נמצאו 299 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אליעזר ויצטום, משה קליאן
תיאור: גיבורי הספר הם נשים וגברים שבאו לעיר בעקבות חזיונות משיחיים או בחיפוש אחר זהותם העצמית. הספר מתאר את מצוקותיהם, את נסיבות הגעתם ואת השפעת הביקור על המשך חייהם. המחברים שבים אל העולם העכשווי רווי האלימות והטרור ומביאים את קורותיהם של יחידים ושל קבוצות קיצוניות שניסו תוך שימוש בכוח "להביא גאולה לעולם", אך, אם חלילה היו מצליחים לממש את תוכניותיהם ההזויות, היו מובילים להרס ולחורבן. כמו כן, דנים המחברים באווירה שנוצרה לקראת בואו של המילניום השלישי, כאשר אמצעי התקשורת ליבו את החרדות של קבוצות בעלות חזונות אפוקליפטיים אזוטריים לציפייה ההזויה לבואו של עידן "קץ העולם". במסע הרוחני, האנתרופולוגי וההיסטורי המרתק שאליו לוקחים המחברים את הקוראים, הדמות המרכזית היא ירושלים עצמה, כפי שהיא משתקפת בתודעתם של המבקרים בה, בחוויותיהם, ובחותם שהותירה עליהם מרגע שמבטם נח על מראותיה ורגליהם פסעו באתריה.
מאת: רבקה שפק-ליסק
תיאור: התנועה הלאומית הפלסטינית, ובתוכה הרשות הפלסטינית, שמה לה למטרה לשכתב את ההיסטוריה של ארץ ישראל. אנשיה טוענים השכם והערב שהערבים-הפלסטינים הם למעשה האוכלוסייה הוותיקה של ארץ ישראל, "פלסטין" בפיהם, וליהודים אין כל זיקה לארץ. הגדיל לעשות פרופ' שלמה זנד, שאימץ את אחת האג'נדות הפלסטיניות וגרס כי הרומאים מעולם לא הגלו את היהודים לפני כאלפיים שנה, אך היהודים התאסלמו בתקופת הכיבוש הערבי-מוסלמי ולפיכך הפלסטינים הם צאצאי היהודים והארץ שייכת להם. האומנם הנתונים ההיסטוריים תומכים בתזה זו לגבי ארץ ישראל? מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לארץ ישראל מביא את ממצאי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי לגבי ההרכב האתני-דתי של אוכלוסיית ארץ ישראל לאורך השנים. חלקו השני, המובא כאן, עוסק בתקופה שממלחמת העולם הראשונה ועד קום המדינה (1948-1914). המחקרים והמסמכים המובאים בספר מחזקים את מסקנות החלק הראשון, הגורסות שאחוז משמעותי מערביי ארץ ישראל־פלשתינה (המגדירים עצמם כפלסטינים מבחינה לאומית) הם צאצאי מהגרים שהגיעו לארץ מארצות ערב והאסלאם, תחילה בטפטוף אטי, ומשלהי המאה ה-19 ובתקופת המנדט במספרים גדלים והולכים. כוח המשיכה של פלשתינה נבע מהשקעות הון יהודיות ונוצריות ומהשקעות של ממשלת המנדט, שיצרו אפשרויות תעסוקה מגוונות ורמת חיים גבוהה מאלה שבארצות ערב והאסלאם. ד"ר רבקה שפק־ליסק מוכיחה שחיל הספר העבר-ירדני, שפטרל לאורך הגבולות עם ארצות ערב, קיבל הוראה מגבוה מממשלת המנדט הבריטי שלא להפריע למהגרים הערבים להיכנס לארץ, בה בשעה שאת העלייה היהודית הוא מנע במאמצים ניכרים. ההגירה הבלתי־חוקית הזאת התאפשרה אפוא בעידוד ובעצימת עין של השלטון הבריטי. חשיבותו של ספר זה טמונה בפרטים הקטנים ובעבודת הנמלים המחקרית שמספקת תמונה אמינה לגבי מה שהיה – ומה שלא היה – כאן, בארץ ישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רבקה שפק-ליסק
תיאור: התנועה הלאומית הפלסטינית, ובתוכה הרשות הפלסטינית, שמה לה למטרה לשכתב את ההיסטוריה של ארץ ישראל. היא טוענת השכם והערב שהערבים-הפלסטינים הם למעשה האוכלוסייה הוותיקה של ארץ ישראל, "פלסטין" בפיהם, וליהודים אין כלל זיקה לארץ. הגדיל לעשות פרופ' שלמה זנד שאימץ את אחת האג'נדות הפלסטיניות וגרס כי הרומאים מעולם לא הגלו את היהודים לפני כאלפיים שנים, אך היהודים התאסלמו בתקופת הכיבוש הערבי-מוסלמי ולפיכך הפלסטינים הם צאצאי היהודים והארץ שייכת להם. האומנם הנתונים ההיסטוריים תומכים בתזה זו לגבי ארץ ישראל? מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לארץ ישראל מביא את ממצאי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי לגבי ההרכב האתני-דתי של אוכלוסיית ארץ ישראל לאורך השנים. חלקו הראשון, המובא כאן, עוסק בתקופה שמהכיבוש הערבי ועד למלחמת העולם הראשונה (1914-640), והמשכו יעסוק בשנים שעד הקמת מדינת ישראל. מטרת הספר היא להפריך את התזה שהערבים הם תושביה הוותיקים של הארץ ולהוכיח שרוב ערביי ארץ ישראל-פלשתינה (המגדירים עצמם כפלסטינים מבחינה לאומית) הם צאצאי מהגרים שהגיעו לארץ מארצות ערב והאסלאם בטפטוף אטי, חלקם אף בעידוד השלטון המקומי. משלהי המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה נהפך הטפטוף הזה לגלי הגירה של מהגרי עבודה בעקבות הפיתוח הכלכלי של הארץ על ידי התנועה הציונית וארגונים נוצריים, שיצרו אפשרויות תעסוקה, רמת שכר ואיכות חיים שעלו בהרבה על אלה שבארצות מוצאם. חשיבותו של ספר זה טמונה בפרטים הקטנים ובעבודת הנמלים המחקרית שמספקת תמונה אמינה לגבי מה שהיה – ומה שלא היה – כאן, בארץ ישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רונה ש. אבישר-לואיס
תיאור: ילדֵי קדם: מבט ארכיאולוגי על ילדים ויַלדוּת בארץ ישראל בתקופת המקרא, זוכה פרס בהט, הוא חיבור פורץ דרך הבוחן ענף חדש בארכיאולוגיה של ארץ ישראל – עולמם של הילדים בתרבויות קדומות. על אף חשיבותו הרבה, כמעט שלא זכה ענף מחקרי זה ליחס במחקר העולמי בכלל והארצישראלי בפרט. מפרסומים ארכיאולוגיים רבים עולה לכאורה שהילדים "נעדרים" מהאתר הארכיאולוגי ושהעולם התקיים במשך אלפי שנים ללא ילדים. אך ברור שאין הדבר כך וכי ילדים חיו ביישובים מסוגים שונים, גדלו והתחנכו, שינו ויצרו, עבדו, שיחקו ולמדו והטביעו את חותמם ההתנהגותי והחומרי באתרים הארכיאולוגיים השונים. בעזרת מודל מחקרי חדש, השואב מידע ממקורות רבים ומגוונים ומתקופות שונות, מאפשרת לנו המחברת לצאת למסע מרתק בזמן אל אותם ילדי קדם בארץ ישראל, ומספקת לנו הצצה אל חייהם והיכרות עם סביבתם. הספר עוקב אחר מהלך חייהם של הילדים – מיום היוולדם, דרך גידולם, דרכי חינוכם והיחס אליהם בתרבויות שונות ועד למותם, ומראה כי בתרבויות המזרח הקדום ראו בילד, בגידולו ובהכשרתו לבגרות אבן יסוד.
משכל (ידעות  ספרים)הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
מאת: יגאל שפי, יוסי בן-ארצי
תיאור: שנים אחדות קודם למלחמת העולם הראשונה תכנן המטה הכללי הבריטי לכבוש זמנית את ארץ-ישראל הצפונית, מחיפה ועד דמשק. לקראת מסע המלחמה המתוכנן סייר בצפון הארץ ובסוריה קצין בריטי, סגן אלוף פרנסיס ריצ'ארד מונסיל, שבכסות של טייל תמים אסף מודיעין שטח ומידע צבאי עדכניים והגיש דוח סודי מפורט על ממצאי הסקר.
אף כי תכנית הפלישה לא מומשה, המידע האצור בדוח המודיעין שליווה אותה הנו שיקוף נאמן של הנוף הפיזי והיישובי בצפון הארץ בראשית המאה העשרים, על תוואיה, דרכיה, יישוביה, תשתיתה ואוכלוסייתה המגוונת.
