|
|
עמוד:5
מול התרבות הגבוהה הרוסית בת אותו הזמן , ומסיקה שצייטלין היה אידאליסט מעל לכול . הוא קיווה שהציונות תביא לעם היהודי גאולה רוחנית , סמי מיסטית , בהלוך הרוח של הנאו אידאליסטים הרוסים אשר התנגדו למרקסיזם . אך צייטלין גם מתח ביקורת על הציונות הרוחנית ברוח אחד העם וברדיצ'בסקי , אשר הזניחו את הסבל הממשי של היהודי הפרטי . את השפעת האידאליזם של צייטלין : כאבו את הסבל הפרטי , אמונתו באמתות הפסימיזם ומשיכתו למיסטיציזם , בר יוסף מוצאת בכתבי ברנר . בעז ערפלי בחר לדון ולהשוות בין מיכה יוסף ברדיצ'בסקי לשאול טשרניחובסקי , שניהם בין מחוללי המהפכה היהודית לאומית שלאחר ההשכלה , ואף מן הקיצוניים ביותר במאבקם נגד היהדות המסורתית . זה כמאה שנה נידונים ברדיצ'בסקי וטשרניחובסקי בביקורת העברית בנושא זה כאילו אחד הם , תוך התעלמות גמורה כמעט מן ההבדלים ביניהם . ערפלי מחלץ את שני היוצרים מן ההפשטה המעמעמת את ייחודם באמצעות זימונם של שני יוצרים אלה לדיון במעמדו של המקרא במהפכה היהודית במעבר המאות . הדיון במקרא ביחס ליוצרים שדן בהם ערפלי אינו מקרי . את החומרים שמהם ביקשו לבנות את העתיד הם מצאו בתרבות המערב , אבל את דמותו של אותו עתיד הם ( ורבים אחרים ) ביקשו לעצב על פי דגם קרוב – חיי ישראל בעבר הרחוק , בתקופת המקרא . מהעיסוק בתרבות החילונית היהודית , מוליך מאמרו של שלום רצבי את הקורא לעיסוק בלאומיות ובזיקה לארץ ישראל . רצבי מייחד את המאמר לשחזור מחשבתו הלאומית של א"ד גורדון , והשוואתה לזו של מרטין בובר . בובר העריך את כתבי גורדון כאחד משני הספרים העבריים החשובים ביותר , במסגרת משאל שנערך ב 1928 ( הספר השני היה , לפי טעמו , ספרו של אחד העם . ( לפי בובר , מסלול ההגשמה הציונית בכתביו של גורדון הוא : ארץ-עם-רוח ( שלא כמו אחד העם . ( על פי הגישה של בובר ושל גורדון , מטרת הציונות היא שיקום הזיקה של היחיד אל האומה ובאמצעותה אל הארץ . עם זאת , מאמרו של רצבי מלמד שבעוד בובר תפס את הלאומיות היהודית ואת הציונות במושגים תאופוליטיים דתיים , הרי גורדון זיהה זאת כזיקה טבעית שבין עם לארצו . ועוד בנוגע לשאלות לאומיות , גדעון כ"ץ מברר כיצד רעיונות והלכי רוח אי רציונליסטיים כפי שהם מוצגים בכתביו של א"ד גורדון ( הגם שאינם מקוריים , ( משפיעים על ניתוחו והגותו בשאלות לאומיות ותרבותיות יהודיות . מגמות אי רציונליסטיות היו זרמים בולטים בתרבות האירופית ונקלטו אצל הוגים ציונים . הגות זו קלטה לתוכה בעניין מיוחד דגמים שונים של ה'חיים' כפי שתיארו אותם אנשי מחשבה אירופים , מפני שבעזרתם גיבשה את תקוותיה לתחייה לאומית ולעיצובו של יהודי חדש . בירור היחס הפנימי במסכת המחשבה , ההבנה כיצד השקפות על החיים משמשות בסיס לגישות לתחייה הלאומית בהגותו של גורדון – הם מטרתו של מאמר זה . פן נוסף , שלא נדון רבות עד כה , הוא נוכחותם של י"ח ברנר ושל א"ד גורדון כמתרגמים . שני מאמרים דנים בברנר המתרגם : רינה לפידוס על תרגומו את ' בעל הבית והפועל' מאת
|
|