|
|
עמוד:237
? ובשנת תרמ"ז פשט רבר בנין השכונות מעליו את צורת טובת הכלל וילבש עורה פשוטה של עסק ומסחר . כי כאשר ראו בעלי הכסף שבעירנו , כי יש קונים לבתים בתשלומים למניות , החלו גם לייסד חברות ולבנות שכונות על פי האופנים הנזכרים והראשון שבהם היה הבנקיר פרוטיגר . ועל ידו נוסדו שתי שכונות אשר בתיהם נבנו בפעם אחת , האחת על דרך יפו בעלת שני חדרים , והשניה בעלת חדר אחד מהלאה לדרך חברון , למען יוכלו כל יושבי העיר , הבינוניים כעניים , לרכוש להם בית , וספרי המקנה של השכונות האלה נמכרו מהר , ומיד אחרי אשר נבנו הבתים הראשונים עלה מחירם בסכום לא מצער" . " ולשנת תרמ"ח ( 1888 ) הוא כותב : ... ואת השנה הזו נוכל לכנות בשם שנת הבנינים , בי בה החלו לבנות ונבנו שכונות חדשות גדולות וקטנות , וגם בנינים ציבוריים גדולים ויפים מבני עמנו ויתר העמים . ביהוד נעשה במקצוע הזה דבר חדש , כי אלה שחפצו לבנות להם בית בתשלומים למניות לא נאלצו לחכות עד אשר תיווסד חברה בזאת , רק השיג את חפצו באופן מסחרי . ... אכן נראה , כי הקמת חברות המסחר היא המסמלת את ראשית מעבר הבכורה מהעיר העתיקה לעיר החדשה . ( 2 שכונות שנות ה 80 והשכונות 'החלוציות . ' השוני העיקרי בין שכונות השלב השני לשכונות השלב הראשון הוא כדלקמן . בעור שחשבונות ה 'חלוציות' הוקמו באילו בחלל ריק , מבחינת מגורי אוכלוסיה יהודית באיזור שמחוץ לחומות , הרי ששכונות שנות ה 80 כבר הושפעו רבות , מבחינת מיקומן , מהעובדות שיצרו השכונות שקדמו להן . ניתן להצביע על 3 תופעות עיקריות בקשר למיקומן של שכונות שנות ה . 80 א ) היצמדותן של שכונות אלו לשכונות השלב הראשון : מזכרת משה , אהל משה , משכנות התימנים וסוכת שלובו נצמדו לאבךישראל ולמשכנות ישראל ; נחלת צבי , שער הפינה , שערי משה , בית ישראל ועיר שלום נצמדו למאה שערים ; מחנה יהודה , שערי צדק וזכרון טוביה יצרו גוש חדש , שגרעינו הראשוני היתה שכונת בית יעקב . ריכוז זה התפתח על דרך יפו , קרוב יחסית לגוש השכונות הראשון שהזכרנו . עם זאת חשוב לציין , כי ל א תמיד קיימת התפתחות והתרחבות של השכונות הראשונות שנוסדו . ב ) מספר שכונות שנבנו בשלב הראשון באילו לא זכו להמשך . הבולטות ביניהן היו : מחנה ישראל , משכנות שאננים וקריה נאמנה , ונראה שהמיקום הצדדי שלהן היה בעוכריהן . בקירבתן קמו מבנים של לא יהודים . לא היו בסמוך להן שטחי קרקע מתאימים להקמת שבונות נוספות . הן נשארו מבודדות והחלו להיות מוקפות גורמים עויינים . בבוא שעת משבר — כעבור שנים רבות — ניטשו לגמרי , או בחלקן , מתושביהן היהודים . גם בשלב השני , השכונות שנבנו במיקום צדדי ולא ליד המרכזים העיקריים של ההתנחלות היהודית במערב העיר , לא הצליחו להיקלט וניטשו . כזה היה גורלה של בית יוסף כבר מראשיתה , וכזה גם היה לבסוף גורלו של כפר השילוח . ג ) תופעה נוספת שראוי לעמוד עליה בהשוואת שכונות שנות ה 80 עם השכונות 'החלוציות' היא הדמיון הרב — עד כדי זהות מוחלטת כמעט — בצורת הקמתן בשני השלבים . צורת ארגונן ודרך פעולתן של 14 השכונות החדשות שהוקמו בשנות ה 80 היו זהות כמעט לחלוטין לאלו של 9 השכונות שקרמו להן . בשני השלבים מוצאים אנו , ללא הבדל , שכונות 'חברות' ו'בתי הקדש . ' ההברל היחיר הוא בכך , שבשלב השני גם מוצאים בבר את השכונות של 'חברות המסחר ; ' אך הבדל זה נבע , ללא ספק , מהתעצמות תהליך היציאה אל מחוץ לחומות ומריבוי המעוניינים בו , וכך הפכה הקמת השכונות למפעל מסחרי . 40 ל . לינץ ( קרסל , ( נתינות , עמי , 166 ( בתוך : לוח לתרנ"ז , עמי -5 ? ו . ( 7 ו » ו . שם . עמי . 254-253 ( בתוך : לוח ארץ ישראל , טו-יט . (
|
|