|
|
עמוד:136
עירונית שעשויה היתה להשפיע שינוי מהפכני על המערך הפיסי של העיר . כארצות מוצאם כמערכ אירופה , העיר כמעט שלא היתה בנמצא , מלבד באיטליה , וממילא לא נתקיימה מסורת של בנייה עירונית , להבדיל מבנייה צבאית ( מבצרים וחומות ) בערים קטנות היקף , ללא כל השוואה עם השטחים העירוניים שנמצאו במזרח . שני הנתונים הבסיסיים של המערך העירוני בירושלים , הביצורים ורשת הרחובות , לא השתנו בהרבה , אם בכלל , במעבר מן התקופה הקודמת . בנקודה זו אנו נוגעים באחת הבעיות הקשות בחקר תולדותיה של ירושלים ו מיעוט יחסי של תיעוד הנוגע לתקופת השלטון המוסלמי הקדום , מאז נפילת השלטון הביזאנטי ועד כיבוש העיר על ידי הצלבנים . במצב זה אין מנוס מהשערות שאי אפשר להביא להן הוכחות חותכות . כמה מנתוני היסוד הפיסיים של העיר הצלבנית בוודאי היו מצויים כבר בשלהי התקופה הביזאנטית , והם נראים במפת הפסיפס המפורסמת של מידבא -. י תיאור מפורסם זה נתאשש בעליל לאחרונה , משנתגלה ונחשף הקארדו בתוך הרובע היהודי של ימינו בעיר העתיקה , בקו שהתחיל ב'שער ציון' ( שאינו זהה במיקומו עם 'שער ציון' של ימינו ) ועד הצטלבותו עם מערך השווקים של העיר . השינוי המכריע בקו הביצורים שחל מאז ימיה של מפת מידבא — דהיינו , העתקת קו החומה בדרום העיר כך ששוב לא הקיף את הר ציון ואת עיר דוד — הוא פרי התקופה המוסלמית הקדומה , כנראה מתחילת המאה הי"א . י מעבר לכך אפשר לומר בוודאות שמערך הביצורים של התקופה הצלבנית לא היה שונה בהרבה מזה של התקופה המוסלמית שקדמה לה . מצודת העיר וחומות העיר של התקופה הצלבנית הן אלה שהצלבנים צרו עליהן בשעה שכבשו את העיר מידי השליטים המצריים . אין ספק שהצלבנים שיפצו ביצורים אלה ואולי אף פיתחו אותם על ידי הוספת חפירים וביצורים חיצוניים , אולם אין להניח ששינו באופן יסודי את קו החומות . היה בנמצא , אפוא , נתון בסיסי קבוע שהכתיב רצף בין התקופה המוסלמית הקדומה לתקופה הצלבנית . קו ביצורים זה נשאר קיים ביסודו של דבר גם בדורות הבאים , ורק בשני קטעים חלו שינויים מהותיים וממשיים ; בתחום הר ציון , שנכלל בתוך מערך הביצורים החדש של צלאח אלדין Jerusalem 1954 M . Avi-Yonah , The Madaba Mosaic Map , 2 נוסח עברי מקוצר : מ' אבי יונה , ' מפת מידבא — תרגום ופירוש , ' ארץ ישראל , ב ( תשי"ג , ( עמ' . 156-129 על הפרובלמאטיקה העירונית של ארץ ישראל בימי הביניים ראה ; י' פראוור , 'העיר הצלבנית , ' הצלבנים בממלכתם , עורך : ב"ז קדר , ירושלים תשמ"ז , עמי . 29-11 י יש לציין שארמון בית אמיה , שנתגלה בחפירות האחרונות לרגלי מסגד אלאקצא , כוודאי היה כלול עדיין בתוך החומות ; ראה : מ' בן דב , 'המבנים מתקופת בית אומיה ליד הר הבית , ' ארץ ישראל , י ( תשל '' א , ( עמ' . Haram al-Shanf , Qedem , 28 ( 1989 ) , pp . 8-12 Sharif in : The Early Islamic Monuments of al- Umayyad Compound adjacent to al-Haram a ! - M . Rosen-Ayalon , 'The ; 55-40 מן הראוי לציין שהצליין תיאודוריך ( לער ך , ( 1173 שעינו היתה חדה להפליא , היה מודע לשינוי זה ; ראה : תיאודוריך , יט , עמ' . 28 _, הבלטת הביצורים החיצוניים מוזכרת על ידי _תיאודוריך ליד מסגד אלאקצא , שם , יט , עמי , 28 ובמיוחד פרק ד , עמ' . 11 אפשר שהוא נראה גם בציור פרספקטיבי של ירושלים , ראשון מסוגו , מראשית המאה הי"ד ( כת"י פאריס ; ראה להלן , בפרק 'מפות ירושלים בימי הביניים . ( ' דברי תיאודוריך לא זכו עד עתה לתשומת הלב הראויה . והרי הוא אומר במפורש ( ד , עמ' munito , in proprietatem cess it regis Hierosolymi- noviter edificato , fossatis et barbicanis valde dinis compacta ... cum adiacente solario et palatio firmitate ex lapidibus quadratis infinite magnitu- Turns David _incomparabiii .- ( 12-11 : _auirD ) . tani מגדל דויד הוא רכוש מלך ירושלים , והוא בנוי בחוזקה שאין דומה לה מאבנים מרובעות גדולות להפליא ... ביחד עם הקומה העליונה והארמון שנבנו לאחרונה , מבוצרים בחוזקה בחפירים ובחומות חיצוניות . ( ... [ barbicana ]
|
|