לצד הדוח הערוך, המבואר והמכוון לקורא העברי הוסיפו המחברים פרקי מחקר נרחבים הדנים במקומה הגאו-אסטרטגי של ארץ-ישראל בחשיבה הבריטית דאז, ברקע המדיני והביטחוני לתכנון המתקפה, בתכניות הפלישה ובדמותו המרתקת של עורך הסקר. בדוח ובמבואותיו יש כדי להציע גישה היסטוריוגרפית חדשה על אודות מעורבות בריטניה בארץ-ישראל טרם מלחמת העולם הראשונה ולהעמיק את היכרות הקוראים עם מורשת הנוף החומרי והאנושי הסובב אותנו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מיכל גוברין
תיאור: המסע שבספר תר אחר הסמוי מן העין בירושלים וברבדים נשכחים של המיתוס על אודות העיר כאישה אהובה, בוגדת, נבגדת ותמיד נחשקת. התשוקה לירושלים של מאמיני שלוש דתות האל־האחד ליבתה לאורך כל שנותיה יריבוּת, קנאה ומלחמות על בעלותה. ממציאוּת מורכבת זו, מצביעה מיכל גוֹברין על הצורך להכיר בשורשים הארוטיים של המאבק על ירושלים כגורם מהותי בכל פתרון עתידי. היא מַפְנה את האחריות על דמותה של ירושלים – במציאות ובמיתוס – אל היהדות, שהעניקה לה את מסד קדושתה וששבה אליה כריבון. מלב המיתוס היהודי מציעה גוברין דגם חלופי, מהפכני, למחשבה על עתיד העיר. לא עוד בעלוּת כזאת או אחרת, אלא דווקא שמיטה, במובנה הסמלי העמוק: הסרת גדרות ומחיצות והשתחררות מחרדות קיומיות כדרגה עליונה של קדוּשה ובעלוּת. מידת השמיטה נובעת מירושלים עצמה, כפי שעולה מעיוניה מאירי העיניים של גוברין במקורות, החל במקרא, במדרש ובקבלה, ועד להדהודיהם העכשוויים באמנות הישראלית או בשיח הפוליטי; וכן מקריאתה הקשובה בשירתו של פאול צלאן ובהגותו של ז'אק דרידה – בן־שיח קרוב של גוברין, שהיה שותפהּ לחיבור ספר העיון גוף תפילה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דפנה הירש
תיאור: האם נקודת המבט האנתרופולוגית יכולה לאפשר תובנות חדשות על ההיסטוריה הציונית והפלסטינית, ובמיוחד על היחסים ההדדיים בין שתי החברות? מהי תרומתה של ההיסטוריה לאנתרופולוגיה של החברות הישראלית והפלסטינית, ואֵילו פרקטיקות של זיכרון וסיפור היסטוריה מתקיימות בהן? הקובץ מפגשים: היסטוריה ואנתרופולוגיה של המרחב הישראלי-פלסטיני בעריכת דפנה הירש מציג גישה מחקרית ביקורתית המושתתת על המפגש שבין היסטוריה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ומחקר תרבות במרחב המקומי. לעומת "המבט מלמעלה ומרחוק", המאפיין חלק ניכר מההיסטוריוגרפיה המקומית, לרבות זו הביקורתית, מאמרי הספר מציעים "מבט מלמטה ומקרוב" על מגוון זירות חברתיות במרחב הישראלי-פלסטיני, בהן חוף הים, מסעדה תל אביבית, הגטו בלוד, חבל לכיש, דיר אל־אסד, נמל יפו וסיורים בחיפה. מבט מלמטה ומקרוב מופנה גם אל פרקטיקות חברתיות של זיכרון, בהן השכחת העירוניות הפלסטינית כפי שהתקיימה לפני 1948 , אופני הייצוג של הכפרים הפלסטיניים השכנים בקיבוצי השומר הצעיר, וסיפור ההיסטוריה על ידי נשים ערביות בדואיות. באמצעות המבט מקרוב על זירות אלו המחברים מבקשים לבחון סוגיות רחבות יותר במחקר ההיסטוריה, החברות והתרבויות המקומיות, כגון התגבשות המבנה האתנו־מעמדי בישראל; הכלכלה הפוליטית של הממשל הצבאי; היווצרותו של המרחב, הפיזי והחברתי, בישראל; היחסים שבין תהליכים פוליטיים לתהליכים חברתיים ותרבותיים; ההשלכות החברתיות והתרבותיות של תהליכי הגלובליזציה וההפרטה; והתגבשותם של נרטיבים היסטוריים ודגמים של ידע. לעומת ה"לאומיות המתודולוגית", המציבה חברה לאומית מתוחמת ועומדת ברשות עצמה כיחידת הניתוח הבסיסית - תפיסה המאפיינת חלק ניכר מן המחקר ההיסטורי והאנתרופולוגי של ישראל ופלסטין - נקודת המוצא של המאמרים בספר היא של מרחב משותף ושל היסטוריות משורגות, שבהן מתרחשים תהליכי הפרדה, בידול ו"האחרה" בתוך מציאות של סמיכות, יחסים חברתיים ועיצוב הדדי. הקובץ מפגשים הוא תוצר הפעילות של קבוצת חוקרות וחוקרים שנפגשו במכון ון ליר בירושלים בשנים 2011–2012.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: משה מעוז
תיאור: ספר זה, המבוסס על שנות מחקר רבות, מתריע מפני מלחמת דת עולמית - מלחמת גוג ומגוג - בין מוסלמים (בהנהגת איראן וחיזבאללה השיעיות, ובתמיכת מוסלמים-סונים רבים), לבין ישראל לקהילות יהודיות בעולם. ירושלים והר הבית הפכו בשנים האחרונות למוקד הקריטי ביותר בקונפליקט המוסלמי-יהודי בישראל, הרווי בדעות קדומות הדדיות. בקרב יהודים בישראל ובתפוצות (וגם אצל נוצרים רבים) מתפתחת בעשורים האחרונים אִִסלמופוביה, כתגובה למעשי טרור קשים של מוסלמים. מנגד - החשש העמוק בעולם המוסלמי והערבי, ובעיקר הפלסטיני, לגורל מסגד אל אקצא ומבנה כיפת הסלע, לצד המשך הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, חיזקו מאז שנת 1967 את הארגונים האנטי-יהודיים (יודופוביים), והאנטי-ישראלים. לצד הסכסוך העמוק שבין יהודים למוסלמים רווחות גם מגמות של דו-קיום, וברוח זו מתנהלים עשרות דיאלוגים דתיים ותרבותיים בין מנהיגים משני הצדדים, וכן קשרים פוליטיים וכלכליים בין ישראל לשורה של מדינות ערביות ומוסלמיות. הספר בוחן את מורכבות היחסים בין מוסלמים ליהודים בדורות האחרונים, את התמורות שחלו בהם במהלך ההיסטוריה והשלכותיהן על ימינו. היחסים בין מוסלמים ליהודים בארצות האסלאם היו, עד לראשית המאה העשרים, מורכבים ואמביוולנטיים: מצד אחד, ממשלות וציבורים מוסלמים גילו סובלנות כלפי היהודים, אפשרו לקיים דיאלוגים וחייבו שיתוף פעולה תרבותי וכלכלי, ולפרקים גם חברתי ופוליטי. מאידך, עברו שנים של רדיפות ומעשי טבח, ואף אסלום כפוי במקומות מסוימים, למרות שהקוראן אוסר זאת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: עידו קוך
תיאור: במשך כ-400 שנות שלטון האימפריה המצרית בכנען היו מגעים קרובים בין פקידי השלטון המצרי לבין האוכלוסייה המקומית בכנען, מגעים שהובילו לעיצוב זהותה החברתית, התרבותית והדתית של האליטה הכנענית. ספר זה בוחן את הממצאים הארכיאולוגיים מתוך גישה פוסט-קולוניאלית מודרנית, ולומד מהם על מערכת הקשרים בין תושבי השפלה ומישור החוף הדרומי של ארץ ישראל לבין השלטון המצרי. כיצד חווה הנשלט את השלטון ואת תרבותו? כיצד השפיעה התרבות המקומית על דפוסי השלטון הקולוניאלי? כמו כן בוחן הספר את התמורות שחלו בחברה הכנענית לאחר תום שלטון האימפריה; איזו מורשת השאירה התקופה הארוכה של השלטון הזר על האוכלוסייה המקומית? כיצד הושפעו הדת, התרבות והזהות החברתית של תושבי כנען, ובעיקר אלו של האליטות, מהניתוק מן התרבות המצרית הדומיננטית? מסקנות הספר אינן ממעיטות מחשיבות הגורמים ה"חיצוניים" בעיצוב המאורעות ההיסטוריים, אך הן מוסיפות ממד נוסף להבנת התקופה שעיקרו תפקידה הפעיל של האוכלוסייה המקומית בעיצוב האירועים. בספר נסקרים ממצאי המחקר הארכאולוגי החדש מן השפלה וממישור החוף הדרומי של ארץ ישראל מהאלף השני ומראשית האלף הראשון לפסה"נ.
