|
|
עמוד:9
מתישהו , יאתגר את רעיון הממשלה המוגבלת , והוא קרא לנו לעמוד על המשמר לנוכח האפשרות הזאת . ספקנותו של קראוטהמר לגבי כוחה של המדינה , ולגבי יכולתם של מומחים למיניהם לשנות את החברה ולרומם אותה למצב נשגב יותר , נבעה היישר מהמציאותיות שראה בה את הטבע האנושי ומהכרתו בנחיצותו של ממשל חוקתי מוגבל . קראוטהמר הגיע למסקנה כי מדינת הרווחה היא ההוכחה החיה לפתגם הקובע שהדרך לגיהינום ) הגיהינום החברתי במקרה הזה ( רצופה בכוונות טובות . מדינת הרווחה אומנם ביקשה להיטיב עם החלשים שבחברה , אך בפועל היא הזיקה להם . תוכניות הרווחה השאפתניות חוללו דיס - אינטגרציה במרקם החברתי העדין כאשר הוליכו לשקיעת המוסדות המתווכים בין האזרח לממשל המרכזי וכאשר יצרו שלל פתולוגיות חברתיות , כגון עלייה בשיעור האלימות וההתמכרויות לסמים . השמרנות הייתה בעיניו של קראוטהמר תגובה לאותה שאיפה מוגזמת ומרחיקת לכת הסבורה שבכוחם של הפוליטיקאים לגאול את האנושות . שאיפות שכאלו , בשדה הפעולה הפוליטי , הן מתכון לאסון . עם זאת , קראוטהמר היה נבון דיו להכיר בכך שהחלופה למדינת הרווחה הפרוגרסיבית היא מדינת רווחה שמרנית , ולא ביטולה של מדינת הרווחה . שום מדינה אינה יכולה להיות אדישה למצוקותיהם של מי שאינם יכולים להתקיים בכוח עצמם , אך בין רשת ביטחון דמוקרטית למדינת רווחה המבקשת להגשים " צדק חברתי " ו " שוויון " אין דבר וחצי דבר . ועוד , קראוטהמר הכיר בכך שלא ניתן לתלות במדינת הרווחה את האשמה בכל הבעיות החברתיות , שכן גם לתרבות היה חלק גדול בשינויים השליליים שעבר המערב . כפי שציין : " האומנות שהתרבות שלנו מולידה רעה , והמסרים שלה מזיקים למוסר " . הדרך להבראה מחודשת עוברת , כך האמין קראוטהמר , בריסונה של מדינת הרווחה מצד אחד , ובתחייה מוסרית וערכית ) שובן של המידות הטובות ( מצד שני . לבסוף , לצד ההיבטים השמרניים הכלליים שבהגותו של הקדמה למהדורה העברית | 9
|
|