות לבחירת בתי נבחרים דמוקרטיים מציג דיון עשיר ומעמיק במאפיינים ובהגדרות היסוד של שיטות הבחירה לבית הנבחרים ומביא מפה מעודכנת של שיטות הבחירה הנהוגות ב-80 דמוקרטיות בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים. המחפש את הפרטים הקטנים יוכל למצוא תשובות לשאלות האלה: אילו שיטות בחירה של בתי נבחרים נפוצות במדינות הדמוקרטיות ומהם מעלותיהן וחסרונותיהן; מהן אפשרויות ההצבעה הניתנות לבוחרים, ומה מייחד את פתק ההצבעה של כל מדינה; כיצד קובעת כל שיטת בחירה אילו מן המפלגות תזכה במושבים בפרלמנט; היכן ממוקמת ישראל בעניין זה ביחס למדינות דמוקרטית אחרות, ואילו רפורמות בשיטת הבחירות מתאימות לה? מרכז הכובד של מחקר זה הוא בסרטוט תמונת מצב עדכנית ומשווה של שיטות הבחירה ובהצעות מתונות לרפורמה בשיטת הבחירות לכנסת ישראל. ההצעות מבוססות על הניסיון הבין-לאומי ועל הרפורמות שהונהגו בשנים האחרונות בדמוקרטיות רבות. המחקר מציע אמות מידה רצויות להערכת שיטות בחירה ובוחן לאורן את היתרונות ואת החסרונות של שיטות הבחירה השונות, מברר את חולשותיה של שיטת הבחירות היחסית הנוכחית, מציג הערכות של התוצאות שהיו מתקבלות אילו הונהגה בישראל שיטת בחירות אזורית ומנסח המלצות להתמודדות עם כשלי השיטה המקובלת בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתי רביד
תיאור: על פי דין הנוהג בישראל, המעוגן בעיקר בסעיף 70 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984- , חל איסור על סיקור אודיו–ויזואלי (הקלטה, צילום ושידור) של הליכים המתנהלים בבתי המשפט, אלא אם כן ניתן היתר. בשנות קיומה של המדינה הוענק היתר מעין זה במקרים ספורים בלבד, כך שבפועל התגבשה בישראל חזקה השוללת סיקור כזה. למראית עין, חזקה זו אינה מתיישבת עם העקרונות בדבר פומביות הדיון וחופש העיתונות ועם תפיסות של שקיפות שלטונית. בד בבד, במשך השנים ועם ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות, גיבשו אמצעי התקשורת טכניקות המאפשרות למעשה סיקור חי של הליכים המתנהלים בבתי המשפט בלי להפר לכאורה את הוראות הדין ובלי לסתור את החזקה השוללת סיקור תקשורתי. הפער בין המציאות הנוהגת לדין הקיים אינו ראוי ומחייב עדכון והסדרה של הסוגיה. האספקלריה המרכזית שבמסגרתה התבררה סוגיה זו בעבר הייתה הוועדה לבחינת הפתיחה של בתי המשפט בישראל לתקשורת האלקטרונית בראשות השופטת (כתוארה אז) דורית ביניש. הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2004 אך אלו לא יושמו מעולם. בשנת 2014 נפתח שוב צוהר לבירור מעמיק של סוגיית הסיקור האודיו– ויזואלי בבתי המשפט. שרת המשפטים דאז ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס החליטו לערוך פיילוט שבמסגרתו הועברו בשידור חי שני דיונים של בית המשפט העליון. כחלק מעריכת הפיילוט לא פורסמו רשמית נהלים ברורים או אמות מידה מנחות, וממילא לא ניתנה הדעת למכלול ההיבטים המחייבים הכרעה בסוגיה מורכבת זו ולא הוצגו קריטריונים להערכת השפעתו של הפיילוט על מערכת המשפט הישראלית. מחקר זה נועד להשלים את שהחסירו הרשויות בפיילוט. הוא סוקר את התפתחות הדין הישראלי בסוגיה, את מערך השיקולים הרלוונטיים שהוכרו בספרות, את הנתונים האמפיריים התומכים או המפריכים שיקול כלשהו מהשיקולים האמורים ואת ההסדרים שגיבשו מדינות אחרות בעולם בהקשר זה. על סמך אלו המחקר מציע מודל מאוזן להתרת סיקור אודיו–ויזואלי בבתי המשפט בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מרדכי קרמניצר, מיכל קרמר
