דמותן של הקהילות השונות

עמוד:185

מלחמתי . בארסה הם היוו את שכבת הפרולטריאט _" , וקרוב לוודאי שזה היה מעמדם גם בירושלים . ידוע לנו כי פליטים סוריים רבים מאדסה התיישבו בירושלים לאחר שעירם נפלה לידי זנגי בשנת - ' . 1 144 הערבית שימשה בדרך כלל אמצעי תקשורת בקרב השכבות המשכילות בקהילה היעקוביטית , הואיל והמצרים לא ידעו סורית , ואילו הסורים לא ידעו קופטית בחיו ית או געז , והשימוש ביוונית היה מוגבל לפולחן . למרות ההערכה שרחשו המלכים הפראנקיים לחשיבותם הרבה של הסורים כמתיישבים , סוחרים ואיכרים , ברור היה לסורים כי אין להם ידידים של ממש בקרב הקהילות הנוצריות האחרות . בעקבות ההתקרבות בין ירושלים לקונסטנטינופול בשנות השישים והשבעים של המאה הי"ב , נראה היה כי יש סיכוי לחידוש הכנסייה היוונית בירושלים , כפי שאירע באנטיוכיה ( שם יכול היה הפטריארך היווני אתנסיוס להתגורר בין השנים 1165 ועד ;( 1171 והרי הביזאנטים היו אויביהם המושבעים ביותר של המונופיסיטים . הארמנים אלה היו מאז ומתמיד עם לבדד ישכון , העומד בהתנגדותו להתבוללות בקרב שכניו . מרבית הארמנים לא היו כלקדונים 1 מיעוט כקרב הארמנים , שנקראו 'צטוי' = Tzatoi ) בוגדים , ( התקשרו עם הכנסייה הביזאנטית הכלקדונית , והדבר עורר את איבת אחיהם עד שלרוב נאלצו להתחבר עם היוונים . אנו מוצאים ארמנים משני עברי המתרס במאבקים השונים של ימי הביניים : הם לחמו עם היוונים נגד הסלג'וקים , ולהיפך ; עם הפראנקים נגד _ביזאנטיון , דולב , או דמשק ; ונגד הפראנקים כשכירי חרב בצבאות בני עבאס או הפאטמים ! לצדם של המונגולים ונגדם . גמישות זו לא חיבבה אותם על שום משטר , ואף יצרה פילוגים בתוך הקהילה הארמנית , שגרמו פיצול לא רק בממלכות הארמניות אלא גם בתוך הכנסייה הארמנית ( ראה להלן . ( להלן רשימת הבישופים הארמנים בירושלים : הפטריארך והבישוף הארמני של ירושלים י : היו בעיר בשעה שהצלבנים הטילו עליה מצור בשנת p . 239 J . B . Segal , Edessa . the Blessed O 7 >\ Oxford 1970 , 22 ( 1929 / 30 ) , pp . 120-130 the American Schools of Oriental Research , XI with Incidents in the Second Crusade ' , Annual of W . R . Taylor , "A New Syriac Fragment Dealing 23 24 את קברו אפשר לראות בחצר כנסיית יעקב הקדוש ברובע הארמני כירושלים . 25 מקום מושבו של הקאתוליקוס גרגוריוס השני ( 1105-1065 ) היה בעיר , Dzamntawe מערבה ממלי _^ נה , אולם הוא נהג להשאיר שם ממלאי מקום בשעה שהוא עצמו יצא למסעות ארוכים למצרים , ואולי גם לרומא ; לכן אין זה מפתיע שהיה בירושלים בשנת . 1099

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר