|
|
עמוד:10
פ י ר ו ש 'מ דרש ח כ מ י ם' ע ל ה תור ה [ 10 ] 6 חיבורים כאלה, של תלמידים הדבקים בתורת רבותיהם ומתאמצים ללכת שקדמו להם . בדרכם, היו האפיק העיקרי של המשך העיסוק בפרשנות הפשט לאורך ימי הביניים . ביטוי נוסף לשינוי היה התמעטות העיסוק בנושאים הפילולוגיים, שהיו מאבני היסוד של פרשנות הפשט בדורות הראשונים, והעברת המוקד לעיסוק בשאלות עיוניות ובשאלות השעה . על צמצום העיסוק בדקדוק ובלשון השפיעה, בין השאר, 7 ועל ההתרחקות מן החברה המוסלמית שהעמידה תחום זה במרכז הלימוד והמדע, העברת המוקד לשאלות הגותיות וחינוכיות השפיעה בעיקר העלייה הדרמטית במעמדן של הפילוסופיה והקבלה במהלך ימי הביניים . כבר במאה השתים עשרה הפכה דרך החשיבה הפילוסופית להיות מרכיב אינטגרלי בעולמם של המשכילים, והמפגש בין הרציונליזם לכתבי הקודש אִתגר רבים שלא היו מוכנים להסתפק בתשובות של אמונה תמימה . פרשני מקרא רבים נדרשו להתמודד עם שאלות של מדע מול אמונה ולחפש 8 הסברים רציונליים לתופעות לא טבעיות שמתוארות בו ( כגון : נסים, נבואה וכד' ) . הפרשנות הפילוסופית שהציע הרמב"ם במורה הנבוכים חוללה סערה שנמשכה לכל 9 והעמידה את העיסוק בפילוסופיה במרכז הלימוד אורך ימי הביניים בעולם היהודי, והעיון בכתבי הקודש . הפולמוסים החריפים על הלוגיקה האריסטוטלית והפרשנות 10 בסוף המאה השלוש עשרה האלגורית חדרו גם לחיבורים שעסקו בפרשנות המקרא . הצהיר רבנו בחיי על כוונתו לכלול בביאורו לתורה ארבעה תחומי פרשנות : פשט, דרש, 11 וסלל בכך דרך לרבים אחריו לשלב את הדרכים השונות שהכתוב פילוסופיה וקבלה, 6 ביניהם החזקוני ( אמצע המאה השלוש עשרה ) שהשתמש בפירושי רש"י בהרחבה ( ראו יפת, החזקוני, עמ' 91 - 111 ; עופר, חזקוני, עמ' 69 - 83 ) , ורבי יעקב בעל הטורים, שבהקדמה לחיבורו הוא מודיע שרוב פירושיו לקוחים מפירושי רמב"ן, מפני שאינו יכול לפרש לבדו ( ראו שביב, בעל הטורים, עמ' 170 - 179 ) . 7 ראו גרוסמן, פרשנות המקרא, עמ' 110 . 8 ראו גוטמן, הפילוסופיה, עמ' 49 - 57 ; אריאלי, המחשבה, עמ' 9 - 20 ; ישפה, פילוסופיה, כרך ב', עמ' 15 - 16 . 9 ההתנגדות לפילוסופיה הגיעה במקרים קיצוניים עד לשרפת ספרי הרמב"ם ( פרובנס 1240 ) ולחרמות על לימודה . בשלהי המאה הארבע עשרה ובמאה החמש עשרה התנהל בקהילות ספרד ופורטוגל פולמוס נוקב ביחס לפילוסופיה והשפעותיה . רבנים רבים ראו בה את הסיבה לירידה הרוחנית ולהתבוללות הרחבה בקרב הקהילות ותקפו אותה בחריפות . ר' חסדאי קרשקש הגדיר את השיטה האריסטוטלית כפילוסופיה כוזבת ( גוטמן, הפילוסופיה, עמ' 206 - 207 ; הרוי, קרשקש, עמ' 43 - 47 , 68 - 75 ) , ר' יצחק עראמה כתב חיבור בשם חזות קשה כנגד הפילוסופיה, וכמוהו ר' יוסף יעבץ בספרו אור החיים ועוד אחרים בדרשות ובמאמרים . 10 ראו רוזנברג, על פרשנות, עמ' 87 - 91 ; שביד, הפילוסופים, עמ' 331 - 339 , 364 - 374 . 11 הוא הודיע שבפירושי הפשט ילך בעקבות רש"י ורבנו חננאל ( כוונתו הייתה כנראה לפירושי רס"ג שתורגמו לעברית בישיבת רבנו חננאל בקירואן ) , ובסודות הקבלה ישמשו אותו פירושי רמב"ן . פירושו נדפס לראשונה בנאפולי 1492 , ומאז עוד פעמים רבות במאה השש עשרה . על
|
|