|
|
עמוד:12
האנושות . לכן היא גם דת שמנסה לעשות נפשות . קונן החליט שהאיסלאם אינו עומד בקני מידה אלה . סמית עצמו נרתע מהקשיחות של החלוקה הפשטנית לדתות לאומיות מול דתות אוניברסליות . מטרת מחקר זה היא להעלות את דיוקנו של זרם שניתן לכנותו " אוניברסלי . " אני משתמש במילה אוניברסלי כדי להציג פן של מחשבה שעל פיו חכמים רואים את ההתגלות כשייכת לכלל האנושות , גם אם האומות לא הסכימו לקבלה כשניתנה . האוניברסליזם מתבטא בתפיסה שאל בורא עולם לא צמצם את דברו ומוסרו לעם אחד , אלא ביקש לשתף בו את כל העמים . אלה שדבקו בתפיסה זו , לא זו בלבד שלא נעלו את הדלת בפני גרים אלא אף פתחו את הדלת לרווחה למי שרצו ללמוד תורה מבלי להתגייר . הזרם הזה איפשר גישה להתגלות ה"מיוחדת" אף לאלה שלא הצהירו על רצונם להצטרף במלוא מובן המילה . הנכונות לפתוח את רזי הדת ועיקרי תורתה בפני ה"זר , " ולהכתיר אותו בשבחי שבחים , הוא סימן לדת שהמסר שלה איננו מיוחד ומצומצם לאומה אחת , אלא אותה אומה מופקרת על התגלות שכוחה יפה לכל העמים כולם . רצוני להאיר את גישתו של הזרם הזה , אותו אכנה "אוניברסלי . " אל יתפתה הקורא לחשוב שדת שפניה מופנות החוצה והיא מזמינה את הזולת ליהנות מתורתה , היא בהכרח דת סובלנית כלפי הזולת . כפי שניווכח , אין הדבר פשוט כל כך ואולי דווקא ההיפך הוא הנכון . קיימת תופעה ברורה , שלא פעם דווקא התגברות האוניברסליות גוררת איתה חוסר סובלנות מובהק . כעת אפנה להאיר את הבעיות המתודיות הסבוכות של חקר מחשבת חז"ל , והגישות הקלאסיות העיקריות בתחום . בהמשך אסקור חלק מן הספרות שנכתבה בנושא מחשבת חז"ל כשנים האחרונות . אסיים את פרק המבוא כהתוויית המתודה הנקוטה בידי . נשמעות דעות בחקר המחשבה של חז"ל , שקנו להן שביתה ואף שולטות בכיפה , ללא ביסוס והוכחה מספיקים . לעתים , עניינים חשובים ביותר בתולדות מחשבת חז"ל נחתכים לפי טעמם ונטייתם של החוקר או החוקרת , בלא שנבחין במרחק הדרוש להערכה ביקורתית שקולה . דוגמא מאלפת לכך היא ההערכה לגבי מידת ההשפעה של מושגים מיסטיים או תופעות פלאיות בעולמם של חו"ל . יש המציירים דמות של חכם המתקרבת לזו של אנשי רוח סגפניים המזוהים היטב בנופה של העת . 2 ראה י' זוסמן , אפריים אלימלך אוירבך , ביריביבלירגרפיה מחקרית , ירושלים תשנ"ג , עמ' , 72 הע' ; 142 עמ' , 78 הע' ; 151 עמ' 85 הע' . 177
|
|