|
|
עמוד:11
מבוא נושא התפילה בשירה העברית המודרנית קשור בהכרה ( או באי-הכרה ) באלוהים . חיפוש האלוהים ומשמעות האמונה מעסיק משוררים רבים , רובם חילוניים או כאלה שנמצאים בשלב כלשהו של "חזרה בתשובה" או " חזרה בשאלה . " משוררים אלה מציגים את הכמיהה אל הרוחני , אל הנשגב , אל מה שהוא מעל ומעבר לארצי וליום-יומי . באופן טבעי הם משתמשים שימוש חדש ומעניין ברמיזות ( אלוזיות ) מן המקורות ומן התפילה המסורתית . שירתם מציגה התלבטות אמת וכמיהת אמת , ועל כן היא מעניינת יותר משירתם של משוררים דתיים , אשר מתקשים לרוב להתעלות לרמת ההבעה הספרותית-דתית של קודמיהם ברצף הדורות של הספרות העברית . תפילת משוררי תהלים ומשוררי ימי-הביניים השיגה שיאי הבעה שקשה לחזור עליהם . אברהם שלונסקי , בשיר 'יזה לזה , '' מאפיין את מצבו של האדם המודרני , " הדור שלמד להשמיע / ושכח להקשיב , " אך כמה לגילוי האלוהי - "אין נפתחו בן-לילה שערים - " ! ויודע כי הקריאה של האדם והאל זה לזה היא הדדית . התפילה של האדם המודרני קשורה בשאלת הקשר עם האלוהים . שלונסקי כותב : " ) קראתי אליך ( " התהייה על הישות האלוהית היא תהייה על עולמו של האדם : קראתי אליך - המשום שישך , או משום שאני , כאדם , זקוק לך ? והאם תשובת אלוהים היא אמיתית , או שזהו "הקול שבדינו ? " ומה משמעותה של הבדיה כאשר היא הופכת להיות חלק מן המציאות של הבודה ? אלה הן התהיות של האדם המודרני , והן עומדות גם בתשתית שיריהם של טוביה ריבנר " ) לשלוח יד , " "למה עזבתני , ( " בארי חזק " ) רבונו של עולם ( " ואחרים . משוררים מודרניים אחרים מתפללים אל אלוהים פרטי ולא-מאופיין , שהוא מעין "כתובת כללית" לבקשה או להודיה . כך מבקש אלי נצר - "תן לנו " ... ( חגים שקטים , בכיות קטנות , שירי לב וכיו"ב - בשיר "לראש
|
|