|
|
עמוד:113
הגנתו של אלוהים והערובה של הנביא מוחמר , שליח אלוהים , כוללת את נג'רם וסביבתה , כלומר את עושרה , את אנשיה , את הפולחנים שהם עורכים , את אלה משלהם הנעדרים ואלה משלהם הנוכחים , את משפחותיהם , את מקדשיהם ואת כל מה שבחזקתם , מגדול וער קטן . שום בישוף לא יסולק מכס כהונתו , ושום נזיר ממנזרו , ושום כומר מערתו . שני המקרים כוללים התחייבות של החזקים יותר לדבוק בעקרון הסובלנות ומחייבים אותם להגן על החלשים על פי חוזה . אלוהים אתרם מלבדו אפשר להתאחד סביב הדיבר האלוהי המאחד משום שבמקורותיו אחד הוא . זה אומר שהאותנטיות שלו לא תאבד בגילוייה דרך הריבוי , שאינו היפוכו ואף אינו אחר ממנו . הוא וגילוייו הם דואליים , משום שהם תמיד גם אחרים וגם קודמים לכל ריבוי , אולם כחיצוניות ובפנימיות שלו . הוא מעיד על האי דואליות המתגלה באשליית הדואליות . אם האשליה אינה באה על פתרונה באי דואליות , אז התופעות שבאמצעותן מתגלה האחדות נתפסות במקורותיהן שלהן עצמן ולא כסימנים . באופן זה מוסתרת האחדות במסך של ריבוי ובו כל פרט נוטל על עצמו את הטבע השמימי . את זה אי אפשר לסמוך בעזרת התופעות עצמן , שכן הן הפכו למנותקות משמותיהן האותנטיים אלא , שוב , רק בעזרת הדיבר המצוי לנצח בתופעה ומחוץ לה : הדיבר העליון הוא העיקרון הראשון של הבריאה והוא הראיה לה . הדואליות הבלתי פתורה של האמת וגילויה נעוצה אפוא באי האמונה בדיבר שהורד אל הנביא או בהסתרתו : "לא הבאת לנו ראיה , ואין בדעתנו לעזוב את האלים אשר לנו עקב דבריך , ואין אנחנו מאמינים לך" ( סודה , 11 פסוק . ( 53 אז , באובדן המשמעות המקורית של הדיבר , הדיבור שהורד נהפך לשירה , והנביא למשורר , והשוללים זועקים : "האם נעזוב את האלים אשר לנו בשל משורר אחוז שד" ( סורה , 37 פסוק . ( 36 קבלת הסימנים כשאלה אינם קשורים לדבר שהם מבטאים נוטלת מהם את חיותם , משום שבדרך זו הם נכנסים אל הפרספקטיבה המבקשת לשמר ולהסביר את החיים בלעדי מקורם . זו אינה נוגעת לא בנצחיות העליונה ולא בחיים , אלא דנה למוות את הדבק בפרספקטיבה כזאת , משום שאין בו דבר שיש לו כוח משל עצמו : "הם לקחו להם אלים מבלעדי אלוהים למען ייוושעו" ( סורה , 36 פסוק . ( 74 האדם לכוד אפוא במלכודת הדואלית הזאת בין הכוח האמתי לבין אשלייתו , שממנה נגזרת Paris 1998 , p . 574 Muhammad Hamidullah , Le Prophete de J'Islam : Sa vie et son oeuvre , 1 , . 38
|
|