של הילד בעיסוקו בידיים ובהסתגלותו הספונטאנית לדרישות המישחקים , המבוססים על עבודה בידיים . הווה אומר , המחשבה נעשית מודעת לעצמה ברגע שהיא קשורה בהתקנת אובייקטים . מאך , רינאנו וגובלו הגדירו את השיפוט כ"ניסוי שכלי" או קונסטרוקציה במחשבה . ביחס לילד הרי זה כמעט ייצור מחשבות / ' שעליו נדבר להלן . " לבסוף , למען השליטות , עלינו להזכיר גורם המסייע ל"ייצוריות , " היינו הלשון . ברור מאליו , כי הפעלים "לעשות" "לעצבי' וכר , שאנו משתמשים בהם לגבי הטבע , עמוסים הוראות יצירתיות . אך כמו כן ברור , שאין בלשון כדי להסביר את ייצוריות" הילד מעיקרה . יש כאן רק משום חפיפה מקרית " בין הנטיות הרגרסיביות של הלשון ובין המנטאליות של הילד . ה . מקורות זיהוי החומר וסיבות הירידה של ה"ייצוריות" והאנימיזם . ברי , שאין הילד נוטש את האנימיזם ואת ה"ייצוריות" כתוצאה מנסיונותיו . שום נסיון חיים ישיר אינו יכול להוכיח למי שמחשבתו נוטה לאנימיזם , כי השמש והעננים אינם בעלי רוח חיים ונטולי תודעה . כן אין לימודי המבוגרים יכולים להוציא את הילד מכלל טעות , שכן הילד אינו מרחיב את הדיבור על האנימיזם שלו , באופן שהמבוגר ישתדל לעק...
אל הספר