יד יצחק בן-צבי
מאת: עודד ליפשיץ
תיאור: קנקנים בגדלים שונים ובמגוון צורות היו בשימוש נרחב בכל רחבי העולם הקדום. לסוג זה של כלי חרס היה תפקיד חשוב בהובלת התוצרת החקלאית הנוזלית (כמו יין ושמן) ובאחסונה. לתוצרת זו היה מקום מרכזי בחקלאות, בכלכלה, בסחר ובתזונה של בני אדם במזרח הקדום. קנקני האגירה הסגלגלים, האופייניים ליהודה לאורך זמן, הם חלק ממשפחה גדולה וענפה זו של קנקנים. משלהי המאה הח' ועד שלהי המאה הב' לפנה"ס, הוטבעו טביעות חותם על רבות מידיות הקנקנים האלה. בצד מערכת זו פעלו ביהודה מערכות 'אד-הוק' של טביעות חותם.
מאפייניה של מערכת מנהל שבמרכזה קנקנים מוטבעים מוכרים במקומות רבים במזרח הקדום, ובפרקי זמן ארוכים. החידוש הוא בהיקף הגדול, בגיוון, בהמשכיות וברציפות של כ-600 שנה במנהל הקנקנים ביהודה. פרק זמן זה חופף את תקופת היותה של יהודה ממלכה וסאלית ופחווה בשלטון האימפריות הגדולות ששלטו במזרח הקדום. עובדה זו חשובה להבנת ההיסטוריה של ממלכת יהודה בעידן האימפריות האשורית, המצרית, והבבלית, ולאחר מכן לתולדותיה של פחוות יהודה בשלטון בבל, פרס, בית תלמי ובית סלווקוס.
בספר זה נפרס מכלול הנתונים על מנהל הקנקנים ביהודה, מוצע הסבר לקיומו לאורך 600 שנות השיעבוד של יהודה לאימפריות הגדולות ומוצג שחזור מפורט של מערכת המנהל ביהודה בשלהי ימי הבית הראשון ובמרבית ימי הבית השני. על רקע זה מציע המחבר בחינה מחודשת של תולדות יהודה בתקופה ארוכה זו, שפרקים מרכזיים בה מוארים באור חדש.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אילנה רוזן
תיאור: מעט לפני הקמת מדינת ישראל ובעשורים הראשונים לקיומה הגיעו אל אזור הדרום שלה חלוצים ועולים – מהגרים, רווקים ובעלי משפחות, אנשים חדורי אידאולוגיה וכאלה שנשלחו לשם שלא מרצונם. כיצד ראו את ראשית חייהם במדבר וכיצד תיארו את התמודדותם עם המחסור במים, החקלאות המדברית, קשיי הפרנסה או הקושי למצוא רופא לילדים? כיצד התייחסו אל השכנים הבדואים, אנשי היישובים היהודיים הסמוכים ואל הממסד? כיצד תיארו את מי שבחרו לעזוב את הקיבוץ, המושב, העיירה או הדרום בכללותו?
ספרות תיעודית או פרוזה לא בדיונית נמצאת על הגבול שבין היסטוריה לספרות. כותביה או דובריה הם אנשים מן השורה המבקשים לספר על חלקם באירועים גדולים. אילנה רוזן קראה עשרות ספרי זיכרונות, רשימות וספרי יובל שכתבו ותיקי המתיישבים בדרום, ובספר זה היא מציירת תמונה אנושית ואותנטית של חלוצים מדעת וחלוצים בעל כורחם על שלל גוֹניהם. שלא כוותיקי הקיבוצים, המציירים עצמם בספרות התיעודית שיצרו כבוקרים ציונים, ותיקי המושבים מצטיירים בספרות תיעודית ממוסדת כראשי שבטים קדמונים ומתחדשים בו-זמנית, ואילו אנשי העיירות מתוארים בה כאנשי משפחות עמלנים וידועי נדודים, שיהיו לימים למייסדי העיירות החדשות.
אלה ואלה צלחו את תקופת הראשית הקשה והתובענית ב'שום מקום', ולא זו בלבד אלא הפכו אותו במו ידיהם למקום מלא חיים והעמידו בו דורות המשך. אפשר אפוא לומר על דור הוותיקים בדרום בכללותו כי היו אלה חלוצים ומייסדים בפועל, אף שלא תמיד בכוח או מתוך הכנה אידאולוגית מוקדמת וארוכת שנים, ומכאן כוחו וגדולתו.
חלוצים בפועל פונה אל ותיקי הדרום ואל צאצאיהם, חוקרים, מתעדים, מורים ומתעניינים בהתיישבות ובתקופת הראשית של הדרום הישראלי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: תמר הרמן
תיאור: עשרות אלפי ישראלים כבר צעדו בו. הירחון National Geographic הכתיר אותו כאחד משבילי ההליכה הטובים בעולם. בתוך שנים אחדות מעת חניכתו ב־ 1995 הפך שביל ישראל לאתר אייקוני. ההליכה בו היא ביטוי לפופולריות הכלל־עולמית הגוברת של הליכת הפנאי בטבע וגם למרכזיות של הטיול והסיור בציונות הארץ־ישראלית — כלי לתביעה ולהוכחה של הבעלות היהודית על הארץ. השביל מתפתל לאורכה של המדינה מקיבוץ דן שבצפון ועד אילת שבדרום מבלי לחצות את הקו הירוק. כיצד נקבע התוואי המקורי של השביל ומדוע השתנה במרוצת השנים? מי הולכים בשביל? מדוע הם בוחרים ללכת דווקא בו? מהם סגנונות ההליכה המקובלים? איזו כלכלה צמחה סביב השביל? האם ההליכה ההמונית דווקא בנתיב זה הותירה עד היום חותם תרבותי כלשהו? כל אלה ושאלות נוספות נידונות בספר. כפי ששמו מעיד עליו, ההליכה בשביל היא, לטענת המחברת, בבואה מהימנה של הישראליות החדשה־ישנה המשלבת אינדיבידואליות וקולקטיביות, גלובליות ומקומיות, דתיות וחילוניות וכן יומרה להכלה עם הדרה למעשה של מגזרים מובחנים, בעיקר אלה שאינם מתחברים לאתוס הציוני המרכזי. יתרה מזו, להליכה בשביל ממד חזק של אסקפיזם, המאפשר ליחידים ולקבוצות לברוח ולו לזמן מה מהתמודדות עם בעיות קיומיות וכואבות של המדינה, ולהדחיק את ה”פוליטי”, המפלג והמאוס כל כך כיום בעיני ישראלים רבים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דבורה גרא, דניאלה דוויק, נורית שובל־דודאי
תיאור: היצירה הרוחנית החשובה של היוונים שחיו, פעלו ויצרו בעריה היווניות של ארץ־ישראל נסקרה בספרו של יוסף גייגר 'אהלי יפת: חכמי יוון בארץ־ישראל' שראה אור בהוצאת יד יצחק בן־צבי בשנת תשע"ב (2012 ). הספר המלומד, אשר זיכה את מחברו בפרס יצחק בן־צבי בחקר תולדות ארץ־ישראל לשנת תשע”ג, מיפה לראשונה את חיי הרוח של דוברי היוונית בארץ־ישראל במשך כאלף שנה — מימי אלכסנדר מוקדון ועד הכיבוש המוסלמי — וכלל תיאור של כמאתיים אנשי חינוך, משפטנים, פילוסופים, אנשי מדע, היסטוריונים ומשוררים. הסקירה המקיפה והמדויקת של גייגר חשפה לראשונה בפני הקורא העברי עולם עשיר של אנשי רוח ויוצרים יוונים, מהם שהשפיעו רבות על כלל הקהילה דוברת היוונית של זמנם. כך התגלה פרק חשוב בחיים האינטלקטואליים בארץ־ישראל בתקופה הידועה גם כתקופת המשנה והתלמוד. אנשי הרוח הללו השאירו אחריהם אלפי עמודים של שירה ופרוזה, אך יצירותיהם כמעט אינן מוכרות לקורא העברי. אוסף התרגומים המוגש בזה לכבוד פרופ' גייגר עם הגיעו לגבורות הוא כרך נלווה ל'אהלי יפת', ומטרתו לפתוח צוהר נוסף לעולם האינטלקטואלי של היוונים והרומאים בארץ־ישראל. מיטב החוקרות והחוקרים בארץ, במגוון התמחויות, תרגמו לראשונה לעברית מדגם של קטעים יווניים ולטיניים מן התקופה, וכך יש בידי ציבור הקוראים להכיר מקרוב כתובות ופפירוסים, שירה ופרוזה, פילוסופיה, רטוריקה, היסטוריה וכתבים צבאיים, שנכתבו בארץ־ישראל בעת ההיא.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אביגיל פז-ישעיהו
