|
|
עמוד:208
בולטת . אולם מוקדי ההתיישבות של שתי מערכות ההתנחלות העיקריות שהובחנו , המשיכו את קיומם בתקופה זו מבלי להיחלש כלל . התמונה המשולבת על פי הסקירות המקבילות שערכנו , ניתן לבנות תמונה מפורטת למדי של ההיסטוריה היישובית בהר יהודה . התפתחות היישוב מראשית תקופת הברזל 1 עד לתקופת הברזל 2 א , דהיינו מראשית ההתנחלות עד להתגבשות ממלכת יהודה , מתועדת בצורה מניחה את הדעת בשני התחומים של איסוף חומר העובדות . בשניהם ניתן אף לעמוד על הרקע לתקופה הנדונה ( אמנם תוך קיטוע רב של המידע , ( ובעיקר על המשך ההתפתחות היישובית . במקום בו מתאימות ומשלימות שתי הסקירות זו את זו , יש לפנינו בסיס מוצק לשיחזור התהליך שהוביל מנוודות למלוכה בהר יהודה . ואילו במקום בו יש ניגודים ביניהן , ננסה להבינם , אך כמובן הדברים דורשים ליבון נוסף . הרקע להתנחלות עולה בבירור מכלל חומר הראיות . בהר יהודה מתקיימת לכל אורך האלף השני לפנה"ס חברה דימורפית , שבה דומיננטי היסוד המשפחתי שבטי . תהליכי התיישבות והתנחלות בתקופת הברונזה התיכונה הביאו אמנם להתחזקות האוכלוסיה יושבת הקבע , אך רבים מיושבי הקבע שמרו ודאי על זיקתם השבטית , אפילו במרכז העירוני שבחברון . חברה שבטית זו היתה בעיקרה שמית מערבית ( אמורית , ( אך כבר בתקופת הברונזה התיכונה מופיע בה גם גורם חורי . סביר ביותר , כי _הר יהודה היווה בתקופה זו יחידה פוליטית אחת , שמרכזה בחברון , אך אין הוכחה לכך . יחידה זו — פוליטית או יישובית בלבד — דועכת או נהרסת במעבר לתקופת הברונזה המאוחרת . אוכלוסייתו של הר יהודה מידלדלת כדי למטה ממחציתה , ונראה שהיסוד הנוודי באזור חוזר ומתחזק . עיר יחידה מוקמת בדביר , ומהווה בוודאי מרכז לאוכלוסיה הנוודית . קבריה של אוכלוסיה זו מוכרים באזור חברון , בענב ( אולי רק בראשית התקופה , ( ואולי אפילו בסביבות דביר עצמה ; משלב מאוחר יותר מוכר גם מרכז בגדור . הפערים בידיעותינו על האוכלוסיה הנוודית אינם ניתנים להערכה . נוכל רק לשער , שמעבר לקברים הידועים לנו , אוכלוסיה פסטוראלית נדדה באזורים נרחבים של ההר בתקופת הברונזה המאוחרת . ייתכן אף , שאוכלוסיה זו שמרה על זיקה מסוימת לאתרים חרבים נוספים מתקופת הברונזה התיכונה , בעיקר באזור שצפונה מחברון . רמז לכך מצוי אולי במימצא ( הדל ) מתקופת הברונזה המאוחרת בבית צור , ואולי אף בשמות אתרים נוספים הכוללים את המרכיב 'בית ' - ( אך מרכיב זה יכול גם להצביע על שייכות משפחתית מאוחרת של אתר , ולאו דווקא על קדמותו _כאתר פולחן . ( ההתנחלות בהר יהודה החלה במקביל לשלביה הקדומים ביותר בשאר חלקי ההר המרכזי . העדות מאזורים אחרים , כמו ההשוואות הקראמיות מהאזור עצמו , מרמזת לכך , שתהליך זה החל במחצית השנייה ( או בסופה ) של המאה הי"ג לפנה"ס . מוקד ההתנחלות היה במרכז הר יהודה , עם שלוחות דרומה וצפונה . יש בידינו מסורת קדומה אחת על ההתנחלות , המייחסת את כיבוש חברון וסביבתה וההתנחלות שם לכלב —
|
|