מאז ראשית המאה הזאת נתהולל שידוד מערכות בשטחים המושקים של ספרד - בראשית המאה היו השטחים המושקים העיקריים באנדאלוסיה וחוף הלבאנטה , ואילו בשנות השישים עיקר השטחים המושקים הוא בעמקי הנהרות הגדולים , ובמיוחד בעמק האברו , התופס קרוב ל 30 % מכלל השטחים המושקים של ספרד . התנערותה של ספרד לקראת יישובם של בני האיכרים מחוסרי הקרקע הביאה למפעל פיתוח ממשלתי רב היקף זה . ( 1964 , Bomer ) עמק נהר אברו מיועד למפעלי השקיה גדולים מעצם נתוניו הפיסיים . מוקף הרים גבוהים ולחים , במיוחד בצפון וצפון מערב ( הפירינאים והגוש הוואסקו קאנטאברי ) הנהנים בשיאיהם מגשמים רבים , מקבל האגן בגלעינו בין לרידה לסאראגוסה פחות מ 300 מ"מ גשם . הגשמים באגן אברו , כמו בכל איזור צהיח למחצה , הם בעלי שונות רבה משנה לשנה . בתהום כזה מגיע הזית ואף הגפן לתנאי חיים גבוליים , וחקלאות בעל אף היא היא בגדר 'חקלאות פייס , ' ללא השקיה . אחת מכל שבע שנים בלבד היא שנה 'טובה , ' שתיים ממוצעות , וארבע הן שנות בצורת . בתנאים אלה מוגבל היישוב לשולי הנחלים , ומספר היישובים בתוך ה'סיקאנו , ' כלומר התחום הבלתי מושקה , הוא קטן ביותר ; אף יישו...
אל הספר