תיאור: מחקר מדיניות 85: שני חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק מעגנים בישראל את הערך החוקתי של כבוד האדם ומסדירים את ההגנה על כמה זכויות חוקתיות. זכויות יסוד אחרות - כמו חופש הביטוי, חופש הדת והמצפון או הזכות לשוויון - אינן מוזכרות במפורש בחוקי היסוד. זוהי הסדרה חלקית של הזכות בחקיקה, המשאירה אותה פתוחה לפרשנות מצד המחוקק ומצד בתי המשפט. כבוד האדם מעוגן בסעיף הראשון לחוק היסוד הגרמני וזוכה למעמד מיוחד, אחר מזה שיש לכל זכות יסוד או ערך חוקתי אחרים. הוא נתפס כערך עליון, כמושג משפטי בעל חשיבות ראשונה במעלה. מתברר כי אף על פי ששיטות משפט שונות מכירות בחשיבותו של ערך כבוד האדם, אין שום שיטת משפט שבה ערך כבוד האדם הוא מרכזי ועקרוני כל כך כמו שיטת המשפט הגרמני. לפיכך בבחינת השאלה כיצד ראוי לפרש במשפט הישראלי את ההגנה החוקתית על כבוד האדם, נבחנת במחקר זה הפרשנות שניתנה לו במשפט הגרמני. המחקר שלפנינו כולל שני מאמרים: הראשון - מאת מיכל קרמר - דן בכללו בכבוד האדם במשפט הגרמני; השני - מאת מרדכי קרמניצר - דן בשאלה אם ראוי לאמץ בישראל את תפיסת המשפט הגרמני שלפיה כבוד האדם הוא ערך חוקתי עליון ומוחלט.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמיר פוקס, דנה בלאנדר, מרדכי קרמניצר
תיאור: תקופת כהונתה של הכנסת ה־18 (2013-2009) התאפיינה, בין השאר, בגל חקיקה אנטי־דמוקרטית. בזו אחר זו עלו על שולחנה הצעות חוק הפוגעות בשוויון ובאזרחי ישראל הערבים, בחופש הביטוי, המחאה וההתארגנות ובבית המשפט העליון. בסופו של דבר רובן לא אושרו כחוקים, ואף על פי כן כמה מהן הצליחו לעבור את מסלול הקריאות בכנסת וקיבלו את אישורה — למשל "חוק החרם", "חוק ועדות הקבלה" ו"חוק הנכבה", כפי שהם מכונים בציבור הרחב. הספר מנתח בפרוטרוט את רצף הצעות החוק הללו ומביא חווֹת דעת ומאמרים שנכתבו בידי אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה בזמן אמת והוגשו למקבלי ההחלטות בשלבי החקיקה השונים. נוסף על כל אלו מוצג כאן לראשונה ניתוח עומק של תופעת החקיקה האנטי־דמוקרטית בישראל בכללותה. מחברי הספר עומדים בו על הפגיעה המצטברת שגרמה חקיקה זו לדמוקרטיה הישראלית ועל מה שהעלה אותה מלכתחילה לדיון בכנסת, ודווקא בעת הזאת. גם בימים אלו נמשכת מגמת החקיקה האנטי־דמוקרטית בכנסת. הבנת התמונה הכללית וסיבותיה חיונית להמשך המאבק במגמה זו, שתכליתו חיזוק ערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אביחי דורפמן
תיאור: מהי דמוקרטיה? האם תופעות כמו בית ספר דמוקרטי, ממשל תאגידי דמוקרטי ומשפחה דמוקרטית קשורות לרעיון המדינה הדמוקרטית? חיבור זה מתמודד עם שאלות אלה כמו גם עם שאלות חשובות אחרות על הקשר שבין שלטון דמוקרטי ובין זכויות יסוד או בין דמוקרטיה ובין אקטיביזם שיפוטי. מעבר לדיון עקרוני זה, החיבור מזהה אתגרים קשים במיוחד הרובצים לפתחו של השלטון הדמוקרטי בישראל. פרופ’ אביחי דורפמן, לשעבר חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר העיקריים שלו הםהתאוריה של המשפט הפרטי והפילוסופיה הפוליטית של המדינה והמשפט.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תהילה שוורץ אלטשולר, גיא לוריא
תיאור: שלוש בעיות מאפיינות את ההסדרים הקיימים בישראל בעניין הצנזורה הצבאית וצווי איסור פרסום: האחת, ההסדר הפורמלי המכונן את הצנזורה הצבאית (תקנות ההגנה (שעת חירום) המנדטוריות) הוא הסדר מיושן ואנטי־ דמוקרטי; השנייה, ההסכם הלא רשמי בין “ועדת העורכים” לבין רשויות הביטחון פוגע בתקשורת הלא ממוסדת ובזכות הציבור לדעת; והשלישית, האפיק החלופי שרשויות הביטחון פונות אליו — בקשות לבתי משפט להוציא צווי איסור פרסום — מתקיים אף שאין לפרקטיקה זו בסיס ממשי בחוק. מחקר המדיניות ממליץ על שורה של רפורמות בהסדרים הקיימים. בין השאר הוא ממליץ לשנות מן היסוד את מוסד הצנזורה הצבאית, על סמכויותיו; לעגן בחוק את האפשרות למנוע הפצת מידע ביטחוני באמצעות צווי איסור פרסום; ולתקן את החקיקה הפלילית בעניין מסירת סודות ביטחוניים. הותרת המצב החוקי הקיים לא רק שאינה ראויה מבחינת ערכיה הדמוקרטיים של המדינה, אלא שהיא גם לא מעשית בעולם התקשורת הדיגיטלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מרדכי קרמניצר
