|
|
עמוד:11
אבל בגיל שלושים וחמש לערך' עוד לפני שהגיע אבן עזרא למחצית ימיו' הורע מזלו והתלאות לא הרפו ממנו עד יום מותו . בשנת 1090 כבשו גדודי המוראביטים' שבאו מצפוךאפריקה' את גראנאדה והחריבו את קהילתה . נכבדי הקהילה נמלטו על נפשם' וביניהם שלושת אחיו של משה אבן עזרא' שנתפזרו בערים שונות . הוא עצמו נשאר משום מה בעירו במשך שנים אחדות' גלמוד ובחוסר כול . אף מבניו נאלץ להיפרד' וכנראה טיפל בהם יוסף אחיו . באותו פרק זמן נשקפה גם סכנה לחיי המשורר . הפרשה אינה ברורה : מעורבת בה קרובת משפחה שלו' שרחש לה חיבה מיוחדת' היא בתו של יצחק , אחיו הבכור . לא היתה זו פרשת אהבה נכזבת' כפי שסברו ראשוני החוקרים . על כל פנים' בעטיה של בת אחיו עזב גם משה אבן עזרא לבסוף את גראנאדה' בערך בשנת ' 1095 ועבר מן התחום המוסלמי לתחום ספרד הנוצרית - לקאשטיליה' אראגון ונווארה . במשך ארבעים שנה ויותר — למעלה ממחצית ימי חייו — נדד במלכויות הללו' כגולה בודד ומר נפש' שנעקר ממולדתו האהובה ומתרבותה המעודנת . שוב ושוב ק ובל הוא על בדידותו ושופך קיתונות של בוז על אנשי ספרד הנוצרית שנאלץ לדור במחיצתם' ושהיו בעיניו בורים צבועים ומתנשאים . זכרונותיו על גראנאדה בימי זוהרה כאילו עוד הגבירו את בדידותו . שנות העמידה והזיקנה שלו היו רצופות ייסורים . יעקב' אחד מבניו' מת כאבו . בניו האחרים של המשורר לעגו לאביהם והתנכרו לו . גם יהודה אחיו' שהיה בידו לעזור לו בנדודיו' הפך לו עורף . נחמת מה מצא בעזרה שהגישו לו כמה נדיבים' מהם כנראה גולים אמידים מבני עירו' וכן בהתכתבות עם שניים מאחיו' יצחק ויוסף' ובחליפת שירים עם משוררים שהוקירוהו . בעודו בגראנאדה נתקשר בידידות עמוקה עם יהודה הלוי . משה אבךעזרא' שהתפעל מכשרונו של המשורר הצעיר ממנו , הזמינו לביתו ותמך בו . ידידות זו נתקיימה גם אחרי כן' בשנות נדודיו של אבן עזרא' אך כנראה לא נפגשו עוד השניים פנים אל פנים . הם החליפו שירים ביניהם' ואחר מותו של אבךעזרא ספד יהודה הלוי עליו ועל אחיו בקינות נרגשות . כעשר שנים לפני מותו' ואולי כבר לפני כן' יכול היה אבן עזרא לשוב לגראנאדה ; יוסף אחיו ויהודה הלוי הפצירו בו שיעשה כן' אבל הדבר לא נסתייע בידו . משה אבן עזרא נשאר ב'גלות אדומי הפרטית שלו' ובמרוצת השנים מתו שלושת אחיו' בת אחיו שהוזכרה לעיל' ורבים מידידיו שהיו פזורים במרחקים . השנה האחרונה הידועה לנו מחייו — די תתצ"ה או די תתצ"ח 1135 ) או ( 1138 —רשומה בכתובת ערבית' שבראש אחת מקינותיו . כנראה נפטר בגלותו' באחת המלכויות שבספרד הנוצרית . משה אבךעזרא מסיים תקופה ואינו פותח תקופה חדשה . במשך עשרות שנים שמר על מסורת התרבות האנדאלוסית בסביבה זרה' ואולי אף עוינת' וזו גם היתה אחת הסיבות לבדידותו . דווקא שם חיבר את שני ספריו העיוניים ששרדו ורבים משיריו החשובים ביותר —כולם ברוח התרבות האנדאלוסית . אין בהם שום רמז לשינויים שעתידים היו לחול אחרי מותו בשירה העברית' משעברה זו אל ספרד הנוצרית ובאה במגע עם תרבותה .
|
|