במכה אחת : גם בלי כדורגל כל היום, וגם לימודים רציניים . . . יתרון אחד בכל זאת היה לבית הספר למחוננים, והוא לא היה קשור ללימודים שממש לא עניינו אותי : בית הספר פעל ב"מוזיאון הארץ" ברמת אביב, ובדרך חזרה הביתה היינו עוברים בתחנה המרכזית בתל אביב . כדי לפתות אותי לנסוע ללימודים היו נותנים לי, וכך גם לשני חברי, כסף כדי לקנות שם תירס ופלאפל . זה בהחלט היה פיתוי גדול באותם ימים . סיימתי את בית הספר התיכון והגעתי לקורס טיס . בשלב הראשון בקורס, בטיסות המיון בפייפרים, לא בדיוק הוכחתי את עצמי כטייס מצטיין . אחרי חמש טיסות מיון לא מוצלחות במיוחד, שאותן עברתי בקושי, התחלף מדריך הטיסה שלי . המדריך החדש, מילואימניק אבהי שהיה רחוק מאוד מדמות המדריך הנוקשה, התעמק בתיק האישי שלי וקרא שלמדתי בבית הספר למחוננים של אריקה לנדאו . הוא התעניין ושאל אותי על זה . אני לא יודע אם זה נכון, אבל הרגשתי שזה דיבר אליו והרשים אותו באופן כלשהו - הרבה יותר מכדורגל . אולי אפילו הרשים אותו מספיק כדי שאצליח לעבור בהדרכתו את טיסות המיון בפייפרים . בהמשך קורס טיס כבר הסתדרתי . • • • אתה אף פעם לא יודע היכן דבר מסוים שעשית או ...
אל הספר