תיאור: מעטות העתירות החוקתיות הניגפות משום שלא התקיים בהן היסוד של פגיעה בזכות או של תכלית ראויה. מציאות זו, הרווחת לא רק בישראל, הופכת את המידתיות לַמפתח, בה"א הידיעה, לשאלת החוקתיות של הוראות חוק. זו הסיבה העיקרית לנחיצות העיסוק המחקרי בסוגיה זו. בספר הזה נחְלק העיסוק המחקרי לשניים: הראשון, שאני מחברו, מוקדש לבחינה ביקורתית של המידתיות במשפט הישראלי, בין השאר מבחינת התאמתה למלאכה של קבלת החלטות, להבדיל ממלאכת הביקורת השיפוטית על החלטות שכבר התקבלו. עיקר העבודה נעשה בשנת 2014 . בחלק השני מוצגות סקירות מקיפות של המידתיות בשלוש שיטות משפט מובילות מנקודת המבט החוקתית: ד"ר מיכל קרמר בר־פנחס התעמקה בשיטת המשפט הגרמנית; עו"ד מישל נגר בדקה את שיטת המשפט הקנדית; ועו"ד רועי ששון חקר את שיטת המשפט הדרום אפריקאית. מחקרים אלו נערכו בעיקרם בשנים 2013-2012 . חשבנו שיש ערך מוסף להצגה מלאה ומסודרת של המצב בשיטה משפטית אחרת, שלא כמו הפניות משוות ספורדיות לשיטות משפט אחרות במסגרת דיון בסוגיות שונות במשפט הישראלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמית לזרוס, סאמי מיעארי
תיאור: מחקר זה ביקש בראש ובראשונה לתרום לגוף הידע המנסה למפות את מגוון המשתנים הגורמים לָאי–שוויון הכלכלי בין קבוצות בחברה הישראלית בכלל ובין הקבוצה הערבית לקבוצות היהודיות בפרט. העלייה העיקשת בישראל בעשורים האחרונים באי–שוויון בהכנסות הפנויות ומחירו הכלכלי והחברתי הכבד ההולך ומתעצם הביאה חוקרים וקובעי מדיניות כאחד להכרה שיש לפעול לתיחומו ולהקטנתו. מחקרים רבים זיהו גורמים שונים כתורמים להעמקת האי–שוויון בישראל, ואולם נראה שמעטים קשרו בינו לבין ענף מחקרי שמתמודד עם סוגיה אחרת — הגורמים לאי–הלימה בין השכלת הפרט לתעסוקתו והקשר שבין אי–הלימה זו לשכר. המחקר בחן אפוא את השפעתה של סוגיה זו בשני שלבים עיקריים: ראשית, השכיחות של מצבי האי–הלימה בקרב קבוצות המוצא השונות בחברה הישראלית והגורמים למצבי אי–הלימה אלו; ושנית, נבדק אם הרכב מצבי האי–הלימה בקבוצות המוצא הוא גורם נוסף במנגנון היוצר את האי–שוויון הכלכלי בין קבוצות אלו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מומי דהן
תיאור: מה הופך ממשלות לאפקטיביות באספקת שירותים לתושבים? שאלה זו חשובה משום שאזרחים בכל רחבי העולם תובעים מהממשלה שלהם לקבל יותר (שירותים) בעד פחות (מסים). ממשלה אפקטיבית חשובה לרווחתם של כל האזרחים, ועוד יותר לאוכלוסיות החלשות. איכות החיים של אוכלוסיות אלו תלויה באופן משמעותי באפקטיביות של אספקת שירותים כמו חינוך ובריאות, שלא כמו השכבות החזקות באוכלוסייה. הללו ימצאו תחליף )לא מוצלח( במקרה שהממשלה במדינתן אינה מתפקדת. מחקר זה שם לו למטרה ללמוד על הגורמים המרכזיים שמשפיעים על האפקטיביות של הממשלות במדינות המפותחות בעולם. לשם כך הוא בוחן את הניסיון של 34 מדינות חברות בארגון OECD . האם ישנם גורמים, נוסף על עושרן של מדינות, שמסבירים מדוע מדינות סקנדינביות אפקטיביות יותר ממדינות בדרום אירופה, למשל איטליה, ספרד או יוון? חקירה זו נועדה לספק עדויות אמפיריות שישמשו בסיס לעיצוב מבנה ממשל שמתפקד באופן אפקטיבי לטובת הציבור בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חן פרידברג
