214 שרה לוי-תנאי : חיים של יצירה הפגישה הראשונה עם שרה לוי-תנאי גרטרוד קבעה לי פגישת היכרות עם שרה . ב- 31 באוקטובר 1972 באתי לאולפן של גרטרוד, שבעבר היה גם אולם החזרות של להקתה . בדרכנו אל הסטודיו של להקת ענבל ברחוב אלכסנדר ינאי, שוחחנו על הופעת המחול האחרונה שגרטרוד צפתה בה . השיחה עמה הייתה תמיד שילוב תמוה של אנגלית, גרמנית ועברית . הסטודיו של ענבל היה שונה בתכלית מכל ציפיותיי . לא הייתה בו רצפת עץ כמו באולמות בת שבע ובת דור . המקום לא היה מוסק, וכמה מהגברים לבשו מעילי צבא להגנה מפני הקור ששרר שם, בעודם יושבים על כיסאות שהיו פזורים על רחבת רצפת האריחים הקשה . לאורך הקירות לא היה כל ראי או מוט אימונים ( בר ) כמקובל באולפני מחול . נגן ישב בצד החדר וכיוון כלי נגינה גדול שכמותו לא ראיתי מעודי - היו בו מיתרים רבים והוא נשען על שלוש רגליים . רק אחר כך למדתי שזה קנוּן . רקדנית נכנסה מחדר אחר ובידיה שני דליי מים, שרירי זרועותיה קפוצים מן המאמץ . היא הניחה את הדליים, אחזה במגב ושטפה את הרצפה ביסודיות . צלילי כלי הפריטה נמזגו בהדי צחוק ובקולות שיחה . מישהו העביר לחם שנראה כעוגה, אחרים חלקו בי...
אל הספר