פרק ז עניינו המתנות שהקדישו נשיאי שבטי ישראל לחנוכת המשכן והמזבח . בשל אופיו הסכמתי של התיאור בפרק זה , הריהו מתחלק לפסקאות בצורה ברורה ביותר . הפרק פותח בתיאור חגיגי של סיום הקמת המשכן ( פסוק א , וראה בפירוט להלן , ( ממשיך בתיאור קורבנם המשותף של נשיאי ישראל לפני ה' וקבלתו על ידי משה ( ב-יא , ( עובר לשתים עשרה פסקאות המתארות את הבאת קורבנות שנים עשר הנשיאים - פסקה לשבט . לכל פסקה מוקצבים כשישה פסוקים ( יב-פח . ( הפרק נחתם בפסוק המתאר את הידברותו של משה עם ה' במשכן ( פט , ( שקשרו אל הפסוקים הקודמים לו הוא רופף ( וראה עליו להלן . ( עיקרו של הפרק הוא תיאור הבאת הקורבנות על ידי הנשיאים שתים עשרה פעמים ברציפות . התיאור חוזר מלה במלה בשינוי היום , שם השבט ושם נשיאו , הבאים בפתיחת הפסקה ובחתימתה . חזרה מסוג זה אינה שכיחה במקרא , שכן בדרך כלל בחזרות בסיפורים המקראיים מופיעים שינויי גוון וחילופי מלים וצירופים , השמטות או הוספות של מלים , עניינים ומוטיבים . חזרה מונוטונית ללא שינויים וגיוונים , דוגמת זו שלפנינו , נמצאת במקרא רק בתיאור הצו לעשיית המשכן ובתיאור ביצועו של אותו צו ( שמות כה-לא ; ל...
אל הספר