תיאור: הכנסת היא אחת הזירות החשובות ביותר לליבון הסוגיות המהותיות במדינה ולקבלת החלטות, ואולם בעיות שונות פוגעות ביכולתה למלא את תפקידיה בהצלחה. החוברת שלפניכם מבוססת על שני פרסומים בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה: האחד, פיקוח הכנסת על הממשלה: תמונת מצב והצעה לרפורמה )מחקר מדיניות 77 , מאת חן פרידברג וראובן חזן 2009 (, והשני, תיקון שיטת הממשל בישראל )ספר בעריכת גדעון רהט, שלומית ברנע, חן פרידברג ועופר קניג, 2013 (. בנוסף היא תוצר של שיתוף פעולה בין המכון הישראלי לדמוקרטיה לשדולה לחיזוק הכנסת שבראשה עומד ח"כ אלעזר שטרן, ושעם חבריה נמנים: ח"כ אברהם נגוסה, ח"כ דוד ביטן וח"כ אורלי לוי־אבוקסיס. החוברת כוללת את התובנות שעלו במסגרת הדיונים שנערכו במסגרת השדולה עם חבריה, וכן עם חברי כנסת נוספים (ח"כ איתן כבל, ח"כ רועי פולקמן, ח"כ יהודה גליק, ח"כ מנואל טרכטנברג וח"כ מיקי רוזנטל), עם גורמים מקצועיים בכנסת ומחוצה לה ועם ארגוני חברה אזרחית. חוברת זו מתמקדת בשני תחומים עיקריים שהם בליבת עבודתה של הכנסת — חקיקה ופיקוח על הרשות המבצעת. החוברת כוללת את תמצית הכשלים שאובחנו בתחומים הללו והמלצות ביצועיות לשיפור עבודת הכנסת בהם. סוגיות חשובות נוספות, ובכללן האתיקה של חברי הכנסת, האופן שבו היא מסוקרת בתקשורת ואמון הציבור בה, לא יטופלו במסגרת חוברת זו אלא בעתיד לבוא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוחנן פלסנר, גדעון רהט
תיאור: כבר שנים רבות שמערכת המפלגות הישראלית מפוצלת במידה קיצונית לאחר שאיבדה את שני העוגנים שייצבו אותה מאז שנות השבעים של המאה העשרים — מפלגה גדולה במרכז־ימין ומפלגה גדולה במרכז־שמאל. הפיצול המעמיק, שהוא תוצאת מערכות הבחירות האחרונות, פוגע ביכולת המשילות של ממשלות ישראל, ובעקבות זאת מתערערת גם היציבות השלטונית. היות שאנו מעריכים שההיתכנות להסכמה על שינוי שיטת הבחירות נמוכה, אנו מציעים לעשות שינויים בדרכים להרכבת הממשלה ולהחלפתה. השינויים המוצעים ידרבנו את הבוחרים להצביע למפלגות גדולות ויעודדו את הפוליטיקאים והמפלגות לחבור לרשימות משותפות או למפלגות גדולות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: זלמן שובל
תיאור: "במזרח התיכון הולך ומתרחב הכאוס, וקרוב לוודאי שהוא לא ייעלם בעשורים הקרובים, אך יש דברים שנשארים יציבים וקבועים, ובהקשר זה יש להדגיש את חשיבות היחסים המיוחדים של ישראל עם ארצות-הברית, למרות הנסיגה במעמדה הבינלאומי, שחלקה מרצון ויש לקוות שהיא זמנית".

כך קובע זלמן שובל, האיש היחיד שמילא פעמיים את התפקיד הדיפלומטי המשמעותי ביותר בישראל – שגריר בוושינגטון, בין השנים 1990-93 ו-1998-2000, תחת ארבעה ראשי ממשלה שונים באופיים ובגישותיהם: יצחק שמיר, יצחק רבין, בנימין נתניהו ואהוד ברק, שעל יחסיו עימם הוא מספר בגילוי-לב. ג'יימס בייקר, מהבולטים בין שרי החוץ של ארה"ב בתקופה המודרנית, אמר עליו: "אין איש שעשה יותר מזלמן למען תהליך השלום". שובל, שהגיע כילד לתל-אביב הקטנה של סוף שנות ה-30' ועד היום הוא שבוי בקיסמה, נמשך לפוליטיקה עוד מנעוריו. בגיל 16 פגש לראשונה את משה דיין, ובשנים הבאות התפתחו ביניהם יחסי ידידות ואמון עמוקים. אחרי לימודים בארה"ב ובשווייץ, ושירות כקצין בחטיבת המחקר של אמ"ן, החל לפעול בתחום הכלכלי, בעיקר הבנקאי, אך, כעדותו, "החיידק הפוליטי לא עזב אותי". הוא היה בין מייסדי רפ"י ב-1965, נכנס לכנסת ב-1970 במקומו של דוד בן-גוריון, ונטל חלק פעיל בהקמת הליכוד ב-1973. בעת כהונתו של דיין כשר החוץ (1977-79) הופקד על ההסברה הישראלית בחו"ל כולל בוועידת קמפ-דיוויד (1978) בה נחתם