|
|
עמוד:12
הגורמים הגלומים בו עצמו . זהו תהליך המתחייב מטיבו המתפתח , הדינמי , של האורגניזם החי . ההתפתחות היא מהות החיים . תהליך ההתפתחות של האורגניזם נע בכיוון מסוים שניתן לצפותו מראש אם אנו מכירים את טיבו . כיוון ההתפתחות של אורגניזם נקבע על פי מוצאו התורשתי . ההתפתחות היא מהות החיים , וכיוון ההתפתחות הוא מהות התורשה . התופעה הבולטת ביותר בתורשה היא שייכותו של כל אורגניזם חי למין מסוים של החיים . שייכותו נקבעת על פי מוצאו . השתייכותו של יצור חי למין האדם מקורה בגורמים תורשתיים המשותפים לכלל בני המין האנושי , להשתייכותו לקבוצה מוגדרת בקרב המין האנושי מקורה בגורמים תורשתיים מיוחדים . התפתחות הפרט מוכתבת על ידי הגורמים הגלומים בו , שמקורם בהוריו , ואילו התפתחות המינים מוכתבת על ידי הגורמים הגלומים בשלשלת החיים . אם כן , ההתפתחות חלה לא רק על אורגניזם יחיד , אלא גם על שלשלת הדורות של האורגניזמים . דור מתהווה מדור שקדם לו מתוך הכרח שגלום בו . ההתפתחות מתקיימת לפיכך בשתי רמות : התפתחות כל צאצא מהוריו , המכונה אונטוגנזה ;( ontogenesis ) והתפתחות כל מין מזה שקרם לו , המכונה פילוגנזה . ( phylogenesis ) התפתחות אונטוגנטית מתארת את התפתחות הפרט , והתפתחות פילוגנטית מתארת את התפתחות המינים על ידי השתלשלותם זה מזה במהלך ההיסטוריה של החיים . השימוש בשפה במונח "התפתחות" ( development ) מציין את ההתפתחות האונטוגנטית , והשימוש במונח "אבולוציה" - ( evolution ) את ההתפתחות הפילוגנטית . אבולוציה מיוחסת לתהליך ההיסטורי של השתנות המינים והתהוותם . תורת האבולוציה , שהוצגה על ידי צ'רלס דרווין באמצע המאה התשע עשרה , קבעה שכל צורות החיים קשורות בקשר של מוצא , ושהמינים החיים כיום על פני כדור הארץ נוצרו בתהליך איטי , באמצעות שינויים מזעריים ומצטברים של מינים אחרים שחיו בעבר .
|
|