|
|
עמוד:8
לאחר ששאלת חיוניותה של התנועה הציונית חדלה להיות שנויה במחלוקת , מתבקש מבט על העבר מתוך מגמד , לחשוף את זרמי המעמקים שלו , את החוקיות המכוונת אותו . מקומה של התנועה הציונית בין שאר התנועות הלאומיות האירופיות , כחלק מן המחקר על הלאומיות המודרנית , יכול היה להיבחן לאחר שקיומה של מדינת ישראל היה לעובדה שאיננה מוטלת בספק . הדיונים ביחסי הגומלין בין הגולה לבין ארץ ישראל , והנסיונות לעצב מחדש זהות יהודית שמושתתת על הזיקה לארץ , כמו גם היריבות השותפות שבין ארץ ישראל והגולה בעניין עיצוב דמותו של היהודי מאותה פרספקטיבה בשלה ורוויית השלמה הדדית , שבאה לכלל ביטוי במחקרים רבים בכרך זה , לא יכלו להתבצע אלא לאחר ש " עידן הציונות " הגיע לפרקו . משקלם של הדיונים בתמורות התרבותיות שהביאה הציונות בכנפיה וביצירתה של ספרות עברית חילונית עלה לאחר שהם חדלו להיות מעין לוויית חן לפעילות המדינית , ונעשו לגורם מרכזי בעיצובה של החברה הישראלית . כלומר , הדיון בשאלות של זהות , תרבות , חברה ודימויים עצמיים כיום הוא פועל יוצא של העובדה , שנצחונה של הציונות ההרצליאנית הוריד מעל הפרק את העיסוק ב " שאלה היהודית . " מבחינה זו , דווקא מיעוט העיסוק בשאלות שהטרידו את הרצל הוא הראיה החותכת להצלחתו ההיסטורית . על פי הגיונם של דברים , "עידן הציונות " הסתיים עם הקמת מדינת ישראל ; אולם אם הציונות משמעותה , בין השאר , קיבוץ גלויות ישראל והקמת מדינת היהודים , אזי נושא העלייה הוא נושא מכריע בחשיבותו , לפני הקמת מדינת ישראל ואחריה . כן לא ייתכן שכרך כזה לא יגע בהשפעת השואה , שהתרחשה בטרם קום המדינה , על הזיכרון הקולקטיבי הישראלי . משום כך חרג כרך זה מן המסגרת הכרונולוגית של שנת תש " ח בנושאים שעניינם העלייה ההמונית לאחר קום המדינה , ניצולי השואה וזכרה . הנושא המדיני היחיד שהוקדשו לו שני מאמרים בכרך זה הוא הנושא שהרצל המעיט לעסוק בו : המאבק בין יהודים לערבים על זכות האדנות על הארץ . בזמנו של הרצל היה זה נושא מדיני שולי ; בזמננו - זהו הנושא המדיני היחיד שנותר מן העידן הציוני ועדיין לא מצא את פתרונו המוסכם . לכן הוא נכלל בכרך זה . חובה נעימה היא לנו , עורכי הכרך ( פרופ' יהודה ריינהרץ מאוניברסיטת ברנדיים , פרופ' יעקב [ ג ' יי ] הריס מאוניברסיטת הרווארד ופרופ ' אניטה שפירא מאוניברסיטת תל אביב ) להודות לצוות המסור של מרכז זלמן שזר , בניצוחו של מר צבי יקותיאל , שלא חסך עמל על מנת להביא כרך זה לדפוס ; לעורך הלשוני יחיעם פדן ; למתרגמים אהרון אמיר , יחיעם פדן ועדה פלדור ; למרכזת הספר טליה יקיר , ולמביא לדפוס יצחק כהן . יבואו כולם על הברכה . העורכים
|
|