פרק שני ההמשכיות במאפיינים של מכלולי כלי החרס ביהודה מסוף תקופת הברזל עד התקופה הפרסית ומקומה של המאה הו' לפנה"ס כחוליה המקשרת בינהן

פרק שני ההמשכיות במאפיינים של מכלולי כלי החרס ביהודה מסוף תקופת הברזל עד התקופה הפרסית ומקומה של המאה הר לפנה"ס כחוליה המקשרת ביניהן המטרה בסעיף זה היא להראות את המשכיות המאפיינים של מכלולי כלי החרס ביהודה , מתקופת הברזל עד התקופה הפרסית , ולהבליט את מקומה של המאה הו' לפנה"ס כחוליה המקשרת בין שני פרקי הזמן האלה . הרעיון המרכזי הוא שבין שני המכלולים המקומיים המוכרים היטב — זה של שלהי תקופת הברזל וזה של התקופה הפרסית — ניכרים קווי המשכיות ברורים , אשר מעידים על מסורת תרבותית רציפה ביהודה , למן שלהי המאה הד ועד המאות הה' והד' לפנה"ס . האוכלוסייה שישבה בחבל בנימין ובצפון הר יהודה בשלהי תקופת הברזל , הוסיפה לשבת באזורים אלה לאחר חורבן ירושלים , ובתוך כך שימרה את תרבותה והמשיכה לייצר אותם כלי החרס . המסורת הקדמית המקומית הוסיפה להישמר לאורך המאה הו' וראשית המאה הה' לפנה"ס ואגב כך התרחשו בה שינויים אטיים והדרגתיים , שהיו תוצאה של תהליך התפתחות פנימי ושל מגע מתמיד עם אזורים אחרים בארץ ישראל , עם תרבויות שכנות ועם התרבות הדומיננטית של האימפריה הפרסית . רק באמצע המאה הה' לפנה"ס עוצבו וגובשו מכלו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי