חוזה שנכתב בשפת הסמיילי

116 | עו"ד יוסף ויצמן העיקר הכוונה בסיפור שלפנינו מדובר, לכאורה, על עוד סכסוך שגרתי בנוגע לחוזים ומו"מ, סכסוך שבו בית המשפט התבקש לקבוע אם הצדדים הגיעו לכדי גמירת דעת * והביעו רצון לחתום על החוזה, ואם כל מה שנותר היה חתימה פורמלית . המעניין במקרה שלנו הוא שכאשר בית המשפט יצא למשימתו הוא עשה זאת בין השאר באמצעות ניתוח מסרונים שמשולבים בהם סמלי אמוג'י . בעת שבית המשפט בוחן גמירת דעת והסכמת הצדדים בניהול מו"מ הוא מבסס את עמדתו על אמות מידה אוביקטיביות ובהתאם לביטויים חיצוניים, ולאו דווקא על פי כוונה פנימית אישית . כבר נקבע בפסיקה קודמת שאם הביטויים החיצונים מעידים על קיומה של גמירת דעת, הם יכולים לגבור על הביטויים הפנימיים שבליבו של הצד המתנגד . כך היה, למשל, בפסק דין מפורסם שנתן בית המשפט העליון לפני כמעט 40 שנה, ובו נקבע שלחיצת יד והשקת כוסות "לחיים" היו ככריתת חוזה למרות היעדר חתימה בכתב . ולימינו אנו, בית המשפט בהרצלייה קבע בפסק הדין, ש"השנה שבה עסקינן היא שנת 2016 , ואת השקת הכוסיות 'לחיים' החליף מסרון שאליו מלווים הסמלים הידועים כאימוג'י . " במקרה זה הנתבעים, זוג נשוי, הגיע לראות די...  אל הספר