הסכם השלום עם מצרים. בשתי הקדנציות שלו כשגריר ישראל בארה"ב זכו הבנתו המדינית, כישוריו הדיפלומטיים ונועם הליכותיו לאהדה ולהערכה ללא תקדים מצד שולחיו בישראל, בני שיחו במימשל האמריקני, והקהילה היהודית הגדולה בארה"ב. הוא השתתף בוועידת מדריד ובשיחות השלום בוושינגטון. במקביל עסק בתחומים רגישים כגון החיכוכים עם ארה"ב בנושא טכנולוגיות צבאיות, המאבק במאמצי ההתגרענות של איראן, ומילא תפקיד מרכזי בהשגת הערבויות האמריקניות לקליטת עולי בריה"מ לשעבר. "דיפלומט", הכתוב בשטף ולפעמים בהומור דק, מציג בפני הקורא תמונה רחבה ומסקרנת של העשייה הדיפלומטית מבפנים, כפי שהיא באמת, ומגדיר את היעדים המדיניים באופק שלפנינו. זהו ספר חובה לכל מי שמתעניין בהיסטוריה המדינית והמפלגתית של ישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עמיחי כהן, סטיוארט כהן
תיאור: פתגם רומי עתיק קובע כי "בעת מלחמה המשפט מחריש", אולם ניסיון החיים במדינת ישראל עומד בסתירה לפתגם זה. הביטחון הלאומי עבר בישראל תהליך מואץ של "משפטיזציה", שהפך את בית המשפט העליון לבורר בסוגיות רבות הקשורות לביטחון לאומי, החורגות מתפקידו המסורתי כמגן זכויות הפרט. זאת החל מהסדרת גיוסם של חלקי אוכלוסייה שונים לשירות צבאי, עבור התאמתו של מועמד זה או אחר לתפקיד הרמטכ"ל וכלה בקביעת המותר והאסור בנושאים מבצעיים, ובפרט ביחס למאבקה של ישראל נגד הטרור. איך נוצר המצב הזה ומהן השלכותיו על תפקודה של מערכת הביטחון ועל היחסים בין הרשות השופטת בישראל לבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת? הספר יורים ושופטים מספק תשובות לשאלות הללו. באמצעות ניתוח המשלב ראייה משפטית עם פרספקטיבה היסטורית ופוליטית הוא מראה כי העלייה בהשפעת בית המשפט העליון על הביטחון הלאומי נובעת מהירידה בכוחן של הממשלה והכנסת בתחום זה ומהצורך למלא את החלל החוקתי שנוצר. התוצאה היא אותה משפטיזציה של הביטחון הלאומי, המפרה את האיזון הדרוש במשטר דמוקרטי בין רשויות השלטון, פוגעת באוטונומיה של הצבא ובטווח הארוך עלולה דווקא להזיק למעמדו של בית המשפט. בחלקו האחרון של הספר מציעים המחברים כמה דרכים לתקן מצב בעייתי זה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עומרי שמיר
תיאור: צרכנות פוליטית היא תופעה ארוכת שנים המתחזקת בעשורים האחרונים בישראל ובעולם. המושג 'צרכנות פוליטית' מתייחס לשימוש של אזרחים בכוחם הצרכני כדי להחליט לרכוש מוצר מסוים או להימנע מרכישת מוצר אחר במטרה לחולל שינוי חברתי ופוליטי. הספר מהקלפי אל השוק מציג את השימוש בצרכנות פוליטית בישראל ומציע ראייה חדשה של הזירה הצרכנית המקומית כזירה אלטרנטיבית בה מתנהלים מאבקים פוליטיים. למרות הקשיים והחסמים הנידונים בספר, עולה ממנו כי הצרכנות הפוליטית בישראל אינה תופעה זניחה או חולפת אלא תהליך שהולך ומתעצם. הסיבות העיקריות להתרחבות השימוש האזרחי בצרכנות פוליטית נעוצות במשבר הדמוקרטיה ובכשלי הממשל, בהתפשטותה של תרבות הצריכה הגלובלית ובהתחזקותם של ערכים המבטאים דאגה לחברה ולסביבה. במרכז הספר מהקלפי אל השוק עומדים יזמי הצרכנות פוליטית, שבחרו לאמץ את האקטיביזם הצרכני כדרך פעולה חלופית כדי להשפיע על המדיניות הציבורית ועל התנהלות המגזר העסקי. הספר מנתח את יחסי הגומלין בין היזמים לבין אזרחים־צרכנים אותם הם מבקשים לרתום למאבק הפוליטי, וכן בינם לבין העסקים שאת התנהלותם הם מבקשים לשנות. ברקע נמצאת גם המדינה האמונה על הסדרה ושינוי של כללי המשחק. פרקי הספר מתמקדים במקרים ממספר תחומי מדיניות: סביבה (ניסויים בבעלי חיים); חברה (נגישות, זכויות עובדים ויוקר המחייה) ויחסי דת ומדינה (מעמדה של השבת במרחב הציבורי).
