הקדמה

עמוד:13

הקדמה׀ 13 תשובתו של רינפוש לשאלותי היתה מפתיעה לחלוטין — ומאירת עיניים . ברגע שסיפרתי לו על האוניברסיטאות שמעניקות תארי מוסמך במיינדפולנס ועל האישה שביקשה ממני תעודות הסמכה כשדיברתי איתה על הדרכת קורסים, הוא פרץ בצחוק והמשיך לצחקק עוד דקה ארוכה . ישבתי מולו המום, וכעבור רגע נכנסו שניים מעוזריו לראות מה קורה . הוא היה בן קרוב לשמונים, והסובבים אותו תמיד חששו לשלומו . שמחתי לראות אותם, כי גם אני התחלתי לחשוש ששאלותי ותגובתו גרמו לו נזק גופני כלשהו . כשרינפוש הסדיר את הנשימה, הוא הצליח סוף-סוף לומר, "אבל איך הם יצליחו לבחון אותך ? " ואז שוב פרץ בצחוק מתגלגל . אין ספק שזה היה אחד הדברים המצחיקים — והמוזרים ביותר — ששמע זה תקופה ארוכה . רינפוש הוא איש משכיל שנושא תארים רבים, לרבות התואר הגבוה ביותר בפילוסופיה בודהיסטית טיבטית ( גֶשה לַרָמפָּה ) שניתן לו ב- 1980 . בזמן שגר בהודו, הפקיד בידו הדלאי למה את המשימה לעצב מחדש את תוכניות הלימודים בשלושת המנזרים הגדולים שם — דְרֶפּונג, שֶרָה וגַנדֶן . לא היה דבר בצחוקו של רינפוש שהביע סלידה מהשכלה או מלמידה . אבל הוא הבין בחושיו שאי אפשר להתייחס אל המיינדפולנס רק ברמה השכלית, קל וחומר ברמה אקדמית . מדובר בתהליך פנימי ואישי מאוד שאפשר לשלוט בו רק באמצעות תרגול פרטני . משהו פשוט אבל עמוק מאוד שנוגע במהות חוויית המציאות של כל אדם .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא