המיזם פוּתח, גובש והבשיל . קראנו לו "שגרירי אל על" . ה"שגרירים" המיועדים היו אנשי צוות האוויר של אל על - טייסות וטייסים, דיילות ודיילים . הרעיון היה שעם הגיעם ליעדי החברה ברחבי העולם במסגרת תפקידם הם יֵצאו לפגישות הסברה עם קהלים שונים, בעיקר בקרב הקהילות היהודיות, לבושים במדי אל על, וידברו איתם על העם שלנו, על המדינה שלנו, על המשפחה שלהם ועל חייהם בישראל . שיספרו על הדברים היפים והמדהימים שיש כאן, ושנדחקים קצת לפינה בגלל העיסוק האינטנסיבי שלנו בביטחון ובפוליטיקה . הם לא היו אמורים לדבר על חברת אל על, אלא אם ישאלו אותם . הם נקראים אמנם "שגרירי אל על" - אבל הם שגרירים של כולנו . את הפגישות, על כל האופרציה והלוגיסטיקה הכרוכות בהן, תארגן החברה . כשהתנענו את הפרויקט, היתה לגביו סקפטיות רבה : אל על היא חברה מסחרית ואנשיה אינם מחויבים לעסוק בפעילות כזו . בראייתי, משימה מסוג זה יכולה להיעשות אך ורק על ידי מתנדבות ומתנדבים שרוצים בכך ומחויבים מאוד לרעיון . אך האם הם בכלל ירצו להשתתף בפרויקט הזה, ועוד בהתנדבות, בזמן הפנוי שיש להם בחו"ל אחרי טיסה, במקום לטייל, לנוח ולעשות שופינג ? אני האמנתי שכן ...
אל הספר