|
|
עמוד:179
המשתייך לא רק לתחום ההתנהגות , אלא בראש ובראשונה לתחום התקשורת . מפרי נורמות כאלה נחשבים למצהירים הצהרות נגד ערכי היסוד של הקהילה . משום כך , במחשבה המשפטית היהודית , המרחב הציבורי הוא המרחב שמתקיימת בו התקשורת , ומשמעותו של מעשה הוא היחס בינו לבין חיוב או שלילה של ערכי היסוד של כלל ישראל . הרקע לאי סובלנות עודנו התנהגות הפוגמת ופוגעת בטיבה של הקהילה כ"גוי קדוש . " גם בהיעדר מערכת אכיפה חובקת כול , התנהגות המהווה מתקפה מכוונת על ערכי הקהילה גוררת סנקציות חמורות . הפרה של נורמות בשל חולשה או גאווה אין בה כדי לגרור סנקציות כגון נידוי או מוות . מה שדרוש הוא דחייה מכוונת , מחושבת . במובן זה , ההלכה היהודית פיתחה אוריינטציה דורקהיימית . מה שחשוב הוא ההיצמדות למערכת הערכים עצמה . התנהגות מקבלת את משמעותה כאשר היא מתרחשת במסגרת של הזדהות עם ערכים מרכזיים של הקהילה ומבטאת דבקות באותם ערכים ממש . כיוון שכך , אוסיף ואטען שאי סובלנות בהלכה היהודית קשורה קשר ישיר לאופייה זה של החברה היהודית כחברה של "סולידריות מכאנית" דורש אחידות בהזדהות עם ערכים מרכזיים , כופה היצמדות כזאת ומעניש על כל סטייה באמצעות חוק מדכא . ובכן , כל החוקים המחייבים סנקציות חברתיות או גופניות חמורות בגין סטייה מדגישים במיוחד את הממד הציבורי של הפרת הנורמות הקהילתיות . וכך , כל מי שפרשו מדרכי הציבור אינם זכאים לטקסי האבל המשפחתיים והציבוריים לאחר מותם : כל הפורשים מדרכי צבור והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארם , ואין נכללים בכלל ישראל בעשייתם , ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות , אלא הרי הם כבני חורין לעצמן כשאר האומות , וכן המומרים והמוסרים , כל אלו אין אוננים ואין מתאבלים עליהם , אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים . 4 בהגהות ר' משה איסרליש נאמר שהלכה זו תקפה רק לגבי הפורשים מן הציבור בתחום הנורמות הדתיות . המשפחה , אם כי לא שאר הציבור , מתאבלת על הפורשים בענייני נורמות קהילתיות או מדיניות , כגון מי שאינו משלם את מסיו . הקטגוריה המשפטית העיקרית הקרויה "פרהסיה" מתייחסת בדיוק להיבט התקשורתי של מעשים . מעשים הנעשים "בפרהסיה , " כלומר במקום שהציבור . Coser , trans . by W . D . Halls , New York : The Free Press , 1984 Emile Durkheim , The Divisionof Labor in Society , introduction by Lewis A . . 3 דורקהיים עצמו הביא לראיה את התורה כדוגמה עיקרית לסולידריות מכנית כזאת ( שם , עמ' . ( 36-35 . 4 שלחן ערוך , יורה דעה שמה , ה .
|
|