|
|
עמוד:10
דיונים מקיפים הנוגעים לפרק אחר במקרא או אף למקרא כולו . ההתפרסות הזאת מעבר לגבולות הפרקים משתקפת יפה גם במפתחות שהתקנתי בסוף הספר , ובהם מצוינים פסוקי המקרא שנדונו בו ( מחוץ לששת הפרקים . ( הערות שוליים , או קטעים מהן , שהוקפו בסוגריים מרובעים - הן תוספות העורך . אחד החידושים המפתיעים בספר הזה הוא ריבויים היחסי של 'תיקוני הטקסט' שמציע הרב ברויאר בפירושו . כך למשל הוא אומר בפירושו לפרק ה' פס' יז ( הערה : ( 35 "כך היה ראוי לו לומר : ורעו כב ^ ים כדברם / וחרבות מחים גד » ם יאכלו" ( במקום "וחרבות מחים גרים יאכלו . ( " בפירושו לפס' יח באותו הפרק ( הבא בנספחות , בעמ' ( 219 הוא מציע : "כך היה ראוי לו לומר : הוי משכי העון כחבל השוד / וכעגות העגל החטאה " ( במקום : "הוי משכי הץון בחבלי השוא / וכעבות ה > גגלה חטאה . ( " בפירושו לפס' כו באותו הפרק הוא אומר ( בהערה : ( 80 "נראה אפוא , שהפסוק כולו נאמר מעיקרו בלשון יחיד ;[ ... ] כביכול , אל תקרי 'לגוים מרחק ' , אלא 'לגוי מכןלחק . "' עיון במהדורת התנ"ך Biblia Hebraica מגלה כי שלושת תיקוני הנוסח האלה מוצעים שם לקורא . אולם הרב ברויאר אינו רואה פה תיקון של נוסח שגוי . לעולם הוא רואה פה נוסח שהתכוון לו הכתוב , והיה ראוי שייאמר , אולם בסופו של דבר לא נאמר אלא נוסח בצורה אחרת , כנוסח המסורה . ומעתה שומה על הפרשן להסביר גם את כוונתו של הניסוח שהיה ראוי להיאמר תחילה , גם את הניסוח שלפנינו , וגם את סיבת השינוי הזה ומשמעותו . את המהלך הפרשני הזה הציע הרב ברויאר במאמרו העקרוני 'אמונה ומדע בנוסח המקרא' שהתפרסם בשנת תשל'ח ( דעות מז , תשל '' ח , עמ' ; 114-102 נדפס שנית בתוך : י ' עופר [ עורך , [ 'שיטת הבחינות ' של הרב מרדכי ברויאר : קובץ מאמרים ותגובות , אלון שבות תשס '' ה , עמ' . ( 91-71 אולם כבר בספר שלפנינו אפשר למצוא יישום נאה לדרך הזאת . יתר על כן : בכמה וכמה מקרים מצביע הרב ברויאר על יחידות טקסט גדולות שנשתנו מכפי שהיו ראויות להיות . נצביע פה על שלושה מקרים כאלה : א . בנבואת 'יום ה" בפרק ב' מוצעות שתי קריאות . לפי הקריאה הראשונה , הנבואה כוללת את פס' י-יח , בהשמטת פס' יא ובהשמטת המילים "ביום ההוא" מפס ' יז ; ואילו לפי הקריאה השנייה , הנבואה פותחת בפס ' יא ונמשכת עד פס' כא .
|
|