|
|
עמוד:13
אחד מחמש מאות בשלל ( לא , כח . ( משה המנהיג . אפשר היה לצפות שהמסורות על מייסד האומה ישבצו אגדה במציאות כדי להציג את דמותו באור חיובי יותר ; ולא היא : תיאור דמותו של משה , ובמיוחד בספר במדבר , הוא אנושי , ללא ניסיונות ייפוי . אחת מתכונותיו היא הנטייה לספקנות , שאין המקרא מסתיר אותה ( יא , יד ; וראה גם שמות ד , י-יד . ( וישנם צללים נוספים : הוא מאבד את האיפוק העצמי ( כ , י-יא , ( נסחף לרחמים עצמיים ( יא , יא-טו , ( ומעל הכל בפנייתו אל הציבור שאותו הוא מנהיג , הוא אינו כובש את זעמו , אלא מפגין את הכפירה הקיצונית : הוא מייחס את הנס לעצמו ( כ , י * . ( תפקידו המפרך התיש אותו . אף כי חלפו שנים מאז יצאו ממצרים , הרי חותם העבדות עדיין טבוע עמוק בנפשם של בני עמו : בשעת משבר הם נכספים לשוב אל הביטחון החומרי שנטשו במצרים ( יא , ה , ( ובעת צרה הם אחוזי אימה מפני השואה העתידה לבוא עליהם , כביכול , בארץ המובטחת ( יד , ג . ( משה אינו משכיל לנהוג בהם . בקיע מתגלה במנהיגותו , ואין לבטוח בו עוד כי יביא את עמו אל הארץ * . אך כל המעידות הללו אינן מגמדות את משה ; להיפך , דווקא ספר במדבר מקנה לו שיעור קומה מוסרי ללא תקדים . מצד אחד הוא משתדל אצל ה' באופן בלתי אנוכי כאשר הנסיבות דורשות זאת ( יא , ב < יב , יג ; יד , ינ - כ ; טז , כב ; כא , ז . ( מצד שני אין הוא פוצה פה כאשר מטילים פסול בשמו הטוב . על כך מ ( ץה ניו מאד מכל מעיר העורך : "והאיש ^ האדם !^ שר על ? ני האךמה" ( יב , ג . ( משה לא נטר איבה למרים אחותו ; אדרבא , הוא התפלל לביטול העונש אשר הושת עליה ( יב , יג . ( משה דוחה את אזהרת יהושע , שאלדד ומידד מסכנים את מנהיגותו בהתנבאותם : "המקנא אתה לי ? ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם" ( יא , כט . ( המסורות של ספר במדבר מתארות איפוא את משה כמי שמסוגל להעפיל אל שיאים נישאים של רוחניות . אכן , לעיתים הוא נופל אל שפל המדרגה ; אך כעומק הנפילה כן גובה הפסגה * . שגיאותיו של משה , אף כי תוצאותיהן גורליות , הן ספורות ורגעיות . להוציא מקרים אלה , מתואר משה כמנהיג ללא דופי . הוא מארגן צבא יעיל ( פרק א , ( כובש שטחים נרחבים בעבר הירדן המזרחי ( כא , יב - כב , א ) ומנחיל תבוסה ניצחת לצבא המדןני ( פרק לא . ( על יכולתו האדמיניסטראטיבית יעידו הצלחותיו במינוי יורשים לו ולאהרן ( כ , כב-כט ; כז , יב-יג , ( ובמשא ומתן עם שבטי גד וראובן - בו הושגה התחייבותם להילחם בראש צבא ישראל במסע כיבוש הארץ תמורת ההכרה בזכותם על שטחי עבר הירדן שכבר נכבשו ( פרק לב ? . ( עד אחרית ימיו הוא ממשיך למלא את תפקיד המתווך הכפול . כך הוא פועל על פי האורים והחומים : מנהיג פסח שני בשביל הנושאים טומאה ( ט , א-יד ;( מעניש את מחלל השבת ( טו , לב-לו ;( מקנה את זכות הירושה לנשים ( כז , א-יא ; לו , א-י » . ( כיוון שחנך והכשיר את המשכן ואת כוהניו ( ויקרא ח , ( שוב אין משה פועל ככוהן ( לעומת שמות כד , ח ; וראה תהלים צט , ו . ( עם זאת מוסיף המקרא לראות בו את יוצר דפוסיו של הפולחן הישראלי : טקסי היטהרות ( ה , א-ד ; לא , יט-כ , כד ;( תקנות להבאת קורבנות ( טו , א-טז ;( התרומה לכוהנים ( טו , יז-כא ; יח , כה-לב ;( לוח מועדי השנה ( פרקים כח-כט . ( [ י '' מ ] של המשכן , ובחצרו מנורת שבעת הקנים . מעל למנורה ארון הברית על כרוביו , ומימינו מזבח קטורת . בפינה השמאלית - מקד , אהרן בפריחתו . כתמונה משמאל : אהרן מדליק את נרותיה של מנורת המשכן " ) חומש פוליני , " פוליני -כיום בשווייץ 1300 - לסה"נ . ( [ כ"נ ]
|
|