תיאור: הספר תנאים של שותפות עוסק בשלושה דגמים ייחודיים ושונים זה מזה של מסגרות חיים שיתופיות שהוקמו לראשונה בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה והשלישית: קבוצה, קומונה ארצית וקיבוץ. לכולן היה יסוד רעיוני, ארגוני וחברתי מכונן משותף: שותפות מלאה בייצור ובצריכה. אף על פי כן נבדלו הן זו מזו בפירוש שנתנו לעקרון השותפות ולנגזר ממנו: מהו גודלו הנכון, היעיל והרצוי של הקולקטיב השיתופי? מה הם יעדיו הכלכליים והלאומיים? אילו אורחות חיים ייטיבו לבטא, הלכה למעשה, את השקפת העולם השיתופית? אביגיל פז-ישעיהו חקרה את שלושת הדגמים השיתופיים הללו והתמקדה בדגניה, הקבוצה הראשונה, שהוקמה בשנת 1910; בגדוד העבודה, שהוקם בשנת 1920 ונועד להיות קומונה ארצית; והקיבוצים הראשונים עין חרוד ותל-יוסף שנוסדו במסגרתו. היא בוחנת לעומקו את תהליך העיצוב הראשוני של המסגרות השיתופיות הראשונות בארץ, את דרך מימושם של הרעיונות המופשטים בחיי היום-יום ואת הפרשנות השונה שהעניקו חברי הקבוצה, הקיבוץ והקומונה לעיקרי היסוד המוסכמים: שותפות ושוויון כלכלי וחברתי. אף לא אחת מן המסגרות השיתופיות שמרה לאורך זמן על הדגם הראשוני שעל פיו עוצבה, שכן מראשית דרכן היה עליהן להתאים עצמן תדיר למציאות החיים המשתנה. מידת נכונותן להשתנות, תוך כדי שמירה על עיקרי היסוד המרכזיים שלהן התבררה כתנאי הכרחי שקבע את יכולתן להתקיים כמסגרות שיתופיות לאורך זמן. גדוד העבודה שהתפורר שנים ספורות לאחר הקמתו לא הצליח ליצור בתוכו הסכמה נרחבת על עקרונות היסוד המשותפים, אך גם סירב להתגמש אל מול המגבלות שהציבה בפניו מציאות החיים שהשתנתה. כקומונה וכאוטופיה חברתית בלתי מתפשרת הוא היה ל'כישלון למופת'. הקבוצה והקיבוץ, שתוארו בפי מרטין בובר 'ניסיון שלא נכשל', הקימו בהמשך דרכם את התנועות הקיבוציות ובעזרתן את התשתית היישובית שעיצבה את גבולות המדינה שבדרך. בדרכה הרעיונית והחברתית של ההתיישבות השיתופית היא התוותה את האתוס המכונן של החברה הישראלית בשנותיה הראשונות. אפשר אפוא לומר כי צדם האחר של הניסיונות החברתיים שלא זכו להתגשם במלואם אינו בהכרח כישלונם אלא מימושם החלקי, השונה, האפשרי במסגרות חברתיות אחרות שהושפעו מהם.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: איוון פרידמן, יוסף דרורי
תיאור: ירושלים העתיקה רוויה בזיכרונות חזותיים מימי הביניים המאוחרים. סולטאניה  הממלוכים, מוסלמים מקרוב באו החפצים בהבלטת מחויבותם לדת ולסמליה, העניקו לירושלים משקל ייחודי. פועלם ניכר בבניית מבני קודש מקוריים, מוסדות לימוד, אכסניות לצליינים המשווים לעיר את המראה המוסלמי המובהק עד היום. שפע הכתובות המעטרות את חזיתות מבניהם מעצים רושם זה. ירושלים כעיר קודש  ריתקה אליה למדנים, חסידים, יראי שמים, דרשנים ומטיפים, ועולי רגל יהודים ונוצרים ממזרח וממערב. למרות שהשליטים שישבו בקהיר, זנחו את צדדיה הארציים של ירושלים ערגו אליה רבים מבקשי דעת, ברכות אל וחוויה דתית. המרחב העירוני זימן מקום מפגש יחידאי בתחומי הממלכה בין תושבי הקבע למבקרים של ארעי, בין מושלים לנתיניהם, בין עדות ואמונות שונות ובין תלמידים למוריהם והדואגים לצרכיהם. מטרת המאמרים בקובץ זה לחשוף את עושר פניה של ירושלים: מעמד מדיני, מפעלות שליטיה, אדריכלות ואמנות, כלכלה ומסחר, חזות העיר, פעילות למדנית, המיעוטים החיים בקרבה ומגוון התעודות והמקורות העומד לרשות כל המבקש להכירה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ישראל ברטל, חיים גורן
תיאור: ספר זה הינו הכרך החמישי היוצא לאור במסגרת מפעל 'ספר ירושלים, המקיף את תולדות ירושלים לדורותיה. קובץ המחקרים שלפנינו מוקדש למאה ועשרים השנים האחרונות של השלטון העות'מאני שבהן עברה העיר הקדושה ממעמד של עיירה נידחת במזרח התיכון למוקד פעילות מלא מתחים של ארגונים בין-לאומיים, מעצמות אירופאיות, תנועות דתיות חדשות וזרמים רעיוניים בעלי אופי מודרני. שני ציוני הדרך הכרונולוגיים שנבחרו לתחום את גבולותיה של תקופת ההתחדשות והבנייה המודרנית בירושלים קשורים בהתעצמותה של הנוכחות האירופית במזרח התיכון: מסע נפוליאון לארץ ישראל בשנת 1799 פותח את התקופה, זאת אף שלמסע הצבאי של הצבא הצרפתי ממצרים לעכו לא הייתה השפעה ישירה על העיר ויושביה, ואחדים מן החוקרים אינם רואים בו את 'ראשיתה של העת החדשה' בתולדות הארץ והעיר: התקופה מסתיימת בציון דרך צבאי אחר, המסמל את קצו של השלטון העות'מאני בן ארבע מאות השנים בארץ ישראל ובסוריה: כיבוש ירושלים בידי הצבא האנגלי בחורף 1917. בין שני המאורעות הצבאיים הללו הלכה ההשפעה האירופאית והתחזקה בארץ ישראל בכלל, וירושלים בפרט. בתוך הסיפור הכללי המגוון של פסיפס הדתות והעדות בירושלים תופס היישוב היהודי בירושלים מקום מיוחד. הקהילה היהודית בעיר נבנתה לאורך מאות שנים מהגירה של יחידים וקבוצות, ששימרו דפוסי ארגון, אורח חיים, לשון ומנהג שהביאו עמם מארצות מוצאם. בעיר התרקם מעין מיקרוקוסמוס של תפוצות היהודים השונות. במאה התשע עשרה המשיכה הזיקה החברתית, התרבותית והכלכלית לקהילות המוצא להשפיע על האוכלוסייה היהודית. ואולם בה בעת החלו תהליכי המודרניזציה לגרום תמורות. לקראת שלהי המאה הולך ונוצר בארץ יישוב חדש בעל סממנים מודרניים מובהקים וזיקה לתנועה הלאומית היהודית החדשה. אך ירושלים נותרה מעוז דתי ודמוגרפי של יישוב ישן, שמרני באורחות חייו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: נועה חזן
תיאור: במלאת חמישים שנה לכיבוש הר הבית במלחמת 1967, מבקשים המאמרים המקובצים בספר הנוכחי לבחון בחינה היסטורית, מחויבת ואמיצה את מעמדו של הר הבית כאייקון חזותי מרכזי בזירות תרבותיות שונות בישראל. דרך ניתוח תצלומים, כרזות, גלויות, דגמים, תרשימים ואתרי מורשת, הם מבקשים לחשוף את מרכזיותו של הר הבית, לא רק בקרב קבוצות שוליים דתיות־משיחיות, כי אם גם בזרם המרכזי של השיח הציוני המגדיר את עצמו כחילוני, ליברלי ונאור. לצד שמונת המאמרים, מקובץ בספר אוסף של תצלומים היסטוריים מוכרים ונדירים של הר הבית שנמצאו בארכיונים ישראליים ממסדיים ובאוספים פרטיים, ושימשו השראה למאמרים. הספר כולל גם עבודות צילום עכשוויות המגיבות לאוסף התצלומים ההיסטורי, אשר הוצגו בגלריה לצילום של בצלאל בשנת 2016. כאובייקט, הספר הוא הכלאה בין כמה סוגות: ספר מחקר, אלבום זיכרון וקטלוג תערוכה. הוא מציג מחקרים מקוריים וביקורתיים, אך בו זמנית מבקש לפרוץ את גבולות האקדמיה ולהיות נגיש בשפתו ובצורתו. באסתטיקה שלו הוא מאזכר אלבום זיכרון, ובו בזמן מבקש לערער את סמכותם של אלבומים מסוג זה. הוא קטלוג של תערוכה שגבולותיה אינם תחומים. כל אחד מן המאמרים הנכללים בספר מתמקד בזירה חזותית אחת בישראל ובוחן דרכה את האידיאולוגיות והנרטיבים הממסגרים את הופעת בית המקדש, כיפת הסלע או הר הבית. אולם לא ניתוח אמנותי־סגנוני של הדימויים החזותיים מעסיק את הכותבות והכותבים, אלא תנאי המבט ויחסי הכוח הכרוכים בהתבוננות עצמה, ביצירת הדימויים ובהפיכתם לאייקונים מיתיים ומונומנטליים. המאמרים נוקטים עמדה ביקורתית כלפי האיקוניות של הר הבית, מקלפים ממנו את הדימוי המיתי ועושים לו פוליטיזציה.
