|
|
עמוד:115
חששו של 'דבר' סמוך לפסק הדין היה , כלום 'ישנן הוכחות מספיקות . " זאת היא השאלה המישפ טית' . 196 הרשעתו של סטאבסקי לא נתחייבה לדעתם של הרבים , מהם בקיאים בכול חדרי מישפט , לפי כלל החומר שהועלה בעדויות ובחקירות . הרשעתו נתפרשה כאקט מדיני , המכוון להביא צעיר עברי אל התלייה , ולא נסתברה כצעד הדרגתי בדרך לזיכוי הגמור של הנאשמים . הסערה שנתעוררה בעקבות ההרשעה היא שמנעה את ביצועו של האקט המדיני , אם בכלל היתה כוונה לבצעו . עם זיכוים של אחימאיר ורוזנבלאט ראו עוד יותר מקודם , בעם ומחוצה לו , שיש כאן ניסיון לרצח מישפטי . להרגעת הרוחות פעל הרב הראשי א '' י הכהן קוק , שקרא 'להתאזר ברוח נכון , בשקט ובסבלנות , ולחדול ממריבת אחים , בציפייה שמישפטנו לאור יצא' . 197 סטאבסקי עצמו דרש , שלא להפוך את פסק הדין לנו שא של מהומות פנימיות , העלולות להביא חורבן על הציונות . ראש בית '' ר לא שכח את אמו של סטאבסקי , שאליה הבריק : 'לא ננוח ולא נרגע עד יצא לאור מישפט בנך החף מפשע . ' הקרובים לפרשה ולכאב , ' ציבור הבית '' רים הנרדף , המטרה לחיצי המשסים , ע מד במיבחן גם כיום' - כתב 'הירדן' על מאורעות יום הדין . ברם מנגנון ההסתה הגביר פעולתו . 'דבר' " » שוב ידע להכריז : 'סטאבסקי וחברו אשר היה אתו עשו את התועבה . מתוך מחשבה תחילה , ולשם מזימה פוליטית , הרימו חניכי קן הטירור הריביזיוניסטי את ידם על נבחר האומה ... הממתנו האימה אשר בהכרעת בית הדין . ' העיתון אף חלק מחמאות לשיפוט הלא מהיר , 'שלא גילה נטייה לחומרה . ' כבר בעיתון מוצאי שבת ( 1934 . 6 . 9 ) פירסם העיתון , שלא היה הרצח במיקרה : 'היד ששפכה את הדם הזה היא יד אחים , יד קין ... מעשה טירור של קן הפושעים , אשר מצאו להם , מקום באחת המיפלגות הציוניות . ' תגובת 'הירדן' היתה , ש'דבר' חוגג חג למפא , *'' 'הצוהלים לתלייה בישראל . ' מפא '' י הושוותה שם ליהודה איש קריות "י . מפא '' י לא פקחה עיניה לראות את מזימתם של המחרחרים הבריטיים , ועמדה בכול תוקף על טענתה הראשונה , טענת הרצח בידי הנאשמים הריביזיוניס טים . שיחרור רוזנבלאט 'מחוסר הוכחות' היה לדידה ההוכחה , שהמשוחרר הוא שרצח . כך ביקש לופבאן ' ) הפועל הצעיר / ( 1934 . 6 . 15 לסבר את אוזנם ואת לבם של דורשי דברו : 'פסק הדין שהוציא בית המישפט לפשעים חמורים קובע גם מבחינה מישפטית את העובדה המחרידה , שבידי ביריונים ריביזיוניסטים נשפך דמו של חיים ארלוזורוב . סימה ארלחותב הכירה בוודאות מוחלטת את רוצחי בעלה . אנו יודעים את יושר נפשה ואת ניקיון מצפונה ... בשבילנו לא היה ספק בדבר , ולא היינו זקוקים לפסק הדין של בית המישפט כדי לחזק את ביטחוננו . גם אילו היה בית הדין משחרר את הנאשמים מטעמים פורמאליים , לא ( 196 'דבר' ביקש להכין את מחנהו והקדים פירסום המאמר הראשי 'עם פסק הדין' . ( 1954 . 6 . 7 ) גדולה היתה שם החרדה , וכסבוריים היו שבו ביום יינתן הפסק . ועי '' ש , ז . דוד . משה שרתוק דיבר עם השופט קורי בעניין תאריד פסק הדין , שלא יכוון ליום הזיכרון לארלוזורוב ( בן גוריון , 'זיכרונות , ' ב , . ( 100 ( שרתוק עמד בקשרים הדוקים עם הנציב וראשי המימשל ועם ראשי המישטרה אף בענייני מדיניות פנים בציונות , ובדומה היו קשריו של בן גוריון עם הנציב העליון , שלו דיווח בעניין ועדת החקירה מטעם הוועד הפועל הציוני . בבן גוריון ובשרתוק נתן הנציב העליון ווקופ את אמונו — ולא בווייצמאן — עי"ש , ? , 456 ; 102 ועוד . ( ברל כצנלסון טען , ( 1954 . 5 . 50 ) שיש 'להכין מבחינה פסיכולוגית לכול פסק דין שיצא / וזאת 'כדי למנוע פאניקה כללית כמו שהיה ביום שיחרור אחימאיר . ' בן גוריון שקל את האלטרנאטיבות ביחס לפסק הדין שיינתן . הוא קרא להתאפקות , במיקרה של חיוב בדין , ואילו במיקרה של זיכוי יש 'לסדר הפגנות מתנגדות ' ' אם ינסו להתעלל בנו . ' כשביקש מ . ביילינסון תשובה לשואלים ' מי רצח '? הסביר בן גוריון ו 'נגיד שכול עניין הו י צח טרם נתגלה . היות ומחוץ לשניים אלה הכינו את הרצח עוד אנשינו , ולא נשקוט ולא ננוח עד אם נגלה את הרוצחים . ' ברל כצנלסון טען שם , ש'הרחוב יהיה בידיהם / של הריביז יוניסטים / בכול מיקרה ... צריך בכוח למנוע מילחמת אזרחים . ' שם הוחלט , שאין לדבר בעניין עם הממשלה , ושיש לגייס כוחות לשמירה לימי אחר פסק הדין . ועוד — אס יזוכו הנאש מיס — יהא צורך לכנס את ועדת החקירה ( שנבחרה בוועד הפועל הציוני ) ( עייש , . ( 102—100 ואם לא יוחן סטאבםקי — יש לפרסם מסקנות 'ועדת השישה' ( מטעם הווה"פ הציוני ) ( ע '' ש , , 110 וישיבות הוועדה הפוליטית . ( 1934 . 6 . 10 , . 5 . 30 ( 197 'דבר' במאמרו הראשי ( 1934 . 6 . 10 ) התרטם על הרב ו ' נזישפטו של מי ... ' ? 'לאור יצא . ' ( 198 ועוד ו 'אין כל יסוד לפרשת עבד אל מנייד . עדות אלמנת הנרצח היא הנכונה ... החובה העיקרית .., היא לעקור משורשי ציבוריותנו את קן הרעל , אשר איפשר וגידל את מעשה הדמים הזה וחיפה עליו . ' ( 199 'הירדן / . 1954 . 6 . 11 שם הובאה תגובתו של ד'ר דוב גורביץ , שהיה מרופאי קופת חולים : 'השגתם יותר ממה שדרשתם . רצונכם היה להשמיד שבם מישראל . משמידים אתם את עם ישראל כולו . ' טל כך גורש מקופת חולים .
|
|