בניגוד לסיפורים אחרים בתורה , שמשה מופיע בהם כמתווך בין ה' לעמו , הרי בפרקנו הוא פועל על דעת עצמו . מבחינת המבנה דומה הסיפור בפרק לב לזה של פרשת בנות צלפחד בפרק כז - נושא מסוים מובא להכרעתו של משה - אלא שלא כבפרק כז , ה-יא , שבו מכריע משה כנביא על פי הוראה מפורשת מן האל ( השווה ט , ו-יד ; טו , לב-לו , ( מכריע משה בנושא מבלי לשאול את פי ה . ' הוא מתנה אמנם את החלטתו בכפיפות לצו האלוהי , שלפיו חייבים כל שבטי ישראל להשתתף בכיבוש הארץ היעודה , אולם הוא מופיע בפרשתנו כמורה הוראה מכוח שיפוטו העצמי . מבחינה זו דומה הסיפור שלפנינו לסיפורי המ סעות והכיבוש בעבר הירדן המזרחי בפרקים כ-כא . בפרקים אלה שולח משה על דעת עצמו מלאכים אל מלך אדום , והוא נאלץ לעקוף את אדום בשל סירובו של המלך להתיר את המעבר בארצו ( כ , יד-כא . ( משה גם שולח מרגלים ל ? עזר וכובש אותה ביוזמתו ( כא , כב . ( הסיפור שלפנינו אינו נהיר כל צורכו מבחינה היסטורית , ומהלכו מקשה על הבנת ההתרחשויות . הסיפור פותח בבני ראובן ובבני גד , שבבעלי "מקגה ךב" ביקשו לעצמם את ארץ יעזר ואת ארץ הגל ^ ד , "האלץ אשר הכה ה' ל 9 ני עךת ישראל , " כיוון...
אל הספר