מאת: סמדר שרון
תיאור: ספרה של סמדר שרון מציע מבט ביקורתי נדיר על תהליך ההתיישבות בשנות החמישים. הספר מבוסס על מחקר היסטורי, סוציולוגי ופוליטי של תהליכי התכנון של חבל לכיש, של תהליך היישוב של המהגרים כחלק מההנדסה הדמוגרפית במרחב הקולוניאלי ושל פרויקט התִרבות הציוני. הניתוח המדוקדק של מסמכי ארכיון ומקורות ראשוניים נוספים פורש באופן מרתק את תפקידם של מומחים וסוכנים שונים — אם מתכננים ואם פוליטיקאים בעלי חזון — בפרויקט ההתיישבות בסְפר הישראלי המתהווה. לאורך הספר מתחדדת ההכרה התיאורטית והפוליטית בחשיבות הפרקטיקות המייצרות את המרחב הלאומי בשנות החמישים כאתר קונקרטי בו התכנון המודרני מייצר משמעות הנתפסת כמובנת מאליה, והופך את הסביבה למתווכת ולמשעתקת של יחסי הכוח. ספר זה מהווה תרומה חשובה למדף הספרים העוסקים ביחסי חברה, אתניות, פוליטיקה ומרחב בישראל.(פרופ׳ חיים יעקובי)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ניר חסון
תיאור: קיץ 2014 היה סוער. בחודש יוני נחטפו ונרצחו הנערים נפתלי פרנקל, אייל יפרח וגיל-עד שער. שבועות ספורים לאחר מכן נרצח בידי יהודים מוחמד אבו חְ'דֵיר, בן גילם הפלסטיני, וגל אלימות חסר תקדים שטף את ירושלים. זוהי נקודת המוצא לספר אורשלים, המתבונן מחדש בירושלים– עיר מאוחדת-מחולקת – חמישים שנה לאחר ש"חוברה לה יחדיו" במלחמת ששת הימים. הספר לוקח אותנו למסע מרתק בין מיסמכים והצהרות לבין ראיונות ודיוקנאות אנושיים; בין פלסטינים ובין מתנחלים; בין הר הבית לבין מחנה הפליטים שועפאט; ובין הבעיות המורכבות של העיר לבין ההצעות לפתרונן והסיכוי להתממשותן. ירושלים העולה מן הספר היא מקום קפקאי ואלים, אבל לא נטול תקווה.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: ינון שבטיאל
תיאור: הספר מקלטי מצוקים ומערכות מסתור בגליל בתקופה הרומית הקדומה הוא פרי עבודה רבת שנים של ד"ר ינון שבטיאל במרחבי הגליל, בה שולבו מחקר היסטורי, ארכיאולוגי וספלאולוגי (מערנות). המחבר מציג תיעוד ותיאור של כל האתרים שנמצאו עד כה בגליל בהם התגלו חללים תת-קרקעיים שנחצבו והוכשרו על ידי יהודים לצורך מציאת מקלט ומסתור במהלך התקופה הרומית הקדומה בארץ ישראל. בספר ימצא הקורא השענות על שניים מחיבוריו של יוסף בן מתתיהו, "המלחמה היהודית" ו"חיי יוסף", שמכוונת לאפשרות שהאוכלוסייה היהודית בגליל הייתה זו אשר הכשירה שני סוגים של חללים תת-קרקעיים לשימושם בעתות מצוקה: האחד קיבל במחקר את המונח 'מקלטי מצוקים' והשני 'מערכות מסתור'. במהלכו של מחקר השדה הרחב, שנעשה על ידי המחבר, ומתואר ומתועד באופן מלא בספר, הסתבר שהשיטה הראשונה מעידה על הכשרתן של מערות טבעיות שנפערו בראשי צוקים תלולים, שלרובן הגדול התאפשרה ההגעה רק באמצעות שימוש בחבלים, או בגלישה, או בטיפוס אלפיני. בתוך המקלטים התגלו ממצאים רבים ששפכו אור על השימוש הנרחב בהם בתקופה הרומית הקדומה. השיטה השנייה בה נקטו יהודי הגליל, במקומות בהם לא היו צוקים תלולים, הייתה חציבה של מערכות מסתור לתת הקרקע. גם כאן הובאו בספר עדויות וממצאים המוכיחים שברבים משרידיו של היישוב היהודי בגליל, שאותו מתאר בהרחבה יוסף בן מתתיהו, התגלו מערכות מסתור מסוגים שונים. בעקבות מחקרן של מערכות המסתור האלה התברר שהן דומות למערכות המסתור שהתגלו בשפלת יהודה. בספר ימצא הקורא תוכניות, איורים ותמונות של החללים התת-קרקעיים, משני הסוגים וכן נשזר בו הקשר בין השימוש בחללים אלה בתקופות המצוקה שידעו היהודים בגליל, לאורך כל התקופה הרומית הקדומה, ובעיקר בתקופת מרד החורבן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דן בראל
תיאור: בשנת 1865 הכתה מגפת הכולרה בירושלים. מדוע סבבו אז בעיר חבורות צעירים יהודים בתהלוכות של ריקודים וזמר מדוע נערכו בשיאה של המגפה חתונות בבתי קברות מגפת הכולרה קטלה רבים והחלכה אימים על תושבי הארץ יותר מכל מגפה אחרת. מאימת המגפה הוסרו מסכות, השתחררו עכבות, ונחשף קיטוב חברתי. אבל התגלו גם עזרה הדדית והישגיים רפואיים, ובעיקר נגלה מרקם החיים. בספר זה מובא סיפורן שלמגפות הכולרה בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, ויותר מכך זה סיפורה של ארץ בהתפתחות, חברה בהתהוות, ממשל מיושן ומדע חדש ומהפכני בהיווצרות. הספר, פרי עבודת מחקר רב-תחומית וארוכת שנים, חושף היבט חדשני על תקופה מרתקת וימים אפלים. בעידן שבו המגפות חוזרות ומסכנות חיים, מגפות העבר זורעות אור על תקופה שבה היה גורם המחלה עלום מעיני הציבור ואנשי המדע, וגם על גילוי החיידקים מחוללי המחלות, על תקופה שבה היתה הרפואה הציבורית חלום רחוק, ואת מקומה תפסו מטפלים עממיים, הסגרים, קמעות, ובעיקר חרדות. ד"ר דן בראל, מיקרוביולוג והיסטוריון, בוחן כאן, באמצעות מחקר מתחום ההיסטוריה של הרפואה, אחת מן התקופות החשובות ביותר בהיסטוריה החדשה של ארץ-ישראל.
מוסד ביאליק
מאת: איריס גרייצר
תיאור: אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את מדינת ישראל עוד מתקופת המדינה שבדרך, ושנובעים מהיותה מדינת הגירה, הוא הצורך במתן שיכון ודיור למאות, אלפים ויותר מהגרים המתדפקים על דלתותיה. במונחי מודרניזציה, ארץ־ישראל של ראשית המאה העשרים הייתה ארץ חדשה, כר נרחב לניסויים בהתיישבות. הציונות המעשית אימצה את מודל הכפר כצורת היישוב הדומיננטית של ארץ־ישראל, מחוזקת בערכים חלוציים ועטופה באידיאולוגיה ובסמלי סטטוס. החלוצים, לעומת זאת, נמשכו ברובם דווקא אל העיר, שהייתה אז מעוז היוזמה הפרטית, רחוקה מתפיסות חברתיות שוויוניות, שראתה בשיכון פועלים בתוכה סכנה ליציבות הפוליטית־שלטונית בה. בנקודה זאת נוצר לאחר מלחמת העולם הראשונה המפגש בין התנועות החברתיות, שהחלו להרים מפעל אדירים של שיכון שכבות הפועלים בערים באירופה כחלק מסוציאליזם מוניציפלי, דוגמת וינה, לבין תנועת השיכון העירונית של הפועלים בארץ־ישראל. הייחודיות של הספר טמונה בארבע נקודות עיקריות:
•בראייה ההשוואתית הרחבה בין הנעשה בתחום השיכון הציבורי של פועלי העיר בארץ־ישראל בתקופת טרום המדינה, לבין הפעילות בנושא זה באותה תקופה במדינות אחרות.
•במחקר המתמקד בבסיס האידיאולוגי של שיכון הפועלים העירוני בארץ־ישראל, תוך יצירת כלים רעיוניים ומעשיים לבניית אלפי יחידות דיור בשכונות עובדים ופועלים, שהפכו לערש השיכון הציבורי בארץ־ישראל.
•בדיון ב"ארכיטקטורה החברתית" של שיכון הפועלים כמיישמת את הרעיונות החברתיים שבדיור הומני, שוויוני ואיכותי, התואם את אורח חייו של האדם העובד.
