|
|
עמוד:14
רוני רייך ואלי שוקרון ירושלים היא אחת מערים ספורות בעולם, בוודאי פחות מעשר, שמקומה בעולם העתיק, ובעיקר פעולותיהן של דמויות היסטוריות שפעלו בה, הביאו לכך שהשפעתה על תרבות המערב היתה מכריעה . אין עיר אחרת בעולם שיכולה להצביע על רשימה משפיעה יותר של אישים שעיצבו את תולדותיה מאשר הקבוצה הבאה : המלך דוד, הנביא ירמיהו, המלך הורדוס, ישוע מנצרת, הקיסר הדריאנוס, הקיסר קונסטנטינוס ואימו הלנה, הנביא מוחמד, הצלבן בלדווין, המצביא צלאח א - דין, הסולטאן סולימאן המפואר, ורבים אחרים . הכול החל עם החלטה גורלית שנתקבלה לפני כ - 3000 שנה, ושתוצאותיה מורגשות עדיין היום, כאשר אדם צעיר, שזה עתה הקים שושלת חדשה, החליט לעזוב את עירו, את חברון, ולקבוע את ביתו בירושלים, שזה עתה כבש . בכך כמובן לא היה די . לא זו בלבד שדוד זיהה את העיר עם שושלתו החדשה ; הוא אף זיהה את העיר עם אלוהי ישראל, בכך שהעלה אליה את ארון הברית . אין זה משנה אם התחלה זו התקיימה אמנם בפועל בראשית האלף הראשון לפנה"ס, או שמא נוצרה הזיקה החזקה בין העיר, השושלת והאל רק כמה מאות שנים מאוחר יותר, ורק אז תוארה התרחשות זו, בכתב, למען התקופה בה נכתבה, ולמען הדורות הבאים, מבלי לדעת אל נכון לכמה זמן דברים אלה יהיו שרירים וקיימים . עובדה היא, שהשפעתה של החלטה קדומה זו, עדיין שרירה וקיימת . מן הדברים האלה עולה שאין להתפלא על כך כי כאשר החלו חוקרים לתור את המזרח התיכון, ובהמשך החלו לערוך חפירות ארכיאולוגיות בארץ, הם בחרו בראש וראשונה לעשות כך בירושלים . חקירתה הארכיאולוגית של העיר נמשכת כבר כמעט 150 שנה, מן החפירה הראשונה שנערכה כאן, בשנת 1863 בידיו של הצרפתי פ' דה - סוֹסי, באתר המכונה 'קברי המלכים' ועד ימינו . בשנת 1994 יצא לאור חיבור, בשלושה כרכים, בידי שני החוקרים הגרמניים ק' ביברשטיין וה' בלדהורן . זו הביבליוגרפיה המקיפה ביותר של הפעילות הארכיאולוגית שנעשתה בעיר, מראשיתה ועד לראשית שנות התשעים של המאה העשרים . חישוב מהיר יראה שלא די בחיי אנוש כדי לקרוא את כל מה שנכתב אודות התגליות הארכיאולוגיות שנעשו בעיר . הנה למשל : על מעיין הגיחון מופיעים בה 62 פריטים ביבליוגראפיים, חלקם ספרים שלמים ; על ניקבת השילוח מופיעים 70 פריטים ; על כתובת השילוח 115 . הפרסומים שנכתבו על אודות עבודתם של כותבי שורות אלה, בעיר דוד, החל משנת ,1995 עדיין אינם נכללים בביבליוגרפיה זו . מבחינה זו ירושלים מצויה במדרגה אחת עם אתונה ורומא, ואילו כל יתר האתרים בעולם משתרכים הרחק מאחור . יחד עם זאת לא כל המופיע בביבליוגרפיה האמורה ראוי להיקרא היום . פרשנויות רבות מאוד של הממצא הארכיאולוגי שנחשף בעיר, שנכתבו במאה התשע - עשרה ובחציה הראשון של המאה העשרים, הן חסרות ערך מדעי . יש לציין גם שלא מעט חיבורים בעלי ערך מדעי כבר לא נקראים היום משום שהם כתובים בשפות זרות, או בכתבים שאבד עליהם הכלח ( כמו הכתב הגרמני המכונה פְרַקטוּר / גותי ) . הרבה מן העבודה הארכיאולוגית שנעשתה בעיר השחיתה ללא תקנה רבדים עתיקים . אפשר בהחלט לומר שמפאת מקומה ההיסטורי של ירושלים, היא נפלה קרבן של מחקרהּ היא, שכן שרידיה הפכו לשפן - ניסויים שעליו נבנו פרקים חשובים של הארכיאולוגיה של ארץ ישראל כולה . 14
|
|