|
|
עמוד:15
٥١טכנולוגיות חיפוש עבודה בישראל ומכיוון שהשימוש בהן, ככלל, זמין לכול ואינו מותנה במעמד התעסוקתי של מחפש העבודה, להבדיל למשל מחיפוש בעזרת שירות התעסוקה, שאומנם פתוח גם בפני מועסקים, אך נפוץ בעיקר בקרב מובטלים . מחקר זה מוסיף על הספרות הקיימת בשני אופנים . ראשית, השתמשנו במאגר נתונים מקיף, ובו נתונים עדכניים ועשירים על כלל האוכלוסייה, לרבות נתוני תעסוקה ושכר ) ראו פרק 3 ( . שנית, המחקר מתמקד בשתי שיטות החיפוש העיקריות ועורך השוואה ישירה ביניהן . השוואה זו יכולה להועיל להבנת התרומה לשכר של חיפוש בשיטות שונות, והיא מאפשרת להבין אילו אוכלוסיות נוטות לחפש עבודה בכל אחת מהשיטות ועשויות להפיק את התשואה המרבית מהרחבת השימוש בשיטה האחרת . מידע זה יש בו כדי לתרום לעיצוב המדיניות בתחום תוכניות הסיוע בחיפוש עבודה . מעבר לחשיבות שבהבנת שיטות החיפוש המקובלות בישראל ובהערכת השפעתן על השכר והתעסוקה של הפרטים, המחקר מבקש לתרום גם באמצעות הפקת לקחים כללית יותר בנוגע למקור ההבדלים שבין קבוצות בחברה מבחינת מצבן בשוק העבודה . הניתוח משקף במיוחד את העובדה ששתי קבוצות המיעוט הגדולות בחברה הישראלית – החרדים, ועוד יותר מכך הערבים – מושפעים יותר מקבוצת הרוב מרמתה של הרשת החברתית המקומית, האזורית והמשפחתית שלהם . ٤ אף שבהקשרים מסוימים ההשתייכות לרשתות חברתיות אלו מעניקה לחבריהן יתרונות ייחודיים – למשל, אספקת ביטוח חברתי – היא עשויה לגבות את מחירה מבחינת קידום ההשתלבות של קבוצות אלו בתעסוקה בכלל, ובתעסוקה איכותית בפרט . יש קשר הדוק בין המרכזיות של הרשתות החברתיות, האזוריות והמגזריות ) למשל, מידת ההסתמכות על רשתות מקומיות לשם מציאות עבודה ( , לבין נורמות דתיות ותרבותיות ) למשל, היחס לתעסוקת נשים ( . קבוצות המיעוט הגדולות בישראל, כמו קבוצות מיעוט במדינות אחרות, מאופיינות בהסתמכות 4 לכל הפחות ניתן לומר שגם אם זיקתם של חרדים וערבים לרשתות החברתיות אינה שונה באופייה מהזיקה של יהודים לא – חרדים לרשתות החברתיות שלהם, הרשתות החברתיות של יהודים לא – חרדים הן בממוצע איכותיות יותר מבחינת הקשר לשוק העבודה .
|
|