|
|
עמוד:8
בעבודותיו אלה יצא אוואנס פריצ'ארד כנגד כמה הנחות יסוד שהתוו את התפתחותה של האנתרופולוגיה החברתית באירופה — ובעיקר באנגליה ובצרפת של זמנו — גם ההנחות של האסכולות האבולוציוניסטיות הקלסיות וגם אלה של שתי הדמויות המרכזיות באנתרופולוגיה באנגליה של שנות השלושים והארבעים : מורו ב' מאלינובסקי , וקודמו בקתדרה באוקספורד , א " ר רדקליף בראון * . את דרכו של אוואנס פריצ'ארד התוותה שאלת טיבה של המחשבה האנושית , ובייחוד טיבה של המחשבה ה'פרימיטיבית , ' והשפעתה , ובייחוד השפעת הצד הדתי שבה , על בינוי החיים החברתיים . הדעת נותנת שהתעניינותו הגדולה בענייני דת קשורה במעבר שלו מן הרקע המתודיסטי שבו נולד וגדל אל הכנסייה הקתולית ובהתלבטויות האישיות המתמידות שהיו כרוכות בכך . בבואו לטפל בשאלה זו התמודד אוואנס פריצ'ארד עם כמה מסורות מרכזיות באנתרופולוגיה של זמנו — המסורת האבולוציוניסטית , שניסתה לאפיין את המחשבה הפרימיטיבית כמחשבה פךה לוגית , ומצאה את ביטויה המלא ביותר בעבודותיו של לוי בריהל , ( L . Levy-Bruhl ) אף כי את מקורותיה כבר אפשר למצוא אצל קודמיו הן באנגליה והן בצרפת , והמסורת הסוציולוגיסטית שאוואנס פריצ'ארד ייחס אותה בעיקר לדירקהיים ולרדקליף בראון . לפי פרשנות פשטנית ניסתה אסכולה זו להסביר את הדת ואת דפוסי המחשבה האנושית מתוך הפונקציות שהם ממלאים בגיבוש החברה . אוואנס פריצ'ארד יצא כנגד הגישה הזאת וגם כנגד גישתו של מורו מאלינובסקי , שהדגיש את הפונקציות הפרגמטיות של צורות המחשבה השונות . המשותף לכל הגישות האלה הוא שימת הדגש בהבדל האיכותי על הרקע הכללי של התפתחויות אלה באנתרופולוגיה בתקופתו של אוואנס פריצ'ארד עיין במאמרי 'אנתרופולוגיה חברתית , ' עיון , א , ( 1949 ) עמי 306-286 ( מובא כאן באחרית הדבר . (
|
|