|
|
עמוד:386
גאוגרפית בין שני הצדדים , באמצעות הגדרה מדויקת של האזור שעליו הפקידו הבבלים את גדליהו , ( _'pKT ) וציון מקומם המדויק של 'שרי החיילים' כששמעו על מינויו ' ) אשר בשדה . ( ' התוספת לכותרת ( פסוק ( b 7 מבליטה את 'מחנהו' של גדליהו . העורך חזר על הפועל 'הפקיד , ' שהוזכר בקשר לשמועה ( פסוק (( a 7 ונתן לו משמעות נוספת , המגדירה את האוכלוסייה שעליה הופקד . התוספת של האנשים והנשים שהופקדו בידיו , עומדת כנגד ההכללה של 'כל שרי החיילים' ומחזקת את הרושם של שני מחנות העומדים זה מול זה . מטרת התוספות האלה היא להדגיש את הרעיון החדש העומד ביסוד הסיפור : רעיון השיקום . עם הפקדתו של גדליהו 'בארץ' ועם הפקדתם של ' אנשים ונשים ... מאשר לא הגלו בבלה' תחת סמכותו , ניתן האות לראשית תהליך השיקום של _pKn תחת שלטון בבל . 198 בלשו ן הנבואה , כמו גם בלשון הפרוזה של ספר ירמיה , יש משמעות מוגדרת לביטוי _'px' בכל פעם שהוא בא לאחר אות היחס בי"ת . במקרים אלו פירושו הארץ המיושבת , הן במובן הענפים החקלאיים הקיימים בה והן במובן סוג היישובים הנמצאים בה . לעניין זה השוו : ג ; 16 ד ; 5 ז ; 7 יד ; 4 טז ; 3 כג ; 5 לב ; 15 מב . 10 199 המילה 'שדה' מופיעה בפרשה זו כמה פעמים . מילה זו מציינת בעיקר מקום נידח ורחוק , בדרך כלל בניגוד למרכזי היישוב . במקרה הנדון כאן , הכוונה היא להציב זה לעומת זה את מי שנמצאו ' בשדה' ואת גדליהו שהופקד 'בארץ . ' בפרק מ 13 הכוונה מפורשת הרבה יותר : לתאר את הגעתם של 'שרי _החילים אשר בשדה ... אל גדליהו המצפתה . ' אולי לכך הכוונה גם ב מא , 8 אז ניצבים _' המטמנים בשדה' מול הבור הנמצא בתוך העיר ( מא . ( 7 יש לציין ששימוש מעין זה נמצא גם בלשון נבואותיו של ירמיהו , וכך למשל הוא מציב את ה'שדה' בניגוד לירושלים כדי להמחיש את היקפם של החטאים ( יג , ( 27 השדה ב יד 5 עומד כמקום בר אל מול _'pK 7 r שהיא האזור החקלאי ( פסוק . ( 4 השוו ביטויים אלה לאמור למשל בשמואל ב , יא ; 11 יד . 18 200 משמעות הביטוי 'הפקיד אתו' היא של נתינת פיקדון למשמרת ( והשוו : ויקרא ה ; 23 מלכים א , יד ; 27 ישעיה י ; 28 ירמיה לו ; 20 לז ; 21 תהלים לא ; 6 דברי הימים ב , יב . ( 10 כוונתו המילולית של המשפט היא שבידי גדליהו הופקדה 'דלת הארץ' למשמרת . משחק המילים בין תיאור 'הפקדת' גדליהו ותיאור הפקדת העם בידיו חשוב מבחינת המסר הרעיוני שהעורך מבקש להעביר , שכן יש בכך דגש על התפקיד שהבבלים הועידו לגדליהו בשיקום החיים ביהודה לאחר החורבן ועל התקוות הגדולות שתלו בו ה'נשארים . ' כבר בפתיחה הזו נרמז הקשר המתחייב מהמשך הסיפור בין רצח גדליהו ( פרק מא ) לבין בריחתה של השארית למצרים ( פרקים מב-מד . ( 201 בנוסח השבעים חסרות המילים 'וטף ומדלת הארץ' ויוצא שהטקסט מכוון רק ל'אנשים ונשים אשר לא הגלו בבלה' ( ינזן , , 1973 עמ' . ( 53 סביר להניח שכוונת הטקסט המקורי הייתה להדגיש שעם גדליהו הייתה אוכלוסייה אזרחית , ומטרתו העיקרית הייתה לשקם אוכלוסייה זו ( בולה , תשמ '' ד , עמ' תצח . ( אפשר שיש כאן הרחבה מאוחרת המתבססת על מא 16 ( שם מודגש הרצף ? ונשים וטף , ' והשוו גם להרחבה שבפרק מג 6 ולזו המאוחרת שבפרק לט ( 10 ואשר מטרתה להרחיב את התמונה ולדייק עד כמה שאפשר בתיאור ה'נשארים . ' בהקשר זה אין לקבל את הצעתו של ברייט , 1965 ) עמ' ( 253 הקושר את הביטוי 'דלת הארץ' לתיאורי החורבן ורואה בו ניסיון להגדיר את מי שנשארו ביהודה . כאמור לעיל , ביטוי זה הוא תוספת מאוחרת לסיפור כולו , והגדרה כזו של ה'נשארים' עומדת בניגוד למגמה הכללית שלו .
|
|