פרשה זו בנויה משלושה חלקים : . 1 חובות הנזיר והאיסורים החלים עליו ( ב-ח . 2 ;( דין נזיר שנזירותו חוללה ( ט-יב . 3 ;( הטקס הנערך בסיום תקופת הנזירות ( יג-כא ? . ( לכל חלק פתיחה אופיינית . בשני החלקים הראשונים הפתיחה היא בסגנון הניסוח השגור בחוקה : " איש או אשה כי " ... ( ב , ( "וכי " ... ( ט , ( ואילו בחלק האחרון הפתיחה היא : "וזאת תורת הנזיר" ( יג , והשווה גם כא * . ( בשתי הפסקאות הראשונות מצויים מבנים קצובים , נוחים לשינון וקלים לזכירה : . 1 רוקזץ /'_> וחמץ שכר לא ישל ! ה וכל משרת ענבים לא ישלזה וענבים לחים ויבשים לא יאכל ( פסוק ג . ( יש בפסוק זה שלושה איסורים רצופים . כל האיסורים מנוסחים באופן קצר וכמעט באותו מספר מלים , דבר המקנה להם את קצביותם . מכיוון שאפשר היה לצרף את שתי השורות הראשונות , שיש להן פועל משותף , למשפט אחד , הרי שהעמדת כל אחת בנפרד יש בה להעיד , שקצביות זו אינה מקרית . . 2 וגלח ראשו 3 יום טהךתו ביום השביעי יגלחנו ( פסוק ט . ( כאן מבטאים שני חלקי הפסוק אותו רעיון - גילוח השער ייעשה ביום השביעי , שהוא יום הטהרה . פועל הפתיחה חוזר גם בסיום ואשווה לפסוק גוון של תקבולת ש...
אל הספר