•בחשיפה ראשונית ומעמיקה של תהליכי המוניציפליזציה בארץ־ישראל בתקופת המנדט ושל הקשר שלהם לדמוקרטיזציה של התחיקה העירונית בקריות הפועלים, כבסיס לתחיקה מקומית מתקדמת במדינת ישראל. הספר הנו תוצר של שנים רבות של מחקר, ומכנס חומרים שחלקם פורסמו ורובם טרם ראו אור בראייה אינטגרטיבית רחבה, הרלוונטית גם לימינו אלה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יובל ארנון-אוחנה
תיאור: עד למלחמת ששת הימים הר הצופים היה אי בודד ומנותק, והקשר היחידי עמו נעשה באמצעות שיירות דו שבועיות שעלו אליו. ב-1948 האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה ננטשו בחופזה, ועמם הציוד בבניינים ובמעבדות.
13 "קיפודים" (עמדות) הגנו על ההר - ביניהם "שער", "רטנוף", "הדסה", "ספורט", פיסיקה" ו"אמפי". גן בוטני אסור בכניסה אצר בחובו את מסתורי מערת ניקנור, ומעל לכל התנשאה בין הברושים כיפתו של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, בניין וולפסון, שכונה "מוצב מאגנס".
אסור היה להניף את דגל ישראל על הר הצופים ולכן הוצב על כיפת "מאגנס" מגן-דוד שהוצת ככתובת אש ענקית. בשל האיסור להציב חיילים על ההר שהו בו 'חיילים' במדי שוטרים. אסור היה להיכנס אלא ל"קיפודים" אך מעבדות האוניברסיטה וחדריה היוו פיתוי שאין שני לו. אסור היה להחזיק בהר כל נשק פרט לסטנים ולרובים אנגלים ישנים, אך בפועל הוחזקו בו עשרות כלי נשק מדגם "די לחכימא", שהגיעו אליו בדרך לא דרך. ועל הכל פיקדו שניים: "מלך ההר" ו"הנסיך".
סיפורים אלה ורבים אחרים מובאים בספר מקורי זה, המתאר בשנינות ובהומור את ההווי המיוחד שהיה בהר במשך 19 שנות ניתוקו. בספר תמונות רבות (כולל תמונות צבע) מ'אותם ימים'
הוצאת ספרים אריאל
מאת: יהודית איילון
תיאור: בחוברת סיפורו של נחל תנינים, החי והצומח בסביבתנו, תולדותיו ותולדות האדם לחופיו.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: רות קרק
תיאור: ספרה הרב חשיבות של רות קרק - קליינר, שראה אור לפני קרוב לשלושים שנה, מובא בזאת במהדורה מחודשת. אף שמחקרים רבים נערכו בשנים האחרונות על תולדות ההתיישבות היהודית בנגב, ערכו של הספר נותר בעינו, בהיותו החיבור המקיף והשלם ביותר בנושא זה. עיקר יחודו של הספר הוא בניצול  המקורות  העשירים, הכוללים לא רק ארכיונים, מהם פחות ידועים, אלא גם, בקרבה לארועים ובמפגש הבלתי אמצעי עם אישים שנטלו חלק במפעל ההתיישבות בנגב, ואשר אינם עמנו עוד.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: נתן אידלין
תיאור: נתן אידלין, יליד חיפה ואיש 'השומר הצעיר', נמנה עם מייסדי קיבוץ רבדים בשפלה, שהוקם מחדש לאחר נפילת 'הגוש' ב-1948. היה זה מבחינתו הגשמת חלום והוא נתקשר למקום בכל נימי נפשו. הוא מיטיב לתאר קשר זה בין האדם לנוף מולדתו, ברגישות רבה ובצורה מקורית ומאוד משכנעת. לזכותו נזקף גילוי תל מקנה הסמוך לקיבוץ וזיהויו עם עקרון המקראית. הזיהוי אומת בחפירה שיטתית של התל, שבמהלכה נתגלה בו אחד ממרכזי הפקת שמן הזית הגדולים ביותר במזרח הקדום.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: אלי שילר, עזרא פימנטל
תיאור: החידושים הטכנולוגיים במלחמת העולם הראשונה הקנו יתרון אסטרטגי חשוב לצבא הבריטי וסייעו לו להשיג הכרעה. שרידים ועדויות לחידושים הללו נותרו במקומות רבים בדרום (מבנים, מסילות ברזל, מתקני מים ועוד), ומעוררים עניין רב בקרב שוחרי ידיעת הארץ.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: פנחס אלפרט, דותן גורן
תיאור: בספר זה מובא יומנו של ר’ משה אלפרט, מוכתר שכונת בית ישראל והסביבה בתקופת המנדט. ראשיתו בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936) וסיומו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. לאורכו נזכרים אירועים ברמה הלאומית, המקומית והאישית כפי שחוו אלפרט, בני משפחתו ותושבי השכונות היהודיות בצפון ירושלים. "שיחק לה מזלה של שכונת בית ישראל הגדולה ובשנת 1938 התמנה כמוכתר בה ר' משה אלפרט, יהודי, תלמיד חכם, אשר שימש לפני כן כמורה ומלמד בישיבת "עץ-חיים" ותלמוד התורה שהיה בה. כיוון שרעייתו הייתה בת למשפחה מאנגליה וגיסו היה הקצין היהודי הנודע יחיאל לאנגר, ששירת בתפקידים חשובים במשטרת א"י הבריטית, הצליח ר' משה אלפרט לפתח קשרים נאותים מאוד עם השלטונות הבריטיים מחד גיסא, ועם היישוב היהודי החרדי-דתי הגדול שנמצא במרחב שהיה מופקד עליו מאידך גיסא. הוא השכיל להבין את חשיבות התפקיד אשר קיבל על עצמו בזמן קריטי ביותר בתולדות ירושלים והשכונות החרדיות-דתיות שנמצאו בחלקה הצפוני, והחל מנהל יומן מפורט על האירועים שהתרחשו במרחב שהופקד עליו וכן רישומים נוספים על פעילותו באזור ועל הבתים והאנשים שגרו בו (בדברי המבוא לספר מצוינים מקורות אלו, אשר השתמרו, ומקום הימצאותם כיום). יומנו האישי של ר' משה אלפרט וכן רישומים נוספים שהותיר אחריו הם מקורות מרכזיים בלימוד תולדות שכונת בית ישראל הגדולה וסביבתה הקרובה ... ר' משה אלפרט, יהודי חרדי-דתי אך ציוני בלב ונפש, דבר הבא לידי ביטוי ביומנו האישי, מייצג חלק ניכר ביותר מהאוכלוסייה היהודית, החרדית-דתית, שגרה אז באזור בית ישראל הגדול. יש לשבח את בני משפחת ר' משה אלפרט, ששמרו את יומנו וכתביו והביאו בכך לשמירת מקורות היסטוריים חשובים על תולדותיו של אחד מחלקיה המרכזיים של ירושלים היהודית החדשה - אזור בית ישראל הנרחב. תודה מיוחדת חייבת להינתן לאחיינו של המוכתר פרופ' פינחס אלפרט ולד"ר דותן גורן, שטרחו ועמלו על הכנת כתב היד של היומן לפרסום והוסיפו לו מבואות והערות רבות וחשובות."  (מדברי ההקדמה של פרופ' יהושע בן-אריה).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבי ששון, עזרא פימנטל
תיאור: חוברת זו נתייחדה, בנושאה, במקוריותה ובהיקפה, היא זורה אור על נושא הרואה אור לראשונה ברובו, המתאר את המלחמה על ירושלים וסביבתה מהיבטים לא שגרתיים.
מאת: עזרא פימנטל, אבי נבון
תיאור: הספר, המסכם את הכנס השנתי השמיני של העמותה לחקר מלה"ע ה-1 הא"י, עוסק בלחימה במבואות יפו וחציית הירקון. הספר מתחקה אחר מהלכי הצבא הבריטי ושיקוליו האסרטגיים. בין היתר נסקרים אתרים הקשורים לשרידים שנותרו מאותה תקופה. בספר סיכומי ההרצאות ותמונות מהכנס, שנועדו לערוך היכרות עם האירועים הדרמטיים שהתרחשו באזור בסוף 1917, אזור שהיום נמצא בליבה של מדינת ישראל.
מאת: יואל דה-מלאך
תיאור: יואל דה-מלאך (1924-2006), היה מהדמויות המרתקות, הססגוניות והמוערכות ביותר בתנועה הקיבוצית. יואל, יליד איטליה, נמנה עם מייסדי רביבים, בה עשה את מרבית שנותיו.  הספר מגולל פרשת חיים מופלאה, שבמרכזה עבודתו העקשנית של האדם באיתני הטבע, הבדידות ותנאי המדבר, ולעתים גם נגד הממסד, שלא תמיד ידע להעריך נכונה את חשיבותו של המפעל החלוצי נטול הפשרות של ראשוני הקיבוץ, ולהגיש את הסיוע הנדרש, למה שהיה בזמנו היישוב הדרומי ביותר בארץ.