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: צור שיזף
תיאור: דאעש -מסע אל מפתנו של השטן הוא מסע אל שורשיה, לידתה וצמיחתה של המדינה האסלמית — דאע"ש, כפי שהיא נקראת בידי אלה הנלחמים בה. הפריצה המהירה, ההשתלטות על מרחבים, האכזריות, ההוצאות להורג המצולמות והמוקפדות, האונס, העינויים, הפנאטיות הדתית והשימוש במיתולוגיה האסלמית מצד אחד ובטכניקות תקשורתיות עדכניות, הביא ליצירתה של מפלצת מפחידה ומאיימת. יכולות ארגון צבאית ואזרחית, גמישות ומניפולציה וכינונה של ח'אליפות אסלמית סונית מקץ 1,000 שנים, היא התופעה הגדולה והמדהימה של ראשית העשור השני של האלף השלישי. אבל מהי? איך ומאיפה נולדה? מי אירגן את המדינה שאינה דומה לשום דבר אחר ומי עומד מאחוריה? חוץ מתשובות לשאלות האלו המרתקות בפני עצמן, מביא צור שיזף, סופר ועיתונאי שבילה תקופות ארוכות במקומות בהם מתרחש הקרב — בסוריה, עירק, ירדן, פקיסטאן, תימן, טורקיה, סיני, לוב וטוניס, את עדויות לוחמי המדינה הכורדים, היזידים, המתנדבים הזרים ואת השחקנים העלומים העומדים מאחורי עלייתה והתפרצותה של המדינה האסלמית. היריעה רחבה ומרתקת. לא רק הסיפורים האישיים של רצח, אונס, כיבוש, שלל, רצח מיעוטים ומתנגדים דתיים, גיוס מתנדבים והפצת המדינה בעולם - גם התמונה הגדולה אותה מצייר שיזף מתוך אוסף של עשרות מקורות של מידע עיתונאי, גיאוגרפי, תרבותי, ספרותי ותקשורתי. במידה רבה — זוהי מלחמת העולם הראשונה של האלף השלישי — מלחמה על אינטרסים, על שטח, על זהות, על מקורות אנרגיה, על דת ועל מי ישלוט בעולם בעוד מספר לא רב של שנים. והמסקנות מפתיעות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: עפר שלח
תיאור: בסוף העשור השביעי לקיומה, למדינת ישראל אין תורת ביטחון מעודכנת המנחה את בניית הכוח הצבאי והפעלתו. בן-גוריון היה המנהיג האחרון שעיצב את תפיסת הביטחון ואת פני הצבא; מאז מועל הדרג המדיני בחובתו להוביל את התחום החשוב ביותר בחיינו, תהליכי הדיון לקויים, הראייה קצרת טווח וההחלטות אינן עקביות.
ממלחמת לבנון השנייה ועד מבצע "צוק איתן" מתקשה ישראל להסתגל לטבעו המורכב של האויב ולשינויים הדרמטיים המתחוללים בסביבתה. התוצאה הרסנית: סבבי הלחימה חוזרים ונשנים בתכיפות הולכת וגוברת, ארוכים מבעבר; וכפי שטוען עפר שלח בספר חריף ומרתק זה, התחמקותם של ראשי ממשלה ושרי ביטחון מן האתגר פוגעת ביכולתו של צה"ל לנצח במערכה הבאה, חרף נחישות הלוחמים, הוצאות כספיות אדירות ויתרון טכנולוגי עצום.
לראשונה מציב חבר כנסת מכהן, הבקי בנושא לפרטי פרטיו, תמונה שלמה, מהפכנית אך ישימה בהחלט, של השינויים הנדרשים בביטחון ישראל: החל בהגדרת המטרות של הצבא ועד לפיקוח הקבינט; מהרפורמות החיוניות בגיוס המילואים ועד לשינוי דרמטי של חלוקת תקציב הביטחון. כל מה שחובת הדרג המדיני לעשות באופן מיידי, כל מה שנדרש כדי לספק לישראל ביטחון מרבי לשנים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אהרן שי
תיאור: הסיפור הישראלי-סיני הוא סיפור מופלא השזור היסטוריה ותרבות ייחודיות, דיפלומטיה עדינה ועסקים חובקי עולם, שחלקם היו אף לסיפורי הצלחה מסחררים. סין וישראל הוא מעין קולאז' חי של כל אלה מזווית ראייה מקצועית ואישית גם יחד. הספר פורש תמונה רחבה של יחסי סין-ישראל מן הבחינה ההיסטורית-פוליטית, מהזווית היהודית והישראלית ומנקודת מבטו של המחבר, מומחה החוקר ועוקב מקרוב אחר המתרחש בסין בחמישים השנים האחרונות.
מסמכים נדירים, חומרים ארכיוניים וראיונות עם דמויות יהודיות וישראליות שהיו פעילות בגיבוש היחסים בין המדינות, כמו גם סיפורים אישיים מאלפים המתפרסמים כאן לראשונה, הם החומרים המרכיבים ספר ייחודי זה.
