|
|
עמוד:10
ביחסי הכוחות הכלכליים כבסיס לניתוח ; הגישה הפמיניסטית ; והגישה הרדיקלית ביותר - הקולוניזטורית , שקימרלינג ושפיר הם מייצגיה הבולטים ( רם , . < 1993 הגישה המערכתית מתארת את תהליך בינוי האומה ואת החברה הישראלית מנקודת מבטו של הממסד . בניתוח מסוג זה תהליך בינוי האומה נשקף מבעד לעיניו של המרכז הפוליטי הדומיננטי . הפרדיגמה התאורטית העומדת במוקד הניתוח הסוציולוגי היא הפרדיגמה המערכתית . גישה זו רואה את החברה כמערכת שמוסדותיה מקיימים יחסי גומלין עם הסביבה החיצונית , ומטרתה היא לשמור על המרכז הקיים ולהפגין כושר היגוי לנוכח ההשפעות החיצוניות ( גל נור , . ( 1985 גישה זו תאמה את האוריינטציה הממלכתית שהייתה שלטת בראשית שנות המדינה . הגישות הביקורתיות , אשר צמחו במקביל להתפוררות ההגמוניה של מפלגת העבודה בחברה הישראלית ובעקבות התערערות הפוליטיקה הממלכתית , העמידו במוקד הדיון את הקונפליקטים והמתחים אשר חתרו תחת המרכז ההגמוני . העמדה הביקורתית מעמידה בסימן שאלה תפיסות ערכיות ומציאות חברתית שהגישה המערכתית ראתה אותן כעובדה קיימת . לדוגמה , הגישה המערכתית נטתה לתחום את גבולותיה של החברה הישראלית במסגרת הציבור היהודי בארץ , אך הגישה הביקורתית מלינה על כך שהערבים אזרחי מדינת ישראל הוצאו אל מחוץ לגבולות השיח הסוציולוגי ומחוץ לתהליך בינוי האומה rrayn . ( Shafir & Peled , 2002 , pp . 110-136 ) הביקורתית אינה משקיפה על החברה מנקודת המבט של המרכז הפוליטי , אלא מנקודת המבט של החברה עצמה , על סתירותיה המתםכלות . מאמר זה אינו מתיימר להכריע בין העמדות , אלא להוסיף נקודת מבט מחקרית , על מנת להעשיר את השיח . סקרי דעת הקהל המוקדמים שנערכו על ידי הממח"ש ( שנקרא בתחילה המכון לחקר דעת הקהל ) הם נדבך אמפירי נוסף בחקר הסוציוגרפיה הישראלית . המאמר מבקש לתעד ולשמר פן אמפירי זה של חקר החברה הישראלית , שנותר עד כה בצל , ולתרום בכך הן לחקר התהוותה של החברה הישראלית והן לתיעוד התפתחותו של חקר דעת הקהל בישראל . הפן הגלוי והפן הסמוי של דעת הקהל חקר דעת הקהל משמש כר פורה לבחינת ההיסטוריה החברתית , משום שדעת הקהל היא תופעה רב ממדית ודינמית . דעת הקהל כ תס ^ קס ^ climate משקפת את מערכת הערכים של הציבור בתקופה ההיסטורית שבה נערכו הסקרים . < Shamir & Shamir , 2000 ) לפיכך , חקר דעת הקהל , כמקור בעל ערך היסטורי , מרחיב את יריעת העובדות ומצלם תקופה היסטורית , על הערכים , האמונות והלכי הרוח ששלטו בה . < Lazarsfeld , 1950 ) אך חקר דעת הקהל אינו רק תיעוד סטטי של הלך הרוחות . פניה המרובים של דעת הקהל מעורר יחס דו ערכי כלפיה . דעת הקהל , בדומה לאמצעי התקשורת , נתפסת מן הצד האחד כסוכן ליצירת קונסנזוס ולעיצוב דמותו של הציבור , ומן הצד האחר - ככלי להשתתפות דמוקרטית . מן הצד האחד היא עריץ פוטנציאלי , כפי שראה אותה טוקוויל , ומן הצד האחר היא גורם משחרר , פלורליסטי ורב עוצמה . ( Peters , 1995 ) התפקיד הכפול המיוחס לדעת הקהל ולאמצעי התקשורת בחברה הדמוקרטית משקף את דיוקנו המשתנה של "הקהל"
|
|