בספר פרקים אנושיים רבים, שללא אחת נוגעים ללב, כמן, למשל, יחסיו המיוחדים עם הבדווים תושבי הסביבה.
מובאים גם המאבקים הרבים נגד אויבים באזור: ערבים, הצבא המצרי ולעתים גם הבריטים, שנסתיימו לא אחת  בקורבנות.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: במרכזו של קובץ המאמרים הזה שני נושאים: קק"ל והשפעתה על המרחב הגאוגרפי והמרחב התרבותי והסמלי בארץ ישראל, והגאוגרפיה ההיסטורית של הגליל התחתון משלהי המאה התשע-עשרה ועד אמצע המאה העשרים. המאמרים מבוססים על הרצאות שנישאו בכנס השמיני של הקתדרה ללימודי תולדות קק"ל ומפעליה באוניברסיטת בר-אילן, שנערך בשנת 2011 , לציון מאה ועשר שנים לייסודה של קק"ל. הספר הוא פרי מאמץ מחקרי של חוקרים ותיקים ושל חוקרים בראשית דרכם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נון מנדל
תיאור: מנדל נון, חבר קיבוץ עין גב, הלך לעולמו בכ"ד באדר תש"ע (10.3.2010). הספר, היוצא בהדפסה מחודשת בתוספת הקדמה ודברים לזכרו, מנציח את פועלו רב השנים לחקר הכנרת וסביבתה, שספר זה הוא אחד החשובים והבולטים שבהם.

ספר זה נחשב עד היום לאחד הספרים השלמים והחשובים על הכנרת. מנדל היה אולי דור אחרון ל'אנציקלופדיסטים' והמשכילים, המסוגלים להקיף נושא כה רחב ורב תחומי במו ידיהם, מבלי להסתייע במומחים למקצועותיהם. משום כך זהו ספר מאוזן ושימושי השווה לכל נפש, שבו מובא מידע עשיר בדרך בלתי אמצעית של דברים שאותם ראה וחווה אישית, ומכאן קסמו המיוחד.
מאת: אריה חשביה
תיאור: במסגרת אירועי מאה ועשרים שנה לייסוד נס ציונה הוחלט על הנצחת מייסדי המושבה, באמצעות ספר זה המתאר את תולדות נס ציונה מאז ועד היום.
בנס ציונה נושאים את מורשתם של הראשונים מתוך הערצה להיותם מייסדי הציונות, חלוצי החקלאות וראשוני השמירה והביטחון היהודי.
סיפורה של נס ציונה, מראובן לרר ומיכאל הלפרין ועד ילדי הגן, הוא סיפור שחייב להיכתב. למען הראשונים, למען הוותיקים, למען הדורות הבאים.(יוסי שבו, ראש העיר נס ציונה).
מאת: עזרא פימנטל
תיאור: בחוברת 14 מאמרים המוקדשים לאופנסיבה הבריטית לאחר כיבוש באר שבע. רוב המאמרים מבוססים על הרצאות שהושמעו בכנס השנתי השביעי של עמותת מלה"ע ה-1, שנערך ב-2008 בגבעת ברנר, והם מתפרסמים כאן לראשונה. החוברת כוללת עשרות רבות של תמונות אותנטיות, מהן בצבע.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: יוסי צ'רני, עזרא פימנטל
תיאור: כיבוש ירושלים בידי הבריטים בראשות אלנבי במלחמת העולם הראשונה היה אחד האירועים המכוננים בתולדותיה. בעקבותיה הקיץ הקץ על 1,300 שנות שלטון מוסלמי, והעיר הדלה והזנוחה על שירותיה הירודים ואוכלוסייתה ידועת הסבל, הפכו לעיר מתקדמת ופתוחה לחידושי העולם המודרני.
החוברת המובאת בזאת עוסקת בתולדות ששחרורה של ירושלים במגוון נושאים הזורים אור על אירוע מכונן זה, לא אחת מהיבטים מוכרים פחות.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: יוסי צ'רני, עזרא פימנטל
תיאור: העמותה לתולדות מלחמת העולם הראשונה, שמה לה למטרה לצאת למסע בעקבות אירועי  המלחמה, אתריה ושרידיה, ללמוד את מהלכיה ולעורר בציבור מודעות לפרק חשוב זה בתולדות הארץ, שהוא חלק בלתי נפרד מקורות המדינה שבדרך. בחוברת זו, יש מעבר למאמרים המקצועיים הרבים, התייחסות נרחבת לאבני דרך בקורות העמותה והעומדים בראשה (מתוך ההקדמה).
הוצאת ספרים אריאל
מאת: רמי יזרעאל
תיאור: בספר מבחר מאמרים בנושא ארץ ישראל, שאין ערוך לחשיבותם. המחבר, רמי יזרעאל, פורש יריעה פנורמית רחבה על אתרים ומקומות שבהם דן, תוך שימוש במקורות, עבודת שטח וראיונות.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: אלי שילר
תיאור: בספר מגוון עשיר של מאמרים שעניינם ירושלים ותולדות היישוב. הם תואמים את דרכה של שושנה הלוי, שהייתה מהבולטות שבין חוקרי 'היישוב בישן', שכן היא עברה בילדותה מצפת לירושלים, בה עשתה את מרבית שנותיה. בספר, העוסק רובו בתקופות המאוחרות, נוטלים חלק טובי החוקרים והכותבים. המאמרים, שרובם רואה כאן אור לראשונה, מובאים בלשון בהירה ובאופן השווה לכל נפש, מבלי לגרוע מערכם המדעי. הספר הותווה ונערך ככל האפשר בהתאם לקורותיה, תחומי התעניינותה ומחקריה של שושנה הלוי שבמרכזם ירושלים.
לצד ירושלים, פרק נרחב מוקדש לצפת ולקשר לירושלים. פרקים אחרים עוסקים בדפוסים, בספרים ובספריות, שעמדו במרכז עיסוקיה ועבודתה של שושנה הלוי.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: יוסף גרפינקל, סער גנור, מייקל היזל
תיאור: ‫ זהו סיפורה של גבעה טרשית בעמק האלה, שזכתה לשם המסתורי "חורבת קיאפה". מעקב אחר שוד עתיקות ותצפית מקרית עליה הובילו לאחד הגילויים הארכיאולוגיים המסעירים ביותר בשנים האחרונות. חמש שנות חפירה באתר חשפו עיר מרשימה המוקפת מערך ביצורים יוצאי דופן בעוצמתם, אך דווקא עשרה חרצני זיתים שרופים הם שהוכיחו מעל לכל ספק: מדובר בעיר מבוצרת שהתקיימה לפני כ-3,000 שנה, כלומר בתקופה שאותה מייחס המחקר לדוד המלך. גילוי זה גרם לסערה בעולם הארכיאולוגיה. שכן, בעוד המקרא מרומם את דמותו של דוד המלך, הרי שהמחקר של השנים האחרונות, שהושפע מאופנה אירופית מינימליסטית, נוטה להמעיט בחשיבותו ובגודל ממלכתו, בעיקר משום היעדר ממצאים בשטח. על רקע זה יש להבין את חשיבות הספר, המציג לקהל הרחב עקבות ממשיים לקיומו של דוד המלך בדמותה של העיר המקראית שעריים, היא "חורבת קיאפה". הספר פותח את השער לעולם הארכיאולוגיה המרתק, המשלב היסטוריה, ממצאים ייחודיים ופרק חשוב בתולדות עם ישראל. (מעטפת אחורית).
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אלון טל
תיאור: כל עצי היער מספר את הסיפור הייחודי של הייעור בישראל. יערות ישראל נושאים עד היום צלקות של פלישות צבאיות אכזריות ושל כיבושים מן העבר. אולם רוב העצים שביערות שייכים לתקופתנו והם תולדה של להט לאומי לשקם את החורש המקראי ולהפוך אקלים קשה למסביר פנים יותר. מאז שהבריטים התחילו לטעת פה עצים, מהווה היער בישראל ניסוי מתמשך החותר להפוך קרקע מדולדלת וצחיחה, שעברה תהליך מדבור, לפארקים פורחים, לשטחי מרעה ולשירותי מערכות אקולוגיות. בספר המיועד הן לאנשי מקצוע, והן לחובבי טבע והיסטוריה, מוצגים לראשונה האנשים והיערנים אשר שינו את פני הארץ, יחד עם המחלוקות, הטעויות, ההצלחות, הלקחים והאתגרים שלהם בחיפוש אחר יער בר קיימא בארץ ישראל. (המעטפת האחורית).
הקיבוץ המאוחד
מאת: עפרה גרינברג
תיאור: נס עמים - יישוב יוצא דופן שתושביו הם אידיאליסטים נוצרים אזרחי הולנד וגרמניה שבאו לשהות בישראל פרק זמן מוגבל מראש. התושבים ויתרו על נוחות ועל רמת חיים גבוהה באירופה לטובת חיים סגפניים בארץ.
את שהותם הם מייעדים לעבודה וללימודים.