כך, למשל, מוגשים לקורא סיפורו המעניין של משה כהן, שהיה על פי כמה גרסאות עוזרו של סון יאט-סן, וסיפור נפלאותיו של שאול אייזנברג, מי שכונה "מלך סין". הספר גם מקדיש מקום מיוחד לתיאור התנסויותיהם המורכבות של אנשי עסקים ישראלים בולטים בשנות השמונים והתשעים בסין, תוך הצגת הסיכויים והסיכונים ברכישה סינית של תשתיות ישראליות לאומיות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חדוה ישכר
תיאור: ב־1 ביולי 1985, לאחר ישיבה מרתונית שנמשכה כיממה, אישרה ממשלת האחדות הלאומית בהנהגת המערך והליכוד, תכנית חירום כלכלית לייצוב המשק. מטרתה המיידית והמוצהרת היתה להדביר אינפלציה תלת־ספרתית, ולמנוע משבר חוב שסיכן את קופת המדינה. היה זה רגע היסטורי ממשי, ובה בעת צומת מטאפורי שבו נפגשו בישראל קפיטליזם חדש פוסט־תעשייתי, רעיונות ניאו־שמרניים ואינטרסים פוליטיים מקומיים ובינלאומיים. לאלה היה עניין בקידום כלכלת שוק בישראל, האצת שילובה של המדינה בתהליכי הגלובליזציה וריסוק העבודה המאורגנת. קריאה פמיניסטית בנסיבות אותו הרגע מעלה שאלות מרתקות שהספר עוסק בהן ובכללן, האם צמיחת הקפיטליזם הניאו־ליברלי בשנות השבעים למאה הקודמת, בעת ובעונה אחת עם הופעת הפמיניזם של הגל השני, היתה מקרית בלבד? איזו השפעה היתה לצמיחה בו־זמנית זו על יציאת נשים נשואות ממעמד הביניים לעבודה בשכר? מה מלמד מצבם של ענפי ייצור עתירי כוח עבודה נשי על שוקי העבודה בכלכלה התאגידית הגלובלית, ומדוע לתעסוקות הטיפול נקבע ערך כלכלי נמוך? וגם: במה עסקו פמיניסטיות בשנות המשבר הכלכלי בישראל? איך נראית היפר־אינפלציה במבט חוקר לאחור, והאם אפשר היה אחרת? תנועת הספר היא על שני צירים מרכזיים: ציר התכנית הכלכלית לייצוב המשק, סיבותיה והשלכותיה על מעמד העובדים והעובדות, וציר צמיחת הפמיניזם בישראל בשנותיו המעצבות. נקודות המפגש, המחלוקת וההתנגשות בין קפיטליזם ופמיניזם הן העומדות במרכז הספר המשלב זיכרון אישי עם מחשבה פוליטית ומחקר אקדמי, רשמי שיחות, כרוניקה עיתונאית ופרשנות ביקורתית המוגשת מנקודת ראות רעננה ובלתי שגרתית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דן סואן
תיאור: ספר זה מנתח את השינוי בחברה העברית בארץ ישראל מאז חזון הנעורים של ימי העלייה השנייה. הוא משרטט את הדרך שעשתה מסדר יום שמאלי, סוציאל––דמוקרטי, שחתר להתנערות מהווי החיים של העיירה היהודית במזרח–אירופה, לסדר יום ימני ושונה ממנו בתכלית. הוא בא להבהיר שהמעבר הזה — מתפישת עולם אחת לתפישת עולם אחרת ומנוגדת לה — לא היה פתאומי, אלא ארוך והדרגתי. אך אין לתלותו רק בתמורות הדמוגרפיות המפליגות שהתחוללו בעקבות הקמת המדינה: הספר עומד על כך שמבחינה מספרית גרידא מעולם לא היה מחנה השמאל או מחנה הפועלים רוב ביישוב היהודי שלפני קום המדינה — ולמרות זאת קיבל עליו הרוב את הנהגתו של מחנה זה, אשר הורה לו את הדרך והתווה עבורו את החזון. במקביל, מצביע הספר על כך שהחברה החדשה הייתה רווית מתחים והתכתשויות בין ימין לשמאל מראשיתה, הן בזירה הפנימית, הכלל־ארצית, של מה שהיה קרוי בימי המנדט הבריטי "כנסת ישראל", הן במישור של השלטון המקומי והן בזירה החיצונית העיקרית לפני קום המדינה — ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית. הספר פותח בתיאור ובניתוח העליות הראשונות, למן הרבע האחרון של המאה ה־19 — עליות שתרמו לעיצובה של החברה הישראלית ולגיבוש יעדיה, והצמיחו אגב כך את הנהגתה ואת ההגמוניה של מחנה השמאל, באמצעות מחנה הפועלים שלימים נקרא "תנועת העבודה" ביישוב העברי; ומסיים בהיפוכו של התהליך — אובדן מעמדו של השמאל והשתלטות הימין על החברה הישראלית. בכך הוא מנסה להסביר מה קרה לחברה הישראלית, איך השתנתה כפי שהשתנתה מאז קום המדינה ומה הביא לכך שזיכרונה הקולקטיבי החל להמציא ולנסח מחדש את ההיסטוריה הקצרה שלה. בנוסף, המחבר עומד על חולשתם הבסיסית של מדעי החברה בכל הנוגע לחיזוי מגמות עתידיות, ושואל - מה הלאה? לאן פניה של החברה הישראלית?
