סוציולוגים רבים ( ובראשם דירקהיים הצרפתי ומקס ובר הגרמני ) עסקו גם בתורת המשפט , משום שהמשפט הוא . כמובן , אחד הנושאים המרכזיים למחקר במסגרת מדעי החברה . כאן ענייננו הוא כמשפטנים שעשו את הסוציולוגיה על היבטיה השונים בסיס או נקודת מוצא לתורתם המשפטית . ראש וראשון בחבורה זו הוא אהרליך . הוא גרס , כי 'מרכז הכובד של ההתפתחות המשפטית אינו בחקיקה ואינו במדע המשפט ואף אינו בפסיקה , כי אם בחברה . 'עצמה חשובות בעיניו יותר 'עובדות המשפט' מאשר מקורות המשפט : העובדות שבשטח הן המראות כיצד המשפט חי בתוך העם . לא עוד ' רוח העם' ( כתורתו של סביגני ) מופשטת וערטילאית , אלא חיי העם — למעשה ולמראה עיניים . 'הסוציולוגיה של המשפט מתחילה בגילוי המשפט החי : תשומת לבה נתונה לדברים של ממש , לא לנורמות מופשטות . רק דברים של ממש ניתנים להסתכלות . רק לאחר שיסתכל במה שקורה למעשה , הוא חוקר בדבר תקפותו האוניברסלית , וגם מחקר זה צריך להיעשות בדרך הסתכלות מתמדת בדרכי בני אדם ולהשתמש לשם כך בשיטות . 'שונות אלא כשהוא מסתכל במה שבני האדם נוהגים , הוא יתקשה לתחום תחומים מדויקים בין מניעיהם השונים , אם נוהגים הם — או מתכו...
אל הספר