אחרית דבר

106 | תהליך אנאפוליס 2007 – 2008 : החמצת הזדמנות להסדר שתי מדינות ? את אולמרט ההכרה בצורך הדחוף בהיפרדות של ישראל מהפלסטינים מבחינה מדינית, גיאוגרפית ודמוגרפית, בעדיפות בהסכם, ואם לא בהסכם, אזי באמצעות מהלכים עצמאיים בליווי הכרה בינלאומית נרחבת . ראש הממשלה אולמרט האמין ביכולתו לגייס את תמיכת הציבור בישראל במתווה ההסכם . בתדריך שנתן ב"מכון ירושלים למחקרי מדיניות" ביולי 2012 הוא אמר : "לגבי דעת הקהל, בסוף זאת שאלה של מנהיגות . מנהיגים יכולים לשנות דעת קהל . מנהיג ישכנע, אם יוכיח שהוא פועל למען משהו שהוא הרבה יותר גדול ממנו ומגורלו . אני חושב שרוב הציבור מסכים לוויתורים שהצעתי . צריך רק לעשות וללכת בכל העוצמה והנכונות, והייתה לי תוכנית מלאה ומקיפה" . אלא שמאז תהליך אנאפוליס המשיכה והתבססה בזירת הסכסוך מציאות של שילוביות וערבוב בין ישראל לרשות הפלסטינית ובין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הפלסטינית . מציאות זו מקשה כבר כיום, והיא תמשיך להקשות על מימוש של היפרדות, אם יובן באחד הימים שזוהי החלופה העדיפה לשמירת צביונה של מדינת ישראל, לביטחונה הלאומי ולביצורה הכלכלי, החברתי והמדיני . לפי שעה, ...  אל הספר
המכון למחקרי בטחון לאומי