|
|
עמוד:14
14 מחקר מדיניות 153 | בתי הדין הרבניים : שירות דת או ערכאה שיפוטית ? הדין נדחו . 3 לפיכך, באופן טבעי, רובו המוחלט של העיסוק המחקרי בבתי הדין הרבניים הוא משפטי . במחקר זה אני מבקש לסטות מדרך זו ולבחון את בתי הדין הרבניים מנקודת המבט של המינהל הציבורי . הדבר לא נעשה מתוך אי- הכרה בחשיבותן של הסוגיות הנורמטיביות העומדות בבסיס הדיון הציבורי על בתי הדין הרבניים, אלא מתוך ההבנה שבלי קשר לשאלה מה צריך להיות היקף סמכויותיהם של בתי הדין הללו, ראוי כי הם יתנהלו כיאות . מחקר זה הוא השלישי בסדרה של מחקרי מדיניות שרואים אור במסגרת התוכנית לדת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה הבוחנת את סוגיות הדת והמדינה מנקודת המבט של ניהול ציבורי . שני המחקרים שקדמו לו התמקדו בשירותי הדת : האחד עסק במערך הכַּשרוּת והשני במועצות הדתיות . 4 שני המחקרים הללו עסקו בשירותים המסופקים לציבור הרחב ולפיכך הם התמקדו בשאלות של אפקטיביות ויעילות . לעומת זאת העמדת הערכאה השיפוטית במוקד עניינה לא היבט השירותיות — אם כי גם הוא קיים בה — אלא היבט השמירה על נורמות שיפוטיות, ובהן קיום סדרי הדין, התנהלות ראויה של השופטים או אי- פגיעה בזכויות הנידונים . המחקר מחולק לחמישה פרקים . קודם להם פרק המבוא, המציג את הרקע ההיסטורי, החוקי, התקציבי והפוליטי לפעילות של בתי הדין הרבניים בישראל . פרק 1 עוסק בבחינת האפקטיביות והיעילות של עבודת בתי הדין הרבניים . פרק 2 מציג ניתוח סטטיסטי מפורט של היקף התלונות על דיינים בבתי הדין הרבניים בהשוואה לתלונות על ערכאות משפטיות אחרות במדינה . פרק 3 מבוסס על ניתוח איכותני של התלונות על דיינים בבתי הדין הרבניים שנמצאו מוצדקות ומבקש לעמוד לאורן על הנורמות השיפוטיות הנהוגות בבתי הדין הרבניים . 3 על פי נתונים שאספה הנהלת בתי הדין הרבניים, בשנים 2010 - 2019 נידונו ונפסקו בבג"ץ 501 עתירות נגד החלטות שניתנו בבתי דין רבניים . מתוך אלו, 444 עתירות נדחו או נמחקו, ב – 42 עתירות התקבלה פשרה, וב – 15 עתירות פסק בג"ץ נגד בית הדין הרבני . 4 פרידמן ופינקלשטיין, כשר כאן ; פינקלשטיין, המועצות הדתיות .
|
|