עבודה - כדי לקיים את עצמם וגם כדי לתרום לכלכלת ישראל באמצעות הידע המקצועי שהם מביאים מארצותיהם, ולימודים – לימוד והכרת החברה הישראלית, ובעיקר לימודי היסטוריה ויהדות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מוקי צור
תיאור: מצריף העץ שהוצב בין החושות של אום ג'וני בשנת תרע"א ועד השינוי באורחות החיים השנים האחרונות - הרבה עבר על חברי דגניה.
דגניה הרבתה לתעד את עצמה.
מוקי צור דלה כאן מבחר מיוחד כשהוא מראיין חברים היום ומוסיף פיסות מחקר היסטורי חברתי. גם אם לא כל הדברים המוגשים כאן יהיו מוסכמים על גיבורי הסיפור, או על משקיפים אובייקטיביים, הם חלק מחשבון נפש מתמשך שעושה דגניה ועושה גם ארץ ישראל כבר מאה שנים.
יד יצחק בן-צביהקיבוץ המאוחד
מאת: לב פישלזון
תיאור: דגי הים, יחד עם שאר בעלי-חיים ימיים, מהווים חלק בלתי נפרד מן המארג האקולוגי של האוקיינוסים והימים.
הם נפוצים מהקטבים הקרים ועד לימים הטרופיים החמים, ממימי החופים הרדודים ועד למעמקי הים, גם מעל לקרקעית-ים חולית או טינית וגם בין סלעים או צומח ימי.
כמעט שאין מקום באוקינוס העולמי שבו לא ימצאו דגים, וככל שהמקום הוא יחודי יותר מבחינת התנאים השוררים בו, כן יחודיים יותר מיני הדגים המאכלסים אותו.
לב פישלזון, מהמחלקה לזאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. מנהל המכון לחקר שמירת הטבע, חוקר ביולוגיה ואקולוגיה של חברות ימיות ועוסק במחקר איכות הסביבה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: עפרה טנא
תיאור: ספר זה מתחקה אחר הדרך שבה השפיעו שגרת חייהם המוצנעת וסדר-יומם של מהגרים ממזרח אירופה ומרכזה על ההוויה הפרטית של "הבית התל אביבי" טרם הקמת המדינה (1948-1924).
הוא תורם פרשנות נוספת ונועזת להבנת תהליך יצירתה של תרבות אשכנזית מקומית, שהיתה לתרבות ההגמונית בחברה הארץ-ישראלית ועיצבה את המציאות החברתית, התרבותית והפוליטית לאורך שנים ארוכות.
הספר מאיר באופן ביקורתי את מה שניתן ללמוד על החברה מהתנהלותם היומיומית של אנשים במרחב הפרטי והאינטימי שלהם.
הוא מגדיר מחדש את הבית בתל אביב כ"מקום ממוגדר" שעוצב על ידי עבודת הנשים וכאתר של התנהלויות שגרתית ושל ג'סטות תמימות לכאורה שנקטו המהגרים בביתם ובסביבתם.
"האדם הראוי", טוען הספר, יצא מן "הבית" אל המרחב הציבורי ומוסדותיו (בתי הספר, תנועות הנוער, הארגונים הטרום צבאיים) כשהוא או היא כבר "מתורבת", כלומר טעון במחוות גופניות ובנורמות התנהגותיות שעשו אותו ל"אדם מן הישוב" וגישרו על הבדלים ופערים מעמדיים, על מחלוקות פוליטיות קשות ועל הבדלי מוצא ושפה ("רוסים", "פולנים", "יקים").
בבית, מסבירה המחברת, עפרה טנא, החל התהליך בו עוצבה "האשכנזיות" כתרבות משותפת ודומיננטית.
הספר מתבסס על שורה ארוכה של מקורות: כחמישים ראיונות עומק עם מי שעדיין זוכרים את התקופה וכן קריאה אנתרופולוגית בספרי-יעץ, בעיתונות ובכתבי עת מקצועיים בנושאי חינוך, נישואין, היגיינה, בריאות ובישול, לרבות בחינה של פרסומות, שהיו ביטוי לחלומות ולשאיפות הצרכניות באותה תקופה מעצבת.
כל אלה סייעו בהרכבת פאזל חברתי ותרבותי שחלקיו עדיין מגדירים את אופיה של הבורגנות הישראלית העכשווית.
הד"ר עפרה טנא עוסקת בסוציולוגיה של חיי היומיום. היא הקימה ומרכזת את פרויקט "מאגר הזיכרונות מחיי היומיום בארץ" שתחת חסות מכללת בית ברל.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בנימין מזר
תיאור: קובץ זה כולל סקירות על החפירות והבדיקות הארכיאולוגיות שנערכו בחצי היובל האחרון בתל אבו שושה (תל שוש) בסביבתו הקרובה, בתחום משמר העמק, ועל הממצאים שנחשפו באתר זה.
הקובץ מוקדש לזכור של פרופ` רפאל גבעון ז``ל, שבהיותו מוותיקי משמר העמק פעל רבות, בשיתוף עם חברו לקיבוץ מיכה לין, בחקר האתר וקדמוניותיו ובהגשמת המשימה של פרסום תוצאות המחקר הארכיאולוגי הממושך שבוצע
על ידם.
הממצא העשיר שהעלו החפירות והסקר של מתקני התעשייה החקלאית המרובים חיזקו ואוששו את ההנחה, שהיה זה בתקופות הרומאית והביזנטית יישוב חשוב בעמק הגדול, לרגלי הר הכרמל. י
תר על כן נתגלו גם ממצאים שאישרו במידה רבה של וודאות את זיהויו של תל אבו-שושה עם העיר גבע הנזכרת תכופות למדי במקורות הספרותיים.לעומת זיהויה המתקבל על הדעת של גבע הפיליפית עם תל אבו שושה, המעוגן יפה בנתונים הארכיאולוגיים והספרותיים, עוד טרם מצאה את פתרונה קביעת מקומה של גבע, היא גבע פרשים המוכרת מכתבי יוסף בן מתתיהו כמקום מושבם של הפרשים ששחרר הורדוס משירות צבאי, והנמצא במרחק 20 סטדיות מבית שערים, בסמוך לגליל, בגבול עכו וקרוב לכרמל.
הדיונים המפורטים על הבעיות ההיסטוריות, הגיאוגרפיות-היסטוריות והארכיאולוגיות המתייחסות לגבע ולגבע פרשים, ועל הממצאים שנתגלו בתל אבו שושה ובסביבתו הקרובה, פותחים פתח למחקר רב עניין.
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיההקיבוץ המאוחד
מאת: ישראל רול, איתן איילון
תיאור: ספר זה מציג את תהליך ההתפתחות של אפולוניה-ארסוף ושל יישובי דרום השרון במשך כשמונה עשרה מאות שנים, מהתקופה הפרסית ועד חורבן האזור בידי הממלוכים.
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיההקיבוץ המאוחד
מאת: סמדר סיני
תיאור: הספר מתייחס ל"עלייה השנייה החלוצית" שעִמה נמנו אנשי "בר גיורא" ו"השומר" והוא סוקר את קורות הנשים בארגונים הללו ובקיבוץ כפר גלעדי עד שנת 1939, שנת פרוץ מלחמת העולם השנייה. החברה השומרית הייתה חברת מעטים שמנתה עשרות בודדות של גברים ונשים. הייתה זו קבוצה שראתה בהיותה מיעוט - יתרון, מהות של אוונגרד מוביל.
זהו מחקר היסטורי-חברתי מקיף אודות חיי היום-יום של "השומר", חיי המשפחה, הרכב החברה השומרית, היחס לאישה, היחס לאלמנות וליתומים, השפעת השמירה על חיי המשפחה ועוד.
המיתוס הקיים לגבי "השומר" רואה את השומרות כמי ששמרו שכם אל שכם עם השומרים וכמי שעשויות ללא חת, מורדות במוסכמות ומערערות על תפיסת הגבריות של הארגון, אשר תפיסת "המשימה מעל לכל" הייתה לו מוטו מוביל של חיי אנשיו.
הספר משתמש במגדר ככלי מחקרי, כדי לבחון את יחסי המגדר והמשפחה כמעצבים את ייחודיותה של החברה השומרית, ומשלים את התמונה החברתית ההיסטורית באמצעות השוואת ההתפתחות ההיסטורית של חברת "השומר" אל זו של החברה השיתופית בקבוצות הראשונות בהתיישבות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: שמעון דר, יגאל טפר, זאב ספראי
תיאור: אום ריחן - עיירה כפרית השוכנת בצפון השומרון, מסוף ימי בית שני ותקופת המשנה.
שרידיה נסקרו והוכנה מפה מפורטת של הבתים, הסימטאות, בתי המלאכה, מבני ההגנה ובורות המיים של היישוב.
במקביל למחקר הארכיאולוגי של היישוב וסביבתו החקלאית נידונים המקורות התלמודיים, השופים אור על מבנה היישוב ואופיו האדריכלי החברתי.
החברה להגנת הטבעהקיבוץ המאוחד
הצג עוד תוצאות