] 41 ] י . סגנונו של הושע "לא יֵשבו בארץ ה' / ושב אפרים מצרים" ( ט, ג א ) – משחק צלילים של שורשי יש"ב ושו"ב . "אם גלעד אָוֶן / אך שָׁוְא היו / בגלגל שורים יזבֵּחו / גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי" ( יב, יב ) – משחק צלילים של 'גל' וזב"ח, והנרדפים "אָוֶן . . . שָׁוְא" . "הֻכָּה אפרים / שרשם יבש / פרי בל יעשון" ( ט, טז א ) – משחק בשם אפרים בצליל ובדימוי . "לכן יהיו כענן בֹּקר / כטל מַשכִּים הֹלך / כמֹץ יסֹעֵר מגֹּרן / וכעשן מארֻבה" ( יג, ג ) – יצירת אפקט של היעלמות מהירה על ידי דימויים שונים . אבל לעתים הדימויים אינם מפותחים ומצטמצמים למלה או שתיים, או לצרור של דימויים קצרים, כגון : "כפרה סֹרֵרה . . . ככבש במרחב" ( ד, טז ) . "כשחל . . . וככפיר" ( ה, יד ) . "כענן בקר וכטל מַשכִּים הֹלך" ( ו, ד ) . "כיונה פותה" ( ז, יא ) . "כקשת רְמיה" ( ז, טז ) . "כענבים במדבר כבִכּורה בִתאנה ברֵאשתיה" ( ט, י ) . "כטל מַשכִּים הֹלך כמֹץ יסֹעֵר מגֹּרן וכעשן מארֻבה" ( יג, ג ) . הסגנון המקוטע של הושע מעיד על סערת נפשו . הפתוס ניכר בריתמוס של חוסר אונים : "מה אעשה לך אפרים" ( ו, ד ) , של אנחות "אוי להם" ( ז, יג ...
אל הספר