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורי יזהר
תיאור: בבואו לדון במצבו הנוכחי של השמאל הישראלי ובעתידו פורש אורי יזהר יריעה רחבה בה הוא ממזג בין סקירה היסטורית, ניתוח סוציו־פוליטי, ראיית עולם הומניסטית ופרוגרמה הכוללת כינון מחדש של מדינת רווחה אוניברסלית בישראל, סיום השליטה על הפלסטינים ושמירה ושכלול של הדמוקרטיה. רק שילוב מעין זה יכול לעמוד בבסיס המגמה להתחדשותו של השמאל הציוני בישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עפר מזר
תיאור: טביעת האצבע של אנשי השטח של משרד החוץ נמצאת ברבים מההישגים שהשפיעו על המדינה מאז הקמתה, אבל האופי המקצועי שלהם, זה שרגיל לעבוד מאחורי הקלעים, הותיר לרוב את האשראי אצל כל האחרים. הסיפורים שאוגדו יחדיו בספר זה הם טיפה באוקיאנוס רחב ועמוק של עשייה ששוליה אולי מקבלים תהודה מדי פעם בתקשורת אך היא מעולם לא זכתה לחשיפה ציבורית אמתית. הספר פותח צוהר אל עולמם המקצועי והאישי של אלה העוסקים בתחומים הלוגיסטיים והקונסולריים בנציגויות ישראל בחו"ל. הוא מביא עדויות ממקור ראשון של ההתנסות המורכבת והלא שגרתית שלהם — התנסות שהיא פועל יוצא מרוחב היריעה המקצועית שעליה אחראי משרד החוץ ומהאופי הישראלי והיהודי של מדינת ישראל. זה יכול להתחיל בפרויקט מורכב או בביקור ראשי מדינות, בארץ ובחו"ל, המחייבים תיאומים ולוגיסטיקה, להמשיך בפרויקטים לאומיים ובין־לאומיים שמטרתם לסייע הומאנית לעמים ולמדינות אחרות בעתות משבר, עבור בסיוע לאזרחי המדינה הנקלעים למצוקה בארץ זרה בנסיבות שונות או בעקבות אסונות טבע, וכלה בעצם ניהול הנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל במדינות רחוקות, בשפות זרות, בסביבות כלכליות ומשפטיות מורכבות ואל מול עמים שהמנטליות שלהם, לא פעם, שונה לחלוטין משלנו. בין לבין מתייצבים בפני אותם שליחים נאמנים אינספור מצבים המחייבים טיפול חריג הנעדר תשובות ספר כשהם רחוקים ובודדים אל מול הנסיבות — ותמיד מאחורי הקלעים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: משה אלעד
תיאור: מלחמת ששת הימים הסתיימה ב־11 ביוני 1967 בכיבוש שטחים נרחבים ומאוכלסים ע"י ישראל. ההנהגה הישראלית לא ששה להחזיק בהם והציעה למדינות ערב לקראת תום המלחמה, הסדר של שטחים תמורת שלום. הציפייה בישראל הייתה שתחת הלם תבוסתם, ימהרו מנהיגי הערבים לחתום על הסכם כזה במהירות. אלא שבניגוד לציפיות, מצרים, סוריה וירדן המושפלות, הקשו את עורפן ותבעו נסיגה ישראלית חד צדדית. הממשל הישראלי עוד חיפש מוצא בצורת ממשל ערבי עצמאי בגדה המערבית, אך גם אפשרות זו ירדה מהפרק. כשהיא נדחפת על ידי ציבור ששלל נסיגה ללא תמורה, החליטה הממשלה בלית ברירה על הקמת ממשל ישראלי בגדה. שר הביטחון משה דיין נטל את הובלתו. הרחק מהתיאוריה האוטופית של דיין שביקש לקיים ממשל נאור, חיובי, המתערב כמה שפחות בחיי האוכלוסייה, כזה הלוקח בחשבון את יחסינו העתידיים עם השכנים הפלסטינים, הלך ונרקם ממשל כפוי, מסורבל, ביורוקראטי ובעיקר מעורב עד הפרט האחרון בכל נושא ובכל תחום של חיי הפלסטינים. כבר בתום שלוש שנות ממשל אובחנה הלפיתה העזה בה לפת הממשל הישראלי את זה הפלסטיני, כשהוא איננו מניח לו לחמוק ממנה. כעבור עשור, הייתה כבר הגדה המערבית מבחינה מנהלית וכלכלית לחלק אינטגראלי דה־פקטו של מדינת ישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
הצג עוד תוצאות