התפרצות

עמוד:12

מסע סוער | הקיבוץ 1932 - 1954 12 גלי העלייה ארצה . הקביעה שב- 1948 קמה מדינת ישראל היא אמנם נכונה מבחינה פוליטית אך לא לגמרי מבחינת תולדות החברה הישראלית . במהלך הקמת המדינה ומלחמת העצמאות הייתה קביעה מהפכנית לא מודעת שביקשה לשנות את תפיסת ההיסטוריה של היישוב היהודי בארץ . היא קבעה את המעבר מתקופה לתקופה על פי המלחמות ולא על פי העליות . בוויכוחיו עם אנשי הרוח טען בן גוריון כי בהיסטוריה יש קפיצות ואחת מהן היא הקמת המדינה . למרות התוקף הרב שיש לקביעה זו יש להסתייג ממנה . אירועים פוליטיים כמו מלחמות ומהפכות בונים אמנם אנדרטאות אך עליהם להתכתש עם הוויה חברתית הצומחת בקצב אחר . זו בסופו של דבר רוחשת מתחת לאירועים החיצוניים ונותנת את אותותיה גם באירועים הפוליטיים המתרחשים בשדה הקרב ובשדה ההכרעות המדיניות . אם אנו ממשיכים את המסורת הציונית המדברת על העליות ולא על המלחמות רק ב- 1954 אפשר לומר שגרעין חברה הישראלית קיים . על כן קבענו את התאריך 1954 כתאריך גבול לספרנו זה . בתקופה אותה אנסה להציג בפני הקורא, היישוב היהודי בארץ והקיבוץ בתוכו הם רסיס קטנטן של העם היהודי אך לא כן בתודעתו . האופי של תגובת הקיבוץ העצוב הזה היא ניסיונו הכפול של המבקש להיות גם יישוב הנבנה מתוך בחירה ותחושת ייעוד וגם מקלט עצוב לכול . בקיומו הוא מנסה גם לאסוף את כל פיסות המורשת המגוונת וגם להיות מייצג של הזכות למהפכה של תיקון . התפיסה של שארית ישראל שאומצה על ידי רוב העולם החרדי והתפיסה של כלל ישראל שאומצה על ידי הציונות נראות סותרות ובמצבים היסטוריים רבים הן אכן סותרות זו את זו . לעיתים שתיהן משלימות אחת את השנייה . שארית ישראל תובעת בחירה . נכונות לעמוד בדין הנאמנים . לא כל אחד מוכן ויכול להיות חלק ממנה . יש רבים שאינם רוצים להתחייב . גם למחזיקים בתפיסה של שארית ישראל וגם לאלו הרואים עצמם כמחויבים לכלל ישראל יש נימוקים טובים . רבים בוחרים לוותר על ראייתם את עצמם כשארית ישראל . הם לא רוצים להיות חלק מהנבחרת . הם מבקשים את תוכן חייהם במקום אחר . ביניהם אמנם יש המבקשים לבחור את חבריהם ולהשתתף באליטה אחרת החורגת מהסד של העם היהודי . הם רואים את הנאמנות לעם היהודי כפרובינציאלית וזעיר בורגנית . לדעתם יש לוותר עליה ולהשתייך לאליטה אחרת, זו המחויבת לגאול את העולם . אחרים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא