תיאורי גבולותיה של ממלכת סיחון במקרא הם דוגמה מאלפת הן להתהוותם של דגמים טריטוריאליים כתוצאה מתפיסות תיאולוגיות ומצרכים מדיניים , והן לגמישותם של דגמים אלה , שגרעינם הריאלי היה צר היקף , אולם ברבות הימים הורחבו הרחבה ספרותית , שלא היתה אלא בבואה של מציאות היסטורית מאוחרת יותר . ? ניתן להתוות ארבעה קווי גבול שונים לממלכתו של סיחון מלך חשבון . ו . לפי יהושע יב , ב-ג ( והשווה גם דברים ב , לו ; ג , ח ואילך ; יהושע יג , ז ואילך , ( משל סיחון בחבלים נרחבים ביותר בעבר הירדן הישראלי : מן הארנון בדרום ועד לכנרת בצפון מערב ומן הירדן ועד גבול עמון במזרח ובכלל זה הרי עג'לון ( שמצפון ללבוק ) עד גבול ממלכת עוג ( ראה מפה בעמוד זה . 2 . ( בספר שופטים יא , כב נקבע היבוק בגבולה הצפוני של ממלכת סיחון בדומה לכתוב בפסוק כד : "ויירש ^ ת ארצו מאתן עד יבק . 3 . " מפסוק לב מסתבר , שסיחון לא שלט עד ליבוק , אלא רק עד גבולה הדרומי של ממלכת לעזר , ששכנה מדרום ליבוק . בתום תיאור כיבושה של ממלכת סיחון ( כד-לא ) מסופר על מרגלים ששלח משה ליעזר ועל כיבוש בנותיה ( לב . ( מכאן אפשר ללמוד , שתחום יעזר לא היה נתון
אל הספר