|
|
עמוד:3
דה–שליט , אריה דבורצקי וישראל דוסטרובסקי , ואתם מלומדים כמו נתן רוטנשטרייך , בן ציון דינור , רוברטו בקי , אליעזר וולקני , חיים שיבא , שמואל נח אייזנשטדט . אחת מצורות התארגנותם המוסדית של האסטרטגים המדעיים באה לידי ביטוי ביוזמתו של אהרון קציר לחקיקה בכנסת להקמת האקדמיה הישראלית למדעים ( היא הוקמה בשנת . ( 1961 האסטרטגים המדעיים נמצאו בקשר הדוק עם אישים פוליטיים בעלי סמכויות ואחריות נרחבות ועם פקידים בכירים בשירות הציבורי ובהם אישים כמו שמעון פרס , מנכ"ל משרד הביטחון וסגן שר הביטחון ; אבא אבן , מנהל מכון ויצמן ושר החינוך ; יגאל אלון , שר החינוך וסגן ראש הממשלה ; פנחס ספיר , שר האוצר שפיקח מקרוב על צמיחת מוסדות המחקר בשנות השישים ; יעקב דורי , הרמטכ"ל הראשון ומנהל הטכניון בחיפה ; וחיים כהן , היועץ המשפטי לממשלה וחבר בוועד הפועל של האוניברסיטה העברית . הדמות הדומיננטית בביסוס מעמד האסטרטגים המדעיים היתה זו של ראש הממשלה הראשון , דוד בן–גוריון . חשיבותו של בן–גוריון בכך שאת התמיכה האינסטרומנטלית הרחבה שסיפק לאסטרטגים המדעיים הוא ביסס על מערך רעיוני מקיף , שקשר את המדען היהודי למדען החדש שנוצר במדינת ישראל וליתרונות המגולמים בשיתוף–פעולה בין המדען והמלומד לאופני המיסוד של הריבונות . הפעילות המשולבת של שתי קבוצות אלו אפשרה את גיבוש דפוסי המבנה הממלכתי של מערכת המדע הלאומי במדינת ישראל , את תכניה ואת כיווני התפתחותה עד ימינו אלה . . 7 רות בונדי , שיבא : רופא לכל אדם , תל–אביב . 1981 . 8 על המחקר שהוביל אייזנשטדט בשנות החמישים ראו : גד יאיר ונעה אפלויג , ' הסוציולוגיה בירושלים – צלה של הרוח ההיסטורית , ' סוציולוגיה ישראלית , ז , , ( 2005 ) 1 עמ' . 122-95 לענייננו מן הראוי לציין שאייזנשטדט היה קשור למחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית ויעץ לה בנוגע לקליטת עולים במגזר החקלאי . . 9 תיאור הקמת האקדמיה ומעורבותו של המדען אהרון קציר ( קצ'לסקי ) ראו : יואב גלבר , ' בן–גוריון והקמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה ללשון עברית , ' בתוך : דוד בן–גוריון והתפתחות המדע בישראל : יום עיון במלאת מאה שנה להולדת דוד בן–גוריון , ירושלים תשמ"ט , עמ' . 83-66 . 10 על מעורבות פנחס ספיר בכינונה של אוניברסיטת תל–אביב אפשר ללמוד מיהושע יורטר , המציין כך : ' זכורה לי ישיבה אצל פנחס ספיר , בשנת , 1966 שבה צעק עלינו שאנחנו לא יוצרים מספיק גירעונות , שאנחנו לא בונים מספיק מהר את האוניברסיטה [ תל–אביב . ' [ יהושע יורטנר , ' אוניברסיטאות המחקר במדינת ישראל , ' בתוך : אליה ליבוביץ ונילי כהן , האוניברסיטה בשנת : 2010 כנס בחסות רקטור אוניברסיטת בר–אילן , כפר בלום , 14-11 באוקטובר , 1999 תל–אביב , 1999 עמ' . 53-52 . 11 מבחינת ההשתייכות המוסדית של האסטרטגים המדעיים אפשר לחלקם לשתי קבוצות : האחת , שבה אנו מתמקדים , היא קבוצה מצומצמת של מדענים ומלומדים ממוסדות המחקר , המצויה בקשרי עבודה ענפים עם מנגנוני שלטון עד כדי יכולת הכרעה או השפעה של ממש על פעילותם ; הקבוצה השנייה היא של מדענים ומלומדים החברים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ; לקבוצה זו שייכים לא מעט חוקרים הזוכים ליוקרה מדעית רבה בתחומי התמחותם , אולם אין בכך לסווגם כאסטרטגים מדעיים . אפשר לראות באקדמיה הלאומית קבוצה שמבחינת הרכבה המוסדי
|
|