|
|
עמוד:8
ישראל או בתולדות הסיפרות העברית , וכי המאפיין אותה הייתה בעיקר 1 החילוניות . היסטוריונים מודרניים המשיכו בקו זה . מחקריי בסיפרות ההשכלה גופה הובילו אותי באפיקים שונים - שהוכתבו על ידי סיפרות זו עצמה . סיפרות ההשכלה בראשיתה , על היקפה במיכלול הז'אנרים הסיפרותיים והמסאיים השונים - בסיפרות יפה , במאמרים ובסיפרי עיון , פילוסופיה , לשון , ומיקרא - הייתה סיפרות עברית-יהודית שטיפלה בנושאי ההשכלה מבחינה דתית , תוך אימוץ קריטריונים אסתיטיים ותרבותיים ששאבה ממקורות הנאורות האירופית . כאלה היו דרישות התיקונים בחינוך הדתי והקלה מעול המינהגים והאיסורים , בין השאר , שנשמעו בין המשכילים . היה זה מהפך שיזמו המשכילים העבריים - מהפך תרבותי , ששאף לסינתיזה בין השכלה ויהדות במאבק ליצירת 'יהדות , 'ההשכלה וביקורת המימסד הרבני , כפי שנראה בפרקי הספר . סופרי ההשכלה העברית לא ראו סתירה בין השכלה ויהדות , בין נאורות ' נאורה' לבין 'יהדות ההשכלה' - יהדות פתוחה וסובלנית - בתפיסתם של המשכילים . היו אומנם תופעות של חילוניות : אי קיום המיצוות של בודדים , יציאה ממיסגרת הקהילה , התנהגות שדמתה לזו הנהוגה בקהל הלא-יהודי . אך אלו היו תופעות בודדות . הקול הדומיננטי , המשכילי , היה קול שנאחז בנושאי הדת . לא זו בלבד אלא שגם ההתנגדות למינהגי הדת ודרישות התיקונים - נשאו אופי דתי . ושעל כן היה צורך לבחון את המגמות הדתיות בסביבה התרבותית והרוחנית הכללית שבה צמחה ההשכלה . צורך זה הביא אותי לבדוק את תופעת הדאיזם בנאורות האירופית , נושא שהתחלתי לעסוק בו בראשית פעילותי המחקרית , ושהניב פירות בסיפרי האנגלי The Age ofHaskalah אשר נדפס בשנת , 1979 ובו פרק מקיף על הדאיזם והשפעתו על ההשכלה העברית . פרקי הספר הראשונים בחלק "הנאורות האירופית : דת הנאורות" עוסקים בהגות הדאיזם שבאה לידי ביטוי בשלושת מרכזיה הראשיים , באנגליה , בצרפת ובגרמניה מסוף המאה הי"ז ועד אמצע המאה הי"ח , והשפעתה על ההשכלה העברית . 1 לדוגמה , יוסף קלוזנר , היסטוריה של ה 0 פר 7 ת העברית החדשה , א' ( ירושלים , תש"ן , ( עמ' . 9 ברוך קורצווייל , ספרותנו החדשה - המשך או מהפכה ? ( ירושלים ותל-אביב , תש"ך , ( עמ' : 16 "חילוניות זו , בה מחויבים אנו לראות את סימנה המובהק ביותר של ספרותנו החדשה , היא משהו . "מהפכני
|
|