|
|
עמוד:יב
' _הגיאוגראפיה הקדושה של עיר הקודש . ' העיר נתמלאה עולי רגל , שנעו ממקום מקודש לחברו . ואם בכל ימות השנה כך , קל וחומר בימי החגים הנוצריים . תנועת העלייה לרגל בתקופה זו עלתה בהיקפה אף על זו של התקופה הביזאנטית , מאחר שבינתיים נוספו כל שטחי אירופה למעגל התרבות הנוצרית . מטרת הכרך המוגש כזה לקורא היא לגולל דרך שיטה את תולדות העיר בתקופת השלטון הצלבני והאיובי . רבים הם המחקרים על מסעי הצלב בכלל ועל ממלכת ירושלים בפרט . אולם , למרבה הפלא , חסר מחקר מסכם של תולדות העיר בתקופה זו , והפרקים המוקדשים לה בספרים כוללים על תולדות ירושלים אינם ממצים ואינם מצליחים להביא בפני הקורא את דמות העיר ותולדותיה . בנוסף על ההיסטוריה המדינית של העיר , הן בתקופה הצלבנית והן בתקופה האיובית , קצרת הימים , ( 1229-1 ] 87 ) מגולל הספר שלפנינו היבטים רבים של חיי העיר שיש בהם כדי לתרום תרומה ניכרת לידע עליה . כמה פרקים מוקדשים לתולדות האוכלוסייה על עדותיה השונות . המהגרים מאירופה , שזה מקרוב באו והאוכלוסייה של עדות הנוצרים המזרחיים נידונים בפירוט , על גיבושם החברתי ועל ארגונם הפוליטי . האצולה הצלבנית הכובשת וה'בורגנים' ( כלומר , פראנקים שאינם אצילים ) יצרו טיפוס של עיר , כמעט בלתי ידוע באירופה בת הזמן , טיפוס שבו שוכנים אצילים ושאינם אצילים באותו מיתחם , המוקף בחומות העיר . על זה יש להוסיף את המבנה המורכב למדי של המוסדות הפוליטיים בעיר , שכן ירושלים היתה בירת הממלכה , ועם זאת היתה גם העיר הראשה של הסניוריה המלכותית , שלא להזכיר את מעמדה המיוחד בארגון הכנסייתי . קודקס מיוחד של חוקים ושיפוט של אצילי העיר , קודקס נפרד ומיוחד לבורגני העיר , ולידם נהגים חברתיים וסמכויות מסורתיות של ראשי העדות לנוצרים המזרחיים — כל אלה יוצרים פסיפס מרתק של החיים בעיר . אין צריך לומר שפרק מיוחד הוקדש לקהילה היהודית . לאחר הטבח שנערך בקהילה עם הכיבוש , ולאחר איסור ישיבת היהודים ( כמוהם כמוסלמים ) בירושלים , עשו היהודים מאמצים להיאחז בה , עד שכיבוש העיר בידי צלאח אלדין איפשר את שיבתם של המוסלמים והיהודים כאחד . במשך פחות מדור נוצרו בירושלים ארבע עדות יהודיות , שהתקיימו זמן קצר עד חידוש השלטון הצלבני בשנת . 1229 ברקע של המירקם האנושי והכלכלי נמצא המערך הפיסי של הרחובות , הידועים לנו על שמותיהם עד היום , ושאנו יכולים לטייל בהם בעזרת מורי דרך שנכתבו בתקופה הצלבנית . תרומה מיוחדת מרים הפרק המעמת נתונים אלה עם המימצא הארכיאולוגי ומציין כל שריד של התרבות החומרית הפראנקית . עבודה זו , שנעשתה בקפדנות , מסכמת גם את הישגיהם של שני הדורות האחרונים במחקר הארכיאולוגי של העיר . השלמה מיוחדת במינה לעניין זה הוא הפרק על מפות
|
|