|
|
עמוד:269
הוסיפה : "לפעמים אני סבורה שאנחנו צריכות להיות מזוכיסטיות אם אנחנו עוסקות בסוג זה של חומרים , האינך מסכימה עימי " ? איני מסכימה עימה בדיוק מהסיבה שהתעלמות המחקר הפמיניסטי מתיאוריה נחשבת ומשפיעה כל כך כמו זו של הגל הינה בבחינת תיקופה מחדש . כאשר הוגים נחשבים , כהגל ומיל , מדברים על זכויות שיש להעניקן באופן אוניוורסלי לכל בני האדם , ועל ערכים התקפים לכל , נשים מבחינתם הינן קטגוריה חברתית שקופה או קטגוריה חברתית מובחנת לצורך תיאורן באופן מכשירני כוולדניות וכציר המשפחה , אך בכל מקרה , במכוון או באקראי , הן בלתי ראויות לשמש בשלטון . הגנה תקיפה כמו זו של הגל על הספרה הפוליטית אינה מקרית , שכן השלטון הינו הזירה המובהקת ביותר של הספרה הציבורית , מלבד הצבא , ובספרה זו מרוכזים עוצמה , סמכות ומשאבים אדירים . חרדתו של הגל כי נשים יחדרו לתחום זה והצורך שלו להבטיח את הדרתן ממנו באופן מוצהר ראויים לעיון שירד לשורשיהם של הסדר הפטריארכלי ושל להיטותו של הגל לשמר את השליטה בו . דיון כזה חורג מגבולותיו של המאמר . מכל מקום , ג'נדריפיקציה של הגל וניתוח מעמדן של הנשים בהגותו ניתן למצוא בספרות ענפה שנכתבה על הנושא ( למשל : . ( Mills , 1996 ; Lloyd , 1986 דחיקתן של נשים מן הספרה הציבורית מושפעת לא רק מן הגורם המגדרי , אלא גם מן הגורם המעמדי . כתוצאה מכך , נשים ממעמדות נמוכים מוצאות את עצמן ממוצבות בתחתית הסולם לא רק לרגלי הגברים , אלא גם לרגלי הנשים בנות המעמדות הגבוהים . כתיבתו של םבירסקי , 1981 ) אך לא רק בספר זה , ( ופועלו הציבורי כמקימן של עמותות לחינוך ולמאבק ציבורי של קבוצות מדוכאות ולמענן , מוקדשים לנושא דחיקתן המעמדית של קבוצות חברתיות לשוליים . בספר על המנוחשלים הוא התמקד בגורמים המעמדיים כמקור הדחיקה . יתרה מזו , הוא ייחד מקום לדחיקתן של נשים כפועל יוצא מחלוקת העבודה לפי מגדר . בראיונות בחלק ב של הספר , בפרקים העוסקים בעוזרת הבית ( שם , ע' ( 243-230 ובגננת ( שם , ע' , ( 280-275 הוא עומד על ההיבטים המעמדיים שלהן כממצבים אותן בשוליים עקב כך שהן עוסקות במלאכות כפיים עתירות עבודה ומעוטות הכנסה . מכך ניתן להסיק שאם "מזרחים" מועסקים במלאכות שהכנסתן מועטה ועבודת הכפיים בהן רבה , אזי "נשים מזרחיות" ממוצבות הכי נמוך בסולמות התעסוקה וההכנסה ביחס לכלל האוכלוסייה היהודית . מסקנה זו מקבלת משנה תוקף במחקריה של דבי ברנשטיין , ( Bernstein , 1991 , 186-192 ) שותפתו של סבירסקי להוצאת הסדרה מחברות לביקורת , בהוצאת אוניברסיטת חיפה , בשנות השבעים . בניתוחו זה של סבירסקי מובלעת אומנם העובדה ש"נשים מזרחיות" הינן קטגוריה נבדלת לא רק מ"גברים , "מזרחיים אלא גם מ"נשים אשכנזיות" ( נשים שמוצאן מארצות המערב , ( כפי שארהיב בהמשך , אך המרכיב המגדרי של מיצובן - היותן "נשים , "מזרחיות ולא רק "מזרחיות" - נעדר מהניתוח שלו . זהו ביטוי בולט לאותה תופעה שעליה הצבעתי לעיל של שקיפות הנשים בתיאוריה הסוציולוגית , גם מרקם , ההוגה שעליו השעין סבירסקי את ניתוחו , אינו יוצא טוב מן הפרספקטיבה של השקיפות המגדרית , ומשנתו מותירה בערפל את הסיכוי לשחרור הנשים . המהפכה , כך מובטח במשנתו , משחררת את כל הפרולטריון מכבליו , ובכלל זה את הנשים הפרולטריות . אך מרקס נעצר בפתח הבית ואינו נכנס למטבח , לחדר הילדים או לחדר המיטות . אין הוא עוסק בחלוקת העבודה בתוך הבית ובספרה הפרטית , לא לפני המהפכה ולא אחריה . הוא
|
|